הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
25
ועדת החינוך, התרבות והספורט

16.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ב באדר א' התשע"א (16 בפברואר 2011), שעה 09:45

יישום התיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים – שנה אקדמית חינם

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

יעקב כץ

אברהם מיכאלי

סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל

שירה שחרור

- עוזרת מנכ"לית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

גל כהן

- יועץ משפטי, משרד הביטחון

רס"ן אביעד מן

- ראש מדור ת"ש מילואים, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

נדב שמיר

- לשכה משפטית, מל"ג

ד"ר יאיר ברקאי

- נשיא מכללת ליפשיץ

יעל אדיב

- רכזת קשרי ממשל, ארגוני הסטודנטים

עדי דגן

- ראש מדור אקדמיה, ארגוני הסטודנטים

תמר פינקלשטיין

- רכזת אקדמיה, ארגוני הסטודנטים

נעם ויצנר

- מנכ"ל, ארגוני הסטודנטים

בנצי פרצלן

- ראש אגף מינהל תלמידים, האוניברסיטה העברית בירושלים

חי פיאסצקי

- ראש מדור מעורבות, אוניברסיטת בן גוריון

אסף גולומביק

- חבר מועצת הסטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון

אורון לביא-אטשטיין
- חבר מועצת הסטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר ענת פלדמן

- מכללת אחווה

יהודית גידלי

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

יישום התיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים – שנה אקדמית חינם

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים ישיבת ועדת החינוך. הנושא: יישום התיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים, שנה אקדמית חינם.

הועדה קיימה ישיבה לפני חודשיים בגלל פניות שונות של מוסדות שאמורים לקבל את ההטבה, מוסדות בפריפריה, מכללות, בכך שהסטודנטים שמעו את הבשורה, הגיעו, בעצם, לדיקנות, לכל אותם המקומות, אגודות הסטודנטים, ועדיין כל עוד התקנות לא עודכנו הם בעצם לא יכלו לקבל את ההטבה. אנחנו התבשרנו על ידי סגנית השר במשרד ראש הממשלה, חברת הכנסת גילה גמליאל על כך שהתקנות אושרו ממש בשבועות האחרונים, נכון?

שבועיים כבר.

שבועיים, כן. בוועדת הרווחה, העבודה והבריאות, ועל כך אנחנו מברכים. מה שעכשיו חשוב זה לראות איך הדבר מתבצע. איך העניין מגיע לסטודנטים. איך היה צריך להיות הסינכרון בהיבט הפיזי מול הכסף שכבר שולם, ואם זה צריך להיות החזר, אם זה צריך להיות איזה שהוא קיזוז. בקיצור, אנחנו כבר בשלבים הטכניים כרגע. כן.

רק של הפריפריה.

כן. מה שכתוב בתקנות. המוסדות, והכל. הכל יש לנו עד שעה 11:00 בעצם זמן, כל עוד המליאה לא נפתחה.

וכך אנחנו נפתח גם גבירתי, סגנית השר. ונמשיך הלאה, כל מי שרוצה להתייחס, אנא מכם, לרשום שם, שם משפחה, להעביר אלי, ואנחנו נמשיך בסדר.

בבקשה גבירתי.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה לברך את היושב ראש של ועדת החינוך, ומכאן והלאה, מאז שנכנסת אנחנו רק נקדם עוד נושאים רבים. כבר החוק הקרוב שנגיש אותו לכאן, אני מקווה ממש ב – 8 במרת נצליח כבר, חוק של לאגד את הנושא של זכויות של סטודנטיות בהריון לאחר חופשת לידה, התזכיר כבר רץ, זה יעבור ועדת שרים בקרוב, ב – 6 במרץ.

מצויין.

ואני ושר החינוך נקדם את זה כאן. אז אני באמת מברכת אותך, אלכס, ואין לי ספק שאתה עושה עבודה מצויינת.

לענייננו, אני אתן רק סקירה כללית לגבי החוק. החוק עבר 4 החלטות ממשלה, חוק בכנסת ישראל, קריאה שניה ושלישית. 4 ישיבות בועדת העבודה והרווחה לאישור התקנות, ויש אפילו עוד ישיבה אחת נוספת שנצטרך להעביר בועדת העבודה והרווחה, ותיכף אני גם אסביר.

החוק עצמו כבר תקף לכל החיילים וחיילות בוגרי השירות הלאומי והאזרחי, שהתחילו את הלימודים באוקטובר האחרון, והשתחררו ב – 2010. בכל המוסדות, בגליל, במכללות, בגליל, בנגב, יהודה ושומרון, והצלחנו גם לקדם את מכללת אשקלון, שבאזור הנגב הצלחנו להחריג את העיר אילת, שבאילת כל המוסדות, כלומר גם אוניברסיטת בן גוריון, גם מכללת לוינסקי, וגם האוניברסיטה הפתוחה כן כלולים באילת. כלומר, כל העיר אילת, כל המוסדות האקדמיים המוכרים בה כלולים בחוק, שזה באמת הישג ממש נכון וטוב. אנחנו כולנו תקווה שלקראת יום ירושלים נצליח להכיל גם את המכללות בירושלים, מתוך מגמה, וראייה ותפישה ששנה אקדמית ראשונה לכל החיילים והחיילות הוא משהו שהוא מבורך, חשוב, וצריך לקדם אותו בכל הארץ, כמו שאנחנו רוצים. אבל בתור התחלה, עם התקציב שהצלחנו לגייס לנושא, זה מה שקורה כרגע.

בנוסף, יש חלק אחר, חלק שני להצעת החוק, שהוא מדבר על כך שיינתנו מלגות גם של מכינות, זה מעין חבילה לסטודנטים שהם נזקקים, זאת אומרת, המצב הסוציואקונומי שלהם הוא לא טוב, והחבילה הזאת מדברת על מצב שבו הם יקבלו חבילה, את המכינה בחינם, פלוס ליווי של המכינה, על מנת שלא יהיו לנו, על מנת שלא ינשרו מהלימודים. זה בעצם הכנה לאקדמיה, פלוס 50 אחוזים הפחתה בשכר הלימוד במשך 3 שנות התואר.

מה הצפי? כמה אנשים בעצם?

מדובר במאות. מדובר בתקציב צבוע של 20 מיליון שקלים בלבד לנושא. זה תלוי בכמה אנשים יהיו. מה שנשאר על מנת לקדם את העניין הזה, שהם כבר יוכלו לממש אותו זה עוד את הקביעה של אזורי העדיפות, שסביר להניח שזה יהיה רק מהנגב והגליל על בסיס הצעת החוק. מי שבאים מהנגב והגליל יוכלו ללמוד בכל הארץ על בסיס התכנית המדוברת.

