הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
33
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 430
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י' באדר א' התשע"א (14 בפברואר 2011), שעה 11:30

הצעת חוק מרשם תורמי מח עצם, התש"ע-2010
של חה"כ עמיר פרץ, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ זאב בילסקי, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ אילן גילאון, חה"כ דניאל בן – סימון, חה"כ יואל חסון, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ דוד רותם, חה"כ אופיר אקוניס (פ/239)

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר

עפו אגבאריה

זבולון אורלב

אריה אלדד

זאב בילסקי

אילן גילאון
אורלי לוי אבקסיס

ח"כ עמיר פרץ

ח"כ אנסטסיה מיכאלי

ד"ר בועז לב

- משנה רפואי למנכ"ל, משרד הבריאות

עו"ד טליה אגמון
- ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

ד"ר עמנואל גזית
- אחראי תורמי מח עצם, משרד הבריאות

עו"ד אדוארד ווייס
- סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יאיר זילברשטיין
- משרד האוצר

ד"ר יוליאן זלינגר
- אגף הרפואה – חטיבת בתי החולים, שירותי בריאות כללית

רבקה פרייליך – זלצר
- דוברת האגודה למלחמה בסרטן



ד"ר ברכה זיסר
- המאגר לתורמי מח עצם, עזר מציון

וילמה מאור

אייל לב ארי

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מרשם תורמי מח עצם, התש"ע-2010

בוקר טוב. יום שני בשבוע, י' באדר א', 14 לפברואר 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. והנושא: הצעת חוק מרשם תורמי מח עצם התש"ע - 2010 של חברי הכנסת עמיר פרץ, זבולון אורלב, זאב בילסקי ואילן גילאון, דניאל בן – סימון, יואל חסון, טלב אלסאנע, אופיר אקוניס.

זה דיון שלישי בסדרה, ואנחנו גם בפעמים הקודמות לא העברנו את זה כהכנה לשנייה, שלישית, בגלל עניין תקציבי. אנחנו לא רוצים להשתטות, אנחנו רוצים כסף. ואני חייב לציין שמזה שבועיים שלושה כל פעם שזבולון רואה אותי במליאה הוא אומר לי: ואללה, הבאתי כסף, הבאתי כסף, הבאתי כסף, תעשה דיון. תעשה דיון, הבאתי כסף. הבאתי כסף. האוצר, הוא הביא כסף? כמה כסף הביא?

יאיר זילברשטיין, משרד האוצר. הסיכום עם המציעים הוא שבשנת 2011 יוקצה סכום של 5 מיליון שקלים לתמיכה בארגונים העוסקים בנושא, ובעתיד, לפי הצרכים המקצועיים.

למה לא חתמתם על מכתב התחייבות?

יש מכתב התחייבות.

אבל לא חתום.

יש אצלי.

לא, יש.

חתום?

למיטב ידיעתי.

תבדוק. ועדת ברנע גמרה ב – 2004. כבר העבירו לקופה 10 מיליארד, והם עדיין לא חתמו על המכתב. אני לא יודע מכוח מה העבירו את הכסף. 10 מיליארד. לא שקל אחד. והם עוד לא חתמו על המכתב. אז אני לא יודע. כשזה מספרים גדולים הם מעבירים. 10 מיליארד הם יעבירו. אבל מיליון שקל הם לא יעבירו.

חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.

קודם כל אני מודה לך על הדיון הזה שאני מתפלל שבכושר מנהיגותך תביא אותו לסיום להכנה לקריאה שניה ושלישית שנוכל לאשר את החוק כבר בשבוע הבא.

למעשה סיימנו את החוק הזה, למעט העניין התקציבי. וכאמור, אני קיבלתי התחייבות בכתב חתומה.

חתומה? אתה יכול למסור את זה לועדה?

למיטב ידיעתי, כן. ואם לא – אני אדאג שתגיע אליך הודעה חתומה.

אני חוזר על ההתחייבות הזאת פה גם לפרוטוקול.

יפה.

אם יהיה צורך.

תנקוב במספר כספי.

אני רוצה לקרוא את המכתב שנמצא.

או.קיי.

והוא יאשר אותו.

בסדר.

אנחנו, חבר הכנסת בילסקי ואני קיבלנו מכתב ב – כ"ז בטבת תשע"א, 3 בינואר 2011 שמספרו 2011241.

רק אליכם הוא מופנה?

זה אני רציתי לשאול. חבר הכנסת אורלב. אני לא בעסקה – אין חוק.

אתה בעסקה. אתה בעסקה.

מה זה? אני הראשון שהבאתי את החוק הזה.

אתה בעסקה.

זה 8 שנים כבר.

אתה בעסקה.

לא, וגם חידשתי אותו.

סעיפיו הם כאלה.

יש גבול.

1. משרד האוצר יסיר את התנגדותו להצעת חוק מאגר מידע לתורמי מח עצם (פ/1361) ושל עמיר פרץ, בכפוף לכך שסעיפי המימון האמורים בהצעה.

של עמיר פרץ כתוב?

ונוסח ההצעה.

זבולון אורלב, כתוב: של עמיר פרץ?

לא, אני הוספתי.

אל תוסיף. זה כסף שלך. אני רוצה כסף שלי. אין דבר כזה.

ונוסח ההצעה יתואם.

מה שנתנו לך – נתנו לך.

ונוסח ההצעה יתואם עם משרדי הבריאות והאוצר. 2. בשנת 2011 יוקצו 5 מיליוני ש"ח לתמיכה בארגונים העוסקים בעידוד תרומות למאגרי מח עצם. 3. החל משנת 2012 ייקבע סכום שיוקצה לנושא זה על ידי משרד הבריאות והאוצר בהתאם לצורך המקצועי, כפי שייקבע על ידי שני המשרדים כאמור. 4. התקציב המיועד לתמיכה בארגונים כאמור, יתוקצב בתקנת תמיכה ייעודית.

מאחר ואנחנו כבר עשינו כמה הסכמי שכר בחיים שלנו, לא יותר מידי, אז מה זה: לפי הצורך ישולם עם תקרה? אך לא יותר מ? אם יצטרכו 17 מיליון, הם יעבירו 17 מיליון?

ההנחה המקצועית, הויכוחים המקצועיים שהיו עד היום הם נעו לא פחות מ – 2.5 מיליון, ולא יותר מ – 5 מיליון. אלה היו.

