הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
30
הוועדה למאבק בנגע הסמים

01.03.2011


הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ה אדר א' התשע"א (1 במרץ 2011), שעה 10:30

ביקור ודיון ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

חברי הוועדה: טלב אלסאנע - היו"ר

חמד עמאר

צבי הנדל
יו"ר הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

יאיר גלר
מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איתן גורני
סמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ריקי צימר
ראש תחום מניעה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

שמאי גולן
דובר הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

יוסי הראל פיש
המדען הראשי, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

נטע שנידלדר
ראש תחום משאבי אנוש, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורנה שביט
ראש תחום קהילה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

רות אלרואי
אחראית על קשרים בינלאומיים, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהולב

יוסי אנג'ל
מבקר פנים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אריה פרבר
חשב הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב
תחום בקרה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורי אסטליין
ראש תחום אכיפה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

בת שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
ביקור ודיון ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים, יושב ראש הוועדה חבר הכנסת טלב אלסאנע וחבר הכנסת חבר חמד עמאר.

בדרך כלל כשאני יושב עם חברי הכנסת, על רוב הסוגיות בהן עוסקים בכנסת, יש חילוקי דעות, מתח ויש ויכוחים, הסוגיה שאנחנו עוסקים בה כאן אין עליה ויכוחים -כולם מסכימים, למרות כשאמרתי את המשפט הזה באיזה מקום אמרו לי "לא, לא, לא, יש סמים שכבר מותר" כנראה שגם על הסוגיה שלנו אפשר לריב אם רוצים, בדרך כלל רוב האוכלוסייה מבינה את הסוגיה הזאת.


למרות שאני מבין שאתה עושה סיבוב שני בתפקיד היושב ראש, ואתה כבר מומחה בתחום, מספר מילים על הרשות. הרשות נולדה לפני למעלה מעשרים ושתיים שנה, הרעיון שעמד מאחורי הקמתה על ידי הממשלה היה שמספר משרדי הממשלה שמטפלים בנושא הוא יותר ממשרד אחד וגם מתחומים שונים לגמרי, יש את המשרד לביטחון פנים - המשטרה שצריכה לעסוק בכל הסוגיה מהצד הפלילי וגם בהברחות, בסחר הסמים וכדומה, משרד הבריאות שעוסק בכל התחום הרפואי, משרד הרווחה, משרד החינוך שצריך לדאוג שבדור הבא יהיו כמה שפחות משתמשים וכמה שפחות נכנסים למעגל, משרד האוצר כמובן תמיד. ריבוי המשרדים חייב את הממשלה לקבל החלטה להקים רשות ממלכתית שתעקוב, תפקח, תנחה, תלווה את כל משרדי הממשלה כדי שלא תהיינה סוגיות שתיפולנה בין הכיסאות, כדי שלא כל אחד יחשוב שהשני יטפל או שאף אחד לא יטפל, או שמישהו ייקח את זה על עצמו.


הסוגיה הזאת בעולם כולו לובשת ופושטת צורה, באחת המדינות – ארצות הברית, הטיפול בה הוא בהיקף אדיר על ידי הרשות למלחמה בסמים, שם זה רק סמים ללא אלכוהול, הרשות שם כמו מדינה בתוך מדינה, יש להם צבא משלהם, משטרה משלהם, מסוקים, מטוסים ומה לא. בגלל גודל המדינה ובגלל שהיא מעצמה הם מטפלים כבר גם במדינות השכנות באמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית ויוצאים וחורגים מעבר לגבולות, כמובן שהתקציבים שם זה עולם אחר.

אצלנו התקציבים מבוססים על המשרדים עצמם, כלומר המשרד מקבל את התקציב ישירות אליו בתחום שהוא עוסק בו. למשרד החינוך יש את התקציב שלו לסוגיות שלו וכך כל משרד ומשרד. התקציב שלנו הוא תקציב שלדי כדי להחזיק את כוח האדם שהוא ברמה מאוד גובהה כי הוא צריך לעשות את הקישור בין המשרדים ואת לווי הפרויקטים. רוב העובדים שלנו הם עובדים ברמה באמת גובהה. ברוך ה' הצלחתי ללמוד שלא רק שהם ברמה גבוהה אלא הם גם עם מוטיבציה גובהה, עם ידע מדהים.

ככל שאני בתפקיד, אני לא יכול לומר שאני חדש כי עברתי שלושה חודשים ואני מבין שאחרי מאה ימים אתה ותיק, אני חייב להגיד שלא מעט מהמדינות כולל ארצות הברית מלאי הערכה לרשות, האיחוד האירופי היה כאן לא מזמן עם וועדה שמבקרת, הם מלאי הערכה על העבודה שלנו, על השיטות העבודה ועל התוצאות שלנו. אנחנו בין המדינות, לפחות בסמים, שהתופעה הולכת ופוחתת אולי בממדים קטנים מדי, אולי בקצב איטי מדי, לצערי זה לא משהו שאני יכול להגיד לגבי אלכוהול ששם הולך וצומח הנגע או הנזק, בסמים זה הולך וקטן. העובדים הוותיקים למעט היושב ראש, אנוכי, כבר חיים תוך כדי שינה את הצורך בשיטות העבודה ומתחדשים וברוך ה' כל הזמן ומתקדמים, נעשית עבודה טובה.


הכנסת היא דבר מרכזי, דבר קריטי לפעילות שלנו, מבחינתי היא הגוף שצריך לשמור עלינו. אנחנו במידה מסוימת נותנים שירות למדינה, שירות ללא הבדלים למגזרים כאלה ואחרים. קיבלתי מסר מהקהילה ההומו-לסבית אחרי פגישה שהייתה לי עם ההנהלה שלהם, על כך שהם מאוד מאוד הופתעו מהפגישה שהייתה ומהנכונות. הם חשבו שאם הם נפגשים עם בחור דתי ועוד מתנחל רחמנא ליצן קיצוני, וכל הדברים הרעים שיש בבן אדם ובטח מי יודע מה יקרה בישיבה הזאת. הם היו בהלם כי המדיניות אצלנו היא מאוד פשוטה, שאמרת שכל בני האדם צריכים לצאת מסמים ואלכוהול. ככל שנוכל להצליח יותר מאנשים או למנוע מאנשים להיכנס כך ירווח לכולנו.

אין כאן שום הבדל בין שום גוף אחד למשנהו, ההיפך, אנחנו לעיתים נותנים העדפות למגזרים מסוימים במיעוטים לא רק בגלל הצורך אלא בגלל שלפעמים יש בעיות כלכליות. אתן דוגמה של התפיסה שהיא תפיסה נכונה שלא אני המצאתי אותה אלא קודמיי המציאו אותה. כל אדם שעוסק בעיר המסוימת שלו בסוגיה של סמים ואלכוהול, שכרו ממומן על ידי הרשות המקומית ועל ידנו במשותף וזה כתפיסת עולם. אנחנו מבקשים גם שהוא יוצב היררככיה קשור לראש הרשות ולא יהיה תחת פחות ממנו, כי זו סוגיה שגם ברשות המקומית מתחלקת לכל מני מחלקות ואגפים, זה עובד יוצא מהכלל. לצערי הגדול ישנן רשויות, זה הובא לידיעתי על ידי הנציג שאחראי על המגזר הערבי שלנו שאמר לי "יש רשויות אצלנו הרבה מעבר לממוצע שבאמת אין להם את היכולת לשים את ה- 50% והם מאוד רוצות". התחלנו וגם דיברנו שנשבור את הסוגיה ושזה לא יהיה רק מהשיקול הכספי ושאם אין להן כסף כי אנחנו פוחדים שאם הם לא ירגישו שותפות, גם אני הייתי פעם ראש רשות שאמר שהנה יש גוף שנותן כסף בואו ניקח, איפה שהשתכנענו שמדובר בבעיה אמיתית אנחנו מוצאים את הנוסחה לעשות את בלי לעשות זילות בתפקיד, ושהוא לא יהיה עוד פקיד בעירייה שעושה שליחויות לראש העיר ולא עוסק בתחום שלו. אנחנו עושים דברים שאנחנו לא עושים עם רשויות רגילות כי איתרנו שיש שם בעיה מיוחדת. בקיצור, אין איפה ואיפה בסוגיה הזאת, כל מי שצריך ואיפה שצריך ואת כל מאמץ שנדרש אנחנו עושים את הטיפול. את החסות של הכנסת אנחנו חייבים.


אני אגיד קודם איך אני יודע שהרשות מצליחה או לא מצליחה? – פתאום התברר שיש ויכוח עלינו, ישנם כמה גופים שרוצים להיות בעל הבית. במשך שנים היינו תחת חסותו של משרד ראש הממשלה, כל גוף כזה נמצא תחת משרד מסוים. בהסכם הקואליציוני אחרי הבחירות האחרונות סוכם שאנחנו עוברים להיות תחת המשרד לביטחון פנים, הכל בסדר אבל פתאום אנחנו רואים שיש גם מחשבות להעביר אותנו בחקיקה שנהייה כפופים למשרד מסוים, במקרה הזה למשרד לביטחון פנים. זה להבנתי הגרוע שבגרוע כי התפקיד במהות שלו הוא בדיוק לא להיות קשור למשרד אלא להיות במקום מתכנן כמו משרד ראש הממשלה גם אם לראש הממשלה שעומד בראש המשרד יש פחות זמן להתעסק עם זה.

אגב, כשהרשות קמה בכל הקדנציות הראשונות מי שעשה את התפקיד שלי, תפקיד יושב ראש הרשות תמיד היה מזכיר הממשלה, כי מזכיר ממשלה באופן טבעי מתוקף תקפידו הוא לו נותן לו את הכוח מול כל המשרדים. ראיתי עכשיו את הצעת החוק ואני הולך לדבר עליה עם השר, אני בטוח שהוא יבין את זה. מותר שזה יהיה תחת משרד אחד, אבל אם בעל הבית הוא משרד ראש הממשלה והוא משאיל אותנו למשרד מסוים לקדנציה אחת או שתיים בסדר, אבל בבסיס ובמהות זה צריך להיות במשרד ראש הממשלה.


חברי הכנסת צריכים לעזור ולשמור כי המכה היא מכה גדולה, הנזקים הם גדולים גם חברתית וגם כלכלית. כמעט כל שנה התקציבים שלנו נשמרים בזכות חלקם של חברי הכנסת. כשהאוצר רק שומע על אפשרות לבטל את הרשות ולהשאיר אותה באגף של המשרד הוא מיד מוכן לעשות את זה עם כל גוף חיצוני. אנחנו צריכים לשמור את זה מכל משמר כי כל הייחודיות של הרשות והפעילות הטובה שלה מותנית בכך שאנחנו גוף עצמאי.


אני מקבל אותך בברכה ראשית על כניסתך לתפקיד היושב ראש של הוועדה. אני מכיר אותך כאדם עם הרבה אנרגיות, אני מקווה שתנווט את האנרגיות החיוביות לטובת העניין שלנו ואני מאחל לך בהצלחה ומאחל לעצמנו עבודה פוריה. כבר שמעתי מהמנכ"ל שמהר מאוד תפסת את העניינים וכבר בשבוע שעבר או לפני שבועיים גם בעניין של חילוט הרכוש עזרת לו. אלו סוגי הדברים עליהם אנחנו מדברים כי לחבר הכנסת יש את הכוח שלו בזכות הוועדות שהוא עומד בראשן. שתהייה לנו הצלחה איתך ולך הצלחה איתנו.

תודה רבה.

אני רוצה לפתוח ולומר שאני מאוד שמח להיות כאן, אני יחד עם חברי חמד עמאר ובת שבע פנחסוב והעוזר שלי קהאד, זאת לא הפעם הראשונה. אנחנו מעריכים את העשייה שלכם ברשות. אני סבור שהנושא עליו אתם מופקדים הוא אחד הנושאים החשובים. כמדברים על כל נושא אומרים שהוא ה-חשוב, אבל לדעתי זה הנושא ה-חשוב כי זה נושא שנוגע לדבר הבסיסי שהוא האדם. כל המוסדות ולכל מהמשרדים אמורים לשרת את האדם ומבחן התוצאה הוא היכן נמצא האדם בסדר העדיפות של מדיניות הממשלה. אתם מתמודדים עם האדם כדי שהוא יהיה נכס ולא נטל, יתרום ולא יהרוס, אני חושב שאתם עושים עבודה מצוינת וחשובה. תהייה לנו הזדמנות להכיר את כל הנוכחים בהמשך.


כשקיבלתי את התפקיד ראיתי בכך כבוד ושליחות לנושא חשוב ואני מעוניין שנעבוד בשיתוף פעולה מלא יחד עם הרשות. אין ספק שיש כאלה שתופסים את זה כמקצוע – כמקום עבודה, יש כאלה שתופסים את זה מהמקום של לתת, והמבחן הוא מה הם עשו כל חודש, המבחן אם בסוף יש תוצאות. אני מודע לכך שהמנגנון לא גדול ושאין מספיק תקציבים, אבל גם אם יש מנגנון גדול ויש תקציבים ואין רצון אז המצב גרוע. לפעמים אין הרבה תקציבים אבל יש רצון ואפשר לאזן את זה עם המוטיבציה והרצון. אפשר לשלב גם כוח ורצון טוב בקרב החברה והקהילה שרוצה להתמודד עם התופעה. לדעתי המגמה היא לנווט ולהוביל מדיניות.

