הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

28.02.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ד באדר א' התשע"א ( 28 בפברואר 2011), שעה 10:00

קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

זאב אלקין

רוברט טיבייב

מרינה סולודקין

מאיה שריר

מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מיכל כהן

סמנכלית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך


ד"ר שרי פייר

מנהלת תחום בכיר בחינוך, המשרד לקליטת עלייה

דבורה גיני-מלכי

מנהלת מערך גיאוגרפי אתיופיה, המחלקה לעלייה, הסוכנות היהודית

חנה דשבסקי

רכזת פניות עולים, המועצה לשלום הילד

יונה אוסטר

מנהלת חינוך והשמה, מינהלת נע"לה

אברהם סילברמן
יועץ חינוך וקהילות, ארגון "נפש בנפש"

עליזה מרטין

המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

דגנית לוי

חוקרת, מכון בורקדייל

ד"ר אלי זרחין

מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים

מילה ספיבק

מנהלת בית הספר יוהנה ז'בוטינסקי

ורוניקה קופר

סגנית מנהלת בית הספר יוהנה ז'בוטינסקי

דניאל חפץ

מנהל פרויקטים 'עמי ישראל' לעידוד העלייה והצלחת הקליטה

עמי זאנה

מנכ"ל עמ"י

עדי טדלה

מנהל מינהל רוחני והדרכה ארצי לקהילת יוצאי אתיופיה

ניקולאי טבק

שתי"ל

עו"ד אלי נכט

עוזר פרלמנטרי של חה"כ חמד עמאר
הודיה קין

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

יעל, חבר המתרגמים בע"מ
קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר יומנו היום קליטת ילדים עולים במערכת החינוך. אנחנו המתנו עם הדיון הזה מספר שבועות בגלל שתי בקשות: האחת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שרצתה להשלים את הבדיקה, הודיה קין תציג את הנתונים, שנית ממשרד החינוך שביקש תחילה לדחות את הדיון מאחר והמנכ"ל רצה להגיע, ולאחר מכן התבשרנו שהמנכ"ל לא מגיע. אנחנו שמחים שמאיה שריר ומיכל כהן נמצאות כאן היום כדי להציג את הדברים, אתן ממונות על הנושא הזה.


בפתח דבריי אני אבקש מהודיה להציג את הדוח. אתמול בלילה קראתי את הדוח ומצאתי שהנתונים קשים וחמורים מאוד, אני מקווה שנקבל תשובות מתאימות מאנשי משרד החינוך על הנתונים. יש נכונות של המשרד, יש תקנים אבל בתקנים משתמשים לדברים אחרים, זה לא משהו קטן, תכף נשמע את הנתונים אבל אני ראיתי כאן תופעה שכסף שמיועד לילדי עולים מגיע לדברים אחרים במערכת החינוך. זה דבר חמור ביותר ואני ארצה לקבל תשובות ולבחון מה אנחנו עושים כדי לתקן את העניין הזה .


ראשית אני אבקש מהודיה קין לתת לנו סקירה על הנתונים.

פלורה כתבה את המסמך ואני רק אציג את עיקרי הממצאים שלו.


במערכת החינוך יש כ- 105,000 תלמידים עולים שהם ילידי חוץ לארץ. במסמך הזה נתבקשנו להתמקד במיוחד בתכניות לסיוע ושעות סיוע שניתנות לעולים ולבדוק איך זה מתחלק במערכת. אחד הממצאים העיקריים ועוד לפני שאני אגיע למצבם הלימודי, הכנסנו את הסוגיה הזאת כי אי אפשר להתייחס לנושא של קליטה במערכת החינוך בלי להתייחס לנתונים שיש מסביב לגבי ההצלחה וההישגים של התלמידים במבחנים ובכלל בלימודים. הנקודה המרכזית שעלתה מבחינתנו במסמך נגעה באמת לבדיקת השעות.


משרד החינוך מקצה שעות סיוע לעולים. זה נעשה על פי תאריך העלייה שלהם ולפי מספר התלמידים בכיתה. לגבי תלמידים שעלו החל ממרץ 2010 – כל התלמידים במערכת זכאים לשעות סיוע לפי הטבלה שנמצאת בעמוד 7 למסמך שלנו. אנחנו רואים שזה נעשה על פי מספר התלמידים בכיתה ועל פי זה ניתנות השעות וזה נוגע לכל אוכלוסיית העולים ללא הבחנה של ארץ מוצא. לגבי חטיבות הביניים ולגבי תלמידים שהגיעו בתקופות מוקדמות לפני מרץ 2010 יש הבחנה בין עולים שהגיעו מארצות רווחה לבין עולים שהם ילידי אתיופיה.


אני רוצה להתמקד בנושא בקרת התקן שאותו בחנו. בכל שנה נעשה דוח של בקרת תקן לראות לאן הולכות שעות התגבור, שעות הסיוע לעולים הן חלק מרכזי משעות התגבור שניתנות. להציג את הנתונים כמו שהם לגבי כמה שעות מוקצות לפי מספר התלמידים בכיתה, זה טוב ויפה, אבל כשלא בודקים מה נעשה עם השעות האלה בפועל בעצם כל ממצא כזה יהיה חסר. לכן כל מה שבדקנו הוא את דוח בקרת התקן האחרון. לגבי שנת הלימודים הנוכחית דוח בקרת התקן יתפרסם רק בעוד שנתיים כך שקשה לתת אינדיקציה לגבי מה שקורה עכשיו.


כדי להבין איך זה נעשה כשעושים את בקרת התקן – מי שעושה את הדוח הזה מקבל נתונים כמה שעות משרד החינוך מקצה לשכבה מסוימת, הוא הולך ובודק מה במערכת השעות בפועל של אותם מורים בשכבה המסוימת, משווים אותה למה שאותו בית הספר מקבל לבין מה שבאמת ניתן בפועל. מה שעולה מתוך בקרת התקן האחרון שאינו כולל את רפורמת "אופק חדש", צריך לקחת בחשבון שזה עשוי לצמצם משמעותית את החריגות האלה, אבל עדיין אני לא מניחה שזה יפתור את זה באופן מלא.

עולה שיש חריגה משמעותית כשאנחנו מדברים על 60% מבתי הספר היסודיים, וכשליש מחטיבות הביניים שלא מקצים את כל שעות התגבור הניתנות, הם לא באמת מגיעות בהכרח ליעד שלהם ויכול להיות שלעיתים עושים בהן שימוש לשעות הוראה רגילות ולעיתים הן מועברות לתפקידים מסוימים, כמו למשל שמנהל בית ספר משבץ במערכת לצורך אחר ולא ללמד בכיתה של עולים.


יש לקחת בחשבון שאלה הם לא נתונים חד משמעיים, זה לא ממצא חד וברור כי זה מתייחס לכלל שעות התגבור במערכת, אבל דווקא בגלל העניין הזה אם יש כל כך חשיבות להקצאת שעות סיוע לעולים למה משרד החינוך לא עושה הבחנה בתוך הבקרה הזאת לקטגוריה ספציפית לניצול שעות הסיוע לעולים. צריך לזכור שזה מתייחס לתגבור באופן כללי ושזה גם לתלמידים שמתקשים, אבל זה נותן לנו אינדיקציה לעניין. זה לעניין בקרת התקן.

