הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

24.2.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ' באדר א' התשע"א (24 בפברואר 2011), שעה 10:00

סיור בעיר תל אביב לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

חומה פינצב
- מנהלת לשכת ת"א, המשרד לקליטת עלייה

אילני אבבה קמפינו
- מרכזת בכירה תחום עולים ופנימיות, המשרד לביטחון פנים

יצחק גטניו
- רמ"ד הונאה תל אביב, משטרת ישראל

תמי צלינקר
- מפקחת קליטת תלמידים עולים, מחוז ת"א, משרד החינוך

ריבה אביעד
- מנהלת אגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

אלכס פרידברג
- מפקח קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אירית רוסו
- מחלקת אכלוס מרכז, משרד הבינוי והשיכון

גילה אזולאי
- מפקחת מחוזית בתחום הקהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רון חולדאי
- ראש עיריית תל אביב-יפו

ארנון גלעדי
- משנה לראש העיר, עיריית תל אביב-יפו

שלמה מסלאוי
- חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת הקליטה העירונית, עיריית תל אביב-יפו

אילנה מיכאלי
- יועצת ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו

עמי כץ
- מנכ"ל המשלמה ליפו, עיריית תל אביב-יפו

ברוך לבקוביץ
- סמנכ"ל המשלמה ליפו, עיריית תל אביב-יפו

חביב נאמן
- מנהל יחידות מטה החינוך, עיריית תל אביב-יפו

יחיאל מחדון
- מנהל אגף דרום, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל אביב-יפו

יואב בן ארצי
- מנהל הרשות להתמכרויות, מינהל השירותים החברתיים, עיריית


תל אביב-יפו

אילנה מיכאלי
- יועצת ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו

אסמרה אקלה
- מנהל המוקד לקליטת עולי אתיופיה, עיריית תל אביב-יפו

אמיר דור
- מנהל הרשות העירונית לקליטת עלייה, עיריית תל אביב-יפו

ריטה ברק
- מרכזת פיתוח תכניות חברה ותרבות, עיריית תל אביב-יפו

עמית ויינברג
- עוזר ראש העירייה, עיריית תל אביב-יפו

אלמוג כהן
- עיריית תל אביב-יפו

דוד מוספיר
- מנהל שירותי הקליטה, אזור מרכז וי-ם, הסוכנות היהודית

דינה טורבסקו
- רכזת קליטה בת"א ואזור, הסוכנות היהודית

ביולה גודמן
- עובדת עם עולים מאנגליה ומאוסטרליה, מועצת ארגוני עולים

ינינה מוסניקוב
- יועצת קליטה ועו"ס של התאחדות עולי אמריקה וקנדה, מועצת ארגוני


עולים

עו"ד בוריס חנוכייב

רומן בורוכוב

מזגבו דנדה
- נציג תושבים מיפו

אלחנן רזיאל
- יו"ר קהילת אזרבייג'ן

אניטה שלמייב
- חבר קהילת אזרבייג'ן

אליהו אשר
- חבר קהילת אזרבייג'ן

אריאל רודל שפילר
- עולה מקנדה, מייסדת ה-Tel-Aviv International Salon
דינה גולדווסר
- עולה מארה"ב

Jay Shultz
- Tel-Aviv International Salon
קווין נפתי
- Found. & CEO Telalivit
יגאל אמיתי
- דובר הוועדה

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור בעיר תל אביב לבחינת קליטת העלייה

בוקר טוב לכולם. אנחנו עומדים לפתוח ישיבה של ועדת העלייה והקליטה, אנחנו עושים אותה הפעם לא בכנסת אלא בעיריית תל אביב. אנחנו מודים לראש העיר, מר רון חולדאי, ואנשי העירייה, אנשי משרד הקליטה, אנשי הארגונים, נציגים שונים ורבים שהצטרפו פה היום לדבר על הנושא של קליטת עלייה בתל אביב-יפו. יצא לי לבקר באופן אישי, לא במסגרת של הוועדה, בסיור לפני כמה זמן? לפני חודשיים אולי, ביפו ג', ולדבר עם נציגי תושבים ואני מניח שגם פה הם יעלו את הנתונים. גם יצא לי להופיע לפני מספר חודשים בקרב קהילה אנגלוסקסית שנפגשת בבניין יסוד ברחוב רוטשילד, ולדבר עם עולים ממדינות המערב שגרים בתל אביב ואני גם שמח לראות אותם פה, שהם נמצאים פה איתנו, אני אשמח גם לשמוע אתכם.

הייתי רוצה קודם כל לומר שמבחינה מספרית העיר תל אביב נמצאת במקום השני מבחינת מספר העולים שמגיעים מדי שנה, אחרי ירושלים. כמובן זה בגלל הגודל של העיר. בשנת 2010 הגיעו, לפי הנתונים שלנו, 1,269 עולים. אני דיברתי עם ראש העיר לפני מספר דקות והוא העלה לסדר היום את הסוגיה של מהגרים שמגיעים לעיר, הם לא במסגרת הטיפול שלנו כוועדה, אבל בהחלט אני רוצה שנדבר על כך, מבחינת התשומות והאנרגיות ומשאבי העירייה שהולכים לטיפול של מהגרים, האם זה פוגע בעולים שמגיעים לכאן מבחינת המשאבים, מבחינת הזמינות של כח האדם, ונוכל לראות את ההשלכות של ההגירה שהיא בעייתית, בעייתית לכל מדינת ישראל וגם לעיר תל אביב. רק לסבר את האוזן, בשנת 2010 הגיעו למדינת ישראל 19,000 עולים מכל העולם, עם כל המאמצים של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה ושל כולנו, ולא פחות מכ-14,000 פליטים חצו את הגבול והגיעו למדינת ישראל, ולפי ההערכות אני מבין שרובם מגיעים לכרך ומגיעים לתל אביב, אז שנוכל לדעת על מה אנחנו מדברים.

הייתי מבקש מראש העיר לפתוח, ולאחר מכן יש לנו מצגת, שנוכל לראות את הנתונים. בבקשה, אדוני ראש העיר.

קודם כל אני מברך את ועדת הקליטה שהגיעה לתל אביב. נמצאת פה נציגות נכבדת של עיריית תל אביב יפו, נמצא פה שלמה מסלאווי, חבר המועצה ויושב ראש ועדת הקליטה שלנו, נמצא המשנה לראש העירייה, ארנון גלעדי, עמי כץ, מנכ"ל המשלמה, ברוך לבקוביץ סמנכ"ל המשלמה, חביב נאמן, מנהל יחידת מטה החינוך, מנהל אגף דרום ומינהל השירותים החברתיים, יחיאל מחדון, יואב בן ארצי, מנהל רשות ההתמכרויות של מינהל השירותים החברתיים. יש קשר בין הדברים, כי רבים מהם הם גם עולים חדשים. העוזר שלי, אסמרה אקלה, מנהל המוקד לקליטת עולי אתיופיה, ואמיר דור, מוועדת הקליטה שלנו שיציג את הדברים.

אני אומר את הדברים בצורה כזאת: בהרצאות לילדים אני מסביר להם שהעיר תל אביב-יפו היא עורף לוגיסטי, גם למערכות הרווחה של מדינת ישראל. כשיש לילד בעיה בשוהם, הוא בדרך כלל לא ימצא את פתרונו במסגרת של שוהם, הוא יגיע לעיר תל אביב-יפו. כשיש ילד אוטיסט, הוא ימצא את הפתרון אצלנו. למעלה מ-50% מהילדים בעיר הזאת בחינוך מיוחד הם מחוץ לעיר. אותו דבר זה גם לבעיות אחרות, כולל קליטת עלייה. העיר תל אביב-יפו היתה מאז ומתמיד בעצם טבעה כמרכז מטרופוליני, עקב הסיכוי למציאת מקום עבודה, אבן שואבת למה שנקרא עולים חדשים, או הגירה אל תוך הארץ הזאת, וזה לא משנה אם ההגירה הזאת היא לגאלית או אי לגאלית, היא מגיעה בסופו של דבר אל תוך העיר הזאת.