אני רק מבקש בנושא הזה, גבירתי, סגנית השר, חשוב מאד לקחת בחשבון שברגע שהמהלך הזה מתבצע, אנחנו יכולים לגרום למצב שכל מי שהולך ומתכוון ללמוד במוסדות להנדסאים וטכנאים, הוא פשוט לא מתקרב לשם. אני מדבר על המנגנון של הכנות לכניסה. זאת אומרת, כמו שיש לאקדמיה הכנות, שזה קדם המכינה, כך גם בהנדסאים יש הכנות, שהם לומדים שם לפני שנכנסים ללמוד בתור הנדסאים וטכנאים. ברגע שאותם סטודנטים שנכנסים למכינה מקבלים שנה ללא תשלום, ושמה הם כן צריכים לשלם, אז הם פשוט לא ילכו להנדסאים. אנחנו נגמור עם החינוך הטכנולוגי. אז צריך לקחת את זה בחשבון. אני לא נכנס כרגע האם הנדסאים צריכים לקבל את השנה בחינם, אבל לפחות כל מי שנכנס להכנות לשני המסלולים, לפחות ששמה יהיה ... כי, תיראי, זה לא מדובר בכלל בהרבה אנשים. בסך הכל לומדים הנדסאים בישראל משהו כמו 17 אלף, אז כמה כבר הולכים שמה למכינות?

אני חושבת שזה שיחה נפרדת שאותה צריך לבחון בלי קשר, כי עכשיו, כשקידמנו את הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, צריך גם לראות איך מסייעים באופן כללי לרכוש השכלה, שהיא לאו דווקא אקדמית, שכן תיתן אפשרות להשתלב במקומות תעסוקה, ועל זה אני אשמח מאד שנשב ובאמת נקדם את הנושא.

אבל חשוב לומר שהיום הם פונים כל המשוחררים והמשוחררות להכוונה לחיילים משוחררים. אני רוצה לתת מספר דגשים שהם חשובים להבנה. השנה הזאת זה בנוסף למענקים, בנוסף לפיקדון. זה אחד. וההישג הלא פחות חשוב, שבפעם הראשונה חיילות וחיילים באמת זוכים וזוכות לקבל את אותה הטבה. זה לא בדיוק מה שקורה בהכנסה שנכנסת בפיקדון, שזה שני הישגים מאד מאד חשובים. והיום מה שזה אומר שכל המשוחררים והמשוחררות פונים להכוונה לחיילים משוחררים, ושם, בתום הסמסטר הם מקבלים מחצית מהסכום, ובסוף שנת הלימודים הם מקבלים את ההחזר. הכספים נכנסים לפיקדון. כלומר, הכסף לא הולך למוסדות להשכלה גבוהה. הכספים נכנסים לפיקדון, ובפיקדון הם יכולים לממש את סכום הפיקדון לכל ההטבות שקיימות בו כבר היום, תוך כדי כך שיש להם שנה שלמה שמסובסדת להם מבחינתם מידי סימסטר.

כן, אבל מבחינת, הרי הפיקדון, המשיכה שלו היא מתבצעת דרך הבנק. לא דרך, איך בעצם מושכים את הפיקדון? דרך הבנק. דרך החשבון.

כן.

עכשיו, כשאני מגיש, נגיד, כשסטודנט מגיש את המסמכים של המוסד איפה שהוא לומד, עם בקשה לפיקדון. תהיה שמה הפרדה אם זה נגיד, להכנות פסיכומטרי, או שזה, נגיד, להשלמת בגרויות, ששמה מגיע לו את ההטבה הזאת, למול השנה האקדמית. איפה ההפרדה, איך ההפרדה הזאת מתבצעת בפועל?

זה הולך בצורה מאד מאד פשוטה. ערבבת את שני הסעיפים בחוק. זאת אומרת.

לא, הפיקדון הוא, זה בעצם סכום מסויים שמגיע לכל חייל משוחרר.

לא. כמה קרן ייעודית לעניין הזה, באופן כללי. יש פה את הנציג של היחידה להכוונת חיילים משוחררים, הוא יעביר את המסרים.

סגן מנהל הקרן לחיילים משוחררים.

כן.

חייל ברגע שהוא משתחרר עומד לזכותו פיקדון לפי סוג השירות והתאריך. ברגע שהוא הולך להירשם באוניברסיטה הוא משלם מהפיקדון. ברגע שהוא מסיים את הסימסטר הראשון, הכסף חוזר לו לפיקדון. החייל לא רואה כלום. מבחינת החייל זה שקוף. הרי הפיקדון הוא יכול להשתמש בו רק 5 שנים אחרי השחרור שהוא יכול להוציא אותו מזומן. אז בשבילו הוא נרשם, משלם עם הפיקדון, חוזר לפיקדון.

לא, אבל נגיד אם יש בן אדם שכבר שילם את הכסף.

הוא שילם אותו מהפיקדון.

שילם כסף מהפיקדון עבור לימודים פסיכומטריים. עכשיו אין כלום. עכשיו מתחיל ללמוד בהשכלה גבוהה, עכשיו יש לו תוספת.

נכון.

יפה. אז ככה.

כן, כן מתווספת לו.

החייל לא נפגע כלום. הכסף שקוף. אנחנו עשינו דרך פשוטה בשביל להקל על החייל שלא יצטרך לעבור רישומים, והכל, הכל נעשה אוטומטי. אנחנו מקבלים את הנתונים מהאוניברסיטאות ומעבירים ישירות. החייל לא צריך אפילו לבוא אלינו בשביל לקבל את הכסף בחזרה. הוא לא צריך לבקש אפילו. זה אוטומטי.

אז אני חושבת שבאמת יש כאן, בשעה טובה, שזה כעבור שנתיים. אני תמיד אומרת שזה כמו הריון לא נגמר עד שהגיעה הלידה, וגם יש עדיין עוד איזה סעיף להעביר כדי שזה יהיה באמת מוחלט, וזה יעבור בשבוע, שבועיים הקרובים כבר נצליח לקדם את זה, ואז נצטרך להתחיל לעבוד כבר על לנסות ולקדם את יום ירושלים, את התוספות של המכללות.

לא רק ירושלים. יש לנו כמה עיוותים שסגרנו עיניים ואטמנו אוזניים. אבל אמרנו: בוא נעביר קודם כל את ההתחלה.

אבי, עוד שאלה: מי אחראי, בעצם, על ביצוע החוק ומודעות של הסטודנטים לקיום של העניין הזה בפועל?

אז בפועל היחידה להכוונת חיילים משוחררים קיבלה,לצורך העניין, גם תקציב ייעודי לצורך הסברה, ושהם יפרסמו עבור כולם שהם יוכלו לקבל את זה.

מצויין. זהו?

כן.

אתה יכול בבקשה להתייחס לנושא של המודעות של הסטודנטים איך אתם בעצם הולכים לבצע את הפעילות בשטח? מול מי אתם? איך אתם משווקים את זה? איך כל סטודנט שבעצם זכאי ויודע שמגיע לו, ויודע לנצל את זה.