יש דברים נוספים שמצאת לנכון?

הדוח שפורסם ביולי 2010 של המשרד לקליטת העלייה ושל מכון ברוקדייל בעצם בחן את ההישגים הלימודיים של העולים והתייחס למצב הלימודי שלהם. הממצאים האלה מראים שיש שונות בין עולים מארצות מוצא שונות בהישגים הלימודים, זה אולי מעורר את העניין לבדוק אפשרות להעניק את שעות סיוע לעולים בהתאם לארצות המוצא שלהם ולפי הקשיים הייחודיים שאיתם הם מתמודדים.

הדוח הזה מראה שהקשיים המרכזיים נוגעים לעולים יוצאי אתיופיה בין אם הם נולדו בארץ, ואפילו חמור מזה דווקא לגבי עולים יוצאי אתיופיה שנולדו בארץ. הדוח הזה מראה עוד שהקושי המרכזי של העולים מארצות מוצא שונות וגם מארצות דוברות: אנגלית, ספרדית, צרפתית ומעבר לעולים יוצאי אתיופיה, הם קשים מרכזיים של העדר שליטה בשפה העברית, מה שגורם להרבה תלמידים בעצם להתקשות להישאר כל השיעור בכיתה, זה כמובן משפיע בהמשך על ההישגים הלימודיים שלהם. לכן יש הצעה שעלתה מארגוני העולים להעניק את שעות התגבור בעברית בהתאם לרמה של התלמיד ולא בהכרח לפי שנת העלייה שלו.

בנוגע למבחני הבגרות.

מבחני הבגרות דווקא מראים שההישגים בבגרות של עולים מברית המועצות לשעבר ועולים מארצות דוברות אנגלית וספרדית, מצבם של העולים הוא פחות או יותר כמו של כלל התלמידים במערכת ואפילו בחלק מהמקרים טוב יותר. הבעיה המרכזית בהישגים בבחינות לבגרות נוגעת לתלמידים שהם יוצאי אתיופיה.



שיעורי הנשירה של תלמידים עולים גבוהים יותר משיעורי הנשירה של תלמידים ישראלים, והם פחות משתלבים במסגרות חינוך חלופיות לעומת התלמידים הישראלים.


נתון חשוב נוסף, אבל הוא לא מספיק עדכני, משרד החינוך עורך באמצעות רמ"ה –הרשות הארצית למדידה והערכה, לגבי מבחני המיצב שנערכים בכיתות ו' ו-ח' ובוחנים בארבעה מקצועות ובין היתר בשפה העברית. הדוח האחרון התפרסם לגבי שנת הלימודים תשס"ט, כרגע שוקדים על דוח שיהיה עדכני יותר ויתייחס לשנים האחרונות. גם התוצאות של מבחני המיצב בעברית מראים פערים גדולים בהישגים של תלמידים עולים לעומת ההישגים של כלל התלמידים.

אני ארצה לשמוע התייחסות של משרד החינוך לנתון הבעייתי שהוצג כאן לגבי השימוש בשעות. לא מדובר בחריגה של 5%-10%, אנחנו רואים מקומות עם אחוזים גבוהים. אולי תוכלו לסבר את אוזננו איך מגיעים למצב הזה ש- 59% מבתי הספר היסודיים שנדגמו אינם ממלאים את מכסת שעות התגבור? זה נתון שהוא נתון חמור ביותר.

קודם כל משרד החינוך מכיר באמת בחשיבות של הבקרה והעובדה היא שמשרד החינוך עורך את הבקרה הזאת. בהתאם לתוצאות הבקרה אנחנו גם מזמינים מנהלים לשימוע ונוקטים בהליכים, עוקבים ובודקים שכל השעות אכן תינתנה ותנוצלנה כראוי. יש הפרדה, יש בקרה על סל שעות עולים, הוא קיים אצלנו ואנחנו בהחלט עוקבים אחריו.


בנוגע לדוח מכון ברוקדייל – המחקר, אפשר לראות שהוא מצביע על כך ש- 80% מכלל העולים שולטים היבט בשפה העברית.

קודם כל בנקודה של השימוש בשעות תקן. ב- 60% מהשעות שאנחנו מקציבים לטובת ילדי עולים נעשה שימוש לדברים אחרים.

זה היה סל כללי ולא פילוח של עולים בנפרד, יש לנו גם פילוח, אנחנו בהחלט מגבירים כעת את האכיפה ואת הבקרה, אנחנו מזמנים מנהלים לשימוע ותהיה בקרה נוספת.

בתכנית האסטרטגית של 2009-2011 שמנו כיעד מספר שלוש או ארבע את הנושא של ניצול שעות ההוראה באופן מיטבי, אני מדברת כעת על כלל המערכת. מתוך הלימוד שלנו מבקרת התקן כדי לראות שבאמת השעות מגיעות ליעדן, בכלל זה גם הסוגיה של העולים. צריך להבין שיש כאן עוד נתון שלא נלקח בחשבון והוא הנתון של "אופק חדש", נכנס משאב נוסף למערכת והוא השעות הפרטניות במסגרת "אופק חדש". בדוח השעות הפרטניות יש הקצאה או ניצול יותר נכון של השעות הפרטניות לקבוצת העולים, לכן העניין של הבקרה האחרונה צריך להיבדק ביחס לכלל הנתונים.


יש נתון נוסף, כשאנחנו מקצים את השעות אנחנו מקצים אותם בהתאם להגעת הילדים למערכת, זאת אומרת שבאמצע השנה יכול להגיע עולה לבית הספר וההקצאה תינתן באמצע השנה ולא תמיד בנקודת הזמן הזאת יש מורה פנוי. עכשיו אנחנו עובדים על פתרונות נוספים כמו מתמחים בהוראה ומתמחים בשפה כדי להכניס אותם לתוך מערכת החינוך. צריך להבין שזו מערכת שפועלת על שנת לימודים, ואם המורים מועסקים במהלך שנת הלימודים ונכנס עולה באמצע השנה לא תמיד יש אנשים שילמדו. לכן זה לא נתון מדויק שלוקחים את השעות ועושים דברים אחרים, כנראה מקצים שעות ההוראה בתוך בית הספר עם המורים הקיימים.


התלמידים העולים מקבלים גם 'סל עולים' וגם ייחדנו מתוך השעות הפרטניות סיוע לתלמידים מתקשים ובכללם העולים, לכן הנתון הוא לא נתון שלם ומלא וזה כמו שאמרה הודיה, קין אין גם את הנתונים של "אופק חדש".

