ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/03/2011

דווח שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, על פעילות משרדו, הסברת המדינה בעידן הפייסבוק והיוטיוב

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
35
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

14.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 154
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ח' באדר ב' התשע"א (14 במארס 2011), שעה 10:30
סדר היום
1. הסברת המדינה בעידן הפייסבוק והיוטיוב
2. דווח שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין , על פעילות משרדו
נכחו
חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

ניסים זאב

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין
מוזמנים
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין

רונן פלוט

מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות

שי אטיאס

מנהל תחום בכיר הסברה/ משרד ההסברה והתפוצות

עו"ד חיים אהרון
משרד ההסברה והתפוצות

גל אילן


דובר משרד ההסברה והתפוצות

אייל דגן


אחראי על הסברה ותפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

ד"ר איתן אלירם
מנהל תחום ניו מדיה ואינטרנט, המטה הלאומי להסברה, משרד רה"מ

נתן מאיר

מנהל לשכת הפרסום הממשלתית, משרד ראש הממשלה

אורן הלמן

מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, משרד ההסברה והתפוצות

דוד שכטר

ממונה על התקשורת בשפה הרוסית/דוברות והסברה, הסוכנות היהודית

סא"ל אביטל ליבוביץ
ראש תחום תקשורת בינלאומית בדובר צה"ל, משרד הביטחון

אלה סבן

מנהלת מחלקת תושבים חוזרים, המשרד לקליטת העלייה

יוליה אוספובט

מידענית, מנהלת תוכן האינטרנט, ממונה על חוק חופש, המשרד לקליטת העלייה

חיים שחם

מנהל מחלקת מידע ואינטרנט, משרד החוץ

נפתלי בנט

מנכ"ל מועצת יש"ע, מיוזמי שגרירי ישראל ברשת

דנה פורת

מנהלת מחלקת אינטרנט יד ושם

מרקוס שף

מנכ"ל הפרויקט הישראלי (TIP)

דיויד הריס

הפרויקט הישראלי (TIP)

שמרית מאיר

מנהלת התוכנית בערבית, הפרויקט הישראלי (TIP)

מיטל שוורץ

סמנכ"לית תפעול, איגוד האינטרנט הישראלי

אופיר פלג

מנהל תכנית ה-Stand With Us Fellowship, ומנהל תחום המדיה




החדשה בארגון Stand With Us
מאיה אפשטיין

רכזת תקשורת Stand With Us
קרולין גליק

עורכת ראשית אתר "לאטמה"

שלמה בלס

מנהל אתר "לאטמה"

אלון חן


מנהל שיווק Google YouTube

דורון אבני

מנהל המדיניות וקשרי ממשל – Google ישראל

דניאלה פרלשטין
מנהלת לקוחות מגזר ציבורי – Google
נחמה גרינברג

מרכזת פרויקט "ישראל מתקוונת אליך", פרויקט מסבירים צעירים –

רשת אורט ישראל

אלי הכהן

מייסד פרויקט "ישראל מתקוונת אליך" ויועץ – אורט ישראל

דניאל אוברמן

סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

ד"ר אלי זרחין

מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים
יהודה סקר

יו"ר ארגון ההורים ארצי ונציגם בכנסת
ריצ'רד דרמון

עיתונאי צרפתי

בני שטג

יו"ר ארגון ההסברה "אני לב ישראל"
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
רשמה וערכה
ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

1. הסברת המדינה בעידן הפייסבוק והיוטיוב
2. דווח שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין , על פעילות משרדו
היו"ר דני דנון
בוקר טוב לכולם. וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר יומנו נושא חשוב של ההסברה הישראלית, כאשר אנחנו נתמקד בהסברה באינטרנט. אנחנו מתכבדים בנוכחותו של השר לענייני תפוצות, השר יולי יואל אדלשטיין ומנכ"ל המשרד.

אנחנו כמובן יודעים שהשר שאמון על ההסברה והתפוצות ביום האחרון, יום שהיה קשה היום לכולנו, אתמול השתתפנו בהלוויה הקשה של משפחת פוגל, ויש פה אנשים שהיו גם בהלוויה, ואנחנו יודעים שנושא ההסברה הוא נושא מהותי. אנחנו ננסה גם לדעת בנושא שהתפרסם היום לגבי שימוש בתמונות קשות למטרות הסברה. האם אנחנו צריכים לעשות את זה, האם אנחנו לא צריכים לעשות את זה. כבר התקבלה החלטה של המשרד, והתמונות האלה הופצו בכלי התקשורת הזרים, ואנחנו חושבים באופן אישי, הוועדה עוד לא קבעה את עמדתה, באופן אישי שהנושא הזה הוא מהותי וחשוב ביותר. כי אנחנו מתמודדים מול חיות אדם, שמשתמשים בכל דרך על מנת להכפיש, לשקר.

ואם אנחנו צריכים לבוא ולומר את עמדתנו, אנחנו לא יכולים במזרח התיכון לחיות פה ולהתנהג כאילו אנחנו חיים בשוויצריה. ואחת הבעיות היום של ההסברה הישראלית, שאנחנו אולי לעתים עדינים מדי, מגיבים ולא יוזמים. אנחנו צריכים פה, בסביבה שאנחנו חיים בה, להיות הרבה יותר אגרסיביים מבחינת פעילות ההסברה שלנו.

גם מצטרף אלינו מר אורן הלמן, שהיום הייתה התבטאות קשה בנושא של ה-CNN. שמענו אותך, אנחנו מברכים אותך על כך.

אנחנו נרצה היום בדיון, אנחנו הזמנו את השר לקבל דיווח על פעילות המשרד להסברה ותפוצות. אבל אני רוצה לבקש בפתח דבריי מהשר, להתמקד בנושא של ההסברה, תוך מתן דגש לניו מדיה, לנושא של האינטרנט, לנושא של השימוש בכלים חדישים. ואני חושב שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות יותר, לחדש, ואני עוקב אחרי פעילות המשרד, ואנחנו רוצים בקטע הזה, שבסקירה שלך, תתייחס גם לנושא של פיגוע הדמים שהתרחש בערב שבת ביישוב איתמר, ואיך אנחנו כמי שבעצם נמצאים בדילמה האם לרדת או להשתמש בכלים כאלה או אחרים, מה קרה בימים האחרונים. תוכל לשתף אותנו בהתנהלות הזאת, אנחנו נשמח מאד.
אז אנחנו נבקש מהשר לפתוח את הישיבה, לאחר מכן אנחנו גם נקרין מספר סרטונים שיראו את ההסברה מהצד השני של הפלסטינאי, על השיטות של ההסברה שלהם, וכמובן נמצאים איתנו פה נציגים שונים, שעוסקים בהסברה. אתרים שונים, ארגונים שונים, אני אשמח מאד לשמוע גם אתכם בדיון.

בבקשה, השר יולי אדלשטיין .
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
תודה רבה אדוני יושב הראש, חבר הכנסת דני דנון. אני מברך וודאי את כל אלה שהגיעו לדיון החשוב הזה, ואני רוצה לומר לך בפתח הדברים, דני, יושב ראש הוועדה, שאני רגיל מאד לשבת בוועדה הזאת בתפקידי הקודם, כשר הקליטה. לא פעם בדיונים על עלייה וקליטה, דיונים בעיני, בעינייך – מאד מאד חשובים.

אבל מה שהייתי רוצה לציין לשבח, זה שבתקופה האחרונה שאתה בעצם קיבלת את הפיקוד על הוועדה, אתם מקיימים לא מעט דיונים גם על נושא התפוצות, גם על נושא האנטישמיות, גם על נושא ההסברה וההתמודדות שלנו, בעיני וודאי הפעילות הזאת היא פעילות מאד מבורכת, חשובה. זה שהכנסת עוסקת בדברים האלה, ולא רק ביום הקשה של הפיגוע, שתיכף נתייחס לזה, אלא בימים כתיקונם, בעיני זה סימן מאד מאד טוב ונכון של הבנת חשיבות הנושא.

תראו חברים, אני באמת כמו שאתם מבינים, הכנתי מצגת מסודרת על מבנה המשרד, פעילות המשרד, מה עשינו, מה עושים, מה שואפים לעשות. נמצאים איתי כאן כל בכירי המשרד, מן המנכ"ל שיושב לצדי, מר רונן פלוט, וראשי יחידות שונות של המשרד. הוצג כבר אורן הלמן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ראשי האגפים.

אבל אי אפשר שלא להתייחס לדברים שהם האקטואליה המצערת מאד, ולנו היא כואבת פי כמה, כי תיכף כשנציג את הדברים בעוד מספר דקות, אז תראו שאנחנו שמנו לעצמנו כמטרה להציג את ישראל הלא מוכרת. את המגוון החברתי, את החופש, את היצירה, את הדברים שהם נעלמים מעין התקשורת ביום יום, ובאמת מה שמגיע לתקשורת זה 20 שניות של פיצוץ.

רק עכשיו סיימנו בשבוע שעבר פעילות ענפה כנגד, אמנם שבוע האפרטהייד, אבל בכוונה לא הלכנו לקמפוסים להתעמת ולצעוק אחד על השני עם המארגנים של שבוע האפרטהייד, אלא החלטנו שתצא קבוצה של כ-20 חברה צעירים, תתפזר באוניברסיטאות השונות בארצות הברית וקנדה, לפי שבוע האפרטהייד, ותציג את ישראל AS IS כפי שאומרים. והחברים הם גם עולים מאתיופיה, וגם דרוזים, וגם בדואים, וגברים ונשים ומה שאתם רוצים. ואיך שחזרנו, ואני אגיד לכם אפילו חזרנו ככה על גלי הצלחה ועם המכתבים ומיילים, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד מכל הקמפוסים, והמציאות המזרח תיכונית, כפי שאמרת, קוטעת את הפעילות הרצויה מאד הזאת, ומכריחה אותנו לעסוק, איך שיצאה השבת, עם מה שקרה – הפיגוע הזוועתי באיתמר.

הזכיר כבר יושב ראש שהוועדה שאתמול עבר עלינו, היום לאחר ששמעתי את הדיווחים בישיבת הממשלה, בהתלבטויות מאד מאד לא פשוטות. לא היה דיון בנושא ההסברה בחוץ לארץ או בארץ, שלא נשאלתי למה אנחנו כאלה סטריליים. למה הצד השני תמיד אין לו בעיה לפרסם. לפעמים גם אנשים מוסיפים בציניות ובצדק, שאין לצד השני גם בעיה לביים לפעמים, ונחשפנו בעבר גם לבימויים ---
היו"ר דני דנון
יש לנו דיון מחר בשעה 09:00 בבוקר, על המקרה של א-דורה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
בבקשה. אז זה מקרה שבאמת גם גרם נזק הכי גדול, אבל גם נחשפנו במיקרו, בכל מיני סרטונים של אתה יודע, פצוע אנוש, שבמקרה של תאונת דרכים פתאום קם מן האלונקה ומתחיל לרוץ. כן, אז גם הדברים האלה היו.

אז לא שמישהו באמת חס ושלום מתכוון שמדינת ישראל תעשה את הדברים האלה. אבל השאלה לגבי באמת פרסום התמונות ממוקד האירועים וכן הלאה, היא עולה כל פעם, אני אומר לכם כעדות אישית. ותאמינו לי, סליחה על הציניות, אבל במספר שפות, אני כבר יכול לתת לכם את כל התשובות הנכונות למה אנחנו לא עושים את זה ולמה לא צריך לעשות את זה.

אבל באיזה שהוא שלב מגיעה הצטברות. ומגיע מה שקרה בערב שבת באיתמר. ולמרות שכולנו כבר נחשפנו גם באופן אישי וגם כחברה ומדינה לזוועות שלא יתוארו, כאן כנראה לכולם יש גם איזו שהיא צביטה או דקירה נוספת. וכמו שאמרתי, ההתלבטות לא הייתה פשוטה.

מה שגרם לנו בכלל להחליט להתלבט, זה שקיבלנו ידיעה שכנראה יש נטייה במשפחה כן להסכים לפרסום. בלי זה אפילו לא היינו מתחילים את הדיונים. לא הסתפקנו בשמועות ובידיעות בעקיפין, וביקשתי מגורם מקובל עלי ומוכר לי, לגשת לאנשים הרלבנטיים בשתי המשפחות ולדבר איתם, ולא ברגע של צער, ולא שעות ספורות לאחר המקרה. אלא עד כמה שאפשר להגדיר את זה כחשיבה קצת יותר מיושבת, לומר אם הם מוכנים או לא. וגם למשפחה, מה שאני מציג כאן כהתלבטות שלנו, זה אני מניח פרומיל מן ההתלבטות של המשפחה, והם אמרו כן, בתנאים מסוימים, ועם גורם מטעמם שיעבור על התמונות שאנחנו מתכוונים להפיץ ועל צורתן.

בהתחשב בכל התנאים האלה, ולאחר שהתייעצנו עם המון גורמים מקצועיים, שאני לא אסתיר מכם שהיו חילוקי דעות, והיו כאלה שאמרו שלא צריך, והיו כאלה שאמרו שאולי הפעם לא צריך, בגלל שהעולם עוסק בצונאמי, אין מה לעשות. העולם עוסק באמת לרוב התקשורת בצונאמי, ולא במה שקרה באיתמר. אבל רוב הדעות היו כדעתנו, שכן צריך לצאת עם הפרסום.

ואני אגיד לכם שהתשובה שלי לאלה שיגידו שהעוסקים בצונאמי ולא יפרסמו כל כך, וזה לא יבוא לידי ביטוי, זה לא משהו שמרתיע אותי. אלף, אני רוצה לא פחות שהעורכים והמערכות והעיתונאים עצמם,יתמודדו עם התמונות האלה. ומי שיושב לו באני לא יודע מה, כריסטיאן סיינס מוניטור, הוא לא נמצא כאן בשטח ואולי לא מודע. ומישהו שאולי יש לו בראש תמונה מאד מסודרת של קונפליקט בין מדינות או בין העמים שלא יכולים להסכים על איזו שהיא פיסת אדמה, ומתווכחים, ולפעמים גם נלחמים – אולי לאחר שיראה את התינוקת בת שלושה חודשים במצב כפי שיראה אותה, יבין שהמציאות היא קצת שונה מן התמונה שאין לי אלא להגדיר אותה בלועזית כ'ניט', תמונה כזאת מאד מסודרת של הקונפליקט כאן.

אז אלף ההתמודדות אמרתי גם של אלה שלא יפרסמו, היא התמודדות שחשובה לי. ודבר שני, זה הפקת לקחים מכל התהליך שהיה, בין כל הגורמים, ואיך נערכים וכולנו תקווה ותפילה ואני לא יודע איך להגדיר את זה, שאף פעם בחיים לא נחשף עוד לתמונות מסוג זה. אבל אם ---
היו"ר דני דנון
אם חס ושלום יקרה עוד אירוע מה ---
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אם חס ושלום יהיו אירועים, אדוני יושב הראש, אנחנו נדע איך להתמודד עם הנושא הזה, על סמך כל הניסיון ומי הגורמים המעורבים ומי עושה מה ומי הולך לאן. אז עד כאן בנושא הזה. קיבלנו את ההחלטה. רוב הגורמים המקצועיים תומכים בהחלטה. היו גורמים שגם לא רצו להיות שותפים לה, אבל אני מניח וזה צריך לציין, שמדיניות של 'שב ואל תעשה', כנראה שלא כל כך עוזרת לנו בהתמודדות הקשה, וצריך להבין שאחרי כל אירוע ביטחוני טרגי, פעולת טרור מסוג זה, יש שתי חזיתות.

אחת, כפי ששמענו אתמול מהרמטכ"ל וראשי השב"כ, זה לתפוס את הרוצחים ולעשות תחקיר משלהם, ולגרום לכך שלא יישנו מקרים מסוג זה. החזית שלנו, כמו שאתה מבין טוב מאד וציינתי את זה, היא חזית הסברתית מדינית, ויחד עם כל הגורמים, משרד רוה"מ, משרד החוץ, הכנסת איפה שצריך, אנחנו צריכים לתת פה מענה.

