הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

03.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 151

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ"ז באדר א' התשע"א (3 במארס 2011), שעה 12:00

פעילות חב"ד בעולם – שיתופי פעולה בנושא החינוך היהודי -בהשתתפות השר לשירותי דת יעקב מרגי, סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס, יו"ר הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי

דני דנון – היו"ר

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

מיכאל בן ארי

אברהם מיכאלי

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

השר לענייני דתות יעקב מרגי

סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית

רונן פלוט, מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות

הרב לאזר פנחס בערל, רבה הראשי של רוסיה

יוסף חיים קנטור, רבה של תאילנד

הרב קוטלרסקי משה יהודה, יו"ר שליחי חב"ד בעולם

קוטלרסקי מנחם מנדל

דוד מסינטר, מנהל בית חב"ד יוהנסבורג

וילהלם נחמיה, מנהל בית חב"ד בנגקוק

חיים הלוי עוזימאווי, רבה של חב"ד בצפון קפריסין

מרטין גלט, צרכי ציבור בדרום אפריקה

ישעיהו יחיאלי, האגודה לקידום החינוך, ראש מינהלת נעל"ה

יוחנן בן יעקב, ראש מטה חציב"ה, משרד החינוך

שלמה רסקין, בית חנה, צפת

אברהם רכטשפר, מנהל מקצועי, עיתון המבשר

משה ברגר, כתב פוליטי ופרלמנטארי בעיתון המבשר

חביב גור, דובר הסוכנות היהודית

שרגא שערמאן, שליח חב"ד בפילדלפיה

מנחם קוטלרסקי, חב"ד ניו-יורק

יואל קפלן, שליח חב"ד סלוניקי, יוון, רבה הראשי של אלבניה

אברהם וולף, שליח חב"ד ורב ראשי לאודסה ודרום אוקראינה

שלמה פלס (פרץ), איגוד הקהילות היהודיות בחמ"ע

דנה גורדון

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
פעילות חב"ד בעולם – שיתופי פעולה בנושא החינוך היהודי -בהשתתפות השר לשירותי דת יעקב מרגי, סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס, יו"ר הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי

שלום. משתתפים אתנו יושב-ראש הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי, שר הדתות, השר מרגי, חברי כנסת, חברי הוועדה, חבר הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת אילטוב, חבר הכנסת בן ארי, מגיעים עוד חברי כנסת נוספים וכמובן האורחים החשובים שהגיעו במיוחד ואנחנו מודים להם, כב' הרב קולטרסקי, יושב-ראש שליחי חב"ד בעולם, הרב אלעזר, רבה הראשי של רוסיה, מנכ"ל משרד ההסברה, מר רונן פלוט, נציגים של משרדי ממשלה, משרד החוץ, משרד החינוך, אנחנו מאוד שמחים לפתוח את הישיבה.


ראשית, אני אומר בפתח דבריי, שחב"ד זה מותג. אם מישהו רוצה פעם ללמוד על מיתוג, צריך ללמוד את הרעיון של חב"ד – חוכמה, בינה ודעת, והמיתוג של חב"ד היום נמצא בכל רחבי העולם, בישראל, בכל מקום, אפילו דוגמאות קטנות שכולנו מכירים, אם ניקח את מנהלת הוועדה שלנו, דנה, שאני מודה לה על העבודה הרבה, אז אם בנה נוסע לתאילנד, אני הבנתי שנמצא פה הרב של תאילנד שנמצא פה, מברכים אותך, אז הוא יודע שיש לו לאיפה ללכת לשבת, ואני מדבר על עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי ישראלים שמטיילים בעולם ויודעים שבחג הם יכולים להגיע לבית חב"ד וגם לצערנו ברגעים קשים, אם ניקח את האירוע שקרה בניו-זילנד, וכרגע נמצא שם השר מתן וילנאי, אז הוא עובד בשיתוף פעולה מלא, זה היה באתר לדעת רק אתמול, שיתוף פעולה מלא בין נציגי חב"ד בניו-זילנד לבין השר וילנאי שכרגע עובדים בשטח וכולנו יודעים שגם לטוב וגם לרע, אנחנו ביחד. אנחנו זוכרים את האסון במומבאי, שבית חב"ד נהפך למטרה, בגלל הזיהוי שלו עם מדינת ישראל, הזיהוי שלו עם הערכים היהודיים. אנחנו צריכים לכן לשתף פעולה ולעבוד יחדיו.

אני חייב להודות שהרעיון לישיבה נולד במהלך ביקורי, משלחת של הסוכנות היהודית והיה לי את הכבוד לשבת עם שני הרבנים החשובים לערב שבת ודיברנו על שיתופי פעולה ואני חושב שיש מקום, וזו המטרה של הישיבה, אדוני השר, וגם צריך להגיע אלינו סגן שר החינוך, הרב מוזס, המטרה היא להגביר את שיתופי הפעולה בין 4,000, למעלה מ- 4,000 שליחי חב"ד בעולם, לבין המוסדות, מוסדות המדינה, משרד החוץ, הסוכנות היהודית, משרד החינוך, לעשות את החיבור הזה, עם משאב כל-כך חשוב, של עם ישראל, אין לנו, אין עוד חב"ד בעולם, ולכן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משתפים פעולה, עובדים יחדיו, נעזרים וגם עוזרים ואני אומר את זה בלב שלם, נעזרים, אדוני יושב-ראש הסוכנות, אפשר להשתמש בכוח הזה לפעילות של חינוך יהודי והתוכנית האסטרטגית של הסוכנות היהודית, הדגש שלה הוא על חינוך יהודי בחו"ל. אפשר להשתמש במשאב הזה, וגם עוזרים, עוזרים בנושאים של משאבים, בנושאים של אבטחה, נושאים חשובים מאוד ואני מתכבד להעביר את רשות הדיבור לרב קוטלרסקי, שבתפקידו החשוב מפעיל את המערכת האדירה הזאת של שליחי חב"ד, ובאמת יוכל לתת לנו סקירה על הפעילות וגם לגבי שיתופי הפעולה שכב' הרב רואה עם הגופים השונים ואחרי זה כמובן נשמע את השר ואת נציגי הסוכנות, ונראה איך אנחנו מחברים את כל הדברים יחדיו. בבקשה, הרב קוטלרסקי.

שלום, שלום וברכה לכבוד היושב ראש, כבוד השר, כבוד יושב ראש הסוכנות, כבוד חברי הכנסת, כבוד המנכ"ל וגם כן כבוד השליח מאודסה, השליח מקפריסין, השליח מיוון, השליח מפילדלפיה, השליח מדרום אפריקה, השליח מצפון קפריסין, השליח הרב נחמיה שהוא נקרא האבא של המטיילים והרב קנטור הרב הראשי של תאילנד. כל העסקנים וכל אלו שנמצאים כאן. ואחרון חביב, ידידי היקר, הרב בן אלעזר, הרב הראשי של רוסיה, שבסעודת שבת, במוסקבה, נפגשנו וסעדנו יחד.


אנו רגילים להתחיל עם משהו מפרשת היום, שזה מה שאני חושב שזה המסר מכל הישיבה הזו. רק כשהקימו את המשכן, כתוב ויברך אותם משה. מה כתוב? רש"י אומר יהי רצון שתשכון השכינה במעשה ידיכם. נשאלת השאלה למה לא בירך משה, כשהלכו לבנות את המשכן לגייס את הכספים, צריכים ברכה מהרבי. צריכים ברכה. צריכים ברכה שיהיה הכל, שיהיו המשאבים שצריכים, משה לא נתן ברכה. הלכו להקים את המשכן, משה לא נותן ברכה. כשהכל נגמר, משה אומר – יהי רצון שתשכון שכינה במעשה ידיכם. שואלים היהודים – אנו לא מבינים, הקדוש ברוך הוא אמר ועשו לי מקדש ושכנתי. עשינו כל מה שהקדוש ברוך הוא רצה ועכשיו מגיע שמשה רבנו אמר – עכשיו יהי רצון שתישאר שכינה, ידיכם, למה בנו את המשכן. הקמנו את המשכן, שתשכון שכינה במעשה ידיכם. שמעתי פעם שזה נאמר שמשה רבנו לא דיבר על הקדוש ברוך הוא, הוא פנה לכנסת ישראל ואמר להם – אמת, בנינו את המשכן, עשו הכל כמו שציווה, כאשר ציווה השם את משה כן עשו. יהי רצון שלכם, שתשהה השכינה במעשה ידיכם. שיהי זה הרצון שלכם, שהקדוש ברוך הוא תשרה במעשה ידיכם. יש לנו עד עכשיו שיתוף פעולה עם כמה מהמוסדות של המדינה, כמה מהמוסדות של הממשלה, אבל אני חושב ואני חושב שכולנו מסכימים לזה, אם יש לארץ ישראל והמדינה 4,000 שגרירים, כי כל שליח בכל מקום שהוא, הוא באמת שגריר של הקדוש ברוך הוא. הוא שגריר, הוא שליח של הרבי, זה מוסד ושליחות שאף פעם לא היה. היה שליח לעניין מסוים, היום יש עניין של שליח, שהוא שלוחו של אדם כמותו, כמו שכמותו של הרבי המשלח, שזה שליח שדואג לחינוך, שהוא דואג לכל מה שיהודי צריך. כבוד היושב-ראש הזכיר את מה שקרה עכשיו בניו זילנד. 25 דקות לאחר שקרה הפיגוע, קיבלתי הצלצול הראשון מהרב מנדל גולדשטיין, השליח בניו זילנד. לא ידעו עד איפה יהיה ההרס. ידעו שיש נזק לבית חב"ד, לא ידעו שבית חב"ד קרס. והוא צלצל, דיברתי אתו שלוש שעות רק על זה, אומר שכבר התחיל לזרום הטלפונים שהסלולארי שלו עבד – איפה הבן שלי, איפה הבת שלי. כל זה, תשמעו, אני מקווה בהמשך, מהרב נחמיה, שהוא באמת האבא של כל התרמילאים שיש בעולם ביחד עם הרב קנטור. אבל מי שדואג לזהות של היהודים כמו שפגשתי עם היושב-ראש הסוכנות, מר שרנסקי, אז הוא אמר שהוא רוצה שהפוקוס של הסוכנות והזהות היהודית, ומי יכול לעזור לזה יותר מהשלוחים של הרבי.


ביום שלישי בלילה הייתי בקונגו.

יש בית חב"ד בקונגו?

יש בית חב"ד בקונגו, בוא נגיד שיש בית חב"ד בקונגו והבית חב"ד בקונגו, אנחנו עושים פעילות תדירה בפסח, בחנוכה, בראש השנה, בכיפור, בקיץ, בעוד 13 מדינות – בזמביה, נמיביה, בקמרון.

יותר קל לומר איפה אין. יש מקום שאין? יותר קל לומר איפה אין.

בערב הסעודית אין. אבל מה קרה שם, היו שם חגיגה על 20 שנה של פעילות חב"ד בקונגו. מי הגיע? ראש הממשלה, השר היוצא, שר החוץ, שישה שרים, והיו צריכים לראות, ראש הממשלה רוקד ריקוד חסידי בהתלהבות ובאמת, היה נעים לראות, הגיע יושב-ראש הקהילה מניירובי, קניה, הגיעו מכל המדינות, ואנו פותחים עכשיו, אני אגיד את זה כאן, הכרזתי על זה, אנחנו הולכים לפתוח עכשיו בית חב"ד בלאגוס, בניגריה ובניירובי. היינו אתמול בשדה התעופה באתיופיה, פגשתי יהודי שהוא הגיע עכשיו מניגריה והוא אומר – שלוש השנים האחרונות הוא היה בראש השנה, כיפור ובסדר פסח, הוא היה בסדרי הפסח של חב"ד, במדינה. ומי דואג? וזה לא צריכים עזרה, הם רוצים לשתף פעולה, ומוכרחים לשתף פעולה, הן בעניינים של אבטחה, הן בעניינים של חינוך, הן בעניינים שהמטרה היא שלנו, כי אנו שלוחים של הרבי ויש לנו מטרה אחת, לעשות את העולם, להפוך את העולם לעולם של Goodness ו- Kindness, של חסד ורחמים ולזה אני מודה במאוד ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דני דנון, שמפגישה אצל שתיית לחיים בבית של הרב הראשי.