אני רוצה להכיר את האגפים ולשמוע על המדיניות שלכם. אני רואה שאחד התפקידים הוא הסברה ואנחנו יודעים שכ- 20% מהציבור הכללי הם ערביים, אנחנו רוצים לשמוע איפה הוא נמצאים בסדר היום של הרשות, גם היכן העולים החדשים נמצאים. הרשות היא רשות גם למלחמה בסמים וגם באלכוהול ואנחנו רואים באדם המכור לא בעיה אלא אדם שסובל מבעיה, אדם שצריך לעזור לו לצאת מהבעיה ומהצוקה אליה נקלע. אנחנו מאוד מעריכים את מה שאתם עושים. פעם אמר מישהו על הנסיגה מגוש קטיף, עומק הנסיגה כעומק החקירה, אנחנו אומרים שעומק האהבה כעומק העשייה. לכן אני אומר שבנושא הזה תמצאו בנו שותפים מלאים בכל נושא ועניין.

העניין השני הוא נושא ה- matching, אני סבור שכמו שיש היום מדיניות כוללת, למשל אתמול העלה שר החינוך את פרויקט התקשוב במערכת החינוך שהולכים לשדרג אותה לעידן החדש ומצאו לכך את התקציבים, זה דבר מבורך. צריך לא רק לשמור על הקיים אלא להתחדש, לעלות את התביעות ואת הדרישות, ואסור שתהייה רשות מקומית שלא יהיה בה נציגות או נציג ושלא מגיעים אליה. לא יתכן לעשות מלחמת עולם ללא נציג אחד ברשות מקומית שייצג ויפקח ושימלא את המטרות ואת תכלית הרשות, במיוחד שמדובר בדבר משולב שהוא מערכתי, זה גם עניין של המניעה, הסברה, עניין חינוך וגם תרבותי, זו סוגיה מאוד מורכבת ומגוונת.

לומר שיש לנו ברשויות כ- 50 מתאמי סמים לדעתי מראש אנחנו יוצאים מנקודה נחותה, היכולת שלנו להשיג תוצאות תהייה נמוכה. אי אפשר למלא את החלל במילים וצריכים מעשים וגם אמצעים. צריך להגדיר את המטרה שלנו, הדרישה שיהיה לנו נציג ברשות, שנית לא יתכן שברשויות עם מצב סוציו-אקונומי נמוך שאין להן יכולת תקציבית לא ניתן. אנחנו הרי יודעים, דנו על כך באחד מדיוני הוועדה, שברשויות החלשות אין פעילות לצעירים ואיפה ואין חינוך לא פורמאלי.

לא יתכן שברשויות החלשות שהסיכון אצלן גבוה אנחנו לא נהייה שם בגלל עניין ה- matching. זה אבסורד שלא מתקבל על הדעת. לדעתי בסוגית ה- matching צריך לקיים דיון עם משרד האוצר ועם משרד ראש הממשלה וצריך להוביל החלטה בעניין כי זה אינטרס של המדינה. כל שקל שהיא משקיעה כאן מניב תפוקה רבה יותר בצמצום הגניבות, מספר האסירים ועוד דברים רבים. כדאי להשקיע היות שהיחס של ההשקעה בתוצאה הוא כמעט אפסי.


בנוגע למשרד האחראי אני מסכים איתך צבי הנדל. אני חושב שהזיקה לשר לביטחון פנים היא כאילו אנחנו משטרה והאכיפה שבעצם היא החוליה האחרונה בשרשרת הפעילות. אנחנו יודעים שהמדיניות היא יותר בשילוב כוחות של כל המערכות כמו למשל בחינוך. לדעתי משרד החינוך צריך לקחת את זה תחת אחריותו. הרי התכלית בהקמת הרשות הייתה לאגד את כל הגורמים ולאגם ולגייס את הכוחות למטרה המשותפת. אני חושב שהמשרד הרלוונטי הוא משרד ראש הממשלה, במשרד ראש הממשלה יש כל כך הרבה שרים ללא תיק שהוא יכול להפקיד את האחריות למשל על דן מרידור, יוסי פלד שהם חסרי מעש, שהם יפעלו בכוח ראש הממשלה שהאציל את הסמכות לאחד מהשרים שלו.


אני שמח להיות כאן ואני מודה לכם על הפעילות, מאחל הצלחה גם ליושב ראש החדש וגם לי כיושב ראש הוועדה החדש, וגם לרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.


בבקשה חבר הכנסת חמד עמאר.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך אותך לתפקידך. אני מאחל לך הצלחה ואני מאמין שתצליח, אני רואה איך אתה מוביל ואיך אתה מתחיל להוביל את הנושא, אני רוצה לאחל גם ליושב ראש הרשות הצלחה, למנכ"ל ולכל צוות העובדים והאורחים.


זה לא ביקורי הראשון כאן, הייתי כאן בערך לפני כחודש כשהגעתי עם תנועות הנוער לדיון על התכנית של רשות הנוער עם תנועות הנוער, אני באמת מברך על התכנית. שמעתי את תנועות הנוער וזה הלהיב אותי, שמעתי את תנועות הנוער החרדיות שמדברות על נושא אחד, שמעתי תנועות נוער של הקיבוצים והמושבים, את תנועת נוער הלומד.

שמעתי כמה זרמים של תנועות הנוער כולל תנועת הנוער הדרוזית ששותפה לתכנית. הצגתי ואמרתי מה אנחנו צריכים ואיזה תכנית. התכנית החדשה שלנו השנה היא לשלב את האימהות בכל נושא השימוש באלכוהול. אני לא רוצה לפתח את זה גם לנושא הסמים אבל זה חשוב להיכנס גם לנושא הסמים, פעם לשתות אלכוהול במגזר הערבי או הדרוזי היה עבירה חמורה ביותר בחברה ובמשפחה, הסתכלו על שותה אלכוהול כאל אדם שונה וחריג. היום הצעירים שותים ואנחנו לא יכולים לברוח מהמציאות, הצעירים שותים ושותים הרבה, שותים, נוהגים ומשתוללים ועושים בעיות ומתנהגים באופן אלים מאוד, צריך לטפל בבעיה ולשתף את האימהות.

אמרתי שהאימהות, במיוחד מהמגזר הדרוזי וגם בחלק מהמגזר הבדואי שמשרת בצבא, האבא נמצא בצבא וחוזר בסוף השבוע והאימא נמצאת יותר בבית והיא זו שיכולה לגלות וצריכה לשם כך להכיר את הסימנים של השימוש באלכוהול, סימנים של שימוש בסמים, היא צריכה להיות ערנית לראות איך הוא חזר בשלוש בבוקר הביתה. בעזרתכם אנחנו באמת מריצים את התכנית גם עם צוות הדרכה. אנחנו רוצים לקדם את התכנית כדי שהאימהות תדענה לזהות ולהדריך את הילדים, לעדכן את המשפחה כדי שכולם יעזרו ויתמכו בנושא.


נושא הסמים היום הוא נושא שצריך להסתכל עליו כעל דבר אסור. המשטרה פועלת והיא פועלת חזק בתחום. הבעיה הרצינית שלנו היא האלכוהול שבכל מקום שאתה נכנס אתה יכול לקנות אלכוהול ולא אסור לשתות אלא הוא מותר. החוקים החדשים שאסרו לקנות עד גיל 18 ואסור לשתות בכל מקום, אם רואים מישהו מתחת לגיל שמונה עשרה שותה בציבור אפשר לשפוך לו את האלכוהול. יש חוקים טובים כמו האיסור למכור משקאות אחרי 11 בלילה, אבל אין איסור לשתות כולל לילד בן שלוש עשרה ובן שתיים עשרה מותר. לפי הנתונים היום הנוער והילדים שלנו נמצאים במקום השני בעולם, הלוואי שבכדורגל היינו במקום השני בעולם, לפי הסקרים שראיתי אנחנו במקום השני עם ילדים ובני נוער עד גיל שתיים עשרה-שלוש עשרה ששותים. ראיתי באחד הפרסומים שהלוואי שנהייה בכדורגל במקום השני בעולם, אפילו את המקום החמישי הייתי מוכן לקבל.


אנחנו רואים את העלייה בשימוש, כאן צריך לעשות ולעבוד, לעבוד חזק וקשה. זה התפקיד שלכם. אני מכיר את זה מהרשות לבטיחות בדרכים שתפקידה תיאום בין המשרדים הרלוונטיים לנושא, לפקח ולתאם בין המשרדים. אני חושב שזה אחד מהיעדים שלכם וחלק מהמטרות שלכם. אתם עובדים מול הרבה משרדים: משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך ועם עוד הרבה משרדים אחרים. חשוב שאתם קיימים ושתהיו חזקים כדי להצליח ולבצע את העבודה המוטלת עליכם.


ישנה נקודה חשובה מאוד שחברי יושב ראש הוועדה נגע בה והיא הישובים בפריפריה –הישובים החלשים. הבעיה היא שהאוכלוסייה שם חלשה כלכלית. בישובים האלה נדרש כוח אדם ואין לנו את כוח האדם הזה. נגעו בנקודה שהרשויות והמועצות צריכות להשתתף, הן חלשות והן אינן יכולות להשתתף ולכן אין לנו כוח אדם. אם יש מישהו אמיד ויש לו ילד שלו שסטה מהדרך והתחיל להשתמש בסמים הוא יכול לדאוג עבורו לטיפול הטוב ביותר, אבל מישהו שהוא חלש כלכלית לא יכול לעשות את זה. לכן בישובים החלשים אנחנו צריכים את זה.

כשאני אומר פריפריה אני לא מתכוון דווקא לישובים הדרוזים, הבדואים או הערביים או על הישובים היהודים אלא אני מתכוון לכולם. לפריפריה צריך למצוא פתרון ייחודי, פתרון מיוחד לדאוג שיהיה כוח אדם מספיק, היום אין מספיק כוח אדם שנוגע בדבר, מדריך ועוזר בנושא. דיברתי עם המנכ"ל מספר פעמים שבכל המגזר הדרוזי אין אחד שמתעסק בנושא הזה במשרה מלאה, אין אפילו אחד. יש לך קרוב ל- 126,000 אזרחים דרוזים במדינת ישראל ואין אחד שמתעסק בנושא הזה. להגיד שאין לנו אנשים משתמשים? – יש לנו אנשים שצורכים גם סמים, יש אנשים ששותים אלכוהול ויוצאים בלילה, הבעיה קיימת אצלנו אבל אין מי שיטפל, אולי יש מישהו בחצי או ברבע משרה. אני יודע שאני אקבל את התשובה הזאת ולכן אמרתי שאין אחד במשרה מלאה שעובד בנושא ונוגע בנושא ומקדם את הנושא.
יש את תכנית "עיר ללא אלימות'. התכנית "עיר ללא אלימות" אמורה לספק את הטיפול בנושאים האלה, התכנית נכנסה גם לישובים הערביים וגם לישובים הדרוזים ולא מזמן שמעתי ששני ישובים בדואים נכנסו לתכנית הזאת.


העניין שהרשות היא חלק ממשרד לביטחון פנים- כל העניין שהנושא שייך למשרד לביטחון פנים זה כתוצאה מהסכמים קואליציוניים וגם משיקולי תקציב, זה שהרשות עברה למשרד זה נובע גם משיקולי תקציב, הרמנו את הכפפה כמפלגה שראתה את חשיבות הנושא ואמרנו בהסכמים הקואליציוניים שלנו שנבוא ונשים כסף להשקיע בנושא. זאת הסיבה שזה נמצא במשרד לביטחון פנים, אני הייתי רוצה לראות את הרשות כחלק ממשרד החינוך כי זה יותר עניין חינוכי שדורש טיפול חינוכי. אני איש חינוך וגם איש תנועת נוער שמכיר את העניין ומכיר את הצעירים ואיך מחנכים, לדעתי הרשות צריכה להיות תחת משרד החינוך. העובדה היום הוא שמפלגת 'ישראל ביתנו' אמרה שרוצים להרים את הנושא הזה תקציבית ולכן זה תחת המשרד לביטחון פנים.

היום לא הייתי מחליף את המשרד, אני פוחד מהרגע שיהיה שר אחר.

בדיוק.

מאוד משמעותי מיהו השר.

בגדול זה עניין של המדיניות, של התפיסה הכוללת.

הבעיה שלנו שהתקציב הפך להיות פונקציה של שיקול פוליטי. התקציב צריך להיות פונקציה של צרכים של הקהילה, איפה שיש צורך צריך להקצות ולא בגלל שהשר שותף בקואליציה נותנים, וכשהוא יוצא מהקואליציה לא נותנים, ומה אז? הצרכים קיימים והבעיה נשארה.