כתוצאה מהדבר הזה העיר הזאת גם לאורך כל השנים השקיעה גם תוספות גדולות מאוד מעבר למה שהיא קיבלה מהמדינה בכל מה שנקרא קליטת עלייה, כשאנחנו עושים את העבודה בסופו של דבר מבלי לקלוט את העולים. זאת אומרת כשעולה חדש מגיע, הוא מוכן לגור שלוש משפחות בדירה, אבל אחר כך, כשהם מקבלים את מענק הקליטה ומחפשים דיור אז הם מוצאים את הדיור בדרך כלל באשדוד, או בקרית גת, או בנתניה או באור יהודה, כי שם מקבלים דירה יותר גדולה בסכום שאפשר לקבל והמעגל נמשך, ואז מגיע עולה חדש ואנחנו מתעסקים איתו וכשהוא מגיע להתיישב זה... הדבר איננו נכון לגבי שתי קהילות שהיו פה וזה הקהילה הבוכרית והקהילה הקווקזית. תופעה שהיא תופעה חדשה אצלנו בעיר תל אביב-יפו היא התופעה של העלייה האתיופית שמתיישבת והתיישבה ביפו ג' לאחרונה, עקב מחירי דיור שהיו, ולא בטוח שיימשכו, כי גם מחירי הדיור ביפו הולכים ועולים בסדרי גודל.

על זה אני מוסיף את העובדה שאמרת, על העלייה הבלתי ליגאלית. מדינת ישראל מתנערת ממנה, אנחנו חיים איתה, אנחנו צריכים לטפל בהם. עיריית תל אביב-יפו הקימה כאן את המרכז לסיוע לעובדים זרים. אנחנו מתמודדים כמעט לבד עם הבעיה, אנחנו מתמודדים במסגרת של בתי ספר, עם ילדים של עובדים זרים. למי שיודע, יש עכשיו סרט שמתמודד על הסרט הקצר לאוסקר, שנקרא, Strangers No More, שצולם כאן בעיר תל אביב יפו בבית ספר ביאליק, על ילדי העובדים הזרים.

אז בהחלט במה שנקרא קליטת עלייה, אנחנו קולטים הרבה ומקבלים סיוע אולי לחצי. דיברנו על זה. בכל מקרה נעשית פה עבודה לאורך כל השנים.

אני קורא למשרד הקליטה לרענן גם קצת את הקריטריונים, כי אני חושב שלבוא ולהגיד שעולה חדש הוא מי שהגיע לכאן בשנת 1991, יש פה משהו שקצת מצחיק אותי, כי איך אומרים? זאת שזכתה בשף, שהיתה תלמידתי בגימנסיה הרצליה, היא כבר מזמן ישראלית והיא שכחה שהיא הגיעה מרוסיה, היא ישראלית לכל דבר.

אבל קודם כל אנחנו שמחים שהגעתם ומי שיציג יהיה אמיר דור.

בבקשה, יושב ראש ועדת קליטה עירונית שהוא פעיל מאוד, גם מגיע לכנסת, מעלה נושאים רבים ואנחנו עומדים בקשר רציף.

משתדל. ברוכים הבאים. נמצא איתנו גם יושב ראש העמותה לקווקזים, אלחנן, גם רומן בורוכוב, חבר ועדת הקליטה והעלייה, שגם נמצא פה והחברים מהעדה האתיופית שגם נמצאים כאן. אז קודם כל ברוכים הבאים.

אני רוצה בשנייה להתעכב לגבי המהגרים. אל"ף, בתל אביב-יפו יש 50,000 איך קוראים להם? מבקשי מקלט או יש כאלה שגם קוראים להם נתינים זרים. יש 50,000 איש בתל אביב-יפו שזה יותר מ-10% מהאוכלוסייה הקיימת בתל אביב יפו, כמובן כשזה בא על חשבון הוותיקים וגם על חשבון העולים החדשים, בעיקר בנושא של תעסוקה, ותיכף אני גם אתייחס לנושא הדיור.

אני רוצה לברך אותך ואת הוועדה שהחליטו שהעיריות וחברות ממשלתיות יחוייבו להעסיק יוצאי אתיופיה, בעצם שיהיה ייצוג הולם של העדה אתיופית. מקום עבודה שיש בו מעל 50 עובדים ומעלה מחויבים להעסיק עובד, אם כמובן כישוריו זהים לכישורי שאר המועמדים למשרה. המשמעות היא שבין 1% ל-1.5% יהיו מבני העדה, אז כל הכבוד על זה.

בגדול, ביפו יש כ-400 בתי אב מהעדה האתיופית. בין הבעיות שאני לפחות נחשפתי אליהן כיושב ראש הוועדה בשנתיים האחרונות, שבעצם האתיופים מגיעים למקום שהוא גם ככה מקום בעייתי ומלא מצוקות ואני לא צריך להגיד לכם מה קורה באזורים האלה, מקום של פשע גם, והם נחשפים כמובן לדברים האלה שאנחנו לא היינו רוצים שהם יגיעו אליהם, אבל זה קורה. אם הייתי אני יכול להחליט, או היינו יכולים לבקש או לדרוש מממשלת ישראל, לפחות לגבי העולים החדשים הבאים, שיגיעו למקומות יותר ראויים, יותר חזקים במקומות אחרים בארץ.

העיר לא נחשבת עיר סגורה מבחינת המענק? זאת אומרת אם יוצא אתיופיה רוצה לקנות היום דירה בתל אביב, אין לו שום בעיה, נכון? הוא יקבל את המענק?

כן, אבל לגבי המשכנתאות, אם הזכרת את זה, הם מקבלים כמובן סכום מסוים ואז זה מביא אותם למקומות האלה. הוא לא יכול לקנות דירה עם המשכנתא שהוא מקבל באזור יותר חזק.

הסכום הולך להתעדכן בקרוב מאוד. יש לנו פגישה עם המנהל הכללי של האוצר ב-22 במרץ ושם הוא אמור להודיע על העדכונים בוועדה בראשותו, וההנחה שלנו שהמענק יגדל מסדר גודל של 500,000 שקל למשפחה היום במקסימום, ל-700,000. המחירים עולים בקצב כזה שאני בטוח שזה יפתור את הבעיה.

בנושא התעסוקה, הזכרתי גם קודם, אני חושב שכאן צריך יותר הכשרות, יותר שדרוג.

לגבי החינוך, יש בעיה בעיקר בנושא של המגשרים. יש בעיה של שפה, של תרבות. אני לפחות הייתי באחת הוועדות בכנסת ושם דיברו על הנושא של הילדים שבאים מחינוך מיוחד ויש בעיה בקרב ההורים שיש חוסר אמון במערכת, מכאן שהם לא שולחים את הילדים לקבל את הטיפול המתאים והראוי ואני לא צריך להגיד לכם מה ההשלכות בעתיד.

יש עוד דבר שאני רואה בו בעיה, שיש ילדים מסוימים שהולכים לבתי ספר בתל אביב, הם יורדים בתחנה המרכזית הישנה ושם הם נחשפים כמובן למסתננים ו---

הם יורדים בתחנת מעבר הביתה?

לא, משם מגיעים לבתי הספר, לוקחים אוטובוס אחר.

כמובן בנושא הרווחה, צריך לעבות את זה ביותר עובדים סוציאליים. יש גם, כמו שאמרתי קודם, חוסר אמון.

לסיום אני רוצה להזכיר עוד נושא שלהם, זה מאוד מאוד חשוב לעדה האתיופית, זה מבנה שיהיה לאבלות, לשמחות, שזה אצלם בראש סדר העדיפויות. היינו אצל ראש העיר, יחד עם כל הנציגים האתיופים, והוקמה ועדה יחד עם עמי כץ, ברוך לבקוביץ ואנוכי, ואנחנו מנסים למצוא מקום. בדקנו מקום, אני מקווה שזה יתאים להם, הם צריכים לחזור אלינו עם תשובה.

