הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
33
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
14.2.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 430
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י' באדר א' התשע"א (14 בפברואר 2011), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/02/2011
חוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א-2011
פרוטוקול
הצעת חוק מרשם תורמי מח עצם, התש"ע-2010
של חה"כ עמיר פרץ, חה"כ זבולון אורלב, חה"כ זאב בילסקי, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ אילן גילאון, חה"כ דניאל בן – סימון, חה"כ יואל חסון, חה"כ טלב אלסאנע, חה"כ דוד רותם, חה"כ אופיר אקוניס (פ/239)
חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר
עפו אגבאריה
זבולון אורלב
אריה אלדד
זאב בילסקי
אילן גילאון
אורלי לוי אבקסיס
ח"כ עמיר פרץ
ח"כ אנסטסיה מיכאלי
ד"ר בועז לב
- משנה רפואי למנכ"ל, משרד הבריאות
עו"ד טליה אגמון
- ייעוץ משפטי, משרד הבריאות
ד"ר עמנואל גזית
- אחראי תורמי מח עצם, משרד הבריאות
עו"ד אדוארד ווייס
- סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
יאיר זילברשטיין
- משרד האוצר
ד"ר יוליאן זלינגר
- אגף הרפואה – חטיבת בתי החולים, שירותי בריאות כללית
רבקה פרייליך – זלצר
- דוברת האגודה למלחמה בסרטן
ד"ר ברכה זיסר
- המאגר לתורמי מח עצם, עזר מציון
בוקר טוב. יום שני בשבוע, י' באדר א', 14 לפברואר 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. והנושא: הצעת חוק מרשם תורמי מח עצם התש"ע - 2010 של חברי הכנסת עמיר פרץ, זבולון אורלב, זאב בילסקי ואילן גילאון, דניאל בן – סימון, יואל חסון, טלב אלסאנע, אופיר אקוניס.
זה דיון שלישי בסדרה, ואנחנו גם בפעמים הקודמות לא העברנו את זה כהכנה לשנייה, שלישית, בגלל עניין תקציבי. אנחנו לא רוצים להשתטות, אנחנו רוצים כסף. ואני חייב לציין שמזה שבועיים שלושה כל פעם שזבולון רואה אותי במליאה הוא אומר לי: ואללה, הבאתי כסף, הבאתי כסף, הבאתי כסף, תעשה דיון. תעשה דיון, הבאתי כסף. הבאתי כסף. האוצר, הוא הביא כסף? כמה כסף הביא?
יאיר זילברשטיין, משרד האוצר. הסיכום עם המציעים הוא שבשנת 2011 יוקצה סכום של 5 מיליון שקלים לתמיכה בארגונים העוסקים בנושא, ובעתיד, לפי הצרכים המקצועיים.
תבדוק. ועדת ברנע גמרה ב – 2004. כבר העבירו לקופה 10 מיליארד, והם עדיין לא חתמו על המכתב. אני לא יודע מכוח מה העבירו את הכסף. 10 מיליארד. לא שקל אחד. והם עוד לא חתמו על המכתב. אז אני לא יודע. כשזה מספרים גדולים הם מעבירים. 10 מיליארד הם יעבירו. אבל מיליון שקל הם לא יעבירו.
חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
קודם כל אני מודה לך על הדיון הזה שאני מתפלל שבכושר מנהיגותך תביא אותו לסיום להכנה לקריאה שניה ושלישית שנוכל לאשר את החוק כבר בשבוע הבא.
למעשה סיימנו את החוק הזה, למעט העניין התקציבי. וכאמור, אני קיבלתי התחייבות בכתב חתומה.
אנחנו, חבר הכנסת בילסקי ואני קיבלנו מכתב ב – כ"ז בטבת תשע"א, 3 בינואר 2011 שמספרו 2011241.
1. משרד האוצר יסיר את התנגדותו להצעת חוק מאגר מידע לתורמי מח עצם (פ/1361) ושל עמיר פרץ, בכפוף לכך שסעיפי המימון האמורים בהצעה.