מזה בראשותך, נעבור למצגת. בהתחשב בנסיבות אני אשתדל לא לנאום נאומים ארוכים ולעשות את זה בקצרה.

זה מבנה המשרד. אני אגיד לכם בגלוי שמה שמאד מאד עזר למשרד, זה שלא רק מישהו נתן כותרת וכתב יקום משרד ההסברה והתפוצות, אלא שצורפו למשרד שלוש יחידות מקצועיות ויחסית גדולות ומיומנות, של פעילות ממשלתית. לע"ם, לפ"ם ומרכז ההסברה. ולמרות שאולי לא אצל כולם כל הפעילות היא מכוונת הסברה ותפוצות, אבל האנשים, ואני חייב לציין את זה, התגייסו מן הרגע הראשון לפעילויות של המשרד, לבניית המשרד יחד איתנו וגם בדברים שזה כאילו לא אחריות ישירה שלהם, תיקח למשל את מרכז ההסברה. הגברת חנה הכהן לא נמצאת איתנו, כי היא דווקא מארגנת איזה טקס ממלכתי בדקות אלה, אבל ההתגייסות שלהם להפקת האירועים שלנו, אם זה אירועים שקשורים לזכר השואה, אם זה פעילות הסברתית כמו שהיה בשבוע שעבר בניו יורק. ממש כמו עובדים מן השורה, שמים את נעלי ההתעמלות ויוצאים לשטח, גם אם אין להם מזה שום תשלום נוסף, והם יכולים בהחלט לומר זה לא המנדט שלנו, ואנחנו לא חייבים. אז כאן אני חושב שזה מאד עזר.

ההתלבטות השנייה בעצם, או הנושא השני, אדוני יושב הראש, היה מה המקום שלנו בכל המערך הזה שנקרא מערך ההסברה הלאומי – רוה"מ, חוץ, דובר צה"ל, 1,001 גורמים, גורמים וולונטריים. לקצר קצת את התהליכים ולאחר הרבה דיונים, החלטנו, וזה גם קשור אולי קצת לנושא השני שאתה דן עליו כאן בוועדה, של פעילות ברשתות חברתיות. החלטנו שהקמת התשתיות האנושיות להסברה הישראלית, זה בעצם המנדט שלנו, זאת הנישה שלנו. לא להתווכח עם ראש הממשלה מה צריך להיות המסר לפעולה מדינית זו או אחרת. לא להתווכח עם משרד החוץ איך לא יודע, להפיץ בעולם איזו שהיא החלטה של ממשלת ישראל בנושא של יחסים בילטראליים או איזה שהוא פורום בין לאומי. אלא להקים תשתיות אנושיות, רצוי פעילות וצעירות, עד כמה שפחות פורמאליות, בהרבה מקרים, כך שתסלחו לי על הביטוי החופשי, אבל כך שהאוזניים של הממשלה לא יבצבצו לפעמים יותר מדי. פעילות טובה של גורמים שונים, גם פיזית וגם ברשת, על מנת להוציא מה שלא יוצא בתקשורת בדרך כלל.

והעיקרון השלישי, מה הקשר בין הסברה ותפוצות. ואני מניח שדווקא בוועדה הזאת חייבים לציין את הנקודה. אנחנו לא נצלנים כלפי תושבי ישראל והתפוצות. זה לא שקיבלנו את המשרד ואמרנו – יופי, עכשיו כל הקהילות היהודיות בתפוצות ישרתו את המטרות שלנו. הם לא חייבים לשרת אותנו. הם לא שרתים שלנו ולא חיילים שלנו. ויש גם ערך, אדוני יושב הראש, ליחסי ישראל והתפוצות - גם אם לא תהיה שום בעיה הסברתית בכלל. אם התדמית של ישראל תהיה נהדרת, עדיין יישאר ערך רב ליחסי ישראל והתפוצות והקשר איתם.

ויחד עם זאת, ויש לנו פרויקטים וודאי בנושא התפוצות, שלא קשורות, בעצם כמעט לא קשורות לנושא ההסברה. אבל יחד עם זאת, מה שגילינו בפעילות שלנו, זה נכונות, אולי לא מסיבות טובות, אלא הלחץ והאירועים האנטישמיים וההשמצות והדה-לגיטימציה, גרמו לקהילות יהודיות רבות להבין שאנחנו באמת כולנו באותה סירה, ותחתי אני קודח, אף אחד לא יכול לומר, ובאמת אנחנו כאן משתמשים בנכונות הזאת של יהודי התפוצות להתגייס למערך ההסברה.

אני לא קורא לכם את השקפים, כי אני בטוח שכולם יודעים לקרוא בעצמם, אז אני מקווה שגם אם אין סנכרון של 100 אחוז בין דברים שאני אומר לשקף, אז אנחנו נתמודד עם זה.

יעדים מרכזיים אני ציינתי, ובמיוחד עם דגש, כפי שאתם רואים גם בשקף הזה, יש חוגים מסוימים שיותר חשובים לנו מן החוגים האחרים. הבעיה, שככה הזכרתי אותה כדרך אגב, נושא למשל של מה שקורה בקמפוסים ובאוניברסיטאות. עכשיו, לא מכיוון שזאת הזירה המרכזית כרגע. ואני שומע את הקולות שאומרים – בסדר, נו, אז יש חמישה סטודנטים פלסטינים ועוד 3 סטודנטים של שמאל רדיקלי, שבונים איזו חומה או עושים איזה מייצג בקמפוס, איפה שיש 15,000 סטודנטים, ואתה עושה מזה עניין.

אני חושב שדבר אחד צריך להבין. מה שגדל כרגע באוניברסיטאות, 'באיי ויליג' וודאי, אבל גם בכלל באוניברסיטאות, זה הדור הבא של ההנהגה. בעוד 20 שנה החברים האלה, שכרגע הם סטודנטים אולי עם ג'ינס קרוע, בעוד 20 שנה אנחנו נראה אותם לא עם ג'ינס קרוע, אלא עם חליפה ועניבה, אולי בקונגרס, אולי במשרד עורכי דין מוביל, אולי בכורסה של עורך עיתון, ואולי בתפקיד של דיפלומט. אז לכן, החובה עלינו לתת קונטרה לפעילות הזאת שמתבצעת בקמפוסים. כמו שאמרתי, לא בצורה של צעקות תמיד, ולא בצורה של איזה שהוא עימות שתבוא המשטרה ותפריד. אלא בצורה של באמת כפי שנאמר, דיפלומטיה ציבורית.

ואני חושב שלפני שמגיעים באמת לקמפוסים ולפעילות הספציפית שם. הייתי אומר שחשוב מאד לציין שאנחנו לא חשבנו שיכולים לפנות לידידי ישראל, או אפילו ליהודי התפוצות, בלי שפנינו לציבור בישראל. ולכן הקמפיין הראשון, בדיוק נכנס פה מנהל לפ"מ שמצטרף אלינו. הקמפיין הראשון שלנו בכלי התקשורת בישראל, היה קמפיין – "מסבירים ישראל".
היו"ר דני דנון
זה קמפיין הגמל, נקרא לו.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
קמפיין הגמל, כפי שכולם אהבנו לכנות אותו. עכשיו תראו מה עשה הגמל, כן. הגמל הזה שכולם צחקו עליו, גרם ל-2.2 מיליון גלישות לאתר מסבירים ישראל.
היו"ר דני דנון
באיזו תקופה?
שי אטיאס
בפחות משנה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
שנה. נגדיר את זה כשנה. האתר קיים דרך אגב כרגע בשלוש שפות – עברית, אנגלית ורוסית. אבל עדיין זה אתר, למען הסר ספק, זה אתר שפונה לציבור בישראל. משתמשים בו, יש כניסות גם מחו"ל, אבל רוב הכניסות הן כניסות מישראל. עכשיו, הנתון מדבר בעד עצמו.

עכשיו, מילה אחת מכיוון שדני, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דנון, הזכיר את קמפיין הגמל, אלה הנתונים על הקמפיין עצמו. עיתון גלובס, מי שיכול מהמרחק הזה לקרוא את הכותרת – קמפיין מסבירים ישראל בראש הדירוג. זאת אומרת תקופה שהוא היה באוויר, ואני מדבר דרך אגב על התמודדות לא עם משרד התשתיות או משרד אחר. אני מדבר על התמודדות מול סלקום ופלאפון וחברת החשמל ומה שאתם רוצים.

הנה, זה מה שקורה, זה נעשה אתמול במשרד, בנוכחותי. הקישו את המילה "מסבירים" בגוגל. דבר ראשון שקיבלו זה את האתר מסבירים ישראל. וכולנו מכירים את האמצעים הטכנולוגיים, ולדעתי זו דוגמא פשוטה איך אפשר לגרום לאנשים שמחפשים משהו, למצוא לא את ההסברה הפלסטינאית, אלא דווקא את הדברים האלה.

עכשיו, לגבי הקמפיין עצמו והרעיון – אתם זוכרים שהיה דיון ציבורי ער, תקשורתי במיוחד, אם זה קמפיין שהוא באמת משהו חדשני ומקדם, או שזה שטויות, הגמל. אז אלף, הפרסומת בטלוויזיה, ואת זה צריך לציין, אדוני יושב הראש, הן לא נועדו להציג את ישראל. הפרסומות נועדו להיות קלילות, מצחיקות, לגרום למחשבה, כמו במקרה של המנחה הצרפתייה, לגרום גם קצת לזעזוע של העיוות, ולגרום לאנשים לרצות לעשות משהו ולהיכנס לאתר. ראינו שיותר מ-2 מיליון, 2.2 מיליון איש אכן גלשו, היו גלישות לאתר, וראינו גם שבסקר שנעשה על ידי המומחים של לפ"מ לאחר תקופה מסוימת, עדיין יותר מ-80% מן הישראלים, אמרו שהם מעוניינים בהמשך הקמפיין ורוצים להשתמש בנתונים.

דרך אגב, 50,000 חוברות שחולקו באמצעות אלעל, ארקיע וישראיר בשדה התעופה, כבר נעלמו ונאלצנו להדפיס חוברות נוספות. זה בקטע הישראלי.

עכשיו, נקודה שהיא רלבנטית גם לקמפיין הזה וגם רגע ניגע בתפוצות. ברור לגמרי שאנחנו בישראל מייצגים מגוון דעות. ואם נרד לרזולוציה, אז מה בדיוק נעשה בהסדר קבע, אז אולי אתה ואני נסכים, אבל מה לעשות, יש כאלה שגם לא יסכימו איתנו. ולכן, היה לנו חשוב מאד שלא רק פלג מסוים של מצביעי הליכוד או מצביעי הממשלה הנוכחית ישתתף בזה, אלא ציבור ישראלי רחב, להוציא שוליים קיצוניים, לכאן או לכאן.

ואני חושב שהמטרה הזאת הושגה בכיוון שאנחנו הצבנו, או מצאנו לקמפיין הזה. כיוון לא של ויכוח פוליטי, אלא של הצגת ההישגים של ישראל, הדברים היפים שבישראל וכן הלאה וכן הלאה. נכון, וציינתי את זה בעצמי, לאחר מכן יש נבוט של איזה שהוא פיגוע שיורד לנו על הראש וזה משבש. אבל בימים כתיקונם, אנחנו מנסים מאד לעבוד בכיוון הזה.
היו"ר דני דנון
האתר הוא בעברית, אנגלית ורוסית?
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
כן.
היו"ר דני דנון
יש כוונה לצרפתית או לספרדית, שפות נוספות?
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אני בכמעט, לא יודע מה, הלקאה עצמית או בכי, או אני לא יודע איך לקרוא לזה. אולי לא טוב ששר יגיד את המשפט הזה. אבל, שנה וחצי אנחנו עובדים על הקמת האתר של המשרד. האתר של המשרד, חוץ מ-מסבירים ישראל. מסבירים ישראל זה לא אתר אינטראקטיבי, זאת חוברת באינטרנט שמתעדכנת מפעם לפעם. אתה נכנס, אתה רוצה לדעת מה השטח הירוק במדינת ישראל לעומת מדינות אחרות, אתה מוצא.

האתר של המשרד, במגוון שפות, שאמור לעלות ולעלות ולעלות, טוב, אני לא אבכה לכם חבריי חברי הכנסת, וודאי מתבייש לעשות את זה בנוכחות כל כך הרבה אנשים שהם לא מן המגזר הממשלתי. כן, אלה סדרי גיהינום עוברים עם כל אישור ועם כל דחיפה וכן הלאה. אני כולי תקווה שסוף סוף בשבועות הקרובים האתר יהיה באוויר, ואז אנחנו נחליט ביחסי הגומלין בין אתר המשרד למסבירים ישראל, אם אנחנו רוצים להרחיב את השפות במסבירים, או אנחנו רוצים לעשות פעילות באתר של המשרד, שגם תיתן מענה בצרפתית, ספרדית ואולי גם שפות נוספות. צרפתית וספרדית אלה שפות שמאד מדאיגות אותנו, בגלל סיבות שלך לא צריך לפרט אותן.
היו"ר דני דנון
אדוני השר, יש פה אנשים שהקימו אתר בין לילה. אולי תוכל לתת לנו איזה תאריך יעד?
קריאה
פרטי.
היו"ר דני דנון
פרטי, נכון.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
חברי, חבר הכנסת דנון, זאת בדיוק הבעיה. יש לי אנשים גם במשרד וגם מחוץ למשרד שאני מכיר, ולנושא הסברה מוכנים לעשות את זה בהתנדבות, שיכולים להקים בין לילה. רק שלאחר מכן, על מנת שיהיה כתוב על זה GOV, בערך שנתיים מתדיינים על כל מיני גורמים.

אני מצטער שאני אומר את זה בצורה כזאת, אבל תאמינו לי, נעשה פעם דיון אחר על הסכנות למדינת ישראל, זה לא פחות מהדה-לגיטימציה העניין הזה, של חוסר תפקוד של הממשלה, וודאי בתחום של, וזה לא משרד זה או אחר או ממשלה זו או אחרת. אם מחר תתחלף הממשלה, תאמין לי שמי שזה לא יהיה יבכה על אותם דברים, וצריך פעם לתת על זה את הדעת, לא בהקשר של דיון על הסברה.

אבל למה זה חשוב מאד בהסברה? הסברה לא יכולה להיות כבדה. הסברה לא יכולה לחכות לאישור של חצי שנה לזה שיצא מישהו לחוץ לארץ וייתן מענה, או לזה שמישהו יעשה משהו באינטרנט. אז אנחנו מוצאים לזה פתרונות, וכל פעם גם הפתרונות האלה, הם קצת קשים.

אבל, נחזור בכל זאת לעניין שלנו. Faces of Israel. גאווה שלנו. אילו היית מדבר איתי ביום שישי, אילו הדיון הזה היה מתקיים ביום חמישי האחרון, הייתי מדבר רק על הנושא הזה. הרעיון היה פשוט מאד, שנה שעברה, בגלל הכבדות ובגלל כל הסיבות שזה עתה פרטתי, התקיים שבוע אפרטהייד ודיברנו.

ודרך אגב, כאן במשפט ככה בסוגריים, אני הייתי מציין שבניגוד למה שמפעם לפעם קוראים בעיתון זה או אחר, אין מריבות וסכינאות בין משרד רוה"מ, באמצעות מטה ההסברה הלאומי, משרד ההסברה והתפוצות, משרד החוץ, דובר צה"ל וגורמים נוספים. יש שיתוף פעולה. לפעמים יש חילוקי דעות, שזה מצוין, גם אצלי במשרד לפעמים מתווכחים, ואפילו אגלה לכם את הסוד, גם אצלי בלשכה לפעמים יועצים שונים מתווכחים. גם זה קורה. אבל יש תיאום טוב, וודאי שהמשרד לא היה יכול לעשות חלק גדול מן הדברים שהוא עושה, ללא שיתוף פעולה עם משרד רוה"מ, משרד החוץ או דובר צה"ל.