אותנו שכנעת.

אני מאמין שהרשות צריכה להיות תחת משרד החינוך, אני חושב שבאיזה שלב יחשבו על כך ויעבירו אותה. הרשות צריכה להיות מתוקף חוק ומתוקצבת באופן שוטף.

לעניין ה- matching בקשר להתמודדות עם סמים ואלכוהול, הגעתם למסקנה שיש צורך שיהיו עובדים במגזר הדרוזי ובמגזרים אחרים. זאת מדיניות שמחייבת חקיקה?

לא מחייבת חקיקה.

רק שתדע שיש היום שלושים ושתיים רשויות בהמתנה שרוצות להשתתף ולשים כסף ולנו אין את החלק שלנו.

אנחנו צריכים להציב מטרה, שתוך שנתיים - - -

אתה מדבר על מי שלא יכול להשתתף, מי שיכול להשתתף הן שלושים ושתיים רשויות שהן בהמתנה. אנחנו בצרה בעניין התקציבי.

כאן יש מועצות מהסוג של דרוזים וערביות.

לישובים שנכללים בתכנית "עיר ללא אלימות" התקציב עבור התכנית מגיע מהמשרד לביטחון פנים באופן שוטף?

גם וגם, גם שם זה matching. למשל אתמול הייתה בכנסת ישיבה על קריית שמונה, זה היה 20% שהושט על הרשות.

כמה רשויות נכנסו לתכנית?

היום יש 76 רשויות מתוכננות, אתמול הגענו ל- 68 מתוך ה- 76. התקציב של "עיר ללא אלימות" הוא למעלה מ- 70 מיליון שקל בשנה.

בפועל לכמה רשויות הפרויקט הזה נכנס?

68. בפועל.

בין היתר היא מתוקצבת מקרן ידידות.

50 וכמה מיליון דרך המשרד הביטחון פנים, שני מיליון דולר של הקרן לידידות ו- 18 מיליון שקל של הרשויות. 18 מיליון הרשויות פלוס 8 מיליון שקל מהקרן לידידות זה 26 מיליון והשאר כ- 50 מיליון שקל של המשרד לביטחון פנים.

כמה ישובי מיעוטים נכללים בתכנית?

אני לא יכול לתת מספר אבל אני יכול לבדוק את זה במהירות. יש הרבה.

יש יותר מ- 20%.

אני לא בטוח אבל אני יכול לבדוק את זה.

זה לא התחום שלנו.

אני יודע שזה לא התחום שלכם. זה ייתן לנו גם הפתרון לעניין התקציב של הרשות בנושא כוח האדם.

נושא ה- matching קיים. בכל הרשויות גם כשנכנסה "עיר ללא אלימות" ה- matching ניתן על ידי הרשות. אין רשות, לפחות לפי מיטב ידעתי שהממשלה מכסה את כל התקציב כולו.

אני אסיים את דבריי, אני באמת מברך על המפגש החשוב מאוד כאן, לשבת כאן ולשמוע. אני מקווה שנראה את הרשות במסגרת חוק שעומדת בפני עצמה ויש לה תקציב שלה באופן ישיר ושהתכניות של הרשות תוכלנה לרוץ קדימה ונפתור את כל הבעיות. להגיע ליעד של הורדת מספר משתמשי הסמים והאלכוהול, על האלכוהול צריך לשים את הדגש במיוחד בזמנים ובימים אלה כי זו תופעה שהולכת וגדלה וגיל הצריכה הולך ונעשה צעיר יותר. בהצלחה.

יש כאן מפה של המשרד לבטחון פנים, בנוגע לרשויות שנכנסו ל"עיר ללא אלימות". יש 55 רשויות שנכנסו.

68 נכון לאתמול.

בסדר, האחרים הם בפיילוט, כדי לא למנוע כניסתם של רשויות הוחלט לקיים פיילוט לאשכולות ונכללות כאן כמה ערים שהן בפיילוט. 55 רשויות והשאר בפיילוט, לפי מה שרשום כרגע המספר עומד על 66, לפחות מה שמעודכן באתר של המשרד לביטחון פנים.

טירת הכרמל היא ה- 67 ו- 68 מאתמול. השר קיבל החלטה שהן תיכנסנה. אני מעודכן.


כמה דברים, ראשית אנחנו מאוד שמחים לביקור הזה יושב ראש הוועדה חדש/ישן חבר הכנסת טלב אלסאנע שכבר בשלושה-ארבעה דיונים אחרונים בכנסת, מסייע לו כמובן חבר הכנסת חמד עמאר. אני חושב שהבקיאות והמוטיבציה שלכם לקדם גם את הרשות בפרט וכמובן את כל המאבק בנגע הסמים והאלכוהול בכלל, אני חושבת שהיא ראויה מבחינתנו לכל שבח. אנחנו גם מאוד מאוד מודים לכם על העשייה בהווה וכמובן אנחנו מאוד מאוד נשמח שאכן תובילו פעילויות ומאבקים מהסוג הזה גם בעתיד משום שהדברים האלה אינם מובנים מאליהם.


אני את הישיבה הזאת כמובן אקדיש לאו דווקא להכרת הרשות משום שאת זה יש בכתובים ואתם בהחלט מכירים אותנו, בוודאי היושב ראש שזוהי הקדנציה השנייה שלו. דבר אחד לא השתנה והדבר הזה שאנחנו עוסקים במרכיב שהוא אולי ה-מרכזי ביותר בתרבות הפנאי של הצעירים במדינת ישראל. זו לא כותרת שאין מאחוריה הרבה, זו כותרת שאומרת שזה הדבר המרכזי היום שצעירים, לצערי, משתמשים בו, אלכוהול קצת יותר מסמים ותכף ניכנס לנתונים. את המרכיב הזה חייבים לשנות, את המרכיב הזה חייבים לשנות בהרבה מאוד ערוצי פעולה.

זה לא ישתנה רק דרך אכיפה או דרך טיפול או שיקום, אלא בראש ובראשונה, דיברו על זה כבר לפני, נושא של החינוך והחינוך למניעה הוא המרכיב המרכזי בכל הפעילות הזאת. היום אנחנו ממוקדים בנושא הזה דרך הצעירים, אנחנו משתדלים להגיע לצעיר ולצעירה, אגב זה לא קשור למצב סוציו-אקונומי ולא קשור לדת ולא קשור למגזרים. כולם, כולם, כולם, כל צעירי ישראל בעניין הזה, אולי האוכלוסייה שבנתונים רחוקה והיא בנות מוסלמיות צעירות, אלו אולי מטעמים שדווקא אתם יכולים להשכיל אותנו. פרט לבנות המוסלמיות הצעירות ולמעשה כל צעירי וצעירות ישראל הפכו את זה לחלק מרכזי בהוויה התרבותית שלהם והם צורכים סמים ואלכוהול.

גם מהמגזר של העשירים.

כולם.


בשנים האחרונות אנחנו כמובן פועלים, זו גם התוויה לעתיד, בשינוי של אותה אווירה, לשינוי המודעות, שינוי ההכרה גם של הצעיר וגם דרך המעגלים של ההורים. מיד נתייחס להורים ולסגלים המקצועיים שמקיפים את הצעירים, אנחנו משתדלים להגיע בכל דרך לצעיר ולצעירה מהרגע הראשון, אומרים "ידידתי וידידי הצעירים, אתם עושים דבר שגורם לכם נזק משמעותי וככל שתיטיבו להפסיק עם זה ולפחות לצורך פחות" אם באלכוהול שכבר דובר על כך שהוא נגיש, חוקי וזמין אנחנו אומרים "אתם תיטיבו עם עצמכם".

בוודאי שכאנחנו מדברים בהיבט הכללי של מדינת ישראל, אתם אמונים על זה, אנחנו מדברים כאן על משהו שהוא גורם נזק אמיתי הן ברמה החברתית ובוודאי ברמה החינוכית, הן במעגלי התעסוקה, הן ברמה ביטחונית, ברמה כלכלית דרך הלבנות הון או דרך צרות אחרות ודרך חילוטים שנחשפנו אליהם בשבוע שעבר, חילוט רכוש של אותם אלה שעוסקים בזה. אין ספק שאנחנו עוסקים כאן באחת מהסוגיות המרכזיות בחברה הישראלית.

מי שסבור שאפשר להזיז את זה קצת הצידה או לא לקדם את ההשפעה על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, אתם כבר נכנסתם למספרים, טועה טעות חמורה, משום שזה לא דבר שאנחנו נרגיש אותו בעוד יומיים, בעוד שבועיים או בעוד חודש. כל שקל שייחסך היום מהמאבק הזה ייתן את אותותיו לרעה תוך שנתיים-שלוש. אין ויכוח על העניין הזה. היו מדינות שניסו מעט לשנות את התקציבים, לשמחתנו מדינת ישראל השכילה בהרבה מאוד מהלכים ולאורך הרבה מאוד שנים לפעול כך שהמשרדים ימשיכו בפעילות שלהם ושנושא התקציב לא ייגרע.

אבל, וציין כאן יושב ראש הוועדה, היעד המרכזי שלנו, הפנטזיה שלי, אותו מגדל אוויר שאני רוצה לבסס עליו את העוגן ואת הרגליים זה להגיע לכל מדינת ישראל. אם היום אני פועל ב- 66 רשויות אין לי ספק שאני חייב להגיע ל- 252 רשויות שקיימות היום. אני משפיע על 50% או 60%, המספרים כמובן יכולים להשתנות על פי המחקרים, היעד המרכזי שלי להגיע עם אותן תפיסות, עם אותה מדיניות לכל אחד במדינת ישראל ולהסביר לו בכל הדרכים הניתנות, ואנחנו יודעים את הדרכים, 'ידידי היקר או שאתה מפסיק את הצריכה כי זה יעשה לך אחת, שתיים שלוש, או שאתה ממעיט את הצריכה כאשר מדובר בחומרים חוקיים'.


מאחר ואנחנו כאמור עוסקים בגוף שאתם מכירים אותו ואת הפעילות שלו, אני ברשותכם אבקש להתרכז בכמה סוגיות מרכזיות שהיום הרשות שמה לעצמה כיעד ורת אותם הדגלים אותם אנחנו מניפים בשנים 2011-2012, לשם אנחנו רוצים להגיע ולשם אנחנו מכוונים את מעט המשאבים.


אנחנו כמובן פועלים בשיתוף פעולה, הרשות איננה פועלת בחלל ריק, אנחנו פועלים עם אותם משרדים בראש ובראשונה המשרדים שצוינו כאן: משרד החינוך בראש ובראשונה כי הם השותפים האסטרטגיים הכי מרכזים שלנו, גם עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לביטחון הפנים, המשרד לקליטת עלייה, משרד המשפטים ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ולמעשה אין משרד ממשלתי שאינו בה איתנו במגע. יש כאלה שיותר וכאלה שפחות אבל בסך הכלל התכלול כאן הוא תכלול מאוד משמעותי. כאשר אחד המרכיבים שציינתי איננו פועל כפי שאנחנו מצפים ממנו לפעול אנחנו מיד רואים את הנזק, והנזק הזה כאמור מצטבר. אני אומר שברמת המודעות אנחנו חייבים להמשיך ולפעול ולהפעיל את כל הכוחות ואת כל המנופים שיש בידנו כדי להגיע לשם.


אני רוצה לומר מספר מילים על אלכוהול. אלכוהול הוא אולי הסיפור הכבד ביותר היום בתרבות הפנאי של הצעירים. דובר כאן על נתון אחד של גילאי עשר-אחת עשרה שכבר 20% מבני הנוער שותים. מי שאחראי על המחקר ודיברת כאן בהרחבה, יושב כאן לשמאלך המדען הראשי דוקטור יוסי הראל פיש, לקחנו את המחקר שלו וראש הממשלה והממשלה השתמשו במחקר הזה לצורך הנפת דגל, לדעתי נעשה כאן מהלך יוצא מהכלל. מבחינתנו זו הייתה הזדמנות פנטסטית בלתי חוזרת, נלוו לזה גם כמה אירועים טרגיים כמו הרצח אריק קרפ בטיילת בתל אביב.

תוסיפו לזה עוד נושא אלימות שעלה ופרח, אנחנו יודעים שאלכוהול הוא מחולל אלימות מספר אחת בעולם המערבי. חיברנו את כל העניין הזה ויצאה לדרך תכנית שפועלת היום במקביל ובמשולב עם כל נושא הסמים על פי, אומנם בינתיים החלטת ממשלה של אריק שרון שישב בראש הממשלה, היום זה אמור להתמסד בחוק. אבל אין ספק שלנושא אלכוהול יש לו היום מרכיב מאוד מרכזי משום שאם ניקח את הסמים כמהלך שהוא חסום למעשה ברמת החקיקה מכל הכיוונים האפשריים, התפיסה והמודעות, הרי באלכוהול יש עדיין הרבה פרצות והפרצות האלה לשמחתנו הולכות ונסגרות אבל אין ספק שהן תשפענה.