אני יכול לשאול איזה שאלה לפני כן, אם מותר?

כן.

התקציב שמיועד על סך כל הסעיפים זה משהו בסביבות 80 מיליון שקל?

כן. זה לפחות יהיה 80 מיליון שקל.

וכדי לפתור את הבעיה לכל הסטודנטים, כמו שישראל ביתנו רצו, ואנחנו שמחים על זה מאד, בכל המקומות האחרים גם כן, על איזה סכום מדובר? 600 מיליון?

כן. הפער הוא מאד משמעותי. זאת אומרת, ההפרש הוא היה עצום, אבל לימים נגיע לזה,

בעזרת השם.

כן?

אנחנו יש לנו מערך הסברה רחב מאד. אנחנו מגיעים לחייל חצי שנה לפני שהוא משתחרר. מגיעים אליו, שולחים לו הביתה מה מגיע לו, מה הזכויות שלו. בנוסף – כל חייל, מי שלפני השחרור אנחנו עושים 3 תערוכות, 3 פעמים בשנה, הוא מגיע לגני התערוכה, ומקבל הרצאה שלנו, וגם הסברים מה מגיע לו, מה לא מגיע לו.

אנחנו פרוסים ב – 50 מרכזים. יש לנו 50 מרכזים ברחבי הארץ, כאשר כל מרכז הוא מטפל בחיילים שלו.

אנחנו בנוסף מפרסמים גם ברדיו, מפרסמים בטלביזיה ומגיעים כמעט לכל חייל לפני השחרור, מגיע לכל הזכויות שלו. גם באינטרנט, ברור שגם באינטרנט.

בנוסף – כל המוסדות, בכל המוסדות שזכאים הם יודעים. כל אחד שבא אליהם מראש אומרים לו, אומרים לחייל: יש לך זכות ללמוד שנה. הם כבר התחילו לפרסם. החוק, לפני שהתקבל החוק כבר התחילו לפרסם שהם..

לא, אבל השאיפה שלנו זה לא, תשמע, אילו שרוצים ללכת ללמוד, ויודעים, ומחפשים, ובודקים, הם שמה.

נכון.

אני מדבר על אילו שקצת מנותקים מהאינפורמציה החיצונית. מגיע להם, לא כך מודעים בעצם למה מגיע, מה החבילה? אני רק אתמול דיברתי עם אדם שממש מחפש לשרוד יום יום, אחרי שהשתחרר מצה"ל, ורוצה להיכנס ללמוד, אבל לא יודע כלום מה מגיע לו. ומה לא מגיע לו.

עכשיו, מכוונים אותו לכיוונים. עכשיו, זה נעשה, אם עושים את זה בצורה פשוטה ביותר. ברגע שאתם, נגיד, כשאתם נותנים אינפורמציה לחייל שהולך להשתחרר מהיום והלאה, הוא מקבל, נגיד, איזה שהוא עלון איפה שכתובים מוסדות, איפה שהוא יכול ללכת וללמוד ויקבל שנה ללא תשלום? יש את זה מופיע? או שפשוט אומרים לו תיאורטית?

לא, לא, קודם כל הוא מקבל עלון מיוחד שיש בו כל הזכויות. בנוסף ללימודים, אתה דיברת גם על הנדסאים. יש לו את כל הזכויות שמגיעים לו.

רגע, כרגע יש 80 מיליון שהמדינה נתנה לנושא הזה.

זה אנחנו מגיעים במסגרת ה – 50 יחידות שלנו, לפעמים מגיעים לבית, אנחנו שולחים את הנציג שלנו לבית של ההורים שלו לשכנע אותו.

העלון הודפס כבר?

לא, רק החוק התקבל. יש לנו עלונים רגילים. עכשיו אנחנו צריכים.

יפה. אז בוא נתכנס. יפה. אנחנו כאן אומנם אנחנו ועדת חינוך ואנחנו מחנכים, אבל נתונים זה דבר חשוב. מתי יוצא העלון, ומתי החיילים מתחילים לראות במו עיניהם לאיזה מכללה הם יכולים להתקבל?

החיילים, העלון יודפס בימים הקרובים ברגע שהחוק, אנחנו מחכים גם להחלטה.

זה זה?

זה כן.

יפה. יש לנו.

לא כתוב בו את החוק החדש מאחר ועדיין לא התקבל, לא יכולנו לכתוב. בחודש מרץ יש לנו בגני התערוכה 15 אלף חיילים שמגיעים שעומדים להשתחרר ב – 3 חודשים הקרובים. הם יקבלו עלון כזה מיוחד ביד.

או.קיי.

יקבלו את ההצעות. אבל בנוסף, אנחנו הולכים על המרכזים שלנו, שבכל עיר לפעמים באים, הם מכירים, באים לאנשים בבית. יש לנו כתובות לכל אחד שמשתחרר. וכל אחד מנסים להביא אותו ליחידה לשמוע מה אנחנו יכולים לתת.

או.קיי.

מי שלא בא, הולכים אליו.

מצויין. זה חשוב. עכשיו, מה קורה עם הסטודנטים שהתחילו ללמוד והם חלק מהקריטריונים? התחילו ללמוד באוקטובר.

כל מי שהתחיל ללמוד החל ב – 1 באוקטובר.

והשתחרר ב – 2010.

לנו יש את הרשימה. המכללה שולחת לנו את כל אלה, ואנחנו מחתימים, הבעיה שצריך להחתים אותם על תצהיר שאם הוא לא יסיים תוך 5 שנים הוא יצטרך להחזיר את הכסף, זה החוק קבע. ברגע שהוא חותם הכסף עובר אליו אוטומטית. הוא לא עושה שום דבר נוסף. אנחנו יש לנו את הרשימה. זה עם המכללה. אנחנו עושים את זה ישירות עם המכללה. עכשיו, הוא יקבל גם אליו הביתה מכתב שאתה במסגרת החוק.

רגע, אבל מה קורה עם, נגיד, סטודנט לרפואה?

לא, אין רפואה שמה במכללות.

יש בצפת, יהיה. יהיה עוד מעט.

... בר אילן.

תואר ראשון.

בר אילן לא.

השלוחות כן כלולות בחוק.

אגב, בעלון אתם מכניסים גם את הקורסים לבניין?

לא. אבל אם אתה, אבל תשמע, אתה הרי מבין שברגע שאתה, נגיד, נותן למכינה אקדמית, מכינה אקדמית זה שנה.

לא, מכינה אקדמית סוג אחר. החוק של 60 מיליון רק מי שלומד שנה ראשונה, לא למכינות אקדמיות.

בסדר. מכינה אקדמית תיכנס עוד שבועיים, שלושה. לא משנה.

מכינה אקדמאית הולך סוג אחר.

אין שם מיגבלה מבחינת מתי צריך להחזיר כסף?