אז למה לא כותבים את זה?

אלה היו הויכוחים. כי זה חלק מכוחה של פשרה. כידוע, מאז שדנו בועדה בפעם האחרונה, עברו כמה חודשים טובים, אם אינני יודע, למעלה מחצי שנה. היו הרבה מאד דיונים עם האוצר, זאת הפשרה שאנחנו יכולנו להגיע אליה, ובהתייעצות גם עם עזר מציון.

אתה יודע כמה זמן עבר מהפעם האחרונה?

לא.

9 חודשים ו – 4 ימים.

אתה רואה? זה המאמץ שעשינו.

אנחנו דנו ב – 10 במאי.

ואני חושב, להגיד לך שאנחנו הכי מאושרים? לא. אבל נחה דעתנו שזאת הפשרה הראוייה שיכולה להעביר. ומאחר, על המילה: לפי הצורך המקצועי, רק על זה היו ויכוחים על גבי ויכוחים. ואם יש קריטריון שאומר שצורך מקצועי הוא קובע, אז הצורך המקצועי הוא קובע.

לא, אני מתנגד אדוני.

זה לא, אתה לא יכול.

אני מתנגד. הדבר המינימלי זה לרשום את ה – 2.5 מיליון. אחר כך שיקול דעת מ – 2.5. אבל ש – 2.5 מיליון יצויין. זה לא דבר טריוויאלי.

אנחנו סיכמנו את הנושא הזה מתוך הבנה והנחה שהצורך כרגע קיים לסכום שנקבע.

כן, אבל אנחנו לא רוצים לזרוק כסף סתם. אנחנו רוצים המשכיות. אם אנחנו הולכים למהלך, אנחנו לא רוצים לבוא, לזרוק את הכסף ולהגיד: ואללה, נתנו 5 מיליון, ועשינו, ואין המשכיות.

לא, לא, יש המשכיות. לפי סעיף 3 יש המשכיות שאומר שהתקציב יימשך בתקנה ייעודית, רק הגובה, יש היבט מקצועי של משרד הבריאות שאומר מה הצורך המקצועי, ושני המשרדים האלה.

מה אומר משרד הבריאות? כמה המינימום שבמינימום שבמינימום? הרצפה. איפה הרצפה?

אנחנו חושבים שהרצפה היא 2.5 מיליון.

אז למה משרד האוצר לא אומר שלא פחות מ – 2.5 מיליון?

רק לידיעתך, במכתב ההתחייבות הראשון שניתן לי הם כתבו: 2.5 מיליון לאורך כל השנים. ההנחה, ואז אנחנו טענו ש – 2.5 מיליון לא מתאים לפחות לשנה הראשונה. לא מתאים. ולכן זה הנוסח של הפשרה, כשההבנה- - -

אבל עדיף 2.5 כל השנים, מאשר שנה ראשונה 5, ואחר כך אין רצפה, ואין תקרה.

הם לא כתבו: כל השנים. נדמה לי שהוא כתב ל – 2011, 2012. נדמה לי שזה היה הנוסח. אמרתי: זה לא מקובל עלינו הדבר הזה כיוון שאנחנו רוצים להתחיל בסכום יותר גבוה. ואם משרד הבריאות ב – 2012 יגיע למסקנה ש – 2.5 מיליון. זה יהיה 2.5 מיליון.

אז מה? אז מה ההבדל? לא מבין.

כתוב כאן: "ימומן, יוקצה על ידי משרדי הבריאות והאוצר". אם יש הסדרים ביניהם, בשיחה שהייתה לי עם סגן שר הבריאות, לשאול בדיוק את ההיבט הזה שאת אמרת, אמר לי: זבולון, מבחינתנו, זה מקובל על משרד הבריאות הסיכום הזה שאנחנו יחד עם האוצר אחראים לתקציב הזה.

איפה הבעיה?

יושב פה המשנה למנכ"ל, אתה יכול לשאול אותו.

אבל זבולון, איפה הבעיה?

הוא לא משלם. אנחנו שואלים במשרד האוצר. שנייה, שנייה.

כל הניסוח הזה, עם כל הכבוד הראוי לעובדה שיש פה פשרה, אז היום זבולון נמצא כאן, מחר הוא לא יהיה. אני נמצא כאן, מחרתיים אני לא אהיה. מה זה משנה? בסוף אנחנו יודעים איך הפרשנויות האלה שבמקום שאין מספרים חבל על הזמן. כשיתחילו לבחון תקציב נוסף, זה התקציב הראשון שיקצצו. אנחנו מכירים את זה. אל תעשה לי ככה, חבוב. אתה תהיה פה עוד שנתיים, שלוש, בתפקיד אחר, ואני מאחל לך כל הצלחה, כן? אבל אנחנו בעלי ניסיון כאן. דברים הרבה יותר חמורים, הרבה יותר משמעותיים. ברגע שלא ננקב סכום במפורש, אז בוא נרשום את ה – 2.5 מיליון, ונרשום שהמשרד ישקול מעת לעת תוספת בהתאם לצרכים, בתיאום עם האוצר. זה בסדר גמור. אבל ה – 2.5 מיליון חייב להירשם. מה העקשנות שלכם, אם אתם מתכוונים לתת? מה העקשנות? איפה העקשנות הזאת?

הנושאים המרכזיים ביותר במערכת הבריאות נקבעים במסגרת דיוני תקציב, מיליארדי שקלים כל שנה, כל התוספות של מאות מיליוני שקלים לנושאים שאתם מכירים,

אבל תמיד כבשת הרש היא הבעיה. המיליארדים לא הבעיה. תמיד אתם מתווכחים על השני מיליון של זה, ועל שני מיליון של ההוא.

היית בדיון הקודם לפני חצי שעה?

לא.

עשיתי דיון, העברנו 10 מיליארד, זה חופשי. צריך להעביר מיליון,

זה בעיה. מה?

10 מיליארד זה לא סחורה. זה עובר בקלות. אבל מיליון אחד זה כבר צריך שקפים, דיונים, מצגת.

מי שמכיר את הסיכום התקציבי של משרד הבריאות הוא כולל הרבה מאד מיליונים בודדים למגוון מאד רחב של נושאים. אנחנו חושבים שצריך לשמור פה את הגמישות לצרכים המשתנים, שהם באמת משתנים בנושא הזה אפילו יותר מדברים אחרים.