את מנהלת המינהל הפדגוגי, אנחנו תומכים ביוזמה של משרד החינוך לתת למנהלי בתי הספר עצמאות וניהול עצמי. אנחנו רואים שיש כאן ניצול של הניהול העצמי. אפילו האגף לקליטת העלייה עד אתמול בלילה לא היה מודע בכלל לנתונים שהוצגו כאן ולכל הממצאים על בקרת התקן, בתוך המשרד עצמו אנחנו רואים שיש ניצול על ידי בתי הספר, אולי הם עצמאים מדי, אנחנו כשמתכלים כרגע על טובתם של הילדים העולים, איך אתם יכולים לומר לנו שהשעות האלה אכן יגיעו לתלמידים עולים?

הבקרה נמצאת במינהל הפדגוגי ואנחנו בכל שנה עושים בקרת תקן באופן מדגמי. אנחנו מזמנים מנהלים שחרגו, שוב אני מדברת כאן על הנתון הכללי של ניצול שעות ההוראה בכלל, אני רוצה לומר שגם במסגרת "אופק חדש" בעצם הידקנו - - -

יש לך דוגמה של מנהל בית ספר שיש בו עולים שלא השתמש בשעות האלה למטרה שלשמה הן יועדו ושהוא נקרא לשימוע או קיבל סנקציה על כך שהוא לא השתמש בשעות לטובת תלמידים עולים?

אין לי דוגמה כי אני נמצאת כרגע ארבעה חודשים בתפקיד, זה חלק שעושה מנהל המחוז שמזמן מנהל בשגרה. אני שוב אומרת שבקרת התקן, היום אנחנו מתייחסים לסוגית העולים, אבל כמדינה רוצים לראות שכל השעות המוקצות על ידי המדינה מגיעות ליעדן. שוב, מדובר על שעות רווחה, שעות טיפוח וסלים שונים, לכן הבקרה כן מבחינה בין הסלים השונים ואנחנו עושים תהליך אכיפה יותר מוגבר.

אין ספק שבסוגיה הזאת של העולים אנחנו ניכנס יותר בעובי הקורה ונבדוק. צריך לומר שוב שיש כאן מנהלים שניצלו, אני לא אומרת שאין כאלה, יכול להיות שיש מנהלים שניצלו את סמכותם. מרבית הדברים שאנחנו מגלים בנושא בקרות התקן בהקשר של העולים זו סוגיה של מנהלים שלא הצליחו לאייש בשעות האלה מהמורים המקצועיים מורים לטובת העולים כי הם הגיעו במהלך השנה, ושלא ניצלו את השעות לטובת משהו אחר, אלה הקצו עם המשאבים הקיימים לטובת העולים. עדיין זה אומר שבנושא הברה אנחנו צריכים להיכנס יותר לעמוק, אין ספק, ונעשה זאת.

שמעתי את כל הנתונים, אני רוצה לומר שבבית הספר שלי יש הרבה תלמידים עולים. אני מקבלת ממשרד החינוך הרבה שעות וכל שעה ושעה מנוצלת. אני נותנת בנוסף עוד שעות מפול השעות שאני מקבלת ממשרד החינוך. מאחר שיש לי ריכוז תלמידים עולים יש אולפן א' ו-ב', לפעמים השעות שאני מקבלת מאגף הקליטה של משרד החינוך לא תמיד מספיק לי.

אני חושבת שצריך להוריד קצת את תאריך העלייה הקובע, אם למשל אנחנו אומרים שהתאריך הוא מרץ 2010 אז ישנה קצת הגבלה כי יש לי בבית הספר גם אולפן א' וגם ב'. אני מקבלת בסך הכול 10 שעות ואני נותנת 20 שעות לאולפן א' ולאולפן ב'. מה זאת אומרת אולפן ב'? – אלו שעות שאנחנו לא מקבלים ואני נותנת מסל השעות כי התלמידים. בתקופה של שנה או חצי שנה וגם בגלל שיש גם חופשת קיץ, הם לא יכולים לקלוט את כל השפה ולכן אין אפשרות להכניס אותם לכל השיעורים בכיתה, אז אני נותנת להם אולפן ב'.


אני רוצה לציין שאנחנו מקבלים גם שעות סל ומשתמשים בהן עד השיעור האחרון ולפעמים גם כאן מוספים שעות. אתם יודעים שלפעמים אומרים שאם יש ריכוז תלמידים עולים בבית ספר אחד זה עובר להיות גטו.

מהו אחוז התלמידים בבית הספר יוהנה ז'בוטינסקי היום?

יש לי כ- 900 תלמידים מתוכם, אם נגדיר עולים חדשים עד עשר שנים בארץ הם מהווים 50%, אם מדברים על תלמידים שעד שנה בארץ הם בערך עשרה תלמידים, אם אנחנו נדבר על תלמידים שהם שלוש שנים בארץ הם בערך 60-80 תלמידים. הריכוז הזה נותן מענה לכל ילד וילד כי גם השעות שאני מקבלת לחטיבה העליונה, זה מקסים וזה בסדר גמור, כי יש לי שעות לוותיקים ולעולים חדשים בכל המקצועות ההומאניים החל מכיתה י' ועד כיתה יב' יש חלוקה לעולים חדשים ותלמידים ותיקים.

לפעמים תלמידים ותיקים מקבלים יותר שעות, למשל אם אנחנו מדברים על שתי יחידות לימוד תנ"ך, מוקצות לי רק שש שעות ואני נותנת להם עשר שעות. מה אני עושה? - אני עושה סאלטה באוויר.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם משרד החינוך בנושא, ועם מאיה שריר בפרט. אני חושבת שהנושא הוא מאוד משמעותי.


אני מבקשת לעלות כמה סוגיות נוספות בהקשר הזה. אתם דיברתם כאן על עולים והוזכר המחקר של מכון ברוקדייל - הדור השני של העלייה. מסקרים שעשינו ומנתונים מהשטח עולה שילדים, ולא רק יוצאי אתיופיה אלא גם יוצאי חבר העמים ובפרט יוצאי קווקז, יוצאי בוכרה ויוצאי גיאורגיה שהם בעצם דור שני, זקוקים מאוד לתגבור לימודי בעיקר במקצעות רבי מלל. הגדרת העולה במשרד לקליטת העלייה בכלל ובחינוך בפרט, מדברת על ארבעת האוכלוסיות האלה כעולים גם אם הם נולדו בארץ, ובפרט כשהם ילדים להורים שעלו משנת 1989 ואילך, וזה בגלל הצורך שנתקלנו בו.

מסתבר שהצורך קיים פרט לקבוצות האלה גם בקרב תושבים חוזרים. עד עכשיו הייתה איזו סטיגמה לחלק מאיתנו שתושבים חוזרים מגיעים מסטאטוס סוציו-אקונומי גבוה והם הצליחו בחוץ בארץ וכדומה. המצב היום לא כזה, האנשים בפרט בנושא השפה מאוד זקוקים לתגבור. בנוסף לכך לגבי בית הספר היסודי אנחנו רואים כאן שעות מעטות יותר, באמת מתוך כוונה לכוון את השעות בניצול מקסימאלי לקראת בחינות הבגרות.

