הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

16.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 432
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ב באדר א', התשע"א, (16 בפברואר 2011), שעה 08:45

פרק י"א (מערכת סליקה פנסיונית) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני

חקיקה), התשע"א-2010

בקשה לדיון מחדש שלפי סעיף 110 לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

חיים אורון

עודד שריג – הממונה על שוק ההון, משרד האוצר

הילה בן-חיים – סגנית הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'ה – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

לי דגן – משנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון

עמית אשכנזי – משרד המשפטים

רם אמית – ראש תחום מקצועי, לשכת סוכני ביטוח בישראל

שאול פסטרנק – דירקטור, לשכת סוכני ביטוח בישראל

יהודה רוזנטל – עו"ד, שותף במשרד עו"ד זליגמן ושות'

יריב אלי – עו"ד, ההסתדרות החדשה

משה וינרב – התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ

ליאת בן-מאיר

מנהלת הוועדה

וילמה מאור

יעוץ משפטי

נועה בן שבת

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
פרק י"א (מערכת סליקה פנסיונית) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012
(תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

בקשה לדיון מחדש שלפי סעיף 110 לתקנון הכנסת

בוקר טוב, יום ד' בשבוע, י"ב באדר א', ה-16 בפברואר 2011. אני מתכבד לפתוח את

ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. הנושא: פרק י"א (מערכות סליקה פנסיוניות) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010. אני מבקש לפי פרוטוקול מס' 432 בקשה לדיון מחודש לפי סעיף 110 לתקנון הכנסת, ואני אצביע: מי בעד לפתוח בדיון מחודש? כל חברי הכנסת שנמצאים פה אישרו, ולכן אנחנו נפתח את הדיון מחודש. היו לנו כל מיני שינויי נוסח.

שינויי הנוסח, אני לא אחזור עליהם. הנוסח, הוא נראה קצת אחרת, אבל במהות הוא לא אמור היה להיות שונה מהנוסח שנדון והוקרא, עם התיקונים. יש כמה נושאים שעלו במהלך הניסוח ואותם אנחנו רוצים לציין. נושא-נושא.

כמה נושאים כאלה יש?

יש לי 8 נושאים כרגע. יש לנו עוד הסתייגויות שאנחנו גם צריכים להעלות אותם ולהצביע עליהם. נושא ראשון, אני אזכיר אותו, זה אפילו לא נושא, זה שם החוק. אנחנו מבקשים לקצר אותו, ויש פה הסכמה לגבי קיצור של החוק בכלל.

ובטח פה אין התנגדות.

אין התנגדות. שם המוצע הוא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים: יעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונים.

זה הנושא הראשון?

נושא ראשון. הוא חיצוני.

טוב, ואנחנו מאשרים אותו.

הצעת החוק הציעה להתייחס ללקוחות, להגיד שמערכת סליקה תמסור מידע על הלקוחות, ועל הלקוחות יכילו ההוראות שחלות על משתמשים. אנחנו אומרים בעצם עכשיו, אנחנו לא אומרים את האמירה הכללית הזאת, כי אז היה לנו הוראות שאפשר יהיה להתקין תקנות שיוסיפו הוראות שיכולו על לקוחות ויורידו וכו'. בכל מקום שבו הייתה התייחסות ללקוח, או שהייתה התייחסות למשתמש, התאמנו את זה ללקוח במידת הנדרש.

ומה זה אומר? תקריאי, שמי שהוא נמצא פה, יוכל להתבטא.

זה היה בהוראה בסעיף 31ט (ג). בנוסח הקודם הייתה הוראה שאמרה שעל הלקוחות יחולו כל ההוראות החלות על משתמש. כשבדקנו את ההוראות שחלות על משתמש, ראינו שממילא כאשר בכל מקום אנחנו או שפיצלנו את ההוראות, אמרנו לגבי לקוח למשל, מוסרים מידע באופן שבשים לב לכך שהמידע מועבר ללקוח, ולגבי משתמש מוסרים את המידע אחרת. זאת אומרת, בכל מקום ומקום בעצם התייחסנו להתייחסות ללקוחות ולמשתמשים בנפרד. דמי שימוש- למשתמשים דמי שימוש מסוים. ללקוחות קבענו שיהיה תשלום נפרד, שייקבע בנפרד, ולכן לא היה צורך בעצם בהוראה, אמירה כללית הזאת שבעצם הפכה להיות ריקה מתוכן.

אז היום זה אותו מחיר ללקוח?

לא, לא. יש מחיר למשתמש ויש מחיר נפרד שייקבע ללקוח. הוא יקבע גם בתקנות נפרדות. יכול להיות שייקבע באותו סט של תקנות, אבל מכוח סמכות נפרדת.

אבל בפועל יש להניח שהמחיר ללקוח יהיה יותר זול מהמחיר למשתמש.

להיפך, כנראה שדמי השימוש למשתמש, אם משתמש להרבה פעולות, יכול להיות שיהיו ממש..

אבל זה יקבע בתקנות. זה ייקבע בתקנות. אתם תבואו לפה לתקנות, תגידו דבריכם. יהיה דיון פומבי.

כבוד היו"ר, אין לי לא התנגדות ולא לא התנגדות.

מי אדוני?

שאול פסטרנק, ואני נציג כבוד של הלשכה וחבר בדירקטוריון.

איזה לשכה?

סוכני ביטוח. לעניינו, אין לי התנגדות ולא לא התנגדות. אני מעיר הערה כאחד מהיישוב, לא קשור למה שאני מייצג פה. ההיגיון שלי אומר שהכוונה היא שהמחיר ללקוח יהיה יותר זול.

אני חושב שלמשתמש יהיה יותר זול.

בסדר, אני רק אומר, אם ללקוח יהיה יותר זול, מה שיקרה בפועל, הוא יבוא למשתמש..

אנחנו מדברים על ביצה שלא נולדה.

טוב, בסדר. אני רק אומר את העצה שלי, שיהיה מחיר אחד.

טוב.

גם זה יתכן, אבל הסמכות עכשיו קבועה לשניהם.

יבוא לתקנות כשנדון בתקנות. אתה תבוא, תגיד, אני חושב שצריך מחיר אחד וכן הלאה וכן הלאה.

טוב.