הסכום של 5 מיליון ב – 2011 הוא בגלל צורך שקיים עכשיו. ושוב, זה כתוב, כמו שיש המון המון נושאים שאפילו מוגדרים בחוק.

זה סכום חד פעמי?

כן. ה – 5 מיליון הוא סכום חד פעמי, וכתוב, וכל שנה יוצא סכום כפי שיסוכם בין המשרדים, כמו שנעשה ב – 90 ומשהו אחוז, אני חושב.

שמע, אנחנו בסעיף 3.

אדוני, אדוני.

עמיר, עמיר, אני איתך, אני איתך.

רק להגיד לו משפט.

המשפט שאתה רוצה להגיד.

בבקשה.

הנה. בסעיף 3: "משנת 2012 ייקבע סכום מינימלי בסך 2.5 מיליון ש"ח שיוקצה לנושא על ידי משרד הבריאות. אתה תוכל להגיש הסתייגות במליאה.

שוב פעם. זה מכתב שלנו.

אז בוא, אתם תוסיפו את זה. אתה תוכל להגיש הסתייגות במליאה. תקשיב, אנחנו לא באנו פה לשחק.

אנחנו גם לא משחקים.

אנחנו באנו פה דיון שלישי בסדרה. וצריך להיות כיסוי כספי. ואנחנו לא נבוא נחזר על הפתחים.

עכשיו עמיר אם רצית להגיד משהו, תגיד.

כן. ה – 5 מיליון הם מוקצים באופן מיידי? 2011?

כן. כן.

יפה. עד כמה שידוע לי עיקר גאוותכם זה על תקציב דו שנתי. המינימום שבסיס התקציב ידבר על דו שנתי. אין אפשרות אחרת. זה הרי לא הגיוני לבוא ולומר. אם היה תקציב שנתי אחד – אתה יודע מה? ניחא. היו אומרים: אתה יודע מה? נריב בעוד שנה. אבל אין דיון. אין מצב. לכן, יפה, אני מאד מודה לכם על נדיבות הלב להקצות 5 מיליון ב – 2011. אבל 2.5 מיליון חייב להיכנס בבסיס. לכן צריך להירשם בחוק שמהחל מ – 2011 יש 2.5 מיליון, וכמחווה, כדי לתקן ולצמצם את הפיגור הרבה שיש בבדיקת מח עצם, משרד האוצר בנדיבותו, מקצה ב – 2011 עוד 2.5 מיליון. ב – 2012 נדע שיש 2.5. תחליטו בתיאום עם המשרד, משרד הבריאות להוסיף גם, נודה לכם. אבל זה חייב להיות הדבר, אין, אתה לא יכול לבוא בטענה האסטרטגית שלכם של תקציב דו שנתי, ועכשיו, כשמדובר בדברים, אתה יודע כמה אנשים יכלו לחיות אם היינו גומרים את החוק לפני 9 חודשים? מה זה?

אתה יודע איך זה היה דופק את קרנות הפנסיה?

יש דברים בלתי הפיכים, חביבי. יש דברים בלתי הפיכים.

אנשים חיים עולים כסף.

אתם צריכים להבין שיש דברים בלתי הפיכים, ולכן אני חושב, בסופו של דבר תגיעו לאותה תוצאה. למה אתם צריכים לעשות את זה בדרך שסתם מלקים בכם? באמת. אתה יודע שאני המגן הכי גדול של הפקידים. אני אין לי עניין עם הפקידים. יש לי עניין עם השרים. לא מכיר דבר כזה: פקידים. אתה בשבילי נציג השר. אני לא מכיר מושג כזה: פקידי האוצר. שר האוצר הוא אחראי מבחינתי, שר הבריאות אחראי מבחינתי. זה הכל.

למרות שהשבוע בעיתון הם בעצמם עשו את ההפרדה.

הלוואי היה ככה. הוא עובד אצלם.

הפקידים בעצם המליצו על משהו מסויים, והשר החליט אחרת, מה שבסוף נאלצו לחזור להמלצת הפקידים.

או.קיי. חבר הכנסת בילסקי.

אדוני היושב ראש. זאת הצעת החוק הראשונה שאני הייתי שותף לה מיד עם כניסתי לכנסת לפני שנתיים. אדוני ציין, בצדק רב, שמהישיבה האחרונה עברו 9 חודשים ו – 4 ימים. אני הייתי פה גם בישיבה שאדוני הפסיק אותה בגלל חילוקי דעות לגבי הדם התבורי. הצעת חוק שאושרה, שהסכום היה בתוך הצעת החוק, ואדוני ראה.

אין ניסוחים עד היום.

ועד היום לא היה שום דבר.

לא, לא, אבל זה מתקדם.

רק לפני כמה ימים התקבל הסכום הראשון על הצעת חוק של לפני 3 שנים. ולכן אני אחרי שנתיים יכול להגיד: נער הייתי, גם זקנתי, לא ראיתי צדיק נעזב פה, אבל ראיתי הרבה מאד הליכי חקיקה, ומה שאני מבקש מהיושב ראש, לכבד את ההסכם. את הטרחה העצומה שעשה חבר הכנסת זבולון אורלב. את ההבנות שלו. אני הייתי מובן שמח אם היה כותבים מינימום. ... היו כותבים. הכל היה טוב.

אני לא מסכים לזה.

אבל אני אומר, יכול להיות שלא מסכים, עמיר.

אתה נער היית וגם זקנת? אני 22 שנה.

יכול להיות. לפחות תן לי לסיים.

הוא גם שנתיים.

גם אם אתה לא מסכים להם, עמיר, מכיוון שזאת פעם ראשונה שמעשה כזה של 100 מיליון שקל שהושגו מתרומות פרטיות עד היום, ארגון שהממשלה הייתה צריכה כבר מזמן, עם הקמת המדינה לקחת את זה תחת חסותה ולהפעיל בדרך של ממשלה. זה נעשה על ידי "עזר מציון", ולכן אנחנו נמצאים היום במצב כזה.

אנחנו היום עומדים לפני אישור החוק הזה, עם כל ההסתייגויות שהיושב ראש אמר.ואני מקווה שאנחנו נצליח להביא את זה. אבל יחד עם זאת, ללכת היום לעצור את החקיקה אנחנו נביא לכך שאנחנו נבזבז עוד הרבה מאד חודשים יקרים.