בשנת 2010 בהמשך לתכנית הלאומית, כאן אנחנו נכנסים לפרקטיקה, נעשה מהלך חקיקתי מאוד מאוד משמעותי של אי מכירה אחרי השעה 11 בלילה ומתן סמכויות לשוטר, ענישה של המעאכרים, ענישה של בעלי פיצוציות וכל אותם דברים. אנחנו ממשיכים כמובן יחד עם הפרסום, יחד עם ההסברה שזה אמור להמשיך ולקבל את הדגש המרכזי שלו משום שאלכוהול בהיותו זמין ונגיש מהווה עדיין צרה צוררה.

אנחנו נכנסים כעת לשלב ב' של חיבור למועצות העיתונות שכבר היינו שם יחד מועצת הרשות השנייה ויחד עם מועצת הכבלים והלווין, אנחנו מנסים ליצור היום סוג של תקנון, נהלים אתיים על מנת לשים סוג של רגולציה עצמית כדי לנסות למזער את הנזק בעניין זה. כולנו ערים גם לפרסום וגם לתכניות המקור האלה בטלוויזיה המראות איך מפיקים סמים, איך מייצרים סמים או איך עושים סמים בלשוננו, וכל העניין של שתיית אלכוהול המופרזת לחלוטין, כל אותם דברים שמשפיעים על בני הנוער, אנחנו מכירים את זה ואנחנו פועלים בציר.

הציר השני הוא החקיקתי, אנחנו ממשיכים בציר החקיקתי ובעניין הזה הכנסת עזרה לנו בצורה בלתי רגילה בשנת 2010, וועדת הפנים ואיכות הסביבה, וועדת חוק ומשפט וכמובן הוועדה למלחמה בנגע הסמים. כולנו יחד יצרנו מערכת שמיהרה וחוקקה את אותם חוקים, לקחנו הרבה מאוד חוקים מהעולם ועשינו את האדפטציה, עשינו את ההתאמה למדינת ישראל, אנחנו נמשיך לעסוק בחקיקה משום שזה מרכיב מרכזי.

המרכיב השני שהיה כאן והוא כאמור ההסברה, אותם עלינו עם קמפיינים שוהלו גם ברמה הלאומית וגם ברמה רשותית. כאן אני מחזק את העניין של הפעילות של הרשות. הרשויות המקומיות לא חיכו למדינת ישראל כאשר הן פעלו נגד האלכוהול. הרבה מאוד רשויות הבינו את הנזק, הבינו את הצרה וכבר נכנסו לעניין הזה ועשו הרבה מאוד עשייה. עכשיו אתם צודקים כי יש הרבה מאוד רשויות שלא נכנסו לעניין אם מטעמי חוסר מתאם ואם מטעמי חוסר כסף ואם מטעמים אחרים. אנחנו צריכים כרשות לאומית לקחת על עצמנו את ההובלה יחד עם משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים לכסות את כלל מדינת ישראל בעניין הזה משום שהנזק באותה רשות ששם לא פועל המתאם או ששם אין את הכסף לאותו קמפיין, כמובן הוא נזק זהה לחלוטין כפי שהוא קורה באותו מקום שיש מתאם ויש בו פעילות. אנחנו מחויבים לעניין הזה כי כאן אין יכולת לעשות אי שוויון או הפליה.


הדבר השלישי שחשוב להקדיש גם לו בנושא של אלכוהול הוא נושא הכשרות סגלי מקצוע. כשאנחנו מדברים על סגלים מקצועיים אנחנו מתכוונים למורים, עובדים סוציאליים, מדריכים בחינוך הלא פורמאלי, רופאים, בכל אותם אלה מושקע היום מאמץ רב מאוד על ידי הרשות. יש כאן מספר אנשים מצוינים שצבי הנדל כבר הזכיר אותם שעוסקים בעניין הזה ואנחנו רוצים ביעדים שלנו תוך שנתיים-שלוש-ארבע שנים להגיע לכך שכל אדם שבא במגע עם הצעיר יקבל הכשררה, זה יעד מאוד מובהק שלנו, שיהיה לו גם את הידע וגם את המוטיבציה משום שהיום סגלי החינוך או המורים, המפקחים המקצועיים והמב"רים וכל אותם מדריכים מרכזים בבתי הספר יש להם לקונה מאוד בעייתית בנושא הידע איך להילחם.

מה אתם עושים בעניין הזה? אתם מעבירים אותו הכשרה? אתם מכשירים את המורים בכל בית ספר להתמודדות עם התופעה, נותנים לו כלים לאתר תלמידים משתמשי סמים?

גם בהשתלמות וגם בכל התחומים, יש רופאים שאין להם מושג בסוגיה הזאת.

אתם קשורים למערכות?

יש מרכז הדרכה.

יש השתלמויות חובה? בכל בית ספר עוברים השתלמות?

נעשית הפרדה בין המדריכים של שפ"י, אלה שעוברים את ההשתלמויות של השירות הפסיכולוגי ייעוצי שהם במסגרת חובה עוברים את הנושא הזה, יש להם מחלקה ספציפית לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. יש את המב"סים - האחראים הבית ספריים במסגרת ההשתלמויות.

היה לנו דיון בכנסת ושמענו כמה תלמידים שאמרו שבכלל לא שמעו, לא התייחסו לא הגיעו אליהם.

תמיד זה כך, ותמיד יהיה חלק ששמע וחלק שלא.

מי מפקח על הנושא הזה?

ביחד איתנו.

הרי בכל בית ספר המורים עוברים השתלמויות, באחת השתלמויות אפשר להעביר שעה למורים במסגרות ההשתלמויות בנושא ההתמודדות עם סמים, אין להם מושג בעניין הזה.

היעד שלנו הוא להגיע לכלל בתי הספר יחד עם משרד החינוך, גם אם יבוא משרד החינוך שאין לו מספיק שעות.

הם עוברים השתלמויות, השאלה מה הם התכנים.

בוודאי, הם גם מבצעים, חייבים לומר כאן גם שמשרד החינוך וגם השר וכמובן קודמיו ראו את כל נושא ההשתלמויות של סמים ואלכוהול בעדיפות גבוהה, יחד עם זאת שמעת את התלמידים שאומרים שלא מגיעים עדיין לכל בתי הספר, ולא מצליחים להגיע לכל מורה. כיעד אנחנו הולכים דרך המכללות.

את השיטה אני מבין שאנחנו מדריכים את המרצים בהשתלמויות, לא את המורים עצמם.

את המורים וגם את המדריכים. יש לנו את האסטרטגיה שאתם מכירים שמיועדת לתלמידי כיתה ט' עד יב' שזה חובה במסגרת תכנית הלימודים. כל שנה יש את יחידת הלימוד בנושא גם של סמים ואלכוהול כחלק מתכנית מערכתית לרווחת הנוער.

לא מגיעים עדיין לכולם.

אבל הפיקוח של משרד החינוך.

אל תתבלבלו בבית הספר יש מדריכת שפ"י או מב"ס, לכל שאר סגל המורים אין להם מושג בסמים ואלכוהול, נקודה.

את הנקודה הזאת העליתי גם בוועדה הקודמת. יש שעת מחנך, יש מורים, מה הקושי? הרי הכי קל להגיע לילדים האלה בבית הספר, שבשעת מחנך אחת לרבעון תוקדש נושא סמים ואלכוהול.

אולי זה צריך להיות במסגרת חוזר מנכ"ל, ובמסגרת תכנית 'כישורי חיים' שהיא מתחילה להיטמע בשנים האחרונות, במסגרות אלו בנוסף לשיעור חינוך יש במסגרת התכנית 'כישורי חיים' יש יחידה בנושא של סמים ואלכוהול.

אבל לכאן לא מגיעים.

לפי המספרים הם מגיעים לכ- 80% מהתלמידים.

זה השערה לא מבוססת.

ההערכה של משרד החינוך היא שהוא מגיע לכ 70% עד 80% מהתלמידים, הם לא מצליחים לפחות למיטב ידיעתנו.

לדעתי משרד החינוך לא עשה שום בדיקה לגבי הנתון הזה, לפי התלמידים שהיו אצלנו זה לא כך. אדוני היושב אני חושב שבנושא הזה אנחנו צריכים לקיים דיון אצלנו.

אנחנו נמצאים כרגע בשדה עם הסקר הארצי הגדול של ארגון הבריאות הלאומי, מדגם מייצג ארצי של כ- 17,000 תלמידים מכיתות ו' עד יב'. כאשר בפעם הראשונה בהיסטוריה הכנסנו גם שאלון למנהלי כל בתי הספר שנדגמו. תוך שלושה חודשים יהיו לנו הממצאים של 2011, שאלנו שם שאלות לגבי החשיפה של כל תכניות ההתערבות בנושא של סמים ואלכוהול כולל נושא האלימות. אנחנו נדע גם מפי הילדים וגם מפי המנהלים את תמונת המצב של אחוזי החשיפה.

מתי אתם מתכננים לפרסם את הממצאים?

אנחנו כרגע בשדה ואני מניח שאחרי פסח.

ברגע שאתם תקבלו את התוצאות אנחנו נקיים דיון משותף עם משרד החינוך, נקיים דיון על התוצאות ונשמע את תשובתו של משרד החינוך בעניין.

יש לנו עוד תכנית שאנחנו חושבים שתסייע בהעברת הנושא בצורה שיטתית בכל בתי הספר, זה באופן שאנחנו נכנסים למכללות בפריסה הארצית במגזרים השונים, - - -

מכללות להכשרת מורים.

בהן אנחנו מכשירים מרצים שיעבירו את הנושא באופן שיטתי לכל הסטודנטים להוראה במכללות לקראת צאתם להיות מורים בבתי הספר השונים במדינת ישראל. כשהם יקבלו את הנושא הזה אנחנו מקווים שאז יהיה מענה שכל מורה בישראל לפחות מקבל X שעות בנושא.

היום התכנית כבר עובדת?

שני מחזורים עשינו בכל המכללות, אנחנו פותחים את התכנית בפני כל המכללות.

איך זה מתבצע בפועל? אתם שולחים נציגים שלכם למכללה, איך אתם עושים את זה?

אנחנו פתחנו תכנית שרצה ב'מכון מופת' שהיא אכסניה לכל המורים במדינת ישראל באים מרצים מכל המכללות השונות, כל מכללה שולחת כשני מרצים מטעמה שהם מופקדים על נושא הכשרתם של הסטודנטים להוראה כחלק מתכנית לימודים מחייבת במסגרת הכשרתם להיות מורים במדינת ישראל. זה התהליך, זאת הכוונה שלנו.


כרגע ערכנו במסגרת שני מחזרים ,במהלך שנתיים את התכנית כפיילוט, זו השנה השלישית שאנחנו רוצים לעשות בה שינויים. אנחנו כל הזמן בקשר עם משרד החינוך בנושא כדי שזה יהיה שיטתי וכדי באמת לכסות את כל המורים שנכנסים להוראה בבתי הספר השונים.

זה רעיון טוב להגיע למורים העתידיים כשהם עוד במכללה.

זה הרעיון וזה הכיוון, התחלנו כפי שנטע אמרה לפני שנתיים - זו מהפכה. אני אומר שהתהליך חינוכי ייקח את שלוש-ארבע שנים ואז זה יכסה את כולם.

אבל אני עדיין חושבת שבאמת אם זה ייקלט בתוך מסגרת משרד החינוך כחובה, ולא שאנחנו כל הזמן נצטרך לרוץ זאת צריכה זה צריך להיות החלטת שר. אם השר ייתן הוראה וזה ייכנס למועצה להשכלה גבוהה בתכנית לימודים זה יהיה אחרת. אנחנו כל הזמן רצות אחרי הזנב.

הוא יגיד לך עוד שעה כאן ועוד שעה שם.

אם זה יוכר כחלק מלימודי חובה אנחנו נצליח בנושא. זה צריך להיות מוכר על ידי השר כחלק מלימודי החובה במדינת ישראל במערכות החינוך.

לדעתי פעם העלינו את זה ומשרד החינוך קצת התנגד.

הם אומרים שיש הרבה נושאים וגם משרד התחבורה רוצה שעת חובה בנוגע לבטיחות בדרכים, רוצים גם להעביר שיעורים בנושא אלימות נגד נשים, סמים והם אומרים שלא יישארו להם שעות ללימודים.

אגב, אנחנו לא חייבים לדרוש שעה שבועית קבועה, אנחנו כן חייבים שבתוך 'כישורי חיים' או בתכנית אחרת שאחת לחודש יוקדש שיעור לנושא הזה.

זה ישנו כיחידה בתכנית 'כישורי חיים'. הבעיה היא הפיקוח ושזה יתבצע, תמיד יש כאלה שלא מקבלים.