אוקיי, בסעיף 31ב (ד), יש שם כהצעת נוסח לדיון מחדש בעקבות הצעה של משרד האוצר. משרד האוצר מציע שאם הם יבחרו להעניק רישיון בדרך של מכרז, אז המכרז לא יהיה כפוף לסכומי דמי השימוש או התשלומים ללקוח, המרביים, כדי לאפשר תחרות על תנאי המכרז. תחרות בין המתמודדים במכרז.

גם פה אין לי דעה. אני מדבר כאחד מן היישוב. הכוונה היא לגרום לתחרות, נכון? יהיה מחיר מקסימום אם אין מכרז. יהיה מחיר, נכון?

לא. מקסימום.

מחיר מקסימום.

אמרתי, מחיר מקסימום. אם יש מחיר מקסימום, שזה יהיה דרך המסלקה הקיימת היום נניח, עכשיו עושים מכרז. אם יהיה מחיר מקסימום, אז כולם יתכוונו למחיר מקסימום?

לא. אני אגיד לך שזה לא עובד בחיים ככה. אני עשיתי מכרז. אצלנו עשו מכרז על חלוקת מזון. זה מחיר מכרז של חצי מיליון שקל ליום. זה 25 אלף מנות. תעשה 20 שקל מנה, זה חצי מיליון שקל. חצי מיליון ביום עבודה, בערך. יכול להיות קצת יותר, קצת פחות, אבל אלה סדרי הגודל, והלכנו על מכרז ממחיר מקסימום, והייתה השתתפות ערה והיו הצעות הרבה הרבה יותר נמוכות מהמחיר מקסימום. לא התכוונו למחיר המקסימום. היו הצעות הרבה הרבה יותר נמוכות, אפילו ב-20 אחוז.

אבל זה מה שאתה אומר, זה בדיוק מה שאני אומר, של למה להוציא מכרז בלי מחיר? בלי מחיר מקסימום? זה בדיוק מה שאני אומר. הרי מה שכתוב פה, זה שלא יהיה מחיר במכרז.

הם מסבירים שהם יוכלו להשתמש בכלי המכרז הרגילים, כגון אומדן של הצעות, שמירת אומדן בתיבת המכרזים, אבל שהמתמודדים לא ידעו מראש שמחיר המקסימום הוא המחיר שאליו, לא ידחפו אותם למעלה, למחיר המקסימום.

עודד, נגיד שאין מחיר. יש לכם זכות לא לקבל את ההצעה הכי גבוהה? זה יהיה כתוב בחוק או במכרז, שלא תקבלו את ההצעה הכי גבוהה? אני אומר לך, מחיר מקסימום זה לא רע. זה פשוט לא רע.

תראו, קודם כל יש פה מאזן. זה לא שזה באופן חד חד ערכי, אם אנחנו נגיד, לא יהיה מחיר מקסימום, המסקנה היא שהמחיר תמיד יהיה יותר נמוך, ואם יהיה מחיר מקסימום, הוא יהיה יותר גבוה.

הבעיה, שזה יהיה מחיר מקסימום, הוא תמיד יהיה יותר נמוך.

אבל יש סכנה בזה, ובמכרז אנחנו רוצים לקחת בחשבון גם שאלות נוספות, ולכן במכרז נותנים מראש את המשקלות. אומרים, אנחנו רוצים למשל לת לעניין הבטיחות של המערכות מידע, משקל מסוים. לעניין של לוח הזמנים, משקל מסוים. לעניין של המחיר, משקל מסוים. בדרך כלל המחיר מקבל משקל גבוה, ולכן אנשים מסתכלים על המחיר. אבל זה לא יהיה בהכרח הפרמטר היחידי שנלקח בחשבון במכרז.

זה בסדר.

אתה מראש אומר, את המשקולות שאתה נותן.

לא רק משקולת אחת.

לא, במכרז אתה אומר מהו הקריטריון.

אם אתה נותן בחוק מחיר, אתה קובע מחיר מקסימום, שאר המשקולות אתה לא אומר.

תראו, התקווה שלנו זה שבסופו של דבר מכרז יוביל למחיר יותר נמוך, כמו שאתה מתאר. קבענו מחיר מקסימום, והמטרה שלנו זה שתחרות תוביל למחיר היותר נמוך.

שהמפעיל מרוויח.

כן, כן.

שזה שלוקח, מרוויח. המטרה שלנו, שמי שעובד, ירוויח. אם הוא לא מרוויח, הוא יגנוב אותנו.

נכון. יש לי עניין שהוא יהיה יציב. יש לי עניין שהשירו הזה יסופק. בסופו של דבר המטרה שלנו, לספק את השירות. אני אדבר על קונטקסט אחר. אנחנו יודעים איפה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במקום שבו השירות לא מסופק. החשש שלנו זה במקום שיהיו פרמטרים נוספים במכרז, כמו עניין של אמינות הנתונים, הזמן וכדומה.

אתה חושב שככה זה יותר טוב?

כן.

בסדר, לא עקרוני.

אני חושב שזה לא עקרוני, אבל אנחנו מבקשים את הגמישות הזו.

אז גם במכרז וגם ברישיון שיוענק בעקבותיו, אפשר יהיה לחרוג מההוראות שנקבעו בתקנות.

יהיה אומדן. אם עוברים את האומדן, אז הוא לא יכול לזכות.

זה יהיה חלק מהליך המכרז.

אוקיי.

המחיר יהיה תמיד פרמטר.

יש תמיד את החשש, כמה פוטנציאלים במדינה יכולים להשתתף במכרז כזה לדעתך?

יש היום 20 מסלקות, אז פוטנציאלית 20. עוד לפני שאני מתחיל עם אלה שאין להם מסלקה.

אני חולק עליך, ברשותך. לדעתי מספר המשתתפים זה קשור הרי לחברות ההייטק שמתעסקות בזה. זה לאו דווקא למסלקה.

זה ביצה שלא נולדה.

נכון. אין סוגיה כזאת בגמרא.

בסעיף קטן ד' בריישא אנחנו אומרים, על אף האמור בסעיף קטן א', זה סעיף שקובע את התנאים או הוראות לעניין מתן הרישיון, אנחנו רוצים שיהיה כתוב: על אף האמור בסעיף קטן א' ו-ג' ובסייפא, אנחנו מבקשים להוסיף את הקטע שמסומן פה במודגש. לעניין תשלומים בעבור פעולות במערכת סליקה פנסיונית מרכזית כאמור בסעיף 31יד, ככל שייכללו בתנאי המכרז הוראות שונות מההוראות לפי אותו סעיף.