אבל למה לעצור את החקיקה?

סליחה עמיר. אני ראיתי פשוט איך זה הולך. אני ראיתי את זה עם מח עצם. אני ישבתי בועדה. אני ראיתי איך שזה עובד, ולכן אני פונה ומבקש.

אתה יודע כמה חוקים הועדה הזאת העבירה?

אני יודע.

חוקים מושלמים.

אני יודע.

שדנו בהם 8 שנים.

אין לזה אח ורע. אני אומר לך, אין לזה אח ורע בכנסת בכמות החוקים שהעבירו פה מושלמים, בגלל שהיא לא התפשרה. אם אתה תעביר חוק בעוד שנה, לא יהיה שם שקל.

אני אציע לך הצעה.

אני אומר לך שאתה קרוב לנצח.

חבר כנסת בילסקי.

וצריך סבלנות.

יכול להיות שצריך סבלנות, אבל אני חשבתי כשהתחלתי את הדרך, חשבתי 6 חודשים חוק כזה מכסימום ייגמר. עכשיו, אם היו אומרים לי, אם זה המוצג כשהתחלנו, אז היינו מקבלים כבר, נניח, את המינימום כבר 3 שנים.

אתה יודע. העברנו פה את חוק אלמנות צה"ל. אתה יודע כמה זמן לקח?

אני יודע.

62 שנה.

אני יודע.

62 שנה. החוק עבר. אבל עבר, ואללה.

אם תיתן לי רשות של שתי דקות, אני אפתור את הבעיה.

אבל גם החברים שלך רוצים לדבר. אם אתה לא רוצה שידברו אז אני הבנתי שהוא סיים.

יש לי, יש לי כבוד לזבולון, מתי שהוא רוצה.

אדוני, יש לי חדשות בשבילך. יש בבסיס התקציב של משרד הבריאות 2.5 מיליון שקלים.

או.קיי. מצויין. בסדר.

יש שם. אפשר לשאול את המנכ"ל.

אם יש – אין בעיה.

הסכום הזה קיים. הוא קיים.

אבל?

הבסיס קיים. כל מה שעשינו פה בהסכם עם האוצר אלה שלושה דברים גדולים. א' – תמיכה של האוצר בחוק. 2 – ב – 2012 5 מיליון שקלים. ובהמשך זה יכול רק לגדול.

2011 5 מיליון.

2011. בהמשך זה יכול לגדול עם הצרכים המקצועיים. היה ויכוח אם האוצר יטיל וטו. אין פה וטו של האוצר. האוצר לא יכול להטיל וטו על הצרכים המקצועיים.

אבל אמרת חד פעמי.

לא אמרתי חד פעמי. אמרתי: התחייבות.

שאלתי.

אמרתי התחייבות חד פעמית ל – 5 מיליון.

או.קיי. זה חד פעמי. זה נגמר.

2012 יש בסיס בתקציב.

זה בסדר. אז אין בעיה.

זה יכול לגדול לפי הצורך המקצועי.

לא, אבל הוא אמר שלא. זבולון. אם זה נכון מה שאתה אומר – אין בעיה.

תשאל את המנכ"ל.

הוא אמר שלא.

תשאל את המנכ"ל.

אבל הנה האוצר פה.

יש בבסיס התקציב. שאל את המנכ"ל.

הוא אמר שלא. אם הוא היה אומר שכן – אין בעיה.

אני לא זוכר. אני אבדוק.

תשאל אותו.

יש כסף שנמצא בבסיס התקציב לתמיכות.

תשאל. אל תעשה פה הצהרות. אם אפשר שאדוני היושב ראש ישאל את המשנה למנכ"ל.

אם זה נכון – אין בעיה. הוא אמר שלא.

אמרתי. רק תאפשרו לי לדבר. זה קיים. 2.5 קיים.

עורכת דין טליה אגמון ממשרד הבריאות. הרי לא כל כך מזמן, ממש לפני חודש ומשהו, פירסמנו מבחני תמיכות לנושא הזה ספציפית, בתקציב שמחולק לפי התמיכות האלה הוא 2.5 מיליון, אולי 2, אני חושבת ש – 2.5.

רק למח עצם?

שהם רק למקרה של מח עצם. כן. המבחנים פורסמו. זה ייקח את הזמן שצריך להגיש את הבקשות. הכסף הזה יחולק השנה. ולהמשך זה יהיה באותו מנגנון. אנחנו עם הזמן נשכלל את המבחנים.

אתה משרד האוצר, שמעת?

כן. שמעתי. אני לא בטוח במאה אחוז. אני יכול לבדוק את זה. אבל אני סומך במאה אחוז על.

אתה לא בטוח?

אני לא מכיר את זה כעובדה בדוקה. אם משנה למנכ"ל של משרד הבריאות.

אתה מוכן לסמוך ולקבל? אנחנו לא משחקים פה. אם אתה, אתה מוכן לסמוך ולקבל על מה שאמרו ממשרד הבריאות?

שוב פעם, אני, יש לנו את הסיכום הזה שהוא, חברים.

אתה רוצה 5 דקות בשביל לבדוק?

אם אתם רוצים, אני יכול לבדוק את זה.

10 דקות התייעצות הפסקה.

הפסקה של 5 דקות. תבדוק.

(הישיבה נפסקה ב – 11:55 ונתחדשה ב – 12:00)

אז צהרים טובים התחלנו בבוקר, והגענו לצהרים. אני שמח לחדש את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות.

האוצר, מה יש לך להודיע לנו?

טוב, אז כולנו למדנו דברים חדשים. אז בבירור שערכנו באמת עם הסמנכ"ל לתקציבים של משרד הבריאות עולה שמתוך סכום שהוקצב בבסיס למשרד הבריאות לנושאים שמשרד הבריאות יבחר, הוא כבר הקצה 2.5 מיליון שקל.

לפחות.

הוא הקצה 2.5 מיליון שקל.

לפחות. הוא יכול לעצור ב – 2.5.

יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל הוא כבר הקצה 2.5 מיליון שקל לשנת 2012 לבסיס תקציבי.

אבל אם ירצה פתאום ויגיד 3? אין לו בעיה. אבל הוא לא יכול להגיד 2.4. יש לפחות, לפרוטוקול: לפחות 2.5 מיליון שקל על בסיס התקציב בכל שנה. משנת 2012 ואילך.