גל כהן, יועץ משפטי של משרד הביטחון וגם של הקרן. ההטבה הזאת, המלגה הזאת, לצורך העניין, ההטבה הזאת היא רק ללימודים שנה ראשונה לתואר ראשון. זה לא קשור למכינות.

או.קיי.

או.קיי? עכשיו, חייל שהתחיל ללמוד בסימסטר האחרון יקבל רטרואקטיבית את ההחזר. הוא יקבל את זה בסוף הסימסטר הראשון, לצורך העניין, עכשיו, אחרי שייגמר הסימסטר בפברואר, יקבל את זה לקראת מרץ אפריל.

מה הוא צריך לעשות בשביל זה?

לא צריך לעשות שום דבר. חייל משוחרר לא צריך לעשות כלום. אנחנו מקבלים את הנתונים מהמוסדות, עוברים, הצבא מעביר לנו את הנתונים, מינהלת שירות לאומי מעבירה לנו.

לא, לא, רגע, רגע, אני אגיד לך, עכשיו תשמע, עכשיו נכנס בן אדם, באוקטובר, שילם שכר לימוד על השנה הזאת. שילם כבר. הכסף יצא מהכיס שלו.

מהפיקדון. הוא שילם מהפיקדון.

יש כאלה ששילמו פיקדון, מפיקדון. יש כאלה שלא. יש כאלה שהשקיעו את הכסף בבגרויות, ויש כאלה שהשקיעו כסף בפסיכומטרי.

במחזור של ראשון לאוקטובר.

כן, אל תשכחו שהם גם רק השתחררו.

השתחררו רק מינואר, רק מי שהשתחרר בינואר 2010.

לא רצה לנצל את הפיקדון לנושא הזה.

אז אחד כזה הוא יועבר לו הכסף לפיקדון. דנו בזה. אנחנו לא יכולים, לא בנויים בשביל להעביר לכל אחד אישית את הכסף. אנחנו מעבירים רק לפיקדון. שיהיה אוטומטי, שלא יצטרך.

זאת אומרת, הבן אדם ששילם מכספו באוקטובר על השנה האקדמית, עכשיו צריך ללכת לבנק, או לכל מי שזה ולבקש כסף חזרה מהפיקדון?

לא. נעשה סדר. אנחנו מדברים, יש את הפיקדון, ויש את ההטבה החדשה. הפיקדון, איך שמקבלים את הפיקדון זה מוסדר כבר שנים. אתה הולך לבנק, מציג את האישורים, ואתה מקבל את הכסף, מועבר הכסף למוסד הלימוד. עזוב את זה בצד.

ההטבה החדשה, לצורך העניין, בשביל לקבל אותה צריך להגיע התלמיד למוסד, מוסד שעומד בקריטריונים של החוק והתקנות, לחתום שמה על התצהיר הזה.

חתם.

חתם. מהרגע שהמכללה מעבירה אלינו את הנתונים, את התצהיר שלו, הכסף מבחינתנו מועבר לפיקדון שלו. לצורך העניין, אליו. זה לא מגיע דרך המכללה, והוא לא צריך.

אבל הוא כרגע שילם כסף מכספו.

אז הכסף ייכנס לפיקדון שלו.

אבל הוא שילם מכספו.

אז נוסף לו כסף לפיקדון, אז הוא יוכל להשתמש.

אז במקום ששנה הבאה הוא ישלם מהכיס שלו, הוא ישלם את זה מהפיקדון.

הפיקדון הוא חשבון שהקרן פותחת לכל חייל משוחרר. היא פותחת לו חשבון שבו יש סכום בהתאם למשך השירות שלו, ולסוג השירות שהוא שירת. יכול להיות בין, נגיד, 10 אלפים, למכסימום בסביבות 35 אלף שקלים. בסדר?

הבנתי. זאת אומרת, עכשיו, עכשיו, ברגע שהוא שילם, הוא כבר שילם. אם שנה הבאה הוא ממשיך ללמוד, אז הוא את הכסף לשנה הבאה יכול לשלם עם הפיקדון שנמצא שמה. יפה. זה סודר. זאת אומרת, צריך להבהיר לכל הסטודנטים ששילמו שכר לימוד מכספם במזומן וזה, הכסף הזה לא חוזר חזרה להם לכיס. חשוב מאד, שלא יהיו פה אי הבנות. כי עכשיו יתחילו לרוץ סטודנטים לדיקנים ולבקש מהם: הנה, עכשיו שילמתי, זה הקבלות, תחזירו לי את הכסף. או.קיי. בסדר. אז פה יש לנו הבנה, והעניין הזה מסודר. אני רק חושש מהעניין של ההגבלה ל – 5 שנים. אני חושב שזה זמן מצומצם מידי, אבל טוב, בסדר. זה כבר עניין, כן, זה כבר אחריות אישית של כל סטודנט וסטודנט.

אני שאלתי גם על הקורסים בבניין.

קורס הבניה הוא לא אקדמי. הוא מופיע בסוג אחר של הכשרה מקצועית. הוא מופיע בחוברת כבר היום.

כן.

אבל זה לא במסגרת.

בסדר.

צריך לציין את ועדת החריגים במקרים חריגים.

אחרי 5 שנים.

אכן זה מוגבל ל – 5 שנים, אבל יש ועדת חריגים.

בסדר גמור. כי נגיד, כמו שאמרת, אם לקחו שנה של אקדמית חופש, או משהו כזה, לטובת הרעיון, לטובת, לא יודע, מילואים, אולי איזה משהו כאן בארץ.

אז לשם זה בדיוק.

מצויין. טוב. מי נמצא כאן אצלנו? ביקשה ממני, יש עוד מישהו שאת רוצה פורמלית שיתייחס לנושא הזה, או שאפשר להמשיך הלאה?

לדעתי אפשר.

או.קיי.

יש לי רק שאלה.

רק תציגי את עצמך.

שירה מהמשרד לפיתוח נגב גליל.

או.קיי. בבקשה.

לגבי הבית ספר לרפואה בצפת, של המכללה. כי הוא אמר שזה לא נכלל, ואתם אמרתם שזה נכלל.

למה שזה לא ייכלל?

הוא אמר שזה לא נכלל.

כל מוסד אקדמי בהגדרה שהוא מוכר מהמועצה להשכלה גבוהה, שהוא מכללה, והוא לא,

קמפוס אוניברסיטאי.

זה לא אוניברסיטה, זה לא אוניברסיטת בר אילן.

תיראי, אני מציע שהשר, שהוא שר די בכיר בממשלה, מר שלום, יודע לבחון ולשאול, ולברר, ולדחוף ברגע שהנושא יעלה, והמכללה תקום ותתחיל לעבוד פורמלית, אתם תוכלו לבדוק עם משרד הביטחון, או עם כל גורם שאחראי על הנושא הזה ולקבל הבהרה. יכול להיות שבשביל הרישום למכללה הזאת אתם צריכים לעשות את זה לפני, אבל כמובן שזה עניין של הגדרות. צריך לבדוק מבחינת הגדרות אם הקמפוס שקם שמה הוא מתאים והוא מקבל. אם כן.