ונוסח ההצעה יתואם עם משרדי הבריאות והאוצר. 2. בשנת 2011 יוקצו 5 מיליוני ש"ח לתמיכה בארגונים העוסקים בעידוד תרומות למאגרי מח עצם. 3. החל משנת 2012 ייקבע סכום שיוקצה לנושא זה על ידי משרד הבריאות והאוצר בהתאם לצורך המקצועי, כפי שייקבע על ידי שני המשרדים כאמור. 4. התקציב המיועד לתמיכה בארגונים כאמור, יתוקצב בתקנת תמיכה ייעודית.
מאחר ואנחנו כבר עשינו כמה הסכמי שכר בחיים שלנו, לא יותר מידי, אז מה זה: לפי הצורך ישולם עם תקרה? אך לא יותר מ? אם יצטרכו 17 מיליון, הם יעבירו 17 מיליון?
ההנחה המקצועית, הויכוחים המקצועיים שהיו עד היום הם נעו לא פחות מ – 2.5 מיליון, ולא יותר מ – 5 מיליון. אלה היו.
אלה היו הויכוחים. כי זה חלק מכוחה של פשרה. כידוע, מאז שדנו בועדה בפעם האחרונה, עברו כמה חודשים טובים, אם אינני יודע, למעלה מחצי שנה. היו הרבה מאד דיונים עם האוצר, זאת הפשרה שאנחנו יכולנו להגיע אליה, ובהתייעצות גם עם עזר מציון.
ואני חושב, להגיד לך שאנחנו הכי מאושרים? לא. אבל נחה דעתנו שזאת הפשרה הראוייה שיכולה להעביר. ומאחר, על המילה: לפי הצורך המקצועי, רק על זה היו ויכוחים על גבי ויכוחים. ואם יש קריטריון שאומר שצורך מקצועי הוא קובע, אז הצורך המקצועי הוא קובע.
אני מתנגד. הדבר המינימלי זה לרשום את ה – 2.5 מיליון. אחר כך שיקול דעת מ – 2.5. אבל ש – 2.5 מיליון יצויין. זה לא דבר טריוויאלי.
כן, אבל אנחנו לא רוצים לזרוק כסף סתם. אנחנו רוצים המשכיות. אם אנחנו הולכים למהלך, אנחנו לא רוצים לבוא, לזרוק את הכסף ולהגיד: ואללה, נתנו 5 מיליון, ועשינו, ואין המשכיות.
לא, לא, יש המשכיות. לפי סעיף 3 יש המשכיות שאומר שהתקציב יימשך בתקנה ייעודית, רק הגובה, יש היבט מקצועי של משרד הבריאות שאומר מה הצורך המקצועי, ושני המשרדים האלה.
רק לידיעתך, במכתב ההתחייבות הראשון שניתן לי הם כתבו: 2.5 מיליון לאורך כל השנים. ההנחה, ואז אנחנו טענו ש – 2.5 מיליון לא מתאים לפחות לשנה הראשונה. לא מתאים. ולכן זה הנוסח של הפשרה, כשההבנה- - -
הם לא כתבו: כל השנים. נדמה לי שהוא כתב ל – 2011, 2012. נדמה לי שזה היה הנוסח. אמרתי: זה לא מקובל עלינו הדבר הזה כיוון שאנחנו רוצים להתחיל בסכום יותר גבוה. ואם משרד הבריאות ב – 2012 יגיע למסקנה ש – 2.5 מיליון. זה יהיה 2.5 מיליון.
כתוב כאן: "ימומן, יוקצה על ידי משרדי הבריאות והאוצר". אם יש הסדרים ביניהם, בשיחה שהייתה לי עם סגן שר הבריאות, לשאול בדיוק את ההיבט הזה שאת אמרת, אמר לי: זבולון, מבחינתנו, זה מקובל על משרד הבריאות הסיכום הזה שאנחנו יחד עם האוצר אחראים לתקציב הזה.