מ – 2012 מופיע 2.5 מיליון שקל. ככה נאמר לי.

אי לכך, ובהמשך, מאחר ואנחנו הקראנו כבר את החוק.

הקראנו, קיבלנו מספר הערות ממשרד הבריאות שהם יתרמו, לדעתנו, לחוק הזה.

אז בוא תקריא אותם.

רק את ההערות.

סעיפים עם ההערות.

סעיפים של ההערות, וסעיפים שבעצם לא, הועדה טרם התייחסה אליהם.

או.קיי.

הם שניים קטנים. דבר ראשון – בסעיף הגדרות לבדיקת התאמה בסיפא רשום, בסיפא של הגדרה: בדיקת התאמה- רשום: "מציאת התאמה לתרומת רקמות". גם אנחנו חשבנו שצריך להיות: תרומת מח עצם. מציאת התאמה לתרומת מח עצם. זה גם הסכמה של משרד הבריאות מבחינת הניסוח.

אז לאנשים אין פה הסתייגויות מהעניין הזה?

לא.

הלאה.

לגבי הגדרה: "מרשם תורמי מוח עצם, שרשמנו בסוגרים: "תאי אב". שגם חשבנו שזה מיותר בשלב הזה. גם משרד הבריאות סובר שהאמירה, הכתיבה של תאי אב בסוגרים, יכול רק להפריע. מספיק: "מרשם תורמי מוח עצם ברור לכולם.

זה גם בסדר לכולם? אז זה בסדר לכולם.

בסעיף 3.

רגע, באותו סעיף, שורה למטה "שנבדקו" המחיקה?

סליחה?

מחיקה מתחת "תאי אב".

במקום: "שנבדקו", כתוב: "שהבדיקה ניטלה מהם בישראל". זהו.

רק תאמר את זה לפרוטוקול.

נבדקים – שהבדיקה ניטלה מהם בישראל.

או.קיי.

כפי שכתוב. המחיקה ... בסעיף 3: עריכת בדיקת התאמה. מציע משרד הבריאות להוסיף סעיף קטן (ד): דגימות שניטלו לשם בדיקת התאמה יישמרו במכון גנטי, או במעבדה גנטית.

אתה רוצה שוב להקריא את זה?

כן. בוודאי: דגימות שניטלו לשם בדיקת התאמה יישמרו במכון גנטי, או במעבדה גנטית.

פשוט היה חסר רק התייחסות איפה מאחסנים את הדגימות לאורך זמן.

הייתה חסרה לנו רק התייחסות לגבי איפה מאחסנים לאורך זמן את הדגימות. להבדיל מהמידע. עכשיו, מעירים לי גם שחלק מהבדיקות נעשות במעבדות שהם מעבדות אימונולוגיות, אז יכול להיות שבמקום: מעבדה לבדיקות גנטיות, צריך לומר, או בנוסף לזה: או מעבדה מתאימה, מעבדה אחרת שלפי תנאי רישיונה, או משהו כזה.

מעבדה לסיווג רקמות.

מעבדה לסיווג רקמות זה בסדר. רק שלזה אין הגדרה כאן.

רגע, אז מעבדה אחרת, או מעבדה לסיווג רקמות?

מעבדה לסיווג רקמות, עמנואל גזית, המחלקה למעבדות. המינוח הנכון זה: מעבדה לסיווג רקמות שם נעשות כל הבדיקות.

או.קיי. אם ככה זה יהיה: יישמרו במכון גנטי, או במעבדה גנטית, או במעבדה לסיווג רקמות.

בסדר. כן.

בסדר גמור.

וזה גם ב – א' צריך להוסיף את זה, ואיפה עושים את הבדיקה.

בסדר. לגבי סעיף 5 (ב): הציע משרד הבריאות לגבי הפרטים שייכללו במרשם. אולי בעצם במקום בתור סעיף קטן, אלא בתוספת לחוק, עם אפשרות לשר לשנות את התוספת.

הנוסח שקבוע כרגע שבעצם אומר שהפרטים שרושמים במרשם ייקבעו בהמשך על ידי המנהל בהסכמת שר המשפטים, ונפרסם ברשומות. זה דבר שאם יודעים אותו היום מה רושמים.

למה אנחנו צריכים את זה?

זו בדיוק ההערה שלי. ולכן עדיף פשוט לקבל מהמרשם את רשימת הפרטים שהם צריכים בשביל לרשום, ונכניס אותה כתוספת לחוק.

זה סתם יסרבל וייקח יותר זמן.

נכון. במקום הסכמת שר המשפטים, וכיוצא בזה. מה זה?

או.קיי. השאלה אם בעצם, אז במקום סעיף קטן (ב) את הפרטים שכן ניתן לכלול בעצם, או.קיי. הבנתי. אז אנחנו בעצם ננסח שבעצם.

המרשם יכלול תוצאות בדיקות התאמה, ופרטים המנויים בתוספת.

ופרטים המנויים בתוספת, ובעצם להסמיך את השר לשנות את התוספת.

אפשר גם, למרות שזה.

לא צריך להסמיך את השר. למה צריך להסמיך את השר?

כל תוספת. כל תוספת לחוק הוא יכול לבוא, זה כמו תקנות.

בסדר. צריך להסמיך אותו כדי לשנות את התוספת, כי זה גוף החוק.

אחרת זה תיקון חקיקה ראשי לסעיף.

וודאי.

או.קיי. אז צריכים לעשות.

השאלה באישור הועדה?

וודאי. תמיד זה באישור ועדה.

או.קיי. שינוי התוספת על ידי השר באישור הועדה.

אבל רגע, אם הוא לא יביא תוספת, החוק ייתקע? מה לא?

לא, לא, זה לא בעיה לעשות.

לא, אתה כותב היום בתוספת מה הפרטים שצריכים יחד עם חקיקה. זה יבוא לקריאה שניה ושלישית, יבוא כבר עם הפרטים.

עם התוספת?

וודאי.

או.קיי. מצויין.

למה אתם עושים את כל זה עכשיו?

מה פרטים לתוספת?

הפרטים זה שם מלא, תעודת זהות, כתובת.

תגידי לי, משרד הבריאות, למה מסרת לו רק את התיקונים עכשיו?

זה קיבלנו את הנוסח.

אתם, מה זה קיבלתם? עכשיו, ככה אתם.

כאשר מגיעה הודעה על דיון בסוף השבוע, אז אנחנו.