לגבי באמת שבוע האפרטהייד שנה שעברה, עד שגירדנו בראשד, ועד שחשבנו מה לעשות ועד שהבנו שכבר מבחינה בירוקרטית לא נספיק לעשות שום דבר, עבר לא שבוע האפרטהייד. היו פה ושם כותרות, וגם הייתה שאלה לגיטימית אז איפה בעצם ההסברה הישראלית. אז השנה החלטנו שזה יהיה אחרת. לפני מספר חודשים, לאחר מיונים, גייסנו מתוך כמה בערך פונים, שי?
שי אטיאס
65.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
65 פונים שנמצאו מתאימים, אני לא מדבר על אלה שלא דוברי שפות זרות, או לא מתאימים בעליל. הכשרנו כ-20 צעירים, חלקם סטודנטים, חלקם בוגרים טריים של אוניברסיטאות בישראל. מה שעניין אותנו כאן מאד זה המגוון של המשלחת. וכפי שאפשר אפילו לראות בתמונות, המשלחת אכן מגוונת. קראנו לה – Faces of Israel, בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם מערכת של הלל, של ארגון הסטודנטים שנמצא ברוב הקמפוסים.

הנה, זאת הדוגמא רק של חלק מן הסמלים של הקולג'ים של האוניברסיטאות ששם החברים ביקרו. בקבוצות קטנות, לא 20. שניים – שלושה בכל מקום. עשו פעילות מן הבוקר עד הערב, כשהפעילות שלהם הייתה גם פעילות שטח, זאת אומרת הם פשוט הסתובבו. וכשנתקלו בדברים מעניינים, אז באו ודיברו. ולהפתעת נוכחים רבים, פתאום דיברו בערבית למשל עם מארגני איזה שהוא מצעד. או פתאום הבחורה העולה מאתיופיה שהייתה במשלחת, נתקלה בשאלה, וחברים, דרך אגב אפרופו הגמל, אמרו לנו לא פעם – מה, אתם באמת חושבים שיש אדם אחד בעולם שחושב שבישראל נוסעים על גמל? מה, אפילו לצורך פרסום כזה, טיזר כזה, אתם השתגעתם.

אז העולה מאתיופיה מעידה, וחבל, אני מבין, רציתי אפילו שהיא תבוא ותספר קצת מן הסיפורים אבל היא במבחנים. טוב, יש חיים אחרי Faces of Israel. אבל היא נשאלת – תגידי מאיפה את? אז היא אומרת – אני מישראל. שקט. מסתכלים עליה. אומרים את לא יכולה להיות מישראל, את שחורה. אז חברים, זאת המציאות. זאת המציאות. זאת המציאות שאיתה הסטודנטים האלה, הצעירים האלה התמודדו, ואני לא אלאה אתכם כאילו בשבחים עצמיים, אבל התגובות ממערכות בקמפוסים, זה פשוט משהו שמחמם את הלב, ואנחנו חושבים ---
מרינה סולודקין
יולי, לא סתם שלמה מולה היה בישראל בעלייה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
משם זה התחיל, את אומרת.
מרינה סולודקין
כן.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
טוב. מכתב תודה מסטודנטית פלסטינאית, בבקשה לראיין את חברי המשלחת. אז זה רק מקרה אחד מאד בולט. ראש תא הסטודנטים המוסלמים באוניברסיטת יורק זה היה?
שי אטיאס
קולומביה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
לא, בקנדה.
שי אטיאס
אה, זה גם ביורק, נכון.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
הגיע לבית הלל, ישב בבית של הלל, לא בית הלל במובן התלמודי, וישב שם שעתיים לדיון מה אפשר לעשות על מנת להקטין את רמת המתח וכן הלאה, לאחר הפעילות שנחשף אליה. עכשיו – To good to be true, אבל יחד עם זה היו מקרים כאלה. אבל מה שבעיני הכי חשוב, ובזה אני אסיים את הקטע הזה, אמרו לי, גם מישהו מהקונסוליות שלנו, של אנשי משרד החוץ אמר, יולי, אבל אתה יודע שאצלנו הם בילו הרבה זמן עם סטודנטים יהודים ופחות עם המוסלמים וזה. אמרתי – נהדר. נהדר. כי הם באו 'וני וידי ויצי'. הם באו, היו, עשו את הפעילות, הלכו.

מי יישאר בקמפוס? יישארו אותם פעילים יהודיים ואוהדי ישראל, שלפעמים, אדוני יושב הראש, בעצמם מאבדים כבר את הכיוון, ולא בטוחים, והם לא כל כך יודעים אם צה"ל כן ירה בכוונה, או לא ירה בכוונה, כן הרג, לא הרג. והנה, באים הצעירים האלה ונותנים משב רוח רענן, אני חושב שזה לא פחות חשוב לך, או אפילו יותר חשוב לחזק אותם מאשר שאני אראה לכם איזה שינוי שחל אצל איזה סטודנט מלבנון או מסעודיה.

עכשיו, אני מזכיר את הפעילות ברשתות החברתיות. אני אגיד לכם, כמו שאמרתי כבר, שחלק גדול מהפעילות הזאת, וטוב שכך, לא כתוב עליה 'משרד ההסברה והתפוצות'. לפעמים זה אפילו פוגע. אתם יודעים מה, בהמשך השקפים, אני לא בטוחה שנגיע להכל, אבל מי שירצה את המצגת, יש את המצגת גם בצורה מודפסת, אבל אני פותח טלוויזיה ורואה כתבה על פעילות שעושים סטודנטים במרכז הבין תחומי, עם כל מיני עיתונאים צעירים, דיפלומטים צעירים, וממש סמינריון נהדר שעושים, וכבר שנה שנייה משבחים אותם שהם עושים את הכל, עושים בהתנדבות. והכתבה והכתב רק לא מספרים שזאת פעילות של משרד ההסברה והתפוצות.

ואני רוצה לומר לכם שכשר וכנבחר ציבור, ואני לא במכרז בתפקיד שלי, אני רותח. הדם שלי רותח. איזו חוצפה. אנחנו יזמנו, אנחנו משקיעים כסף, אנחנו זה. אבל אני אגיד לכם, כמי שדואג להסברה הישראלית, אני רואה את הכתבה הזאת ואומר – טוב שכך. טוב שהכתב לא הזכיר. שתהיה זאת פעילות של סטודנטים ומתנדבים וכן הלאה, למען מדינת ישראל.

אז יש תמיד את הדילמה הזאת, וודאי בפייסבוק ובטוויטר, יש לפעמים אירועים פרונטאליים.
היו"ר דני דנון
יש אבל פייסבוק שמופעל על ידי מדינת ישראל?
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
יש מספר ---
היו"ר דני דנון
אתה יכול לסקור בפנינו? אולי גם למשרד החוץ יש, או לדובר צה"ל.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אלף יש לגורמים, גם למשרד החוץ למיטב ידיעתי, אני לא אדבר בשמם. יש נציג ממשרד החוץ כאן?
היו"ר דני דנון
כן.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אז יש נציג ממשרד החוץ, מה שירצה לפרט – יפרט. אצלנו יש יותר מכתובת אחת בפייסבוק. גם אני באופן אישי נמצא שם עם 5,600 חברים או משהו, אז נכון שאצלי יש גם פוליטיקה וגם דברים אישיים וכן הלאה, אבל יחד עם זאת, אם תראו מה שקורה שם היום, אז זה לרוב הדיון, גם בעד וגם נגד, על נושא של פרסום התמונות, עם כל ההדבקות הלאה והלאה והלאה. אבל גם יש מספר כתובות שאנחנו מנהלים, במיוחד, אם תחזור שי למשט, מה שהיה לאחר המשט הידוע לשמצה ---
שי אטיאס
הוא עדיין מוסתר קצת, כי ---

(מוקרן סרט)
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אז הייתה פעילות ענפה מאד בפייסבוק, והיה מעין חדר מצב, שישבו בו גם נציגת דובר צה"ל וגם נציגי ארגונים רבים, שחלקם אני אפילו מזהה בחדר הזה, ששיתפו איתנו פעולה, מהיום למחר, מה שנקרא. כי עוד לא היינו ערוכים עם חדר מצב, ויש חדר מצב במשרד החוץ, שזה דבר מסודר שפועל, ואין שום בכלל תחרות. אבל אנחנו חשבנו על משהו, כמו שאמרתי, יותר כזה צעיר, רענן, לא פורמאלי, שיהיה בקשר גם עם יהודים ברחבי העולם, וכפי שאתם ראיתם בנתון שם, יותר מ-100,000 איש אכן היו איתנו בקשר באותם הימים הספורים שהעסק הזה עבד.

עכשיו, בכללי, אחד הפרויקטים שאני עוד לא אפרט בכל הפרטים, אבל בקווים מאד כלליים. אנחנו הולכים באמצעות גם גוף חיצוני, לא בתוך המשרד, לגייס צעירים רבים ברחבי העולם, להכשיר ולהפעיל צעירים רבים ברחבי העולם, בדיוק לפעילות הזאת ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל, גם לפעמים אולי פעילות פיזית. ואני מאד מקווה שגם כאן בתקופה הקרובה מאד, אנחנו נפעיל כבר את הפרויקט, כשבעצם כולם מוכנים. יש מספר אנשי ציבור, שגרירים בדימוס, ראשי ארגונים יהודיים בעברם וכן הלאה, שהתגייסו לפרויקט הזה יחד איתנו, והקימו חברה לתועלת הציבור, ואני מקווה מאד שהפעילות הזאת תקרום עור וגידים בקרוב, במספר שפות מטבע הדברים. כשאנחנו נוכל להפיץ דברים שונים, במיוחד אם הדגש כמו שאמרתי, לא רק או לאו דווקא על משהו פוליטי, אלא על משהו שלא מגיע לחדשות ברשת טלוויזיה או בעיתון, באמצעות הפרויקט הזה, עם דגש וודאי על הפעילות הוירטואלית.

דרך אגב המאגר פשוט, שנבין, תחשבו על המספרים. בעשור האחרון היו כאן כרבע מיליון חברי במסגרת תגלית, עשרות אלפים במסגרת מסע, לפעמים יש חפיפה, אבל זה עדיין עשרות אלפים. מה שנקרא סמסטר בישראל, חברה שבאים לאוניברסיטה, שנה בישראל, בישיבות הסדר שונות ובישיבות בכלל, ורוב החברה האלה, יש אחוזי עלייה מסוימים, רוב החברה האלה חוזרים לתפוצות, ואנחנו עכשיו רוצים גם לטובתם וגם לטובתנו, לחדש את הקשר איתם ולהפעיל.

אני מציע שלא נעבור על כלל הפרויקטים, אבל עוד שני דברים שאני אגע בהם. תעלה לי את האנטישמיות שנייה, ואז ניתן וודאי גם לך, גם לאורחים להתבטא.

(מוצגת מצגת)
טוב, דוגמא, עם מה יש לנו עסק בעולם הערבי. בטח נעשה בזמן המונדיאל לפני המשחק בין גרמניה לברזיל, התלבטות אמיתית כפי שאתם רואים, לאיזה צד להיות, קשה לו. ברזילאים משחקים כדורגל יפה וגרמנים שרפו יהודים. באמת התבלטות קשה.

אבל, בדרך כלל, עכשיו, זאת דוגמא לאנטישמיות קלאסית, לפרוטוקולים של זקני ציון ולהכחשת השואה ולדברים המזעזעים שלא נעלמו. לא נעלמו. הם קיימים. ואתם יודעים מה, באחת מהמדינות הבלטיות, אני חייב לומר לכם, כשהייתי בביקור, אז סיפרו לי בקהילה המקומית, שהגיעה אליהם ניצולת שואה. לא ניצולת שואה, סליחה, גברת מישראל שהוריה היו ניצולי שואה, וניצלו על ידי מה שנקרא חסידי אומות העולם. שוודאי האמא כבר, ההורים לא בחיים, והמצילים לא בחיים, והיא איתרה את המקום ואיתרה את המשפחה, את היורשים של המשפחה שהצילה, והלכה לכנסייה ורצתה שיעשו להם מה שנקרא מולדן, יעשו איזה שהוא טקס אזכרה למשפחה הזאת.

ואמר לה הכומר, זה היה לפני מה שהאפיפיור עכשיו הודיע כנראה, אמר לה הכומר שמכיוון שעדיין לא ברור לו אם יהודים צלבו את ישו או לא צלבו את ישו, אז הוא לא בטוח שזה רעיון כל כך טוב לעשות טקס אזכרה למישהו שהציל יהודים. אז גם הדברים האלה קיימים. גם הדברים האלה קיימים. אבל, רוב ההתמודדות שלנו, זה אולי אפילו פרדוקסאלי, כי במאמצים רבים של מדינת ישראל לאורך השנים, ודרך אגב חייבים לציין גם את הכנסת בנושא הזה, בכל מיני גופים בין לאומיים שהיא מיוצגת, וודאי את משרד החוץ.

מדינת ישראל השיגה מצב שיש במדינות רבות חקיקה נגד אנטישמיות. ומי שהוא אנטישמי בצורה כזאת, או בצורה של 'צלבו את ישו' או כן הלאה, עלול למצוא את עצמו, או עשוי למצוא את עצמו בבית משפט. אבל יש פתרון – אנטי ישראליות ואנטי ציונות. ואפילו כאן בחוג מצומצם זה של חברים, חייבים לומר שלא כל ביקורת על ישראל היא אנטישמיות. יש ביקורת לגיטימית, יש ויכוחים, וגם אצלנו בארץ יש לא מעט ויכוחים.

אבל כשרק מחליפים את המילה יהודי, כלומר אילו אותו שר לבנוני היה אומר, ואני בעד לא יודע מה, נבחרת פלסטין כי הם הצליחו לחסל את המתנחלים האלה באיתמר, אז זה היה אולי הופך את המשפט שלו למשהו אחר לגמרי. כזה חצי לגיטימי. הוא לא אנטישמי. הוא רק נגד הכיבוש ונגד ישראל ונגד הציונות, וכן הלאה וכן הלאה.

אז זאת האנטישמיות החדשה, לא כל כך חדשה, אבל האנטישמיות החדשה שאנחנו מתמודדים איתה בצורות שונות ומגוונות, גם כן בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים. אני רק אציין למשל, הפורום הגלובאלי למאבק באנטישמיות, שהתקיים. אני ושר החוץ, אנחנו יושבי הראש, עמית של הפורום הזה. התקיימו כנסים וגם יש וועדות שעובדות, כמשהו לצד זה או תוצאה של זה, זה הפורום הבין פרלמנטארי למאבק באנטישמיות, הצטרף אלי דרך אגב בפעם האחרונה, התקיים הפורום באוטווה. הוא קצת אולי זכור לחלק מן הנוכחים בגלל או אודות לנאום היוצא מן הכלל של סטיבן הרפר, ראש ממשלת קנדה בנושא של תמיכה בישראל ואנטישמיות שהוא נשא שם בפורום שלנו.

אבל כדאי לציין, אפרופו על רקע תמונות הזוועה, ואמרת שעוד תקרינו כמה דברים מהתעמולה של הצד השני, כדאי לציין שלמשל באוטווה השתתפו נציגים מ-50 ממשלות ופרלמנטים, אני מדבר רק על נבחרי ציבור. רובם לא יהודים, אלא אנשים שמבינים את הפרינציפ הידוע, שזה תמיד מתחיל ביהודים, אף פעם לא נגמר ביהודים. ורוצים לעשות פעילות נגד שנאה, ונגד אנטישמיות, ונגד שינאופוביה, ויפה שעה אחת קודם.

ודרך אגב, אדוני יושב הראש, אתה תשמח לשמוע שבעקבות הישיבות שלנו באוטווה, הוקמה מה שנקרא וועדת האינטרנט, שיש לי הכבוד והעונג לעמוד בראשה, יחד עם עורך דין וושינגטוני מאד ידוע, שמתמחה בדיני אינטרנט, ומוכן להתנדב לנושא הזה, ואנחנו יחד איתו כבר קיימנו מספר שיחות, איך אנחנו ממשיכים. כשאחד הדברים, אפילו לא הרעיונות, אלא אחת הפעולות זה לקיים דיונים עם כל ראשי הגופים הרלבנטיים – פייסבוק, טוויטר, גוגל וכן הלאה וכן הלאה, ולראות איך יחד איתנו אנחנו - בלי לפגוע בחופש באינטרנט, ובלי להגיע למצב שאסור לכתוב טוקבק או דברים אבסורדיים, עדיין אנחנו נגיע למצב שחופש הביטוי לא יהיה חופש שנאה וחופש אנטישמיות. אלה הכיוונים.