כל הניסוח הזה, עם כל הכבוד הראוי לעובדה שיש פה פשרה, אז היום זבולון נמצא כאן, מחר הוא לא יהיה. אני נמצא כאן, מחרתיים אני לא אהיה. מה זה משנה? בסוף אנחנו יודעים איך הפרשנויות האלה שבמקום שאין מספרים חבל על הזמן. כשיתחילו לבחון תקציב נוסף, זה התקציב הראשון שיקצצו. אנחנו מכירים את זה. אל תעשה לי ככה, חבוב. אתה תהיה פה עוד שנתיים, שלוש, בתפקיד אחר, ואני מאחל לך כל הצלחה, כן? אבל אנחנו בעלי ניסיון כאן. דברים הרבה יותר חמורים, הרבה יותר משמעותיים. ברגע שלא ננקב סכום במפורש, אז בוא נרשום את ה – 2.5 מיליון, ונרשום שהמשרד ישקול מעת לעת תוספת בהתאם לצרכים, בתיאום עם האוצר. זה בסדר גמור. אבל ה – 2.5 מיליון חייב להירשם. מה העקשנות שלכם, אם אתם מתכוונים לתת? מה העקשנות? איפה העקשנות הזאת?
הנושאים המרכזיים ביותר במערכת הבריאות נקבעים במסגרת דיוני תקציב, מיליארדי שקלים כל שנה, כל התוספות של מאות מיליוני שקלים לנושאים שאתם מכירים,
אבל תמיד כבשת הרש היא הבעיה. המיליארדים לא הבעיה. תמיד אתם מתווכחים על השני מיליון של זה, ועל שני מיליון של ההוא.
10 מיליארד זה לא סחורה. זה עובר בקלות. אבל מיליון אחד זה כבר צריך שקפים, דיונים, מצגת.
מי שמכיר את הסיכום התקציבי של משרד הבריאות הוא כולל הרבה מאד מיליונים בודדים למגוון מאד רחב של נושאים. אנחנו חושבים שצריך לשמור פה את הגמישות לצרכים המשתנים, שהם באמת משתנים בנושא הזה אפילו יותר מדברים אחרים.
הסכום של 5 מיליון ב – 2011 הוא בגלל צורך שקיים עכשיו. ושוב, זה כתוב, כמו שיש המון המון נושאים שאפילו מוגדרים בחוק.
כן. ה – 5 מיליון הוא סכום חד פעמי, וכתוב, וכל שנה יוצא סכום כפי שיסוכם בין המשרדים, כמו שנעשה ב – 90 ומשהו אחוז, אני חושב.
הנה. בסעיף 3: "משנת 2012 ייקבע סכום מינימלי בסך 2.5 מיליון ש"ח שיוקצה לנושא על ידי משרד הבריאות. אתה תוכל להגיש הסתייגות במליאה.
אז בוא, אתם תוסיפו את זה. אתה תוכל להגיש הסתייגות במליאה. תקשיב, אנחנו לא באנו פה לשחק.
אנחנו באנו פה דיון שלישי בסדרה. וצריך להיות כיסוי כספי. ואנחנו לא נבוא נחזר על הפתחים.
עכשיו עמיר אם רצית להגיד משהו, תגיד.
יפה. עד כמה שידוע לי עיקר גאוותכם זה על תקציב דו שנתי. המינימום שבסיס התקציב ידבר על דו שנתי. אין אפשרות אחרת. זה הרי לא הגיוני לבוא ולומר. אם היה תקציב שנתי אחד – אתה יודע מה? ניחא. היו אומרים: אתה יודע מה? נריב בעוד שנה. אבל אין דיון. אין מצב. לכן, יפה, אני מאד מודה לכם על נדיבות הלב להקצות 5 מיליון ב – 2011. אבל 2.5 מיליון חייב להיכנס בבסיס. לכן צריך להירשם בחוק שמהחל מ – 2011 יש 2.5 מיליון, וכמחווה, כדי לתקן ולצמצם את הפיגור הרבה שיש בבדיקת מח עצם, משרד האוצר בנדיבותו, מקצה ב – 2011 עוד 2.5 מיליון. ב – 2012 נדע שיש 2.5. תחליטו בתיאום עם המשרד, משרד הבריאות להוסיף גם, נודה לכם. אבל זה חייב להיות הדבר, אין, אתה לא יכול לבוא בטענה האסטרטגית שלכם של תקציב דו שנתי, ועכשיו, כשמדובר בדברים, אתה יודע כמה אנשים יכלו לחיות אם היינו גומרים את החוק לפני 9 חודשים? מה זה?
אתם צריכים להבין שיש דברים בלתי הפיכים, ולכן אני חושב, בסופו של דבר תגיעו לאותה תוצאה. למה אתם צריכים לעשות את זה בדרך שסתם מלקים בכם? באמת. אתה יודע שאני המגן הכי גדול של הפקידים. אני אין לי עניין עם הפקידים. יש לי עניין עם השרים. לא מכיר דבר כזה: פקידים. אתה בשבילי נציג השר. אני לא מכיר מושג כזה: פקידי האוצר. שר האוצר הוא אחראי מבחינתי, שר הבריאות אחראי מבחינתי. זה הכל.
הפקידים בעצם המליצו על משהו מסויים, והשר החליט אחרת, מה שבסוף נאלצו לחזור להמלצת הפקידים.
אדוני היושב ראש. זאת הצעת החוק הראשונה שאני הייתי שותף לה מיד עם כניסתי לכנסת לפני שנתיים. אדוני ציין, בצדק רב, שמהישיבה האחרונה עברו 9 חודשים ו – 4 ימים. אני הייתי פה גם בישיבה שאדוני הפסיק אותה בגלל חילוקי דעות לגבי הדם התבורי. הצעת חוק שאושרה, שהסכום היה בתוך הצעת החוק, ואדוני ראה.
רק לפני כמה ימים התקבל הסכום הראשון על הצעת חוק של לפני 3 שנים. ולכן אני אחרי שנתיים יכול להגיד: נער הייתי, גם זקנתי, לא ראיתי צדיק נעזב פה, אבל ראיתי הרבה מאד הליכי חקיקה, ומה שאני מבקש מהיושב ראש, לכבד את ההסכם. את הטרחה העצומה שעשה חבר הכנסת זבולון אורלב. את ההבנות שלו. אני הייתי מובן שמח אם היה כותבים מינימום. ... היו כותבים. הכל היה טוב.
גם אם אתה לא מסכים להם, עמיר, מכיוון שזאת פעם ראשונה שמעשה כזה של 100 מיליון שקל שהושגו מתרומות פרטיות עד היום, ארגון שהממשלה הייתה צריכה כבר מזמן, עם הקמת המדינה לקחת את זה תחת חסותה ולהפעיל בדרך של ממשלה. זה נעשה על ידי "עזר מציון", ולכן אנחנו נמצאים היום במצב כזה.
אנחנו היום עומדים לפני אישור החוק הזה, עם כל ההסתייגויות שהיושב ראש אמר.ואני מקווה שאנחנו נצליח להביא את זה. אבל יחד עם זאת, ללכת היום לעצור את החקיקה אנחנו נביא לכך שאנחנו נבזבז עוד הרבה מאד חודשים יקרים.
סליחה עמיר. אני ראיתי פשוט איך זה הולך. אני ראיתי את זה עם מח עצם. אני ישבתי בועדה. אני ראיתי איך שזה עובד, ולכן אני פונה ומבקש.
אין לזה אח ורע. אני אומר לך, אין לזה אח ורע בכנסת בכמות החוקים שהעבירו פה מושלמים, בגלל שהיא לא התפשרה. אם אתה תעביר חוק בעוד שנה, לא יהיה שם שקל.
יכול להיות שצריך סבלנות, אבל אני חשבתי כשהתחלתי את הדרך, חשבתי 6 חודשים חוק כזה מכסימום ייגמר. עכשיו, אם היו אומרים לי, אם זה המוצג כשהתחלנו, אז היינו מקבלים כבר, נניח, את המינימום כבר 3 שנים.
הבסיס קיים. כל מה שעשינו פה בהסכם עם האוצר אלה שלושה דברים גדולים. א' – תמיכה של האוצר בחוק. 2 – ב – 2012 5 מיליון שקלים. ובהמשך זה יכול רק לגדול.
2011. בהמשך זה יכול לגדול עם הצרכים המקצועיים. היה ויכוח אם האוצר יטיל וטו. אין פה וטו של האוצר. האוצר לא יכול להטיל וטו על הצרכים המקצועיים.
עורכת דין טליה אגמון ממשרד הבריאות. הרי לא כל כך מזמן, ממש לפני חודש ומשהו, פירסמנו מבחני תמיכות לנושא הזה ספציפית, בתקציב שמחולק לפי התמיכות האלה הוא 2.5 מיליון, אולי 2, אני חושבת ש – 2.5.