עוד דבר שהייתי רוצה, בפסח בעיקר, אנחנו מתקרבים לפסח, לנסות לחשוב איך אנחנו משלבים את הילדים שלהם במקומות כמו מתנ"סים, או לחשוב על קייטנות או משהו מהסוג הזה, כדי שתהיה להם תעסוקה.

ואני רוצה להגיד מלה טובה לראש העירייה שאני יודע שהוא משקיע ותומך והוא מכיר את הבעיות של האתיופים, ולהגיד גם מלה טובה לנציגים של האתיופים שבאמת עושים עבודה נפלאה. הם באים בכל מצב ובכל מקום, לפעמים על חשבון שעות העבודה ואני מקווה שכאן אולי...

מר מסלאוי, שאלה, ראיתי התגייסות של אוכלוסייה חזקה בעיר לטובת הפליטים, גם בתקשורת ראיתי. יש את אותה תופעה גם לאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, שבאה האוכלוסייה החזקה בתל אביב---

ארגוני זכויות האדם, מה שנקרא?

לאו דווקא, יש אוכלוסיות חזקות בעיר תל אביב שהתגייסו לטובת הפליטים ואני מברך על כך, זה צעד הומניטרי, השאלה אם היתה גם פעילות דומה בקרב יוצאי אתיופיה.

אולי יש כאלה שחושבים בלב שצריך, בפנים, אבל הם לא עושים שום דבר.

עוד שאלה, לגבי המגשרים, זה מימון של משרד הקליטה, העירייה, או שזה מאטצ'ינג?

לגבי המגשרים, חלק מהמגשרים הם בשיתוף עם משרד הקליטה וחלק במשרד החינוך.

לגבי השאלה שלך, אם יש התגייסות לטובת הקהילה האתיופית, אז בחגים, בראש השנה ובפסח יש הרבה רצון טוב, גם של ארגונים כלכליים, ארגונים אזרחיים ואחרים לחבילות לפסח ולראש השנה לאתיופים ובמספרים גדולים.

לפני המצגת, אני רואה פה את סגן ניצב יצחק גטניו. כשסיירנו בתל אביב בסיור לילי לפני כמה חודשים או שנה, השאלה שלי, לא ראינו מועדונים של יוצאי אתיופיה, אבל ההבנה שלי שיש אנשים שבאים מחוץ לתל אביב, השאלה אם יש דברים נקודתיים שאתה רוצה להאיר את עינינו לגבי האוכלוסייה שגרה בתל אביב, לא האוכלוסייה שמגיעה לבלות פה.

לשמחתי האוכלוסייה התל אביבית זאת לא אותה האוכלוסייה שמגיעה למועדונים שהזכרת. אוכלוסיית תל אביב היא קצת שונה באפיון שלה, לכן אנחנו לא מוצאים את העדה האתיופית באותם מועדונים, אלא מוצאים בעיקר מהפרובינציה, שהם מגיעים אלינו. ולגבי אותם נערים שאתה מדבר, אלה נערי פנימיות שמגיעים לתחנות המרכזיות, יורדים בהמוניהם ואז חל הערבוב עם האוכלוסייה המקומית, שלצערי נחשבת לאוכלוסייה זרה כאן.

אנחנו רואים את המצגת עכשיו? אמיר דור, מנהל המחלקה, יציג.

הכנו מצגת קצרה לגבי קליטת העלייה בעיר ובאחד השקפים האחרונים יש את העניין של קליטת אוכלוסיית עולי אתיופיה, מנהל המוקד יציג את הנושא.

קצת נתונים, לסבר לכם את האוזן. אם מתייחסים להגדרה של עולה מ-1990, עם כל הבעייתיות שלה, אנחנו בתל אביב-יפו מדברים על 51,000 עולים, על פי נתוני המרכז הכלכלי-חברתי של העירייה, שמהווים כ-12%. לפי נתוני משרד הפנים, שהם פחות מדויקים, מדברים על 60,000 ומשהו עולים, כאשר יש לנו כמה אוכלוסיות ייחודיות בתל אביב. יש לנו את המספר הכי גדול של העולים מבוכרה בארץ, יש לנו אוכלוסייה נרחבת של עולי קווקז שמתגוררת באזור כפר שלם, נווה אליעזר, ולשמחתנו בשנים האחרונות התחילו להיקלט גם עולי אתיופיה ביפו. אנחנו מדברים כיום על 400 משפחות, 1,800 נפשות.

אם מתייחסים לעניין, להתמקד בשלוש השנים האחרונות, אז הגיעו לעיר בשלוש השנים האחרונות כ-4,000 עולים, כשהם זוכים לכל הסיוע בעיר.

יש לנו ועדת קליטה עירונית, בראשותו של חבר המועצה שלמה מסלאוי, כאשר הוועדה מתכנסת פעם בשלושה חודשים ומוזמנים כל הנציגים לפי הדיון הרלוונטי. בשני הדיונים האחרונים שלמה החליט להתמקד בקהילה האתיופית ועשינו סיורים, גם במוקד הקליטה וגם ראינו פעילויות של העירייה בכלל ושל השותפים שלנו מסביב בקרב הקהילה האתיופית. אני חייב לציין שזו ועדה מאוד פעילה, היא מתכנסת כמו שעון שוויצרי פעם בשלושה חודשים ודנה בנושאים רלוונטיים לעניין.

קצת לגבי מקבלי שירות. אנחנו פה מדברים על מקבלי השירות רק ברשות הקליטה, ותיכף אני אתייחס לעניין של מקבלי שירותים ברווחה וזה לא כולל את האוכלוסייה האתיופית. אז כפי שאתם רואים, ב-2009 אלה סך הכל מקבלי השירות שבאו לקבל שירות אצלנו ברשות הקליטה, החל מסיוע פרטני וכלה בסיוע בתחום התעסוקה, בתחום התרבות, בתחום הקהילה. בסך הכל יש פה פעילות מאוד ענפה.

פה אני חייב לציין שני דברים. יש לנו שותפות אמיתית ואסטרטגית עם משרד הקליטה, שמבחינתנו מהווה באמת עוגן מרכזי, וחשוב לציין את כל השותפים בעירייה. כשאני מדבר על פרויקטים, זה לא רק רשות הקליטה, זה כולל המשלמה ליפו שהיא שותף מרכזי בקליטת העלייה האתיופית, את כל השותפים שלנו בתוך מינהל השירותים החברתיים, בין האגפים האזוריים וכמובן מינהל החינוך, החל מתחום הרווחה החינוכית וקידום נוער, שמפעילים המון פרויקטים ואפילו למחלקת הספורט יש פרויקטים שהם מפעילים ואחרי זה נתמקד בהם.

נעבור לשקף הבא. זה קצת להראות לכם פעילות שיש לנו במשרד הקליטה ב-2010, על מגוון הפרויקטים שנעשו בעיר למען כלל האוכלוסייה, החל מחיזוק פעילות ספורטאים עולים. קיבלנו תקציב ב-2010 לספורטאים עולים והחלטנו להתמקד בחלק מתוכו בקהילה האתיופית. לדוגמה יש לנו קבוצות של ילדות שלומדות אקרובטיקה, או בנים מהקהילה האתיופית שהם בקטרגל, יש לנו קבוצה לא גדולה של חבר'ה מבוכרה שהם בהיאבקות ויש קבוצת כדורסל. בסך הכל ניתבנו את העניין לא לספורטאים המקצוענים, אלא לאוכלוסייה שבאמת זקוקה לסיוע הזה.

פרויקט נוסף שלטעמי הוא מאוד יפה, עם קידום נוער, מפעילים פרויקטים בעניין של הפחתת האלימות, מאלימות למנהיגות, שזה כולל החל מתיאטרון קהילתי לעדה האתיופית, כולל ספורט אתגרי לחבר'ה מנותקים.

מי מממן את כל הפעילויות האלה?

כל הפעילויות זה 75% ממשרד הקליטה, 25% עירייה.

מה התקציב שקיבלתם מהמשרד ב-2010?

כולל המוקד, בסביבות 1,300,000-1,400,000. אחרי זה יש גם שקף על זה.

יש לך תיקייה שאני הכנתי ממשרד הקליטה, תוכל לראות תקציבים בעמוד השני.