רציתי לחדד את צורך שמקבל כן מענה, אבל אני לא בטוחה שהוא מקבל מספיק מענה אולי בשל אילוצים תקציביים, והוא הצורך בגיל הרך ובעיקר במוכנות לכיתה א'. אנחנו מדברים על ילדים שבהרבה מקרים גדלים בבית עם הסבתא והסבא והילדים הם דו לשוניים, מדברים את שפת המורשת בבית ואחר כך לא יכולים להשתלב בקלות.


כחלק מפתרון לבעיה, חוץ מלהצביע על הבעיות, אנחנו במשרד נותנים במסגרת התגבור הלימודי שעות אחרי שעות בית הספר, תגבור לימודי לא פורמאלי לכל הצרכים שמניתי. הצורך קיים והוא קיים בצורה מאוד נחרצת.

אני רוצה לבקש "מנפש בנפש" ליזי מרטין. שמעתי קולות שיש בעיות עם עולים מהמערב לגבי קשיים בלימודים. רציתי לדבר על זה, ואני אבקש שתתייחסי גם לנושא הזה כי פנו אלי לוועדה בנושא, כלומר שאין התייחסות לעולים מהמערב בקליטתם בתכנית הלימודים.

גם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה קרוב עם משרד החינוך. אני חושבת שנכון באופן כללי שלפעמים יש סטיגמה שמי שעולה מארצות המערב יסתדר והכול יהיה בסדר, באמת התמונה היא לא כזאת.

אני רוצה לספר לך משהו, היינו בישיבה ביום חמישי בתל אביב, הזמנתי עולים מהמערב, פעילים סטודנטים בארגון וביקשתי שיגיעו גם לכנסת, ביקשתי שידברו ושיעלו את הבעיות בפני ראש העיר, עולי אתיופיה העלו את הבעיות שלהם, ואחר כך עלו עולי בוכרה ואחר כך הסטודנטים האלה אמרו "שמענו כאן את הבעיות ואנחנו מוכנים לעזור להם, אחרי ששמענו אין לנו שום דרישות מראש העיר תל אביב".

אני רוצה להצביע על כמה נושאים שאנחנו רואים שהולכים וחוזרים עם העולים מארצות הברית, קנדה ואנגליה. ראשית יש לנו כאן נייר עמדה שתוכלו לעיין בו. "הורדת הגיל המזכה את העולים להיבחן בבגרויות באנגלית" , לצורך העניין זה יכול להיות בכל השפות, נכון להיום מי שעולה בגיל 15 או בכיתה י' זכאי לקבל את בחינת הבגרות כשהיא מתורגמת. מי שעולה בכיתה ח' או ט' עד שהוא אמור להגיע לבגרויות הראשונות בכיתה י' הוא כבר לא זכאי יותר לקבל בחינה מתורגמת.

מי יכול לתאר לעצמו שהוא יכול גם ללמוד את החומר וגם ללמוד את השפה תוך שנה או שנה וחצי. לכן אנחנו מבקשים שהגיל שמזכה את העולים לבחינות בגרות מתורגמות יורד לגיל חטיבת הביניים, כלומר אם אתה עולה בכיתה ח', עדיין כשתגיע לכיתה י' תהיה לך בגרות בשפה שבה אתה שולט, והאתגר היחיד והגדול שהעולה צריך להתמודד איתו הוא באמת לימוד החומר.


תוספת שעות תגבור לתלמידים עולים – אנחנו דווקא רואים, אני יודעת שיש כאן ממצאים אחרים אבל אפשר לראות את זה בעמוד 8 בתוך המסמך שהודיה קין הציגה, "מספר השעות המוקצות לעולים בתיכון, במיוחד לאור העבודה שהם צריכים לעבור את בחינות הבגרות הוא קטן מאוד". זה מביא אותי לעניין השלישי שזה תלוי מאוד כמה עולים נמצאים בבית הספר, בשכבה או בכיתה.

לנו יש תכנית "עלייה לצפון" שאנחנו מנסים לעודד עולים לעלות לצפון, לפריפריה ושם הבעיה היא החמורה ביותר, משום שאם הם עולים למודיעין או לרעננה ויש 20 תלמידים באותה שכבה אז אומרים בסדר, משרד החינוך מקצה שעה לו ושעה לה, לוקחים את כל פול השעות וכל התלמידים יכולים לשבת באותה כיתה עם המורה והשעות של כולם מצטברות.

מי שעולה למעלות או לאזורים פריפריאליים אחרים הוא זכאי לשעה כאן ולשעה שם, ויש רק שני תלמידים בשכבה שזכאים לשעות האלה, בסופו של דבר יש להם שלוש שעות או ארבע שעות שבועיות. יש לנו עולים, ואני יכולה למסור שמות, שיש להם שעה שבועית אחת בתיכון לתגבור לקראת בחינות הבגרות. התקשרה אלינו במקרה אתמול אימא מרחובות שיש לה את אותה בעיה ואמרה "אני לא יכולה לשלם מהכסף שלי את כל השעות שהוא צריך לשיעורים פרטיים בשביל לכסות על הפער שהוא לא מקבל בבית הספר".

יש לך מקומות נקודתיים נוספים שיש את הבעיה הזאת?

אני אומרת שבפריפריה בעיקר אבל לא רק. רחובות היא לא פריפריה, זה יכול להיות בכל בתי הספר שאין להם אוכלוסייה גדולה של עולים. לכן אנחנו רואים נטייה של משפחות שאומרות "שאנחנו רוצים לעלות לצפון אבל שמענו שמבחינת בתי הספר אין התגבור כמו שצריך לעולים ולכן אנחנו נעלה בסופו של דבר למודיעין או לרעננה". אנחנו דווקא לא רוצים לעודד את הנטייה הזאת.

על אלו מקומות ודוגמאות את יכולה לשים את האצבע ולומר ששם יש בעיה לעולה עם הילדים שלו היום?

על זה אבי סילברמן ראש המחלקה לחינוך יענה.

כמו שאמרנו בכל האזור של הצפון אנחנו גם עובדים עם תכנית לנגב. ישבנו עם ראש העיר דימונה, ירוחם, אופקים, נתיבות גם להם חסרות את השעות לתת, כל אחד אמר שהם יכולים לנסות לתת פה ושם שעות, אבל אין תכנית מסודרת שאומרת שלכל ילד יש שש שעות והוא יקבל אותם. כאן זה תלוי בזה ובזה ובסופו של דבר לא מקבלים כמו שצריך.

אדוני היושב ראש אני חושבת שזה שוב הזמן לדון בנושא, לצערי הרב זה לא נושא חדש. בקדנציה הקודמת הייתה החלטת ועדה של זאב אלקין על ידי ועדת הקליטה והעלייה בנושא של תלמידים עולים.