שהם רק למקרה של מח עצם. כן. המבחנים פורסמו. זה ייקח את הזמן שצריך להגיש את הבקשות. הכסף הזה יחולק השנה. ולהמשך זה יהיה באותו מנגנון. אנחנו עם הזמן נשכלל את המבחנים.
כן. שמעתי. אני לא בטוח במאה אחוז. אני יכול לבדוק את זה. אבל אני סומך במאה אחוז על.
אתה מוכן לסמוך ולקבל? אנחנו לא משחקים פה. אם אתה, אתה מוכן לסמוך ולקבל על מה שאמרו ממשרד הבריאות?
אז צהרים טובים התחלנו בבוקר, והגענו לצהרים. אני שמח לחדש את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות.
האוצר, מה יש לך להודיע לנו?
טוב, אז כולנו למדנו דברים חדשים. אז בבירור שערכנו באמת עם הסמנכ"ל לתקציבים של משרד הבריאות עולה שמתוך סכום שהוקצב בבסיס למשרד הבריאות לנושאים שמשרד הבריאות יבחר, הוא כבר הקצה 2.5 מיליון שקל.
אבל אם ירצה פתאום ויגיד 3? אין לו בעיה. אבל הוא לא יכול להגיד 2.4. יש לפחות, לפרוטוקול: לפחות 2.5 מיליון שקל על בסיס התקציב בכל שנה. משנת 2012 ואילך.
הם שניים קטנים. דבר ראשון – בסעיף הגדרות לבדיקת התאמה בסיפא רשום, בסיפא של הגדרה: בדיקת התאמה- רשום: "מציאת התאמה לתרומת רקמות". גם אנחנו חשבנו שצריך להיות: תרומת מח עצם. מציאת התאמה לתרומת מח עצם. זה גם הסכמה של משרד הבריאות מבחינת הניסוח.
לגבי הגדרה: "מרשם תורמי מוח עצם, שרשמנו בסוגרים: "תאי אב". שגם חשבנו שזה מיותר בשלב הזה. גם משרד הבריאות סובר שהאמירה, הכתיבה של תאי אב בסוגרים, יכול רק להפריע. מספיק: "מרשם תורמי מוח עצם ברור לכולם.
כפי שכתוב. המחיקה ... בסעיף 3: עריכת בדיקת התאמה. מציע משרד הבריאות להוסיף סעיף קטן (ד): דגימות שניטלו לשם בדיקת התאמה יישמרו במכון גנטי, או במעבדה גנטית.
פשוט היה חסר רק התייחסות איפה מאחסנים את הדגימות לאורך זמן.
הייתה חסרה לנו רק התייחסות לגבי איפה מאחסנים לאורך זמן את הדגימות. להבדיל מהמידע. עכשיו, מעירים לי גם שחלק מהבדיקות נעשות במעבדות שהם מעבדות אימונולוגיות, אז יכול להיות שבמקום: מעבדה לבדיקות גנטיות, צריך לומר, או בנוסף לזה: או מעבדה מתאימה, מעבדה אחרת שלפי תנאי רישיונה, או משהו כזה.
מעבדה לסיווג רקמות, עמנואל גזית, המחלקה למעבדות. המינוח הנכון זה: מעבדה לסיווג רקמות שם נעשות כל הבדיקות.
בסדר. לגבי סעיף 5 (ב): הציע משרד הבריאות לגבי הפרטים שייכללו במרשם. אולי בעצם במקום בתור סעיף קטן, אלא בתוספת לחוק, עם אפשרות לשר לשנות את התוספת.
הנוסח שקבוע כרגע שבעצם אומר שהפרטים שרושמים במרשם ייקבעו בהמשך על ידי המנהל בהסכמת שר המשפטים, ונפרסם ברשומות. זה דבר שאם יודעים אותו היום מה רושמים.
זו בדיוק ההערה שלי. ולכן עדיף פשוט לקבל מהמרשם את רשימת הפרטים שהם צריכים בשביל לרשום, ונכניס אותה כתוספת לחוק.
זה סתם יסרבל וייקח יותר זמן.
או.קיי. השאלה אם בעצם, אז במקום סעיף קטן (ב) את הפרטים שכן ניתן לכלול בעצם, או.קיי. הבנתי. אז אנחנו בעצם ננסח שבעצם.
לא, אתה כותב היום בתוספת מה הפרטים שצריכים יחד עם חקיקה. זה יבוא לקריאה שניה ושלישית, יבוא כבר עם הפרטים.