אוקיי.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 31ו. בסעיף 31ו (ג) אנחנו מכילים את ההוראות לעניין שליטה ואמצעי שליטה מתוך חוק הפיקוח על הביטוח. אנחנו קבענו שמוחרגים מההכלה כמה הוראות שנוגעות לחסכון ארוך הטווח. בנוסחים הקודמים חלק מההוראות לא הוחרגו. אולי אני אבקש מהאוצר להסביר את העמדה הזאת.

הילה בן חיים, סגנית בכירה על הממונה על שוק ההון. ההוראות שמדובר עליהן זה הוראות שמדברות על כך שמי שקיבל את ההיתר, הוא לא יהיה בעל החזקות מעבר לשיעור מסוים בשוק החיסכון ארוך הטווח, שמביא בחשבון את כל הנכסים של המבטחים ושל קופות הגמל. זה מלכתחילה, והצעת החוק באמת הייתה רשימת ההחרגות הזאת, ואנחנו חשבנו שצריך להוריד אותה כדי בכל זאת למנוע את הריכוזיות. עכשיו, כיוון שבמילא ההיתר שליטה למשתמש לא יעלה. משתמש הוא ממילא מתוך השוק הזה של החיסכון ארוך הטווח, לא יעלה על 15 אחוז, אז ממילא זה מתייתר ואנחנו מחזירים את הרשימה המקורית עם עוד שני סעיפים שנוגעים לנושא.

מאה אחוז.

אפשר להבהיר את זה פעם נוספת?

כן. יש מגבלה על מי שנמצא בשוק החיסכון הפנסיוני, שהוא לא יחזיק יותר מאשר 15 אחוז מהשוק. מכיוון שעכשיו יש לנו מגבלה של 15 אחוז שהסכמנו עליה לשליטה במסלקה, אז הרעיון שלא צריך פעמיים את ה-15 אחוז. אז מחריגים את אותם סעיפים שנמצאים בחוק הפיקוח, כי במילא יש לנו פה.

אדוני, הסעיפים הבאים הם נמצאים בסעיף 31ט. הם נוגעים לסעיפי התחילה של הפעולות, ואני רוצה להבהיר את זה, כי היו לנו קצת אי בהירויות ורצינו להבהיר את זה. אנחנו בעצם אומרים דבר כזה: מסירת המידע ללקוח, היא תתחיל בתום 12 חודשים מיום שהחלה עבירת מידע על ידי מערכת סליקה כלשהי. זאת אומרת, מערכת סליקה כלשהי מתחילה לעבוד, מתחילה לעבוד ולמסור מידע. אם היא עושה כ-12 חודשים, היא יכולה להתחיל למסור מידע ללקוח או במועד מוקדם יותר שהממונה יורה עליו. זאת אומרת, המערכות הבאות שיקומו בעקבותיה, נניח שאחרי שנה וחצי מתחילה לפעול מערכת סליקה נוספת, היא צריכה מייד להתחיל גם במסירת מידע ללקוח.

מה שאת אומרת, שהמסלקה הראשונה שמתחילה לפעול, היא קובעת את הסטנדרטים של כולם.

היא קובעת את המועד הראשון וגם את הסטנדרטים בעצם, כיוון שהיא מתחילה להפעיל פעולה מסוימת.

זאת אומרת, אם לראשונה יש העברת המידע ללקוח, גרייס של שנה או חצי שנה, אלה שיבוא אחריהם, אין לה גרייס. היא נכנסת מייד לפעולה.

היא מתחרה באחרת שנותנת.

גם הפעולות של סליקת הכספים, שהן נלוות לפעולות של מידע, הן לא יתחילו להיות מבוצעות, אלא בתום 12 חודשים מיום שהחלה העברת מידע לראשונה על ידי המסלקה הראשונה.

שנה אחרי היום שהתחילו לתת מידע לראשונה. כן, אדוני.

עו"ד יהודה רוזנטל, יועץ משפטי חיצוני לפורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים. בדיון הקודם בהקשר הזה סוכם, וזה שינוי לא קטן, שסליקת כספים תהיה באינטרוואל של שנה, אבל פר מערכת, כדי לראות שהמערכת הזאת יודעת לעבוד עם מידע.

גם אני הבנתי את זה כפי שאתה מבין את זה. אחרי שחשבתי על המערכת, איך המערכת פועלת, אם נניח יש חברה שפועלת ברישיון והיא מתחילה לפעול ונותנת את הכספים, ואחרי זה נכנסת חברה בין במכרז ובין בכל דרך אחרת, והיא שוב מקבלת רישיון ואז יש לנו פער של שנה שבה לא נסלקים כספים, באמת נוצר פה איזה שהוא מצב לא הגיוני של חסר בשוק, כשיודעים שהפעולה של סליקת כספים היא אפשרית. יש מערכות שיודעות לתת אותה.

אין טעם לבוא אליה. אנחנו קבענו סטנדרט ראשוני והשאר מתיישר עליו.

כיוון שאנחנו דיברנו בישיבה הקודמת שיכולה להיות גם מסלקה שהיא תהיה רק מסלקת כספים, בלבד שהיא עומדת בכל התנאים, היא חברה שזה עיסוקה הבלעדי וכו',

גם היא לא תתחיל אחרי שזו לראשונה נתנה השנה מידע.

פה באמת יש ויכוח. אם אנחנו קודם דורשים שתהיה מסלקת מידע ולא תיתכן סליקת כספים ראשונית.

אבל היא לא בקטגוריה של החוק הזה. מסלקת כספים שהיא לא מסלקה מרכזית שפה כתוב בהגדרה שלה שבין השאר היא סולקת מידע, היא כבר בקטגוריה אחרת.

נכון. אם היא סולקת בין השאר מידע, היא בקטגוריה אחרת, אבל אם זה עיסוקה הבלעדי, הסליקה המרכזית של כספים, בין הגופים המוסדיים לבין היועצים הפנסיוניים.

אנחנו לא מדברים עליה פה.

אם אנחנו רוצים להוציא אותה, את מסלקת הכספים לנושאים הפנסיוניים.