ודבר אחרון שאני אגיד, זה כל הנושא שקשור ולא קשור ומלווה אותנו - נושא זכר השואה וחינוך וכן הלאה. וגם כאן אנחנו עושים מגוון פעולות בנושא הזה בראש ובראשונה בארץ. דרך אגב גם בנושא התפוצות, אנחנו משתדלים מאד לעשות פרויקטים שיחשפו את הציבור הישראלי לתפוצות, כי לדעתי קשה לנו מאד לעשות משהו רציני, כשאנחנו יושבים רק בחוג מצומצם של אנשים, שמעניין אותם הנושא הזה ו-90% מן הציבור בכלל לא מודעים למה שקיים.

אז עשינו למשל כדוגמא, 'פסטיבל המשפחה' קראנו לזה, בחול המועד סוכות, ביחד עם בית התפוצות, בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, ואני שמח לומר שאלפי משפחות ביקרו שם ועשו פעילות מתאימה לחול המועד, ונחשפו לדברים שקשורים לדברים לחיים מודרניים בתפוצות.

לגבי השואה, הפעילות זה מספר פרויקטים יחד עם יד ושם וגורמים נוספים, שלרוב הייתי אומר ברמה של כותרת – מחברים את הדור הצעיר לשואה. אציין למשל את תחרות הכרזות שאנחנו מקיימים זו שנה שנייה, ועכשיו לפני מספר שבועות נבחרה הכרזה. כל האנשים שעושים את הכרזות בתחרות, מאות אנשים, מטבע הדברים זה לא ניצולי שואה, זה הדור הצעיר, בוגרי בתי ספר ואוניברסיטאות כאן.

פרויקט מוסיקה, מו – זיקה, דרך מוזיקה שמחברים תיכוניסטים צעירים למילים שנכתבו, לשירים שנכתבו על ידי ניצולי השואה, הם מתחברים לזה. הייתי לא מזמן באירוע כזה ואני חייב לומר, ככה בחיוך עצוב, שאולי אני לא הייתי מתחבר לסגנונות כאלה, אבל מה לעשות, אני לא תיכוניסט כבר. אבל לאחר שאתה חושב על הביטוי של החברה, הם מוצאים לפעמים בשירים של ניצולי שואה, דברים שאנחנו לא מוצאים, כי אנחנו נורא – ביראה מסוימת והם מוצאים גם את כל הציניות ואת כל מה שנשפך החוצה, והם מוציאים את זה לידי ביטוי דרך המוסיקה שלהם.

וגם בזירה הבינלאומית, ביום השואה הבינלאומי, שנה שעברה קיימנו אירוע באו"ם, אירוע גדול. השנה זה היה בפרלמנט האירופאי בבריסל, עם כל הצמרת, עם נשיא הפרלמנט האירופי, בוז'ק, עם גברת אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, ואני מקווה מאד שהדברים האלה שם, מחברים גם משהו כשהמוטו שלנו זה לא לתת לאנשים לעשות את החלוקה הכל כך יפה שכולנו מזדהים עם קורבנות השואה ומרכינים ראש, ולאחר מכן הולכים ולוחצים יד לאחמדינג'ד, או שמשתתפים בעוד החלטה אנטי ישראלית בפורום זה או אחר.

אז אנחנו מאד מנסים לא לתת להפרדה הזאת לקרות. תודה רבה אדוני יושב הראש על הסבלנות.
היו"ר דני דנון
אני מודה לשר ההסברה והתפוצות, השר יולי אדלשטין על הסקירה המקיפה. אני רוצה להיכנס לתוך העניינים שאנחנו נוגעים בהם, בייחוד בנושא האינטרנט. קודם כל יש לי שאלת הבהרה. נמצאים איתנו נציגים בכירים של גוגל ויוטיוב בישראל. אני ראיתי לאחרונה שיורדים דברים מהיוטיוב, עולים ליוטיוב, גם אחרי זה נבקש מקרולין גליק לספר על נושא המרמה, וגם שם אני זוכר שהיה קטע שהורידו, העלו.

נמצא איתנו פה נפתלי בנט. גם שלשום, התמונות הקשות, ודרך אגב, השר, כבר יצאו תגובות בתקשורת על ההחלטה שלך על פרסום התמונות, ואני רוצה מפה לומר לך שאנחנו מחזקים את ידיך, ורוצים לראות את הדבר הזה כדבר שיטתי. יהיה לזה ביקורת, אבל מבחינת המלחמה – אי אפשר לרצות את כולם.

אנחנו קוראים במגילת אסתר עוד שבוע ימים, ובסוף כתוב שמרדכי היה רצוי על רוב אחיו. אז אי אפשר לרצות את כולם, וכן אני חושב שהמהלך שלך הוא מהלך נכון וחשוב. אנחנו צריכים להשתמש בכל הכלים.

אני רוצה לבקש מנציגי גוגל פה, יוטיוב, להבין בקטע הזה מי מחליט מה עולה ומה נשאר בכל הנושא של יוטיוב. אז נמצאים פה דורון אבני, אחראי על יחסי ממשל, ואלון חן.
דניאלה פרלשטין
זהו, שדורון הלך לוועדה אחרת, כמו שראיתי עכשיו. שמי דניאלה פרלשטין, אני מנהלת לקוחות בגוגל ישראל. אני מנהלת לקוחות בתחום הציבורי. מבחינת הרשאות להעלאת חומרים, User Generated Content ואחרים, כמובן שגולשים מעלים חומרים ליוטיוב. אפשר, כל גולש בעצם רשאי, מה שנקרא TO flag the content, ואז המערכת מורידה את החומרים.
היו"ר דני דנון
המערכת פה או המערכת בארצות הברית?
דניאלה פרלשטין
המערכת הבינלאומית, הרי זאת חברה בינלאומית.
היו"ר דני דנון
אוקי, שיושבת איפה? בארצות הברית אני מניח.
דניאלה פרלשטין
נכון, או באירופה. עכשיו, אני חושבת שמבחינת ממש לרדת לרזולוציה של מדיניות וכו', אני חושבת שמנהל שעדיף שמנהל המדיניות שלנו ועורכי הדין שלנו יכולים לתת את האינפורמציה.
היו"ר דני דנון
אז אני אודה לך אם תתקשרי אליו שיגיע, ואנחנו בינתיים נראה סרטון שנמצא כרגע ביוטיוב, ואני ביקשתי מהעוזרים לפני הדיון, לקראת מה שעולה מהצד שלנו, לראות מה כרגע נמצא, ולא מצונזר ולא יורד. סרטון של דקה.
קריאה
אנחנו נראה שני סרטונים. אחד זה מהדירה דלאל מוגרבי מהפיגוע בכביש החוף, 11.3.78.

מוצג סרטון בערבית
קריאה
זה אחד. השני ----
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
כמילות רקע חייבים לומר שבזמנו כמו שאתם זוכרים, הייתה גם כוונה של קריאת כיכר על שמה של הגברת המהוללת הזאת והיה לי הכבוד, לא יכול לומר הכבוד והעונג, אבל היה לי הכבוד גם להפנות את תשומת ליבו של ראש הממשלה והוא אכן מחה וכן הלאה. זה לא שקיימת הכיכר ולא היו טקסים, אבל לפחות לא נשאו אופי ממלכתי כפי שהם התכוונו בהתחלה.
היו"ר דני דנון
אני רוצה בינתיים, עד שאתה מתחיל את זה, לבקש מקרולין גליק מייסדת אתר 'לאטמה', שראינו את הפעילות שלכם, אני לפחות באופן אישי בנושא המרמרה, את הסרטון של –
We are the world, we are the people, שהיה מבריק ואפקטיבי. הניסיון שלך עם הקטע של, הצלחת? אז זה כולם כבר ראו.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אבל נעים לראות עוד פעם.
היו"ר דני דנון
יש מישהו בחדר שלא ראה את הסרטון הזה?
קריאה
אני.
היו"ר דני דנון
אז תשים אותו.

מוצג הסרטון - We are the world, we are the people
היו"ר דני דנון
בדיעבד טוב שראינו את זה, להיזכר שיש גם הסברה טובה. קרולין, אני רוצה לחזור אליך. כמה אנשים ראו את הסרטון הזה? כמה מישראל, כמה מהעולם, וגם התייחסות שלך לנושאים שעלו, ובייחוד לקטע של יוטיוב שאני עוד לא קיבלתי עליו תשובה.
קרולין גליק
טוב, אז קודם כל תודה רבה על ההזמנה להציג את 'לטאמה' בפני הוועדה. את הסרטון הספציפי הזה ראו במשך שבוע למעלה ממיליון איש בכל רחבי העולם, כאשר חמישית מבין המיליון היו בתוך ישראל, ועוד 750,000 היו בחו"ל. תוך חודשיים, כאילו חודשיים לאחר שהסרטון הזה עלה, כבר צפו בו 5 מיליון פעם בגרסאות שונות.

עכשיו, זה רק אחד מיני סרטים רבים, סרטונים רבים ש'לאטמה' העלה ליוטיוב, שקיבל מיליוני צפיות. היו לנו עוד כמה שזכו גם כן בלמעלה ממיליון ציפיות תוך מספר שבועות בודדים. עכשיו, לגבי כל הסיפור הזה של יוטיוב, יש לי פשוט כמה נקודות והסיפור של יוטיוב גם נכנס לתוכם, אז ברשותך, חבר הכנסת דנון, אני אשמח, אפשר פשוט לעבור על זה.
קרולין גליק
בשמחה.
קרולין גליק
טוב, בסך הכל התפיסה שלנו ב'לאטמה' היא מאד פשוטה. יש מסר ויש סגנון העברת מסר. עכשיו, את המסר שלנו אנחנו קובעים ואנחנו מעבירים רק את המסר שלנו. אנחנו אומרים רק מה שאנחנו רוצים להגיד, ואנחנו אומרים את זה באופן שאנחנו מאמינים שקהל היעד שלנו יוכל לקבל.

עכשיו, קהל היעד שלנו גם כן הוא קהל מאד ספציפי. קהל היעד שלנו זה אנשים שאינם מחוברים לאידיאולוגיה האנטי ישראלית באופן דתי. זאת אומרת אנשים שמוכנים בכלל לחשוב באופן עצמאי הם קהל היעד שלנו. אנחנו לא פונים לאנשים שפוסלים את זכותה של מדינת ישראל, זה לא כל כך מעניין אותנו מה הם חושבים עלינו.

אבל, חשוב לנו לגעת באנשים שמוכנים עוד לחשוב. על כן אנחנו בחרנו את הסגנון פעולה שלנו, שהוא בעצם מחולק לשני חלקים. אחד זה הסאטירה. האינטואיציה שלי וגם ההבנה שלי של המין האנושי היא, שהאנשים כשהם מפחדים ממשהו, הדרך הכי טובה להוריד את רף הפחד, באמצעות בדיחה, הומור. ברגע שאתה צוחק על משהו – אתה כבר לא מפחד ממנו.

אז זאת אומרת שכשאנחנו מנסים להבין את מקור הרתיעה מלהתמודד עם האמת על ישראל ועל אויבינו, אנחנו חושבים שהרתיעה במהותה נובעת בראש ובראשונה מפחד בפני הגורמים הסמכותיים שאומרים שלישראל אין זכות קיום. בין אם זה ה-BBC, בין אם זה פרופסור באוניברסיטת קולומביה, בין אם זה מי שזה לא יהיה. מה שבעייתי כאן הוא הסמכותיות של הגורם האנטי ישראלי; או בתוך ישראל – אם זה ארגונים ישראליים שאומרים שמדינת ישראל היא מדינה גזענית, מדינת אפרטהייד שאין לה זכות קיום, ושהעם היהודי ומדינת הלאום היהודית, במהותה צריכה לחדול מלהתקיים.

אז קודם כל אנחנו משתמשים בסתירה, כי אנחנו רואים את זה ככלי הכי מהיר להעביר לאנשים את החירות. לתת לאנשים את החירות לחשוב באופן עצמאי על הדברים. והדבר השני זה שאנחנו משתמשים בסרטונים. אנחנו הגענו למסקנה שהדרך הכי טובה להתמודד עם התקשורת העוינות לישראל, גם בחו"ל וגם בתוך ישראל, היא פשוט לעקוף אותה באמצעות עשיית טלוויזיה באינטרנט, בעיקרון דרך היוטיוב, משום שהיוטיוב זה ערוץ שכולם כמעט נגישים אליו, נכנסים אליו, ובאמצעות היוטיוב בעצם אפשר לעקוף ערוצי טלוויזיה ורשתות טלוויזיה בין לאומיות עתירות הון, בתקציב יחסית מוגבל.

אגב, 'לאטמה' ממומן באופן מוחלט על ידי תרומות מיהודים אמריקאים, שתורמים למכון המחקר שבו אני מועסקת בוושינגטון, שנקרא המרכז למדיניות ביטחון, שמעביר את הכסף לישראל על מנת לממן את הפעילות שלנו.

אנחנו הבנו שהסרטונים ביוטיוב זאת הדרך הכי טובה להעביר מסר. אגב, כשאנחנו רואים חוברות, כשאנחנו רואים כל מיני ברושורס כאלה שמחולקים בכל מיני מקומות, אנחנו מבינים שאנשים פשוט לא קוראים אותם. אנשים פחות קוראים, פחות קוראים בעולם, ואם אתה רוצה להעביר מסר – הדרך הכי אפקטיבית לעשות את זה זה באמצעות יוטיוב, באמצעות הטלוויזיה באינטרנט.

עכשיו, הלקח מההצלחה של 'לטאמה', ואגב, יושב כאן שלמה בלס, שהוא מנהל אתר 'לאטמה' והוא זה שהגה את הרעיון של We con the world. אנחנו חשבנו לעשות את השיר הזה בראש ובראשונה בעברית, כבר שלושה שבועות לפני שהמשפט הגיע, ובבוקר של האירוע במאווי מרמרה, פתאום הוא התקשר אלי, אמר אנחנו חייבים לעשות את זה באנגלית. הוא ראה את ההתנפלות הבין לאומית על ישראל, בעודי מניקה את הבן שלי. אני בכלל לא ידעתי מה קורה. הוא כבר הבין שצריך לעשות מעשה ב'לאטמה'. על כן, We con the world היה הניסיון הראשון שלנו בשפה האנגלית, והנה זה עבד.

וזה הלקח גם לקברניטי ישראל, גם לכנסת, גם לכל מי שמתעניין בהסברה. המסר שאתם ראיתם בסרט הזה הוא מסר מאד שנוי במחלוקת. בעצם אנחנו באים ואומרים בריש גלי, שגם התורכים וגם כל רשתות הטלוויזיה בעולם, מ ש ק ר י ם. וכל הכיסוי של האירוע הזה היה מסולף ביסודו ובמהותו.