או.קיי. בסדר. יוצא לנו: שם מלא. מין. תעודת זהות. גיל. תאריך לידה. כתובת. טלפון. לאום. מוצא. מוסיף היושב ראש גם מיקוד.
אני אקרא אותו. סעיף קטן (ב). סעיף 6 מדבר על היתר להקמת מרשם תורמי מוח עצם והפעלתו. בין היתר קובע סעיף קטן (ב) התנאים שבהם אסור למנהל לתת היתר, אלא אם שוכנע שמתקיימים כל אלה. בין היתר דנו בעצם איזה סוג מומחיות צריך אותו יועץ רפואי קבוע שאמור לעבוד עם המרשם.
או.קיי. אז פיסקה 4 תיקרא כך: "המבקש מעסיק יועץ רפואי קבוע שהוא רופא מומחה בהמטולוגיה בעל ניסיון בתחום השתלות מוח עצם". או.קיי. אנחנו בעצם הבנו שאין צורך ... רפואת עירויים.
אז תרשום שזה לא הצבענו עוד. תרשום. תגדיר.
לסעיף 6(ב)(4) מי בעד ירים את ידו.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 6(ב)(4) התקבל
לא חשוב. תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים באולם יש להם זכות הצבעה. תמכו. אין מתנגדים ואין נמנעים לסעיף. אז זה עבר.
סעיף 12 שדן בהעברת מידע למאגר מידע עולמי. אומר משרד הבריאות שבעצם, בעקבות בעצם השינוי של העברה שהייתה במקור לא יאוחר מ – 3 חודשים ממועד קבלתם. וזה שונה בעצם: "מיום רישומן במרשם תורמי מוח העצם". בעצם ירד הבסיס האמיתי לזמן מוגדר שבו בעצם יישלח המידע למאגר המידע העולמי, ואז השאלה אם בעצם, הדבר בעצם נדרש. כי לא יאוחר מ – 3 חודשים זה כבר זמן בעצם כבר עמום מיום הרישום במרשם.
או.קיי. סעיף 17 נותר גם כן, למיטב זיכרוני, פתוח. כן. סעיף 17 בעצם לא הייתה הצבעה של הועדה. נשארה באמת השאלה אם ... סעיף פיקוח הספציפי לחוק הזה, ולדעתו של משרד הבריאות לא נדרש סעיף פיקוח. יש להם בעצם מקורות פיקוח חיצוניים לחוק הזה שהם יספיקו.
מכתב של משרד האוצר שהעתקו יועבר לועדה ברוח הדברים שאמרת לפרוטוקול. אדוני משרד האוצר.
אני לא מבין מה אמרת. תגיד בעברית. תגיד בעברית את מה שאמרת, שיהיה רשום בפרוטוקול, ותדאג להעביר לנו מכתב לועדה.
תוך שבוע ימים מהיום יש לנו מכתב. עד יום שני שבוע הבא. זה מספיק זמן יש לך לכתוב ולהחתים. אתה מעביר לנו גם. ואנחנו מצביעים על הצעת החוק. גמרת להקריא אותה?
רק עוד הערה אחרונה של משרד הבריאות לגבי סעיף 20, לגבי הוראות המעבר. הם מתייחסות למרשמים שכבר פועלים. בעצם בנוסח שעליו הוצבע בדיון הקודם, דובר על מרשם שבעצם "היה קיים ערב יום התחילה, והגיש בקשה להיתר בתוך 60 ימים מיום התחילה של החוק, רשאי להמשיך ולפעול עד להחלטת המנהל בבקשתו". מבקש משרד הבריאות לשנות את זה שזה יהיה 60 ימים מיום שהורה המנהל כיצד להגיש בקשות לפי סעיף 7.
קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש, גם למשרד האוצר, וגם למשרד הבריאות. אבל אני מבקש לדעת עם משרד האוצר: תוך כמה זמן.
לגבי 2011 עדיין לא נקבעו הקריטריונים. ייקבעו הקריטריונים ל – 2011. 2010 ... ונמצאה חלופה. לגבי 2011 צריכים להיקבע קריטריונים, ועל פי לוח הזמנים שהקריטריונים האלה ... ממשרד המשפטים, מקבלים את האישור, ואז מתחלק הכסף על פי הבקשות לקריטריונים. אני מניח, אני לא רוצה להתחייב. אני מקווה ומניח שתוך 6 חודשים הדבר הזה, אני לא רוצה להתחייב כאן על משהו שאני לא יכול להתחייב אליו.
כן. הם עשויים להיות שונים. לדוגמה: אנחנו רוצים לטייב את הקריטריונים, ולמשל, לתמרץ מאגרים שיתמקדו באוכלוסיות שהם עניות בתרומות מאגר מח עצם, למשל. זה לא מופיע בקריטריונים של 2010. ולכן יש ועדה לעניין הזה, והועדה הזאת היא תמליץ בפנינו מהם הקריטריונים על פיהם נחלק את הכסף שנקוב לשנת 2011.
המשמעות שבעצם יעברו שני שליש מהשנה עד שהעמותות, עד שהמאגרים יקבלו את התמיכה. זה נראה דבר בעליל בלתי סביר. אם יהיה שינויים, 2010 עוד לא קיבלו.
למה על שינויים בקריטריונים, נגיד שאני מסכים, אתה לא צריך את ההסכמה שלי, אבל אתה אומר דבר הגיוני בקשר לשינויים. למה זה צריך לקחת חצי שנה? גם אני הייתי בצד הזה של השולחן. זה לא צריך לקחת חצי שנה.
אנחנו נעשה את זה מהר ככל שנוכל. אני לא רוצה להתחייב על משהו שאני לא יכול, שהוא חלקו לא נתון בידי. עם כל הכבוד. אני יכול להתחייב רק על מה שאני יכול להתחייב.
תשמע, אמר מקודם חבר הכנסת בילסקי: אתה יודע כמה אנשים היו חיים אם ההחלטה הזאת של ה – 2.5 מיליון הייתה מגיעה כמה חודשים לפני? זאת אומרת, הוא אמר.
תקשיב מה הוא אומר לך. אתה יודע כמה אנשים יכלו לחיות אם אתה במקום חצי שנה, תעשה את זה בחודשיים? זה מה רצית להגיד, רשמת לי שאני אגיד לו? זאב? הקראתי בסדר.
אני אומר כמי שהיה מנכ"ל של שני משרדי ממשלה, אני אומר בכנות וביושר, שינויים בקריטריונים שהם לא, שינויים, הם לא שינויים מפליגים, לא צריכים לקחת בכל מקרה 8 חודשים. וגם ככה עד היום המגזר השלישי לקח על עצמו את כל המשימה. אתה אומר לו: תשמע, תמשיך לממן, זה חבל.
הגעתי למסקנה שהסכמה עם האוצר על תפוח אחד ביד שווה יותר מאשר כל מיני דברים אחרים, שזה שני תפוחים על העץ. בעיני, הסכמה עם האוצר, והסכמה עם משרד הבריאות שווה הרבה מאד. היא מבטיחה שהדבר יבוצע. כרגע יש לנו ויכוח על לוח הזמנים. אני מבטיח רק דבר אחד, אני אומר את זה גם לפרוטוקול. אני לא ארד מהוורידים של משרד הבריאות עד שהתקנות האלה יאושרו. אני לא ארד מהוורידים. אם אתם רוצים אותי על הוורידים שלכם.
ד"ר ברכה זיסר, ואני מנהלת את המאגר לתורמי מח עצם של "עזר מציון", שזה בעצם המאגר הגדול בארץ שהוא מונה למעלה מ – 550 אלף תורמים. אז א' – רציתי להודות באמת ליושב ראש הועדה, ולועדה שאנחנו סוף, סוף אולי זוכים ברגע היסטורי להעביר את החוק.
מה שכן חשוב לי לציין זה שמאז המבצע שהיה לטובת עמית קדוש, שכולנו בטח זוכרים.
זה היה לפני שנה וחצי. אנחנו לא עשינו מבצעים. כל השנה וחצי הזאת, למרות שהיה פניה של עשרות רבות של משפחות. והסיבה הייתה: היעדר תקציב. המאגר שלנו בודק בכל שנה עשרות אלפי חיילים, במסגרת הבקו"ם, וגם בנות של שירות לאומי. אנחנו לא מסוגלים, למעט החיילים והבנות של השירות הלאומי, אנחנו לא מסוגלים לבדוק עוד אנשים מאוכלוסיות חלשות, מה שנקרא, בגלל היעדר תקציב. ולא קיבלנו עדיין כמובן את התקציב של 2010. אני מאד מקווה ש – 2011 יהיה קצת יותר מהר.
אם רוצים לבדוק מי עושה את האוכלוסיות החלשות, צריך לתת לו את התקציב הזה כדי שהוא יוכל לעשות את האוכלוסיות החלשות. אנחנו רוצים לפנות גם למגזרים האחרים: גם לדרוזים, גם לצ'רקסים, גם לערבים. אם יהיה תקציב אנחנו נעשה את זה. אבל בינתיים גם 2010 לא קיבלנו. 2011, כמו שאני רואה, יקרה לקראת סוף השנה. אם יש דרך להחיש את זה אני אהיה אסירת תודה בשם המשפחות והחולים.
או.קיי. תודה רבה. בשביל לא, כן? אתה גם רוצה להגיד? בבקשה. אני לא רציתי לעכב יותר את החוק. שיתחילו כבר בתקנות. אם אתם יש לכם זמן. גם אני יש לי זמן.
כן. אני בבוקר כשישבנו ברכה ואני אז הסברתי לה למה זה הולך לעבור היום, וזה בהכירי אותך. ולכן אני רוצה להודות לך. אני רוצה להודות לך, ברכה זיסר, אני חושב שאשה שמחזיקה את העסק הזה לרמה של 550 אלף, עם חיילי צה"ל, עם בנות של שירות לאומי, אני חושב שהועדה צריכה להביע הרבה הערכה לכל מה שעשית עד כה לבד, והיום באמת, גם כל הכבוד לך שאת מוכנה להכניס שותף, כפי שאנחנו רואים, שותף קצת בעייתי, אבל בכל זאת שותף. ואני חושב שאת עושה נכון. ותודה אחרונה, אדוני היושב ראש, לזבולון אורלב, רבי ומורי, אם לא היה הוא, אני לא יודע אם אני הייתי זוכה לשבת פה היום כשהצעת חוק שאני חתום עליה עוברת.
או.קיי. אחרי כל התודות, אז מה שנשאר לנו זה להצביע על הצעת החוק כהכנה לקריאה שניה ושלישית, ולהעלות אותה למליאה, ולקבל את אישור המליאה. כמה שאני מבין, להצעה הזאת אין הסתייגויות, אז אני מקווה שהיא תונח השבוע, ובשבוע הבא ביום שני תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
באמת אפשר לגייס הרבה יותר, בעיקר שאנחנו יודעים שהבעיה היא הקטנים שאין להם, יש את המודעות, והם רוצים לתרום, אבל אין באמת את התקציבים, וזה שמעתי גם מפה, מירושלים.
או.קיי. לקחנו, הערתך המלומדת והחשובה נרשמה בפרוטוקול, ואני מקווה שהיא קיבלה אוזן קשבת.
רק להפנות את תשומת לב הועדה לעניין סעיף התחילה. בעצם התיקון שעשינו בסעיף 20. כרגע סעיף התחילה הוא בעצם שנה מיום הפרסום. תחילת החוק הוא בעצם שנה.
אנחנו מדברים על חצי שנה מיום הפרסום. עכשיו אנחנו מדברים חצי שנה מיום הפרסום. אתה צריך לגמור את התקנות, חצי שנה. אנחנו מורידים משנה לחצי שנה.
אז אנחנו ברגע היסטורי זה, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. מי בעד, ירים את ידו. אז יש 3 ח"כים שיש להם זכות הצבעה, וח"כ אחד שתומך תמיכה מוסרית, לבבית, אבל אין לו זכות הצבעה. השלושה שתמכו, אישרו את הצעת החוק בקריאה שניה, שלישית, והיא תעלה למליאה, בלי נדר, בשבוע הבא ביום שני.
הצבעה
בעד - פה אחד
החוק התקבל
למען הסר ספק אני מבקש רביזיה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
בקשת הרביזיה נדחתה
ומי נגד הרביזיה ירים את ידו. עכשיו זה כבר יונח ויעלה ביום שני, בלי נדר, ויירשם בספר החוקים של מדינת ישראל.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30