אז אין לכם זמן ביום ראשון? מהדיון האחרון היה, איך אמרנו? 9 חודשים ו – 4 ימים.

אפשר להשאיר את הסעיף כמו שהוא, ורק חצי שנה עד שאנחנו נפרסם רשימה, לצערי הרב.

ומתי תתנו את הפרטים לתוספת?

אז הנה: שם מלא. התעודת זהות. המין. הגיל. הכתובת.

לאט לאט. לאט לאט, את מקריאה לו. מהתחלה.

שם מלא של הנבדק. מספר זהות. מין. גיל, או תאריך לידה. כתובת. טלפון. לאום ומוצא.

או.קיי. בסדר. יוצא לנו: שם מלא. מין. תעודת זהות. גיל. תאריך לידה. כתובת. טלפון. לאום. מוצא. מוסיף היושב ראש גם מיקוד.

כתובת מלאה.

זה גיל או תאריך לידה אני חושב.

אני חושבת שתאריך לידה נותן את הגיל.

אני חושב שתאריך לידה יהיה עדיף.

תאריך לידה זה עדיף, כי אז.

או.קיי. סעיף 6(ב)(4) ז סעיף שלא הוצבע עליו בדיון במאי 2010.

אז תקרא אותו.

אני אקרא אותו. סעיף קטן (ב). סעיף 6 מדבר על היתר להקמת מרשם תורמי מוח עצם והפעלתו. בין היתר קובע סעיף קטן (ב) התנאים שבהם אסור למנהל לתת היתר, אלא אם שוכנע שמתקיימים כל אלה. בין היתר דנו בעצם איזה סוג מומחיות צריך אותו יועץ רפואי קבוע שאמור לעבוד עם המרשם.

תקריא אותו.

או.קיי. אז פיסקה 4 תיקרא כך: "המבקש מעסיק יועץ רפואי קבוע שהוא רופא מומחה בהמטולוגיה בעל ניסיון בתחום השתלות מוח עצם". או.קיי. אנחנו בעצם הבנו שאין צורך ... רפואת עירויים.

זהו. אפשר להוסיף גם: או בתחום רפואת עירויים.

אז אנחנו החלטנו שאין צורך.

אז צריך? אפשר.

זה מרחיב את האפשרויות של המאגרים.

בסדר. אז משאירים.

אז: "או בתחום רפואת עירויים וניהול בנק הדם", יישאר.

אז תרשום שזה לא הצבענו עוד. תרשום. תגדיר.

לסעיף 6(ב)(4) מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט
סעיף 6(ב)(4) התקבל

לא חשוב. תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים באולם יש להם זכות הצבעה. תמכו. אין מתנגדים ואין נמנעים לסעיף. אז זה עבר.

סעיף 12 שדן בהעברת מידע למאגר מידע עולמי. אומר משרד הבריאות שבעצם, בעקבות בעצם השינוי של העברה שהייתה במקור לא יאוחר מ – 3 חודשים ממועד קבלתם. וזה שונה בעצם: "מיום רישומן במרשם תורמי מוח העצם". בעצם ירד הבסיס האמיתי לזמן מוגדר שבו בעצם יישלח המידע למאגר המידע העולמי, ואז השאלה אם בעצם, הדבר בעצם נדרש. כי לא יאוחר מ – 3 חודשים זה כבר זמן בעצם כבר עמום מיום הרישום במרשם.

אם זה מיום בדיקתם.

מיום שקיבלתם את התוצאות.

אבל זה לא מה שרשמתם פה.

זה ההערה שלנו. הם רשמו: מיום רישומם במרשם. זה חסר משמעות.

מיום בדיקתם.

זה לוקח זמן מרגע שהם גומרות להיבדק עד שהם מגיעות אליכם?

מיום קבלת בדיקת.

כפי שהיה כתוב בהתחלה.

זה הצבענו?

כן.

או.קיי. סעיף 17 נותר גם כן, למיטב זיכרוני, פתוח. כן. סעיף 17 בעצם לא הייתה הצבעה של הועדה. נשארה באמת השאלה אם ... סעיף פיקוח הספציפי לחוק הזה, ולדעתו של משרד הבריאות לא נדרש סעיף פיקוח. יש להם בעצם מקורות פיקוח חיצוניים לחוק הזה שהם יספיקו.

מאחר ומדובר בעצם בשני סוגים של עניינים: 1 – זה מאגר מידע.

זבולון, מה אתה אומר?

כדעת משרד הבריאות.

אתה בטוח?

כן.

תשאל את זאת שלידך, שמתעסקת בנושא.

יושבת לידי זאת ד"ר ברכה זיסר.

לעניין הפיקוח? לא, זה ... של משרד הבריאות.

יש פיקוח על מעבדות, הוא מוסדר במקום אחר. יש פיקוח על מאגרי מידע. הוא בסמכות אחרת.

בסדר. שאלת התיקצוב גם ככה בעצם אנחנו יודעים שבעצם חברי הכנסת מסתפקים במכתב של.

מכתב של משרד האוצר שהעתקו יועבר לועדה ברוח הדברים שאמרת לפרוטוקול. אדוני משרד האוצר.

המכתב שהועבר לחבר הכנסת אורלב.

תעביר אותו מכתב לועדה.

תעביר אותו רק חתום. בסדר?

אבל ההתחייבות במה שאמרנו פה לועדה שהכסף נמצא בבסיס התקציב.

אני לא מבין מה אמרת. תגיד בעברית. תגיד בעברית את מה שאמרת, שיהיה רשום בפרוטוקול, ותדאג להעביר לנו מכתב לועדה.

בסדר. והנושא של בסיס התקציב.

עוד פעם בסדר?

לא, אני אומר שהנושא של בסיס התקציב אני אבקש שמשרד הבריאות יעביר את.

אין לי בעיה.

בסדר גמור. תעביר מכתב על בסיס התקציב.

אין בעיה. בסדר גמור.

משנה למנכ"ל.

אז אתה תעביר לועדה מכתב חתום.

כן, כן.

ואל תשכח להוסיף גם את עמיר פרץ. למען לא ייפגע כבודו. וזבולון אורלב, וזה בילסקי.

שניהם מופיעים.

או.קיי. אז אתה.

אני אעביר.