עכשיו, זה מסר קשה, וההצלחה של הסרטון הזה מוכיחה, וסרטונים אחרים שאנחנו עשינו שהצליחו גם כן, מוכיח שאפשר להעביר מסר מאד קשה. לא צריך להיות נחמדים. לא צריך להראות כמה שאנחנו ידידותיים לכל הגזעים ולכל המינים ולכל ה---
היו"ר דני דנון
קרולין, לגבי יוטיוב, את יכולה להתייחס, תיכף יגיע גם דורון.
קרולין גליק
כן, עכשיו ביוטיוב, אז כאמור, תוך שבוע אנחנו קיבלנו מיליון צפיות. כעבור שבוע, נדמה לי שזה היה שבוע, הורידו את הסרטון משום שהאחים וורנר, שהם בעלי ה---
היו"ר דני דנון
הסרטון הספציפי שראינו?
קרולין גליק
כן, We con the the world. הורידו את הסרטון מיוטיוב, בטענה של הפרת זכויות יוצרים של מייקל ג'קסון וליונל ריצ'י, שהם הבעלים של We are the world, השיר שעליו מבוססת הפרודיה שלנו. אנחנו ערערנו על ההחלטה הזאת, וזה לקח שלושה שבועות נראה לי, עד שזה עלה. אבל בינתיים, בגלל שזה היה רץ באינטרנט, אז בעצם הם לא הצליחו להוריד אותו, משום שחברות אחרות עם live streaming, וגם יוזרים אחרים ביוטיוב, כבר העלו את זה ביוזר שלהם. ועל כן בעצם ---
היו"ר דני דנון
יש לי שאלה קשה, אבל את ישירה ואני גם ישיר. את חושבת שליוטיוב יש אפליה במדיניות של סרטונים שבאים מהכיוון שלנו לעומת סרטונים שבאים מהצד הפלסטיני? האם את חושבת שיש פה איפה ואיפה מבחינת יוטיוב?
קרולין גליק
חד משמעית כן. חד משמעית כן, ואנחנו יכולים לראות סרטונים ---
היו"ר דני דנון
אז אני רוצה שתתני לי דוגמאות של איפה ואיפה, ואנחנו נקבל תשובות מיוטיוב פה.
קרולין גליק
אנחנו רואים סרטוני ג'יהאד. זה לקח להם חודשים להוריד את אנואר אל עוולאקי מפקד אל קעידה בתימן, שהפיץ ---
היו"ר דני דנון
ואת הסרטון הזה כמה זמן לקח להוריד, את הסרטון שלכם?
קרולין גליק
שלנו לקח שבוע. לקח שבוע. זה לקח להם שנים להוריד את הסרטונים להפצת מסר הג'יהאד וגיוס סוכנים חדשים לאל קעידה. היו מקרי רצח בבריטניה ובמקומות אחרים ---
היו"ר דני דנון
אנחנו תיכף נשמע גם את נציגת דובר צה"ל, אבל אני שמעתי עדויות שגם מדובר צה"ל קרו מקרים דומים שהורידו סרטונים.
קרולין גליק
הקצינה מדובר צה"ל יכולה להגיד על זה, אבל ברור. אנחנו ראינו את זה במלחמת לבנון השנייה כשהם העלו סרטונים והורידו אותם.

אז השאלה אם יש אפליה – כן. עכשיו, עוד פעם, זה גם חוזר לשאלת ההסברה. אתה שאלת אותי שאלה ישירה, עניתי כן. עכשיו, אם אתה רוצה להעביר מסר, אז אתה חייב להיות מסוגל גם לתת תשובות. אז התשובה היא, אני חושבת שהבעיה העיקרית של ההסברה הרשמית של מדינת ישראל, זה שאנחנו מנסים להיות כמו שאומרים באנגלית – All things to all people.

אנחנו לא יכולים להיות דבר והיפוכו. או שאנחנו צודקים, או שאנחנו טועים. אם אנחנו צודקים, אז אנחנו חייבים לייצג עמדה של צד צודק. עכשיו, אפשר לעטוף את זה בכל סגנון שרוצים. אפשר להגיד את זה בסאטיריקה, אפשר להגיד את זה ביופי, אפשר להגיד את זה שחור על גבי לבן, אפשר להגיד את זה בכל דרך. את הסגנון צריך להתאים לקהל, אבל המסר צריך להיות חד וברור, ואם זה לא חד וברור, אז מן הסתם אנחנו אומרים שאנחנו טועים, וזה כבר הופך להיות לא הסברה, אלא לסתם בזבוז משאבים יקרים.

ועל כן אני חושבת שזה הדבר החשוב. התרגום של ההצלחה שלנו ב'לאטמה' כיזמה פרטית של צוות של יוצרים ציונים, שמאמינים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, ומאמינים שצריך להגן עליהם. שצריך ואפשר להצליח בהסברה, אבל רק אם המסר ברור.

הרי אצלנו בישראל יש למעשה שני צדדים של הסברה. אחד זה הצד נניח שהוא הצד הפוליטי השמאלי של הקשת הפוליטית, וגם של הממשלה שמנסה להיות הכל. וזה להגיד שאמנם הפלסטינים צודקים, אבל אנחנו נחמדים ועל כן אתם צריכים לתמוך בנו בכל מיני סגנונות שונים. עכשיו, זה לא עובד, זה לא עובד כי זאת לא הסברה.

הדרך השנייה זה של הקשת בצד הימני נניח של הקשת הפוליטית, זה להגיד אנחנו צודקים ולא איכפת לנו מה אתם חושבים עלינו. זה גם כן לא הסברה. הדרך לעשות הסברה זה להגיד – אנחנו צודקים באופן שלוקח בחשבון את הכללים הבסיסיים של השיווק. שמעבירים מסר באופן שאנשים יכולים לקלוט אותו. וזה לא מדע. צריך פשוט להסתכל על בן אדם ולחשוב איך הוא ישמע אותי. וכל אחד יכול להצליח בזה, וכל אחד יכול לעשות את זה. אנחנו בעצם רוצים שכל אחד יעשה את זה, כי לפי דעתי המוצר שאנחנו משווקים הוא המוצר הכי יקר בשוק.
היו"ר דני דנון
תודה, תודה רבה לקרולין גליק, מייסדת אתר 'לאטמה'. יושב פה דורון אבני, מנהל המדיניות של גוגל, אל תברח. אנחנו רצינו אותך אבל לא היית. קודם כל אנחנו רוצים להעביר את רשות הדיבור לנפתלי בנט, מנכ"ל מועצת יש"ע, שבימים האחרונים היו פעילים מאד בכל נושא ההסברה.

בבקשה, מר בנט.
נפתלי בנט
אני מדבר לא בכובע שלי כמנכ"ל מועצת יש"ע, אלא כאחד מהפעילים ומהמקימים של מערך ההסברה הבין לאומי. אני אגיד את זה בקצרה. קודם כל הפעילות של המשרד של יולי מבורכת, ואנחנו רואים את התוצאות כל יום בשטח. נתחיל בזה.

ברמה לאומית, ישראל לא עלתה לזירה. יש זירת אגרוף, אנחנו לא בזירה. עכשיו אני מוריד כובע כמסבירן, ושם כובע כרב סרן במילואים, שחלילה יילחם במלחמה הבאה. הצורך שלנו כמדינה להקים מערך הסברה הוא יותר חשוב מ-10 חטיבות. כי ה-10 חטיבות שיילחמו, פשוט יילחמו עם ידיים קשורות ולא יהיו אפקטיביות.

לכן, ברמת הממשלה, צריך פה רמה אחרת לגמרי והמשרד של יולי וכל העיסוק הזה צריך לקבל יחס כמו משרד הביטחון. זה מאבק על הקיום שלנו.
קריאה
ותקציב.
נפתלי בנט
ותקציב. אכן ככה. אנחנו עדיין מדברים על זה ועדיין לא הפנמנו את זה.

בקצרה מאד, אנחנו קבענו לנו, יש לנו ארגון שנקרא 'ישראל שלי', פנים ישראל והחוצה זה נקרא – ISRAEL ONLINE AMBASDORS, זה בעצם מערך של שגרירים בינלאומיים. אתם יכולים לראות את הפייסבוק, כרגע 20,000 שם ועוד 27,000 פה. סך הכל 47,000 שגרירים ברשת. קבענו לנו נוהל שנקרא ארבעת המ'. המ' זה המסר, המהירות, המוצר – קרי זה סרטון, זה כתבה, זה תמונה, ומערכת הפצה. יכול להיות לך הכל, אבל אם אין לך איך להגיע לעולם, אתה נורא מתלהב מעצמך ואין לך את הצנרת – חבל על הזמן.

אני אתן Case study משלשום. מוצאי שבת נודע לנו, רבים מאיתנו דתיים, נודע לנו הטבע המזעזע והבנו שלשלוח עכשיו 1,000 דוברים להסביר באנגלית יפה, לא יעזור. קיבלנו החלטה מאד קשה בעשר בלילה בבית משפחת פוגל, הסבא והסבתא בנוה צוף, על דעתם, קיבלנו החלטה שמפרסמים את התמונות. נכנסנו לפעולה מול גוף שאנחנו קוראים לו פנימית 'קומנדו אינטרנט'. ושוב, המטרה היא הסברה בינלאומית, לא קשור ליש"ע. 'קומנדו אינטרנט', 'קומנדו יוטיוב', שאגב שלמה גם מעורב בעניין הזה, והפקנו סרטון שיצא בסדר גודל, נדמה לי ברבע לשלוש לפנות בוקר בין מוצאי שבת ליום ראשון, עלה ליוטיוב. עד הבוקר הוא צבר סדר גודל של 40,000 צפיות, ויוטיוב הסירו את הסרטון.
היו"ר דני דנון
רק שנייה, אני רוצה להתעמק שנייה. יש לך לוח זמנים מדויק על זה?
נפתלי בנט
אנחנו עכשיו עושים את החקירה אצלנו. לא היה לנו זמן. אני רק אסיים את תיאור האירוע, ותראו מבט לסרטון. מהר מאד החלטנו להעלות את זה לפלטפורמה שהיא לא ציבורית. לא אצל יוטיוב ולא אצל METACAFE, ולא אצל אף אחד שיכול לשלוט לנו בגורל. העלינו את זה לפלטפורמה משלנו, באתר – MY ISRAEL, ואנחנו נראה את האתר, שאף אחד לא יכול לגעת לנו ב-MY ISRAEL.

מה שאתם רואים פה זה הסרטון. אגב, אתם רואים 4,650 שיתופים. מי שמכיר שתף זה בערך יחס של 100 ל-1. 100 צופים על שתף 1. הסרטון הזה הגיע לסדר גודל של 600,000 צפיות, מרביתן בחו"ל.
שלמה בלס
שזה תוך יומיים.
נפתלי בנט
כן, כן. ועכשיו ביוטיוב, הבוקר ניסינו עוד הפעם להעלות. אנחנו נראה מה קורה.
היו"ר דני דנון
כמה זמן לקח להם להוריד את זה?
נפתלי בנט
לקח להם בערך 4 שעות. כנראה שדיווחו עליהם הפלסטינים בכמויות גדולות. במקום לריב איתם שאין לנו זמן לזה, כי אמרתי לכם, המ' השלישית,
שלמה בלס
לקח פחות. לקח משהו כמו שעתיים וחצי.
נפתלי בנט
שעתיים וחצי. אני ישנתי בין שלוש לשש באותו יום, אז אני לא יודע בדיוק.
היו"ר דני דנון
שעתיים וחצי לקח להוריד את זה מיוטיוב?
נפתלי בנט
נכון. אבל אני רוצה להדגיש, המהירות פה, הרי אותו סרטון אם נצא איתו עוד חודש, לא רלבנטי. או לצאת עם כתבה על הנושא, שהמוצר הוא לא המוצר הנכון, גם לא רלבנטי. לכן, הריבוע הזה, של מסר, מוצר, מהירות ומערכת הפצה זה קריטי. הסרטון הוא קשה מאד. אני אראה את הדקה וחצי הראשונות ---
היו"ר דני דנון
רק לפני שאתה מראה, כיוון שאני לצערי צפיתי בו, אני רוצה לומר שהוא קשה מאד, ואם מישהו לא רוצה לצפות בו, אז שפשוט יסתכל לכיוון הזה, כי התמונות הן קשות מאד.

מוצג סרטון
היו"ר דני דנון
התמונות קשות מאד, כמו שכולנו ראינו.
נפתלי בנט
ההחלטה לא הייתה קלה, וספגנו הרבה ביקורת על הדבר הזה. אני מרגיש שלם עם הדבר הזה, כי סרט כזה מציל את חיי הלוחמים שלנו, חלילה במלחמה הבאה, וזה קרב על הקיום. אז אני חושב שהיה פה גם שיתופי פעולה ---
אברהם מיכאלי
הורידו את זה לפני שעתיים וחצי. איך ניתן לעקוף את זה שזה יגיע בעצם באמצעים נוספים?
נפתלי בנט
עקפנו. מה שאתה ראית עכשיו כבר לא היה ביוטיוב, העלינו את זה, אי אפשר. אף אחד לא יכול לחסום אותנו, אנחנו העלינו את זה אצלנו, על סרברים (server) משלנו, אז אין דרך לחסום את זה, ואף אחד לא ישתיק אותנו על הדבר הזה.

ואני אומר, אנחנו בקצב, אני לא זוכר אף סרטון עם כמות שיתופים באלפים. אמרתי, סדר גודל של 620,000. מי שמכיר דינאמיקות של סרטים, אני מעריך שעל פני החודש הקרוב זה יגיע למיליונים, זה בדרך כלל המסלול.

זהו, אז באמת אולי הנקודה האחרונה – לארגונים שהם לא ממשלתיים יש דרגות חופש אינהרנטיות שאין לממשלה בעיקר בתחום מהירות קבלת החלטות. כי סרט כזה מקביל, בוא נגיד, על המרמרה בשעות הראשונות ---
אברהם מיכאלי
נציין שהם קיבלו מהר מאד את ההחלטה, תוך יום בממשלה לקבל החלטות זה די נדיר.
נפתלי בנט
נכון, אבל אני אגיד לך, זה יפה, זה לא מספיק. בעולם של היום, כשתשומת הלב התקשורתית היא בערך על סקאלה של 24 שעות במקרה הטוב, ההחלטות צריכות להיות תוך דקות. כי אם אתה לא שם ראשון, אלה התמונות שישודרו בפוקס ניוז, ב-ABC וב-CNN.
היו"ר דני דנון
תודה רבה נפתלי בנט. אני מבקש מדורון אבני, מנהל מדיניות וקשרי ממשל של גוגל יוטיוב, להתייחס לדברים שהועלו פה. לא היית פה, אבל שמענו את זה גם מ'לאטמה'. טרם דיברה נציגת דובר צה"ל, היא תדבר בהמשך, אבל גם משם שמענו בעבר. מי מחליט ולמה יש איפה ואיפה?
דורון אבני
אז קודם כל תודה על ההזדמנות לדבר כאן. זה לא סוד שיוטיוב היא כיכר העיר החדשה, כמו שכבר שמעתם. כל דקה, 35 שעות של תוכן חדש עולה ליוטיוב.

אני חייב לומר שדווקא היום, והאמת שקשה מאד לדבר אחרי התכנים הקשים שראינו, אבל דווקא היום, לדבר על כך שיוטיוב מפלה או שיוטיוב יש לה משהו כנגד מדינת ישראל, זה מקומם במיוחד. מחר חברי הכנסת יודעים, יוטיוב משיקה בכנסת ישראל יזמה שהיא חסרת תקדים בקנה מידה עולמי. ישראל היא בעצם המדינה אולי השלישית שנכנסת למועדון מאד אקסקלוסיבי של בתי נבחרים, שמקבלים את האפשרות של כל חבר כנסת לפתוח ערוץ ביוטיוב, במסגרת שיתוף פעולה של יוטיוב עם כנסת ישראל.
היו"ר דני דנון
שנייה, דורון, סליחה. אני כחסיד של יוטיוב, יש לי ערוץ ביוטיוב ---
דורון אבני
לא, אני אתייחס להכל.
היו"ר דני דנון
אני רוצה לדעת מי מחליט מה מורידים ותוך כמה זמן.
דורון אבני
אני לא אתעלם משום דבר, אבל הרקע פה הוא חשוב. כי אם באים ואומרים שיוטיוב יש לה משהו כנגד מדינת ישראל, אז חשוב להבין שיוטיוב מחר משיקה פרויקט עם כנסת ישראל, שכל התכלית שלו זה לחשוף את הפעילות של הכנסת בארץ ובעולם. אז זה קודם כל דבר אחד שצריך להבין.