הנושא הוא מאוד מרכזי, החלק השני של החינוך, הרי החינוך לא מסתיים בבית הספר, הוא לא מסתיים בחינוך הפורמאלי. למדנו, וגם לזה נכנסנו בצורה מאוד מאוד משמעותית בשנה האחרונה שבכל הנושא של האוניברסיטאות ששם כמעט לא פעלנו למרות שאוכלוסיית הסטודנטים היא האוכלוסייה שצורכת הכי הרבה סמים במדינת ישראל. אנחנו יודעים את זה. בשנה האחרונה נכנסנו לחמש מכללות ואוניברסיטאות והשנה אנחנו כבר עולים לעשר. היעד המרכזי שלנו שבכל אוניברסיטה או בכל גוף אקדמי יהיה אדם מטענו, שוב ברמה של matching אנחנו נותנים לו גם את הידע וגם את החומרים. היום אנחנו פועלים כבר בשמונה אוניברסיטאות וכאמור נמשיך ונגדל בעניין הזה.


החינוך הבלתי פורמאלי כולל הפנימיות ומוסדות חסות הנוער, מתנ"סים דרך תכניות ספורט, קידום נוער, כל הנושא הזה קיבל תעדוף מאוד מאוד משמעותי לשנים 2011-2012. הכוונה שלנו שלא יהיה מוסד חינוכי במדינת ישראל שלא נגיע אליו. כלומר איפה שיש אדם צעיר ובמיוחד באוכלוסיות בסיכון אנחנו נהייה שם. כשאני אומר "אנחנו נהייה שם", דיברתי על השותפות, זו לא הרשות אלא יחד עם משרד החינוך שלשמחתי כן מגלה כאן פתיחות ורצון לכסות את הכל. זה תהליך חינוכי ותוך מספר שנים נבצע את הנושא הזה.


הקהילה שאורנה אחראית עליה, כאמור יש לנו היום נציגים ב- 66 רשויות. בנוסף יש לנו עוד 23 רכזים שהם במגזר של חבר העמים. מתוך המתאמים יש לנו 9 אנשים שהם במגזרי המיעוטים, כלומר מוסלמים ודרוזים ויש לנו עוד 9 רכזים אתיופים. העניין הזה התחיל ככספים קואליציוניים שמפלגת 'ישראל ביתנו' שראתה את כל הנושא של העולים כנושא מאוד מאוד מרכזי וחשוב. אנחנו ביעד שלנו, מאחר וכבר דיברנו, הרצון שלנו זה כמו שאנחנו יודעים לעשות את הקמפיין הייחודי לעולים חדשים ובערבית, וחבר הכנסת חמד עמאר היה אחד מהאנשים שדיברנו איתם על הנושא הזה, אנחנו כמובן פועלים לפי מגוון התרבויות.

זאת אומרת, שאני יודע שהדרך שבה אני מגיע לבן העדה האתיופית שונה לחלוטין מאשר לאדם צעיר מאום אל פאחם ובוודאי מאותו עולה חדש שיושב בכרמיאל. לכל אחד אני מנסה לבנות את החליפה שלו כאשר אנחנו מדברים על כל נושא ההסברה וכניסה למודעות. הנושא הזה הוא קריטי. אנחנו פועלים בשפות רבות ויש לנו היום אתר אינטרנט שכבר פועל היום בארבע שפות, יש לנו כמובן את העברית, אנגלית, רוסית ואת הערבית. לפני כשבועיים עלה האתר לאוויר. אנחנו למדנו שמחסום השפה ותרבות הוא מחסום שאנחנו חייבים לפרוץ אותו. גם בעניין הזה הושקע מאמץ גדול בשנת 2010 להיכנס לכל מגוון התרבויות, שוב, זה ימשיך לוות אותנו גם בהמשך.

לגבי הפעילות, אני רואה שאין התייחסות למגזר הבדואי בנגב.

נכון. המגזר הבדואי בנגב סומן דרך התכנית החדשה שהוגשה למשרד ראש הממשלה והיא ממש יושבת מולי. הכוונה להיכנס לשישה ישובים: חורה, תל שבע, אבו בסמה, לקיה, כספייא ורהט העיר הגדולה.

היה לנו אירוע מאוד קשה לפני כמה ימים, מתאם ברהט שאשתו נהרגה. יש עוד תושבים ברהט חוץ ממנו?

היה לנו ניסיון בלקיה לפני שלוש-ארבע שנים, ניסיון קצר שדווקא משם למדנו שאנחנו חייבים אנשים מהמגזר, היה לנו מישהו שהוא לא מהמגזר שעזב, והרשות בלקיה לא המשיכו לתת, תחילה הם נתנו את התקציב.

הוועדה מתכוונת לקיים סיור בנגב וגם במגזר הבדואי. היינו מבקשים שעד אז לקבל את המדיניות שלכם לגבי המגזר הבדואי בנגב. יש שם בעיה קשה מאוד של סמים, גם של סחר וגם של שימוש.

אין לי ספק שצריכים שם עבודה מאוד רצינית.

למעשה הנושא הזה כבר קיים במשרד ראש הממשלה. הצעת התקציב הוכנה כמובן על ידנו במסגרת עוד גופים במשרד לביטחון פנים, היא מונחת כעת במשרד ראש הממשלה. ציינתי כאן את שמות הישובים וזה יהיה גם בשגב שלום ובערערה. הרצון והכוונה שלנו להגיע לאותם שבע-שמונה ישובים, לבצע פעילות עם אנשים, כל התכנית מוכנה והוגשה - - -

באף ישוב בודאי אין היום מתאמי סמים?

זאת התכנית.

כראש תחום קהילה אני רוצה להתייחס בנושא של המתאמים בכלל ושל המגזר המיעוטים בפרט.

יש התרשמות שהבדואים בנגב הם רק המבריחים.

בין היתר, הם עשו הסבה מקצועית הם גם בזה, אבל יש כאלה שבדרך התחילו להשתמש.

בואו לא נכה את עצמנו בחינם, אנחנו ניסנו כמה פעמים לפעול ולא כל כך הצלחנו בין היתר במידה לא מועטה גם בגלל חוסר ונכונות של ראשי הרשויות.

אני תמיד מוכן לקבל הכל חוץ מהמשפט האחרון. לא מקבל שתמיד יש מי שמגלגל את האחריות, גם אם ראשי הרשויות יגלגלו את האחריות על הרשות גם את זה אני לא מוכן לקבל. המטרה היא לעשות ולא למצוא תירוצים שאותם אפשר למצוא מכאן עד להודעה חדשה, אני יכול להציג דף מלא תירוצים, צריך לעשות.

אני רוצה להגיד לך שהנושא של המגזר הוא יקר לנו וחשוב לנו. הדבר היחיד מבחינתי, אני אומרת בשיא הכנות שמבחינתי שמה שעומד בין מה שקורה היום במגזר ואיפה שאנחנו נמצאים היום לבין מה שאנחנו רוצים להיות זה הכסף. יש לנו בתוך הרשימה של השלושים וכמה ישובים גם ישובים מהמגזר גם מהדרום שמעוניינים ומוכנים לתת.

ראיתי הרבה פעילות בתוך ישובים רבים נוספים. זה שאין כמעט אף ישוב בדואי אחד זה לא עניין של כסף אלא עניין של סדר עדיפויות, לדעתי זה דבר לא סביר. אפשר להגיד שאין תקציב אבל רואים שהפעילות לא מאוזנת.

לא רק עניין של תקציב אלא היכולת לממש.

הכוונה שלנו היא להיכנס לאותם שמונה ישובים. התכנית מוכנה והנושא הזה הושם, ברגע שימומש נושא התקציב אתה תראה שבבת אחת זה מקבל תעדוף מאוד מאוד גובה. מבחינתנו אנחנו מוכנים מחר בבוקר, לא מחר בבוקר אלא אתמול בבוקר להיכנס. למעשה היום בשנת 2011 אנחנו כמעט ולא יכולים להיכנס לשום רשות חדשה ושוב מתוך מגבלות כסף. ברגע שיש אנחנו נכנסים ולא מחכים לדברים האלה, יש לנו את המערך. הוזכר כאן וואליד חדד שמנהל את המגזר - -

אני מציע, ואני מדבר על הבדואים בנגב, שבתחילת הדרך תבחר את הישוב הראשון השני שאיתם אתה מתחיל שיהיו כאלה שהוא יגיד לך שיש לו השפעה עליהם. כי ככל שנוכל שנצליח עם הראשון והשני השאר כבר יבואו מעצמם. אסור לנו להיכשל כי קל מאוד שראש רשות לא ייקח את הנושא ברצינות. חשוב שזו תהייה רשות שתהיו לו השפעה ומלה.

איפה למעשה יש לנו בעיה של נכונות? וכאן אני כן אבקש את הסיוע שלך. בשנה שעברה נכנסו עשרים ושלושה אנשים מטעם השירות הלאומי למועצה אזורית בוסתן אל מרג' ולעכו. אנחנו מאוד רוצים להרחיב את העניין הזה, יש לנו קושי אמיתי עם ראשי רשויות כמו בשפרעם, נצרת וכמו בטירה ועוד בכמה מקומות, הנושא הזה עלה גם אצל השר לפני מספר ימים. ראשי הרשויות כאשר אנחנו באים אליהם הם אומרים כן ואחרי זה דרך וועדת המעקב הם אומרים בעצם את הלא. אנחנו רוצים לפרוץ את המחסום הזה משום שאנחנו מאמינים שאותם אנשים - - -

בעניין הזה אני מסכים איתך, יש כאן שיקול שהוא יותר פוליטי משיקול ענייני מקצועי.

לא הבנתי.

עניין השירות הלאומי. לכן אני בא בהצעה לוועדת המעקב בצורה הברורה, אסור לנו לקפח את השירות בקהילה הזאת, כלומר בעזרה וסיוע לנזקקים, נתינה למוסדות עם כל הערכים של הנתינה והזדהות עם הקהילה. המטרה היא לנסות להגיע להסכמה שהשירות יינתן דרך הרשות המקומית. למה זה נתקל בהתנגדות מקרב הקהילה? – השירות הלאומי נתפס כאילו זה אלטרנטיבה לשירות הצבאי, אולי גם בגלל שהמשרד האחראי על השירות הלאומי הוא משרד הביטחון. כאשר לוקחים פרויקטים חברתיים או חינוכיים למשל כמו פר"ח כולם רוצים, גם אני השתתפתי בפרויקט פר"ח. צריך להעביר את הפרויקט הזה או למשרד החינוך או למשרד הרווחה ולנתק את הזיקה הביטחונית, להעביר למקום יותר חברתי. המשמעות שהשירות ניתן לקהילה לחברה ולכן צריך לנתק אותו מהממד הפוליטי כדי להחליש את ההתנגדות. צבי הנדל הנושא הזה הוא רעיון טוב.

אפילו לשנות את השם לשירות קהילתי ולא לשירות לאומי.

באחריות משרד הרווחה או משרד החינוך.

לפני כשבועיים נפגשתי עם בנות דרוזיות, גם אצלנו במגזר הדרוזי יש התנגדות אדירה לשירות הלאומי של הבנות. שהגברים יעשו צבא ואת מה שצריך, אבל עם הבנות צריך להיזהר. היום מצאו שם חדש 'שירות למען הקהילה הדרוזית' שם זה נתנו לשירות. נמצאות היום למעלה מעשרים בנות שמשרתות בשירות והן במקבלות את אותן זכויות של בנות השירות הלאומי. גם אנחנו כתנועת הנוער אימצנו והכנסנו לתוך התנועה קרוב לשלושים ושש בנות שתעשינה את השירות אצלנו בתנועה. המועצות המקומיות נעזרות בעניין. שינוי השם ואם ידעו לנווט את הנושא האנשים יבינו שזה נושא חשוב ומדובר באנשים שבאים לתרום לקהילה ומדובר בכוח אדם שעלותו יחסית נמוכה.

נעשה סיכום ביניים, זה לא תחת אחריותו של משרד הביטחון?

אני חושב שכן. פרויקט שירות לאומי בכלל הוא תחת אחריות משרד הביטחון.

לא. ביטחון פנים ומשרד המדע.

הנושא שונה, היום הוא לא תחת משרד הביטחון, היום יש בנות שנמצאות במשרד החינוך ודרך משרד החינוך אתה יכול.

משרד האוצר מתקצב תקנים למשרד הביטחון בנושא של השירות הלאומי והשירות האזרחי, האזרחי זה לחרדים. אני אומרת, והיו לי כמה פגישות עם ראשי ערים במגזר בנושא הזה כי השירות הלאומי הוא בעצם שירות למען הקהילה ולכן זה לאו דווקא קשור למשרד הביטחון או למשרד לביטחון פנים, לא משנה מאיפה הכסף בא - - -

לפי מיטב ידיעתי השר האחראי הוא השר דניאל הרשקוביץ שר המדע.

אתה צודק, המנהלת נמצאת אצל השר דניאל הרשקוביץ ומשם מועברים או למשרד לביטחון פנים או למשרדים אחרים. בשטח זה לא משנה להם אבל השם הוא מאוד משמעותי.

המספרים - מתוך 700 תקנים הצליחו עד עכשיו לממש 100 איש בלבד. אנחנו חושבים שזה אחד המרכיבים הכי מרכזיים כי כשכוח אדם מתחיל להימצא במקום זה מנוף, אתה נכנס דרך האיש ואתה מתחיל לבצע פעילות.