אל תגלה מה שתינו, אדוני.

מיץ ענבים. מיץ ענבים. מהפגישה הזאת בליל שבת, נולד הפגישה הזאת ואני מכריז שאני מקווה שזה יהיה הפגיעה הראשונה בסדרה, שיהיה מזה, איך אומרים אצלנו? באמריקה אומרים תכל'ס, שיצא מזה תכל'ס, מההבטחה וכו' וכו' וכו', עם כל התחומים. אני מודה לאדוני.

תודה רבה לרב קוטלרסקי. אני אבקש מרבה הראשי של רוסיה, הרב לאזר בערל, שבאמת הוא עשה את השידוך ואני התרשמתי מאוד מהפעילות בכל רחבי רוסיה, שגם לישראלים, ערב שבת עם הרב פרידמן וגם לאנשים שמטיילים וכמובן לקהילה הגדולה שיש לנו ברוסיה, שהיא עדיין המקור העיקרי לעלייה מבחינת פוטנציאל עלייה, זה המקור העיקרי לעלייה, לחבר המדינות. בבקשה, הרב לאזר בערל.

שלום וברכה. כבוד יושב ראש האסיפה, הוועדה, חבר הכנסת דני דנון. יושב-ראש הכנסת, כמו שהוזכר, הכנסת היהודית, אני חושב, הסוכנות היהודית וידידי מר שרנסקי, שר הדתות, חברי כנסת, וכמובן, אחרון אחרון חביב, השלוחים, ידידיי מרחבי העולם. הרב קטלרסקי הזכיר מה שקרה עכשיו בניו זילנד, אני זוכר מקרה דומה לפני בדיוק עשר שנים, שלדאבוננו נפל מטוס שטס מהארץ לסיביר, המטוס נפל ליד סוצ'י, ואני זוכר שמייד השליח שרק הגיע למקום לפני כמה חודשים, הרב אדלקופ, פתאום הוא נהיה.

חבר הכנסת אייכלר, ברוך הבא.

והשליח פתאום נהפך תוך כמה שעות לאיש זק"א, פסיכיאטר, פסיכולוג, היה צריך להיות זה שבפועל עזר למשפחות ועד שאנשי השגרירות הגיעו למקום, בעצם הוא ואנשי הקהילה שלו עזרו לכל המשפחות של הישראלים, זיהוי הגופות, בקשר עם הממשלה. כמובן לדאבוננו זה דבר שקורה הרבה פעמים, אבל אני חושב שההצלחה של השלוחים זה לא רק במקרים חס ושלום של צרות, אלא דווקא במקרים של דברים טובים, כשמגיעים מטיילים עם יהודי המקום, המטרה בעצם זה לעזור לאנשים ומי כמו חברי הכנסת והסוכנות היהודית יודעים כמה כוח צריכים כדי לצאת למקום ולהיות שם שליח, שליח לא שליח לכמה שנים, אלא שליח לחיים.


אני חושב שמר שרנסקי יודע כמה קשה לו לשלוח שלוחים שיהיו בסיביר לכמה שנים, תחשבו על שלוחים שנמצאים שם כל החיים שלהם, עם הילדים שלהם, עם בעיות החינוך שישנן. מאיפה מגיע הכוח לשלוחים להישאר שם במקום? אז אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לרוסיה, היה יהודי, קראו לו יעקב, הוא שאל את הרבי רשות לנסוע לארץ, לעשות עלייה. הרבי ענה לו כך, אני זוכר את הנוסח של המכתב, אף פעם לא סיפרתי על זה, בוודאי לא בכנסת. הרבי ענה תשובה מאוד מעניינת, אני חושב שאנשים שיושבים סביב לשולחן היום, זה מראה איך הרבי הסתכל על כל הנושא של התפוצות. התשובה היתה – רק הנוער ישתדלו על דבר נסיעה משם. השאר, כדאי שימשיכו בהחזקת היהדות שם והשם יצליחם. השיטה של הרבי היתה שהנוער חייב לצאת, כנראה מכל מיני סיבות שהיו אז, אבל כל אלה שיכולים להמשיך בהחזקת היהדות צריכים להישאר, בשנים הקשות כמו שבוודאי כולם זוכרים, זה היה שנות ה- 80, לפני כל המהפכה וכמובן שהיהודים האלה הלכו למסירות נפש, בשביל להחזיק את היהדות, בשביל לעזור לעוד יהודי. מסירות הנפש הזאת לא התחילה אז, היא התחילה בזמן של האדמו"ר הקודם ברוסיה, כשהוא פתח את החדרים, הוא פתח את בתי-הספר, כולם כנראה שמעו על ההתוודעות בפורים קטן תרפ"ז, כשהאדמו"ר הקודם צעק שחייבים ללכת עד מסירות נפש בפועל כדי לתת חינוך יהודי לילד יהודי. היום החינוך הזה ברוך השם נמשך, יש היום יותר מ- 15,000 ילדים שלומדים במוסדות חינוך, רק בחבר העמים ומה שקורה בשאר העולם, שמענו מהרב קטלנסקי. יהודים שעד היום יש משפחות שחזרו בתשובה בשנים הקשות, הרבה מהם, אני בטוח שראש הסוכנות, מר שרנסקי, מכיר אותם עדיין, הם נשארו ברוסיה עד היום, להמשיך לפעול בהחזקת היהדות.


שיתוף הפעולה עם הסוכנות, עם משרד החינוך, באמת זה דבר שעוזר לנו הרבה, אבל אין ספק שאנחנו צריכים לראות מה הלאה, איפה אנחנו יכולים להתקדם הלאה. עוד מעט מתקרבים לחג פורים, כולם יודעים את הסיפור איך שמרדכי הצדיק בזמן הכי קשה, כשהיה שם רבולוציה בכל המדינה, מי יודע מה קורה ומה יהיה מחר ובמה הוא יתעסק לחנך אלפי תלמידים יהודים וזה מה שהפך את כל הקדרה על פיה, זה מה שבעצם היה המקור לכל הנס. במקום ללכת לממשל, ולנצל את הקשרים שלו, היה אחוות לנו בבית המלך, הוא דווקא ידע שהמקור של ההצלחה של העם היהודי זה מגיע לידי חינוך. אני חושב שהחינוך בתפוצות זה לא רק הכנה וברכה לאלה שמגיעים אחר-כך לארץ, אבל עצם העניין של קיום העם היהודי בתפוצות, זה חלק מהקיום של העם היהודי פה. אז לא צריכים לפחד לקחת כסף שנמצא היום בארץ, כדי לעזור לקיום של היהודים פה, על-ידי שעוזרים לחינוך בחוץ לארץ, על-ידי שעוזרים למטיילים שמגיעים לחוץ לארץ, כשיחזרו חזרה הם יהיו פטריוטים עוד יותר, הם יהיו יותר חזקים ביהדות ובשמירת תורה ומצוות.


גם ברוסיה, אנחנו פועלים עם הישראלים שחזרו לשם או שמבקרים שם, יש רב יענק'ל פרידמן, שקודם הוזכר, שבעצם פועל במוסקבה ובהרבה ערים אחרות, יש לנו פעילות גדולה עם כל הישראלים שהגיעו לרוסיה, אבל אני רוצה לספר על סיפור קטן, מה פירוש מסירות נפש היום. מה שהיה מסירות נפש פעם – כולנו יודעים. לפני שבוע, עשרה ימים, קיבלתי טלפון מאחד מהשלוחים במדינת קווקז. הוא מתקשר אלי ואומר לי ככה – קיבלתי טלפון עכשיו מהביטחון של השגרירות. אמרו לי – השגרירות סגורה. יש איומים, מציעים לי לסגור את בית הספר. מה עלי לעשות?


היה יום השנה לרצח של אחד מאנשי הטרור, ובאמת היתה לי שאלה מה להגיד לו – לסגור את בית הספר? גם, היות שסגרו את השגרירות, וחשבתי, אם הוא סוגר את בית הספר, מה שיקרה מחר זה שההורים האלה יפחדו לשלוח את הילדים מחרתיים, גם כשיפתחו את בית הספר עוד הפעם, יבינו שהבית ספר זה מקום מסוכן. לסגור שגרירות זה אפשרי, לסגור בית ספר, בעצם זה אומר שחצי מהילדים אחרי שכבר ייפתח, יפחדו לחזור עוד הפעם. אז אמרתי לו שיתייעץ עם אנשי השגרירות באמת, יבדוק מה אפשר לעשות, אבל לדעתי אסור לסגור את בית הספר. צריכים לחזק את הביטחון, אבל חייבים שבית הספר יישאר פתוח.


הוא באמת התייעץ אתם, עזרו לו קצת, אבל לדעתי לא מספיק. אני חושב שהאחרות של הכנסת, של האנשים שיושבים פה, זה לדאוג שכל מה שנעשה בעולם, שבעצם אנחנו עובדים ביחד, כל המטרה שלנו זה מטרה אחת, שהשיתוף פעולה הזה יביא להרבה יותר פעילות, לעוד הרבה יותר יהודים שיתקשרו לעם היהודי. הזכירו קודם שהיום הסוכנות סוף סוף מבינה שכנראה בזכות מר שרנסקי, שצריכים לפעול בזהות יהודית ולא רק להביא מטוסים לארץ, צריכים להכניס את הזהות בתוך כל יהודי ויהודי. ועל זה, כמובן שהשלוחים יכולים להיות לא רק שותפים, אלא החיילים האמיתיים ואני חושב ששיתוף הפעולה הזה רק יביא עוד יותר ברכה לעם ישראל ושבקרוב ממש נזכה כבר לגאולה אמיתית והשלמה ואז כל היהודים יגיעו ארצה, ונחגוג ביחד.


אני שוב רוצה, לסיום דבריי, להודות לחבר הכנסת דני דנון, לא רק על היוזמה, להתחיל את התהליך הזה, אבל אני מבין שהוא מוכן להמשיך מחר, מחרתיים, לפעול בזה, שהקדוש ברוך הוא יברך אותך, שתשרה שכינה במעשה ידיכם, שתצליח באמת, בכל אשר תעשה.

תודה רבה לרב הראשי של רוסיה, הרב בערל לאזר. לפני שנפנה לשר וליושב ראש הסוכנות ולחברי הכנסת, אתם צריכים לבקש יותר ברור. אני רוצה לפנות לשליח מתאילנד, הרב נחמיה, בנושא האבטחה וביטחון, היום, מה אתם מקבלים, מה שיתוף הפעולה, מה צריך יותר, אני רוצה שתשימו את הדברים על השולחן ותאילנד זה דבר שאפשר להגיד ברבים פה, יש התראות רבות באזור שלכם, אם אתה יכול לספר כרגע גם על העניין הביטחוני וגם על העניין של הצרכים שלכם. בבקשה, הרב נחמיה.

אולי אני אתחיל, כבוד היושב ראש והנכבדים כולם, אתחיל עם הנקודה שהתחיל היושב ראש לגבי הביטחון, כיום בתאילנד באמת בהתאם להתראות, היה הפיגוע במומביי, הגברנו מאוד את האבטחה בבתי חב"ד, יש לנו היום גם מאבטחים ישראלים, גם משטרה מקומית. הדבר שאנחנו מקבלים.

אבל האבטחה היא על חשבונכם.

זה מה שאני בא להגיד. הדבר היחיד שאנחנו מקבלים זה יש ייעוץ מטעם משרד הביטחון לפעמים, אבל מבחינה תקציבית, זה העלה לנו את התקציב בהרבה מאוד כסף. אנחנו כיום לא מקבלים שום סיוע בעניין, כמובן כשמדובר על, הזכיר היושב ראש קודם את הידיעה שאנשים נוסעים לתאילנד ויודעים שיש להם מקום לחגוג, לעשות שבת, לעשות חגים, הישיבה הזו יחד של 300, 400 איש, בכל אחד מבתי חב"ד, כל שישי בערב או בכל חג, בהתרגשות כל כך מיוחדת, כששרים יחד, כשיושבים יחד, בצורה שאולי כמעט בלתי אפשרי לראות את זה במקומות אחרים בארץ, לפעמים, את האיחוד הזה של אנשים, באמת מכל הסוגים, ישיבה כל-כך מיוחדת, אבל מצד שני כמובן שיש פה סיכון ביטחוני לא קטן, כשיושבים התקהלות כל-כך גדולה.