עכשיו מבחינת הפרוצדורה. הפרוצדורה היא מאד פשוטה וכבר נאמרה קודם לכן. כשמדברים על היקפים של מאות מיליוני שעות, הרי מתחילת הדיון הזה עלו סדר גודל של איזה 1,000 שעות של יוטיוב תוכן חדש. אז הדרך להתמודד עם זה היא שלקהל המשתמשים, יש תנאי שימוש ליוטיוב, שהראשי שבהם הוא שחייבים לעמוד בחוקי המדינה. קהל המשתמשים שרואה משהו שמפריע לו, ולא סתם מפריע לו, שהוא לא עומד בתנאי השימוש של יוטיוב, יכול להרים דגל, ויש הסברים מאד מפורטים באתר של יוטיוב בעברית, איך עושים את הפרוצדורה הזאת.

To flag it, להרים דגל.

ברגע שהוא מרים דגל, אנחנו בודקים את התוכן. עכשיו, הדבר הזה כמובן לוקח זמן, אנחנו מנסים לעשות את זה במהירות האפשרית. אין כאן שום הטיה פוליטית מי בשום דרך שהיא.
היו"ר דני דנון
מי בודק את התוכן? מי עושה את זה?
דורון אבני
המומחים של יוטיוב לנושא הזה בודקים את התוכן. עכשיו, כאן אנחנו ראינו תכנים מאד קשים. אני מגיע ולב כולנו נחמץ, זה ברור לנו לכולנו כישראלים, אבל אני מגיע עכשיו, אני נאלצתי לצאת בתחילת הדיון, כי אני הלכתי להשתתף בדיון של וועדת הכלכלה על תכנים פוגעניים באינטרנט. עכשיו, אני לא רוצה להתייחס לתוכן כזה או אחר, אבל אנחנו ראינו פה תכנים מאד קשים, ואני רוצה להזכיר לכולם, שעל פלטפורמת יוטיוב יש גם צעירים וילדים לפעמים, ובני נוער, שנמצאים על הפלטפורמה הזאת.

אז הכל זה עולם של איזונים. שוב, אני לא מתייחס לתוכן ספציפי כזה או אחר, אבל רק נזכור שראינו תוכן מאד מאד קשה. הלב נחמץ, אבל תוכן מאד מאד קשה.
היו"ר דני דנון
הורדתם סרטי תעמולה פלסטיניים עם תכנים קשים?
דורון אבני
האמירה הזאת של הורדנו סרטי תעמולה - אנחנו לא מסתכלים ---
היו"ר דני דנון
לא, זאת שאלה, זאת לא אמירה.
דורון אבני
עוד פעם. זה אותו דיון כמו לבוא ולדבר על פלטפורמה של עיתונות. הרי כשאנחנו שואלים של פלטפורמה, כשמסתכלים על פלטפורמה של עיתונות, ומסתכלים על פלטפורמה של טלוויזיה, ערוץ 2 וכל הפלטפורמות האלה, אנחנו לא מייצרים תוכן. אנחנו פלטפורמה שעל גביה אפשר להעלות תוכן. כאשר אנחנו מורידים תוכן מסוים שהוצבע על ידי הקהל שלנו, אנחנו לא מסתכלים אם זה תעמולה פלסטינית או תעמולה ישראלית. אין איסור על תעמולה כזו או אחרת.
היו"ר דני דנון
אבל דורון סליחה ---
אברהם מיכאלי
אותם מרימי הדגל הם רק מאלה שמתנגדים לתוכן כזה?
דורון אבני
אנחנו מסתכלים על התוכן, אנחנו לא בודקים אם ---
היו"ר דני דנון
אבל דורון, יש לי בעיה. סליחה רגע דורון, יש לי בעיה של להוריד את הסרטון, שהוא סרטון קשה, ואולי צדקתם שרציתם להוריד אותו ---
דורון אבני
אנחנו לא רצינו להוריד אותו ---
היו"ר דני דנון
סליחה.
דורון אבני
רגע, אני רוצה להבהיר עוד פעם. אנחנו לא רוצים להוריד שום דבר. גוגל מעצמה, מיזמתה, לא מורידה כלום. ברגע שמשתמש ---
היו"ר דני דנון
ברור. ברגע שיש אזהרה, בדקתם והחלטתם שהתוכן לא מתאים.
דורון אבני
אני גם לא יודע אם לגבי הסרטון הזה מה החלטנו. אני אמרתי, אני לא רוצה להיכנס לסרטון מסוים.
היו"ר דני דנון
התוכן הזה של הסרטון הספציפי ירד תוך שעתיים וחצי ---
דורון אבני
הוא יורד כאשר מישהו מצביע עליו. עדיין זה לא אומר שהתקבלה החלטה כזו או אחרת.
היו"ר דני דנון
אוקי, אבל סרטונים אחרים שהם מצביעים ואתרים אחרים שהצביעו עליהם, לקח חודשים לתוכן לרדת. השאלה היא – המהירות הזאת בעולם ההסברה היא המהות.
דורון אבני
קודם כל אני רוצה להזכיר לכולנו שלא הוצג בפני הוועדה איזה בדיקה יסודית, מתאימה, שבעצם סוקרת את כל התכנים הישראלים, את כל התכנים הפלסטינאים. אתם יודעים, אתם כאן עוסקים בשם הטוב של גוף רציני, גוף שעושה את עבודתו נאמנה. אז אני מציע לכולנו טיפה להיזהר. אתם יודעים, נדהמתי לשמוע בכנסת ישראל, ואני שוב, אני לא רוצה להתייחס לתכנים ספציפיים, אבל זה מדהים אותי שעומד כאן גוף, שמדבר על כך שאנחנו נלחמים כאילו נגד התכנים שלו, ובאותה נשימה אומר שהוא עשה שימוש במוסיקה, שיש עליה זכויות יוצרים לאיזה שהוא גוף, בלי לבקש רשות.

אז אני זוכר, מתפקידי הקודם כיועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שישבנו בוועדה אחרת על נושא זכויות יוצרים. אז הכל זה עניין של איזונים. למשל, את הסרט פה, הסבירו לכם, הסרט של 'לאטמה' שהייתה שם בעיה של זכויות יוצרים בכלל. בלי בעיה של תוכן, ישראלי או לא ישראלי. אז אני מציע לכולנו לקחת את הדברים בפרופורציה.

אנחנו הראשונים, גוגל ישראל, עושה ---
היו"ר דני דנון
יש לי שאלה. אם אני רוצה איך אני יכול לבדוק היום אם באמת יש אפליה של יוטיוב בנושא התכנים. זאת אומרת, איזה כלי ---
דורון אבני
אני מציע מכיוון אחר בכלל. אני רוצה לשמוע אם, ואני אומר עוד פעם, אם יש גופים ישראלים, ואנחנו כן משתפים פעולה עם משרד ההסברה, ואנחנו כן משתפים פעולה עם משרד התיירות ועם משרד החוץ. לא מזמן, אגב לפני שלושה שבועות, נתנו חשבון מיוחד למשרד החוץ, ואני לא יודע אם יש פה נציגים של משרד החוץ, שיוכלו לספר על זה, שיאפשר להם לנהל את התכנים שלהם בכל יוטיוב, ואם מישהו למשל "גונב" או לוקח תכנים של מדינת ישראל ביוטיוב, הם יכולים לדרוש את התכנים האלה, To claim, ולהוריד אותם באופן מיידי. זה כלי שעכשיו יש למשרד החוץ.
היו"ר דני דנון
אני רוצה לשאול רגע את נציגת דובר צה"ל, סגן אלוף אביטל ליבוביץ'. בנושא של יוטיוב כרגע, כי גם במקרים שלכם הורידו סרטונים. איזה סרטונים הורידו, ותוך כמה זמן?
אביטל ליבוביץ'
טוב, אז אנחנו פתחנו את ערוץ היוטיוב שלנו מהיום השני של מבצע עופרת יצוקה. העלינו לשם בערך 120 סרטונים, מרביתם ככולם סרטונים ממזל"טים ומצלמות מודיעין אלו ואחרות, כאשר המטרה היא למעשה לתמוך את המסר מזה האויב שלנו, מי זה החמאס וכל הסיפור של המגן האנושי, ההתחבאות מאחורי אזרחים, וכו'.

אני יכולה להגיד לך שבזמן עופרת יצוקה הורידו לנו ארבעה סרטים, מרגע של משהו ממוצע של 12 שעות מהזמן שהעלינו אותם, ואחרי ויכוחים שלנו וטלפונים ופניות הם עלו בחזרה. הצלחנו כן להעלות אותם בחזרה. אין ספק שהסיבה שהם ירדו, זה בגלל לחץ באמת של אוכלוסיות, שכולן ---
היו"ר דני דנון
איך זה מתבצע באמת. זאת אומרת, אם עכשיו אני העליתי סרטון והורידו לי אותו, אני מתקשר ל-? איך זה מתבצע?
אביטל ליבוביץ'
כן, מתקשר טלפונים ומפציר ומפציר, וחוזר ומפציר ומבקש, ובנוסף ---
דורון אבני
רגע, רגע, אולי רגע תרשו לי, כי זה בכל זאת, הפרוצדורה,
היו"ר דני דנון
תיכף אני אתן לך להתייחס.
דורון אבני
לא, זה מעלה כאן פרוצדורות שלא קיימות ---
היו"ר דני דנון
לא, לא, סליחה דורון, אז אני אתן לך להתייחס
דורון אבני
אין להרים טלפון ליוטיוב.
היו"ר דני דנון
אני אתן לך להתייחס.
דורון אבני
אנחנו לא יושבים באיזה חדר מצב ועונים לטלפונים ביוטיוב. אם מישהו שחושב שיש לו בעיה עם תוכן, יש אמצעים בתוך האתר, אמצעים מחשוביים, להצביע על תוכן כתוכן בעייתי. ואם מישהו אחר כך רוצה לטעון כנגד התוכן הזה, שהוא לא בעייתי, יש לו דרך לשלוח מייל ולהסביר למה הוא תוכן לא בעייתי. כך שזה לא מצב שאנחנו יושבים ולוחצים עלינו. זה לא עורך של עיתון שמרים אליו הצד הזה טלפון, והצד הזה. אני חושב שהשר מכיר את זה ממשרדו.
היו"ר דני דנון
תודה, דורון. בבקשה אביטל.
אביטל ליבוביץ'
כן. בנוסף, החלק השני של התשובה היה שהפעלנו באמת מערכת שלמה של בלוגרים בבלוגוספירה, ועדכנו אותם בהורדת הסרטים שהיא לא הייתה פוגענית בשום צורה, משום שהמזל"ט מצלם מגובה מאד גדול. לא רואים פרטי פרטים, לא רואים אנשים מתפוצצים ודמויות מרוטשות. לכן לא הייתה פה באמת סיבה. וחלק גדול מהסיבה שהוחזרו הסרטים, באמת לחץ מאד גדול שהיה בבלוגוספירה, שזה כלי נוסף להתמודד עם אותן הורדות סרטים.

אני גם רוצה לציין, שבמהלך המרמרה, גם במהלך המרמרה הורדו שני סרטים, משהו כמו 6 שעות אחרי שהעלינו אותם. שוב, סרטים ממזל"ט, אין שום דבר פוגעני, חושפני, זה לא בצבע. אי אפשר לטעון באמת שיש פה משהו שיפחיד ילדים קטנים או נוער או משהו כזה. ולאחר מכן, אחרי שוב לחצים, בלוגוספירה וכו', כמו שהסברתי, זה עלה בחזרה.

אני רוצה כן לדבר על שני ערוצים שיש פה, בנושא של ההסברה. ערוץ אחד זה הפורמאלי, והערוץ האחר זה בלתי פורמאלי. אנחנו בתור צה"ל, כמובן, דבקים בערוץ הפורמאלי. אני מאד מאמינה בכוח של הניו-מדיה. אין ספק שזה העתיד, וערוץ יוטיוב שפתחנו, אני יכולה להגיד לך שכל פעם שיש משבר, הסרטונים שאנחנו מעלים – זוכים למקום ראשון עד רביעי בצפיות בעולם, ביום האירוע, בלי כל ספק. ולכן, אנחנו מבינים את הצורך העז של העולם והציבור והקהל, לקבל את ההוכחות לטענות שלנו. זה בהחלט אחד המדיומים החשובים ביותר להשקיע בו.
היו"ר דני דנון
תודה. לפני שתשיב דורון, השר נאלץ לעזוב, אני רוצה להודות לו, לבקש משפט אחרון לפני שהוא יוצא.

השר יולי אדלשטין, בבקשה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
תודה. קודם כל באמת תודה לכל אלה השתתפו. אני מתנצל בפני אלה שעוד ידברו שלא בנוכחותי. אבל אנשי המשרד נשארים, פשוט יש לי ישיבה נוספת כאן בכנסת.


אני חושב, אדוני היושב ראש, כמו שראינו כבר בדיון הזה, בדיוק מה שעשינו בסקירה, זה בא לידי ביטוי גם כאן. יש הסברה ממשלתית פרונטאלית, שאין לי אלא להסכים עם הדברים שנאמרו, ואתה גם התייחסת לזה.

כדאי לנו מאד לזכור, כשאנחנו מדברים כממשלה, וודאי ברמה הפורמאלית, שכל מילה היא משמעותית, כל הגדרה היא משמעותית. יש קושי שעליו הצביעו. אני זוכר טוב מאד שלא מזמן זה היה פשוט ברמה של אנקדוטה, שמול 30-40 עיתונאים זרים, הייתי אני ונציג בכיר של צבא ההגנה לישראל, שדיבר אנגלית סבירה בהחלט, כלומר זה לא קושי בשפה, שבמהלך התדרוך שנמשך כשעה, נציג צה"ל בערך 50 פעם אמר West bank, ואני בערך 50 פעם אמרתי – Judea Samaria.

מה מזה היו צריכים להסיק עיתונאים זרים, אני לא יודע. אבל כל מילה היא כאן מאד מאד משמעותית, וראינו אפילו בסרט הקשה מאד הזה, אני רק יכול להתייחס לסרט ולתמונות שאנחנו מפיצים, לומר רק דבר אחרון שאני מציין, כשאומרים לי אתה מפיץ תמונות גרפיות מאד קשות, אני לצערי נאלץ לומר – חברים, אתם לא ראיתם תמונות גרפיות קשות. מה שאנחנו מפיצים זה קצה הקרחון של צילומי מז"פ שהיו שם בזירת הפיגוע, לאחר שנציג מוסכם של המשפחה, כפי שציינתי, עבר על התמונות ואישר את הפצתן. התמונות הקשות באמת לא נמצאות לא בסרט ולא בהפצה שלנו.

אבל זה כהערת אגב זוועתית בשל עצמה. אבל פשוט כדוגמא מן הסרט הזה, כשראיתם את הכיתוביות שרצו בהתחלה, אפילו בשעות הרגע וסערת הרגשות, נכתב שם ובצדק רב – community of Itamar, In Samaria. וזה כדאי תמיד לזכור, בלי כל קשר לדעה פוליטית זו או אחרת של כל אחד מאיתנו.

כל פעם כשאנחנו מוסיפים ומדברים על התנחלויות וכן הלאה וכן הלאה, וזה כל כך השתרש וזה. עוד פעם, אני לא יודע מה כל אחד חושב מבחינת הפתרון וסיומים והסכמים וכן הלאה. אבל כרגע, כשאנחנו מדברים על הסברה, כדאי מאד לזכור שכל מילה היא חקוקה בסלע.

ודבר באמת אחרון, אדוני יושב הראש, יש דברים שמערכת ממשלתית לא יכולה לעשות. ואני אגיד לכם, לא יודע אם בחיוך או בצער – אחרי ההצלחה המוצדקת, ושאני כמו שראיתם גם כאן, כשאני גם ביום קשה כזה רואה את הסרט של 'לאטמה' we con the world, לא יכול להתאפק ומתחיל לצחוק ולחייך וכן הלאה, כי זה באמת יצירה מצוינת.