גם מכללת אשקלון היא שלוחה של בר אילן, ומכללת אשקלון כלולה בחוק.

זה קמפוס, זה לא שלוחה.

תגיד לי, סליחה מי אתה?

חי מאוניברסיטת בן גוריון.

יופי. חי, אתה חושב שהסגנית שר צריכה עזרה? אתה רוצה לדבר – תירשם. אבל אתה יושב ואתה מעיר כל שניה וזה מפריע נורא. אתה יש לך כמה דברים להגיד. הצטבר לך, תרשום לי פתק, אני אתן לך זכות דיבור כמה שאתה רוצה, 3, 4 דקות. דבר. אין בעיה. אבל אנחנו יודעים, שמע, היא הייתה סטודנטית שמה, לפחות 2 תארים.

כן. ענת פלדמן. בבקשה, ענת פלדמן, בבקשה.

בוקר טוב. אני ד"ר ענת פלדמן. אני מרצה במכללת אחווה, ואני גם יושבת ראש ועד הסגל הבכיר של מכללת אחווה.

אני רוצה קודם כל לברך את סגנית השר על החוק, ולהודות ליושב ראש הועדה על הדיון החשוב הזה.

ואני רוצה להביע כאן איזה שהוא עניין של מכללת אחווה. עכשיו, מכללת אחווה נמצאת בערך 20 קילומטר מאשקלון, גם כן באותו אזור גיאוגרפי מבחינה ביטחונית. אנחנו גם נסגרנו בזמן המלחמה בעזה, ואנחנו גם נמצאים באותו אזור מבחינה חברתית, סוציואקונומית. אנחנו גם בפריפריה, והבעיה של החוק הזה היא שמכללת אשקלון ומכללת אחווה מלמדות תחומי דעת דומים מאד. כלומר, ברגע שמכללת אשקלון נמצאת בחוק ומכללת אחווה לא נמצאת בחוק אנחנו כבר רואים, השנה הזו, שהחוק אומנם חוקק, התקנות נקבעו רק לפני כשבועיים, אבל כבר בתחילת השנה הזו ראינו ירידה של בין 20 ל – 30 אחוז במספר החיילים המשוחררים שנרשמו לאחווה. והעובדה שאחווה לא תהיה בתוך החוק הזה היא בעצם צו סגירה של הממשלה למכללת אחווה.

במכללת אחווה נרשמים מידי שנה כ – 700 סטודנטים, פלוס, מינוס. אבל זה הולך ויורד באחוזים, אמרתי. השנה נרשמו פחות 20, 30 אחוז פחות, כי מכללת אשקלון הבטיחה שהיא תיתן להם את שנת הלימודים חינם, והם אכן זכאים שם לשנה הזו.

ומאחר והסטודנטים מעדיפים לעבור לשם, אני רוצה לתאר בשתי מילים, שני משפטים את אחווה. אנחנו מעסיקים כ – 1,000 עובדים ישירות ובעקיפין, תושבי הפריפריה. תושבים בדרום. לומדים במכללת אחווה כ – 4,000 סטודנטים. והעניין הזה שמכללת אחווה לא נמצאת שם, מחייב איזה שהוא תיקון די בדחיפות. משום שבשנה הבאה אנחנו ממש חוששים לפתיחת השנה. גם בסימסטר ב' כשאנחנו, חלק מהמסלולים מתחילים, הסטודנטים יכולים להירשם לתחילת השנה בסימסטר ב'. כבר ראינו ירידה דרסטית. ואנחנו מאד חוששים למכללת אחווה. כלומר, חוששים שהמכללה הזו תיסגר באישור של הממשלה. ולכן, מה שאנחנו מבקשים זה שבאופן חריג, ובדחיפות כמה שאפשר, להכניס את מכללת אחווה לתוך החוק. זה סוג של תיקון.

עכשיו, אני אגיד עוד משפט אחרון לסיכום. באזור הדרום שבו נמצאות מכללות אחווה ואשקלון אין עוד מכללה אחרת שמלמדת את אותם תחומי דעת באזור הדרום. באשדוד נמצאת סמי שמעון, שהיא טכנולוגיה, לא קשורה. כלומר, מבחינת המקצועות שאשקלון ואחווה מלמדים, אין עוד באזור הדרום. כלומר, מבחינה תקציבית ברגע שאחווה נכנסת, שזה סוג של תיקון, לא קורה, אין איזה זעזוע מיוחד במערכת. זה לא ירושלים עם אלפי סטודנטים, או הגליל, או מרכז הארץ, או כל מקום אחר. לכן מה שאנחנו מבקשים זה לעשות את התיקון הזה ולהכניס את מכללת אחווה. תודה.

בעיקרון, החוק התבסס על אזורים, ולא על סוגי הקמפוס, מלבד העובדה שהחרגנו את האוניברסיטאות כתוצאה גם מבחינה תקציבית, וגם כתוצאה מהדרישה של ועד ראשי האוניברסיטאות. בזמנו היה יושב ראש, היום היא הוחלפה. היום זאת נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. סביר להניח שהיא הייתה מציגה עמדה אחרת, אבל בזמן שהתקבלו החלטות זה היה נשיא אוניברסיטת חיפה שדרש שלא תהיה אפליה בין האוניברסיטאות.

בעיקרון אחווה נמצאת במועצה אזורית, מבחינת האזור הגיאוגרפי שלה. שהמועצה האזורית מאד מאד אמידה, וככזו לא יכולנו, חיפשנו, כמו שאת יודעת, איך אפשר להחריג אותה, אולי כמו.

איזה מועצה? איזה מועצה אזורית?

מועצה אזורית באר טוביה. והיא מאד מאד, נחשבת אחת מהמועצות האזוריות היותר אמידות, וככזה לא יכולנו להחריג אותה מבחינה אזורית.

זאת אומרת שהמועצה תעשה מאמץ לממן את השנה הראשונה.

... שהמועצה האזורית, באמת אנחנו נפנה אליה באופן אישי שתקצה לאותם סטודנטים מלגת לימודים לשנה ראשונה.

אני יכולה להגיב? אלכס, אני יכולה להגיב?

תיראי, אני אומרת משהו.

לא, לא.

שרק נדע. השאיפה הגדולה שלי זה שבסוף התהליך, השנה האקדמית תהיה בכל האוניברסיטאות, בכל הקמפוסים, בכל המכללות. אני חושבת שהפריצת דרך של השלב הראשון שכבר התבצע, אז ניסינו להכיל את מה שיכולנו בשלב, כאילו, ממש בהתחלה. אני מאד מקווה שנצליח לקראת יום ירושלים את כל המכללות בירושלים, ולעתיד לבוא את כל הקמפוסים בארץ. אני לתפישתי.