יש תקנים שלא מנוצלים, זה הרבה כסף, אנחנו מקבלים את זה כהתנדבות אבל הם ממנים אותה, חבל. זה יכול להיות כוח אדם בלתי רגיל.

דבר נוסף שאני רוצה לציין, אנחנו, כשאני אומר אנחנו שוב מתייחס כל השותפים, בנושא הפיצוציות ומכירת סמים ואלכוהול. 3,000 פיצוציות פועלות במדינת ישראל. לפני שנה עשינו מאבק אדיר גם בחוקי אלכוהול וגם בחוקי הנגזרות בנוגע לסמים סינטטיים שנמכרים שם, וגם סמים לא סינטטיים שנמכרים שם. אנחנו מכניסים עכשיו לחוק גם את הנושא של כל ה'מבסטון' וה'נייס גייד' והאחרים, זו מלחמה קשה. מי שהוא שותף מאוד מרכזי בעניין הזה אלו הן הרשויות המקומיות. אנחנו יודעים לתת את הכלים למשטרה והמשטרה באמת מצליחה בהרבה מאוד מקומות.

יחד עם זאת, חבר הכנסת חמד עמאר סיפר לי כבר על אותם מכוניות שנכנסות בסופי שבוע וקונות, הצעירים יורדים וקונים בפיצוציות כי המשטרה לא נכנסת לכל הרשויות ולא מבצעת את אותה עבודה כפי שאנחנו רוצים שהיא תבצע בכל אותן רשויות. את הכלים יש, אם עד לפני שנה לא היו כלים נגד האלכוהול ונגד ה'חגיגית' לסוגיה, היום יש את הכלים. כאן ראשי הרשויות, אני אומר שוב זו אחת המשימות המרכזיות שלנו, אנחנו מבקשים, לוחצים ופועלים בכל דרך אפשרית.

לעניין הנגישות, בשעה שתיים בלילה יכול צעיר לגשת לפיצוציה ולקנות בה אלכוהול למרות החוקים הוא יכול לקנות שם את אותם סמים, לדעתי זה אחד מהדברים המרכזיים. אנחנו גם יודעים לתת את הכלים, המשטרה עושה את מה שהיא עושה, זה גם מאוד תלוי בכוחות המקומיים, זאת אומרת אותה רשות מקומית עם הפקחים של ראש הרשות או העירייה שפועלים בהשראת ראש הרשות חייבים להיכנס לעניין הזה. אם גם אתה שואל אותי, אני חושב שמה שקרה בחמש השנים האחרונות, העלייה הדרמטית בצריכת האלכוהול הייתה הנגישות הבלתי נסבלת הזאת. אותה יכולת והזמינות של הצעיר שניגש בשעה שתיים עשרה בלילה וקונה את האלכוהול.

הסוגיה של החוקים הן בשעות והן במקומות והן שמותר לשפוך את המשקה, מאוד הועילה בתודעה, לא למנוע כי למנוע ימצאו את הדרך כך או כך, זה נכנס פתאום לתודעה ואנשים מתחילים להבין שכשהולכים מכות זה בגלל שהוא היה שיכור. כמה שאצלנו הנושא בתוך הנשמה, לא היה מספיק במודעות.

מרכיב חשוב נוסף זה נושא של ההורים. אנחנו הבנו דרך כל המחקרים שלנו, היום אנחנו משתדלים לבסס את כל הפעילות שלנו על מחקר ועל נתונים, הבנו שלהורים יש תפקיד מרכזי. ההורים במדינת ישראל טעו טעות חמורה כשהם חשבו שהם הפכו להיות כספומטים ונהגים. ממש לא נכון, שאלנו את הילדים "מה משפיע עליך?" אמרו הילדים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים "בראש ובראשונה תוכיח לנו נזק בריאותי, שנית שההורים יתחילו לתת לנו תשומת לב, שיתחילו לדבר איתנו על הנזקים". אנחנו פועלים היום בהרבה מאוד ערוצים דרך הסדנאות, דרך הסברה ודרך כל הכלים האפשריים להגיע להורה להסביר לו את אחריותו ואת סמכותו ההורית. דברים שלכאורה נעלמו מהעולם, מסתבר שהם לא רק קיימים.

אני לא יודע איך זה אצלם, יתכן שהם נורמליים מאיתנו, אני לא צוחק ולצערי זה כך, אצלנו ההורה עד לפני זמן, וגם כיום יש כאלה, אתה בא אליהם עם הסוגיות האלה והם אומרים "מה נעשה, כל החבר'ה שותים". אני לא יודע איך הסמכות ההורית אצלכם אבל אם זה כמו אצלנו אז טיפול בזה נותן תוצאות הכי משמעותיות.

צבי הנדל דיבר על המגזר אבל הייתי ברשותך מבקש להרחיב. יש היום, לפחות דרך הרשות, ארבעים ושמונה סיירות הורים שפועלות, אנחנו בעניין הזה הולכים וגדלים כי הקהילה, כי האוכלוסייה מבינה. יש אגב קושי במגזר עם סיירות הורים.

זה נכנס בכמה ישובים.

נכון.

עם מי יש שיתוף הפעולה בפרויקט הזה?

למעשה יש כמה שותפים, יש את אכ"מ של המשטרה ויש 'עיר ללא אלימות' ויש כמובן גם של הרשויות המקומיות שפועלות בצורה יזומה וגם של ההורים. אנחנו מעודדים את זה בכל מקום והמספרים גדלים מיום ליום. למדנו שזה מכשיר אפקטיבי, אמרנו שאנחנו רוצים להגיע בכל דרך אפשרית, זה עובד. הם מדברים איתם בגובה העיניים, הם לא באים אליהם מהמקום של השוטר או של המורה או המדריך, הם באים ומסבירים להם על הנזקים, גם עוזרים למי שצריך עזרה במקום.

זה דו סטרי, גם ההורה מתחנך והוא מגלה את התופעה, וגם הילדים שמדברים איתם ולא צועקים עליהם.

אם דיברנו על גובה העיניים, ודיבר על זה חבר הכנסת חמד עמאר, הנושא של מועצות תלמידים ומועצת תנועות נוער, גם בעניין הזה הייתה פעולה מאוד משמעותית שהתחילה בסוף שנת 2010 אותה נגביר הרבה יותר בשנים 2011-2012 משום שלמדנו שאנחנו לא רוצים לבוא רק כממשלה, אנחנו רוצים לדבר איתו, נער לנער ונערה לנערה, שידברו איתם, שידברו ביניהם ושיסבירו את הנזקים. הם משמשים כשגרירים מצוינים. גם כאן אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול ולמדנו שזה חשוב ביותר.


הנושא הבא הוא הנושא הרפואי שהוזכר כאן. למעשה למעלה מעשרים שנה לא הייתה הכשרת נרקולוגים במדינת ישראל, אותם רופאים שיודעים לתת את הייעוץ הנכון. היום מתבצעת באוניברסיטת תל אביב, נפתחה השנה השנייה, הכשרה מאוד ארוכה באורך של שנתיים של ארבעים וחמישה רופאים שילד או נער יוכלו לקבל את הייעוץ, שידעו מה לעשות, איך לפעול, למי לפנות, כי אנחנו יודעים שלשירותי הרווחה לא נוח לפנות, אנחנו הרי מכירים את הבעיה שלא רוצים להזדהות, לא רוצים להגיד יש לי בעיה, עם הרופא הרבה יותר קל לדבר, עם רופא משפחה או רופא אחר יש הרבה יותר נכונות. הרופאים יחד עם אוניברסיטת תל אביב בנינו תוכנית לשנתיים, היא רצה יוצאת מהכלל, ארבעים וחמישה איש שגם משנים את התמונה לחלוטין.

גם עם רופאי ילדים, רופאי חדרי מיון ואחיות חדרי מיון שמקבלות דרכנו באופן שוטף הכשרות. אנחנו הכנסנו הכשרה בבתי ספר לסיעוד, כלומר היום במדינת ישראל כל אחות שלומדת את הנושא במסגרת לימודי תואר מקבלת שעות קבועות בנושא סמים ואלכוהול, לדעת לזהות ולאתר שיש כאן בעיה. במסגרת הכשרות על בסיסיות שמכשירות אחיות להיות אחיות בחדרי מיון, הכשרה על-בסיסית שמועברת בבתי ספר בישראל בפריסה ארצית, הנושא של סמים ואלכוהול מועבר. אנחנו גם מעבירים את ההכשרות בחדרי המיון לצוותים המקצועיים שכוללים את הרופאים, אחיות והשירות הסוציאלי. אנחנו עושים את ההכשרות האלה באופן שיטתי וזה יהיה מובנה ובסופו של דבר ההכשרות האלה תועברנה באופן שוטף.

אני רוצה להגיד למה חדרי מיון. אחד הנתונים הקשים ביותר שאינם ידועים הוא ש- 2,200 ילדים מגיעים עם הרעלת אלכוהול, לא שתוי שמקיא קצת בנמל תל אביב והחבר'ה מנקים ועוזרים לו וגמרנו. מובאים 2,200 ילדים כל שנה לחדרי מיון. מדובר כאן על עשרות כל שבוע. הרופאים לשמחתנו - - -

לאן הולכים כל השאר?

יש נזקים בריאותיים קשים ביותר, כבד ודברים וכאלה, אני מדבר על הילד שמגיע עם הרעלת אלכוהול. 2,200 איש האלה מקבלים טיפול כי לשמחתנו רופאים יודעים לתת היום את הטיפול. חדר המיון הוא המקום שאליו מגיע הנער, שם אנחנו יודעים להגיד לו ולהורים שלו, כי יש חובת דיווח למשפחה, "חברים הילדים שלכם כבר בסכנה" זה לא שהוא שתה שלוש וודקות ונמרח על המדרכה, אנחנו מדברים כבר על דברים הרבה יותר גרועים שיכולים להביא לאשפוז של כמה ימים. לשמחתנו זה לא נגמר כאמור במקרי מוות אבל כל מקרה כזה הוא מקרה בעייתי, כלומר הנושא של הסגל הרפואי הוא קריטי ולכן אנחנו משקיעים בו הרבה מאמץ.


ברשותכם אני רוצה לעבור לרגע לנושא של המתדון משום שכאן אני מאוד מבקש את הסיוע, אני אסביר על מה מדובר. יש היום כ- 3,000 איש שמקבלים תרופה לפי משרד הבריאות, תחליפי סם, בלשון אחרת הם המתדון והסובוטקס. לאותם 3,000 זה מרכיב מרכזי ביכולת שלהם לתפקד כאנשים נורמטיביים, כלומר לחזור למעגלי עבודה והלימוד ולמעגלים המשפחתיים. ניסינו יחד עם חבר הכנסת אחמד ברכה להעביר חוק שבכל רשות שיש בה 50,000 איש יהיה בה מרכז לחלוקת מתדון. לצערי נכשלנו חמש ארבע משום שהמרכז לשלטון מקומי והרשויות המקומיות התנגדו. יש חשש כל הזמן של מי יודע איזה קרניים צומחות לאנשים.

אולי אנחנו נקדם אותו יחד.

השר לביטחון פנים מאוד רוצה את החוק הזה, וודאי.

אולי במקום להגדיר 50,000 שזה יהיה 70,000 איש, נמצא את הנוסחה. תעביר את הצעת החוק לבת שבע פנחסוב מנהלת הוועדה ואנחנו נבדוק.

בהחלט. הנושא הזה חשוב משום שהוא מוביל לדבר נוסף, אנחנו יודעים שאסירים שמשתחררים - - -

אתה לא חייב להגיד לשר יצחק אהרונוביץ, זה מסלול עוקף ממשלה כשאתה נותן לשני חברי כנסת זה יהיה הרבה יותר יעיל.

אבל הוא רצה שזו תהייה הצעה ממשלתית.

אתה מספר לי? לכן אמרתי שאתה לא חייב לספר לשר ותיתן לשני חברי הכנסת.

הוא הגיש את זה לממשלה?

הוא הגיש וזה נכשל חמש ארבע כי היו כמה שרים שלצערי הקשיבו לראשי רשויות. ראשי הרשויות חוששים מהאנשים האלה, הם חושבים כנראה שהם גורמים נזק.

גם אם הוא לא יקים את המרכז הם ימשיכו להיות והם לא ייעלמו.

הסיכוי שהם יחזרו לסמים הוא הרבה יותר גדול.

בוודאי. רק אתמול אחר הצהריים ישבנו עם ראש עיריית קריית שמונה שאמר "האנשים שלי נוסעים לטבריה לקבל את המתדון, אני מוכן לשים מבנה" אתה יודע מה? הוא צדיק, כל הכבוד ואת זה אנחנו רוצים. החבר'ה האלה קיימים ונושמים, אנחנו רוצים לעשות את זה בראשון לציון, רוצים לעשות את זה בעוד הרבה רשויות. אני אומר שוב שאת הנושא הזה צריך לפרוץ ואם צריך לחייב אותם בחוק אני חושב שזה יהיה מצוין.