תוך שבוע ימים מהיום יש לנו מכתב. עד יום שני שבוע הבא. זה מספיק זמן יש לך לכתוב ולהחתים. אתה מעביר לנו גם. ואנחנו מצביעים על הצעת החוק. גמרת להקריא אותה?

יש עוד הערונת.

עוד הערונת, בבקשה.

רק עוד הערה אחרונה של משרד הבריאות לגבי סעיף 20, לגבי הוראות המעבר. הם מתייחסות למרשמים שכבר פועלים. בעצם בנוסח שעליו הוצבע בדיון הקודם, דובר על מרשם שבעצם "היה קיים ערב יום התחילה, והגיש בקשה להיתר בתוך 60 ימים מיום התחילה של החוק, רשאי להמשיך ולפעול עד להחלטת המנהל בבקשתו". מבקש משרד הבריאות לשנות את זה שזה יהיה 60 ימים מיום שהורה המנהל כיצד להגיש בקשות לפי סעיף 7.

זה הבקשות להיתר.

לפי סעיף 7, שזה בעצם דן בבקשה לקבלת היתר למרשם.

וזה מתאים למשרד הבריאות? מתאים למשרד הבריאות. ועל זה הצבענו?

זה הצבענו.

הצבענו. תעשה שינוי.

חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש, גם למשרד האוצר, וגם למשרד הבריאות. אבל אני מבקש לדעת עם משרד האוצר: תוך כמה זמן.

משרד האומר זה פה.

סליחה, משרד הבריאות. תוך כמה זמן אתם צופים שיבוצעו התמיכות האלה? מה לוח הזמנים?

לגבי 2011 עדיין לא נקבעו הקריטריונים. ייקבעו הקריטריונים ל – 2011. 2010 ... ונמצאה חלופה. לגבי 2011 צריכים להיקבע קריטריונים, ועל פי לוח הזמנים שהקריטריונים האלה ... ממשרד המשפטים, מקבלים את האישור, ואז מתחלק הכסף על פי הבקשות לקריטריונים. אני מניח, אני לא רוצה להתחייב. אני מקווה ומניח שתוך 6 חודשים הדבר הזה, אני לא רוצה להתחייב כאן על משהו שאני לא יכול להתחייב אליו.

למה? הקריטריונים ל – 2011 שונים מהקריטריונים של 2010?

כן. הם עשויים להיות שונים. לדוגמה: אנחנו רוצים לטייב את הקריטריונים, ולמשל, לתמרץ מאגרים שיתמקדו באוכלוסיות שהם עניות בתרומות מאגר מח עצם, למשל. זה לא מופיע בקריטריונים של 2010. ולכן יש ועדה לעניין הזה, והועדה הזאת היא תמליץ בפנינו מהם הקריטריונים על פיהם נחלק את הכסף שנקוב לשנת 2011.

המשמעות שבעצם יעברו שני שליש מהשנה עד שהעמותות, עד שהמאגרים יקבלו את התמיכה. זה נראה דבר בעליל בלתי סביר. אם יהיה שינויים, 2010 עוד לא קיבלו.

הם יקבלו. הם יקבלו עכשיו את 2010.

2010 עוד לא קיבלו.

כי 2010 נקבע בסוף- - -

למה על שינויים בקריטריונים, נגיד שאני מסכים, אתה לא צריך את ההסכמה שלי, אבל אתה אומר דבר הגיוני בקשר לשינויים. למה זה צריך לקחת חצי שנה? גם אני הייתי בצד הזה של השולחן. זה לא צריך לקחת חצי שנה.

אנחנו נעשה את זה מהר ככל שנוכל. אני לא רוצה להתחייב על משהו שאני לא יכול, שהוא חלקו לא נתון בידי. עם כל הכבוד. אני יכול להתחייב רק על מה שאני יכול להתחייב.

השאלה מתי אתם מעבירים, אני אשאל אחרת: מתי לדעתך אתם מעבירים.

ברגע שתסתיים הגדרת הזה.

תשמע, אמר מקודם חבר הכנסת בילסקי: אתה יודע כמה אנשים היו חיים אם ההחלטה הזאת של ה – 2.5 מיליון הייתה מגיעה כמה חודשים לפני? זאת אומרת, הוא אמר.

טרם ההחלטה ... הכסף.

תקשיב מה הוא אומר לך. אתה יודע כמה אנשים יכלו לחיות אם אתה במקום חצי שנה, תעשה את זה בחודשיים? זה מה רצית להגיד, רשמת לי שאני אגיד לו? זאב? הקראתי בסדר.

אין סיבה לחצי שנה.

או.קיי.

אנחנו נעשה את זה מהר.

אני אומר כמי שהיה מנכ"ל של שני משרדי ממשלה, אני אומר בכנות וביושר, שינויים בקריטריונים שהם לא, שינויים, הם לא שינויים מפליגים, לא צריכים לקחת בכל מקרה 8 חודשים. וגם ככה עד היום המגזר השלישי לקח על עצמו את כל המשימה. אתה אומר לו: תשמע, תמשיך לממן, זה חבל.

אתה יודע כמה זמן יושבים על התקנות של דם טבורי? על ההפרדה?

לכן לא הלכתי במסלול הזה.

לא, אבל נעשה את זה טוב.

לכן לא הלכנו במסלול הזה.

בסדר.

הגעתי למסקנה שהסכמה עם האוצר על תפוח אחד ביד שווה יותר מאשר כל מיני דברים אחרים, שזה שני תפוחים על העץ. בעיני, הסכמה עם האוצר, והסכמה עם משרד הבריאות שווה הרבה מאד. היא מבטיחה שהדבר יבוצע. כרגע יש לנו ויכוח על לוח הזמנים. אני מבטיח רק דבר אחד, אני אומר את זה גם לפרוטוקול. אני לא ארד מהוורידים של משרד הבריאות עד שהתקנות האלה יאושרו. אני לא ארד מהוורידים. אם אתם רוצים אותי על הוורידים שלכם.

זה בריאותי?

זה בריאותי.

זה בריאותי? לשבת על הוורידים זה בריאותי?

הכל בסדר. לא צריכים לקחת. אני אומר את זה בידידות. אני מעריך את משרד הבריאות.

או.קיי. כן גבירתי, רצית להגיד משהו.

כן. רציתי.

לפרוטוקול, תפקיד ושם.