אני ברשות היושב ראש אסכם את זה, שלתפיסתי, המדינה צריכה לשאוף להוביל לימודים חינם מגיל 3 ועד לאחר התואר הראשון. אז אני מקווה להגיע לזה באיזה שהוא שלב, אבל את הצעדים הראשונים התחלנו כאן.

על איזה סכום מדובר?

רק משפט, משפט.

לא, לא, אנחנו לא נפתח את זה, וגם זה לא מקום לעשות דיונים מסוג זה, כי צריך פה לקבל החלטות, וצריך גם לשבת עם האנשים שגם יודעים לתקצב את זה.

מה שאני מציע, גבירתי, אני מציע לבחון אפשרות לעשות, בלשכתך, פגישה עם ראש המועצה, עם הנציג של משרד האוצר שאחראי על תיקצוב החוק עם מכללת אחווה, ולראות איך מוצאים פתרון לנושא הזה. יכול להיות שמכל מיני כיוונים שהאוצר היום נותן מענה, יכול להיות שאפשר יהיה לתת פתרון. אבל צריך פה איזה שהיא חשיבה מאד יצירתית בשביל באמת לתת פתרון. אבל אי אפשר לעשות את זה כאן, זה בטוח.

זאת אומרת, אין לנו כרגע גם שום מנגנון להוסיף שום מוסד. אז מה שאני מציע זה שבאמת תעשו פגישה נפרדת ותיראו איך אתם מוצאים שם איזה שהוא מנגנון, ואנחנו גם נראה אם נוכל לסייע בביצוע של העניין הזה.

או.קיי. אנחנו ממשיכים הלאה. ד"ר יאיר ברקאי, מכללת ליפשיץ. בבקשה.

אני מייצג פה גם את רמ"ה, ראשי מכללות הוראה, ואני שואל: סגנית השר הזכירה כמה פעמים את העניין של ירושלים. אני הבנתי שמבחינה תקציבית, למרות שהיה רצון רב לכלול אותה כבר עכשיו, הייתה גם הבטחה כזאת, דרך אגב.

לא. הבטחה לא הייתה. הייתה הבטחה לבחון את הנושא בחיוב.

זה סוג הבטחה שהתכוונתי אליו.

אז בחנו בחיוב. ועדיין. עדיין בוחנים בחיוב.

ואני שואל, לא על מנת לעורר ויכוח, רק אינפורמטיבי, בעקבות ההבטחה המסויימת הזו שדיברנו עליה, היכן הדברים עומדים כרגע? לא כמזמור שיר לעתיד לבוא, אלא מבחינה זו ... לדווח.

מתוך תקווה ושאיפה אכן לראות בעין חיובית לקראת יום ירושלים.

לקראת יום ירושלים.

ראש הממשלה בוחן את הדברים בצורה חיובית.

שלקראת יום ירושלים תינתן תשובה בנושא?

תשובה בהחלט תהיה, ואני מאד מקווה שהיא גם תהיה חיובית.

כן. עכשיו, מה היא תכלול?

את כל המכללות בירושלים המוכרות.

תודה רבה.

או.קיי. תודה. יש לנו.

הרבה, הרבה תפילה.

יש הרבה מכללות בירושלים.

הרבה מכללות והרבה תפילה.

בסדר. תודה.

נועם מנכ"ל התאחדות הסטודנטים.

שלום. קודם כל אני רוצה שוב לברך את סגנית השר על החוק החשוב הזה. אני חושב שהוא באמת פתח למשהו שעוד לא נעשה כאן. אני הייתי כמובן שמח. אז אני מברך על החוק. אני גם כמובן הייתי שמח שהוא יתרחב, קודם כל למוסדות בפריפריה ולשאר הארץ.

לגבי הנושא של הדיון היום, הנושא הטכני במהותו, ולדברים שעלו פה, אני חושב שמה שעלה פה, והיחידה להכוונת חיילים משוחררים התייחסה, חשוב לחבר את המוסדות, זה מהיכרותי עם המערכת כאן יכול להיות הפער. המוסדות עצמם, כלומר, אנחנו מדברים על הסטודנטים שהתחילו ללמוד באוקטובר 2010, מתי הם חותמים על התצהיר? איך הם חותמים? כל הדברים האלה, למרות שכאן אנחנו יכולים לראות אותם כמסוכמים וסגורים, הרבה פעמים דווקא ברמת המוסדות נופלים.

אתם, ברגע שאנחנו מסיימים כאן, יש לך פה הבן אדם. אתם יושבים, קובעים פגישה עם התאחדות הסטודנטים. אתם יושבים ומיישרים קו איך הסינכרון שלכם מול היחידה לשחרור החיילים הולכת להיות במוסדות, כל אגודה ואגודה שהסטודנטים שלה נהנים מהטבה, אתם תיבנו מנגנון לשיתוף פעולה, כך שלא יהיו אי הבנות. כל פניה, כל תלונה שאתה מקבל תהיה לך כתובת להעביר. אתם גוף מסודר. הם גם גוף מאד מסודר.

זה באמת חשוב, כי השנה הזאת היא ייחודית לגבי ההתנהלות.

נכון.

בשביל זה קיבלתם תקציבים. תשתמשו בהם לזה. אלכס יבדוק.

באותו עניין, בהמשך לאותה פגישה, אז גם נושא הפרסום להבא, לשנים הבאות, שוב, ברמה שלכם אני חושב שזה יהיה טוב, אבל ברמת המוסדות שם יכולים להיות הפערים. אני חושב שעל זה גם אנחנו נשים את הדגש. אני חושב שגם אתם צריכים לשים את הדגש.

תודה. בנצי פורצלן.

. אני ראש אגף מינהל תלמידים באוניברסיטה העברית. אני לא באתי לייצג פה את עמדות האוניברסיטאות, אלא להעיר לכם איזה פן שאולי לא הייתם ערים לו, וזה בא בעקבות שקיבלתי לפני כשבועיים מכתב מסטודנטית מקרית גת שרוצה ללמוד אצלנו פסיכולוגיה. היא מועמדת ראויה, ומה שקורה בעצם החוק לא חל עליה, ואז היא שואלת: מה אני יכולה לעשות? כי ההטבה בחוק היא הטבה מאד משמעותית? ואז עלתה פה הבעיה שבעצם.

הוא לא חל עליה מכיוון ש?

שהאוניברסיטה העברית.

לא, אבל היא השתחררה ב – 2010?

כן. כן.

כי יש הרבה כאלה שהשתחררו ב – 2009 שפונים אלי עם אותה טענה.

הנקודה המרכזית היא שהאוניברסיטה העברית, מי שלומד באוניברסיטה העברית, לפי החוק, לא מקבל את ההטבה. ואז עלתה איפה פה שוויון ההזדמנויות? איפה פה העדפת עיירות הפיתוח?

החלק השני של החוק.

יש מקצועות שאפשר ללמוד אותם רק באוניברסיטאות. איזה תשובה נותנים לתלמידים האלה? עכשיו, אני רוצה להדגיש, האוניברסיטה העברית, וגם האחרים, אנחנו עושים פעולות לעודד תלמידים מהפריפריה.

תיראו, אנחנו הוספנו 50 מיליון שקלים, צריך לזכור את זה, למלגות קיום. היום יש 107 מיליון שקלים. בלי קשר לחוק הספציפי הזה, יש 107 מיליון שקלים שמיועדים בדיוק לפתור לסטודנטים שהם עם בעיות סוציו אקונומיות.

ומי הגוף שמחלק?

משרד החינוך. זה אחד. 2 – החלק השני של החוק ינסה לפתור בדיוק את הבעיות האלה לאותם סטודנטים וסטודנטיות שבאים מהנגב. וזה צריך לעבור את ההליך, את החלק השני עוד מעט בועדת עבודה ורווחה בשבועיים הקרובים שייקבעו האזורים, שזה נגב גליל, ואז אתה יכול להפנות אותה לחלק השני של החוק, אולי שם היא תקבל 50 אחוזים הפחתה במשך 3 שנים, שזה הטבה יותר גדולה.

כלומר, מה שצריך, האוניברסיטה העברית, ואוניברסיטאות אחרות צריכות לקבל הנחיות ברורות מה התשובה שנותנים לסטודנטים?

היחידה להכוונת חיילים משוחררים תענה.

אני גם, לפני זה, אני גם, נועם, תראה, כל פעם עולה אצלנו העניין הזה שיש כל כך הרבה קרנות שמחלקים מלגות, כולל מדינה, והסטודנטים לא כל כך יודעים, ולא כל כך מבינים למה הם זכאים ולמה הם זה. אני זוכר שאתם מוציאים פעם בשנה, לפחות כך היה בתקופתנו, אני לא יודע מה קורה עכשיו, את ספר המלגות. צריך לדעתי לעשות את זה בצורה קצת יותר מסודרת, וגם לעשות שיתוף פעולה עם היחידה של החיילים המשוחררים, שגם יוכלו לפרסם את זה. כי ברגע שבן אדם רוצה להיכנס הוא גם צריך לדעת מה מגיע לו, ולפי איזה קריטריונים. אתם מקבלים את הספר הזה שהם מוציאים? של הקרנות?

לנו יש מלגות שלנו.

כן. אבל יש ספר מלגות, קרוב ל – 200 קרנות.

הוא מופיע, כן, בגלל זה הוא מחולק ...

אז תיראו, אני מוצא שאתם צריכים לשבת. אתם צריכים לשבת, הוא צריך להראות לך מה יש לו, אתה צריך להגיד איך לשתף פעולה, כי זה יכול לגרום, וזה יכול להיות מצב של כניסה של חיילים משוחררים למערכות של השכלה גבוהה. כי ברגע שאין להם כסף, אז הם חוששים להיכנס לשם. וזה לדעתי, אתה השלב הראשון שהם עוברים.

אני יכול לענות?

רגע, אני רק ארצה לענות לך בצורה קצת יותר מדוייקת. בתקנות שאישרנו כבר, הקצנו 400 מלגות ייעודיות של שנת לימוד ראשונה חינם, למי שיבואו מהנגב והגליל, והם לא צריכים לעבור את התהליך של המכינה. ואז היא יכולה לקבל שנת לימודים חינם, ולנסות להיכנס למלגה הזאת. השאלה עכשיו.

לפי קריטריונים.

נכון. לפי הקריטריונים שהקרן.

אז יש לי בקשה: מכיוון שהאוניברסיטאות הוחרגו מהחוק, ומכיוון שאתם אומרים שיש פתרונות.

לא לכולם. רק ל – 400.

400 זה גם כן אני חושב.

נכון. משמעותי.

בתור התחלה זה יפה. מה שאני מבקש שהאינפורמציה תועבר באופן ישיר לאוניברסיטאות.

נכון. זה יעבור עוד שבועיים כשנסיים לקבוע שמי שבאים מהנגב והגליל. זה הדבר היחיד שחסר היה בהליך. וזה יעבור, כל דבר כזה גם בירוקרטי, זה יעבור תוך שבוע, שבועיים.

יעבור ישירות לאוניברסיטאות?

ישירות גם לכל הקמפוסים.

מזל שלכולם יש את המערכות שלהם, המנגנונים. יש לכם את ועד ראשי האוניברסיטאות. בצורה מסודרת אתם פונים למועצה להשכלה גבוהה, למשרד ראש הממשלה, לחיילים משוחררים, ומבקשים מהם את כל התשובות. כי ברגע שמתחילים להתגלגל מול כל מוסד, וכל מוסד שולח, וכל מוסד, זה לא עובד. יש לכם גוף מסודר. ועד ראשי האוניברסיטאות. אתם יושבים, יש לכם ישיבות. אתם עכשיו החלטתם שאתם הולכים לשנות את המנגנון הפסיכומטרי, אנחנו נעשה על זה ישיבה. אתם מקבלים החלטות כל כך דרמטיות, שעל זה, מבחינת לקבל קצת מידע, תוציאו מכתב לכל המשרדים שהם קשורים לנושא הזה, אתם תקבלו תשובה ברורה מאד למנגנון שלכם, והמנגנון.

אולי גם אני אכתוב מכתב לכל הנשיאים.

שלכם יפזר את זה בצורה מסודרת.

אני מציע שאת תכתבי מכתב.

ברגע שיסתיים התקנון אני אעביר להם את כל ההליכים.

בסוף זה מבחן המעשה. ... מוסדות, אני צריך לתת את התשובה.

בסדר גמור.

אין בעיה.

ואני לא רוצה להפסיד אותה, ואני לא רוצה שבגלל זה היא לא תבוא ללמוד. אנחנו צריכים תשובה ברורה.

מצויין.

אין בעיה.

הזמן הוא קצר, וצריך לעשות את זה בדרך הקצרה, ולא להתחיל את כל המנגנון.

חי, אתה רצית, נכון?

כן.

בבקשה.

קודם כל אנחנו כן רוצים לברך על כוונת החוק. לצערנו אבל יש פה איזה שהיא פגיעה בעצם החרגת האוניברסיטאות, ואוניברסיטת בן גוריון. כאן יש פגיעה בחופש הבחירה של הסטודנטים, כי עדיין יש נושאים, כמו שקודמי אמר, שסטודנטים יכולים ללמוד רק באוניברסיטאות, ולכן סטודנטים באיזה שהוא מקום כן יצטרכו לוותר על היכולת שלהם ללכת ללמוד באוניברסיטה וללמוד במוסדות אחרים, בלי להמעיט בערכם של מוסדות אחרים. זה מה שאנחנו תמיד אומרים ורוצים להגיד.

סגנית השר, אמרת שתשמחי שבהמשך זה באמת יחול על כל המוסדות. אני חושב שלראייתנו, עד שזה לא יחול באמת על אוניברסיטת בן גוריון, ועל מוסדות.

חל על אוניברסיטת בן גוריון, אבל באילת.

עד שלא יחול על הקמפוס המרכזי.

עוד אתם היחידים שעוד יכולים לומר: או.קיי. באופן חלקי נהננו מזה, כי אני שומעת את שאר האוניברסיטאות בכלל לא נהנות, לצערנו.

בתור אוניברסיטה בנגב שגם משרתת איזה שהיא מטרת פיתוח, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל את זה. אבל באמת, עד שזה לא יחול גם עלינו.

אין לנו ויכוח. כן?

לדעתנו החוק הזה לא מלא, והוא מפוספס.

הוא לא מלא. אני מסכימה.

זה כולנו יודעים.

זו התחלה.

אפשר עוד הערה?

סליחה. תודה.

מי עוד רוצה להתייחס, רבותיי?

אתם יודעים מה נפלא אבל? שאני לא רואה כאן אף אחד ... של הקמפוסים שכן קיבלו לבוא לומר: תודה. כל הכבוד. זה תמיד כך אבל.

כשאנחנו מקבלים אנחנו רואים את זה ברור מאליו.

כן, לגמרי.

כשאנחנו לא מקבלים, כן.

טוב, אז רבותיי, אז אני רוצה לסכם, לפחות בשלב זה. ראשית, הועדה רשמה לפניה את ההודעה של סגנית השר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה. אנחנו מברכים על כך שבאמת העניין הזה יצא לפועל, וכל אותם הסטודנטים שייהנו מהמלגות באמת יוכלו להשתלב ולקבל נגישות יותר גדולה למערכת ההשכלה הגבוהה.

אנחנו מבקשים מהתאחדות הסטודנטים ומהקרן הכוונת חיילים משוחררים, לקיים ישיבה מסודרת בכל מה שקשור למנגנון וההסברה לסטודנטים בהיבט של המעבר, שזה השנה. בנוסף לכך אנחנו פונים לוועד ראשי האוניברסיטאות לפנות לאותם המשרדים שרלוונטיים לנושא זה, ולהעביר חומר בצורה מסודרת לכל המוסדות על קרנות המלגות שקיימות לטובת הסטודנטים שלומדים אצלם במוסדות.

כמובן שאנחנו רואים חשיבות רבה בקיום המפגש עם הנציגים של הרשות המקומית באר טוביה, בלשכת סגנית השר, יחד עם משרד האוצר, וראש רשות, ונציגים של המכללה, ובכך למצוא פתרון לסטודנטים הלומדים שם.

אני יכולה רק להגיד שניה, משפט. אחווה אומנם נמצאת במתחם הגיאוגרפי של המועצה האזורית באר טוביה, אבל היא לא משרתת סטודנטים רק משם. רוב הסטודנטים הם בכלל מכל הפריפריה.

גם כל המכללות שקיבלו את ההטבות הם לא משרתים את הסטודנטים שלהם שם.

כן. הם מקבלים את הארנונה שלכם.

פרסום כלל הזכויות והמידע לגבי הסטודנטים.

כל האוניברסיטאות, וכל המכללות ברחבי הארץ, כולם משרתים את כולם.

אנחנו מבקשים מהקרן.

אנחנו רוצים שכולם יקבלו.

הפרסום המעודכן יוצא. אנחנו רוצים באמת להיות עם יד על הדופק על הנושא הזה שהחומר הודפס, יצא וחיילים משוחררים מקבלים.

אני שמעתי שבכנסים שלכם, ככה זרקו לי איזה הערה, בכנסים שלכם יש לכם דוכנים גדולים מאד של כל הנושא של קידום המכירה של מוצרי ים המלח מחוץ לישראל. קיים אצלכם דבר כזה?

אנחנו מתנגדים לכל דבר.

קיים או לא?

לא קיים דבר כזה.

לא קיים? או.קיי. בסדר גמור. יופי. כי שמעתי דווקא שהדוכנים מאד גדולים, והם יותר גדולים אפילו- - -

לא שולחים אנשים לחו"ל, לעבודה בחו"ל.

לא קיים?

לא קיים דבר כזה.

אני יכול לפרט את זה. לפרט?

כן. אם אתה רוצה להתייחס, בבקשה.

אביעד, ממחלקת פרט באגף כוח אדם. אני אחראי גם על נושא כנסים למשוחררים. זה נושא חם מאד מה שאתה אמרת. ואנחנו רואים את זה בחומרה. בעבר הסתננו, נכון,לא ים המלח, אבל הסתננו כל מיני חברות שניסו לשכנע אנשים לנסוע לחו"ל, ללמוד בחו"ל, וכו'. אנחנו הטלנו על זה וטו מוחלט. עשינו סדר בעניין. מזה כמה שנים לא נכנס אף גורם לכנסי משוחררים, שבכלל מדבר על חו"ל, נסיעות בחו"ל, לימודים בחו"ל. אפילו דברים טובים בחו"ל. שום דבר חו"ל. רק בארץ. רק לקדם מטרות של לימודים ותעסוקה בארץ.

מצויין.

אתה צריך לזכור, באים ביום אחד 5,000 איש. הולכים מרכבת מרכז בתל אביב לגני התערוכה. בקילומטר הזה מגיעים מאות נציגים של אותן חברות, עם מתנות שאנחנו לא יכולים לתת. עם כספים. עם דוגמניות. עם דברים באמת מזעזעים. ואנחנו אפילו, זה מלחמה. אני אומר לכם, זה מלחמה, ואנחנו בשנתיים האחרונות לוקחים נגדי משמעת, רס"רים, קצינים, מפזרים אותם לאורך כל המסלול כדי להדוף את הנציגים האלה.

למה שלא תחליפו מקום איפה שאין אפשרות?

אין הרבה מקומות בארץ שיכולים לעשות תערוכה כזאת, וזה גם נוח לכל החיילים שבאים מהצפון, מהדרום, מהנגב, מאילת ומרמת הגולן. ואנחנו בהחלט, מה שאמרת זה חשוב מאד, ואנחנו משקיעים בזה הרבה מאד מאמצים לא לקדם את הנושאים האלה.

טוב. מצויין. טוב, בזה אנחנו נסיים. חשוב מאד הדיווח לועדה מבחינת הפרסום של כל הנתונים, כל החומרים. מתי זה יוצא לפועל. התאחדות הסטודנטים. אחווה. זהו. נכון? יופי. מצויין.

תודה רבה גבירתי. בהצלחה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30