ציינתי והזכרתי גם את הנושא של האסירים, אנחנו יודעים ש- 60% מאסירים במדינת ישראל צורכים סמים.

סליחה, שני חברי כנסת יושבים כאן שעה וחצי ומקשיבים לנתונים מאוד ברצינות, אל תנסה אותם יותר מדי, זה מעל הטבע.

אני אשתדל לקצר.


דבר נוסף שחשוב מאוד לציין פה זה הנושא של ה'קנביס' לצרכים רפואיים. אחת הרעות החולות במדינת ישראל, יש היום 5,000 איש שמקבלים, נכון להיום 5,200 איש, שהם פועלים ברישיון משרד הבריאות. יש כאן מאבק לא פשוט על איך יקבלו את זה, על פי איזה קריטריונים, מי יספק להם את החומר, מי ישווק, מי ישנע, מי יגדל, הרשות הרימה פה דגל מאוד מאוד יפה עם משרד הבריאות. חייבים לגמור את העניין הזה, זה הגיע לבג"צ.

תעשה מכרזים.

פרסמנו מכרז.

אחרי הפגרה, הדיון הראשון יהיה על ה'קנביס'.

זה אחד הנושאים המרכזיים.

איך זה מתבצע היום?

היום יש אדם אחד בלבד שהוסמך על ידי מנכ"ל משרד הבריאות שהוא על פי החוק המנהל. דוקטור יהודה ברוך שהוא מנכ"ל אברבנאל בית החולים הפסיכיאטרי בבת ים, הוא קיבל את זה כי היו 50 מטופלים, היום יש 5,200 אבל זה עדיין אדם אחד בנוסף על תפקידו כמנכ"ל בית החולים.

הוא היחיד שנותן רישיון לגדל והוא היחיד שנותן רישיון גם לצרוך. אין דבר כזה, אדם אחד ל- 5,200 איש עם פקידה אחת, ולכן זה פרוץ.

מנכ"ל משרד הבריאות דוקטור רוני גמזו נכנס לעניין בצורה יוצאת מהכלל יחד איתנו, בניינו מערכת לפחות ברמת התכנון, היא כרגע מוקפאת בבג"צ משום שאחת המגדלות עמותת "תיקון עולם" הגישה בג"צ נגד הסמכות שלנו בנושא גידול, העתירה למה בכלל הרשות נכנסה. הנושא הזה חייב להיפתר. יש בעיתיות קשה מאוד עם העמותה הזאת ויש כבר נגדה שני צווי סגירה שלא ממומשים משום שיש קושי בין המשטרה ומשרד הבריאות, אני לא רוצה להיכנס לזה כאן בפורום - - -

בקצב הזה עד לבחירות הבאות הם יעברו את אחוז החסימה.

40,000 איש.


הנושא הזה חייב לבוא על תיקונו.

כרגע זו בעיה פנים ממשלתית.

יש כאן עוד הרבה מאוד נושאים כמו נושא גז מזגנים, הקשר עם העולם שמאוד התפתח וציין כאן צבי הנדל את האיחוד האירופי, משרד החוץ רואה בנו היום מכשיר מצוין, היו פה משלחות מכל העולם שמשמשות כבקר שלנו, ידע מוחלף עם כל המדינות המתקדמות. בסך הכל אני יכול להגיד מלה אחת, אני חושב שהיום מדינת ישראל היא מדינה מאוד מתקדמת בתחום.

המשלחות מגיעות לכאן ואתם לא יוצאים לחוץ לארץ?

יוצאים מעט מאוד, לא יותר מדי. אני יכול לומר לסיכום כי הזמן לוחץ, מדינת ישראל נחשבת דרך כל ערוצי הפעולה האלה ועדיין לא דיברנו על האכיפה, טיפול ושיקום ועל כך שנעשית כאן פעילות מאוד רחבה. מדינת ישראל נחשבת כמדינה מאוד מתקדמת בתחום המלחמה בסמים, בשיקום ובחינוך, בהסברה ובכל התחומים שאנחנו עוסקים. אנחנו רוצים להמשיך להיות מאוד חזקים, אנחנו רוצים להגיע לרשויות. יש כאן אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה וזה כבר צוין, אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות. לא מדובר בעלויות בשמיים אלא באמת מדובר בסכומים קטנים שמונעים נזק אדיר, אנחנו מדברים על נזקים במיליארדים. דוקטור יוסי הראל פיש אם תרצו ירחיב קצת, אנחנו מדברים על נזק של מיליארדים לחברה לא רק בתחומים הכלכליים אלא בהרבה מאוד נגיעות חברתיות אחרות וגם ביטחוניות. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות ואני חושב שחייבים להמשיך ולחזק את הרשות הזאת, לתמוך בה. אתם עושים את זה בצורה יוצאת מהכלל בכנסת ועל כך תודתי הגדולה. כך אנחנו רוצים להמשיך לעבוד ושנצליח. תודה.

אולי נעשה סבב מהיר של כל אחד מהנוכחים.

ראש תחום פיתוח משאבי אנוש ברשות. האחריות שלי היא בפיתוח הכשרות בתחומים של מניעה, טיפול ושיקום גם במוסדות להשכלה גבוהה ומול המשרדים שאנחנו עומדים איתם בקשר ועושים את כל התיאום והם: משרד הרווחה, משרד הבריאות, שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר, אל-סם, קידום נוער, משרד החינוך, שירות מבחן למבוגרים, נוער, חסות הנוער, הפנימיות. בכל הגופים האלה אנחנו מנסים לקדם הכשרות לסגלים המקצועיים כדי שיעבירו את הנושא כולל הכשרות למנחי הורים כדי שידריכו הורים בכל נושאי ההסברה, נזקים של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים וכדי שיוכלו לעשות דיאלוג נכון, ראוי ותורם עם ילדיהם לגבי שימוש לרעה ולנזקי הסמים.

אני אחראית על הקשרים הבינלאומיים. קשר מאוד מרכזי שאנחנו מחויבים לו כי מדינת ישראל חתומה על שלושת האמנות הבינלאומיות בנושא הסמים, זה הקשר עם האו"ם. זה אומר הרבה מאוד דברים מבחינת נציגות שלנו שם בוועדות. אנחנו חברים בוועדת הסמים שם, רק 43 מדינות חברות בה בעת ובעונה אחת. זה נותן לנו מעמד להיות כבר קדנציה שנייה חברים. ארגון בינלאומי אחר הוא ארגון הבריאות הבינלאומי שמאז שאנחנו עוסקים בנושא האלכוהול זה ערוץ מאוד חשוב.


נושא נוסף שאנחנו נותנים תשומת לב רבה בשנים האחרונות הוא האיחוד האירופי. יש כמה פורומים של ארגונים אירופאים, אין לנו כאן זמן לפרט, אבל בהחלט אני מדברת על הדדיות מלאה שמשלחות בדרג בכיר מאוד הגיעו אלינו בשנה-שנתיים האחרונות. אנחנו מנסים להיכנס לכל מיני פרויקטים שלהם. אני מציינת את זה כי כמו שאנחנו יודעים אנחנו לא כל כך אהודים באירופה, וזה נושא שמאוד חשוב לאירופאים שנותן איזו תרומה ונוכחות שלנו שם. יש ניסיונות כל הזמן ואנחנו לא מרימים ידיים לעשות משהו במישור האזורי. זה לא כל כך פשוט אבל היו לנו בשנים האחרונות הרבה התקדמות, אין מה לעשות הם נגזרת של מצב פוליטי, גם עם הרשות הפלשתינית גם בימים שהיה מאוד קשה מבחינה מדינית הצלחנו לעשות דברים מהבחינה המקצועית וגם עם ירדן ועם המשרד האזורי של האו"ם בקהיר.


נקודה אחרונה שאני חושבת ש עליה גאוותנו, אנחנו מייצאים ידע. לייצא ידע זה אומר גם מספר הפניות של אלה שמתעניינים בנושאים שונים, משלחות שמגיעות לכאן, זה פרויקט שאנחנו עושים אותו יחד עם משרד החוץ, וגם השנה בפעם הראשונה ריקי נסעה לקניה על פי בקשה ובמימון משרד החוץ, ריקי צימר ראש תחום מניעה, היא יצאה ולימדה את הקנייתים יחד עם נציגת משרד החינוך לסמינר של שבועיים. מבחינתנו זו הייתה פריצת דרך ואנחנו מאוד מעודדים את הכיוון הזה כי אנחנו חושבים שאם אפשר לתרום וגם כשלא תמיד רוצים לקנות ממך ידע זה אחד התחומים שחייבים לדחוף הלאה.

חשוב לציין את שלוש עשרה המדינות שהגיעו הנה.

יאיר ביקש להרחיב, כשאמרתי שבאים לכאן לקנות ידע, אנחנו במשך כמה שנים מנהלים קורס עם המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ, הייתה תקופה פחות אבל כעת זה התחדש, מגיעים לכאן מדינות בדרך מדינות מהעולם השלישי שזקוקות לידע, מגיעים לכאן לחודש. בשנה האחרונה היו כאן נציגים של שלוש עשרה מדינות, חלקם מדינות אפריקה, מזרח אירופה וגם מדינות האזור. במשך חודש שלם הם מגיעים גם להכיר את המדינה וללמוד את נושא הסמים והאלכוהול. ההשתלמות של ריקי צימר שנסעה לקניה הייתה אחרי שמשלחת הייתה פה וראתה שלא מספיק ש הבכירים רק הגיעו אלא צריך שמישהו יגיע לשם וייתן את זה בשטח. לזה אנחנו מקדישים הרבה מאוד תשומת לב.

דוברות והסברה. אני אומר מלה אחת. המיזם הגדול במגזר הערבי הוא 'מכורים לחיים' זה הדברים כמו התלת ממד, אוטובוסים וכל הפטנטים האלה. אנחנו נמצאים בתקופה הזאת בהפקה של גרסה בשפה הערבית, אני מניח ששנת הלימודים הבאה נופיע גם עם השפה הערבית - -

יש צורך כי לא כולם דוברים?

לגבי הפקות בשפה הערבית, מבחינת תיאטרון והפעילויות שיש בהן מסרים לבתי הספר.

אני מיד אתן לך תשובה, אבל השאלה המצוינת בנושא השפה, תמיד שואלים אותי למה אין בשפה הערבית א', ב', ג', ד', ה' , ו', בדקתי דווקא דרך משרד פרסום במגזר הערבי, בלי להזכיר שמות, שיבוא ויבחן לי אצל תושבי ישראל דוברי הערבית במגזר הערבי מהי השפה או מהם העיתונים שהם הכי הרבה קוראים, כי כל פעם שאני עושה תשדיר שירות או מודעה קופצים לי משרדי הפרסום ושואלים למה אין בעיתון הזה ולמה אין בערבית, כמו שגם כן במגזרים אחרים. התברר שהמגזר הערבי בישראל קורא הכי הרבה את עיתון ידיעות אחרונות, אני לא אכנס למה.

אני אגיד לך, אתה נכנס לפנל ויש את האתרים בערבית וכולם צופים. לדעתי כדי להגיע לציבור הערבי זה דרך התקשורת בערבית.

נכון מה שאתה אומר וגם אמרתי, היום אנחנו נמצאים במצב שהפרסומים שלנו בנושא סוגי הסמים, להורים וכל מה שהוזכר כאן נמצא גם בשפה הערבית, אתר האינטרנט רק לאחרונה נכנס בשפה הערבית. לשאלה הספציפית ששאלת לגבי תיאטרון, היינו במספר בדיקות ברמה הארצית לעשות משהו כזה, זה להצליח בגלל כסף, אבל מה שאורנה אומרת זה שיש לנו הרבה מאוד הפקות תיאטרון ברמה הקהילתית. ישבתי שעתיים בשפרעם בהצגה בערבית ושמעתי, הצגה נפלאה שעלתה שם במרכז.

דרך הרמה הקהילתית גם מגיעים למקומות באזור.

כל נושא התיאטרון נמצא אצלנו, הקמנו וועדה למיפוי תכניות והם הגישו את המסקנות.

יש דברים ויש תכניות בשפה הערבית, תמיד אפשר עוד וצריך עוד, אבל זה לא שיש קרקע בתולה, יש עבודה ועבודה טובה.

צריכים לעשות קמפיינים הסברתיים באופן מרוכז.

יש. בכל פעם שמעלים קמפיין בשפה העברית אנחנו עושים גם בשפה הערבית וגם בשפה הרוסית, התחלנו קצת באמהרית אבל זו קהילה קטנה, אבל התחלנו.

המבקר הפנימי של הרשות. אני חושב שפרט לכך שאנחנו טופחים על השכם אנחנו גם עושים ביקורות כדי לשפר ולייעל את המערכת. אני רוצה לציין כאן בעיקר את ראשי התחומים שרואים בביקורת הפנים כלי לשיפור התהליכים, למשל בנושא הקהילה שדובר כאן על ההקצאה. השנה אנחנו נכנסים למדיניות הקצאת משאבים בערים השונות, בקהילות השונות כדי לבדוק מדיניות כזאת או אחרת, לקבוע עדיפויות. בתחום המחקר אנחנו בודקים אם המחקרים עונים על הצורך בכלים ואמצעים כדי לדעת היכן אנחנו נמצאים בכל שלב ושלב. אני חושב שהביקורת הפניהפנימיתת תורמת ומסייעת בהמלצות שלה לשיפור תמידי של המערכת. תודה.

חשב הרשות, זה שאין לו כסף.

האוצר תמיד חשוב, ברגע שהוא יפסיק לבכות - - -

מצבנו יהיה גרוע.

ראש תחום תכנון ובקרה ברשות.

סגן מנהל הרשות, מסייע למנהל הרשות בניהול הרשות עצמה, מתאם את עבודת הפנים של הרשות. ידו בכל מה ששמעתם כאן, לעומת זאת יד כל בו.

אני למעשה איש אקדמיה שעוסק שלושים שנה בחקר מניעת התנהגויות סיכון בקרב בני נוער וצעירים. רוב השנים הללו אני עובד גם כנציג ישראל בארגון הבריאות העולמי בכל תחום בריאות הנוער, ועובד בעצם בארגון הבריאות העולמי ובארגונים אחרים במערכות מחקר ועבודה מול ממשלות בהתוויית מדינות בתחומים הללו. הצטרפתי לרשות כמדען הראשי לפני כארבעה חודשים, התרכזות המחקר של המדען הראשי בעצם כאן לפתח את אותן מערכות מדעיות שתאפשרנה לפיתוח ועדכון של המדיניות ושל אסטרטגיית התערבות ולתכניות שתהיינה תמיד מבוססות על ידע מדעי עדכני. גם מבחינת הידע האקדימיולוגי שמאפשר לזהות את האוכלוסיות בסיכון ואת המגמות לאורך זמן, שיהיה ידע מעודכן.

יש לנו מערכות ניטור שכוללות גם סקרים של תלמידים, גם סקרי אפידמיולוגיה של אוכלוסייה בוגרת יותר. לאחרונה נכנסו לשותפות עם האיחוד האירופי לפיתוח מערכת ניטור שתאגם כאן הנתונים שנמצאים בכל משרדי הממשלה השונים בתחום אלכוהול וסמים לתוך מערכת אחת ונגישה, שתאפשר לעשות שימוש בכל מקום מקום בצורה נכונה. מערכת של מחקרי הערכה שאנחנו שואפים להגיע למצב שכל פעילות שמתבצעת על ידי הרשות או השותפים שלנו בשטח תהייה מוערכת עם הערכה מדעית כך שנדע שזה לא רק נמצא בשטח ועובד ועשינו V, אלא כדי שבאמת נשיג את המטרות שלשמן אנחנו נכנסים לשם, ואם הוא לא משיג את המטרות נעשה את הצידודים העדינים שצריך לעשות כדי שהוא כן ישיג אותן.


אנחנו ממנים תכנית מחקר מאוד רחבה בתחום, בעיקר של גורמי השפעה שמשפיעים על תחום סמים ואלכוהול שנערכים על ידי אנשי אקדמיה ומחקר ברחבי הארץ, אנחנו מממנים את המחקר שלהם. אנחנו עובדים על שיתופי פעולה מאוד עמוקים בתחום המחקר עם מקומות אחרים בעולם. לאחרונה היינו ב'ניידה' בארצות הברית, אנחנו הולכים לבנות איתם בשיתוף פעולה, מה שנאמר על ידי רותי בנוגע לאירופה וכיוצא בזה, גופים כמו "יונסיף", "אונסקו" ואחרים אנחנו מתחילים להעמיק את הקשר, כשהמטרה הסופית מעבר לתרומה מהידע והניסיון שלנו לאחרים להיות והמקום של נתינה גם להיות במקום שנוכל ללמוד מהצלחות וליישם את ההצלחות הללו גם אצלנו.

ראש תחום אכיפת החוק. אני בעצם מנווט, מתאם, מגשר את הפעילות והמדיניות של הרשות עם גופי האכיפה העיקריים שהם משטרת ישראל על כל זרועותיה, המשטרה הסמים, רשות הסמים של רשות שירותי בתי הסוהר, ורשות הסמים של יחידת המכס. הפעילות ענפה בכל התחומים, המעורבות והשותפות שלנו בולטת משום שאנחנו בעצם משתדלים גם לחדש וגם לסייע במדיניות פנימית של הגופים האלה. אנחנו משתתפים בהרבה מבצעים, משתתפים גם בהדרכה של חלק מהגופים האלה כולל הדרכה של גופים במשטרת ישראל. הדגשים לאחרונה בתחומים של המשטרה ושלנו הם הדומיננטיות על האלכוהול ופעילות נגד עבריינות באלכוהול. במקביל אנחנו לא שוכחים גם את נושא הפיצוציות.


אני חייב לומר שחלק גדול מאותן זרועות די צמאות לביקורים שלנו משום שלחלקן אנחנו מסייעים ומשדרגים גם בציוד וגם באמצעים.

ראש אגף תחום מניעה. ראשית אני מאמינה שזה אחד התחומים החשובים ברשות.

הכי חשוב.

הכי חשוב, אני מאמינה בחינוך ובמניעה כי אני חושבת שמכאן זה מתחיל ואנחנו רוצים לעצור את הכל רגע לפני.


התחום שלי עוסק בפיתוח מדיניות ואסטרטגיות עבודה כולל פיתוח תכניות לאוכלוסיות יעד שונות בהתאם לצרכים וכמובן לאוכלוסיות היעד. אנחנו מפתחים את התכניות בשיתוף עם המשרדים ובשיתוף הארגונים השונים איתם אנחנו עובדים. אני חייבת לציין את שיתוף הפעולה המלא של ראשי התחומים כאן כי אנחנו צריכים את משאבי אנוש לפיתוח תכניות ההכשרה, אנחנו צריכים את המחקר שילווה אותנו ושיגיד אם באמת התכניות טובות או לא, אנחנו חייבים את הטיפול והשיקום מתוך זה שהראיה שלנו בבית הספר היא על הרצף בין הגילאים הצעירים לגילאים הבוגרים וגם מחוץ לבית הספר כלומר האקדמיה, מה שיאיר הזכיר.

לכן הראיה שלנו היא מאוד רב מערכתית כשפיתוח האסטרטגיות, מה שצבי הנדל קודם אמר. על רקע פיתוח האסטרטגיה מפותחות תכניות שונות כמו התכנית שהוזכרה שבכל כיתות ט' במדינת ישראל במגזר הערבי ובכיתות י' במגזר היהודי, עוברים את תכנית 'מכורים לחיים' בהמשך לתכנית בית ספרית. כמו תכנית 'אלכוהול' שאנחנו מפתחים לכיתות ה' ו' למשל, אנחנו מתכוונים שזה יהיה באופן מערכתי לשאלתך קודם שלא תמיד מתבצע, אבל זה בהחלט קיים.


אנחנו מנסים להגיע גם לאוכלוסיות במסגרת החינוך הפורמאלי וגם הבלתי פורמאלי שזה כולל אוכלוסיות שהוזכרו קודם, אני לא ארחיב, רק ארחיב ואומר דבר אחד, בשנה האחרונה כל תכנית שאנחנו מפתחים למשל עם קידום נוער שהיא תכנית באמצעות סרטים, ואם זה התכנית 'כן לספורט לא לסמים' ואם זה תכניות שאנחנו מפתחים או שמשרד אחר מפתח היא מופצת באופן רחב והאנשים שמקבלים את התכניות האלה עוברים השתלמות. זה דבר מאוד חשוב כדי שיהיו כלים כי לא מספיק רק לדבר, לא מספיק לכתוב את התכנית אלא חשוב ליישם את המדיניות שאנחנו מפתחים. ראינו למשל צורך בנושא של פיתוח מיפוי תכניות, מה שהוזכר כאן, ריבוי תכניות בשטח, שוב, חלקן לא מעורכות, על חלקן אנחנו לא יודעים מי ומה. בניינו למעשה וועדה של מיפוי תכניות עם אנשי הרשות ואחרים, אנשי אקדמיה וכדומה כדי לעשות סדר וכדי שכל תכנית תוגש לאישור הוועדה. אני לא רוצה להרחיב כי זה יהיה בלי סוף אבל אני באמת חושבת שיש הרבה מאוד עוד לעשות וחשוב לעשות כי אין גבול לכך.

ראש תחום קהילה ברשות. הקהילה היא התחום שבעצם מיישמת את מדיניות הרשות בשטח. בקהילה עובדים היום ב- 67 רשויות מקומיות בעזרת המתאמים שהם המתכללים ברשות המקומית ורכזים שהם רכזים מגזרים, או במגזר המיעוטים שיש לנו בשתי ערים, גם בחיפה וגם בעכו יש לנו רכזים. אנחנו הולכים להיכנס ללוד עם רכז ערבי, אגב שם במימון מלא שלנו בגלל התכנית להעצמת לוד. ניכנס עם רכזים למגזר חבר המדינות ויש לנו תשעה רכזים למגזר האתיופי. סך הכלל יש לנו כמאה איש אנשי שטח, כאן ברשות יש לנו צוות גם של מנחים שהם מנחים אזוריים וגם מנחים מקצועיים-מגזרים.


בעצם העבודה היא עבודה של תכלול עבודה בתוך כל רשות מקומית, תיאום – המתאמים כשמם כן הם, הם מתאמים בעיקר את העבודה של חינוך מניעה והסברה בתוך הרשות, גם טיפול ושיקום יחד עם גורמי האכיפה, זה בכל האוכלוסיות מגיל גן. יש לנו אפילו עבודה עם סבים וסבתאות בעיקר במגזר של חבר המדינות וכמובן עם הורים ונוער והכשרות נוספות של אנשי מקצוע, מעבר להכשרות הארציות יש גם הכשרות מקומיות. העבודה מאוד רחבה, היא פרוסה ואני יכולה לתת על זה הרצאה שלמה. זה בתמצית.

לגבי רכזים קהילתיים, יש לי תחושה ויתכן שאני טועה, מאחר והתפיסה ש'ישראל ביתנו' עשו צעד מבורך ודאגו להקצות תקציב אז לא רק שהם העבירו אותו לרשות ואמרו לכם אנשי המקצוע התקציב עומד לרשותכם ותפעלו על פי סדר העדיפויות שלכם ובשיקול דעתכם להשגת תוצאות טובות, אלא הם גם הכתיבו לכם איפה להשקיע את הכסף, לדעתי זה דבר פסול .

הכל היה נכון, חוץ מהמשפט האחרון.

זה היה הפוך, שאלו אותנו כמה עובדים אתם צריכים כדי לטפל בעולים, אמרתי כמה והם מימנו את זה.

בתכנית 'עיר ללא אלימות', 19 ישובים הם מהמגזר הערבי. זה מעל 20%.

אני שם לב שרוב הרכזים הקהילתיים הם בקרב העולים מברית המועצות לשעבר, כמעט כל הרכזים. אני אומר שחשוב שיש, מבורך שהיה, חשוב ששיקול הדעת היכן להקצות ובאיזו דרך יהיה אך ורק של הרשות, ולא יהיה שיקול פוליטי אלא מקצועי.

לחלוטין. הכבוד רב. רק במלה אחת, חסר כאן ראש תחום שיקום וטיפול שהוא בדרכו דרומה לכנס.

למה בהנהלת הרשות אין ייצוג למגזר?

יש נציג של המגזר הערבי .

יש את 'חוק חובת ייצוג הולם'.

יש לנו את המנחה של המגזר הערבי, וואליד חדד.

בחור רציני שעושה עבודה רצינית יוצאת מהכלל. לא נמצא כאן ראש תחום טיפול ושיקום דוקטור חיים מהל, כרגע בדרכו לרומא לכנס שהוא מייצג אותנו.

קורס לגליל המערבי פותח עם וואליד זה קורס ייחודי לאנשי מקצוע במגזר הערבי ומשתתפים בו עשרים וחמישה איש במכללת הגליל המערבי.

לפני שקמים ומסיימים אני מבקש לומר, ראשית תודה שבאתם, שנית לפי השאלות נתת הרגשה שאתה לוקח את הנושא ברצינות רבה, שלישית למדו משהו מאובמה נשיא ארצות הברית, שרצוי שהוא יעשה דברים טובים ושיעשה כל מאמץ שישראל תחתום הסכמים עם הרשות הפלשתינית וכדומה, נתנו לו פרס נובל לשלום, הוא הסתפק בפרס וזהו. אנחנו החלטנו שאנחנו לא מחכים לסוף אלא כבר עכשיו אתה מקבל פרס וכעת זה יחייב אותך. אנחנו מאחלים לך הצלחה.

זה כבוד גדול, תודה רבה. זה ידרבן אותנו לעבוד יותר ואנחנו מוקירים ומעריכים את הפעילות שלכם. תודה רבה.

תודה רבה, אתה בן בית.

זו הייתה ישיבה מעניינת ומועילה, אני מודה לכם מאוד, שמעתי, הכרתי ונמשיך לעבוד יחד. בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45