זה לגבי סך הכל תקציבים שבעיריית תל אביב יפו, כולל משרדי הממשלה, משקיעים בקליטת עלייה. כפי שאתם רואים, סך הכל מושקעים בקליטה ישירה, שלא כולל את עלויות עקיפות, כ-15 מיליון ₪, כאשר החלוקה היא 54% משרדי ממשלה, 46% עיריית תל אביב יפו, ויש לנו את כל הנושאים לפי תחומי הפילוח בתוך העירייה, החל מחינוך פורמלי, תרבות, הפעילות של רשות הקליטה, שירותי רווחה, הנחות עולה, המשלמה ליפו וכדומה. ויש לנו את החלוקה גם של כל משרדי הממשלה.

חשוב לציין, יש פה הטיה מסוימת, כי לכאורה משרד הרווחה נותן קרוב ל-6 מיליון שקלים. למה הטיה? כי במשרד הרווחה רוב התקציב זה להועדות. זאת אומרת אם יש נכה עולה להועדה מחוץ לבית או נער עולה מחוץ לבית, או קשיש עולה, בסך הכל רוב אוכלוסיית העולים היא אוכלוסייה שלא צורכת שירותי רווחה, אבל בגלל העלויות של ההועדות, אז יש פה הטיה כלפי מעלה של משרד הרווחה לגבי התקצוב לכלל העיר.

לגבי בעיות מרכזיות בתל אביב כמטרופולין, מה שראש העירייה הזכיר קודם; אחת הבעיות הגדולות שלנו זה שאנחנו בעצם עיר מעבר לעולים. אנחנו משקיעים בעולים 4-3 שנים משאבים גדולים, גם עירוניים וגם ממשלתיים, ובשלב ההשתקעות לצערנו הרב, עקב מגוון סיבות, הם עוזבים את העיר ולא משתקעים בתל אביב, הם הולכים לפריפריה לתל אביב. כמו שציין ראש העיר, יש לנו שלוש אוכלוסיות מרכזיות שכן משתקעות בעיר; האוכלוסייה הבוכרית, האוכלוסייה הקווקזית והאוכלוסייה האתיופית, יתר האוכלוסיות זה דלת מסתובבת, שנכנסים-יוצאים, נכנסים-יוצאים, מה שמאוד מקשה עלינו, כי אנחנו משקיעים סך הכל במשאבים באוכלוסייה שאנחנו רוצים שתהיה בעיר, כשבסופו של דבר בתהליך ההשתקעות היא עוזבת.

יש לנו עניין של דרי רחוב. בתל אביב יפו מטופלים כ-500 דרי רחוב. 58% מתוכם הם עולים חדשים.

זו ירידה, במגמת ירידה.

יש גם את הנושא של ההטרוגניות אוכלוסיות וצרכים. זאת אומרת הטיפול באוכלוסייה הבוכרית לא דומה לטיפול בקווקזים ולא דומה לטיפול בצרפתים ולא דומה לטיפול באתיופים, מה שמצריך את המערכת כל הזמן לעשות תכניות נפרדות ושונות ומגוונות.

נושא נוסף זה בעיות דיור. לפי הנתונים שמשרד הקליטה העביר לנו, כ-1,000 אנשים מחכים עדיין לפתרונות דיור. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שלטעמנו פחות מתאימה לתבנית של קליטה ישירה, אני מדבר על האוכלוסייה היותר מבוגרת ומבודדת, אוכלוסייה שסובלת ממוגבלויות וקשה להם מאוד להסתדר במתכונת של קליטה ישירה והם עדיין מחכים לפתרונות דיור. משרד הקליטה, תקן אותי אם אני טועה, מציע להם פתרונות אבל לא בעיר. יש להם פתרונות במקומות יותר פריפריאליים, אבל הם רוצים להתגורר בעיר ולכן אין להם פתרונות דיור.

בוא נדבר קצת על העניין של החוזקות בקרב העולים. כפי שאתם יודעים, ההון האנושי, אני אתן לכם דוגמה, בסקר האחרון שאני ראיתי העולים מברית המועצות לשעבר, בערך 25%-26% מתוכם בעלי תואר שני, לעומת 5% באוכלוסייה הוותיקה, גם ההשתתפות של העולים בתוך העבודה יותר גבוהה מההשתתפות של הוותיקים. כל העניין של תרבות. אני אתן לכם דוגמה, היה לנו אירוע מאוד גדול לציון 20 שנים לעלייה והכנו סרט יחד עם משרד הקליטה והסרט היה על הפילהרמונית. בפילהרמונית יש 100 נגנים, מתוכם 36 הם עולים חדשים. יש את תיאטרון גשר. יש את כל המגוון. היום תיכנסו לאיכילוב, תראו את העולים, לא רק בקטע של האחיות והפרא רפואיים, אלא תראו גם רופאים בכירים. סך הכל התרומה של העלייה הזאת היא תרומה מדהימה, על כל גווניה, החל מחבר העמים וכן הלאה.

עכשיו אני אעביר את השרביט לאסמרה, שהוא מנהל המוקד של הקהילה האתיופית ביפו שפה עוד פעם אני באמת רוצה לציין את השתתפות המדהימה של המשלמה ליפו, משרד הקליטה ובאמת לעונג לנו.

אני מנהל מוקד קליטה מזה כשלושה חודשים, נטו, לא ברוטו, בחפיפה אני ארבעה חודשים. לצורך העניין, אני בוגר תואר שני בחינוך באוניברסיטת תל אביב.

אני אתן לגבי הרקע של העולים, הנתונים היבשים, הייתי קורא לזה. יש לנו כ-400 בתי אב שמתגוררים בתל אביב-יפו, ביפו במיוחד.

אם תוכל גם להגיד לי מתי התחילו להגיע יוצאי אתיופיה, מבחינת שנים.

העולים הגיעו ליפו בחמש השנים האחרונות, העולים הם לא בקליטה ישירה, העולים מגיעים קודם כל למרכזי קליטה, שנה וחצי או שנתיים הם במרכז הקליטה, הם עוברים תהליך גיור ומשם עוברים ליישובי קבע. בחמש השנים האחרונות הגיעו ליפו לשלוש שכונות שהם גרים, ביפו ד', ג' ונווה גולן.

מוקד הקליטה הוקם לפני שלוש שנים, הוא מטפל באוכלוסייה של עולי אתיופיה, טיפול ממרכז הקליטה ליישובי קבע, צריכים לתת להם את המענה, להציג את הצרכים ולעשות איזה שהוא איגום משאבים עם כל הגופים הרלוונטיים בקליטת העלייה, למנוע כפילויות של תכניות של הפעולות. כמו שאמרתי, לאגם את המשאבים.

דיברנו על זה בעבר, התלמידים מבחינת הפיזור שלהם בעיר, אם אתה יכול לגעת בנקודה הזאת שוב.

לגבי ההתפלגות של התלמידים, התלמידים מפוזרים ב-14-13 בתי הספר השונים בעיר, הם לא מרוכזים ביפו, אלא מפוזרים כמעט בכל העיר, גם מוסעים למקומות וכמו שציין שלמה מקודם, גם יש כאלה שנוסעים יותר רחוק, יש כאלה שנוסעים יותר קרוב.

כמו שאתם רואים במצגת, יש לנו כ-116 תלמידים בגיל הרך, כ-303 תלמידים ביסודי, כ-120 תלמידים בעל יסודי, 81 תלמידים בפנימיות, הם מפוזרים בפנימיות השונות. הם מגיעים במיוחד ליישובי קבע, למשפחות שלהם בחופשים ובחגים. גם לאותם נערים אנחנו מתכננים פעילויות כדי שלא יהיו בחוסר מעש, במיוחד בקיץ צריכים לחזק אותם, לתת להם את המענה על מנת שלא יגיעו למקומות שאנחנו לא רוצים שהם יגיעו אליהם.

בסך הכל הנתונים מראים לנו 620 תלמידים כולל תלמידי פנימיות. הנתונים התקבלו ממערכת החינוך ביישוב וממינהל החינוך ההתיישבותי.

ב-2010 הגיעו כ-38 בתי אב, צפויים להגיע בשנת 2011 כ-18 משפחות. את הנתון הזה קיבלתי כרגע, לפני מספר דקות מחומה, מנהלת המרחב ממשרד הקליטה.

אני מעריך שיגיעו הרבה יותר. יש מגמה של לפנות את מרכזי הקליטה לעולים החדשים שמגיעים. אם המענק יגדל, אז אני מניח שבכל הארץ יהיה גידול.

הנתונים מתבססים על רכישות בפועל. אנחנו מקבלים און ליין מידע ברגע שמשפחה רוכשת דירה, אז אנחנו יודעים. כרגע אנחנו יודעים על 18 משפחות שאמורות להגיע.

לאותו מקום ביפו.

כן, יפו ג' ויפו ד'.

מה מחירי הדירות היום, נכון לרכישות האחרונות?

אלה שנקלטו לפני חמש שנים---

לא, היום.

אני אשווה את המחירים כדי שתוכל לדעת בדיוק לאן אנחנו הולכים כיום. פעם היה 400,000 או 500,000 ₪, כיום אנחנו מגיעים ל-700,000 או 800,000 שקלים לשלושה חדרים.

זאת אומרת מומלץ לרכוש נדל"ן בתל אביב-יפו.

לגבי הקשיים או הסוגיות שהעולים מתמודדים איתם בהגעתם ליישוב: חוסר התמצאות במרחב השירותים הניתנים לקהילה, הצריכה שלהם היא מאוד נמוכה ולכן אנחנו צריכים להפנות אותם, לתת להם את המידע הרלוונטי לנושא הזה. חוסר תקשורת בין המעסיקים לבינם, כי יש הרבה מאוד שגם מנצלים, כאלה שרוצים את העולים ומצד שני גם מנצלים אותם. לעניין הזה יש לנו גם ליווי משפטי, יש מתנדבים בשכר מצווה שעוזרים לנו. הקושי השפתי הוא זה שגם מקשה עליהם אפילו ללכת למערכת החינוך ולשאול על הילדים שלהם. את הנושא הזה אנחנו גם מנסים לפתור, בנושא של לימוד עברית באולפנים.

כמה מגשרים יש היום שמטפלים באוכלוסייה?

יש כארבעה או חמישה מגשרים.

במשרה מלאה כולם?

לא בדיוק משרה מלאה. אני לא רוצה להטעות אותך, אני יכול לבדוק את הנתון הזה ולחזור אליך, אבל בכל מקרה יש כחמישה מגשרים בבתי הספר, שנותנים מענה ראשוני. הם כבר בקשר עם המשפחות וגם עם המערכת ועם הילדים עצמם, צריכים גם לחזק את הילדים עצמם.

התפרקות המשפחה המורחבת, שבאתיופיה היא היתה המשפחה הכל יכולה. כיום המשפחה כבר גרעינית יותר והקשיים שמתלווים לעניין הזה. הפיקוח המשפחתי ירוד ואנחנו מנסים לחזק את אותן משפחות, נותנים להם הדרכה הורית וכל מה שיוצא בזה, אבל זה לא מספיק.

בנוסף לזה, ניהול בכללים המקובלים. בנושא החינוך, בין מערכת החינוך שהיתה נהוגה באתיופיה לבין מערכת החינוך כאן בארץ, יש הבדלים מאוד משמעותיים. שוב, גם בנושא הזה אנחנו נוגעים, כולל מערכת החינוך, בכנסים כאלה ואחרים וגם בעבודה שוטפת, אנחנו מסבירים על המנטליות, על הקשיים שעולים נתקלים בהם. בעניין הזה אני חייב לציין שכל המערכות כמעט שפגשתי יש נכונות לקלוט את העולים. נכון, יש להם קשיים, איך לעזור להם, אבל לפחות אצל מי שפגשתי עד היום יש נכונות לקליטת העלייה.

בנושא של הצפיפות בדיור. יש כאלה ששבע-שמונה נפשות גרים בשלושה חדרים, זה מקשה עליהם לתת פתרונות לילדים שלהם, שיהיה לכל אחד פינה. הם גם קונים דירות בקומה אחרונה, יש רטיבות, יש נזילה ובסופו של דבר הם צריכים להתמודד לבד כי הם לא יודעים את הכללים או ועד הבית, ובעניין הזה אנחנו מארגנים---

אני רוצה שתסכם ותגיד לי מה חסר לך.

חסרים הרבה דברים. אני חושב שבנושא המבוגרים, אני לא מסכים לגבי דור המדבר, שכבר היום לא צריכים לטפל בהם. צריכים לטפל בנושא המבוגרים. בנושא של מנהיגות נוער, צריכים לחנך את הילדים. בנושא של מניעת האלימות במשפחה, אלה דברים שצריכים לתת להם טיפול ראשוני מניעתי, במקום שנגיע אחר כך לטיפול. והנושא של תעסוקה, לשדרג את התעסוקה, הכשרות וכל מה שיוצא בזה.

תודה. אתה רוצה להוסיף משהו, סגן ניצב גטניו, על הנתונים?

אני אביא את נתוני הפשיעה של עולים חדשים בעיר תל אביב, רק צריך להגדיר במדויק את הקריטריונים. כמו שראש העיר הגדיר, הקריטריונים הם אותם קריטריונים, מדובר משנת 1991, אדם שנחשב עולה, לצורך ההגדרה המשפטית מבחינתנו וזה נכלל בתוך המחשב המשטרתי. זאת אומרת כל עולה חדש שהוגדר משנת 1991 כעולה, אם הוא עבר איזה שהיא עברה הוא מוגדר כאדם שבפוטנציאל עבר עברות.

לגבי עברות שהיו, אני לוקח נתון מ-2009 לעומת 2010 בתחילה ולאחר מכן אני אתמקד ב-2011 עד הלום. למעשה אנחנו רואים שבסך הכל הפשיעה של עולים חדשים משנת 2009 היתה 3,417 עברות, סך כל העברות הפליליות, וב-2010 יש לנו 3,365. זאת אומרת שיש ירידה מינורית של 1.5% בפשיעה הכוללת.

לגבי 2011, עד חודש פברואר, אנחנו רואים המשך מגמת ירידה, 363 היו ב-2010, ב-2011 237. זאת אומרת שיש כאן ירידה הרבה יותר גדולה, אנחנו מדברים על ירידה של 34% נכון לחודשים האחרונים. זה קצת מעודד לגבי הפשיעה הכוללת והמעורבות של עולים חדשים בפשיעה.

איך זה בהשוואה לכלל האוכלוסייה?

לגבי כלל האוכלוסייה, סך הכל פשיעת עולים בעיר תל אביב 3,365, סך הכל הפשיעה הכללית בעיר היתה 15,149. זאת אומרת יש ירידה של 2.6% לעומת הפשיעה הכללית, כלומר מגמת הירידה ממשיכה.

לגבי הפשיעה בעיר עצמה, במה היא מאופיינת.

אתה לא יודע אם הפשיעה היא על ידי תושבי העיר או אנשים מבחוץ.

אנחנו מגדירים עברה פלילית שנעשתה על ידי עולה חדש בתחום העיר תל אביב. אף עיר לא יודעת מאיפה העבריינים, אם הם עבריינים מקומיים או לא, הם מותחמים על פי ההגדרה של עולים חדשים. יש לנו גם התחמות נוספות, שאנחנו בודקים אם תושבים מקומיים. אני יכול להגיד לך שבעיר תל אביב המעורבות של העבריינים המקומיים מופחתת לעומת ערים אחרים. כמו שציינו, העיר תל אביב היא עיר מעבר ולכן יש לנו פחות עבריינים מקומיים אלא יותר יבוא, מאשר ערים שהם ערי שינה. ערים כמו חולון, בת ים, הן ערי שינה, שמוצאים את התנומה שם, העבריינים גם פושעים יותר באותם מקומות, פחות יש יבוא מבחוץ. תל אביב לצערי היא עיר מעבר ואנחנו מטפלים בעבריינות שבאה מרחוק. השוטרים שלי מגיעים לכל המדינה, כאשר נעברות העברות בתל אביב ואל תשכחו, המטרופולין הוא מאוד גדול.

לגבי 2011, ציינתי, יש לנו 34.7% ויש ירידה בפשיעה הכללית בעיר תל אביב, של 15.5% של כלל התושבים. זאת אומרת הירידה בפשיעה של עולים חדשים הרבה יותר גבוהה מהירידה של הפשיעה של העבריינים המקומיים.

לגבי סך הכל העברות. העברה העיקרית ב-2009 היתה סד"צ. סד"צ זה סדר ציבורי, באופן טבעי זה עברות הרחוב, התקיפות, האיומים, גרימת נזק בתחום הלוקאלי, 5,817 עברות, לעומת 5,570 ב-2010. אנחנו רואים ירידה קטנה של 4.2%. עברות נגד גוף, שאלה עברות קשות יותר, אנחנו רואים גם ירידה, 1,728 לעומת 1,675. זאת ירידה חשובה, מכיוון שככל שהמעורבות... אל תשכחו שיש לנו נטייה יותר לאלימות במשפחות שהמעמד הכלכלי שלהם נמוך, לכן אנחנו רואים איזה שהיא תקווה בסיפור הזה של הירידה באלימות. אל תשכחו שזה גם קשור באלימות בתוך המשפחה.

לגבי עברות מוסר, שאלה עברות סמים, יש עלייה קלה, 3,007 לעומת 3,048, עלייה של 1.4%.

יש פילוח של סחר לעומת שימוש?

כשאנחנו מדברים על עברות מוסר אנחנו מדברים בעיקר על עברות סמים, לא עשינו הפרדה בין החזקה לסחר, אבל יש לנו הפרדה מדויקת וככל שרמת העבריין עולה כך רמת הביצוע שלו גבוהה וזה לא מתבטא דווקא בדת, או בעולה חדש או לא. אבל לא התמקדתי בזה.

התחנה המרכזית זה נושא שמטריד אותי. זו רעה חולה והחבר'ה חוזרים מהפנימיות בסוף שבוע, שם מתחברים לגורמים עברייניים, יש שם פעילות מניעתית שלכם?

בטח, אנחנו הקמנו תחנת לוינסקי, תחנה בלוינסקי עצמו, אנחנו ישבנו ובעזרת ראש העיר ועיריית תל אביב הקמנו תחנה למופת שנותנת מענה מקומי בעיקר לפשיעה. אני חושב שזאת התחנה הראשונה בעולם שהמוקד שלה בתוך מוקד הפשיעה. התחנה נמצאת ממש בתוך מוקד הפשיעה, השוטר במצלמות שלו יכול לקלוט עבריינים, הוא לא צריך היום לחפש אותם, הוא לא צריך לרוץ, החבר'ה שלנו יוצאים החוצה וישר הם נתקלים בממד של הפשיעה המקומית. תחנה מרכזית באורח טבעי, מי שמכיר את אסכולת שיקגו, זה הסנטר שמוביל את כל העברות מכיוון שהמקום עצמו, אני מעריך שהוא ישתנה, מהווה מקום מעבר מרכזי של העיר תל אביב, של כל הפרובינציה מסביב. זאת אומרת כל נער פנימייה שיוצא היום, גם מיפו, כשהוא יוצא לכיוון הפנימיות, ילד שיוצא לפנימייה לצפון הוא עובר דרך התחנה המרכזית ולוקח את האוטובוס או לצפון או לדרום, לאותן פנימיות. יש לנו בעיה אדירה איתם. אנחנו דיברנו עם מנהלי הפנימיות, הגענו אליהם לבתי הספר, שוחחנו איתם לגבי הירידה שלהם בתחנה המרכזית כדי שהם יפסיקו עם ההליך הזה כמה שיותר, שהם יורדים בנקודת המעבר, שימצאו נקודות מעבר שונות שלאו דווקא יהיו כאן. עניינו גם את הנהלות אגד ודן בסיפור הזה, מכיוון שיש מוקדי אלימות שם, ולשמחתי ההתמקדות שלנו בנושא הזה מורידה לאט לאט את ההתחככות, כמובן שזו התחככות גם עם אוכלוסייה מקומית, כמו שאמרתי, העובדים הזרים שנמצאים שם בכמות די גדולה, ולכן יש יותר עברות שם באזור אבל אנחנו מודעים לה ומטפלים בה בעיקר בשעות הקשות של ימי ראשון. בימי ראשון מגיעים לאותם מקומות ואז אנחנו רואים גם עירוב עם האוכלוסייה המקומית שביום ראשון יש להם את יום השבתון שלהם, אז תארו לכם מה קורה בתחנה המרכזית ביום ראשון. אני מציע לכם, תבואו תבקרו שם ותראו שזה משהו אימתני.

לגבי הפשיעה ב-2011 אנחנו רואים המשך של ירידה בפשיעה, גם בחודש ינואר-פברואר, כמו שציינתי, גם בעברות הרכוש, 37%, בעברות הסדר הציבורי 7.6% ובסך הכל אנחנו רואים מגמת ירידה בפשיעה בעיר תל אביב.

תודה רבה.

אני מבקש מהמשנה לראש העיר, מר גלעדי, בבקשה.

כמה דברים. אחד, תל אביב מצטיירת בתקשורת כבועה, כבועה שמנותקת מההוויה של מדינת ישראל אבל אם אנחנו יורדים פנימה לתוך הנושא של המספרים והנושאים של הפעילות היום יומית שעיריית תל אביב מייצרת לאוכלוסיות כאלה ואחרות, כמו האוכלוסייה האתיופית או כמו האוכלוסייה הבוכרית או הקווקזית, אנחנו רואים למעשה שיש פעילות די אינטנסיבית של המערכות העיריות, בלי התייחסות כרגע למערכת הממשלתית שרואה את תל אביב כעיר העשירה, כעיר השבעה, העיר שיכולה לטפל בעצמה בכל דבר ועניין ומנסה להתרחק ככל האפשר ממתן סיוע מעבר לסיוע הדרוש לאוכלוסיות חלשות. ומה אני אומר? למעשה רוב האוכלוסיות ממוקדות בשכונות מאוד ספציפיות כשכל שכונה ושכונה, אם ניקח אותה, היא כמו עיר פיתוח בפני עצמה; כפר שלם מונה בערך כ-20,000 תושבים, פחות או יותר, זה כמו יבנה או כמו ירוחם, אפילו יותר מירוחם. בתוך כפר שלם יש אוכלוסייה מאוד גדולה של העדה הקווקזית שמונה בערך כ-3,000 תושבים. אני לא מדבר על כפר שלם הוותיקה, אני מדבר על כפר שלם רבתי. בתוך כפר שלם יש בערך כ-2,000 מתוך האוכלוסייה הקווקזית. כלומר באזור מאוד קטן, בשכונה מאוד קטנה, יש אוכלוסייה גדולה מאוד שלמעשה צריכה התייחסות כמו שמתייחסים לעיר אחרת בישראל והממשלה באה ואומרת 'תל אביב היא תל אביב, תל אביב תשתדל להסתדר איתם'. אני אומר לכם, אני רואה יום יום את האוכלוסייה הקווקזית שמה. קשה לה להיטמע בתוך החברה שקיימת במקום, בגלל אורח החיים שלהם, בגלל הקהילתיות שלהם והם נראים כאילו מנותקים. פנינו למשרד הקליטה בבקשה לסייע לנו בנושא של מינוי של רכז שיהיה מוקד לקליטה של העדה הקווקזית וקיבלנו תשובה ש'תל אביב יכולה להתמודד ואין יכולת כרגע', הם נמצאים בפיילוט בערים אחרות. אבל אני אומר, אם הממשלה תתייחס לכל שכונה בתל אביב כעיר, ואני אומר לך ביפו זה עיר והתקווה זה עיר, זה כמו עיר פיתוח ובכל אחת יש את הבעיות החברתיות והדמוגרפיות שלה, ולא רק להסתכל על כל המכלול. תל אביב יכולה לסייע והיא מסייעת, אבל אנחנו צריכים את הרוח הגבית שהממשלה תיתן בנושא הזה לכל אוכלוסייה ואוכלוסייה.

תודה רבה.

אני רוצה לבקש מנציגת משרד הקליטה, גב' חומה פינצב, מנהלת לשכת תל אביב, להתייחס גם לנושא של הקהילה הקווקזית. אני גם פניתי לשרה בנושא. אני יודע שיש פיילוט בארץ ויש פה נכונות של העירייה, שמוכנה גם לממן, אני מבין שזה מאטצ'ינג של 50-50, מדוע אתם לא מתקדמים בנושא הזה?

נכון להיום התקציב, מה לעשות, כולנו תלויים בתקציבים של האוצר, מאפשר לנו לפתוח עוד מוקדים ניסויים, פיילוט, בשלוש ערים, נתניה, באר שבע ועוד עיר. מבחינת נתונים סטטיסטיים, מבחינת נתוני עולים מקווקז, העיר תל אביב-יפו היא במקום החמישי ולכן הוחלט קודם כל להתחיל את התכנית הניסיונית בשלוש ערים שעומדות במקומות הראשונים, זאת הסיבה שבעיר תל אביב כרגע עדיין לא נמצא מוקד. זה לא אומר שהיא לא תיכנס וישנה מודעות מאוד מאוד גדולה. לפני שהוחלט על פיילוט של שלוש ערים דיברו עם נציגי העיר על האופציה של פתיחת מוקד, כרגע זה פשוט נדחה. יש מודעות מאוד גדולה. מה שכן, אנחנו כן באים ושמים בחזית, או בסדרי עדיפויות, את האוכלוסיות שדורשות התייחסות.

למשל אוכלוסיית הבוכרים היא הגדולה ביותר בארץ, מעל 10,000 איש אוכלוסייה, נעשות הרבה מאוד תכניות. בשנה הזאת, ויחיאל ואמיר יעידו, אנחנו מקיימים תכנית חדשה לנערות בוכריות. אנחנו אמורים להתחיל כרגע תכנית חדשה לתגבור ילדים במשפחות בוכריות גם בעיר תל אביב-יפו. זאת אומרת ישנה חשיבה כל הזמן כל הזמן על אוכלוסיות כאלה ואחרות, אבל מה לעשות, סדרי עדיפות תקציביים זה גם חלק בלתי נפרד בשיקול

לגבי העניין של התקציב, מדברים על שנת התקציב הנוכחית? תשקלו להוסיף את העיר תל אביב או שמדובר על השנה הבאה?

אני לא יכולה לומר לך, לא הייתי בסוד החלוקה התקציבית ל-2011.

ולגבי יוצאי אתיופיה, יש לך משהו להוסיף על מה שנאמר פה?

אני רוצה להחמיא לעיריית תל אביב-יפו ויש לי קנה מידה להשוואה. אני חושבת שהחשיבה המעמיקה והרצון לבוא ולקלוט בצורה מיטבית את עולי אתיופיה היא לא דבר מובן מאליו. יחד עם זאת, נעשים פה מאמצים כבירים מכל הגורמים שמשתתפים בעשייה, לעשות את זה ולעשות את זה טוב. אין קליטה בלי בעיות, אבל המודעות והרצון לבוא ולפתור אותן בצורה הטובה ביותר, יש לה משקל רב, אני חושב שבאמת מגיע פה חיזוק לשותפים. העשייה היא עשייה לאורך כל השנה, כל השנה, בכל אופן שניתן לסייע, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, הן תקציבית, הן רעיונית מחשבתית.

תודה.

אני רוצה לבקש מנציג התושבים מיפו, מר דנדה מזגבו, לומר מספר מלים, כאשר אני חייב לציין שיש התקדמות. אני יודע שאתם רוצים לראות את המבנה שישמש לכם לאבל ושמחה, אז הוקם צוות עירוני שכרגע בוחן את המקומות ובהחלטה אנחנו גם נציין שאנחנו מחזקים את העירייה במאמצים למצוא פתרון מהיר לנושא. בבקשה, מר מזגבו דנדה.

(אמהרית).

(מתרגם): תודה שהזמנתם אותנו לישיבה הזאת. אנחנו כאן בתל אביב יפו חמש שנים, קיבלתם אותנו בסבר פנים יפות, הן העירייה והן משרד הקליטה. מאז שהגענו לתל אביב יפו יש לנו בעיה עיקרית, הנושא של מציאת מועדון לאבלות ושמחות. זה נושא שעדיין לא קיבלנו פתרון לעניין הזה, כי אנחנו לא רוצים להפריע לשכנים שלנו, כי התרבות שלנו, המנטליות שלנו, שונה ולכן אנחנו היינו רוצים לקבל פתרון בנושא של המועדון.

(אמהרית).

(מתרגם): שוב, הוא חוזר על המבנה. מה שהוא אומר, אם יהיה מבנה, אז אנחנו גם נוכל לפקח ונוכל גם לכוון את הילדים שלנו שיהיו במועדון, למרות שיש לנו גם פתרונות אחרים.

חוץ מהמבנה, שאנחנו מבינים---

(אמהרית).

תשאל אותו אם הוא יושב בצוות של איתור המבנה.

לנושא שמר מזגבו העלה. היינו בסיור עם מר מזגבו, עם מר מסלאוי, עם אמיר דור ועם אסמרה, לפני כעשרה ימים ביפו, הצענו שלוש אופציות. שתי אופציות נפסלו, אופציה אחת לא נפסלה על ידי מר מזגבו והוא אמר שהוא יתייעץ עם שאר ראשי הקהילה ויחזור אלינו בתשובה. אנחנו ממתינים, אם אכן תהיה תשובה חיובית, אנחנו מקווים שאפשר יהיה לפתור גם את העניין הזה.

תודה רבה.

אני רוצה לקראת סיום לבקש מנציג של העולים מהמערב.

Anglit is preferable.

Okay. You can speak in English as well. We would like to hear from you. We heard from the mayor and some other officials that most of the olim do not stay in Tel Aviv where they buy an apartment. I saw a nice group of olim after the event a few months ago. From your knowledge, do you buy apartment in Tel Aviv, or it's you come for a year or two and then you move on somewhere else? And also I want to hear if you have any requests. You have offices of all the ministries here and the top official of the municipal. If you have any requests for that as well.

Thank you very much for having us. My name is Jay Schultz. I'm originally from New Jersey. I represent the Tel Aviv International Salon, been a Knesset member … mentioned, and hopefully Mayor Ron will be joining us shortly. First I want to say that representing the international, European and English-speaking American community in Tel Aviv, we don't have a lot of the similar problems that the other communities you mentioned have. And first I'd like to state that many of us here representing that community, we'd like to offer our assistance in any way that we can to bring a lot of international know-how and international connections. We would like to contribute to the city that we all love and chose to make home, and work together to help all the communities of olim in Tel Aviv.


I think, with apartments specifically, I would say most young international, American and European olim that come to Tel Aviv probably don't buy apartments and stay in Tel Aviv after they get married. They want more room so babies can run around. Apartments in Tel Aviv are very small and of course very expensive. So,

You don't blame the mayor for that?

No, no, no. In fact, it's fantastic that more people are coming and want to buy here and the prices go up. It cuts both ways. And then I would say that, personally, I've been here 4 1/2 years. It's a phenomenal city. And I would just like to state to everyone here, the decision-makers, those working for Tel Aviv and for the future Tel Aviv, the young international, North American and European communities I think now, under 40, the young professionals, according to the Sochnut, there's almost 10,000 of us, whether in university here or in various programs or olim living in Tel Aviv. Use us. We want to be more integrated into Israel and be more integrated and contribute to Tel Aviv. We bring with us ideas of community and Jewish community and volunteering, and I think these are things that Tel Aviv can use more of. We'd love to sit and speak specifically about various projects that we're working on that could be useful for this city and all of us working together. So thank you very much.

תודה רבה, מר ג'יי שולץ. השורה התחתונה היא שג'יי מציע את שירותיו ושירותים של חבר'ה טובים, אנשי עסקים ציוניים, לסייע ו---

נשמח להיפגש איתו.

צריך להרים את הכפפה וצריכים לעשות חיבורים מאוד מעניינים עם האוכלוסייה שנמצאת בתל אביב, אוכלוסייה חזקה וטובה.

לפני שאני מסכם אני מבקש ממר אלחנן רזיאל, יושב ראש הוועדה הקווקזית.

אני יושב ראש קהילת אזרבייג'ן וסגן יושב ראש עולי קווקז בארץ. להגיד לכולם שבעיר תל אביב קהילת קווקז היא 6,000 תושב, בארץ סך הכל יש 140,000 קווקזים בעיר תל אביב. בבאר שבע גרים 32,000, בעיר חדרה יש 21,000, גם די בעייתי, באור עקיבא השלטון ביד של הקווקזים, ראש העיר, סגן ראש העיר, כל השלטון ביד קווקזית ולהגיד פה שבעיר הבירה השנייה של מדינת ישראל בתל אביב, בקהילת קווקז יש מאוד מאוד בעיות. כמעט קהילה באזור הזה לא קיימת, אין בחשבון קהילה, כאילו רשמי. הילדים שלנו הכי חזקים בצבא, כי אזור קווקז יודע קרב מה הוא, אבל בשביל הילדים שלנו, בשביל החינוך, הספורט, יש בארץ חמישה אלופי ישראל חמש פעמים, אין לנו אף תקציב, אין לנו באזור עזרה מהממשלה. הקהילה הזאת עושה הרבה כסף לא רק בארץ, הרבה כסף מחוץ לארץ, באזרבייג'ן, ברוסיה. גם רון חולדאי ביקש מהנציגים שלנו בניו יורק, הם גם בעלי... ויש לנו קהילה חזקה לא רק בארץ, אבל כל ההתאחדות ביקשה אותי, כי באזור הזה צריכים לקבל בשביל הקהילה מרכז. אין מרכז קהילה של אזרבייג'ן בארץ, גם בתל אביב. אין מרכז. בכל עיר יש מרכז קהילה, כל עיר מקבלת מהממשלה, הכל, רק בתל אביב אין שום דבר.

תודה רבה.

לסיכום, מר אקלה, לגבי החינוך המיוחד. קיבלנו תלונות.

אני יכולה לומר ישירות לדברים שנאמרו פה? לסבר את האוזן, אנחנו נפגשנו לפני כשנה בפגישה, שוחחנו על הדברים האלה, אני חושבת שקצת לא הוגן בפורום הזה לבוא ולהגיד שהממשלה לא עושה שום דבר.

אני לא אמרתי, אמרתי בעיר הזה.

אני מדברת על העיר הזאת, אנחנו מדברים כרגע על העיר תל אביב-יפו.

הוא אמר ממשלה והתכוון אליי.

חשוב לי לציין, מכיוון שאני רוצה לתת קצת מידע מבחינת המשאבים שנידונים, מכיוון שגם מר גלעדי קודם הזכיר משהו ואני ככה הבלעתי, אבל אמרתי, חייב להיות איזה שהוא איזון בדברים שנאמרים פה ואני אתן את הדוגמה הכי טרייה, הנושא של תכנית שמידט לילדים ונוער בסיכון. הרי זה לא מובן מאליו שהעיר תל אביב, שלכאורה מחשיבים אותה לעיר מאוד חזקה מבחינה כלכלית, תאושר במסגרת תכנית שמידט, ויחד עם זאת שני אזורים, כפר שלם ויפו, קיבלו את ברכת תכנית שמידט לתכניות לטובת האוכלוסייה כולה, בוודאי לאוכלוסיית העולים.

זה דרך משרד הרווחה.

זה מספר משרדים, אבל משרד הרווחה מוביל.

כפר שלם, אפרופו פשיעה, תכנית נערי הגן שאמורה בעצם ל---

לגבי הקהילה הקווקזית, התחושה ש---

לגבי הקהילה הקווקזית, כפר שלם למשל, שהוא עתיר באוכלוסייה הקווקזית, אין תכנית אחת במסגרת תכנית שמידט שלא נותנת התייחסות בפן של התרבותיות הייחודית של עולי קווקז או עולים לשעבר של קווקז. יש התייחסות מאוד מאוד משמעותית לנושא הזה. תכניות כאלה ואחרות שמופעלות יחד עם הרשות, יחד עם עמיתי אמיר דור, הן תמיד עם הפנים לסוג האוכלוסייה שלה אנחנו בונים את התכניות. אז לבוא ולומר שאין שום דבר, זה לא מדויק. שאפשר לעשות יותר, זה ללא ספק, ואנחנו עם הפנים לשם.

תודה.

מר אסמרה אקלה, משפט אחרון.

כן, אני חושב שזה גם המקום להגיד תודה לאנשים שבאמת מסייעים ביום יום, בראשם עמי כץ וברוך לבקוביץ, אני חושב שהנושא של המועדון ייפתר, אני מאוד מקווה שזה ייפתר בזמן הקרוב על מנת לתת להם מענה, יש צרכים אמיתיים באמת, הנושא הזה מאוד אקוטי כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שעם השכנים שלהם שיסתדרו, אבל שלא יהיו בהפרדה כזו או אחרת. אז תודה.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה לומר בהקשר של תל אביב... לצעירים בתל אביב שנקרא קומנט טי.אר.וי, זה שיתוף פעולה עם העיר תל אביב שמסייעת תקציבית. אני רוצה להגיד לכם שזה יקרה, שנצליח, וצעירים מגיעים לאירועים... בפעם האחרונה הייתי... גם של צעירים שמשתלבים ומתערבים עם צעירים תל אביביים, עם ישראליים. אני מצטער שמנהל הפרויקט לא נמצא פה, נמצאת רכזת הקליטה, דינה, שעוסקת בפרויקט של "בבית ביחד", וגם הפרויקט של עיריית תל אביב וגם הפרויקט של "בבית ביחד" בעצם מגייסים את החברה ואת הקהילה, מתנדבים מתוך החברה והקהילה, וביחד מלווים את העולה ביום יום, 24 שעות ביממה, העולה יודע שיש לו מענה אנושי, לא טלפוני, אלא אנושי, על כל הצרכים שלו בתהליך של השנה הראשונה שלו בארץ ולשמחתי הם הביאו אותנו לנקודה שבה אנחנו יכולים להגיד בוודאות שאנחנו משפרים את שירותי הקליטה לעולים, ביחד כמובן עם השירותים הנוספים, שזה הרשות, משרד הקליטה והתאחדויות העולים.

תודה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ועדת העלייה והקליטה מודה לראש העיר, מר רון חולדאי, ולמשנה מר ארנון גלעדי, ליושב ראש ועדת הקליטה, מר שלמה מסלאוי, לכל צוות העירייה, העובדים, נציגי משרדי הממשלה, על שיתוף הפעולה בנושא קליטת העלייה. הוועדה התרשמה שקיים שיתוף פעולה טוב בין משרד הקליטה לעירייה.

הוועדה קוראת למשרד הקליטה לתגבר את פעילות המגשרים ולפעול על מנת להפעיל את פרויקט רכז העדה הקווקזית, מעבר למסגרת הפיילוט, לאור הנתונים שהוצגו בוועדה.

הוועדה פונה לראש העיר להאיץ את צוות העבודה לאיתור מבנה לעדה האתיופית ביפו ג', שישמש אותם בימי האבל והשמחות.

הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להכין נייר שיבדוק את השלכות קליטת פליטים בערים בישראל על קליטת עולים חדשים.

הוועדה קוראת לנציגים השונים של העירייה והמשרדים להשתמש באוכלוסיות העולים במערב הנמצאות בעיר, על מנת לקחת חלק בסיוע לעולים יוצאי אתיופיה.

אני רוצה להודות לראש העיר, למר שלמה מסלאוי, על היוזמה, ואנחנו מודים לכולכם על העשייה, תודה רבה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30