ד"ר ברכה זיסר, ואני מנהלת את המאגר לתורמי מח עצם של "עזר מציון", שזה בעצם המאגר הגדול בארץ שהוא מונה למעלה מ – 550 אלף תורמים. אז א' – רציתי להודות באמת ליושב ראש הועדה, ולועדה שאנחנו סוף, סוף אולי זוכים ברגע היסטורי להעביר את החוק.

מה שכן חשוב לי לציין זה שמאז המבצע שהיה לטובת עמית קדוש, שכולנו בטח זוכרים.

זה היה לפני שנה וחצי. אנחנו לא עשינו מבצעים. כל השנה וחצי הזאת, למרות שהיה פניה של עשרות רבות של משפחות. והסיבה הייתה: היעדר תקציב. המאגר שלנו בודק בכל שנה עשרות אלפי חיילים, במסגרת הבקו"ם, וגם בנות של שירות לאומי. אנחנו לא מסוגלים, למעט החיילים והבנות של השירות הלאומי, אנחנו לא מסוגלים לבדוק עוד אנשים מאוכלוסיות חלשות, מה שנקרא, בגלל היעדר תקציב. ולא קיבלנו עדיין כמובן את התקציב של 2010. אני מאד מקווה ש – 2011 יהיה קצת יותר מהר.

אם רוצים לבדוק מי עושה את האוכלוסיות החלשות, צריך לתת לו את התקציב הזה כדי שהוא יוכל לעשות את האוכלוסיות החלשות. אנחנו רוצים לפנות גם למגזרים האחרים: גם לדרוזים, גם לצ'רקסים, גם לערבים. אם יהיה תקציב אנחנו נעשה את זה. אבל בינתיים גם 2010 לא קיבלנו. 2011, כמו שאני רואה, יקרה לקראת סוף השנה. אם יש דרך להחיש את זה אני אהיה אסירת תודה בשם המשפחות והחולים.

או.קיי. תודה רבה. בשביל לא, כן? אתה גם רוצה להגיד? בבקשה. אני לא רציתי לעכב יותר את החוק. שיתחילו כבר בתקנות. אם אתם יש לכם זמן. גם אני יש לי זמן.

לא, אני רציתי להודות לך.

לי?

כן. אני בבוקר כשישבנו ברכה ואני אז הסברתי לה למה זה הולך לעבור היום, וזה בהכירי אותך. ולכן אני רוצה להודות לך. אני רוצה להודות לך, ברכה זיסר, אני חושב שאשה שמחזיקה את העסק הזה לרמה של 550 אלף, עם חיילי צה"ל, עם בנות של שירות לאומי, אני חושב שהועדה צריכה להביע הרבה הערכה לכל מה שעשית עד כה לבד, והיום באמת, גם כל הכבוד לך שאת מוכנה להכניס שותף, כפי שאנחנו רואים, שותף קצת בעייתי, אבל בכל זאת שותף. ואני חושב שאת עושה נכון. ותודה אחרונה, אדוני היושב ראש, לזבולון אורלב, רבי ומורי, אם לא היה הוא, אני לא יודע אם אני הייתי זוכה לשבת פה היום כשהצעת חוק שאני חתום עליה עוברת.

או.קיי. אחרי כל התודות, אז מה שנשאר לנו זה להצביע על הצעת החוק כהכנה לקריאה שניה ושלישית, ולהעלות אותה למליאה, ולקבל את אישור המליאה. כמה שאני מבין, להצעה הזאת אין הסתייגויות, אז אני מקווה שהיא תונח השבוע, ובשבוע הבא ביום שני תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

מה האפשרות לטפל במה שביקשה ד"ר ברכה זיסר?

לעכב את החוק לעוד שנה.

לא, כי באמת.

אין מה. גם אני, תגיד לי, אני צוחק איתך? אתה כבר מכיר אותי.

זה דבר חשוב מאד מה שהיא אמרה.

נכון.

באמת אפשר לגייס הרבה יותר, בעיקר שאנחנו יודעים שהבעיה היא הקטנים שאין להם, יש את המודעות, והם רוצים לתרום, אבל אין באמת את התקציבים, וזה שמעתי גם מפה, מירושלים.

או.קיי. לקחנו, הערתך המלומדת והחשובה נרשמה בפרוטוקול, ואני מקווה שהיא קיבלה אוזן קשבת.

אני מאד מקווה.

הן במשרד האוצר, והן במשרד הבריאות.

שזה יהיה אוזן קשבת במשרד האוצר, בשביל באמת לצאת מזה.

אין במשרד הבריאות. ראית, ישבת פה וראית מה זה להביא 2.5 מיליון שקל.

כן.

אבל אם זה היה מיליארד, זה היה בא בקלות. אז אנחנו נעלה את הצעת החוק.

רק להפנות את תשומת לב הועדה לעניין סעיף התחילה. בעצם התיקון שעשינו בסעיף 20. כרגע סעיף התחילה הוא בעצם שנה מיום הפרסום. תחילת החוק הוא בעצם שנה.

אנחנו מדברים על חצי שנה מיום הפרסום. עכשיו אנחנו מדברים חצי שנה מיום הפרסום. אתה צריך לגמור את התקנות, חצי שנה. אנחנו מורידים משנה לחצי שנה.

התמיכות הם לא בהכרע קשורות בכניסה לתוקף.

אנחנו נעשה את זה מהר ככל שניתן, בלי שום קשר לתקנות.

חצי שנה מיום הפרסום. וזה יהיה ב – 2011. שנה זה כבר יהיה ב – 2012.

6 חודשים מיום פרסומה.

6 חודשים מיום פרסומו. אין לך עוד דברים קטנים?

לא.

אז אנחנו ברגע היסטורי זה, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. מי בעד, ירים את ידו. אז יש 3 ח"כים שיש להם זכות הצבעה, וח"כ אחד שתומך תמיכה מוסרית, לבבית, אבל אין לו זכות הצבעה. השלושה שתמכו, אישרו את הצעת החוק בקריאה שניה, שלישית, והיא תעלה למליאה, בלי נדר, בשבוע הבא ביום שני.

הצבעה

בעד - פה אחד

החוק התקבל

למען הסר ספק אני מבקש רביזיה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

בקשת הרביזיה נדחתה

ומי נגד הרביזיה ירים את ידו. עכשיו זה כבר יונח ויעלה ביום שני, בלי נדר, ויירשם בספר החוקים של מדינת ישראל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30