ליל הסדר הבא עלינו לטובה, כמה ישראלים ישתתפו?

בכל רחבי תאילנד צריכים להיות בסביבות בין 3,000 ל- 4,000 ישראלים, בארבעה מוקדים.

מה המוקדים?

בנגקוק, צ'אנג-מאי, קוסמוי ופוקט. וכמובן גם נפאל, שגם שם יש יהודים, ישראלים.


בכל המקומות האלה, כמובן, אנחנו דואגים לאבטחה ודואגים לכל מה שצריך, אבל זה דורש המון משאבים וגם ככה אני מניח שאתם יודעים שבתי חב"ד לא יושבים, אין לנו הרבה כסף לעניינים השוטפים, בטח שהביטחון זה תוספת מאוד מאוד גדולה להוצאות האלו.

מה האחוז באמת של ההוצאות שלכם על ביטחון?

אחוז מבחינת התקציב הכללי?

כן.

התקציב הכללי, מאוד תלוי בכל בית חב"ד, להוצאות. אבל אני חושב שבממוצע, העלות של בית חב"ד בסדר גודל כמו שלנו, מתקרב ל- 60,000 עד 80,000 דולר בשנה, לתקציב של הביטחון.

עוד משהו, הרב נחמיה, שאתה רוצה להוסיף?

כן. אני חושב שהזכירו באמת את ההרגשה הטובה של אנשים שיודעים שאפשר להגיע, שאפשר להגיע ולדעת שיש שבתות ויש חגים. אני חושב שכיום באמת שיתוף הפעולה, יש לנו שיתוף פעולה מאוד קרוב עם השגרירות, אני אספר לכם, לפני שבועיים סיפרו שקרה הרבה פעמים במהלך השנים שאנחנו שם, צלצל אלי הקונסול ואומר לי – תקשיב, הגיעה אלי פה ידיעה שיש בחור שנמצא בדרום תאילנד וכנראה אכל איזה משהו שחשב שרק ישמח אותו והביא אותו למקום קצת יותר מזה, הבחור השתגע לגמרי מאיזה סמים, וביקש מאיתנו לטפל. הבחור היה שבוע שלם צמוד אלינו, עד שהצלחנו להביא אותו לטיסה ולהטיס אותו לארץ, בעזרת משפחה שהגיעה. הדברים האלו ביום-יום, זה כאילו מובן מאליו מבחינת השגרירויות שפונים לחב"ד ומבקשים מאתנו את העזרה ואת שיתוף הפעולה ומבחינתנו זה גם מובן, אנחנו מקבלים את זה ומבינים שקונסול לא יכול לשבת, לצאת מהכיסא שלו ולהתחיל לרוץ אחרי מסוממים ברחובות או כשמדובר על, פגשתי לפני שבועיים יהודי פה בארץ, והוא אומר לי – תדע לך, זה שאני ואשתי בריאים היום, זה בזכותכם. הסתכלתי עליו, אמרתי לו – היית אצלנו בתאילנד? עזרנו לך באיזה מצב? הוא אומר לי – לא. אמרתי לו – מה קרה? הוא אומר לי – הילד שלנו נסע לתאילנד, ומה לעשות, ילד מפונק, אני ואשתי ישבנו ליד הטלפון פשוט 24 שעות מהרגע שהוא המריא. עד שקיבלנו טלפון, הוא אומר – אבא, אני נמצא בבית חב"ד, אל תדאגו, אני אצלצל, יש לנו בכל אחד מבתי החב"ד טלפונים חינם לארץ. ובדרך-כלל המטיילים לא אוהבים לבזבז כסף, אז כשלא היה את הטלפונים האלה, לא היו מצלצלים הביתה וההורים היו מודאגים. הוא אומר לי – תדע לך שאנחנו 24 שעות לא נשמנו, עד שקיבלנו את הטלפון ממנו. כשהוא הבטיח לנו שבכל בית חב"ד שהוא יגיע הוא יצלצל, זה הרגיע אותנו ובאמת עשה את זה. הוא אומר, פשוט כל יום קיבלנו שיחת טלפון, החזרתם לנו את השפיות. זה בא לידי ביטוי בהמון דברים ביום-יום, שבאמת הישראלים יודעים שיש להם בית ויש להם מקום לשמחות וכמו שהרב לזר הזכיר, גם במצבים, היה לנו את הצונאמי, היה את ההתרסקות של המטוס בפוקט, שזה מאיתנו דרש את הזיהוי של הגופות, זה דרש את הטיפול בפצועים, טיפול בחולים, בכל רגע ורגע נתון ביום יש לנו פעילות רבה מאוד עם המוני ישראלים שמגיעים לתאילנד ולעוד מדינות בעולם ואני חושב ששיתוף הפעולה שהוא כל-כך מובן, צריך גם לבוא לידי ביטוי בצורה מעשית, גם בתקציבים וגם בכל דבר אפשרי שאפשר לעזור ולסייע.

תודה הרבה. הרב קוטלרסקי, בנושא האבטחה בעולם, היה פעם, אני זוכר שכן קיבלתם תקצוב נקודתי, מה הממשקים שהיו בעבר?

בחג הפסח, ראשית, אני צריך להגיד שיש אנשים ממשרד החוץ שעוסקים בביטחון שבאמת ביחס הדדי ועבדנו ביחד, הרגשתי כמה פעמים, עם כל הצוות, והם אומרים שהם מקבלים מאיתנו יותר מידע ממה שנעשה מהישראלים ממה שהם יודעים. ישבתי אתם הרבה פעמים. וכמה מוקדים לפני סדר הפסח ובראש השנה, ליל ראש השנה, קצת אבטחה, קצת ביטחון. כמה אנשים.

מהנציגות המקומית? שגרירות או קונסוליה?

הם מגיעים מהמשרד של ראש הממשלה. לפני ראש השנה הזה, שבועיים לפני כן, הודיעו לי שאין תקציב עבור כך, בלי שאפילו נתנו לנו את האפשרויות לארגן מה שצריך. צריכים לדעת, שמאז הפיגוע במומביי, לא הפסקנו לשבוע אחד שלא יהיה שם סעודת שבת. מאז הפיגוע במומביי, לא היה שבת אחת שלא היו שליחים. יש לנו היום ברוך השם שליח שם, רב חנוך יכטמן, הרב חנוך יכטמן, ואשתו לייקי, שהם עושים פעילות נהדרת. הביטחון הזה, האבטחה הזו, שאנחנו צריכים צמוד וכו' וכו' וכו'. והיום בביטחון, ממה שאני יודע, אנו לא מקבלים כלום, מעשית. וזה מאוד, זה מאוד כאב לי, משום שעל מי מדובר? מגיע עכשיו סדר פסח. בנפאל, יש קרוב ל- 2,000 איש, יותרמ- 2,000 איש, בפוקרה ובקטמנדו. בקטמנדו אמור להיות 1,800 איש לסדר פסח. וכולם תרמילאים ורובם הם אלו שעברו את שלוש השנים שהם שירתו בצבא. הם מגיעים לשם לאחר כל המתח של שירות בצבא, קצת להירגע, קצת להגיע לעצמם. ושם הם מוצאים את העניין הרוחני וגם גשמי. תיכנסו לבית חב"ד של הרב קנטור ושל הרב וילהלם בבנגקוק, יש שם מחשבים, יש שם. כשאני הולך לשם תמיד אני פוגש 100, 200 איש, שהם מסתובבים. כל הבית הוא שם. יש שם מסעדה שיכולים לקבל ארוחה בשני דולר, בשני דולר וחצי. ואני מממן את זה ומשלמים על זה, שהם יאכלו כשר. שיהיה להם מנה רוחני וגשמי. ומה אנו מקבלים, על ביטחון? לא מדבר, חוץ מחינוך.

תודה. אני רוצה לפנות לשר הדתות, קודם כל לומר בפתח, מדינת ישראל מממנת פעילות מחוץ לישראל בהרבה מאוד כסף ואני גאה על כך, פרויקט מסע, פרויקט תגלית, מגיע מכספי המיסים של תושבי ישראל, מאות מיליוני שקלים, אנחנו גאים בכך. מה קורה לגבי פעילות חב"ד, אדוני השר שאמון על שירותי הדת אני מניח לא רק במדינת ישראל, אלא של העם היהודי.

אדוני היושב ראש, יישר כוח על הדיון, מכובדי יו"ר הסוכנות, מנכ"ל משרד הקליטה, הרב קוטלרסקי, הרב בערל לאזר, רב ראשי רוסיה, ידידי, הרב וולף מאודסה, חבריי, מכובדיי השלוחים בכל הארץ. הדיון הזה היה בלתי נמנע ולדעתי גם באיחור של כמה שנים טובות וזה אתה מגיע לתובנה כזו ומסקנה כזו לאחר שאתה מבקר, מסייר בעולם ורואה את העשייה של חב"ד. ואני אומר לכם פה, אנחנו נאמר דברים, הם לא בגדר חנופה. אני אומר כשר בממשלת ישראל ואני רוצה לומר, לפעמים, כשאני מסייר ואני רואה את העשייה שם, אני מרגיש בגדר נעמה דכיסופה. שר של הממשלה היהודית, הגדולה, ולראות איך אנשים בודדים הופכים את עצמם למוסד, הפכו את משפחתם למוסד, למפעל חיים. ואני חייב לומר את זה ככה. בתי חב"ד בארץ, נכון, אנחנו מכירים אותם מההוויה הישראלית, מבנגקוק, מתאילנד, מהודו וזה. אבל בתי חב"ד זה לא רק למטיילים. מי שמכיר את בתי חב"ד, במקומות שיש קהילות יהודיות, מקומות ששחזרו, סליחה על הביטוי, מקומות ששחזרו את הקהילות היהודיות. אני ביקרתי לא בהרבה מקומות, ביקרתי באודסה, שאני מייד אדבר, ומחוויה אישית, וביקרתי בקזחסטן. לחשוב על העיר היהודית אודסה, שהיום יושב פה הרב וולף, אם הוא יירצה הוא יוסיף, לראות בית יתומים ועכשיו הולך ונבנה בית יתומים עם כל הנשמה, עם השקעה רבה, כדי שקולט ואוסף את אותם ילדים יהודים מהרכבות ומעוד מקומות אחרים שלא נעים לומר מאיפה, כיתות טרום גן, גן, בית ספר יסודי, תיכון, אוניברסיטה. עכשיו, שתבינו טוב טוב, אנחנו מדברים על קליטה, על העלייה המבורכת ממדינות חבר העמים 20 שנה. ואנחנו יודעים את השנים הראשונות, את החוויות הלא נעימות, שלא הכנו לא את הקולט ולא את הנקלט. אותם לקחים של שנות ה- 60, שלא היכנו לא את הקולט ולא את הנקלט. ואני אומר לכם, לראות איך שאת אותם נעים ונערות רוסיות לכאורה, ממדינות החבר, כשאנחנו פה בארץ מסתכלים עליהם בשיפוטיות מסוימת, באים לתפילת שחרית והן לא חרדיות עדיין, ולא יודע אם הן יהיו חרדיות, באות לתפילת שחרית, מתחילות את סדר היום שלהן, הולכות לבית-הספר, לאוניברסיטה, מדברות עברית ומדברות יהודי, מדברות יהודי. בלתי נמנע כי 80% - 90% הבנות והנערים האלה, אל"ף, יעלו לארץ. יעלו לארץ, חיסכון רב למדינה, הן נקלטות פה, ייקלטו פה, לי אין ספק, ללא אפילו, אני חושב שהממסד אסור לו לנגוע בהם, רק יקלקל. הם כבר מוכנים לקליטה. מעבר לזה שהם שגרירים בתוך המשפחות שלהם, בחברה שלהם. לראות את ההוויה היהודית, לראות בקזחסטן מקום נידח, שהמרחק בין הטמפרטורה הגבוהה לנמוכה 80 מעלות צלסיוס, זה 40 ו- 40, לראות שם אנשים שלקחו, הלכו לבדידות, חיים בבדידות. אני לא ביקרתי ברוסיה. ולי אין ספק, לי אין ספק, רבותיי, שבהרבה קהילות זה חב"ד. אני לא פעם שבאתי משם מלא התרגשות ואמרתי – זו המזוזה של העולם. זה המגדלור, רבותיי, בית חב"ד. יש הרבה. אנחנו לא יודעים. יש יהודים שלא קשורים לחיי קהילה יהודית, אבל כשיש להם בית חב"ד שם, הם מרגישים שייכות. גם אם הם לא נחשפים, גם אם לא מבקרים.


האנטישמיות במדינות האלה, ככל שהעשייה, ככל שהשחזור, נקרא לזה, אני בכוונה אומר, שחזור של הקהילות האלה, הולך ומתעצם, יש גם אנטישמיות. אני ראיתי את ההשקעה הרבה באבטחה של גם בית חווה בקזחסטן ובאודסה, בכל המוסדות, כי זה הרבה מוסדות, באודסה ראיתי את כל המוסדות. אתה צריך כמה וכמה ואמרתי את זה, לא ייתכן. אני חושב שהמדינה, הגיע זמנה, אחרי 63 שנים, אני חושב שהעולם היהודי השקיע הרבה בארץ ישראל. עד היום, מאז, העולם היהודי, התרומות והעשייה, אנחנו היום, סליחה, זה לא, אני, שלא תחשבו שיש לי איזה אגו ישראלי. אנחנו, המדינה שלנו היום היא יכולה לדעת ולנתב ולהשקיע בקהילות היהודיות ובמיוחד בקהילות הרחוקות, בקהילות הקטנות, שאין. אז יש בית חב"ד גדול ויש לו מקורות אולי הקהילה כבר חיה, יכולה להחזיק את עצמה. יש קהילות קטנות שלא והמובן מאליו מקומם. ידידי השליח מתאילנד. גם פה, שלטונות הרווחה, לפעמים מובן לה שהיא מתקשרת לאיזו עמותה שצריכה, זה מקומם, לכאורה אני צריך לפנות אליה. אבל ככה זה עובד. וזה לא מובן מאליו. יש קשיים כלכליים בעולם, יש תקופות שיש תרומות, יש תקופות שאין תרומות, אני חושב שהמדינה צריכה לעשות חשיבה, יש הרבה כסף שמושקע, אמרת, דנון, ידידי, חבר הכנסת דנון, שהמדינה משקיעה בפעילות ובתפוצות. לצערי הרב, אני מהקצת שאני יודע, אני חושב שזה לא מחולק נכון. אני חושב שזה מסורתית תקוע באיזו נישה כזו, אם אני לוקח את התקציב של ההסתדרות הציונית, איך זה מתחלק, שליש רפורמים, שליש קונסרבטיביים, שליש אורתודוכסים וזה רק Young Israel, ורק בארצות הברית, גם על זה צריך לפתוח סוף סוף, גם זה צריך לעשות עתירה ולפתוח. יהדות העולם היא פרושה בכל העולם. הסוכנות, אני לא בקי, לא יכול לומר, אבל אין ספק שהסוכנות עם השליחים שלה, אבל חשוב לדעת.

אם תצטרפו להסתדרות הציונית, יהיה יותר טוב.

אני מצאתי את עצמי מצרף את ש"ס. צירפתי בקדנציה הקודמת את ש"ס לקונגרס היהודי העולמי, הבנתי שזה, אדוני, אני חושב, חשוב לי שתשמע. בקדנציה הקודמת צירפתי את ש"ס, החרדית, לקונגרס היהודי העולמי, הבנתי שזה צעצוע של עשירים, שאי-אפשר לעשות אתו כלום. הקדנציה הזאת, צירפתי אותה לסוכנות, והתחלתי לחפש משאבים להביא להסתדרות הציונית, כדי שהיא תפעל בתפוצות. אז אני יודע מי צריך לעזור למי.


לכן, אני חושב. ידידי היושב ראש, אני חושב שזה המסר.

כולנו פה הבענו הערכה אדירה לחב"ד. עכשיו אנחנו בתכל'ס, איך עוזרים בכסף. איך עוזרים בכסף ובתקציבים. ואנחנו פה כרגע.

חשוב לי לחדד את המסר הזה, כי מפה צריך לצאת לעשייה ואני לא פוטר את עצמי לומר גם משרדי הממשלה ומה אנחנו עשינו, מה נעשה בעזרת השם בעתיד. ואני חושב, בצינור הזה שנקרא יהדות התפוצות, בין באמצעות ההסתדרות הציונית, גם לגבי הסוכנות, צריך לעשות רוויזיה בחשיבה ואני רוצה לומר, מה שראה הרבי, כנראה הרבה גדולים לא ראו. ועוד כמה עשורים קודם ראה את הנולד ושתל שתילים בכל העולם. אני תמיד שואל את עצמי, לו יתואר, שהרבי לא היה מקים את מפעל השלוחים, והיו נפלו החומות ונפתחו השערים, אותם יהודים שהיום אנחנו מרגישים מתאילנד, תנועות התשובה פה בארץ, תדע לך, הרבה ישראלים יוצאי צבא, יוצאים לטיול בהודו, זה נקרא, אני קורא, הם קוראים להתפרקות, אני קורא למסע שורשים. הם שם מכירים את בוראם ואת עצמם, חוזרים לפה, הם חוזרים יותר רוחניים, יותר, הרבה מהם גם מכירים את בורא עולם דרך הנסיעות האלה, ואני רוצה לומר, אותם יהודים במקומות הנידחים, לא יתואר שלא היו, אותם בתי חב"ד, אותן קהילות יהודיות שהרבי כמה עשורים קודם ראה את הנולד ושתל את אותם שתילים והיום אנחנו נהנים מפירותיהם.


רבותיי, ההתבוללות בעולם היא בקצב אדיר ויודע יושב ראש הסוכנות, מאז השואה האיומה, שכילתה שליש מהעם היהודי, העם היהודי גדל בסך-הכל בשני מיליון, האם אני טועה בנתונים? סך-הכל בשני מיליון. הקצב, אני, סליחה שאני אומר, הקצב של ההתבוללות הוא רצחני.

500 איש ליום.

רבותיי, תחשבו על זה. כל יום שאנחנו לא עושים כלום, 500 יהודים, אנחנו מאבדים בידיים. וזה המעמד שלנו.

פה אנחנו לא מאבדים?

גם פה יש התבוללות.

יותר מ- 500.

אל תגזימי.

גם פה יש התבוללות. רבותיי, אני רוצה באמת לתמצת. אני רוצה לתמצת ולסיים. אנחנו פה במשרד, מי שיודע, אדוני היושב ראש, מכובדיי הרבנים, מר קוטלרסקי והרב בערל לאזר, כל הרבנים שיושבים פה, המשרד מאז כניסתי לתפקיד משתף פעולה וצמוד עם קהילות חב"ד בארץ ובעולם. רציתי לומר לך שאנחנו גאים בכך שהרב שמעון אליטוב הוא חבר מועצת הרבנות הראשית, איש חב"ד, הוא יושב ראש ועדת התפוצות, אנחנו משתפים אותו בתהליכי בחירת הרבנים, ליווה את הבחירות בקריית אתא, ילווה בקריית ביאליק, ששם יש מועמדים יוצאי חב"ד, באור עקיבא הוא מלווה את הסוגיה ששם עדיין פתוחה. אני רוצה לומר לכם, רבותיי, הדיון הזה חשוב וצריך לצאת אתו עם החלטות אופרטיביות. היום, היום, לא יהיו מספרים ולא יהיו מקורות, אבל צריך לומר החלטות. קודם כל, בעיקרון, שמשרדי הממשלה הרלוונטיים, צריכים למצוא את המענה ולתת דרך לעשות ישיבת המשך, צריך לפתוח בלי להיבהל, את סוגיית התקצוב בתפוצות, גם של ההסתדרות הציונית, גם של הסוכנות, לראות איך פורשים את זה ליותר. העם היהודי הוא היום בפורמט יותר רחב, לא רק בכמה ערוצים ואני אומר רבותיי, הצינורות קיימים, סעיפי התקציב קיימים, כולנו יודעים איך אפשר לשפוך תקציבים, רק זה צריך לעצור, כפי שאנחנו יודעים, את הבירוקרטיה הישראלית, הכל על-פי החוק, הכל לפי תבחינים, לפי קריטריונים וצריך, אני מחזק את ידיך, אדוני היושב-ראש, תוביל עוד ישיבה, תוביל תהליך, אני מאמין שבקצה, נוכל למצוא את עצמנו מאלצים את משרדי הממשלה הנוספים, משרד החוץ, משרד החינוך, שעוזר משרד החינוך, אנחנו יודעים פרויקטים, חפציבה, בשנה שעברה נגמר לו הכסף הוא היה צריך להביא מהקואליציונים של ש"ס האנטי ציונית כביכול, במירכאות, להעביר לפרויקט, אני גאה בכך והלוואי ויכולנו לתת יותר, לאותם כספים של הסחטנים שקוראים להם ככה.

אל תגיד על ש"ס אנטי ציוניות.

ככה מנסים לומר עלינו. אבל לא נורא, אנחנו מקבלים את זה באהבה, לאט לאט לומדים. יש כאלו לוקח להם 60 שנה, יש כאלו לוקח להם יותר.


אבל שוב, אני רוצה לסכם. לחזק את ידיכם, השלוחים, זה לא, במציאות זה לא נראה ססגוני, פה סביב שולחן ארוך, הם בבדידות, יש שלוחים שלומדים, הבנים שלהם לומדים בכיתה וירטואלית, דרך המחשב, עם ילדי שלוחים אחרים, זה לא קל, יש געגועים, געגועים רבים, זה עלויות רבות ואנחנו כאן, רבותיי, לומר לכם אל"ף, תודה, תחזקנה ידיכם, ואנחנו נמשיך לעשות הכל, כדי שמסגרות מסוימות בפעילות שלכם יתוקצבו על-ידי המדינה.

תודה רבה לשר מרגי, השר לשירותי דת. אני חושב שלקחתי מדבריך את המשפט שיש פה תמיכה רחבה לחב"ד ואהדה ואהבה. עצם העובדה שהגיעו שמונה חברי כנסת ביום חמישי, הרב קוטלרסקי והרב לאזר, יום חמישי זה לא יום כנסת. לא עולים לירושלים, מי שלא גר בירושלים, הגיעו אנשים לפה, זו אמירה חשובה. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו הופכים את זה לעשייה מבורכת.


אני רוצה לבקש מידידי הטוב, יושב-ראש הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי, שמכיר את הפעילות של חב"ד היטב, ואני רוצה לראות איך באמת מנצלים את הכוח האדיר הזה לטובת העם היהודי. בבקשה, מר נתן שרנסקי.

כבוד היושב ראש, כבוד השר, כבוד רב אלוף של שליחים בעולם, הרב משה קוטלרסקי, ידידי הרב הראשי של רוסיה, בערל לאזר, חברי כנסת, ושליחים. קודם כל, תראו מה קורה, וזה כל-כך אופייני. נכנס יושב-ראש ועדת העלייה הקליטה והתפוצות חדש, דני דנון, אני בא אליו ואומר – יש לנו, לסוכנות היהודית, הרבה פעילות בברית המועצות לשעבר. אני מאוד רוצה שאתה תכיר, אתה תלך, מוכן ללכת לבקר? הוא אומר – כן. כמובן יש לנו מטרה, אנחנו רוצים להתגאות אבל גם מקווים שהוא יחזור משם ויעשה כאן ישיבות, איך הממשלה יכולה לעזור לפרויקטים של הסוכנות ברוסיה. הוא חזר ומייד עושה ישיבה איך הממשלה עוזרת לחב"ד ברוסיה. דבר ראשון.


דבר שני, זה מחזיר אותי לאיזה שהוא סיפור אמיתי, לפני עשר שנים. אני בממשלה, עוד בממשלה אחת, הייתי בארבע ממשלות, הייתי תמיד שר לדברים האלו, אלו ואחרים, ותמיד כתוספת, הייתי גם יושב-ראש ועדת השרים לתפוצות, כי זה לא היה מעניין אף אחד, אז את זה נותנים ביחד עם התפקיד, בבקשה. ואני שם יושב, גם כיושב-ראש ועדת שרים לתפוצות ובא אלי נציג של תנועה מאוד מכובדת, ואומר – איך זה יכול להיות שאתה, ציוני כמוך, מכרת את רוסיה לחב"ד. אני נבהלתי, עוד מעט גם משפט, מה זה, חקירות? מה זה? איזה מכרתי? בטח, שליח שלך בא, הדבר הזה, אין עוד למי לפעול שם? אז אמרתי לו – אתה יודע מה? אני מבטיח לך במקום, תביא לי יהודי צעיר, עם אישה וילד אחד, שמוכן ללכת לאיזה שהוא חור בסיביר, ושם יש 50 יהודים, בעוד חמש שנים יש לו כבר שלושה ילדים, ויש שם 200 יהודים, ובעוד 20 שנה יש לו שבעה ילדים ויש גם 300, בעוד 40 שנה והוא אומר – לא לא לא, אין לי כוח. אני אמרתי – תגיד לשליח הזה, יום אחרי זה, הוא יהיה ברוסיה וכמובן לא מצאו. אז זה גדולתו של חב"ד. אני חייב להגיד שכל נושא של שליחות, שליחות למען יהודים, זה, הם פיתחו את זה לרמות שפשוט אין כזה בעולם. אני לא יודע, אני לא מספיק למדתי היסטוריה של העם היהודי, אני לא יודע אם לפני 1,000 שנה זה היה, אבל בהיסטוריה המודרנית, שהיהודים כולם מרגישים שאנחנו ערבים זה לזה ומי כמוני עם כל התנועה שלנו למען יהדות ברית המועצות יודע עד כמה באמת כל יהודי מרגיש ערב זה לזה ואין כאן מונופול לאף אחד, אבל מבחינת שליחות של ללכת ממילאנו, ממילאנו הוא הלך למוסקבה, בטח שם יש בולשוי, קרמלין, אבל גם כשהולכים ממקומות כאלה לפרים ולטומסק או לקזחסטאן או לאוזבקיסטן, לכל מקום, לכל חור בעולם, ומשרתים שם לכל החיים. אין שם פסק-דין לחמש שנים, או ל- 13 שנה, כמו שאני קיבלתי, לכל החיים, פסק-דין, זהו, ואתה צריך ללמוד שפה אחרת וללמוד תרבות אחרת. אין דבר כזה בעולם ועל זה מגיע לכם הרבה ברכות.


כולם אומרים – בסדר, אבל בכל-זאת, אנחנו, בישראל זה כך מקובל, שמסתכלים על איזה שהוא ארגון יהודי, אומרים – אבל הם ציונים, הם בעד עלייה או לא? וכן, צריך להגיד אמת, שאם אתם תקראו את כל התוכניות של חב"ד, לא כתוב שם אנחנו רוצים קיבוץ גלויות, אנחנו רוצים שכל יהודי עולה ארצה, אין דבר כזה. אבל, ועל זה היה לי ויכוח כבר לפני הרבה שנים, עם המנהיגים שלנו, כאשר הם היו אומרים ציוני, לא ציוני, אני הייתי אומר להם – תעשו השוואה בין בית-ספר של חב"ד, ובית-ספר, אז הייתי אומר של הסוכנות היהודית, לא הייתי יושב-ראש, הייתי מבקר של הסוכנות היהודית, מאיפה עולים יותר אנשים ושם שרים התקווה ושם מדברים על מדינת ישראל, על קיבוץ גלויות וכאן אולי לא. אבל מאיפה עולים יותר? והתוצאה היא ברורה. למה זה? היום, כאשר רוב היהודים בתפוצות, בעולם החופשי, ואנחנו גם בסוכנות עושים רפורמה גדולה שכל רעיון מהעולם החופשי בשביל שיהיה עלייה, שיהיו קודם כל יהודים, שיהודים עם זהות יהודית ברורה, עם קשר למסורת, עם קשר של היסטוריה, עם קשר לעם היהודי, אז אנחנו, גם עלייה אנחנו עושים רק דרך חיזוק של זהות יהודית. אין היום דרך אחרת להביא אנשים מאמריקה או מאוסטרליה וגם מרוסיה. אז כאשר אנחנו, ארגונים ציוניים, מבינים שהדבר הכי חשוב זה לחזק את הזהות היהודית, זה כמובן חב"ד, זה ארגון שכולו בנוי על הרעיון הזה.


אני גאה להגיד שגם בגלל הקיצוצים, אבל גם בגלל בסיס משותף אידיאולוגי, בהרבה מקומות שאנחנו כבר לא יכולים להחזיק מוסדות משלנו, אנחנו נכנסים למוסדות של חב"ד, בלי שום בושה, ובלי שום בעיות וגם כמו אנחנו תמיד מוכנים לתת להם שירות.


חלק אחר של העולם, באמריקה, שאתם יודעים עד כמה הבעיה של הדה-לגיטימציה, כמה קשה בקמפוסים. עכשיו, בשעות האלה, יולי אדלשטיין עכשיו בדרך לאמריקה, מצרפת לאמריקה, גם כן בשביל לארגן, להמשיך פעילות שלנו בתוך הקמפוסים כי שם יש שבוע של אנטי אפרטהייד, נגד ישראל. ואנחנו, הסוכנות היהודית, עובדים כל כך קשה בקמפוסים שם, לוחמים על נפש של כל יהודי ויהודי. במשך עשר שנים הייתי ב- 70 קמפוסים באמריקה. אני חייב להגיד, כמעט כל ארגון יהודי שעובד שם, יש שם יותר מוסריים ופחות מוסריים, יש אלו שאומרים – קשה לנו להזדהות עם ישראל, וכאן אי-אפשר, בקיצור, המצב לא פשוט. ארגון שאף פעם לא ראיתי שום היסוסים של רבנים שליחים בקמפוסים, שתמיד הם מובילים לבד בעד ישראל, זה כמובן רבנים של חב"ד ואני מאוד שמח שגם שם בקצה אחר של העולם, יש לנו שיתוף פעולה. ברוסיה יש לנו בתי-ספר חפציבה ואני חייב להגיד שבאמת חבר הכנסת נהרי מש"ס, הוא התומך הכי גדול שיש לנו עכשיו בממשלה, בממשלה הציונית שלנו, לקבל כסף, תמיכה, וחפציבה, אני עכשיו לא אומר שזה מספיק, זה לא מספיק.

צריך עוד.

לא רק עוד, צריך סוף סוף בהזדמנות זו אני רוצה להגיד, צריך להגיע גם לבתי-ספר של חב"ד, אבל גם בבתי-ספר אחרים של חפציבה. צריך שהממשלה תקבל החלטה שעל בסיסה אפשר לדאוג שלא כל שנה מתחילים מאבק על תקצוב מחדש וב- 1 לדצמבר מקבלים סוף סוף שב- 1 לספטמבר לפני זה, אפשר לשלוח מורים ודברים אחרים. צריך שיהיו החלטות שזה יהיה בתקציב. אבל דרך אגב, חב"ד יש עוד מפעל פנטסטי, בפטרונסק יש מכללה, אולפנה לבנות. הם באים לשנה, להורות, אם אתם יודעים, וזה פשוט פנטסטי לראות איך אחר-כך מורות ליהדות, לעברית, הכי מבוקשות שיש בכל מקום, לא רק ברית המועצות, בכל מקום שיש דוברי רוסית, זה דווקא בנות מהמכללה בפטרונסק.


יש לנו שיתוף פעולה, הוא מצומצם, הכל בנוי על זה שיש לנו צמצומים, יש לחב"ד היו שנים לא קלות, ואנחנו בהחלט, אנחנו במשא ומתן עם הממשלה שבכלל בכל מה שקשור לזהות, חיזוק של זהות יהודית, הממשלה צריכה לשחק תפקיד קודם כל אנחנו מוכנים בסוכנות להרחיב את הדו-שיח שלנו, מול ארגונים אחרים, וקודם כל במקרה הזה עם חב"ד, על בסיס של שיתוף פעולה ביחד עם הממשלה ובנושא של ביטחון, בכלל צריך להבין, יש לנו 100,000 ישראלים, אחרי צבא, שמסתובבים בעולם. וזה, כל כך חשוב לנו, שכאשר הם מסתובבים בעולם, יהיה להם גם מגע עם קהילות יהודיות, עם חיים יהודיים. אין דרך יותר טובה לחזק זהות יהודית, ישראלים, מאשר שהם ייראו מה זה קהילה יהודית. בדיוק כמו שליהודים מהתפוצות אין דרך טובה יותר, לחזק זהות שלהם זה לבקר בארץ.

אז אולי פשוט צריך לחלק כרטיסים לכולם.

צריך היום, ואנחנו עובדים על זה, איך לשנות את זה, אבל צריך היום, כמעט שאין מגע של החיילים האלה עם שום דבר יהודי בחו"ל וכאן בהחלט בתי חב"ד, זה, זה מקומות ששם יש. אני אגיד יותר מזה – כשאני הולך באיטליה או לאיזה שהוא מקום אחר עם משפחה ואני רוצה שבת כשר, אני לעתים רחוקות מאוד אני מתקשר לשגרירות כי אני יודע ששם לא כל כך יעזרו לי. אבל לחב"ד, אפילו אם זה בית חב"ד 200 קילומטרים מהמקום שבו אני נמצא, הם מוכנים לארגן ולעזור.


נושא של ביטחון הוא נושא מאוד חשוב, יש ועדה משותפת בסוכנות ובממשלת ישראל, וברגע זה, זה יושבי-ראש, זה יולי אדלשטיין ואנוכי, שדנה כל הזמן על ביטחון בקהילות שונות. ואני חושב, חייב להגיד, לעזור לביטחון של הכלכלות זה נושא די רגיש כי בכל-זאת, זה נוגע גם לממשלות אחרות. בגלל זה, לממשלה יש אפשרויות די מוגבלות. אבל שיתוף פעולה של הממשלה עם הסוכנות מראה שיש תמיד אפשרות לעזור וכאן אין ספק, שהשליחים של חב"ד צודקים, אי-אפשר, הם גם מארגנים סדרי פסח הכי גדולים בעולם, אני לא יודע איך במשפחה שלך, אצלי הכי הרבה היה 30 איש.

אתה לא ספרדי. אם היית ספרדי זה היה 100 איש.

אז קטניות, אז אני יכול. בלי קטניות. יותר מ- 35, לא הצלחתי. וכאן, 3,500.

אתה יודע מה זה להאכיל מאה איש חזרת?

3,500. וזה מבצע ביטחוני ממדרגה ראשונה ויש גם הרבה אזהרות. אין ספק שאנחנו חייבים, אנחנו כאן יכולים מבחינת צינור, אנחנו יכולים לעזור, אבל מבחינת תקציב, בשביל זה שלחנו אותך לרוסיה.

תודה רבה, יושב-ראש הסוכנות. אני מבקש מהדוברים, יש הרבה דוברים, אני רוצה לשמוע עוד שלוחים שהגיעו במיוחד כדי לשמוע ככה מהשטח דברים, לקצר בדברים שלהם. סגן שר החינוך, הרב מוזס, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אדוני יושב ראש הסוכנות, מר שרנסקי, ידידי השר, הרב מרגי, משמאלי, יושב ראש ש"ס הרב מיכאלי, חבריי, חברי הכנסת, הרב הגאון רב בערל לאזר שליט"א, הרב הראשי של רוסיה ואחרון אחרון חביב, איש רב הפעלים, הרב רב משה קוטלרסקי שליט"א. אני יכול גם להיות חלק מלשמוע משליח חב"ד, שזכיתי להיות בביקור בגרמניה בבית שליחי חב"ד בפרנקפורט, מינכן, נירנברג, וגם זכיתי להיות ב- Convention בבנקט הגדול של שלוחי חב"ד שמי שלא ראה את זה, לא ראה בנקט מימיו, אבל בנקט עם אווירה מיוחדת, עם איזה להבת אש מכל אחד מהשלוחים. בחוץ היה כפור נוראי, בפנים היה חם, כזה חום היה, מהשליחויות וכאשר ראיתי על המסך את כדור הארץ ומשה קוטלרסקי עומד ומראה, סיירה לאונה, כל מיני מדינות, ושם יש שליח חב"ד, בווייטנאם, בסייגון, בכל נקודה ונקודה שליח חב"ד, 3,883 שלוחים, וזה ממש לא יאומן כי יסופר, לא יתואר. המסירות שלהם. אבל את זה ראיתי רק באופן כללי. אבל מה שראיתי כשהייתי בגרמניה, ואני רוצה רק לומר לכם לשם הדגמה את העיר נירנברג. באתי לעיר נירנברג, מי השליחים? משפחה אחת, משפחת חיטרית, והיא הבת של הרב הלפרין במירון. יושב-ראש ועד מירון. זוג צעיר, זוג, עם ארבעה ילדים, יושבים שם כבר ארבע שנים או חמש שנים. כשהגיעו לנירנברג, אז לא היה אפילו מניין שיצומו ביום הכיפורים. לא היה מנין צום ליום הכיפורים. היום יש למעלה מ- 300. כאשר אני רואה שם הבית פתוח לרווחה וכל שבוע מתגלה עוד ועוד אחד שהוא בא לגלות שהוא יהודי. הוא מתעניין, איפה יש אוכל כשר, ומה זה, ומתחיל ללמוד במסירות נפש. הרי היא עומדת לבד ואופה, היא לבד עומדת ואופה שיהיו חלות, שיהיה אוכל כשר. לבד עומדים ומבשלים, הרי ממש לא יכול לתאר לעצמכם את המסירות נפש של המשפחות האלה.


הלכו עכשיו וקנו קריית חינוך, בנירנברג. שלושה בניינים וגני ילדים ותלמודי תורה ובית-ספר, זה לא יאומן, לא יאומן מה שקורה שם. משפחה אחת מרימה כזה דבר? זה כמובן הכל כוחו של כבוד קדושת הרבי מלובביטש זכר צדיק וקדוש לברכה, זכיתי יותר מפעם להסתופף בצילו, אבל זה ודאי הכוח אבל הכוח של הממשיכים, בלי רב משה קוטלררסקי שידע להרים כזה מפעל אדיר, שאני רוצה לומר לכם, אני מאוד התרגשתי בבנקט ואל תתפלאו אם גם עכשיו אני קצת, מאוד מרוגש מהסיפור ששמעתי מהשליח הראשון למונטריאול, הרב ניור, שהוא סיפר לי כחסיד ויז'ניץ ואני מכיר את הסיפור מקרוב, שהוא סיפר על איזו בחורה שהיא למדה, בת להורים של חסידי ויז'ניץ והיא למדה באוניברסיטה וכמובן מכת ההתבוללות לא פסחה עליה, והתחתנה עם בן נכר. הכאב היה נוראי, אני הייתי בצד הזה של המפה, כי זכיתי לשמש את הרבי מוויז'ניץ אז, שבע שנים הייתי אגב אצל הרבי, אני יודע בדיוק במי מדובר. משפחה מאוד חשובה. והכאב והצער, מיותר לומר לכם. והנכד, ונולד להם בן, ובזכות בית חב"ד שהיה באזור הזה, אז הניצוץ שהיה בנכד הזה, בבן הזה, שנולד מנישואי התערובת האלה, התחיל לפעפע בו ולבוא ולהתעניין בבית חב"ד והיום הוא שליח, היום הוא שליח של חב"ד, אתם יודעים מה זה? רבותיי, זה רק סיפור אחד מן אלף. לא רק שהדורות שיוצאים ממנו, אלא הוא שליח של כזה ציבור גדול במקום חשוב ומקרב כל-כך הרבה אנשים ליהדות.

הרב מוזס, אני מנצל את האתנחתה, לגבי משרד החינוך. חפציבה, דברים שאנחנו אופרטיבית רוצים לקדם, אני יודע שנכנסת לא מזמן לתפקיד וכולנו בירכנו אותך, אם הספקת, כמו שאני מכיר אותך, כבר לצלול לתוך העבודה, לראות איך אנחנו מצליחים לתגבר את התקציבים.

אני בשיח הראשון שלי עם השר הבאתי לו תיק מסודר. אתם יודעים שאני בעצם, אני בא למשרד החינוך, אז אני חוזר לכור מחצבתי. אני כבר ב- 77 כבר הייתי במשרד החינוך עם השר זבולון המר המנוח, וב- 89 הייתי כבר משנה למנכ"ל במשרד, ואז הייתי ממונה על פרויקט חינוך יהודי בתפוצות.

עם הנתונים שאני קיבלתי עד 2003 היה 28 מיליון ש"ח, השרה יולי תמיר הורידה זאת לשמונה מיליון ש"ח. השאלה, היום בתקציב של 2011, 2012.

כשאני הייתי ב- 89, וכשאני הייתי ב- 77, אז היה 48 מיליון.

והיום בתקציב-?

אתם שומעים? 48 מיליון. היו יהודים טובים שעבדנו אתם על Matching, שהם נתנו גם מחלקם וכולל חלק על חב"ד, אם יודע הרב קוטלרסקי, אני עד להסכם.

מה היום בתקציב?

היום בתקציב, לצערי, הבאתי לשר תיק מסודר, איך שזה עבד, השר אמר שצריכים לשבת עם ראש הממשלה על זה, כי ברור שאם לא יהיו לנו את השגרירים האלה בחוץ לארץ, לא יהיה תומכים למדינה בחוץ לארץ, אם לא יהיו השגרירים האלה, אם לא יהיו אנשי החב"ד שהם השגרירים האמיתיים, שאנחנו ראינו עכשיו כשהיה בניו-זילנד, למי פנו כאן התקשורת? לבית חב"ד, מה קורה שם? בית חב"ד, כל הזמן. שלא לדבר על המקרה המצער של אסון מומביי וכולם אז הכיר העולם לדעת ולהכיר מה זה חב"ד.


אבל ברצוני לומר לכם עוד נקודה. אני מכיר הרבה הרבה שליחי חב"ד, שמתוקף פעולתם והתוצאות של העבודה שלהם, הגיעו באמת לארץ בנוגע למה שדיברו קודם. אני בשיח עם השר, מהרגע שנכנסתי, על כל הנושא הזה, של חינוך יהודי לתפוצות, של ראשי תיבות חי"ל, ומי חיילי צבאות השם אם לא חב"ד היו הראשונים במושגים של החיל והטנקים, כל הדברים האלה, החשובים. אני חושב שהמטרה שלנו צריכה להיות להגיע למה שהיה לפני 20 שנה, ואז זה ייתן תמריץ רציני ואמיתי לשלוחי חב"ד.


אני רוצה עוד פעם לברך לאנשי חב"ד שהם מבורכים בעשייה והשם יצליח דרככם בכל אשר תפנו, תשכילו ותצליחו, וכל לחי, לחי זה חינוך יהודי לתפוצות.

תודה רבה, הרב מוזס. אני מבקש מהדוברים הבאים לקצר, כי אנחנו צריכים להתכנס להחלטות ולהתקדם לתוצאות. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, כבוד הרבנים, כבוד המכובדים, שר, סגני שרים, חברי הכנסת, מכובדיי כולם.


אני כיושב ראש סיעת ישראל ביתנו, הייתי בהרבה מאוד מקומות חבר כנסת, ולא היה מקום שאין שם מרכז חב"ד, אני גם לפני הישיבה הזאת ישבתי ארוכות עם הרב אלעזר, הרב הראשי של רוסיה, שלמה פלס, והתעדכנתי על כל הפעילויות ברוסיה, כיושב ראש אגודת ידידות פרלמנטארית רוסיה ישראל. אני חושב שמאז שכב' הרב התחיל פה ברוסיה, במוסקבה, הפעילות ברחבי רוסיה וברית המועצות היא פשוט פורחת ואני חושב שהקשר בין חב"ד לעם היהודי ברוסיה שלדעתי היום הקהילה היהודית היא השלישית בגודלה בעולם, הוא מאוד חם, הדוק, והמסורת שהם מעבירים לעם היהודי שם באהבת ישראל, אין תחליף לכך והועלו פה הרבה מאוד דברים, אני רוצה דווקא להתייחס למה שאמר חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר נתן שרנסקי, שכששלוח מגיע למקום עם ילד אחד, אחר-כך יש לו שני ילדים, אחר-כך שלושה ילדים, זה, התהליך הזה ברור, אבל התהליך שאמרת אחר-כך, איך מ- 50 איש מגיעים ל- 500 איש, הוא לא כל-כך ברור לצופים ולכן אני רוצה קצת להסביר שהם לא קוסמים, פשוט האנשים ששומעים על חב"ד, היהודים ואלה שיש להם שורשים יהודיים, מגיעים לחב"ד, הם מתקשרים לזה והם חוזרים למסורת וכך אנחנו בעצם מוצאים חלק גדול מהיהודים שפשוט או התבוללו או ששכחו בגלל השלטון הקשה של ברית המועצות, וההתבוללות שדווקא השלטונות יזמו שם, תוך כדי שליטה על העם, אני חושב שבית חב"ד, אין לו תחליף להעברת המסורת והחינוך היהודי בתחומי הרווחה ובכל הנושאים האלה.


עכשיו לנושאים הפרקטיים. נושא הביטחון. אני חושב שכשאנחנו כחברי כנסת ושרים שמגיעים למדינות שאנחנו מגיעים צריך לדבר עם השלטונות שאנחנו נפגשים, קודם כל יש משטרה מקומית שצריכה לתת משאבים לכך שבאירועים דתיים, כשיש הרבה מאוד אנשים ויש מצב מסוכן, של פיגוע המוני, המשטרה המקומית צריכה, הרי אנחנו לא יכולים לפעול ברמה ביטחונית זה לא כל-כך פשוט, זה לא מובן מאליו, שאנחנו נשלח לשם כוחות ביטחון שלנו. הביטחון הפנימי צריך קודם כל לטפל בזה ואנחנו מעלים, כשאני בכל מקרה מגיע לשלטונות רוסיה, אנחנו מעלים את הסוגיות האלה אבל אני חושב שאנחנו צריכים להעלות את זה גם דרך משרד החוץ בכל המדינות, ואכן צריכים באמת לחזק את זה קודם כל עם הביטחון המקומי.


נושא של תמיכות, יש נהלים מאוד ברורים, יכול להיות שיש צורך בשינויי חקיקה, אנחנו פה, אני מוכן לשבת כצוות ולראות איך אנחנו מקדמים את שינוי החקיקה בנושא תמיכות, כי התמיכות הן לא רק לנושא הביטחון. אני חושב שאת הנושאים האלה אפשר לעשות בהם רגולציה מסודרת, כי אנחנו מדינת חוק, מטפלים רק בתחומי החקיקה. הגוף שהוא חב"ד, הוא לא גוף של ממשלת ישראל ולכן פה יכול להיות הקושי, אבל עדיין יש לנו את הסוכנות היהודית שיכולה להיות פה שותפה מרכזית בנושא הזה. כמובן, משרד החוץ, יש עוד גופים נוספים. אני אשמח מאוד להיות שותף לפעולות האלה, זה בעצם מה שיש לי להגיד ולכל השלוחים האחרים, אני חושב שאתם עושים עבודה נהדרת ואנחנו, דרך אגב, כשאני נכנסתי לפה עם הרב אלעזר והצטלמתי אתו הוא אמר לי – אתה חייב לי, אמרתי – אני חייב לך כל דבר שאתה צריך, אני מוכן לעזור ולעשות ואני יודע שככה עובדים שלוחי חב"ד, הם פשוט מחייבים.


אני רוצה להגיד לכם, כל מי שעוזר ותומך, הוא בסוף מקבל לא ברכה מאותם השלוחים אלא איך אומרים? מהקדוש ברוך הוא, על כך שסך-הכל המסורת נשמרת, העם היהודי נשמר ואנחנו רק פורחים מזה.

תודה רבה. אני רוצה לבקש מרונן פלוט, מנכ"ל משרד ההסברה. אני הייתי שליח של הסוכנות לפני הרבה מאוד שנים ויש את העניין הזה של בית ישראלי. במימון של ממשלת ישראל, אני יודע שמפעילים פעילות לישראלים. אני הייתי בערב שבת אצל הרב פרידמן בערב שבת לישראלים, הפעילות של חב"ד היא גם נותנת שירות לישראלים בחו"ל, השאלה אם המשרד שלכם מחובר לעניין ויש אפשרות לשמש כתקצוב לנושא.

צהריים טובים לכולם. אני בראשית רוצה להתנצל בשם השר מר יולי אדלשטיין, שנמצא בארצות-הברית, כמו שציין יושב ראש הסוכנות, מר נתן שרנסקי, ובאמצע חודש מרץ הפלסטינאים מארגנים שם שבוע של אפרטהייד ואנחנו, יחד עם 30 סטודנטים מישראל, נמצאים שם והשר מוביל את המאבק נגד כל ההשמצות שיש להם נגד מדינת ישראל. אז קודם כל, סליחה שהוא לא יכול להיות כאן, כי אני מניח שהדיו ןהזה הוא מאוד מאוד חשוב.


אני יודע שמר אדלשטיין נפגש לא מזמן עם הרב מר משה קוטלרסקי והם דנו יחד על פעילות משותפת של משרד התפוצות בתנועת החב"ד. מייד אחרי המפגש, הוא הורה לנו להכין תוכניות מה אפשר לעשות, איך אפשר לעשות לתנועת חב"ד, גם מצד הממשלה.


אני רוצה לומר לכם, אני הייתי 48 שעות בתאילנד. יושבים פה שני רבנים שאני מברך אותם על כל מה שהם עושים ואני חושב שזאת דוגמה לכולם, לבוא ולהתרשם איך במספר אנשים מצומצם מאוד, ממש מצומצם, מפעילים מפעל אדיר כזה, החל מהחדר אוכל שתמורת שישה-שבעה שקלים בן-אדם יכול לאכול, קומה שנייה, יש שם קרוב ל- 20 או 30 טלפונים.

רונן, אני חייב לחתוך אותך. מעכשיו אסור לדבר בשבחו של ארגון חב"ד. אני חושב שאנחנו כולנו מכירים ומוקירים. אני רוצה לעבור.

עכשיו מתחילים ביקורת.

אני מבטיח עוד שתי דקות וזהו. רק אני אסיים את הקטע הזה. וראיתי איך מטיילים שנשארים ממש בלי כסף, יש להם אפשרות לבוא ולהתקשר הביתה ולהודיע שהם בחיים, שהכל בסדר. אני חושב שהדבר שהם עושים הוא דבר אדיר.


אנחנו יחד אתם כבר התחלנו בפיילוט בפעילות של סמינרים בתאילנד, למטיילים. הרי כל מטייל שבא לשם עם תרמיל, הוא בעצם גם יכול, הוא נפגש עם אנשים, הוא מדבר עם אנשים ולא תמיד כל אחד יודע דברים על מדינת ישראל והם עושים פעילות כזאת על יד העיר הבירה, של שלושה ימים עד שבוע ימים, מוצאים החבר'ה האלה, הצעירים, שבאים למספר שבועות לתאילנד, ושם התחלנו לבדוק ואני יודע שכבר היה דיבייט שם, לבדוק איך הסמינר יכול להתקיים, בשיתוף אתנו, כמובן בתקציבים שלנו.


הייתי במוסקבה בסן פטרבורג, למשל, פגשתי את הרב שיושב כאן, הרב לאזר שיחד אתו היינו באולם של 15,000 איש, נכחו שם, לקראת חנוכה. זה משהו אדיר, לראות כל-כך הרבה אנשים באולם שזה אולם החלקה על קרח לקראת חנוכה, אני בירכתי בשם הממשלה, הרב בירך בשם חב"ד, ובשם הרבנות של מוסקבה ואני יכול לומר שיש, אנחנו רואים איך הרב, יחד עם אנשיו, עושים את הכל כדי לחזק פעילות הדדית, פעילות של הזהות היהודית.


אני רוצה לומר פה מילה על יושב-ראש הסוכנות ועל הסוכנות ואני יודע שהם עכשיו, החל מהשנה הזאת, הם עברו פאזה ועובדים יותר ויותר על הזהות היהודית במדינות שונות. אני חושב שהדבר הכי נכון שהיה אפשר רק לחשוב על זה, ואני מברך את יושב ראש הסוכנות שזה האיש הנכון במקום הנכון. אני חושב שאין מתאים לו לשבת שם, כי הוא מכיר את זה כל-כך טוב וברגע שהוא החליט על הפעילות הזאת, אני חושב שהיא נחוצה מאוד. הוא עושה, הוא הולך לעשות דברים, מה שאתם עושים, אתם משלימים את הסוכנות והסוכנות משלימה אתכם ואני חושב שבסך-הכל זה לטובת כל היהודים.

תודה רבה.

אנחנו, כמשרד, משפט אחרון ואולי הכי חשוב. אנחנו, כמשרד התפוצות, פתוחים ומחכים מכל ראש חב"ד במדינה שלו, אם הוא חושב על פרויקט מסוים שיכול לחזק את העם היהודי באותו מקום, אנחנו פתוחים, אפשר לפנות אלינו. נשב ביחד, נחשוב, ואני מבטיח שתהיה התייחסות כמו לכל גוף אחר, אולי בהרבה יותר.

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ'.

ראשית כל, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, זה מה שנקרא שהאדם עושה את התפקיד ולא התפקיד עושה את האדם ומאוד יפה מצידך שאתה עושה את הדיון הזה. מכובדיי, אני לא אגיד את כל שמות האנשים המכובדים שיושבים כאן, כי אין זמן, אבל רציתי לדבר משהו מאוד אישי. אני עולה מסמרקנט, מאוזבקיסטן, אני יהודייה בוכרית, ככה היו קוראים לנו, ואבי היה מאוד מקורב לקהילת חב"ד בסמרקנט. ואני חושבת, כשאני רואה את הפעילות של חב"ד, שבעצם הבית שגדלתי בו, היה אולי מהבתים הראשונים של בתי חב"ד הקטנים שהיו אצלנו, כי בכל החגים, יושב-ראש הסוכנות, היה לנו, לא 30 איש, היה לנו באמת, מעל 100 איש, בכל חג, היו יהודים מכל שכבות האוכלוסייה, וגם בין היתר, קירבנו את הגר אלינו, כי היו גם הרבה מאוד גרים שהיו אצלנו, בתוך הבית.


כאן בארץ אני רוצה להגיד שמי שבעצם נותן לי את הכוח ואת ה- Push, זה עצם העובדה שעבדתי שנים עם לב לבייב ואני חושבת שכדאי מאוד פה להגיד על העבודה היוצאת מן הכלל שלו ובמיוחד אני רוצה לציין את העוזר הנפלא שלו, את שלמה פרץ, שבכל הזדמנות שהיה ויכול, נותן את תרומתו למען חב"ד. נבוך? סליחה. אתה לא צריך לסגור את פניך.


אני רוצה לומר שהפעילות שלכם, שאתם בעצם, כתוב בחוברת, אתם אלומות אור, אבל אני חושבת שחב"ד הם לא רק אלומות אור, הם בעצם אלו שמציתים את האור הכבוי אצל כל יהודי ויהודי, ולכן הפעילות שלכם היא מאוד מאוד חשובה בחו"ל, אבל לדעתי, אני לא יודעת כמה אתם עושים את זה, מאוד חשוב שאותם החיילים שאתה מדבר עליהם, שפוגשים אותם, אותם הצעירים, באיזה שהיא דרך, להמשיך לתת להם את ההצתה הזאת, גם במדינת ישראל, כי אני חושבת שמצבנו כאן לא פחות טוב בהרבה מחוץ לארץ. ואם אנחנו כאן במדינת ישראל, בארץ ישראל שלנו, לא נהיה מחוברים לזהות היהודית, אז יכול להיות שתהיה לנו זהות יהודית בחו"ל, אבל מדינה לא תהיה לנו ולכן מאוד חשוב שכמו שאתם עושים שם ונותנים לכל אדם להרגיש שווים בין שווים, לכל יהודי שווה בין שווה, ללא קשר אם הוא בן-אדם דתי או שהוא לא בן-אדם דתי, אלא מעצם היותו יהודי, מאוד חשוב, אני חושבת, להמשיך גם להצית את האש הזאת כאן.


אני נמצאת כאן, כמו שאתם רואים, אני חברת הכנסת האישה היחידה פה, אבל היה לי מאוד חשוב לבוא לכאן בשביל להגיד לך, אדוני היושב ראש, ולך, אדוני הרב, ולכל מי שנמצא כאן, שאני כאן נמצאת כדי, לא כדי לקבל ברכה אחרי שאני עוזרת, אני חושבת שעצם העובדה שאני נמצאת כאן היום, ורוצה לעזור, אני כבר מבורכת. ולכן, אני נמצאת כאן כדי לתת את הכתף ולקדם את הפעילות בכל הנושא של הביטחון. כי אני בטוחה שאם לא היו בתאילנד משקיעים את אותם 80,000 דולר בשנה, אז הייתי פותחים עוד כמה בתי חב"ד ותבורכו.

תודה רבה, חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ'. חבר הכנסת מיכאל בן ארי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מברך אותך שמשני צידיך יושבים שני ראשי הסוכנות היהודית העולמית האמיתיים.

אין תחרות פה.

אין תחרות. אנחנו, יש לנו, הכבוד שלנו לשניהם הוא עצום ובלי שום, ממש, הבחנה או העדפה, שניהם עוסקים ואני רוצה להגיד מילה אחת על המושג של השליח. התחיל ואמר קודם הרב קוטלרסקי על העניין הזה. זה דבר שאולי אנחנו, חברי הכנסת, צריכים ללמוד. שליח מתבטל כלפי שולחיו. אין לו שום דבר, הוא עסוק אך ורק בשליחותו, לא בכבודו, לא במעמדו, אפילו לא בדאגה לחינוך ילדיו. סיפר לי העוזר שלי על האח של הרב וולף, שהוא היה אצלו בחצי האי קרים, שהילד הקטן, מאוד ביקש לבוא לארץ לראות את הסבא. שאל אותו למה כל-כך? הוא אומר – כי הסבא הבטיח שהוא ייתן לי ארטיק, כי שם אין. אז לראות את המסירות נפש של הילדים.


אבל אני רוצה ללכת לדברים המעשיים ואתה אמרת ללכת לדברים המעשיים ולא בשבחם, מי אנחנו שנדבר בשבחם. קודם כל, אני רוצה לומר שאם אנחנו משלמים, ואני משתמש בביטוי הגס, אנחנו לא משלמים לבתי חב"ד, הם לא זקוקים לזה, אנחנו משלמים לנו. לנו, למען ילדינו, למען מילה שאולי היא זרה ללקסיקון של חב"ד, לציונות, אבל בשבילי ציונות זה אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל, זה בשבילי ציונות. כל דבר אחר, כל השמאלץ למיניהו, אני כבר לא מתרשם מזה, אני בודק, בודק לפי המעשים, לפי המסירות נפש למען עם ישראל ולפי ארץ ישראל ולכן כשאמרת קודם ציונות וזה, אני לא מתרשם מהמילים. הפסקתי להתרשם מהמילים האלה, יש כל מיני ציונים שאני מתרחק מהם כמו מאש והפוך. אז לכן אני אומר, אנחנו משלמים לנו ולא להם.


אני מציע, אופרטיבית, לבחון את האפשרות לשים איש קשר בתוך משרד החוץ, קבוע עם רשת חב"ד העולמית ומן הסתם צריך להעביר את זה לישיבות יותר מעשיות, לא מצולמות, עם האנשים המתאימים. אני מאוד חושש מעינא בישא של כל מיני תנועות שהן תנועות היהדות הגדולות בעולם, אתה מכיר את אלה שאומרים שהם תנועת היהדות, השמדת היהדות הגדולה בעולם, קוראים לעצמם אנחנו היהדות הגדולה בעולם, אני לא אקרא כרגע לעניין הזה בשמו, כאן במקום הזה. צריך את הדברים לעשות בחדרי חדרים, לבדוק את האפשרות. כנ"ל במשרד החינוך, כנ"ל במשרד הדתות, לבדוק את האפשרות הזאת ולעבור לעניין של צנרת, יש פה כמה אנשים שהם מומחים בצנרת, אני רואה אותם פה, אינסטלטורים לכסף, צנרת של כסף, לראות איך מעבירים בצורה הנכונה ובמקומות הנכונים, שעינא בישא לא תגיד – נתתם להם, תתנו גם לנו. אלא רק למי שצריך.

לא, הם מקבלים. אנחנו עכשיו צריך לעשות השוואה.

לעשות השוואה, אתה אומר גם כן לחב"ד. עד כאן. תודה.

תודה רבה. אני רוצה לומר לסיום, קודם כל, לפני סיום, כמובן, חבר הכנסת מיכאלי. אחרון הדוברים. גם עולה וגם חבר ועדת העלייה והקליטה, מוביל יחד אתי יוזמות רבות ועוזר רבות וגם אנחנו נצטרך את עזרתו בהמשך הדרך. בבקשה, חבר הכנסת מיכאלי.

אדוני היושב-ראש. ראשית כל, התפלאתי למה הכנס שלנו היום, ביום חמישי, כאשר הכנסת פעילה בחוץ, לא בכנסת. עכשיו אני מבין, אתה חששת שאין לך אולם מתאים שתארח פה את כל ה- 120 ח"כים שימלאו לך את הבניין.

את האמת, אנחנו התאמנו את הלו"ז ללו"ז של הרב קוטלרסקי והרב לאזר. הוא הלך השבוע, הרב קוטלרסקי, לכל העולם, הוא הגיע לשבת בישראל.

לא היה לך אולם מתאים פה בבניין. אז לכן אני מתאים כרגע את הכוונה שלך, אבל בפעם הבאה, בעזרת השם, שנעשה את הכנס הבא של הצדעה לחב"ד, נעשה את זה באולם הגדול הגדול שיש לנו שם, ואני לא יודע אם יהיה שם מקום לכולם.


אני חושב הכנסת לא צריכה להתבייש לקיים יום עיון כזה וכל הכבוד לך שאתה זכית לזה. היום אין קונגרס בעולם, אין סנאט בעולם, אין פרלמנט בעולם, שלא מקיים בתאריך כזה או אחר, הצדעה לחב"ד ואנחנו, הקטנים, גם זוכים אולי היום, לקיים, מקיימים את היום החשוב הזה ואני חושב, יוליה אמרה משהו אישי ואני גם אגיד אישי. אני חושב, יהדות רוסיה בכלל, חייבת לחב"ד המון. חייבים לרבי הנוכחי שהיה והרבי הקודם, אלה הקדישו את עצמם בשביל להציל את היהדות הזאת ומי שזכה לשמר את היהדות במקומות כמו באוזבקיסטן או בסמרקנט או בגרוזיה, אלה זכו יותר לשמר את היהדות ולצערנו ברוסיה שימרו את היהדות, שמרו על היהדות, אבל הרבה מאוד התבוללו, אבל למרות הכל, אני חושב יהדות רוסיה עלתה לארץ רק בזכות הזהות היהודית ואת זה אמרתי, אדוני יושב-ראש הסוכנות היהודית, לקודמך, מר זאב ביילסקי שהיה אז יושב ראש הסוכנות ואמרתי לו, בפגישה הראשונה שלי בוועדת עלייה וקליטה, אמרתי לו – אדוני, שום שליח שלך לא יעלה פה עולים, אם הם לא יהיו יהודים. אם לא תהיה להם זהות יהודית. כי בלי זהות יהודית אין להם לאיפה להגיע.

באים מדרפור בלי זהות יהודית.

כאלה יש לנו מיליונים, אני יודע. לכן חששתי מרב קוטלרסקי שאמר קודם שהוא היה בקונגו, שלא יבקשו אישור לעלות לארץ, כי אנחנו לא מבטיחים. לא מבטיחים פה שאנחנו נוכל לקלוט אותם.


לכן, על חב"ד לדבר, זה באמת, זה לא יהיה בדקה או דקותיים והשליחים הכי טובים של זהות יהודית היום זה חב"ד והפעילות שלהם בחוץ לארץ, באמת קשה, אנחנו יהודי רוסיה לשעבר, חבים הרבה מאוד חוב לחב"ד. נכון היו עוד כמה רבנים גדולים ועצומים שחיו ברוסיה, אבל חב"ד היו כבר אז, מסורים לנושא של שליחות. שלחו שלוחים בכל מיני מקומות שבזכותם יהודים שילמו ואני יכול להעיד על רבני יהודי גרוזיה שרובם הגדול הם תלמידים של חב"ד.

חבר הכנסת מיכאלי, איפה היתה היהדות העולמית היום, בלי מפעל השלוחים?

אני מסכים אתכם. ולכן, אני כרגע באמת מודה פה לכל הרבנים החשובים שהגיעו פה, וכיבדו אותנו, לא אנחנו מכבדים אותם, הם כיבדו אותנו, הרב קוטלרסקי, הרב בערל לאזר וכל הרבנים שנמצאים פה, שהם שלוחים ואנחנו ככנסת צריכים, אל"ף, להוקיר ובי"ת גם באמת לחשוב על הפרקטיקה ואני בשביל זה מקצר. אני חושב הזכירו פה בשנים האחרונות שמר לב לבייב עשה מהפכה בחינוך היהודי ברוסיה, עשה מהפכה בזכות המסירות שלו ובזכות הגיוס של עצמו ושל האמצעים הכספיים שלו. לב לבייב אומר הוא לא יותר חכם מכל איש עסקים יהודי אחר, אבל כנראה יש לו איזה ברכה בזכות הפעילות הזאת, שהיתה תקופה מסוימת שאף אחד לא חשב על הכיוון של החינוך היהודי ברוסיה, במקום שכוח האל הזה כאילו חשבו, אבל הוא הלך ועשה את זה ואני מודה לו על כך שבעצם הרבה מאוד שלוחים שנמצאים ברוסיה זה הרבה בזכותו והרבה בזכות האמצעים שהוא נותן להם, אבל בואו נגיע עכשיו אלינו, מה אנחנו עושים. לאחרונה הוא אפילו גייס חבר טוב שלי, את מר מיכאל מירלאשווילי, שהוא היום בעצם עוזר לו ביחד לשמר את אותה יהדות שהוא גם מכיר משם ויודע בדיוק מה חסר להם שם.

תודה.

ואני אומר דבר אחד, מה אנחנו עושים פה ככנסת? אני לפני שלוש שנים, הגשתי שאילתה לשר החוץ, שרת החוץ דאז, חברתי ציפי לבני, והיא ענתה לי תשובה כזאת – אנחנו, כמדינת ישראל, לא יכולים לממן ארגונים כמו חב"ד כי הם לא שייכים למדינת ישראל. אני אז הקשיתי כבר עליה.

היא צודקת, המדינה שייכת להם.

יפה. אני הקשיתי עליה ואני אומר – רבותיי, למצוא כובע או כיסוי, איך לחזק את הפעילות הזאת של חב"ד, זאת בעיה פרוצדוראלית משפטית, ומי כמונו, כמשפטנים, יודעים לפתור את זה. הבעיה שלנו שכנראה אנחנו, מה שאמר השר, שר הדתות, השר מרגי, המובן מאליו אצלנו זאת הבעיה. אם באמת היום, השליח של חב"ד מהווה כתובת לא רק לזה שיאכלו אוכל כשר שם, אלא לכל אסון שחלילה לא יקרה, מתקשרים אליהם לפני שהם מתקשרים לנציג המשרד שהוא בעצם הקונסול, השגריר, אז כנראה פה צריכים להבין שהשליחים האלה, הם השליחים היותר אותנטיים של מדינת ישראל והעם היהודי שם. ולכן, הכובע הזה, למצוא אותו באיזה מסגרת, אנחנו ככנסת ואני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, נעשה ישיבת המשך מעקב בעניין הזה, נזמן פה את נציגי משרד החוץ וחברי רוברט אילטוב הוא היום הנציג שלי פה בוועדה, לבוא ולדבר עם שר החוץ, ועם סגן שר החוץ שהם יהודים מאוד חמים, בקטע הזה שיעזור לנו.

תודה רבה. משפט סיכום קצר, הרב קוטלרסקי, בבקשה.

רק אני רוצה להודות ליושב הראש ולשר ולסגן השר, וליושב ראש הסוכנות, מנכ"ל משרד ההסברה, לכל חברי הכנסת, רק רציתי באמת להגיד את זה כשהתחלתי לדבר, אנו מדברים כאן על התפוצות. יש פעילויות ברוכות בארץ ישראל, שמנהלים בבתי חב"ד, יש צעירי אגודת חב"ד, יש אגודת חסידי חב"ד, ושל המוסדות של הישיבות של המוסדות לבנות, לבנים, שהם מיוצגים כאן גם כן ואנו לא מדברים על הפעילות בארץ, אנו מדברים היום רק על התפוצות ואני מברך את כל אלו שפועלים בחב"ד כאן ובקרב החיילים שהם עושים עבודה נפלאה, שהם יברכו מהקדוש ברוך הוא.


אני רוצה להודות לכולכם ואני רואה שיכול להיות שיתוף פעולה ושיהיה מזה המשך. אני יוצא מכאן מאוד מרוגש, אני יוצא מכאן, איך אומרים? שאני רואה שיש עתיד.

תודה. אני רוצה לפני שאני מקריא את הודעות הסיכום, להודות למספר אנשים שעזרו כמובן למנהלת הוועדה דנה ולזלמן וולף מכפר חב"ד שפעל ועמל רבות להצלחת האירוע, לרב פרידמן ממוסקבה שגם נמצא אתנו בשקט מאחור, שגם יצר את הקשר הזה, ועובד קשות ורבות למען ישראלים במוסקבה, לשלומי ולהרבה אנשים שעזרו.


עכשיו אנחנו עוברים לחלק החשוב, כי אנחנו רק התחלנו את ההליך, כמו שהרבנים ציינו.


ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מעריכה ומוקירה את תנועת חב"ד ואת המרכז לענייני חינוך בראשות הרב קוטלרסקי ואת עבודת הקודש שהם עושים בכל רחבי העולם. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לפעול, כל משרד בתחומו, לחיזוקה וביצורה של תנועת חב"ד בעולם. הוועדה קוראת למשרד החינוך לתגבר ולחזק את הסיוע והמימון לפעילות החינוכית של בתי הספר של חב"ד בעולם, הן באמצעות חפציבה ובכל דרך אחרת ולהחזיר את תקציב חפציבה לרמתו הקודמת.


הוועדה קוראת למשרד לשירותי דת לסייע במתן שירותי דת ליהודי התפוצות, ולהיעזר בפעילות של חב"ד בעולם. הוועדה מבקשת מהשר לענייני דת להכין הצעת מחליטים לממשלה שתכין תבחינים לתמיכה בפעילות חב"ד בעולם למטרות ביטחון, זהות יהודית ועידוד עלייה, תוך כדי איגום משאבים ממשרד האוצר, חינוך, דתות, קליטת עלייה, הסברה ותפוצות. הוועדה קוראת למשרד החוץ לחזק את הפעילות ושיתוף הפעולה עם תנועת חב"ד, הוועדה קוראת לסוכנות היהודית ולעומד בראשה, מר נתן שרנסקי, להגביר את הסיוע לחינוך יהודי בחו"ל.


הוועדה קוראת לממשלה ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים לסייע בידם ולתמוך ככל הניתן לבתי חב"ד, להגן עליהם מפני תופעות אנטישמיות וחלילה פעולות טרור. הוועדה תקיים ישיבת המשך לישיבה שהתקיימה פה היום, תוך שלושה חודשים, שבהם נעקוב אחרי התקדמות של פעולות הממשלה ובאותו יום גם אנחנו נקיים את האירוע הצדעה לחב"ד כאן בכנסת. על המועד המדויק יימסר על-ידי מנהלת הוועדה.


אני רוצה לומר לסיום שיש פה לובי למען חב"ד והכבוד שלי הוא להוביל יחד עם חברי כנסת שנמצאים פה את הפעולה החשובה הזאת, כי אנחנו לא עוזרים לחב"ד, אנחנו כולנו שליחים, כולנו שלוחים, אנחנו עוזרים פה לעם היהודי, עוזרים לישראלים בכל העולם ולכן אנחנו נמשיך בפעולות שלנו, ואני מודה לרבנים שהגיעו מכל העולם, מכל קצוות העולם לישיבה הזאת, ומפה, מכנסת ישראל, אנחנו אומרים לכם תודה רבה, יישר כוח. אנחנו נעקוב.

ומצדיעים להם.

זה כולנו. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40