צריך להבין, שום ממשלה בעולם ושום משרד ממשלתי לא יכול לעשות דבר כזה. וגם אילו בסרט הזה של 'לאטמה' היה כתוב בסוף – הופץ על ידי, או מומן על ידי, או יזום על ידי משרד ההסברה והתפוצות של ישראל, זה היה הורג את הסרט. יש דברים שממשלה לא יכולה לעשות.
שלמה בלס
היינו מוכנים גם לא לשים את הכתובית בסוף.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
יפה מאד. אז לכן כמו שאתה יודע שלמה, והיו לנו שיחות על זה, אבל הבעיה שהחוקים הממשלתיים מחייבים לשים את זה, ולכן אני אומר, וזה גם בהתייחס לדברים שנאמרו בקשר ליוטיוב, אני חושב שחלק גדול מן הדברים שאנחנו צריכים לזכור - שלא מחכים לפעילות ממשלתית. אפשר לבקר את הפעילות הממשלתית, יש עוד הרבה מה לשפר בפעילות הממשלתית.

אבל 100 צעירים שעושים פעולה וודאי באינטרנט ברשתות החברתיות, לפעמים שווים יותר כשהם לא מחכים לשום דבר ולא להנחיות ולא לפרויקטים ומתחילים לעשות. אז ככה זה יתנהל, ואנחנו לא נפתור את זה בדיון זה או אחר. תהיה מערכת ממשלתית שתנסה גם לעזור בכלים לא פורמאליים, ותמיד יהיו פעולות לא פורמאליות, ורק צירוף העניינים האלה ורק פעילות המונית ויום יומית, תוכל אולי, בעזרת ה', לשנות משהו בחזית הזאת.
אברהם מיכאלי
אדוני השר, לפני שאתה יוצא ברשותך, אני רק רוצה לשאול, האם באמת לאור הניסיון שכבר המשרד צבר כבר שנתיים, לא כדאי להקים חדר מצב למצבים כאלה, במצבי חירום כאלה. ואתם הרי יודעים, אולי באופן לא פורמאלי, כמו צווי 8, להפעיל את אותם אנשים שאתם יודעים שיש להם יכולת להגיע לא בדרך הממשלתית, לכל המקומות האלה. ואנחנו יודעים הרי פה, יש גופים שאולי לא יושבים פה, אבל אני מבטיח לך – אם מדינת ישראל תפנה אליהם במצבי חירום כאלה, בצו 8, ואתם יודעים מה היכולות שלהם – הם יתגייסו לטובתכם.

עכשיו, הרעיונות צריכים לבוא מכם, או הפנייה צריכה לבוא מכם. לא כולם אולי ערים לחומרה של אותו מצב חירום. והמקרה של איתמר זה מקרה קל מבחינת להציג את זה לכולם.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
מאה אחוז. מה ששואל חבר הכנסת מיכאלי זה דבר הכי נכון. אני התייחסתי לזה דווקא במקרי חירום, של מאווי מרמרה, של המשט.
אברהם מיכאלי
אגב, לפי זה אתה צריך לגייס גם תקציבי מצב חירום. ההערה של המנכ"ל צודק, לא יכול להיות שאתה תעמוד כל פעם על איזה תקציב של לא יודע.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
אבל, אני אגיד לך מעבר לזה, או מזווית קצת שונה. למה שאנחנו שואפים, אני כולי תקווה שבעוד כמה חודשים אני אבוא כבר ואדווח על הפעילות. מצב חירום למצבי חירום קיים במשרד החוץ. אני לא צריך אחד במקביל. כשקורה אירוע, יש מצב חירום במשרד החוץ.
אברהם מיכאלי
הם לא עוסקים בהסברה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
או. אני רוצה אצלי, אני לא רוצה לקרוא לזה מצב חירום, אני רוצה חדר תקשורת, איך שתקרא לזה, שיפעל ביום יום מול כל הצד הלא פורמאלי. ואז, במקרי חירום – אני לא הצטרך לחפש איפה אני יושב, אלא יש חדר תקשורת שיכול לשתף פעולה עם כל הגורמים.

אז זאת השאיפה, אני כבר קבלתי, ואני לא אבכה לכם עוד פעם, כמה זמן זה לוקח להזיז דברים, ואני לא אומר את זה כשר חסר ניסיון. כבר ברוך ה' הייתי בעבר ודי, עם כל הצניעות, גם הזזתי דברים. אבל, אני מקווה מאד שבישיבה הבאה, כשהיושב ראש יזמן אותי, אנחנו נוכל כבר לדווח בדיוק באיזה ---
אברהם מיכאלי
נזמן אותך לא לאירועים כאלה.
היו"ר דני דנון
תודה רבה לשר יולי אדלשטין.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
גם בלי אירועים.
היו"ר דני דנון
אנחנו בכל מקרה נקיים ישיבת המשך עוד מספר חודשים בנושא הזה.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין
בשמחה רבה.
היו"ר דני דנון
תודה רבה.

אני רוצה לחזור לדורון, בבקשה. דורון, אני רוצה שתעביר את המסר למנהלים שיושבים מעבר לאוקיינוס, שההרגשה שלנו פה במדינת ישראל, שיש מדיניות של איפה ואיפה בנושא של יוטיוב.

כשיורד סרטון קשה תוך שעתיים וחצי, זה דבר חריג. לעומת שסרטונים של הצד הפלסטיני יורדים, אבל אחרי שעות וימים ---
קריאה
חודשים.
היו"ר דני דנון
ואני מבין אותך שיש הצפות ---
דורון אבני
אבל אדוני, אני באמת מבקש כי אדוני אומר דברים לא פשוטים, ואני שב ומצביע על כך שלא הובאו נתונים בפני הוועדה הזאת על הנושא הזה. זאת אומרת, כשאדוני בא ואומר, אדוני צריך להבין, מדובר על מאות מיליוני ---
היו"ר דני דנון
אז סליחה, אתה תראה לי סרטון פלסטיני אחד שירד תוך שעתיים וחצי ואני אשנה את ההודעה הזאת. סרטון אחד אני רוצה שתראה לי.
דורון אבני
אני לא, אין אצלנו. אני רוצה שיהיה ברור, אין אצלנו טבלת צדק שאומרת – עכשיו אנחנו ניטפל להסברה הפלסטינאית או להסברה הישראלית. אנחנו פלטפורמה שנוהג בצורה שווה לחלוטין ---
היו"ר דני דנון
סליחה, דורון, אבל איך ירד הסרטון תוך שעתיים וחצי ---
דורון אבני
אני מסביר.
היו"ר דני דנון
ותראה לי סרטון אחד של הפלסטינאים שירד באותה מהירות.
דורון אבני
אני לא באתי ואני לא חושב שזה מתפקידנו, לבוא ולהצדיק את עצמנו כאן באמצעות זה שאנחנו אוכפים על צד כזה או אחר, בצורה כזאת או אחרת. אנחנו פלטפורמה שנוהגת בשוויוניות. המנגנון הוא כזה שהסרט יורד כשמצביעים עליו עם דגל שיש בו בעיה.
היו"ר דני דנון
אוטומטית?
דורון אבני
הוא יורד כדי שתבוצע הבדיקה, כי יש כאן נושאים שצריך לבדוק אותם, ואחר כך הוא חוזר, תוך שניתנת לצד שהורידו לו, גם אפשרות להציג את עמדתו.

לכן אני כן מבקש להתייחס לדברים בשום שכל, במובן הזה שלא לצאת כאן באמירות שהן לא פשוטות, כנגד פלטפורמה שעושה המון דברים, גם ביוטיוב, לטובת עם ישראל.

אני רק רוצה להזכיר מעבר לדבר הזה שאמרתי, שנעשה מחר, אנחנו היינו כאן היום עם שר התפוצות. יוטיוב הקימה ערוץ ליד ושם, עם תכנים לא רק בשפה העברית, בשפה הערבית, בשפה הפרסית לא מזמן, כדי להוציא החוצה עם מאות שעות של סרטים, שמביאים החוצה את הסיפור היהודי ואת השואה שהיהודים עברו. כך שלבוא ולהגיד כאן שיש לנו איזה משהו נגד איזו שהיא מדינה, זה פשוט לא אמיתי, לא נכון ולא קורה.

מה שכן, אני כן חושב, ובגלל זה טוב שנעשה הדיון הזה, יש עוד המון מה לעשות בפלטפורמה הדיגיטלית. זו פלטפורמה שרק מתחילה, היא רק בתחילת דרכה. המשרדים פה, יש כאן את משרד ראש הממשלה שאנחנו בקשר איתו, שעושה עבודה מאד טובה. משרד החוץ גם התחיל יותר להיכנס לתחום.

אבל עדיין, יש הרבה מאד מה לעשות. צריך תקציבים לדבר הזה, צריך כוח אדם מקצועי לדבר הזה. אנחנו כן ---
אברהם מיכאלי
אם אני הבנתי את הנוהל – אולי אנחנו פה כמדינת ישראל חלשים בהרמת דגלים, כפי מה שאני מבין.
קריאה
נכון, נכון.
אברהם מיכאלי
השאלה, אם יש תגובה כזאת של הרמת דגלים, במינוח שאתה השתמשת בו, אתם כל סרט פלסטינאי תבדקו אותו?
דורון אבני
אנחנו, אני אומר עוד פעם, אני ממש לא רוצה להיכנס לנושא הזה של דגל פלסטינאי או דגל ישראלי. אנחנו לא בודקים, כשמישהו עושה דגל אנחנו לא שואלים אותך מה דעותיו הפוליטיות.
אברהם מיכאלי
יפה, אז תבדקו כל סרט?
דורון אבני
כל סרט שיש עליו דגל, אנחנו בודקים אותה, נקודה.
אברהם מיכאלי
זה מעניין. אולי אנחנו נצטרך להתגייס לכך כדי שנרים דגלים.
דורון אבני
ואני שוב מבקש מאדוני, זה שיש כאן כמה גופים שבאו ואמרו שיש אפליה, זה עוד לא אומר שיש אפליה. יש מאות מיליוני סרטים שעולים ליוטיוב. מתחילת הדיון הזה עלו סדר גודל של 1,500 שעות של סרטים ליוטיוב. מישהו הלך ובדק את כל הסרטים האלה? פלסטינאי, ישראלי? אני מבקש שאנחנו נעזוב את הצורה הזאת של הדיון. יוטיוב זה פלטפורמה מקצועית. כל מי, ואני אומר בצורה הכי ברורה לפרוטוקול, כל מי שעושה הרמת דגל לתוכן מסוים, בהנחה, כמובן שהרמת הדגל צריכה להיות בהתאם לתנאי השימוש באתר, הנושא הזה נבדק במלוא הרצינות, ומטופל בכל הרצינות.
היו"ר דני דנון
תודה. הערה קצרה, קרולין.
קרולין גליק
כן ,רציתי רק להעיר לגבי מה שהנציג של גוגל יוטיוב אמר לגבי הסרטון שלנו והפרת זכויות יוצרים. אנחנו לא הפרנו זכויות יוצרים. אנחנו פעלנו לפנים משורת הדין בהתייעצות עם עורכי דין שמומחים לנושא זכויות יוצרים. ועל כן, כאשר אנחנו ערערנו על ההחלטה, תוך מספר שבועות לא מועט, אבל תוך מספר שבועות – אכן הוחזר הסרטון שלנו ליוטיוב, והאחרים וורנר, בינתיים מן הסתם, כי אין להם case, לא פנה שוב פעם לבקש.

עכשיו, אני כן רוצה להצביע על כך באמת בעיה ביוטיוב, שהמערכת שלהם כפי ששלמה עכשיו לחש לי באוזן, מערכת מטומטמת במובן הזה שהיא לא יכולה להבחין בין תלונה או בין הערה שזה מן מעשה של אקרים, שרוצים לחסום את הדרך של צד אחד של ויכוח פוליטי או אחר, להעלות את הדעה שלו ואת העמדה שלו. ועל כן באמת אנחנו רואים שיש בעיה. עכשיו, האם זו בעיה של המערכת של יוטיוב או בעיה שבצד השני הם באו לקרב הזה עם כלי הנשק הנכונים, ואנחנו עוד לא הגענו לזה. אי אפשר לדעת. מה שכן ברור זה שיש בעיה עם סרטונים פרו – ישראלים, שכן מורדים, בין אם זה של דובר צה"ל, בין אם זה של 'לאטמה', בין אם זה של מי שזה לא יהיה, של 'ישראל שלי', שמורדים תוך פרק זמן מאד מאד מהיר, שגורם לאי נחת בלשון המועט, בקרב אנשים שכן רוצים, כן מייצרים וצורכים את החומרים האלה.
שלמה בלס
פרודיות עם אותו מוסיקה נשארו. פרודיות אחרות, שהשתמשו באותה מוסיקה והפרו זכויות יוצרים, לא הורדו.
היו"ר דני דנון
תודה.
אופיר פלג
יש לי ניסיון קצת שונה עם יוטיוב.
היו"ר דני דנון
מי אתה?
אופיר פלג
אני אופיר מארגון Stand With Us, בשנה שעברה סטודנטים שלנו מקמפוס ירושלים, הביאו 4 בלוגרים לסיור פרו- ישראלי, בין השאר בצה"ל, בירושלים, בתל אביב. הסטודנטים האלה ישבו עם אנשים ביוטיוב, שנתנו להם אתר שעוצב במיוחד לנושא, הוא נקרא youtube.com/my trip, שכל המטרה שלו הייתה להשתמש בבלוגרים. יש להם מאות אלפי צפיות, ולהביא אותם החוצה לעולם, ודווקא שם היה כן שיתוף פעולה רשמי, מתחת לפני השטח אמנם, וכן ניתן איזה שהוא ערוץ ייעודי לכינוס הזה, ובאמת הפרויקט הזה, על ידי שימוש בבלוגרים, שסטודנטים ישראלים אירחו אותם, הגיעו למאות אלפי אנשים ברחבי העולם.

וזה גם, עוד איזו שהיא דוגמא אחת מתוך הפעילות שלנו באתר שנקרא flotilla facts. במהלך ה-flotilla, תוך פחות מ-24 שעות, מהניסיון שלנו שעלה אחרי עופרת יצוקה, ראינו שמה שחסר באמת במרחב המקוון, זו איזו שהיא פלטפורמה שמאגדת את כל המידע ביחד. ומה שעשינו תוך כדי שימוש בפעילים שלנו בפייסבוק, זה מהשנייה שהתקרית ב-flotilla קרתה, תוך 24 שעות הקמנו אתר, והוא תורגם ל-15 שפות שמכיל בתוכו מקבץ של סרטונים ביוטיוב, מקבץ של מאמרי מערכת של עיתונים בעולם שהיו פרו – ישראלים, וזה גם משהו חשוב.
היו"ר דני דנון
תודה. אני חייב לקצר. אני רוצה לפנות למשרד החוץ, נציג משרד החוץ, חיים שחם. בוא ניקח את המקרה של איתמר. מה יזמתם מאז האירוע בצורה אקטיבית, שמשרד החוץ בא ואמר – לכו תעשו אחת שתיים ושלוש. היום היה סיור של בלוגרים באיתמר שכתבו – אף אחד לא קיבלנו שום דבר, לא ראינו שום דבר, לא הייתה נוכחות ברשת אחרי אירוע כזה קשה. ופה אני שואל איפה הפעילות האקטיבית של משרד החוץ, על המקרה הספציפי של הטבח באיתמר.
חיים שחם
במקרה הספציפי של הטבח באיתמר, במוצאי שבת הועלה באתר המשרד, כמובן הידיעה הראשית בדף הבית של האתר התייחס לאיתמר, עם התגובות הרשמיות. היו שם עד מוצאי שבת תגובות רשמיות של נשיא המדינה, של ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון. היו שם כמה דיווחים, דיווחי תקשורת והודעות דובר צה"ל, שצורפו לעמוד הזה, עם קישורית פנימה, לעוד מידע. בהתפתחות האירוע היו עוד כמה מסמכים שהתווספו.

כתוצאה מההתארגנות לקראת ישיבת הממשלה, היו שם עוד מסמכים של מעקב אחר הסתה, הצהרות מסיתות של הצד הפלסטיני, ושוחרר חומר ראשוני מהחומר של המשרד האסטרטגי, על מעקב אחרי הסתה שגם כן הגיעו לנחלת הכלל באמצעות האתר של משרד החוץ.