אני לא מבינה, אנחנו שנים רואים גניבת שעות של תגבור בבתי הספר, זה לא חדש. כל פעם כאילו, אני מאוד מבינה שמשרד החינוך הוא משרד גדול, אבל בתחום שאין עליו פיקוח ואין ענישה על גניבת שעות של תגבור ושל לימוד השפה ויש גם חוסר גמישות בבתי הספר. כאן אני מאשימה את הפוסט-ציונות, הם לא רוצים את התלמידים האלה, הם לא חושבים עד כמה קשה ללמוד את השפה העברית בבית הספר, זה לא נורמאלי. למה כולנו הגענו לכאן? -הגענו כדי לדבר עברית באופן שוטף.


שמעתי עכשיו אחרי שנים רבות של עלייה, הגיעו אלי קבוצת מורים, יש עכשיו בית ספר רוסי פרטי שמקבל את כל אלה שנופלים מהמערכת. למה? – אין עברית, אתם מבינים? –אין עברית, אין שעות של עברית. כמו שאמרו שאם תהיינה שלוש שעות של עברית בשבוע, אני מבינה שעולים יוצאי ברית המועצות וארצות מערב הם ברמה של בית הספר הישראלי. הרמה כל כך טובה בבית הספר הישראלי? – זאת רמה טובה? – ילד יהודי שלא מקבל בגרות, על זה שמעתם בברית המועצות? רק אם היו לו בעיות בבריאות קשות מאוד, וכאן רק 50% מקבלים בגרות, וזאת מדינה יהודית. אני לא יודעת מה עשינו?


אני מבקשת, אפשר בוודאי לכעוס ולצעוק אבל אנחנו צריכים להיות פרקטיים, אנחנו צריכים פיקוח של משרד החינוך. אני מאוד מברכת את האגף הפדגוגי ואת המנהלת, אנחנו יודעים במה אתם מתעסקים, אבל פיקוח על שעות התגבור, את המינימום הזה אנחנו חייבים.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני חושב שאנחנו עדינים מדי מול משרד החינוך. אתם צריכים להבין שעצם העובדה שעד היום על אף מנהל בית ספר אחד לא הוטלה שום סנקציה, גם שלא שמענו על שום בירור פנימי מעמיק של המשרד. אנחנו שומעים שזו תופעה שכבר דנו בה, אני שמעתי מגורמים פנימיים שיש איזה קשר של שתיקה, יודעים שיש בעיה, יודעים שזה קורה אבל לא עושים שום דבר. אנחנו לא רוצים להחליט כאן בשבילכם, אתם חייבים לעשות משהו הרבה יותר מאסיבי מבחינת הפיקוח, מבחינת הסנקציות, אם לא אנחנו נשב כאן בעוד שנה ונקבל את הדוח של מרכז מחקר ומידע והנתונים יהיו אותם נתונים או גרועים יותר לגבי השעות האלה.

אדוני ברשותך אני רק מבקשת למחות על המילה 'גניבה'. אף אחד לא גונב שעות.

זו גניבת שעות מהתלמידים העולים. במקום שזה יגיע לתלמיד עולה, כמו ששמענו כאן במקומות שונים זה מגיע לדברים טובים אבל לא למטרה.


זה מזכיר לי שכמו בצבא אנשים היו משלימים ציוד והיו אומרים להם "תיקחו מפלוגה אחרת". זה השלמת ציוד אבל זו גניבה.

קודם כל מנהלי בית הספר יש לנו אמון בהם, גם אם יש מישהו שלא עשה את מה שהוא היה צריך לעשות, בואו לא נטיל את האמירה 'גניבה' על כלל מנהלי בתי הספר. אני חושבת שהם מחזיקים את המערכת גם אם יש ביקורת לגביה, הם בכל זאת משרתי הציבור ואני חושבת שראוי לא לקורא להם כגנבים. אני אומרת ואני מדגישה שאנחנו ניכנס יותר בעובי הקורה בנושא הבקרה. הבקרה נעשית על ידי המינהל הפדגוגי, אנחנו כן עושים בקרה, אנחנו שמנו את זה בתכנית השנה. משנת 2010 זה נמצא בתכנית האסטרטגית של שר החינוך והמנכ"ל שלו, נושא ניצול שעות בהתאם לייעוד. אנחנו בהחלט כן מזמנים מנהלים ואנחנו כן לא מוותרים על שום שעה כי זה משאב ציבורי.

איך מתבצעת הבקרה הזאת?

יש לנו בקרים, מנהל בית הספר צריך לדווח על כל מערכת השעות שלו כולל ברמה של כל ההקצאות, גם אם הן הקצאות ייעודיות. בא בקר לתוך בית הספר ובודק את הביצוע הלכה למעשה. זה לא רק לקבל דיווח, יש דיווח ויש בקרה. אנחנו מפעילים בקרה מדי שנה.

כשאין התאמה בין הדיווח לבין הבקרה בפועל?

מנהל בית הספר מוזמן לשימוע אצל מנהל המחוז ובודקים מדוע, יוצאים בסנקציות.

25.7 מדווחים, מכל בתי הספר על נתוני העולים ועל כלל - - -

אני לא יודעת מאיפה הנתון הזה אבל הוא לא נכון.


מנהלי בתי הספר נדרשים לדווח, אני הייתי מנהלת בית ספר עד לא מזמן, מנהל בית הספר מדווח על השעות ועל כלל המשאבים שהוא מקבל מהמדינה, בכלל זה שעות עולים, שעות תגבור, שעות רווחה ועל כל סל שנמצא הוא צריך לדווח. לא רק שהוא מדווח הוא גם נבדק הלכה למעשה בצורת הבקרה.

את לא יודעת להגיד לי כמה שימועים נערכו למנהלי בתי הספר.

אני לא יודעת את הנתון.

אם בכלל.

נעשו, אני אסביר איך אני יודעת שנעשו. בדיווח הסטאטוס אנחנו מדווחים כל שנה לשר ולמנכ"ל על הנושא שנמצא בתכנית האסטרטגית, כל ניצול מיטבי של שעות הוראה, כל מנהל מחוז דיווח גם מה הוא עשה בהקשר של החריגות. כל מחוז קיבל את הנתון שלו ודיווח ממה נובע הפער ומה נעשה. אין לי את זה כרגע כי לא ידעתי שזה יהיה אחד הנושאים.

אני לא אומרת שלא צריך להגביר את האכיפה, אני לא אומרת שלא צריך להגביר את האכיפה על ידי המחוזות על בתי הספר. אני רוצה לומר שאנחנו שמנו את זה לפני הוועדה הזאת כיעד ואנחנו מטפלים. אני מקווה מאוד שעל בקרת התקן, זאת בקרת תקן של שנת תשס"ט, אני מאוד מקווה שבבקרת התקן לשנים תש"ע ותשע"א נוכל לראות שיפור.

מתי יהיו הנתונים האלה?

בעוד שנה נתונים של תש"ע, ועל שנת תשע"א בעוד שנתיים.

קודם כל אנחנו כאן בכנסת אחרי שבחרו בנו. אני אומרת שזו גניבת שעות בגלל שאני חמש עשרה שנה בכנסת, זו הקדנציה החמישית שלי, אם אני בכל קדנציה שומעת את אותו דבר שלא מספיקות השעות של עברית, אין מספיק שעות לתגבור, זאת גניבה, מראש או לא מכוונות, או בטעות, אנחנו צריכים לשים קץ לתופעה הזאת. אני אומרת שאלה שנשרו מהמערכות חייבים לשלם 1,500 שקלים כל חודש לבית ספר פרטי, שם הם לומדים גם עברית, גם דיסציפלינות והם יכולים להגיע להישגים. אני מאוד מעריכה את משרד החינוך גם בתקופה של לימור לבנת שעשתה הרבה, אני אוהבת את השר הנוכחי, אבל יש מקום לביקורת וביקורת חריפה.

אני עוסק בנושא קליטת עלייה במשרד החינוך משנת 1999. אנחנו נמצאים בוועדת הקליטה והעלייה בנושא החינוך, איפה מרכז היגוי של משרד החינוך, איפה ארגוני העולים? זה מראה כמה הנושא הזה חשוב.

יש כמה ארגוני עולים.

אני מדבר על המוצא שלי. בנוגע לשעות ומצבם של בני הקהילה, אני מטפל גם באוכלוסיות אחרות, אני יודע שבנוגע לשעות ישנם מנהלי בתי ספר שבכלל לא מודעים שיש שעות סיוע. אני מגיע לבית הספר וכשמנהל מבקש שעות אני שואל איפה השעות שמשרד החינוך נותן, הוא לא יודע.

איפה זה קרה לך?

כאן בירושלים.

מתי:

אני רוצה לשמוע דוגמאות.

אני שולח את חוזר המנכ"ל שיוצא מהמשרד שלך - - -

החינוך העצמאי לא מקבל .

אני מראה להם שכתוב 1.75 וסל קליטה והם לא מודעים, אני בקשתי שאת הכסף הזה יצבעו כמו בחינוך המיוחד, זה נכנס לתקציב בית הספר והוא לא צבוע. בתי ספר לא יודעים בכלל שיש להם שעות סיוע, בית ספר הימלפרב, בית חינוך, רנה קסין ועוד בתי ספר, יש בתי ספר שמיוזמתם נותנים, אבל לא כשעות עולים.

זה לא נכון. בית הספר שלנו מקבל תמורת כל שם של תלמיד, זה צבוע שמית.

אבל לא בכל בית ספר.


יתרה מזאת, יש תלמידים שמופנים לחינוך מיוחד, החינוך מיוחד עם תקציבים ומשאבים והילדים האלה לא מקבלים בחינוך מיוחד, הילדים האלה נמצאים היום בנווה חורש, קדמה. באחוזת הילד. אני הייתי בכל המוסדות האלה, תראו בקריית יערים כמה אחוזים נמצאים במסגרות האלה.

אתה התעניינת באילו מקומות יש תופעות כאלה של ילדים עולים שלא מקבלים שעות הוראה עברית. אני אענה לך במדויק לגבי כל הארץ. אני קיבלתי תשובה מהשטח, אני מקבלת אותה כל יום. אני אתן לך כאן רק שתי דוגמאות, יש ילדה שאני דיברתי עליה בוועדה הקודמת שהייתי כאן, ילדה עולה חדשה שהיא פחות משנה בארץ, ילדה בת שמונה שחיה בבני ברק, הילדה חיה במשפחה של הדודה שלה שאינה עולה חדשה אלא עולה ותיקה.

הדודה הזאת פנתה אלי ואמרה "הילדה פשוט לא מקבלת שעה שבועית אחת לתגבור עברית בבית הספר בבני ברק". התעניינתי ומצאתי שהיא לומדת בבית ספר לגמרי לא דתי, בית ספר חילוני של מדינת ישראל. אני התקשרתי אל מנהלת בית הספר ושאלתי מה קרה, המנהלת אמרה "אני לא יודעת, אנחנו לא קיבלנו עדיין את השעות, לילדה הזאת ממילא יש לה הרבה בעיות, היא לא חיה עם אימא ואבא ואנחנו אחר כך נטפל בזה". האחר כך הזה, אנחנו עכשיו בחודש מרץ, ב- 1 בספטמבר הילדה הגיעה לבית הספר.

מהו המקרה השני?

המקרה השני מדובר על משפחה של עולים חדשים לגמרי רגילים, הם עלו ארצה בשנת 1998. זאת אומרת שהם לא עולים חדשים אלא עולים ותיקים. מתקשרת אלי האימא ואומרת "יש לי שני ילדים במערכת החינוך, לגמרי נורמטיביים, חכמים והם לא יודעים עברית". היום הם לקראת סוף חטיבת הביניים ולקראת התיכון, "אין לי כסף לקחת להם מורה פרטי. פניתי למערכת הבית ספרית וביקשתי עזרה, אני פונה לשם החל מה- 1בספטמבר, עכשיו מרץ, שום תשובה. אולי את תתני לי עצה איך אוכל בכסף קטן בכל זאת להסתדר כדי שלילדים תהיה בכל זאת בגרות".


הנקודה השנייה, אני 20 שנה משתתפת בוועדות הכנסת, אתה יודע איך אני מודדת אם יש תוצאה סופית בנושאי הוועדה בשטח או לא? - בנוכחות חברי כנסת בוועדה, תסתכל כמה חברי כנסת יושבים כאן עכשיו בוועדה, הנושא הזה של הוראת השפה העברית בבתי הספר בארץ לעולים חדשים, ולא משנה היקף העלייה היום, הוא נושא לא באופנה ולכן אין כאן 20 חברי כנסת שיעשו מחר רעש תקשורתי בנושא.

אני חולק עלייך, בוועדה הזאת יש בסך הכלל שמונה חברי כנסת חברים, סך הכול, ובדיון הזה השתתפו ארבעה.

אני אומרת שבסופו של דבר כשנושא הזה בשנות ה- 90 היה באופנה אז הקצו שעות והייתה יותר התעניינות. הצעה פרקטית, יש כאן ויכוח אם השעות תהיינה צבועות או לא צבועות, בקדנציה הקודמת ישב כאן זאב אלקין והתקיימה תת ועדה קליטה בנושא, היא ישבה חודשים על גבי חודשים וכל הייעוץ שלה היה לצבוע טוטאלית שעות הוראת השפה העברית לעולים חדשים בתקציב משרד החינוך. זה לא הצליח בגלל שיש פשוט התנגדות עזה ממשרד החינוך לדבר הזה, וזה גם בעייתי מבחינת תקציב המדינה. עד שהשעות האלה לא תהיינה צבועות טוטאלית לא יהיה שינוי בנושא. צריך לשים לב שמדובר במעט מאוד שעות, שזה מעט מדי שעות בשביל שבסופו של דברים ילדים עולים יהיו אזרחים שווים כשהם יגיעו לגיל 18 במדינת ישראל.

אני רוצה לעלות בעיות שלא עלו כאן ולהתייחס למה שנאמר כאן, כי לא כל מה שנאמר כאן, לפחות מבחינת השטח, הוא נכון.


דיברו כאן הרבה על שיתוף פעולה עם משרד החינוך. שר החינוך הנוכחי במסגרת שיתוף הפעולה שלו עם קהילת העולים הקים פורום עולים. בפורום יושבים כעשרים נציגי אנשי חינוך מקרב עולים, הוא נפגש איתם פעם בשלושה חודשים, שומע מהם את כל הצרות מהשטח ונותן מענה, אנחנו רואים שנותנים מענה. אני חושב שיש היום משרד החינוך שכן מנסה לשתף פעולה עם קהילת העולים. דוגמה אחת, תלמיד עולה מקבל היום שש שעות שבועיות, לא שעה אחת, חשוב להדגיש שש שעות שבועיות הוא מקבל. הייתה שעה אחת עד לפני כשנתיים, היום תלמיד בתיכון מקבל שש שעות שבועיות, זה הרבה מאוד.


חשוב גם להבדיל בין הנתונים שהגיש מרכז מחקר ומידע על בתי הספר היסודיים. בתי ספר יסודיים פועלים על פי 'דוח שושני', חישוב השעות שם הוא אחר, הבקרה שם אחרת. אתה ביקשת דוגמה, למשל בבית הספר רש"י בשכונת נורדאו בנתניה, 95% יוצאי אתיופיה, אחרי שימוע פוטרה מנהלת בית הספר כי התברר שהיא לא עשתה מה שמשרד החינוך הנחה, היא פוטרה. אני אומר שוב, בבית הספר היסודי יש בעיה שנקראת 'דוח שושני'.

למה היא פוטרה, לא בגלל השעות?

גם בגלל השעות, הטענה הייתה שתלמידים יוצאי אתיופיה, 95% מכלל תלמידי בית הספר לא מקבלים מענה. תוצאות המיצב שלהם היו נמוכות, אני לא יודע פרטים אבל העובדה שהיא פוטרה. היו תלונות של ארגוני עולים יוצאי אתיופיה שבית הספר לא עובד נכון.


שוב, בית ספר יסודי עובד לפי 'דוח שושני', הבקרה שם היא אחרת לגמרי ומאוד קשה לעשות שם בקרה. בתיכון היום הכסף מועבר שמית עבור תלמיד. הבעיה שקיימת היום אדוני היושב ראש, הוועדה הזאת דיברה על זה כבר פעמיים, על הפער בהגדרתם של ילדים עולים, במשרד הקליטה כל ילד שעלה אחרי ה- 1 בינואר 1990 ונולד בישראל להורים עולים, משרד החינוך מקציב היום בתיכון לילדים שבאו מברית המועצות ושהגיעו בחודש שעבר כסף לאולפן -לאלה שעלו אחרי מרץ 2010. אדוני היושב ראש זו שנה אחת. אם יש ילד שבשנה הזאת היה בבית ספר אחר שלא קיבל שום מענה והיום מגיע לבית ספר נורמאלי הוא לא מקבל שעות. אם בית הספר מוציא מהסל שלו עבורו שעות, זה קורה הרבה פעמים, ואם הוא מקבל אז יש ואם לא אז לא.


אדוני היושב ראש, משרד החינוך היום בכלל, מסיבות שאני לא מצליח להבין, לא מוכן להגדיר קטגוריה של דור שני. ילדים ילדי הארץ שגדלו עם הסבא והסבתא הלכו לגנים של יוצאי ברית המועצות לשעבר, מגיעים אחר כך עשרים ילדים לבית ספר בחולון, בית ספר יסודי, יושבים בכיתה ולא מבינים את המורה. אי אפשר לשים אותו באולפן כי הוא יליד הארץ.


אני חושב שמשרד החינוך צריך לחשוב על מענה. הרעיון שהוצג בזמנו על ידי הוועדה ועל ידי ארגוני העולים לעשות מבחנים. למשל 'תכנית שעל' לילדים ותיקים. ילד מקבל 'תכנית שעל' אחרי שהוא נבדק עברית ורק אם הציון שלו פחות מ- 70 הוא יכול להיכנס לתכנית. אני חושב שזו הדרך הנכונה כי יש היום בבתי הספר ילדים שהם עשר שנים בארץ ומגיעים לתיכון, את אמרת מאוד נכון, מסיבות שונות אין להם עברית לכתיבה וקריאה והם צריכים מענה.


אדוני היושב ראש יש לנו היום בעיה של הפרת החוק על ידי משרד החינוך. משרד החינוך הוציא הוראה חוקית – חוזר מנכ"ל בו הוא קבע קריטריונים לילדים עולים חדשים. משרד החינוך קבע בחוזר מנכ"ל שילד עולה חדש עד שלוש שנים בארץ מגיל 15 רשאי להיבחן באחת מחמש שפות. יש התנגדות גורפת של מפקחים ראשיים של מקצועות רבי מלל לאפשר היבחנות. בשנה הזאת אף ילד שהוא שנה בארץ שרוצה להיבחן ברוסית או באנגלית לא קיבל אישור מפקח ראשי. ילד שהוא שנה בארץ ויודע היסטוריה, יודע ספרות אבל הוא רק רוצה להיבחן באנגלית לא מקבל היום אישור. אנחנו מבקשים את ההתערבות שלכם מול המפקחים הראשיים.


אדוני היושב ראש נקודה נוספת, יש בעיה היום, דיברה שרי נכון, עם ילדים עולים בשעות אחר הצהריים. זה לא משרד החינוך כי זה החינוך הבלתי פורמאלי. משרד לקליטת העלייה בכלל לא בשטח.

למה אתה אומר את זה? האגף שלי באופן אישי נותנים סיוע - - -יש 5,000 ילדים.

מתוך כמה? מתוך 300,000 ילדים? 500,000 ילדים?


אדוני היושב ראש אנחנו חושבים שמשרד החינוך כן משתף מאוד פעולה היום, עדיין יש צרכים, אנחנו מבקשים להמשיך בדרך הזאת. שוב, יש פיקוח, יש בקרה. האגודה שלי ביקרה בשנה הזאת, בדקנו 200 בתי ספר, מתוך 200 בתי הספר 196 נתנו מענה לעולים. העברנו את המידע למשרד החינוך. זה מראה שהמצב משתפר אבל עדיין לא מספיק טוב, אבל משתפר.

אני רוצה לשתף מחוויה שהייתה לי בשטח עם מנהלים, אני מנהלת תוכן בפרויקט 'אתיופיה' של הסוכנות. במעבר של ילדים עולים מאתיופיה לדיור קבע נפגשנו עם מנהלי בתי ספר יסודי באותה עיר. מהשיחה איתם היה מאוד ברור שאין צביעה של שעות. הם אמרו לי " השעות שיש לנו, מזה זמן אין צביעה של שעות, ואת השעות שיש לנו אנחנו מתלבטים אם לתת לילדים שלנו על למנת לקדם אותם" שלנו - אלו הילדים הותיקים, "על מנת לקדם אותם ולהשיג הישגים ברמה הארצית" כי הם נבדקים על זה, "או לתת את השעות לילדים עולים".


אני רוצה לומר שילדים עולים במעבר לדיור קבע חייבים לקבל סיוע. אלו ילדים מאוד אינטליגנטים עם הרבה מאוד מוטיבציה, כל שעת סיוע מקדמת אותם. אנחנו רואים את זה בעבודה שנעשית במרכזי הקליטה. צריך באמת לעשות איזה פיקוח כדי לוודא שהילדים העולים מאתיופיה במעבר לדיור קבע, לפחות בשנתיים-שלוש ראשונות יקבלו את הסיוע כדי שהם לא ייפלו.

המשרד בהחלט מודע לצורך של תלמידים עולים בסיוע במהלך מספר שנים, שנה אחת זה מעט מדי, התהליך נמשך, גם על פי מחקרים בעולם וגם בארץ, שבע-תשע ואפילו אחת עשרה שנה. דרך אגב השעות הן צבועות לתלמידים עולים בכל שכבות הגיל, לא תמיד הן מספיקות. אנחנו מתגברים על ידי תכניות, מתגברים על ידי איגום משאבים. כל רשות, אנחנו פתחנו במספר רשויות, שמוכנה ללכת איתנו לפתיחת מסגרת אולפנית, מסגרת יישובית, תגבור לקראת בגרויות. זה מופעל בכמה רשויות גם ברמת גן שיש שם יחידה לקליטת תלמידים עולים, יש במודיעין ובעוד מספר מקומות שמוכנים ללכת איתנו ואנחנו בהחלט מתגברים שעות.


מעבר לכך במעבר לישוב הקבע, מאחר שזה באמת בית ספר יסודי וכמו שדוקטור אלי זרחין אמר, אין שעות לאורך שנים. הפתרון שלנו הוא גם פתיחת תכניות, יצא עכשיו מכרז חדש של המשרד לתגבור לימודי לבית הספר היסודי כיתות א' עד ב', כשעות נוספות לאחר שעות הלימודים שתינתנה לכל העולים, גם על ידי פתיחת מסגרת יישובית בכל מקום כזה.


מעבר לכך, כאשר אנחנו באים לתגבר גם בשלב האולפן הראשון וגם לקראת בגרות אנחנו פותחים מסגרות של למידה מרחוק. יש לנו קורס בתנ"ך לקראת בגרות לעולים בלמידה מרחוק. כעת מפותחים עוד שני קורסים, האחד באזרחות והשני בהבעה ובלשון. מעבר לכך דווקא המחקר של מכון ברוקדייל מראה כאן תוצאות מאוד טובות, וחבל שגם הן לא באות אף פעם לידי ביטוי, זו מילה טובה, כי למעלה מ- 80% מהילדים אומרים שהם שולטים היטב בשפה העברית. התלמידים מביעים שביעות רצון גבוהה מאוד מיחס בית הספר.

הכול מצוין במסמך. אנחנו התמקדנו בדברים שצריך לשפר.

ולהגיד פעם את המילה הטובה. אנחנו לא מרבים לשמוע אותה.

אני מגיע מאשדוד. ההורים שלי ניסו למצוא את בית הספר הכי טוב, בזמנו גם אני הייתי עולה, הם בכוונה שינו את מקום מגוריהם כדי להגיע למקיף ג' שבזמנו נחשב הכי טוב. הייתי עולה יחיד בכיתה ולא נתנו לי שום סיוע, שום תגבור, שום אולפן ושום כלום. זה מה שאילץ אותי בכיתה ז' לעבור בית ספר ונאלצתי, כאילו שזה דבר רע אבל בסופו של דבר שמחתי מאוד, להגיע לבית ספר יוהנה ז'בוטינסקי.

הייתי מגיע לבתי ספר יוהנה ז'בוטינסקי בנסיעה של שעה הלוך ושעה חזור כל יום מאשדוד. זה בית ספר שאולי יצא לו שם של גטו של עולי ברית המועצות. אני לא בא להביע עמדה ערכית האם הגטו של 90% יוצאי ברית המועצות זה דבר טוב או רע. אבל עצם העובדה שבתי ספר שיש בהם תלמידים עולים בודדים שלא נותנים להם שעות תגבור אולפן כי אין מספיק תלמידים, זה יוצר מצב שתלמידים ותיקים מגיעים למקום אחד וכל העולים נאלצים להתקבץ במקום אחד שבו כן ניתן להם מענה.

המענה שניתן בבית ספר יוהנה ז'בוטינסקי הוא מענה מצוין, יצא שבסופו של דבר, לפחות בזמני, 99% מהתלמידים היו עולים וזה היה חממה מדהימה לכל מי שהיה שם לקבל את כל הכלים האפשריים. מלבד בית הספר יוהנה ז'בוטינסקי יש בתי ספר שיש בהם ילדים בודדים. היום זה חשוב הרבה יותר, אז הייתה עלייה גדולה וכשהגיעו תלמידים לבית הספר הם היו עשרה-עשרים-שלושים והיה אפשר למלא כיתות שלמות של עולים ולתת להם תגבור.

המצב היום שלכל כיתה מגיע עולה אחד או שניים ולא ניתן להם מענה והם נאלצים למצוא בית ספר מהסוג שנמצאים בתל אביב כמו בית הספר יוהנה ז'בוטינסקי ואחרים, זה דבר מצוין אבל השאלה האם זאת המדיניות שאתם רוצים.


בנוגע לדור השני, אני לא מכיר את הנושא אבל ממה ששמעתי, כעת מגיעים הרבה הורים צעירים לארץ, במיוחד בזכות התכניות של משרד לקליטת העלייה עם רופאים ומדענים. מגיעים עולים צעירים שמולידים כאן את הילדים שלהם, הילדים נולדים בארץ והם ילדים לכל דבר, אבל ההורים מדברים איתם רק רוסית בבית והם יודעים רק רוסית. להורים קשה יותר, גם אם הם בני שלושים, לקלוט את השפה ולעבור לעברית בתוך הבית, גם אם ההורים חמש-עשר שנים בארץ הילדים שלהם כבר נמצאים בארץ וכל הסביבה שלהם היא סביבה רוסית והם יודעים רוסית בעיקר. כשהם יוצאים לא ניתן להם מענה בכלל. אני חושב שגם הדבר הזה צריך לקבל מענה.

כולנו שותפים לדעה שצריך לסייע לילדי העולים, כל מה שאנחנו מסייעים לא מספיק.


הוועדה פונה למשרד החינוך לשקול גמישות בתאריך הקובע לשעות אולפן ולגלות גמישות בנוגע למבחני הבגרות המתורגמים.


הוועדה התרשמה שלא כל שעות הסיוע לילדי העולים מגיעות לידם. לכן הוועדה מצפה ממשרד החינוך לאכיפה מספקת מול מנהלי בתי הספר.


הוועדה מבקשת לקבל תוך 30 יום את מספר השימועים והסנקציות שננקטו על מנהלי בתי הספר שלא עמדו בהנחיות משרד החינוך בנושא.
הוועדה קוראת למשרד החינוך לערוך בקרה נפרדת לגבי שעות עולים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00