אני רוצה להסביר. יכול להיות מצב שבו תקום מסלקת אינפורמציה והיא תוסיף כספים, וזה המצב הסטנדרטי שאנחנו חושבים עליו. אבל בעוד כמה שנים מישהו יגיד, אני רוצה להקים מסלקה שכל יעודה זה סליקת כספים פנסיוניים בלבד.

אין לו בעיה. הוא יכול להיכנס לכספים, למה זאת עובדת שנה.

זה בדיוק התיקון. זה בדיוק התיקון.

השאלה אבל הייתה אחרת. אם תתחיל ראשונה לפעול.

לא תתחיל. לא יכולה עד שאין שנה.

זה אין בעיה.

אנחנו רוצים תקופת הכשרה למערכת, של שנה.

מאה אחוז.

גם לצורך המידע.

מקובל לגמרי.

אחרי שעברו את הבגרות הזו, מי שיכול להיכנס למסלול הזה והוא עומד בתנאים שלו, שיתחרה וייכנס.

יש לי שאלת הבהרה. אני רוצה להבין פשוט את הנושא הזה של מסלקת כספים משולבת עם כרטיסי אשראי.

בלי מידע, לא מעניין.

המסלקה רק של כספים פנסיוניים.

בדיוק.

היא לא יכולה לקום בשום מצב. היא לא יכולה לקום עד שאין מסלקה אחת שנותנת אינפורמציית מידע, שנה.

עדיין נשאר אותה שאלת הבהרה שרציתי לשאול. אם אני הבנתי נכון, יכול להיות שאני לא מבין נכון, לכן אני מבקש הבהרה. מסלקה שסולקת כספים פנסיוניים, אבל סולקת גם כספים אחרים (מס"ב), היא לא כפופה לחוק. דהיינו, אין את המגבלה של 15 אחוז וכן הלאה. דהיינו, אם רם עמית ואני מקימים עכשיו מסלקה שתסלק את כל הכספים הפנסיוניים, אבל היא תסלק גם תשלומים לסופרמרקט ותשלומים לכרטיסי אשראי ועוד כל מיני דברים, אנחנו פטורים מהחוק, אם הבנתי נכון. המפקח, אין לו סמכות על המסלקה הזאת. כל הכספים של הפנסיה יעברו דרכה. אין מגבלה של 15 אחוז.

עכשיו יענה לך המפקח.

מסלקה כזו כפופה לפיקוח של בנק ישראל. מההגדרה, מסלקות שכפופות לפיקוח של בנק ישראל, עומדות בסטנדרטים מסוימים. אנחנו לא רצינו להיכנס לטריטוריה של בנק ישראל, למקום שהוא נמצא.

זאת אומרת, מה שאומר המפקח, יוכל בעל המסלקה לבחור איזה מפקח הוא רוצה.

בדיוק.

הוא רוצה מתכונת שוק ההון או מתכונת בנק ישראל.

מתכונת שוק ההון, זה אומר רק כספים פנסיוניים.

אבל רק במגבלה אחת. כיוון שההגדרה מערכת סליקה פנסיונית שואלת למה מיועדת המסלקה, אם הייעוד שלה היא סליקת כספים פנסיוניים והוספת את הפעולה של איזה כרטיסי אשראי לאיזה סופרמרקט רק בשביל לנסות להתחמק, אז יבדקו את הייעוד ואז יראו שאתה באמת מערכת קליטה פנסיונית ואז לא תוכל לפעול, אלא אם כן קיבלת רישיון.

אוקיי. לסיום דבריי אני אגיד את דעתי, גם אם היא לא תתקבל, והיא נשארת בעינה, וזה לא קשור בכלל, עוד פעם, לא לאינטרס שאנחנו מייצגים, אלא אם אני יושב פה, אז אני אביע את דעתי מה אני חושב על החוק. ברגע שכל המהות של החוק זה באמת שיהיה פיקוח על אנשים או גופים שיתעסקו בדבר המסוכן הזה של פנסיה. ברגע שיש החרגה כזאת, שכל מה שרצינו בחוק, 15 אחוז בעלים שאתה, חבר הכנסת ג'ומס, זה כל כך רצית ובצדק, פשוט הוא בטל. אנחנו מדברים על בנקים. בנקים יכולים להקים לבד, עם הפיקוח של המפקח על הבנקים, שהפיקוח שלו הוא לא ברמה של הפיקוח של המפקח על הפיקוח לגבי הבעלות, 15 אחוז. לבד, יכול להיות אחד 100 אחוז ולעשות סליקה פנסיונית, ולדעתי זה בא באג חוק. זה לא קשור לאינטרס של כלום. לא לשכת סוכני ביטוח, לא תאגידים, לא חברות ולא כלום. לדעתי זה לא נכון. אני אמרתי פעם שעברה, אולי לא הבנתי את עצמי. זאת תקלה, ולא צריך להשאיר אופציה שתקום איזה שהיא מסלקה שתיגע בכסף של עשרות ומאות מיליארדים של פנסיה, אם היא לא במגבלות של החוק שאני תומך בו.

ומה אומר אדוני המפקח על שוק ההון והביטוח?

תראו, אם יש מסלקה שלא מטרתה לסלוק כספים פנסיוניים, אלא היא סולקת כספים פנסיוניים אגב פעילות אחרת, היא ממילא כפופה לפיקוח של בנק ישראל, ואז השאלה למשל, 15 אחוז בעלות. זה החלטה שלהם, זה לא החלטה שלנו. אבל אם מטרת המסלקה היא קודם כל לסלוק כספים פנסיוניים, ואגב זה היא עושה עוד פעילות שולית, היא כפופה לסמכות..

זה בסדר. הוא טוען הפוך. איך יווצר מצב שיקום בנק ויקים מסלקה שהוא סולק 50 אחוז כרטיסי אשראי ו- 50 אחוז פנסיה? זה אצלך בקטגוריה?

על השאלה של ה-50 אחוז אני לא יודע לענות לך.

אני חושב שהטענה של שאול היא עניינית. אנחנו רוצים שהסליקה הפנסיונית תהיה בסמכותך. יש בעיה עם בנק ישראל.

במובן הזה אגב, יש להם גם סמכות על המסלקה ואנחנו לא מסירים מסמכותם.

למה שלא יהיה כתוב בחוק שאם יש מסלקה במדינת ישראל שבין פעילותה יש יותר מאחוז מסוים שאתם תגידו לנו מהו, היא חייבת אישור גם שלך.

ללא מתן הרישיון, אתה לא יודע מה יהיה אחוז הפעילות.

ברגע שהיא עברה לשם, היא חייבת רישיון.

אבל אז יש תנאים לקבלת הרישיון.

היא צריכה לדעת שיכול להיות שיעצרו אותה לגמרי. היא נכנסה לתחום לא לה, אז זה בדיוק מה שאנחנו רוצים. שהיא נכנסה לתחום לא לה, ואם היא רוצה לעלות עכשיו לא על כביש 6, אלא להיכנס לכביש צר, היא צריכה להחליף את הפרייבט בג'יפ. אין בעיה.

יש לי הצעה בעניין הזה. אין לי בעיה שנקבע אחוז מינימאלי ואז נגיד שהיא נכנסת לפיקוח ולא בהכרח לדרישות הרישוי. דרישות הרישוי זה משהו אחר. דרישות הרישוי זה בעיקרה, ודרישות הפיקוח זה משהו אחר, ואז עם הפיקוח שלנו. האבחנה הזו מבחינתו היא בסדר. אפשר לומר שאם יש לה פעילות מספקת, היא בפיקוח שלנו גם. לכן אנחנו הולכים פה על העניין העדין, שהיא גם בפיקוח שלנו. זה לא פוקע את הדרישות של בנק ישראל, ולצורך העניין אתם יכולים לקבוע את האחוז שאתם חושבים שהוא נאות, ואז יהיה גם בפיקוחנו ולא נדרוש את המגבלה של למשל 15 אחוז בעלות. אני לא יודע מה הדרישה של הבעלות במס"ב. אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני אסכם במשפט אחרון. כל סליקה פנסיונית היא בפיקוח של הפיקוח, גם אם לא היינו פה ולא הייתה ועדה. זה החוק. אין סליקה פנסיונית, הוא יכול לשלוט בכול. לא צריך חקיקה. החקיקה עם המגבלה של ה-15 אחוז, היא חכמה ויש לה סיבה. כל ניסיון שיהיה אפשרות לעקוף את ה-15 אחוז, ובמיוחד שאני אמרתי, אף בנק לא פה יש כבר סיבה, הם לא פה, והמסלקה הפנסיונית שאני דירקטור בה, יש למפקח ספק אם משם תצא המסלקה או שהוא יעשה מכרז. זאת הסיבה שאני אומר, תשאירו את המגבלה של ה-15 אחוז. לא תשאירו את המגבלה, אז לא עשינו כלום.

אני מציע מה שאתה אמרת ותצטרך לעמוד בכללי חוק זה. אם נוצרת עילה להפעיל גם את העניין, כי זה כל כך משמעותי בפיקוח על האחוז הבעלות, או שזה שולי ואתה לא מפעיל. היא צריכה לעמוד בכללי חוק זה, ואז מישהו ילך איתך לבית משפט ויגיד, אתה לא מפעיל את החוק.

אומרת לי אפרת הערה שהיא חשובה. צריך לזכור את זה. החוק מנוסח כרגע בצורה כזו שמאפשרת לנו להפעיל את הסמכות מהרגע שאנחנו קובעים שזה מיועד, ואם אנחנו נקבע אחוזים שרירותיים ומישהו ינסה לעקוף את החוק, אז לא תהיה לנו את הגמישות להגיד, אנחנו בכל זאת רוצים להפעיל. הניסוח הנוכחי הוא ניסוח שאומר, אם אנחנו שופטים שזה מיועד, אז אנחנו יכולים לעשות את זה.

אני חושב שבעיה משפטית כמו שהוצגה, לא קיימת באמת. המונח פה הוא מערכת מרכזית שמיועדת להעברה. אם היא מיועדת ב-5 אחוז או ב-7 אחוז, ממש לא חשוב. ברגע שהיא מיועדת לעשות את הפונקציות כולן, להעברה מכלל מוסדיים לכלל הלקוחות, היא נתפסת. גם אם הפעילות שלה היא שולית ברמה ההיקפית שלה, אם עכשיו תעשה את זה באחוז אחד, היא עדיין נופלת לפה. מכאן אנחנו הולכים לשאלה אחרת, האם המפקח יכול לתת לה רישיון, כי זה לא הדבר היחיד שהיא עושה. זה משהו אחר לחלוטין. הוא יכול לא לתת לה רישיון, ואסור לה לעשות את זה. אבל זה שני דברים שונים. יש הגדרה פונקציונאלית של מה זאת המערכת. אני מציע, דנו בזה כל כך הרבה, לא לפתוח את זה, כי זה עלול ליצור פתח גם לבעיות שלי, ובעיות שלי באמת.

יש החרגה בחוק למי שעושה סליקה פנסיונית ועוד משהו.

לא החרגה, להיפך. יש אמירה שאם זה לא עיסוקו הבלעדי, הוא לא יוכל לקבל רישיון.

הלאה.

אנחנו עוברים הלאה לסעיף 31טז. בסעיף הזה יש לנו מספר דברים שאני רוצה להתייחס אליהם. דבר ראשון, אנחנו הוספנו פה בסעיף קטן ג(1), הוספנו בסייפא, אנחנו אומרים שהמידע יהיה נגיש למשתמש או ללקוח עד להעברתו לידו, ובתקופה הזאת וגם בתקופת הביקורת, הוא יהיה נגיש למי שקיבל אישור פרטני מהממונה לגשת למידע, בשביל מחלוקות בין המשתמשים, בין הלקוח למשתמש, לשם פיקוח הממונה, ואנחנו מבקשים להכניס את הנושא של ביקורת פעולת המערכת. המטרה היא לדבר על בדיקת תקשורת, בדיקות שהן בדיקות שוטפות במערכת.

למה צריך להכניס את זה לחוק? מי יעשה את זה?

יעשה את זה אותו אדם שקיבל אישור פרטני מהממונה מראש.

מה, הוא הפך להיות איש אחזקה גם?

אולי אני אסביר את זה. עמית אשכנזי מהרשות למשפט וטכנולוגיה. אנחנו מדברים על בניית צינור, ובעקרון הפרק הזה קובע את המסלקה כצינור, וקבענו גם הוראות מאוד נוקשות על הגישה למידע שזורם בתוך הצינור, ואז ישבנו אתמול עם אנשים שהם אמורים להתעסק בנושאים האלה שפעם ראשונה נכנסו יותר לפרטים, ועלה החשש שלפעמים באירועים מאוד מסוימים, כדי לבדוק איך הצינור עובד, צריך לגשת למידע, ואנחנו סגרנו בדבר הזה מאוד חזק בחקיקה, כי כתבנו שהמטרות שלשמן מותר לגשת, זה פיקוח. לכן הוספנו את מטרת הביקורת. בדיוק כדי להתמודד עם החשש הנוסף שהעלית, שזה יצטרך אישור של הממונה, רצינו לחדד שהנושאים שקשורים לביקורת תקינות המערכת, יוסדרו במסגרת התקנות שעוסקות בנגישות.

זאת אומרת, אתם עכשיו תעברו, כל מי שייגש למערכת, יהיה סודי פלוס.

זה בכל מקרה אמור להיות בתקנות. החוק היום מגביל בצורה עוד יותר נוקשה את הגישה למידע.

אוקיי, מאה אחוז.

בהמשך לכך, מוצע גם להוסיף, זה לא מופיע פה בנוסח, אבל מוצע להוסיף בנוסח, בסעיף קטן ד(3) את הסעיף שהוא קובע מה יקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים, איזה הוראות הוא יקבע, אז גם הוראות לעניין אופן הגישה למערכת לשם פעולות הבקרה. עוד באותו סעיף, גם טכני בעצם, אבל לא מספיק נתנו עליו את הדעת קודם. אנחנו דיברנו על כך שהמידע עצמו נשמר לתקופה עד להעברת המידע לידי המשתמש, ותקופת הביקורת לאחריו, עד חודש לאחריו, ואחר כך נשמרים רק נתונים אודות המידע. כשמדובר על עבירות כספים, אז השאלה עד מתי אנחנו שומרים את המידע על עבירות הכספים? צריך לדעת האם ביום מסוים עברו 300 אלף או 30 אלף או 3,000. צריך לדעת מתי הם הועברו, והשאלה אם פה נמחק המידע? הרי המידע הוא ה-3,000 שקל שהועברו, והשאלה אם צריך למחוק את זה באמת בסוף אותה תקופה?

אין פה את החשש לגבי אינפורמציה אישית על הבן אדם.

בסעיף 31ט, אני מצטערת שאנחנו צריכים לחזור אחורנית. בסעיף 31ט פירטנו את כל ההוראות. פורטו ההוראות שהמערכת יכולה לבצע. לגבי חלק מהם, אנחנו הלכנו בעקבות הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. נכללה בו פעולה שהיא הפעולה האופציונאלית, של מתן משוב לבקרה לפעולות מסוימות שהמערכת ביצעה, שמה שהוסבר לי ממשרד האוצר, מדובר על כך שבוצעה פעולה, העברת מידע,ויש איזו העברה אוטומאטית או לא אוטומאטית שאומרת, קיבלתי את המידע, אני מאשר. איזה מן אישור. הבוקר משרד האוצר ביקש גם להרחיב את זה. משוב לבקרה צריך להיות בעצם פעולה. זה מן הוראה כוללת. זה מן פעולה כוללת שהיא צריכה להיות נלווית לכל אחת מהפעולות. העברת מידע, תן משוב לבקרה. העברת כספים, תן משוב לבקרה. כל פעולה ופעולה שנעשית במערכת, תהיה מלווה במשוב לבקרה.

טוב, אוקיי. כן.

אני ממש מצטער, אני חייב להביע דעה. אני קצת הולך אחורה בדיון, אבל אם נעשתה מקח טעות, אני חייב להעיר. תקבלו את דבריי, לא תקבלו. מה שאני הערתי מקודם, כתוב בחוק בדיוק ולא כפי שאמר הבחור, שהוא בחור מצוין. הוא מייצג אינטרסים של מנהלי ההסדרים. בסעיף 31ב א(2) כתוב: עיסוקה הבלעדי הוא הפעלת מערכת סליקה פנסיונית. המילה "הבלעדי" באה להחריג את מי שלא עוסק בלעדי רק בפנסיה. מי שעוסק בפנסיה ובעוד דברים. הוא לא כפוף לחוק.

לא, הוא כפוף לחוק, אבל הוא לא יוכל לקבל רישיון.

מאחר ויש לנו עורכת דין שהיא היועצת המשפטית של הוועדה, אז אנחנו מקבלים את דעתה.

כבוד היו"ר, שאלה אחרונה. אני רוצה להיות שקט לדורות הבאים. התרגיל הזה שאני ציירתי, לא יכול להיות לפי החוק?

לא.

אוקיי.

מאה אחוז.

ואם אתה תגלה שעקפו פה את החוק, יצטרכו לעשות תיקון לחוק. זאת עקיפה מאוד מהותית.

בסעיף 6 לחוק, בתיקון סעיף 32 לחוק, מדובר על עיצומים כספיים על מיני הפרות. בנוסחה קודם דובר על כך שעל כל הפרות של החברה, והתברר שחלק מההפרות מתייחסות לנושא תפקידים או לאנשים שפועלים או מי שמחזיק החזקות בחברה, ולכן עכשיו זה יחולק לסעיפי משנה. יש סעיפים קטנים. נוספו סעיפים קטנים: ו' ו-ז' ו-ח', והם בעצם מייצגים את אותן הפרות שדובר עליהן קודם לכן. בנוסף, בתיקון סעיף 38, בסעיף 8 להצעת החוק, פה הייתה עבירה של הפרת חובת סודיות. אנחנו ביקשנו להוסיף אותה להפרת חובת סודיות שמוטלת על היועץ הפנסיוני. עונש של העבירה הזאת הוא שנת מאסר ואנחנו הסכמנו עם עמדת משרד המשפטים, שאין צורך בעצם בעבירות על חובת הסודיות במובן הזה של אותו סעיף 31טו, שכן חוק הגנת הפרטיות מכסה את העניין ולכן אנחנו מוחקים את העבירה הזאת, וגם עבירה שהופיעה בנוסח הקודם בסעיף 22א. עד כה התיקונים.

ועכשיו את עוברת להסתייגויות.

מה לגבי הסעיף הנגטיבי ב-31יז?

אבל זה עניין של נוסח. יש עניינים שונים של נוסח שאנחנו לא התייחסנו אליהם. 31יז מגביל את העברת המידע לכך שהעברת המידע והגישה אליו והשימוש בו, יהיו לשם ביצוע ההוראות לפי החוק הזה בלבד. משרד המשפטים אומר שכדי לקבוע עבירה שכבר קבועה וכבר הקראנו אותה בנוסח, שאומרת שאסור, שמי שלא שמר יותר מדי ולא ביצע אותה לצורך אותם סעיפים, יהיה עונשו כך וכך. אז צריך לקבוע גם הוראה שאדם לא יעשה ההיפך מאותן הוראות. אני חושבת שזה רק עניין של נוסח.

טוב, אוקיי. אנחנו עוברים עכשיו להסתייגויות.

כן.

את מקריאה אותן. אנחנו צריכים להצביע גם אם אלה שהסתייגו אינם פה?

כן. כי הם הגישו לנו הסתייגויות בכתב. רע"מ-תע"ל, בל"ד וחד"ש וחברת הכנסת אורלי לוי. חברת הכנסת אורלי לוי מציעה שהגדרה מעביד בסעיף 2 בפסקה 5, תימחק.

מי נגד ההסתייגות, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

תודה רבה. ההסתייגות נפלה. אני הבנתי שמי שאיננו לא צריך להקריא גם. אוקיי, תמשיכי.

חברת הכנסת אורלי לוי גם מציעה באותו סעיף, בסעיף 2 בפסקה 5 בהגדרה מערכת סליקה פנסיונית, לדבר על כך שבמקום שהמערכת מיועדת להעברת המידע, היא גם מאפשרת את העברת המידע.

מאה אחוז. מי נגד ההסתייגות, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

תודה רבה. ההסתייגות נפלה.

בסעיף 5, חברת הכנסת אורלי לוי גם מציעה שבתיקון לסעיף 31ב(א) המוצע בפסקה 6, בסופה יבוא, הדרישה הנוספת שהחברה עומדת בהוראות סעיפים 13, 14 ו-17 לחוק הגנת הפרטיות. אנחנו חושבים שבמילא הם נמצאים פה בהצעת החוק.

מי נגד ההסתייגות? תודה רבה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות נפלה. ראוי לציין שכל חברי הכנסת שנמצאים פה, הצביעו נגד ההסתייגויות.

סעיף 31י המוצע, בסופו יבוא: 4. החברה צריכה להטמיע הסדרים לזיהויו של משתמש או לקוח, לפי העניין, ולקבלת בקשתו במערכת..

מאה אחוז. מי נגד ההסתייגות? תודה רבה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות נפלה.

בסעיף 31יד (א) 1, אחרי דמי השימוש שקובע הממונה, הציעה לקבוע את זה לדמי השימוש המרביים, ופסקה 2 שהשר קובע את דמי השימוש המרביים, כמחליט.

מי נגד ההסתייגות? תודה רבה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות נפלה.

בסעיף 31טז (ג) 1, המילים "וכן בתקופת הביקורת", יימחקו.

נגד.

וחברי הכנסת של חד"ש, בל"ד ותע"ל מציעים שבסעיף 31ב (א) המוצע, אחרי פסקה 6 יבוא: 7. הפעלת מוקד טלפוני על ידי החברה, לטיפול בבעיות ולמענה ללקוחותיה, ביכולתה להפעיל מוקד טיפול בבעיות חירום בשעת הצורך באופן מיידי.

מי נגד ההסתייגות? תודה רבה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

גם ההסתייגות הזאת נפלה.

בסעיף 31ו (א) הם מציעים, במקום 15 אחוז לעניין אמצעי השליטה, יבוא 10 אחוז.

אוקיי, מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות נפלה.

בסעיף 31ט (ו) המוצע, במקום רשאי לתת, יבוא יתן, ובמקום "ויתן", יבוא "וכן".

מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

גם ההסתייגות הזאת נפלה.

בסעיף 31ט (ז) המוצע, הם מציעים שהבקשה של לקוח שבאמצעותו יבוצעו פעולות, היא תהיה בקשה שחתומה בידי הלקוח על טופס המיועד לכך, שמאפשרת ביצוע פעולה מסוימת וחד פעמית.

מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

גם ההסתייגות הזאת נפלה.

בסעיף 31י המוצע, בסופו יבוא, 3 סעיפים: 4. תפעל בהתאם להוראות שייתן הממונה לעניין כללי עבודה במערכת, פרסומם לעובדיה, למשתמשים, ללקוחות ותהיה אחראית למילואם בידי עובדיה.

5. תגבש כללים למנגנון חירום למענה למשתמשים ללקוחות בעת הצורך.

6. תקים מועד למענה לשאלות הלקוחות ותספק שירותי מענה בסיסיים.

מי נגד ההסתייגות הזאת?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

גם ההסתייגות הזאת נפלה.

סעיף 31יב (ג), אחרי אותו גורם, זה הכוונה אם אותו גורם חויב לבצע התחברות למערכת, מתי הוא יצטרך לבצע את זה. הם מציעים בתוך 12 חודשים.

מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

גם ההסתייגות הזאת נפלה.

הסתייגות אחרונה של חברת הכנסת אורלי לוי. היא מציעה שאותה עבירה של העברת מידע או נתונים אודות המערכת, עיון בהם ללא גישה או השימוש בהם או שמירתם במערכת שלא צורך ביצוע הוראות הקבועות במערכת, תהיה תלויה בעונש של 5 שנות מאסר.

מי נגד ההסתייגות הזאת?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

גם ההסתייגות הזאת נפלה.

קודם כל למדנו פה שלא במסגרת התקציב ולא במסגרת חוק ההסדרים, ולא התקציב ולא במסגרת חוק ההסדרים, שדיונים ליליים הם דיונים פוריים. מאחר ואנחנו פה בוועדה הזאת, איך אני באתי לזמן שאול ואנחנו צריכים להספיק הרבה, אז אנחנו נעבור בנוסף לדיונים היומיים לדיונים ליליים. יהיה לנו אפשרות לעבור על הרבה יותר נושאים. לפני שאנחנו מצביעים, אני רוצה להודות לג'ומס. החוק עוד לא עבר במליאה, אבל סביר להניח שהאוצר יפעיל את מלוא השפעתו והחוק יעבור במליאה ואפילו אני אתמוך. אני אציג אותו ואני אתמוך. ג'ומס, למרות שהוא לא חבר בוועדה, בא לדיונים. כנראה שהנושא חשוב. הוא מלווה את נושא הפנסיה מאי שם ב-2003, כשבאו ואמרו שאנחנו מלאימים את הקרנות. ג'ומס הופיע לכל הדיונים. ג'ומס, תודה רבה על תרומתך לקידום העניינים.

אני רוצה ראשית, להודות לך על התודות ולהודות לך כי אני יודע כמה הנושא הזה חשוב לך ועד כמה למרות שאולי התחלת את הדיון בקצת יותר הסתייגות ממני, אבל עד כמה התרומה שלך לניסיון להגיע להצעה שאני חושב שהיא טובה, היא יותר טובה ממה שהיא הובאה לפה. אני חושב לא רק לדעתנו, גם לדעת הממונה וגם לדעת אלה שישבו מסביב, ואני אומר, כי שמעתי את זה מהם, ואני חושב שהייתה לך תרומה מכרעת בעניין הזה. אני רוצה להעיר עוד שתי הערות קצרות. האחת, אני חושב שהעבודה החשובה ביותר של חברי הכנסת, שלפי דעתי הם לא כל כך מצליחים בה, זה העבודה הזאת, המשעממת, לעבור על החוקים. אפשר להעביר פה חוק פרטי. עם כל הכבוד, זה מה שיוצר בסיסים להתנהלות, ופה אין לזה קרדיטים, אף אחד לא מדבר על זה, וזאת העבודה החשובה באמת בכנסת. הערה אחרונה למה שאתה אמרת. אני חושב שבידך, גם על פי מה שהוחלט, לא כל כך אהבתי את זה. נושא הפנסיה המהותי הוא מתחת לרדאר. כולם מבינים שאנחנו על הר געש, כמו בכל העולם, אבל לא מתעסקים בזה. עלה אתמול בישיבה, מבחינתי די מקרי, כשלוועדה למעמד האישה התכנסו ארגונים בנושא של שנתיים וכשהתחלתי קצת להגיד, חברים, הנושא של השנתיים הוא עם כל הכבוד, הוא פינה חשובה בתוך הדיון. יש פה דיון הרבה יותר מהותי. עם מה יוצאת אישה היום בגיל 60? עם איזה פנסיה היא תצא? או עם גיל 62. מה יהיה לה? מישהו הרי מבטיח לבן אדם שיהיה לו פנסיה בעת פרישה, והוא היום בן 40-50, והוא מרמה אותו. אני צודק?

צודק.

הוא מרמה אותו. אין לו את זה.

יש דיון היום ב-10:30, והכותרת שלו הוא הגבלת הסמכויות של הממונה .

זה הזובור שעושים לנו על זה שהצלחתם להעביר את החוק כל כך יפה. אני רוצה להוסיף שתי מילים. החוק הגיע לפה. אני רוצה להגיד תודה על העבודה המאומצת שנעשתה, כי באמת נעשתה פה עבודה מאומצת, והחוק בהחלט יצא בפורמט יותר טוב ממה שהבאנו אותו. לא לכל הדברים אנחנו מסכימים, וחלק מהדברים זה פשרות וזה בהחלט חלק מהמשא ומתן וההתנהלות התקינה. יש לכם דעה משלכם. גם אם אתם לא מסכימים איתנו, אנחנו צריכים לכבד אותה והיא החשובה בעניין הזה. אני חושב שעשיתם עבודה מצוינת כאן וכולם, כולל אנשים שלא קיבלנו את דעתם בדרך, תרמו וכתוצאה מזה אנחנו קיבלנו חוק שיאפשר לנו להפעיל בסופו של דבר מסלקה בפיקוח נאות. אני חושב שזה בהחלט לטובת כולם.

סעיף 42, אני מצטערת, אני שכחתי. סעיף 42א, אנחנו אוסרים על שימוש בשם החוק. היה לנו מערכת פנסיונית מרכזית. בטעות אמרנו, מערכת סליקה פנסיונית מרכזית. אנחנו הורדנו את המילה "מרכזית", כי כל מי שמשתמש במונח מערכת סליקה פנסיונית, הוא עלול להטעות.

בסדר.

שלא כמנהגי, אני לא נוהג להחמיא. שני דברים: קודם כל אני מכיר את חבר הכנסת חיים כץ 20 ומשהו שנים. את ג'ומס אני גם קצת מכיר מהפוליטיקה. אני מעריך מאוד את ג'ומס. אני נציג ציבור. אתה עוד מעט פורש מהפוליטיקה, מהכנסת, ואתה מקדיש את הזמנים האלה.. אני הייתי בהלם. אני חושב שכולם כמעט היו הולכים כבר לחופשת שחרור מהכנסת, וכל הכבוד לך. לך חיים כץ, אני מכיר אותך שנים באמת. ראיתי אותך בהרבה עבודות, אבל פה עשית עבודה מעל ומעבר, ובאמת החוק הוא הרבה יותר טוב מאשר כשהגיע לפה, ושאפו לאנשי הפיקוח שמה שלא הלך בכוח, הלך בעוד יותר כוח, ואני מעריך אותם. אני מקווה שנרתום אותך למאבקים אחרים, גם שיהיו עם כל כך הרבה כוח, ואני אומר גם לאנשי הפיקוח: זה שלפעמים לא מסכימים אתכם, זה לא הולך אותנו לרשעים, ולא תמיד מה שאנחנו מדברים, זה אינטרסים. יש לנו לפעמים גם אינטרס ציבורי שלא קשור רק לאנשי הביטוח. כל הכבוד לכם.

עכשיו אנחנו נצביע על החוק, אחרת לא עשינו כלום. אנחנו צריכים להצביע על החוק, אחרת לא נוכל להביא אותו למליאה, ואני מקווה שהחוק יונח היום על שולחן הכנסת, ואני מקווה שביום שני הקרוב, אנחנו נעלה שנייה, שלישית. מי בעד הצעת החוק, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

החוק אושר

מאחר וכל חברי הכנסת שנמצאו פה באולם לאורך כמעט כל הדיונים, הם היו בדיונים שהיה עוד כמה, הצביעו בעד אישור החוק, אז אני שמח להודיע לכם שהוועדה מאשרת את חוק המסלקה הפנסיוני לקריאה שנייה ושלישית, ותעשה כמיטב יכולתה להעלות את זה ביום שני הקרוב במליאה, ולרשום אותה בספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45