כמובן שגם עדכנו את דף הפייסבוק הרשמי של משרד החוץ, ערוץ הטוויטר של משרד החוץ. אבל לגבי הדיון בנושא תמונות, אנחנו חיכינו להחלטה של הדרג המדיני לגבי איך להתייחס לתמונות, ברמה הרשמית.

כמובן שיש עוד רמות שאנחנו פעילים בהן, הרמה הבלתי רשמית, ההפצה שלא בצורה רשמית, הפניית אנשים שאנחנו מכירים למקורות מידע הלא רשמיים ששם יכולנו לעבוד, אבל לא בדיוק זה הפורום לציין את העבודה הזאת.
היו"ר דני דנון
תודה. אני אבקש מהדוברים הבאים בקצרה, כי אנחנו צריכים להתכנס. 'נפש בנפש', בבקשה.
דני אוברמן
כן, שלום. אני אקח דקה וחצי בדיוק. היזמה של הפרויקט, אני לא בכובע של 'נפש בנפש' כרגע. אני בכובע של דני אוברמן ו... כהן. פרויקט שכתוצאה מדיון שהיה פה בוועדה, בנושא של זהות יהודית, והרעיון שלנו היה למנף את הנושא של סוציאל מדיה, בעולם היהודי. ראינו המון פרויקטים בכל מיני בעולם שעוסקים בזהות יהודית. אבל, לא היה מקום אחד מרכזי שבן אדם במוסקבה יכול ללכת לראות מה קורה בקליפורניה או באוסטרליה, ללכת לראות מה קרה הוא לא הצליח בוונקובר. והמפתחים נמצאים בכל מיני מקומות בעולם.

אנחנו בנינו אתר שנקרא folcrom project. folcrom - זו מילה בפיזיקה, למי שרוצה אחר כך לקרוא על ארכימידס ו-folcrom. והאתר הזה הוא אמור להיות לשני קהלים. אחד זה יעד של אנשים שמפתחים כל מיני פרויקטים, אני מצטער, הגרסה פה של האינטרנט אקספלורר היא גרסה 6, במחשב הזה של הכנסת, אז גם על זה אני מוחה.
קריאה
צריך למחות על זה שזה לא כרום.
דני אוברמן
כן, כן, אוקי. אז קשה לראות כל מיני פיצ'רים פה. אבל שוב, שני קהלים. קהל אחד זה מפתחים של כל מיני תוכנות או כל מיני תוכניות בנושא של זהות יהודית, לא חשוב באיזה רקע, וזה כבר בשתי שפות, זה באנגלית וברוסית ויהיה בעוד שפות עוד מעט. והקהל השני זה הממסד היהודי העולמי, שבא לחפש איזה תוכניות רצות בשביל הבוגרים שלהם, בשביל החברים שלהם, בשביל חברי בית הכנסת. לא משנה מה. יהיה אתר אחד מרכזי, שניתן יהיה לשאוב מהם פרויקטים הקיימים בעולם, וניתן לרשום אתרים בעולם.

אנחנו גם מציעים שבמקביל גם להסברה הישראלית, יהיה מקום אחד מרכזי, שהוא לא יהיה על ידי הממשלה, אלא על ידי גופים פרטיים, שבו גם כן ירכז את התכנים הישראלים, וכל אחד יכול לשים שם את התכנים שלו מכל העולם על מנת שיהיה מקום מרוכז למידע. זהו, תודה.
היו"ר דני דנון
תודה. יש פה נציגות של אורט שנמצאת איתנו, בקצרה, בדקה, אם תוכל לספר על הפרויקט שלכם, בבקשה.
אלי הכהן
אורט ישראל התחילה ב-2003 בפרויקט שנקרא 'ישראל מתקוונת אליך'. הרעיון הוא שבני נוער מסבירים לבני נוער בעולם. אנחנו מתייחסים לדור החדש בכל רחבי העולם. הפרויקט הוא פרויקט א-פוליטי, והוא בא לתאר את ישראל, אמר פה קודם השר, הוא דיבר על נושא הגמלים. בני נוער רבים במדינות העולם, לא יודעים כלום אבל ממש כלום על ישראל, והמטרה של בני הנוער של אורט, ואני מדבר על תלמידי תיכון, פשוט ליצור קשרים אישיים, קשרים על בסיס אישי, עם חברה גם באירופה, גם בדרום אמריקה, גם בארצות הברית, וגם במדינות ערב.

הקשר הזה מתבצע בשלל שפות, ואם אפשר להעלות את האתר של הפרויקט, אני אשמח.
היו"ר דני דנון
לא, אין זמן למצגת, אני מצטער.
אלי הכהן
לא, לא, לא מצגת, רק להראות את האתר, זה הכל. הקשר מתבצע בשלל שפות. אחת לחודש אנחנו מכנסים את החברה האלה. מדובר בסדר גודל של 100 פלוס בשנה. אנחנו מכנסים אותם אחת לחודש, כדי לשמוע היבטים שונים על ישראל. הילדים חשופים לנושא ההייטק הביוטק, כל מה שנעשה כאן, ומעבירים את המסר הלאה.

אני חושב שהדבר הכי מעניין של הפרויקט הזה, הוא פעיל כבר 8 שנים. נושא ההתמדה הוא נושא מאד בעייתי בקטע של הסברה. ההתמדה בעניין הזה נמשכת לאורך כל השנים וחברה שמסיימים ממשיכים עם הפעילות שלהם ברשתות החברתיות, ומה שהוכיח את עצמו בלי שום צל של ספק כפלטפורמה מאד יעילה.

אנחנו מודים למשרד החוץ גם וחייבים לציין את זה, על העזרה הרבה של המשרד בקידום הפרויקט.
היו"ר דני דנון
תודה. ריצ'רד דרמון, עיתונאי צרפתי, חצי דקה, בבקשה. קודם כל אני מזמין אותך מחר לבוא לדיון לגבי המקרה של מוחמד א-דורה.
ריצ'רד דרמון
כן, רציתי רק לעודד ולבקש מהכנסת ומהוועדה במיוחד, להעלות את הנושא של הצורך הבלתי נמנע לעשות הסברה ממשלתית ולא ממשלתית - בצרפתית. כי אתם יודעים כולם שצרפת זה לא מאמץ דיפלומטי מהרבה זמן, אבל זה מעבדה לרע נגד ישראל, מאד ענקית, שמובילה דברים באירופה. ואני הייתי מאד מופתע אחרי שביקשתי על החיים של האתר המסבירים, ראיתי שזה ברוסית, באנגלית ולא בצרפתית.

למשל, זה כל כך חשוב שאחרי מה שקרה באיתמר, עשיתי סקר טלפוני פרטי, אפילו אצל קרובים וחברים. בקושי שמעו, אוקי זה היה יום ראשון, אבל בקושי שמעו שזה מה שקרה, ולא ידעו למשל, התקשורת הצרפתית לא הסבירה את זה כמו שצריך, ובאמת זה הדוגמא, אני לא יכול להעריך פה, אבל דוגמא - מתי אפילו דוברי צרפתית, כי אבא של רותי זיכרונה לברכה, הרב בן ישי הוא ממוצא צרפתי, יהודים מצרפת לא ידעו מה שקורה, ואם זה ככה עם היהודים, אז איך זה עם כל האירופאים וכל הצרפתים. זה צורך גדול.
היו"ר דני דנון
תודה. בני שטג, יושב ראש ארגון 'אני לב ישראל', בקצרה מאד.
בני שטג
כן, שלום. אני מנהל את הדפים הכי גדולים של מדינת ישראל בפייסבוק, וחבל, מאד עצוב שאין זמן לשוחח על זה, כי באמת יש אפליה נגד ישראל בפייסבוק, ואני חושב שיותר מכולם אנחנו מתמודדים עם האתגרים הכי קשים, עם המילים הכי קשות, והתמונות של היטלר ודברים נגד יהודים, וזה מאד קשה להשתלט על זה. גם הורידו לנו את הדפים כמה פעמים האקרים ערבים. אנחנו נלחמים בכל הכוחות שיש לנו.

אבל זה כוח, אז אני רוצה להודות לך שעשית באמת פגישה על זה.
אברהם מיכאלי
אבל איך לערבים יש יותר כוח מאשר ליהודים בעולם? את זה אני לא מבין.
בני שטג
כי זה עניין של כסף.
אברהם מיכאלי
היהודים בעולם הרי יותר מבינים מערבים בפייסבוק.
בני שטג
מי כמוך יודע כחבר כנסת, שזה עניין של כסף לקדם דברים דרך המדיה. אז אם למשל יש דף של האינתיפאדה השלישית, שמקדם אינתיפאדה שלישית, שאתמול היה על 130,000, היום הוא על 150,000. ויושב ראש הוועדה דנון, לדעתי זה משהו שצריך התערבות ממשלתית, על דף שמעודד אינתיפאדה שלישית בכל העולם. וזה רק אזרחים ישראלים מאד מודאגים מזה בפייסבוק.

גם היו המון פעולות שהורידו לאנשים פרופילים בפייסבוק, והיו פעולות שפרצו למיילים, ובאמת אנחנו מתמודדים עם דברים מאד לא פשוטים, ואני מאד אשמח אם תהיה התערבות ממשלתית, או שלך באופן אישי, שאני רואה שאיכפת לך מאד מהנושא, לפעול מול פייסבוק, כדי להשיג יותר זכויות לישראל שם.
היו"ר דני דנון
תודה. משפט קצר, מיטל שוורץ, איגוד האינטרנט.
מיטל שוורץ
כן, אני נכנסתי באמצע הדיון כי באתי מדיון אחר. אני מקווה שאני לא מעלה נקודה שכבר העלו, אבל כמו שאנחנו רואים לגופים הממשלתיים יש קושי בירוקראטי לצאת עם דברים מהר והרבה עבודה נעשית על ידי גופים פרטיים או אנשים פרטיים, והבעיה של האנשים האלה זה להשתמש בתמונות. בהרבה מהתמונות, תמונות שהן של הממשלה, שכאילו תמונות ממשלתיות, יש עליהן זכויות יוצרים.
אברהם מיכאלי
יש הצעת חוק.
מיטל שוורץ
יש הצעת חוק של חבר הכנסת שטרית שכרגע מוקפאת, ולא זזה. הייתה תקווה שאנחנו ביחד עם משרדי הממשלה נגיע לאיזו שהיא הסכמה.
אברהם מיכאלי
אנחנו נקדם את זה, אנחנו נקדם את החוק הזה, עם פשרה כזאת או אחרת.
מיטל שוורץ
כרגע יש בעיה, כאילו הבעיה היא קיימת.
נתן מאיר
למה, תמונה עולה 15 ₪, והממשלה לא תבעה אף אחד שמישהו עשה בה שימוש. אף אחד.
היו"ר דני דנון
כן, נתן מאיר, לפ"מ.
נתן מאיר
סליחה. מה שאני אומר שזו סערה בכוס של מים. אלף, נכון שיש הצעת חוק וזה טוב שהצעת החוק תעבור. תמונה עולה היום, אם קונים אותה, 15 ₪, וגם אם לא תעלה 15 ₪, אם תעשי בה שימוש ואם מישהו לוקח תמונה ממשלתית, אף פעם הממשלה לא תבעה מישהו שעשה בה שימוש. אולי אם מישהו יעשה בה שימוש גרוע.
היו"ר דני דנון
תודה. אני רוצה להקריא את הודעת הסיכום, ברשותכם.
אברהם מיכאלי
אני יכול רק משפט אחד?
היו"ר דני דנון
בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי.
אברהם מיכאלי
אני חושב שהדיון הזה הוא דיון הכרחי, שאנחנו כנראה עוד לא קלטנו מספיק כמה אנחנו בזירה הבינלאומית נכשלים, במשך שנים כבר בעניין הזה של שליטה בעזרים, גם הפייסבוק וכל האחרים. כבר המשרד להסברה, לפני שהוקם, כל פעם טענו שמשרד החוץ לא מספיק משתלט על זה, ומשרד החוץ לא מספיק מגיע באופן מיידי לכל מקום בעולם.

עכשיו, לדעתי כרגע שיש משרד הסברה, עם כסף או בלי כסף, אני חושב שיש היום הרבה מאד יהודים בעולם, שחלק מהם אפילו שולטים בכל האתרים האלה. הם בעלי השליטה שם. לא יכול להיות שהם לא יגויסו על ידינו כשכנוע, לא כחובה בצו 8, כמו שאמרת קודם. אבל בשכנוע.

ואני אומר לך, אני מכיר כמה יהודים שהם מחזיקים היום את הפייסבוק דוגמא, במדינות אירופה, מבחינת הבעלות. אז לא יכול להיות שאותו אנחנו לא נשכנע, שהערבים יגברו עלינו בכל מיני טריקים שהם יודעים איך להוריד דברים, ואנחנו כיהודים לא נוכל להתגייס לזה. צריך לגייס פה את כל המוחות שהם לדעתי רובם הגדול יתנדבו לזה, ויהיו מוכנים לעזור לנו איך להשתמש בכלים האלה בצורה נכונה. אנחנו מפסידים בזירה הזאת. כל מקרה שלא קורה, לצערנו אפילו מקרה של איתמר, בינתיים אנחנו עם כל הויכוחים בינינו, בינתיים מפספסים את המסר.

לכן צריך לגייס את האנשים האלה. אולי אנחנו אפילו ככנסת צריכים לקרוא להקמת פורומים כאלה או אחרים, שהם יעבדו תחת התנדבות, לא תחת גיוס ---
קריאה
בינתיים אנחנו נעשה את זה.
היו"ר דני דנון
תודה.
גל אילן
אם אפשר לציין הערה קצרה מאד. שמי גל, דובר משרד ההסברה והתפוצות. בהקשר למה שאמרת, חבר הכנסת מיכאלי, השר ציין את זה, זה חלק מתוכניות העבודה, ואנחנו מקווים שנוכל להפעיל את זה ממש בקרוב. זה להפעיל את כל יהדות התפוצות, וליצור עבודה מתאימה, שברובה תהיה לא פורמאלית. ככה אנחנו מאמינים תהיה עבודה באמת אפקטיבית. אנחנו פועלים בעניין הזה.

ובעניין ההסברה בצרפתית, זה גם חלק מתוכניות העבודה, וזה יעלה גם באתר.
היו"ר דני דנון
מצוין, תודה. אני חייב לסיים.

הוועדה רואה חשיבות רבה להסברה כחלק מביטחון המדינה, ואין ספק בחשיבות שיתוף פעולה של כל הגורמים. חשיבות ההסברה ושיתוף התפוצות בקרב על הלגיטימיות של מדינת ישראל הינה חיונית;

הוועדה קוראת למשרד ההסברה, למשרד החוץ וכל הנוגעים בדבר – לשנות את הגישה המתנצלת, ולהחליפה בפעילות אקטיבית והתקפית;

הוועדה רואה חשיבות רבה ומודה לכל הארגונים החוץ פרלמנטרים, היכולים לדבר בשפה ישירה, במהירות ובשיטות מתוחכמות, שבהן הממשלה לא יכולה לפעול;

הוועדה מבקשת ממרכז מחקר ומדע של הכנסת, לבדוק את הטענות שהועלו לגבי מדיניות לא שוויונית באתרים השונים;

הוועדה תומכת בהפצת התמונות הקשות שהוצגו, בכפוף לאישורי המשפחה. רק אם נפרסם את התמונות כולן, העולם יידע עם איזה חיות אדם אנחנו מתמודדים. על ישראל להשקיע תקציבים לשיפור ההסברה, במיוחד לאחר אירועים כאלה, שיכולים לשנות את דעת הקהל בעולם;

הוועדה קוראת למשרד ההסברה ולמשרד החוץ, לדבר בשפה שונה, שפת המזרח התיכון;

הוועדה תקיים ישיבת המשך תוך 90 יום, על מנת לקדם את הנושאים שהועלו בישיבה.

אני רוצה להודות לכולם, תודה רבה.

הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים