ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/02/2011

חינוך טכנולוגי

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-03-02Liraz









הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 371

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י' באדר א תשע"א (14.02.2011), בשעה 09:30
סדר היום
חינוך טכנולוגי
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

מסעוד גנאים
מוזמנים
חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ מיכאל בן ארי

חה"כ חנין זועבי

עופר רימון - מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

גרשון כהן – מנהל תחום טכנולוגיה, משרד החינוך

שלום בן משה – מנהל האגף להכשרה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ד"ר רוני ברנשטיין – ממונה על נוער וחניכות, משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה

אלוף אבי זמיר – ראש אכ"א, משרד הביטחון

תת אלוף אמיר רוגובסקי – אכ"א, משרד הביטחון

סא"ל קרן בן נתן – אכ"א, מנהלת כ"א טכנולוגי ומחקר, משרד הביטחון

שלמה מויאל - יו"ר חינוך טכנולוגי, ארגון המורים

יצחק דניאלי - יו"ר ארגון המכללות, לשכת המסחר

ד"ר יוחנן דורון – חבר חטיבת המכללות ובתי הספר, לשכת המסחר

ליאת גור – דוברת, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

ניר קלינגר – מנכ"ל התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

ברוך שניר – כלכלן, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

אביבה מישאל – מנכ"לית עמותת "תעשידע"

יהודה שגב – מנהל כללי, התאחדות התעשיינים

ד"ר טל לוטן – מנהלת מחקר לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית, התאחדות התעשיינים

חיים רוסו – מנכ"ל אלאופ, התאחדות התעשיינים

ד"ר מאיר פרשטמן- ראש מכון גורלניק, מכללת אורט

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום

חינוך טכנולוגי
היו"ר אלכס מילר
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו נדון בתוכנית החדשה של משרד החינוך. מנכ"ל התאחדות התעשיינים ייתן לנו סקירה על כל מה שקורה בכל הקשור לטכנאים והנדסאים בישראל, איך אנחנו משפרים את המצב של החינוך הטכנולוגי. אני זוכר שבכנסת הקודמת היתה אמירה, שיש חוסר של קרוב ל-5,000 טכנאים בשוק. אני אשמח, אם תוכלו להתייחס לנתונים האלה. מה קורה היום?

אנחנו נדבר גם על אותם החוקים שעברו, שמחייבים חלק מהמקומות בישראל. קרוב ל-20% מבתי הספר נכנסו לפיילוט בחינוך חובה עד כיתה י"ב. נדבר גם על השילוב של החינוך הטכנולוגי כאלטרנטיבה לכל אותם תלמידים שנושרים מהמסגרת החינוכית הרגילה. יש לנו גם נציגים של רשתות החינוך הטכנולוגי: "אורט", "עמל". אנחנו נתחיל עם המצגת של משרד החינוך, ולאחר מכן נראה את המצגת של התאחדות התעשיינים.
עופר רימון
אני אציג את התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך לחיזוק החינוך הטכנולוגי. בקדנציה הזאת שר החינוך גדעון סער והמנכ"ל ד"ר שושני שמו כיעד, מתוך אחד היעדים של המשרד, לחזק את החינוך הטכנולוגי. כולנו יודעים שזה אחרי הרבה שנים של דעיכה בתחום הזה.

אני רוצה להגיד שיושבים כאן שותפים פעילים שלנו לדרך, והם התאחדות התעשיינים. אתם תראו שהמצגת שלהם היא המשכיות של המצגת שלנו. אנחנו עובדים ביחד בצורה נפלאה. התאחדות התעשיינים מאוד אוכפת את התוכנית שלנו. הנשיא של ההתאחדות, שרגא ברוש, מאוד מקדם את הדברים.
היו"ר אלכס מילר
הוא היה אמור להיות כאן היום, אך מנסיבות מיוחדות הוא נאלץ לא להגיע. המנכ"ל כאן.
עופר רימון
בנוסף, יש כאן את קרן נציגת אכ"א, תת אלוף אמיר רוגובסקי והאלוף אבי זמיר, ראש אכ"א, שעובדים איתנו מאוד צמוד על התוכנית. כאשר אני אומר צמוד, אני מדבר גם על המשאבים שמעמידים לטובת התוכניות. יש כאן גם את מאיר פרישמן מרשת אורט. הרשתות עובדות איתנו צמוד. אני מדבר על רשת אורט, רשת עמל ורשת עמית. בלי הרשתות היה מאוד קשה להרים את החינוך הטכנולוגי בארץ. שלמה מארגון המורים נמצא כאן גם כן. היום גם באג'נדה של ארגון המורים לקדם את החינוך הטכנולוגי.

כאשר יצאנו לדרך ראינו שבישראל, לאחר השוואה בינלאומיות, שיעור התלמידים שלומדים בחינוך הטכנולוגי נמוך ב-10% נקודות בהשוואה למדינות ה-OECD. החלק האדום מראה כמה תלמידים משלבים לימודים ועבודה. גם בזה אנחנו נמוכים יחסית.

כשאנחנו באנו לתאר את הבעיה, דבר ראשון פנינו לצה"ל. בצה"ל אמרו לנו שהם רואים ירידה בשיעור בוגרי החינוך הטכנולוגי שמתגייסים לצה"ל. זה גורם להם חוסר, בעיקר בתחומים של מכונות חשמל ואלקטרוניקה. עקב המחסור החמור, 35%-50% מבעלי המקצועות הטכנולוגיים הם בוגרי נתיב עיוני, שצריכים לעבור הכשרה מיוחדת. בצה"ל מדברים על זה שהם צועדים לקראת מהפיכה טכנולוגית. הם צופים עלייה משמעותית בדרישה לכוח אדם איכותי בתחומים הטכנולוגיים. בנוסף לירידה בהיקף הלומדים הם דיברו גם על ירידה באיכות של בוגר החינוך הטכנולוגי. גם בנתוני ההשכלה הגבוהה אנחנו רואים נתונים של ירידה בשיעור הפונים לתחומי המדע והטכנולוגיה.

התעשיינים דיברו על כך, שבחינוך הטכנולוגי צריכים לחזק את הצד ההתנסותי. הם מדברים על מחסור בכל הדרגים, מדרג מובילי הטכנולוגיה, המנהיגות הטכנולוגית: המהנדסים והמפתחים, דרך הטכנאים, הנדסאים ועד לרצפת הייצור.

כולם יודעים היום שמדינת ישראל מצליחה בתחומי התעשיות עתירי הידע להגיע להישגים מאוד מרשימים. זה דבר שצריך להמשיך ולפתח. כמות הסטרט אפים בישראל הוא דבר שאין לו אח ורע בעולם. בארצות הברית נמכר רב מכר: "מדינת הסטרט אפ". הרבה תעשיינים מדברים על זה, שאנחנו צריכים לעבור כמה שיותר ממחקר ופיתוח לייצור ושיווק.

החינוך הטכנולוגי ספג קיצוץ של 20% ב-10 השנים האחרונות. אנחנו מראים את מספר השעות הייעודיות לחינוך הטכנולוגי תש"ס מול תש"ע. הפחתת השעות גרמה להגדלה של הכיתות וגם להפחתה של שעות ההתנסות. היתה התיישנות של המעבדות ושחיקת כוחות הוראה. כל זה מסביר חלק מהטענות שהיו בתחילת הדרך לתעשיינים ולצה"ל.

כאשר אנחנו מפלחים היום את החינוך הטכנולוגי, אנחנו רואים ש-63% מהתלמידים לומדים בנתיב העיוני, וכ-33% לומדים בנתיבים הטכנולוגיים. 4% לומדים בבתי הספר של התמ"ת.

מגמה בחינוך הטכנולוגי מורכבת מ-3 מרכיבים. בחירה א' של התלמיד זה מקצוע מדעי: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה או מדעי הטכנולוגיה. בחירה ב' היא מקצוע מוביל במגמה, ובחירה ג' זו ההתמחות. אלכס מכיר את זה טוב. הוא משלנו. שמעתי מאנשים, שכאילו יש סתירה בין בסיס מדעי לבין לימודי רובוטיקה. חייבים לשים את הדברים על דיוקם: אין סתירה. התלמידים שלומדים אצלנו מכתרוניקה אלה תלמידים מצטיינים. בחירה א' שלהם היא 5 יחידות פיזיקה, ובחירה ב' שלהם היא המקצוע המוביל וההתמחות במכתרוניקה. אנחנו לא מוותרים לתלמידים בחינוך הטכנולוגי על החלק המדעי. זאת כנראה הסיבה, שהיום שיעור התלמידים שמסיימים 5 יחידות פיזיקה הוא יותר גבוה בחינוך הטכנולוגי, בהשוואה לחינוך העיוני, באופן משמעותי.

את המגמות של החינוך הטכנולוגי אנחנו מחלקים ל-3 צבירים: צביר א' אלה הן המגמות ההנדסיות, מגמות העלית. צביר ב' אלה הן המגמות הטכנולוגיות, וצביר ג' אלה הן המגמות התעסוקתיות. כולן חשובות לנו באותה מידה. אחד הדברים היפים והמקסימים בחינוך הטכנולוגי הוא, שמפמ"ר אחד, כמו המפמ"ר, ד"ר אבי כהן, למדעי המחשב, הוא המפמ"ר לתלמידי העלית שלומדים הנדסת תוכנה, דור ההיי-טק הבא של מדינת ישראל, כולם לומדים מדעי המחשב, 5 יחידות פיזיקה ורבים מהם גם 5 יחידות מתמטיקה, כאשר מצד שני הוא גם המפמ"ר למגמת תקשוב, שאנחנו פותחים אותה בכיתות "לב טכנולוגי" – כיתות לא קלות. לשם אנחנו מושכים ילדים לתחום ניהול המערכות והצד השני. תמיד המגמות שלנו מחזיקות בשני הקצוות של המקל.

עוד דבר ייחודי לחינוך הטכנולוגי – לתלמיד שלא סיים לימודי תעודת בגרות, אבל סיים לימודי תעודה טכנולוגית של 14 יחידות לימוד, יש אופק. האופק שלו הוא המשך לימודי טכנאים. זה דבר מאוד מיוחד, ואל נקל ראש בעניין הזה. 40% מהתלמידים במדינת ישראל מסיימים לימודים ללא תעודת בגרות. כמה שלא נעבוד על העניין הזה – ובכל שנה מגדילים את אחוז המסיימים ב-1%-2% - החינוך הטכנולוגי מציע אופק המשך ללימודי טכנאים והנדסאים הלאה, וזו אחת מנקודות הכוח שלו.

החזון שלנו הוא חיזוק החינוך הטכנולוגי, הרחבתו והתאמתו למאה ה-21, כך שיהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני, ויספק כוח אדם איכותי. המטרות הן: לתת מענה חינוכי ליותר תלמידים המעוניינים לשלב טכנולוגיה והיבטים יישומיים התנסותיים במהלך לימודיהם, ומצד שני להתאים את הצרכים של החינוך הטכנולוגי לצרכי התעשייה. אני רוצה להדגיש: שלמרות שאנחנו מאוד מחוברים להתאחדות התעשיינים ולצרכים של המשק, הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו הוא התלמיד. יש הרבה מאוד תלמידים שלימודים עיוניים לבד לא מספקים אותם, לא מתאימים להם והם צריכים את הצד ההתנסותי-חוויתי. אלה תלמידים מכל הרמות: מהתלמידים המצטיינים ועד לתלמידים המאתגרים ביותר במערכת. חינוך טכנולוגי חזק הוא חינוך המהווה אלטרנטיבה ולא בררת מחדל. כך אנחנו רוצים לראות את עצמנו, ולשם אנחנו צועדים.

היעדים שלנו הם הגדלה ב-10 נקודות אחוז של שיעור התלמידים שיהיו בחינוך הטכנולוגי. זה גידול של קרוב ל-30% במספר התלמידים. בנוסף, הכפלת מספר הלומדים במגמות העלית ורוכשים תעודת בגרות איכותית: 5 פיזיקה, 5 מתמטיקה, 5 אנגלית, בנוסף לתעודה הטכנולוגית. בנוסף, הכפלת מספר הטכנאים וההנדסאים בתום 14 שנות לימוד. כמו כן, אנחנו רוצים לראות הרבה יותר תלמידים במשרד החינוך המשלבים לימודים ועבודה פרקטית במפעלים.

נמצא כאן גרשון כהן, מנהל תחום טכנולוגיה אצלנו, והוא היה עכשיו בסיור בגרמניה, במחוז המוביל את הנושא הזה. 67% אחוז מהתלמידים לומדים שם בדואל סיסטם: 50% מהזמן בבית ספר ו-50% מהזמן במפעלים. כל התלמידים בתוך המערכת הזאת הם מהמצטיינים שלומדים רובוטיקה, אלקטרוניקה ומחשבים, ועד לתלמידים האחרים.

כדי לעמוד באתגרים שלנו יצאנו בתוכנית תוספתית של כ-300,000,000 שקלים בתקציב הדו שנתי לנושאים הייעודיים האלה. על התקציבים האלה - ואני תכף אפרט את התוכנית התוספתית של 300,000,000 שקלים - צריך לזכור שאנחנו גם מובילים תוכנית לחיזוק הידע והמיומנויות במדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים, מכיתה ז' עד כיתה ט', בעלות תוספתית של עוד 150,000,000 שקלים בתקציב הדו שנתי. צריך לזכור גם, שנכנסנו חזק לנושא המחשבים בתוכנית תוספתית של 420,000,000 שקלים. כלומר, הנושאים האלה מקבלים עדיפות מאוד גבוהה גם בפן התקציבי.

התוכנית האסטרטגית שלנו נחלקת לתוכניות רוחב ולתוכניות אורך. תוכניות רוחב הן תוכניות המכוונות לפרופילים שונים של תלמידים. תוכניות האורך תומכות בתוכניות המוצגות כאן. אני אעבור על חלק מהתוכניות, כאשר על חלק אחר של התוכניות ירחיבו חבריי מהתאחדות התעשיינים.

אני אתחיל להסביר על התוכנית הראשונה, לא בחשיבות אלא בסדר שהיא מופיעה כאן – "מצוינות טכנולוגית ומדעית". אנחנו רוצים להגדיל את מספר הלומדים במגמות העלית והגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות איכותית. כבר השנה ב-30 בתי ספר מופעלת התוכנית. פתחנו אותה בבתי ספר 6 שנתיים, בכיתה ז' ובכיתה ט', כדי שתוך 3 שנים יהיה לנו מסלול 6 שנתי, מכיתה ז' ועד כיתה יב', שמוביל ללימודי 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות פיזיקה, 5 יחידות אלקטרוניקה או הנדסת תוכנה. הרעיון הוא מאוד פשוט: כבר מכיתה ז' להוסיף עוד שעתיים פיזיקה ולהוריד מורים מהחטיבה העליונה שילמדו פיזיקה בחטיבת הביניים. התוכנית מדברת על שעתיים תוספתיות במתמטיקה מכיתה ז', שעתיים תוספתיות מדעי המחשב ורובוטיקה מכיתה ז'. עם הרבה מהתלמידים לא ניתן להתחיל את הסיפור בכיתה י'. 30 בתי ספר יצאו לתוכנית כבר השנה. קול קורא התפרסם שבוע שעבר, והוא קורא לעוד בתי ספר להצטרף ל-30 בתי הספר האלה. אנחנו מקווים, שהשנה נגיע לסדרי גודל של 100-150.
היו"ר אלכס מילר
האם הכוונה היא לבתי ספר עיוניים הפותחים מסלולים ייחודיים טכנולוגיים?
עופר רימון
כל בתי הספר ה-6 שנתיים במדינת ישראל, בין אם אלה בתי ספר עיוניים ובין אם אלה בתי ספר השייכים לאחת מהרשתות הטכנולוגיות.
היו"ר אלכס מילר
כמה בתי ספר 6 שנתיים יש לנו בארץ?
עופר רימון
יש לנו 350 בתי ספר 6 שנתיים. יש לנו גם בתי ספר, שהם חטיבות ביניים הצמודות לחטיבות עליונות, ובהמשך נאפשר לפתוח את התוכנית גם שם.
טלב אלסאנע
שמתי לב, שבמקום צורכי השוק התחלת עם צורכי צה"ל. האם זה משפיע על הקצאת התקציבים לסקטורים המגיעים לצבא? האם זה פקטור המשחק תפקיד בתוכנית שלכם?
עופר רימון
אני רוצה להסביר. אנחנו עובדים בצמוד לעבדאללה ח'טיב במגזר הערבי. הייתי בשייח' דנון לפני 3 שבועות בבית ספר השלום, במפגש עם מורה להנדסת תוכנה שם, בעל תואר שני בהנדסת תוכנה, בוגר טכניון. הוא פתח שם מגמה להנדסת תוכנה עם 25 תלמידים, רובן תלמידות. כולם לומדים 5 יחידות מדעי המחשב, 5 יחידות פיזיקה, 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות אנגלית. אני נפגשתי עם התלמידות, וכל כך התרגשתי. המורה הזה פתח התמחות מיוחדת בתחום הנדסת תוכנה, תכנות פלאפונים. זה הפך להיות הלחמנייה החדשה של הנדסת תוכנה, כי ילדים מאוד מחוברים לפלאפונים. היום הם הפכו להיות דגם המוביל את בתי הספר האחרים בהתמחות הזאת בהנדסת תוכנה.
היו"ר אלכס מילר
אני מציע שתמשיך את המצגת. בסוף ניתן לך זמן להתייחס בהרחבה לכל התוכניות במגזר הערבי.
עופר רימון
השיעור של תלמידי המגזר הערבי בחינוך הטכנולוגי הוא לא נמוך מהשיעור שלהם באוכלוסייה, ואפילו גבוה מזה.

פרויקט נוסף, שההוגה שלו זו התאחדות התעשיינים, הוא פרויקט טו"ב. זה היום פרויקט דגל בחינוך הטכנולוגי, שבא להביא יותר טכנאים שמסיימים כבר בכיתה י"ב את מערכת החינוך. מדובר על יעד מאוד שאפתני – להגיע לתוספת של 2,500 טכנאים, שיכולים אחר כך להמשיך להנדסאים במשק. אני אשאיר ליהודה להציג את התוכנית הזאת. אנחנו מאוד אוהבים את התוכנית הזאת, ומאוד דוחפים אותה קדימה.

תוכנית נוספת היא "תוכנית הזנק לתעשייה" – תוכנית שיצאה השנה, והיא באה לתת מענה לנוער בסיכון. יום בשבוע התלמידים האלה יוצאים מבתי הספר, כאשר משלבים אותם בסדנאות ומפעלים מחוץ לבית הספר.
היו"ר אלכס מילר
התוכנית הזאת בטח עובדת באותן 20% ערים שנכנסות למסגרת החוק – חינוך חובה עד י"ב.
קריאה
לא בהכרח. אין קשר לזה.
עופר רימון
יש קשר. אנחנו עושים את התוכנית הזאת ביחד עם הביטוח הלאומי. זה קשור ליישום חוק חינוך חובה. אנחנו לא יכולים היום לאפשר רק לחלק מהילדים, שלא נמצא להם פתרון בתוך בתי הספר המקיפים. אנחנו משדרים מסר שאנחנו מחויבים לכולם, וצריכים למצוא את החינוך שמתאים לכולם. זה מענה טוב לתלמידים האלה.
היו"ר אלכס מילר
האם לאותם 20% בתי ספר הנמצאים בחוק חינוך חובה יש את כל המענים להתמודד עם הנשירה? האם בתוך אותן 20 ערים יש מענה של מאה אחוז להתמודד עם נושא הנשירה? כמו שהצגתם בוועדת החינוך, הפתרון מבחינתכם היה החינוך הטכנולוגי. אני לא רוצה, שייצא מצב בו באותן ערים במסגרת ה-20% של החוק יש בעיות מבחינת מתן מענה, ובערים אחרות שלא נמצאות במסגרת הזאת קיימות התוכניות שלכם. הסנכרון הוא חשוב.
עופר רימון
אני מעדיף לבדוק את זה אחרי הישיבה ולחזור אליך, כי ההערה היא מאוד חשובה ואנחנו צריכים לבדוק גם את עצמנו.

בנוגע לשילוב תלמידים חרדים – זו התוכנית היחידה שעדיין לא יצאה לדרך. היא תצא בתשע"ב. אנחנו בונים תקנה ייעודית במשרד החינוך, כדי לעודד שילוב תלמידים חרדים בחינוך הטכנולוגי. אנחנו מזהים כאן צורך גם מתוך המגזר החרדי, גם בצה"ל וגם במקומות אחרים. אנחנו בונים את התקנה ברגישות רבה מאוד, כדי להתאים את המוצר לאוכלוסייה הייעודית כמו כפפה ליד, להתאים את החינוך הטכנולוגי לתלמידים שנפלטו מישיבות וצריך לתת להם מענה.
היו"ר אלכס מילר
יהודה, בכל הנוגע לשילוב תלמידים חרדים בכל הקשור לחינוך טכנולוגי, עד כמה התעשייה היום יכולה לשלב אותם. יש צרכים מיוחדים שם. אפשר לקבל חינוך, אבל השאלה היא עד כמה התעשייה יודעת לקלוט אותם.
יהודה שגב
אני אתייחס לזה.
עופר רימון
אני אעבור לתוכניות האורך בקצרה. ישנן 5 תוכניות אורך התומכות בתוכניות הרוחב. הראשונה היא סדנאות טכנולוגיות אזוריות, וגם על זה תרחיב התאחדות התעשיינים. מדובר בפתיחת שתי סדנאות אזוריות ראשונות בצפון ובדרום בתקציב תוספתי של 50,000,000 שקלים בתקווה להרחיב את זה לעוד אזורים בארץ. זאת תהיה פלטפורמה אזורית, שתאפשר לחזק מאוד את הצד ההתנסותי של התלמידים – אותו צד שהתאחדות התעשיינים וצה"ל ביקשו לחזק. מצד שני, זה יצור באפר בין התעשיינים לבין בתי הספר.

העצמת תחום הרובוטיקה – אנחנו מעבירים יותר ויותר תקציבים לכיוון של לימודי רובוטיקה, השתתפות בתחרויות רובוטיקה, כי אנחנו רואים ברובוטיקה שער לחינוך הטכנולוגי. רובוטיקה זה שילוב של מכאניקה, אלקטרוניקה ומחשבים. תלמיד בבית ספר יסודי שבנה רובוט, תכנת רובוט, הוא בדרך כלל נשבה בקסם של הטכנולוגיה.

הסבת מהנדסים לחינוך הטכנולוגי – תוכנית שיצא לה הד מאוד גדול. התקציבים המוגדלים ותוספת השעות מצריכה עוד מורים. אנחנו יצאנו בתוכנית בשיתוף משרד האוצר להסבת מהנדסים לחינוך הטכנולוגי.

מנגנון תאום עם צה"ל – מהנדסים מהמערך הטכנולוגי בצה"ל קיבלו כתבי מינוי ממנכ"ל משרד החינוך וראש אכ"א. הצוותים האלה עובדים ביחד, ובוחנים את המגמות הטכנולוגיות כדי להתאים אותן לצרכים המשתנים. צה"ל הוא הלקוח הראשון, בדרך כלל, של מערכת החינוך, ולכן אנחנו רוצים להתאים את עצמנו לצרכים המשתנים.

תוך חודש אנחנו מקווים לצאת עם קמפיין לחיזוק הטכנולוגי ולהעלאת התדמית שלו. גם הקמפיין הזה, כמו מנגנון התיאום עם צה"ל, הוא מיזם משותף של תת אלוף אמיר רוגובסקי מצה"ל ושלנו, בתקציב של 50%-50%. יש כאן מצב של ווין-ווין. יש כאן ראייה משותפת של הצרכים.
טלב אלסאנע
אני רוצה לשאול, האם יש תוכנית ייחודית-ייעודית למגזר הערבי, ומי מוביל את זה.
עופר רימון
אתה יכול להסתכל על צה"ל כמו על תעשייה טכנולוגית. אתה רוצה שילד שילמד אלקטרוניקה, ילמד אלקטרוניקה עדכנית ולא אלקטרוניקה מלפני 20 שנה. בשביל זה אנחנו צריכים להביא מומחים, שיבחנו מה אנחנו לומדים, איך אנחנו מלמדים, כדי להתאים את זה לחזית. כאשר צה"ל נותן לנו המלצה לחיזוק החינוך הטכנולוגי, ההמלצה הזאת היא לא רק למגמות האלקטרוניקה במגזר היהודי. מדובר באותו מפמ"ר, באותה מערכת ואותן המלצות הנכנסות פנימה. אנחנו משתמשים בגופים האלה, כדי להפוך את החינוך הטכנולוגי לעדכני ומתאים לצרכים המשתנים של המשק.
טלב אלסאנע
מה קורה מבחינת היישום? מה קורה בפועל בשטח?
עופר רימון
בפועל, שיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי מהמגזר הערבי הוא גבוה מהשיעור שלהם באוכלוסייה.
טלב אלסאנע
אבל אני שמעתי, שיש מחסור במסגרות של החינוך הטכנולוגי במגזר הערבי.
עופר רימון
אנחנו רוצים להרחיב את החינוך הטכנולוגי בכל הארץ: בחינוך הערבי, בחינוך היהודי, בכל המגזרים, בכל המקומות. אנחנו עובדים מאוד צמוד עם האגף לחינוך הערבי כדי להתאים את הצרכים, למרות שאין אלקטרוניקה נפרדת לערבים ויהודים. זאת אותה אלקטרוניקה.
טלב אלסאנע
מה בנוגע למסגרות, תקנים ותקציבים?
עופר רימון
מדובר באותו תקצוב, אותם תקנים ואותן תוכניות. זה אותו חינוך, גם לתלמידים החלשים, הבינוניים והחזקים.
היו"ר אלכס מילר
יהודה, בבקשה.
יהודה שגב
נמצאים איתנו היום סמנכ"ל בכיר חיים רוסו, ד"ר טל לוטן שמרכזת את סוגית החינוך הטכנולוגי, ואביבה מישאל שהיא מנכ"לית עמותת החינוך שאנחנו מפעילים לטובת החינוך הטכנולוגי בכלל וחינוך לתעשייה בפרט. אנחנו נציג סרטון קצר על פרויקט טו"ב, שהוא פרויקט הדגל, כפי שאמר עופר.

אני חייב לומר, שלפני 3 שנים שהופענו בוועדה חבטנו במשרד החינוך, ובאנו אליהם בטענות קשות. אני לא יכול לומר את זה היום. היום שיתוף הפעולה הוא שונה לחלוטין. המשרד השקיע הרבה מאוד תקציבים. גם גרשון וגם עופר מובילים את סוגיית החינוך הטכנולוגי. אנחנו כמובן נשמח להרחבה והתוכניות הן על דעתנו, אבל אין ספק שחל שיפור משמעותי אחרי כמעט שני עשורים שמשרד החינוך בתפיסת עולמו כמעט ולא השקיע בתחום. אנחנו נצפה בסרטון שיציג את פרויקט טו"ב. אין טוב ממראה עיניים.

אני אשיב על שאלה שעוד לא נשאלה. בפרויקט הזה יש 20 כיתות ממגזר המיעוטים המשולבים בפרויקט.
ג'מאל זחאלקה
כמה תלמידים יש בפרויקט?
יהודה שגב
ישנם 7,500 תלמידים בפרויקט. 2,500 תלמידים בכל שנה.
ג'מאל זחאלקה
בכל שכבת גיל.
יהודה שגב
כן. אנחנו רוצים להציג את כלל התוכניות שאנחנו שותפים בהן בחינוך הטכנולוגי. ד"ר טל, בבקשה.
טל לוטן
אני אעבור על חלק מהמצגת, שהיא השלמה למה שעופר הציג. כאשר מסתכלים על ישראל מול העולם, אנחנו רואים שבישראל זה 37% לעומת ה-OECD שם הממוצע הוא 46%. זה לא היה כך, כפי שנאמר. ראינו ירידה דרמטית מ-52% ל-37% בקיצוץ של 35% בתקציב החינוך הטכנולוגי. כנגזרת מהקיצוץ בחינוך הטכנולוגי אנחנו עדים היום למחסור של אלפי עובדים מיומנים, בעיקר טכנאים והנדסאים בכל התחומים, בדגש על תחומים כמו עיבוד שבבי, פלסטיקה ועץ. בעוד שהתעשייה הפכה מאוד מתוחכמת, נדרשת רמה של לפחות טכנאים להפעלת מערכות כמו CNC. מחריטה קונבנציונאלית אנחנו עוברים למערכות מאוד מתוחכמות. תודות לעלייה מחבר העמים לא הרגשנו כל כך את המחסור, אבל כבר היום אנחנו עדים למחסור של אלפי עובדים. החשש שלנו הוא שתהיה פגיעה בכושר התחרותיות של המשק הישראלי. זו הסיבה שהתאחדות התעשיינים ב-5-6 השנים האחרונות נרתמה לפעילות אקטיבית בתחום. מי שמוביל את זה הוא שרגא ברוש נשיא ההתאחדות. כמו שיהודה ציין, אנחנו רואים כבר פעילות מאוד שונה. חלה תמורה רצינית בגישה של משרד החינוך, המינהל למדע וטכנולוגיה, ויש כבר הרבה פרויקטים שנעשים. אנחנו סבורים, שאנחנו בכיוון הנכון.

אני אדלג על סקר עמדות הציבור בנושא של החינוך הטכנולוגי, מפאת קוצר הזמן, ואני אציג את מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות. אנחנו סבורים, שצריכים תוכנית מקיפה מאוד לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל: קרוב הדור הצעיר לתעשייה הישראלית – פעילות המובילה עמותת החינוך "תעשידע".
היו"ר אלכס מילר
האם יש לכם נתונים של השתלבות בוגרי טכנולוגיה בתעשייה?
יהודה שגב
כלומר, מה קרה לבוגרי בתי הספר התיכון ובוגרי הצבא בהשתלבותם בתעשייה הישראלית?
היו"ר אלכס מילר
כן. כמה בסופו של דבר כל אותם אלה שמסיימים י"ב משתלבים בתעשייה?
יהודה שגב
אין לנו נתון מדויק נכון להיום. כאן המקום להוסיף עוד נדבך: המקור העיקרי הוא בוגרי משרד החינוך, אבל ישנם גם את בוגרי משרד התמ"ת.
היו"ר אלכס מילר
נציגי משרד התמ"ת יקבלו אחריך זכות דיבור. זה ברור.
יהודה שגב
הוא גם ספק כוח אדם טכנולוגי לתעשייה. במחקרים שנעשו לפני עשור – ואני אומר זאת מהזיכרון – 50% מתוך בוגרי החינוך הטכנולוגי הצטרפו לתעשייה. חלק נכבד מהם הלך ללמוד תארי הנדסה מתקדמים, וחזר אלינו כמהנדסים. אני מדבר על המחקר האחרון שעשינו ביחד עם הצבא לפני כ-10 שנים.
היו"ר אלכס מילר
אני אודה לכם, אם תעשו בדיקה על מנת שנדע איפה אנחנו עומדים היום מבחינת הנתונים. צריכים לראות אם המצב השתפר, ואם לא צריך לזהות איפה הבעיה.
שלום משה
המסלול הזה של טו"ב, שהוא מצוין, עוד לא הגיע.
היו"ר אלכס מילר
מי שסיים לפני 5 שנים לימודי תוכנה, אלקטרוניקה או חשמל, אין לו בעיה למצוא עבודה בתעשייה בתחומים האלה. השאלה היא, כמה מהם נשארים שם וכמה לא.
טל לוטן
פרויקט נוסף הוא, קרוב הדור הצעיר לתעשייה – יש לנו את עמותת החינוך "תעשידע". רק בשנה אחת נחשפים 120,000 תלמידים לתעשייה בסיורים, בהרצאות, במיזמים, ביזמות. זה פרויקט מאוד מצליח, שמובילה עמותת החינוך.

בתוכנית טו"ב יש השנה 10,000 תלמידים ב-100 כיתות. אנחנו סבורים, שיש להגדיל את התוכנית ולפרוס אותה לאוכלוסיות נוספות, כולל פעילויות נוספות של תוכניות בתחום.

בנוסף אנחנו פועלים להתאמת מקצועות – אנחנו עושים פעילות ביחד עם התמ"ת, עם מה"ט ועם משרד החינוך. תוכניות לימודים והתאמתן לצורכי המשק. סדנאות מאסיביות – מיזם משותף של משרד החינוך ומשרד התמ"ת, רשתות החינוך, האקדמיה, צה"ל והתאחדות התעשיינים. הקמת מרכזים טכנולוגיים מתקדמים בתחום של רובוטיקה, אוטומציה, אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה.
יהודה שגב
יש לזה תקציב, וזה יפעל.
טל לוטן
הרעיון החדשני בסדנאות האלה הוא, שהם ישמשו גם תלמידים בבוקר מכלל בתי הספר של החינוך הטכנולוגי, גם טכנאים, גם הכשרת מבוגרים, הסבה ושדרוג עובדים והשתלמויות מורים. מדובר על פרויקט של איגום משאבים של משרד החינוך, משרד התמ"ת וכל הגופים החברים. כרגע יש פיילוט בשני מרכזים, עם רעיון להגדלה ל-10 נוספים.
ג'מאל זחאלקה
היכן הפיילוט?
טל לוטן
כרגע בבאר שבע ובחיפה. בכל היישובים בבאר שבע, כולל יישובים ערביים. בחיפה גם כן, כולל היישובים הערביים בצפון.
היו"ר אלכס מילר
איפה בבאר שבע?
יהודה שגב
במרכז באר שבע.
טל לוטן
דבר נוסף – טיפול בעתודת כוח אדם להוראה. אנחנו סבורים, שצריך מתן תמריצים לעסוק בהוראת המקצועות הטכנולוגיים, משום שמהנדס מתחרה בהנדסה בשוק וצריך לתת תמריצים למורים - אולי שכר גבוה יותר - כדי שיעסקו בחינוך הטכנולוגי.

פרויקט נוסף, שההתאחדות מובילה באמצעות עמותת "תעשידע", הוא השתלמות מורים מהמערך הטכנולוגי בתעשייה, מורים שלמדו גם הם לפני 20 שנה. זו פעילות מבורכת. המורים מהחינוך הטכנולוגי נחשפים לתעשיות המתקדמות ביותר. השנה התוכנית מופעלת בהשתתפות 75 מורים מרשתות החינוך הטכנולוגי, בשיתוף "אורט עמל" במשרד החינוך, ואנחנו רוצים להרחיב את התוכנית.

אנחנו סבורים, שצריך לשנות את התדמית בפרויקט לאומי, בשיווק החינוך הטכנולוגי. אנחנו חושבים, שצריך להקים מועצה ציבורית לחינוך הטכנולוגי – מועצה בשיתוף כל הגורמים: משרד החינוך, משרד התמ"ת, הצבא, התעשייה, האקדמיה וההסתדרות, שיקבעו אסטרטגיה ומדיניות בנושא החינוך הטכנולוגי, תוכניות אופרטיביות, מחקרים על אפקטיביות החינוך הטכנולוגי, שיטות לימוד ותדמית.
היו"ר אלכס מילר
אתם יודעים שיש חוק.
יהודה שגב
הצעת חוק. זה מה שאנחנו ממליצים בפני הוועדה, שתקדם את זה.
היו"ר אלכס מילר
זה נמצא כרגע בדיונים אצל שר החינוך. אני מקווה, שתהיה התקדמות בנושא הזה. אני באמת צריך לשבת ולדבר על הנושא הזה.
ג'מאל זחאלקה
הקליטה של בוגרי החינוך הטכנולוגי היא חשובה מאוד. זו שאלת השאלות. אני רוצה לשאול, כמה תלמידים ערבים נקלטו בתוכנית הזו.
יהודה שגב
אמרנו 20 כיתות.
ג'מאל זחאלקה
אני מתכוון כמה נקלטו בתעשייה.
יהודה שגב
אין לי נתון כזה.
ג'מאל זחאלקה
האם אתם אוספים נתונים על זה?
יהודה שגב
יו"ר הוועדה ביקש שנעשה סקר, ואנחנו נשלב גם את סוגיית המיעוטים בתוך זה.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. זה חשוב.
טלב אלסאנע
יש לך את הפריסה של ה-20 כיתות?
יהודה שגב
כן. אם אתה רוצה, יש לנו את הרשימה.
היו"ר אלכס מילר
נציג משרד התמ"ת, בבקשה.
שלום משה
ברשותך, אני לא אציג מצגת. בפעם הבאה אני אעשה את זה בשמחה. אני רוצה להגיד כמה דברים שהתרחשו והשתנו בשנתיים האחרונות, שאתה היית שותף להם כחבר ועדה, והם משמעותיים מאוד. ראשית, צריך לברך על שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, שהוא היה בעבר בין האגפים ועכשיו הוא ברמה הצהרתית יותר. אחד הביטויים המעשיים שלו, הוא שהמושג "נושרים" שפעם היה מודבק באופן לא חוקי ולא מוסרי לתלמידים שעברו מבתי הספר של משרד החינוך לבתי הספר של משרד התמ"ת, ירד ולא קיים יותר. עשו בו קרדום והשתמשו בו לרעה. אחד הביטויים האופרטיביים שאנחנו רואים השנה הזו הוא, שהשנה יש לנו תוספת של כ-1,000 תלמידים, שעברו באופן מוסדר ממערכת החינוך של משרד החינוך למערכת החינוך שלנו.
היו"ר אלכס מילר
יש לי שאלה שמופנית אליך ולעופר. איזה אחוז מתוך האחוז הכללי של זכאי הבגרות הם מהחינוך הטכנולוגי? עד כמה האחוז של בוגרי החינוך הטכנולוגי באחוז הכללי של זכאי הבגרות עלה? הוא אמר בצדק, שפעם היתה סטיגמה שמי שלומד בחינוך הטכנולוגי לומד מקצוע אבל לא יוצא עם תעודת בגרות. האם הנתונים האלה משתנים משנה לשנה?
עופר רימון
הנתונים האלה משתנים, אבל לא באנו לכאן עם הנתונים האלה. כאשר בודקים את שיעור זכאי הבגרות בחינוך הטכנולוגי, צריך לחלק זאת לשלושה חלקים. יש את התלמידים במגמות העלית שלנו. אי אפשר להגיד חינוך טכנולוגי ולשים על אותה סקאלה ילד שלומד הנדסת תוכנה וילד שלומד תקשוב במגמת אלף טכנולוגי. אני חושב, שצריך להציג את זה פר חתך אוכלוסייה.

הדבר השני – כאשר מציגים הישגים של חינוך טכנולוגי, זה מאוד חשוב להגיד כמה תלמידים יוצאים עם תעודה טכנולוגית. יש הרבה תלמידים בחינוך העיוני שלא יוצאים עם תעודת בגרות, לא יוצאים עם כלום. אם אתה מבקש את הנתונים, צריך להציג אותם באופן שלם. אנחנו נשמח להעביר את הנתונים.
שלום משה
בבתי הספר שלנו הדגש הוא על תעודת מקצוע. אחוז מקבלי תעודת המקצוע הוא יחסית גבוה. אנחנו מעודדים, מאפשרים ומתקצבים בתי ספר בכל הרשתות, כדי לעודד תלמידים שעשו תעודת בגרות חלקית או מלאה. כלומר, אנחנו לא מגבילים מבחינה תקציבית את היכולת הזאת. שיתוף הפעולה שלנו עם השלטון המקומי הוא טוב מאוד.

בשנתיים האחרונות פתחנו 7 בתי ספר חדשים לחרדים. יש לנו היום כ-500 תלמידים חרדים, שלפני זה לא חשבו בכלל ללמוד בבית ספר שבו מלמדים מקצועות ליב"ה ומלמדים מקצוע.

בשנתיים האחרונות פתחנו גם 15 בתי ספר חדשים, כאשר מתוכם 7 במגזר הערבי והבדואי. 3 בתי ספר בדרום.
מסעוד גנאים
האם חוץ מבית הספר הטכנולוגי של מכללת סכנין יש בתי ספר טכנולוגים אחרים?
שלום משה
בוודאי. גם רשת עמל, גם רשת אורט וגם רשת עתיד. לא רק סכנין. יש חרדים המתגייסים לצבא, בשעה טובה. המספר שלהם הולך וגדל. בנינו תוכנית אסטרטגית עם הצבא, שאנחנו מסייעים לצבא במכינות לפני הצבא, בעיקר בלימודי מתמטיקה ואנגלית, כדי שהתלמידים יוכלו להשתלב בקורסים מקצועיים, בתוכנית תוך כדי השירות הצבאי שלהם, ועם הסיום להביא אותם למצב שהם יוכלו להצטרף להנדסאים.

התחום השלישי נוגע להנדסאים. הייצור הגדול של הנדסאים נעשה עדיין אחרי הצבא. אני מקווה, שעם הזמן – בזמן בו משרד החינוך מרחיב את החינוך הטכנולוגי - מספר הטכנאים וההנדסאים שישתלבו עם השירות ולפני השירות יגדל. יש לנו 22,000 סטודנטים, שמתוכם 90% הנדסאים ו-10% טכנאים, שלומדים ב-70 מכללות ב-24 מגמות שונות. מרביתם משתלבים בשוק העבודה ,בתעשייה, בכל המגזרים, החל מאינטל וכלה בכל שאר התעשיות. אנחנו הולכים ומרחיבים את זה.

צריך לדבר גם על הנדסאיות חרדיות, שלומדות תוך כדי השירות שלהם. אדוני היו"ר, אתה היית מעורב בתחום הזה, כאשר נדרשנו לתת הזדמנות לחרדיות תוך כדי זה שהן לומדות הוראה ואין להן עבודה בהוראה, ללמוד מגמה חלופית. היום אנחנו נמצאים ב-27 סמינרים של חרדיות, בהם החרדיות לומדות תוכנה ומשתלבות בשוק העבודה יוצא מן הכלל, במקום לסיים עם תעודת הוראה ללא עבודה. בנוסף, פתחנו מגמה נוספת של הנדסאיות לתחום הבניין והאדריכלות.
היו"ר אלכס מילר
אם כך, מה אחוז הנשים שנמצאות בחינוך הטכנולוגי? זה מה שהעלה את האחוז.
שלום משה
מלבד החרדיות, יש לנו פרויקט חדש שהתחלנו לפני 10 שנים, שעשה מהפכה בתחום של עיסוק הנשים במקצעות טכנולוגיים. בכל שנה 300 נשים, הבאות בעיקר ממקצועות עיוניים, הולכות ללמוד חשמל, אלקטרוניקה ומכונות. כאשר אני בודק את האחוז שלהן בעולם הטכנולוגי ובמכללות, אני מוצא כי האחוז שלהן היה 2%. כלומר, היית יכול למצוא בת אחת בכיתה. היום יש כיתות שלמות של בנות הלומדות את המקצועות האלה, מסיימות את לימודיהן, משרתות בצבא ואחר כך משתלבות בתעשייה או ממשיכות ללימודים מתקדמים. בהזדמנות אני אציג את זה לפניך. זה חשוב מאוד.
היו"ר אלכס מילר
ניק קלינגר, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה, בבקשה.
ניר קלינגר
אני באמת שמח לראות את התוכנית שהציג משרד החינוך, שמהווה שינוי בדיסקט שהיה נהוג בשנים האחרונות. אני מציע, למצוא את חלקם ומקומם של העסקים הקטנים בסיפור. עד היום בדרך כלל בתוכניות שיצאו ממשרד התמ"ת היה חסם לעסקים הקטנים להצטרף. הם תמיד הגבילו למספר עובדים מינימאלי, ולעסק קטן יש בעיה. הוא לא יכול להקצות מכונה לטובת הכשרה פנים מפעלית, למשל. הוא ישר יושבת. צריכים לתת את הדעת, איך משלבים את העסקים הקטנים בכל המערך הזה. בסופו של דבר, היזמים שיצאו מהחינוך הטכנולוגי מתחילים תמיד כבעלי עסקים קטנים ולא כבעלי עסקים גדולים.

לסיום - כל הכבוד למשרד החינוך על התוכנית, וגם להתאחדות התעשיינים על פרויקט טו"ב. שאפו.
ג'מאל זחאלקה
לא הבנתי מה הכוונה בדבריו של האדון.
שלום משה
אני יכול לעזור להסביר את הדברים. הוא מדבר על מבוגרים. אנחנו פתחנו מסלול חדש, שמיועד לעסקים קטנים בכל התחומים, ובו עסק קטן יכול לקלוט עובד אחד או שני עובדים, ולהכשיר אותם תוך כדי העבודה. אנחנו מסבסדים את ההכשרה, כולל חונך. לפי הנוהל החדש, ניר, אתם יכולים גם לקלוט עובד אחד. אין את המגבלה של 3 עובדים.
מסעוד גנאים
הוא דיבר על משרד החינוך.
שלום משה
הוא דיבר על הכשרה תוך כדי עבודה בעסקים קטנים.
יוחנן דורון
נער הייתי, גם זקנתי. אני רוצה לומר, שהתוכניות של משרד החינוך והתאחדות התעשיינים: פרויקט טו"ב ו"התעשידע", כולן תוכניות נפלאות, הפונות לחלק העליון של אוכלוסיית התלמידים, אלה שמסוגלים ורוצים ללמוד עד השעה 17:00 אחר הצהריים, להשיג גם תעודת בגרות וגם תעודת טכנאי. אני מכיר תלמידים כאלה. אלה תלמידים מצוינים, וזה בכלל לא חשוב באיזה מגזר הם לומדים. את כל חיי הבוגרים אני עושה במערכת החינוך, משנת 1972, כמורה במערכת, ואני זוכר את בתי הספר המקיפים עם המסמ"ט, המסמ"ר והמסמ"מ. אלה שזוכרים יודעים על מה אני מדבר, ואלה שלא אולי יחשבו כמוני שבעצם מדובר פה על איזושהי מטוטלת, שבשנות ה-70 קידשה את הנושא של טכנולוגיה, הכניסה לבתי הספר את מכונות הכרסום, עיבוד שבבי, מסגרות ומבנים, ניהול, מטפלות, אדריכלות ומה לא. בסוף שנות ה-70, תחילת שנות ה-80, התחיל המרוץ המטורף להשגת תעודת בגרות. מערכת החינוך של מדינת ישראל הולכת כאחוזת אמוק להשגת תעודת בגרות. מקדשים את תעודת הבגרות. עופר דיבר על 40% שלא משיגים תעודת בגרות. אני חושב שיותר. כמה מהם באמת משיגים תעודת בגרות איכותית, שתאפשר להם לימודים אקדמאיים? בואו נעזוב את כל אלה שמוציאים תעודת בגרות כדי להרגיע את אמא: "הנה השגתי תעודת בגרות". כמה מאלה שמסיימים את בית הספר ללא תעודת בגרות , עם 17 יחידות לימוד, עם 15 יחידות לימוד, 5 שנים אחרי טרום צבא, עד גיל 26-27, בסופו של דבר משלימים את תעודת הבגרות? אין לי נתונים כאלה, ואני לא יודע אם הם קיימים בכלל.
היו"ר אלכס מילר
אבל יש מסלולים במכללות של הנדסאים וטכנאים, שלא דורשים תעודת בגרות. עדיין אתה צריך משהו.
יוחנן דורון
אני חושב שצריך לשנות צורת חשיבה. החשיבה צריכה להיות, שיש תעודה המקבילה לתעודת הבגרות, והיא נחשבת. אני לא יודע איך לעשות שיווק כזה. אני מדבר על תעודה מקצועית, כפי שקיימת במדינות אירופה המתוקנות. אני מדבר על תעודה מקצועית מקבילה לתעודת בגרות, שלא תהיה בושה להראות אותה, והיא תשמש כחלופה לתעודת בגרות. שלא כולם ילכו למסלול של בגרות. שיבואו ויעשו את הפעילות הזאת, שהיא פעילות מקצועית. אני רוצה שיחזירו את התיכון המקצועי, ולא תיכון טכנולוגי. אני שמח שיש פה חברים מהתמ"ת, כי התמ"ת מוביל את הקטע של השתלבות בתעשייה במובן האמיתי של הדבר. הילד לומד בכיתה י"א-י"ב לעבוד במקצוע שלו. הוא לא ייצא עם תעודת בגרות, והלוואי שייצא עם תעודה טכנולוגית.

שלום דיבר על תעודה מקצועית. אנחנו מחנכים את אותם תלמידים שלומדים לתעודה מקצועית. אני אומר לכם, שהקשר שבין התלמידים לבין המפעל הוא מדהים. זה מדהים איך שהמפעלים האלה מאמצים את הילדים האלה בחום. זה צריך להיות המודל. מדינת ישראל צריכה לתת לילדים האלה תעודה שהם יוכלו להתגאות בה, ולא להגיד: אין לי תעודת בגרות אבל למדתי מקצוע. זה לא קורה היום.

אני רוצה לומר, שההשקעות בחינוך הטכנולוגי הן עצומות. אנחנו ברשת עתיד הולכים להקים סדנאות אזוריות, שישרתו 4-5 תיכונים באותו יישוב ולא תיכון אחד שלא מסוגל להחזיק את ההשקעות האלה. העתיד שלנו הוא בלראות את כל הקשת, את אותם תלמידים מצטיינים שיובילו את ההיי-טק של מדינת ישראל, ואת אותם תלמידים אחרים. אנחנו לא יכולים בלי הקטר הזה של החינוך הטכנולוגי העילי שמוביל את מדינת ישראל להישגים, אבל מצד שני אנחנו צריכים להתמקד באותם 40% לפחות שמסיימים את בתי הספר התיכוניים מדי שנה, בין אם במסגרת התמ"ת ובין אם במסגרת משרד החינוך, ויוצאים ללא תעודה משמעותית.
ג'מאל זחאלקה
אני רוצה להגיד, שזה לא מקרה שיש כל כך הרבה חברי כנסת ערבים פה היום. זה לא מקרה. הנושא הזה בנפשנו. לפי הנתונים, היום רק אחד מתוך 3 צעירים מקבל תעודת בגרות. זה לא 40%. זה 66% במגזר הערבי. המצב חמור אצל הבנים הרבה יותר מאשר אצל הבנות. אצל הבנים 73% לא מקבלים בגרות.
שלום משה
בממוצע.
ג'מאל זחאלקה
לא בממוצע. זה בכל שנה. זה חוזר על עצמו הרבה שנים. זו ספירה של מספרים אבסולוטיים של אלפי תלמידים.
שלום משה
יש ערים מסוימות, בהן 85%-90% מהמגזר הערבי מקבלים תעודת בגרות.
ג'מאל זחאלקה
אני קיבלתי את תוכנית טו"ב, וראיתי איפה אין את התוכנית הזאת – איפה שקיימת מאסה עיקרית וגדולה של ציבור ערבי: באזור נצרת, אזור סכנין, אזור אום אל פאחם – המקומות בהם יש מספרים גדולים מאוד של תלמידים.

אנחנו צריכים גם חינוך טכנולוגי וגם חינוך מקצועי. אנחנו נמצאים במצב קטסטרופאלי, ותגבור החינוך המקצועי והטכנולוגי יכול להציל או לצמצם נזקים. אם יש אלפי תלמידים שמסיימים תיכון ללא תעודת בגרות וללא תעודה טכנולוגית או תעודת מקצוע, זו קטסטרופה חברתית. יש שדות עבריינים ביניהם. מתוך 1,000 אפשר למצוא 10. יש לכך השלכה על כל דבר. לכן, אנחנו צריכים לצאת מכאן בקריאה לתמ"ת, למשרד החינוך ולהתאחדות התעשיינים, לשים לב. הצורך במגזר הערבי הוא כמעט פי שניים מהצורך הקיים אצל היהודים.
מאיר פרשטמן
אני נציג רשת אורט ישראל. רשת אורט המהווה 10% מהחינוך העל יסודי במדינת ישראל רואה את עצמה כחיל חלוץ בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים בנושאים שהוצגו כאן. כיתות טו"ב הראשונות הובנו על ידי רשת אורט. רשת אורט פתחה עכשיו בכפר זיתים בית ספר למגזר החרדי. גם במגזר הערבי רשת אורט פעילה, החל מבתי הספר החדשים באבו באסל בדרום, וכלה בטובא זנרגריה ובחילמי שאפי בעכו בצפון.

אני רוצה להדגיש, נקודה אחת שלא מקבלת מספיק דגש בשיח בינינו. ברור לנו שהחינוך הטכנולוגי נותן מענה מגוון לאוכלוסיית תלמידים מגוונת, הן לתלמידים הלומדים בחינוך המקצועי והן לתלמידים הלומדים מסגרת כיתות טו"ב. אולי בהמשך נפתח כיתות טו"בה, כאשר תיכנס גם תעודת הנדסאים בסיומו של התהליך, ולא רק תעודת טכנאים ובגרות.

אני רוצה להדגיש, שהחינוך הטכנולוגי צריך לתת מענה גם לאוכלוסיית התלמידים החזקה והטובה. אם אנחנו מדברים על דימוי של החינוך הטכנולוגי, כפי שעופר ציין קודם, אנחנו צריכים גם למשוך תלמידים חזקים בעל יכולת לימודית גבוהה לחינוך המדעי-הנדסי, כדי שיהוו את העתודה של מהנדסים והחוקרים במדינת ישראל. אנחנו שמים דגש גם על הכיוון הזה, כמו מגמה מדעית-הנדסית, מגמת אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה וכו'.
היו"ר אלכס מילר
חה"כ בן ארי, בבקשה.
מיכאל בן ארי
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, 21 שנים עסקתי בהוראה. אני חושב, שאחד האסונות הגדולים שקרו בשנים האלה היה החיסול של החינוך הטכנולוגי. אני ראיתי במו עיני איך הורסים חלקים שלמים בקרב הציבור של התלמידים שלנו, שלא מוצאים מענה בלימודים האינטרניים הרגילים, בלימודים ההומאניים ובלימודים הריאלים הרגילים. אני אומר יותר מזה. את התלמידים שלי שלמדו בכיתה משולבת של טכנולוגי ועיוני, באותה כיתה שחינכתי, זה דרבן גם להישגים במתמטיקה ובאנגלית. שם היתה להם הצלחה.

לי יש בבית יותר מילד אחד, ולכל אחד יש כישרון אחר. האחד כאשר אני מחזיק מסור ביד, בא מיד לקחת לי את המסור. השני, רק ספר מעניין אותו. הילדים שונים זה מזה. מישהו פה החליט במשרד החינוך, שלכל ילדי ישראל מתאים לקבל תעודת בגרות, ומי שאין לו תעודת בגרות הוא לא בתוך הליין. במדינת ישראל יש מגזר עצום של צווארון כחול גאה. למה שלא נחנך לצווארון כחול? זו לא בושה. לא כולם צריכים להיות אנשי היי-טק. יש אנשים שהבריאות שלהם זה לעבוד עם מכבש ולסלול דרכים. צריך ללמד גם את הדברים האלה, ולדעת לתקן את המכשיר הזה. גם זה צריך להיות דבר של כבוד. אלא מה? מישהו למעלה החליט לחסוך, או להפוך את כולנו לאינטליגנטים. הרסו את החינוך. ראיתי איך ילדים יוצאים מן המסגרת לחלוטין. הבטלה מביאה לידי שעמום, וכמו שאמר חה"כ זחאלקה, מביאה לידי פשע ולדברים הכי קשים שבעולם.
ג'מאל זחאלקה
זו היסטוריה. אני וחה"כ בן ארי מסכימים.
מיכאל בן ארי
ערבים ויהודים כאחד בעניין הזה. צריכה להיות פה קריאה, להחזיר לתוך מערכת החינוך, לתוך בתי הספר העיוניים – לא בנפרד. לא בתי ספר עיונים לחוד ובתי ספר מקצועיים לחוד - מסלולים שיקבלו את אותו סל תרבות, את אותו טיול שנתי, כאשר ילד אחד בא בבוקר עם ארגז כלים, וילד אחד בא עם סל ספרים. כל אחד בא עם משהו אחר, וכל אחד מוצא את מקומו, מוצא את כבודו ואת כישרונו. אי אפשר להכניס את כולם ל-5 שיעורי מתמטיקה ביום, ועוד כמה שיעורי אנגלית. יש מי שזה לא נכנס לו לראש, זה לא מעניין אותו ויש לו ידיים נהדרות. תנו לו לבוא לידי ביטוי. יש פה קריאה נואשת למשרד החינוך: הצילו את ילדי ישראל.
היו"ר אלכס מילר
חה"כ גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים
אני גם מזדהה עם רוב הדברים שאמר חה"כ בן ארי. אני הייתי מורה, ולימדתי בבית ספר טכנולוגי של התמ"ת ובתיכון של משרד החינוך. כמו שאמרו חבריי חברי הכנסת, אנחנו הולכים הפוך: מכינים את הבגד, ומנסים להכניס את התלמיד לתוך הבגד בכוח. זה לא מתאים לכולם. הבעיה במגזר הערבי היא, שאין כל כך הרבה מסגרות שיתאימו לתלמידים. היום צריך למצוא את המסגרת שתתאים ליכולותיו של התלמיד. התלמיד שלא מסתדר כל כך במתמטיקה, במדעים או במקצוע אחר, יכול להסתדר במקצועות הטכנולוגיה. צריך למצוא לו את המסגרת הזו. בסוף המטרה היא אותה מטרה. המטרה היא להכין את הילד לחיי החברה בעתיד, כדי שימצא עבודה וישתלב בחיי החברה.

הבעיה השנייה של החינוך הטכנולוגי, היא שבתקופתי – בשנת 2000 – רוב מנהלי בתי הספר התיכונים היו מקדשים את ההישגים ורוצים להיפטר מהתלמידים החלשים. ולאיפה מנשירים אותם? לבית ספר טכנולוגי. היום זה השתנה. הקונספציה היתה, שמי שהולך לבית הספר הטכנולוגי הוא החלש. זה שלא מסתדר, זה שלא יכול להתאים את עצמו או ללכת עם בני גילו. את הקונספציה הזו צריך לשנות. צריך לשנות את הפרה הקדושה של הבגרות. במשרד החינוך החשיבה דומה לסרט של צ'רלי צ'אפלין: "זמנים מודרניים". כולם באותו בית חרושת. הרבה תלמידים שאני לימדתי ולמדו מקצוע, מסתדרים בחיים יותר ממני.

צריך לשנות את החשיבה, את הקונספציה. בנוסף, אני עם אלה שדרשו להחזיר את הסדנאות הטכנולוגיות-המקצועיות במסגרת בתי הספר של משרד החינוך. זה היה בעבר, והיום הכל נפרד. היום מנסים לעשות את ההפרדה הזו. יכולים לעשות הכל ביחד. הצגתם נתון על מדינות ה-OECD, שיותר מ-45% מהחינוך שם הוא טכנולוגי. החינוך הטכנולוגי הפך למנוף לקדמה, הפך לפתרון לבעיית השתלבות הצעירים בשוק העבודה.
היו"ר אלכס מילר
שלמה מויאל, מארגון המורים העל יסודיים.
שלמה מויאל
המטרה של ארגון המורים העל יסודיים הוא כמובן המורים. עם זאת, ארגון המורים החליט לקחת על עצמו בשנתיים האחרונות את החינוך הטכנולוגי כיעד לאומי. כלומר, להחזיר עטרה ליושנה. אני שמעתי את כל מגוון הדעות פה. החינוך הטכנולוגי בשני העשורים האחרונים הלך והתדרדר. בטבלה שעופר הראה לנו ראינו את ההבדל בין שנת תש"ס לבין תש"ע. ישנה ירידה מבחינת שכר פר תלמיד לשנה.

אני מברך את משרד החינוך, את עופר ואת התעשיינים על התוכנית. התוכנית נפלאה. חשוב לומר את מה שחה"כ גנאים אמר: אם משרד החינוך לא ירד ברמת הנחיות אל מנהלי בתי הספר, הדבר לא יזוז. מנהלי בתי הספר רוצים רק להראות את עצמם בשביל הפוליטיקאים בעיר, להשיג הישגי בגרות הכי טובים שיכולים להיות, ובשל כך מזניחים את הילדים שאינם מסוגלים להגיע לרמות מסוימות. אני עדיין מורה במערכת. באים אליי גם מורים מהחינוך הטכנולוגי. אני רואה את הנוער הנפלא, אבל לא כולם מסוגלים להגיע לאותה רמת בגרות. אתם דיברתם על 65%, ואני אומר ש- 50% לא מגיעים לבגרות, גם במדינות ה-OECD. חייבים להרים בתוך המשרד תוכנית עם תעודה טכנולוגית, עם הסמכה, כדי שיהיה קייס להשתמש בזה בתעשייה.
היו"ר אלכס מילר
חיים רוסו, יו"ר ועדת החינוך בהתאחדות התעשיינים, בבקשה.
חיים רוסו
אני תעשיין כבר כמעט 40 שנה. הוצג כאן הנושא מהפן החינוכי והחברתי. אין ספק, שזה נושא מאוד חשוב. אני רוצה להגיד שתי מילים על הפן הכלכלי, על המחסור באנשי חינוך טכנולוגי. קודם כל, הרמה של אותו חינוך טכנולוגי המוביל לרמת המהנדסים – כל הדיבורים והתוכניות במשק כדי להכפיל את תעשיית ההיי-טק במדינת ישראל, אין להן כיסוי מבחינת מספר הבוגרים השנתי שיכול לבוא ולמלא את השורות. גם כאשר יהיו התקציבים, לא יהיו אנשים.

הדבר היותר חמור קורה באותו חינוך מקצועי, שדובר עליו כאן – אותם אנשים ברמת טכנאים, הנדסאים, עובדי רצפת ייצור, שמבחינת הרמה שלה היא הרבה יותר מתקדמת היום ממה שהיתה בעבר. אסור להסתכל על זה רק כמפלט לחסרי יכולת. יש פה גם רמה טכנולוגית מאוד מתקדמת מבחינת הייצור. המחסור הזה קיים כבר היום, והוא לא רק שאלה של צמיחה. היום מפעלים נאלצים לוותר על הרעיון לעשות את הייצור בארץ, רק בגלל הסיבה של מחסור באנשים. יהיה קל מאוד לתעשיינים לוותר על החלום הזה, אם לא יהיו אנשים. תעשייה שתתפתח במדינת ישראל ללא גב ייצורי לא תמלא את התפקיד שלה, לא מבחינת פיתוח של פריפריה, לא מבחינת פיתוח של תעשיות מסורתיות. אם לא ימומשו כל התוכניות שהוצגו כאן, אנחנו נראה את זה בסוף בדרך שבה התעשייה מתפתחת. בעיניים שלנו בתעשייה, זה חלום לראות את משרד החינוך ומשרד התעשייה משנים דיסקט בכל הנוגע לנושא הזה. דובר כאן קודם על מטוטלת, ואני מקווה שזו לא תהיה עוד מטוטלת ובעוד כמה שנים נמצא את עצמנו חוזרים לאותו מצב. צריך לעודד את המהלך הזה מכל כיוון שרק אפשר.
היו"ר אלכס מילר
חה"כ זועבי, בבקשה.
חנין זועבי
חבל שנכנסתי לאחר שמשרד החינוך הציג את התוכנית. יש לי חשש משני עניינים: התכנית והמוקד של התוכנית, והפריסה. בעניין התכנים, אני חושבת שיש פחות התמקדות על תעשייה מסורתית, פחות התמקדות לתת מענה לילדים בסיכון כדי למנוע נשירה מבית הספר. יש יותר התמקדות על תעשייה מתפתחת, על תעשייה מתמקדת, ולא על תחומים המתאימים יותר לפריפריה.
היו"ר אלכס מילר
אבל היום כל תעשיית ההיי טק עוברת לפריפריה. פעם כולם היו יושבים במרכז.
חנין זועבי
אבל זה לא כל כך מתאים לשוק העבודה של הערבים. אני מדברת גם על עניין הפריסה. אנחנו רואים שבגליל אין כמעט שום מענה באזורים הערביים. אני מדברת על מרכזים טכנולוגיים.
עופר רימון
אנחנו פותחים שניים: אחד בצפון ואחד בדרום.
חנין זועבי
אבל בחיפה בתי ספר הערביים לא כל כך ייהנו מכך.
עופר רימון
למה?
חנין זועבי
כי בתי הספר הטכנולוגיים רחוקים.
יהודה שגב
הם באים לשם.
עופר רימון
מכל האזור: מדליית ועוספייה.
חנין זועבי
מדליית ועוספייה כן, אבל מאזור נצרת שבה יש 70,000 תושבים לא.
עופר רימון
אבל אנחנו בינתיים לא יכולים להקים מרכז טכנולוגי בעיר בסדר גודל כזה.
חנין זועבי
זו שאלה. שתי השאלות שלי: לגבי התוכן, ולגבי הפריסה. בגליל כמעט אין. באזור נצרת מדובר על 70,000 תושבים.
ג'מאל זחאלקה
אם לא מקימים בגליל, אז מה כל הדיבורים על פריפריה, פיתוח וקליטת עובדים? זה חשוב מאוד. את זה צריך לעשות מחר. תקציבים יש. אני אומר לך: תקציבים יש, לא חסר.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה לסכם את הישיבה.
חנין זועבי
תיתן לעופר לענות על שתי השאלות. יש לו תשובה.
עופר רימון
היום אין מקום להבחנות בין תעשייה מסורתית לתעשייה מתקדמת. היום תיכנסי למוסך ותראי שהוא מפעל היי-טק מבחינת הטכנולוגיה. המוסכים שאנחנו רוצים לכוון את התלמידים אליהם הם מוסכים גדולים. לשם אנחנו רוצים לכוון את התלמידים, כי לשם הולכת הטכנולוגיה.את החינוך הטכנולוגי שאנחנו מקדמים, אנחנו מקדמים בכל הרמות.
חנין זועבי
גם עבודת כפיים.
עופר רימון
להחזיר עבודת כפיים ולגעת בדברים. אין חינוך טכנולוגי בלי התנסות מעשית. אי אפשר לעשות חינוך טכנולוגי בהתכתבות. אגב, זו היתה אחת הטענות של התעשיינים, שרצו לראות חינוך טכנולוגי יותר פרקטי ומעשי. הרעיון להקים מרכזי טכנולוגיה אזוריים, הוא שנביא מכונות גדולות ונדמה להן סביבת מפעל, כדי שההתנסות תהיה יותר משמעותית. מכאן נשלב אותן בתוך המפעל, המוסך או כל מקום אחר בו אנחנו רוצים לשלב אותן. אי אפשר ישר לזרוק אותן לתוך המפעל. צריך משהו בתווך. התוכנית שלנו מיועדת לתלמידים בכל הרמות, מהתלמידים הנמוכים והמאתגרים ביותר ועד התלמידים החזקים ביותר. אסור לתייג טכנולוגיה וחינוך טכנולוגי רק לתלמידים חלשים. זה לא קורה באף מדינה. התעשייה לא עובדת ככה. יש מהנדסים, יש טכנאים והנדסאים, יש פועלי פס ייצור – כולם שווים ואת כולם צריכים באותה מידה. כל אחד מאלה שיהיה חסר, לא תהיה תעשייה במדינת ישראל. זה נכון למגזר היהודי, וזה נכון למגזר הערבי. לא היית כאן, אבל נתתי דוגמא לבית ספר השלום בשייח' דנון כדוגמא לבית ספר שעושה דבר כזה במגמות עלית. אפשר להביא גם דוגמאות אחרות.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה לסכם את הישיבה.

אני רוצה לברך את משרד החינוך, התאחדות התעשיינים וכל מי שקשור לפרויקט טו"ב. אני חושב, שזה פרויקט מצוין, ואני מאחל הצלחה בהפעלתו. אנחנו מצטרפים לקול קורא שיצא לבתי הספר להצטרף לפרויקט, וקוראים לכל אותם בתי הספר שיש להם אפשרות לבוא שיהיו חלק מהעניין הזה.

אני פניתי להתאחדות התעשיינים ולמשרד החינוך, בבקשה לבדיקה בכל מה שקשור להשתלבות הבוגרים בתעשייה. אני חושב, שצודקים כאן אנשים שכאשר באים ומגדירים בית ספר מסוים על פי הישגי בגרות, זה לא נכון. אנחנו צריכים לראות כמה מאותם בוגרי בתי ספר השתלבו בשוק העבודה, ולא משנה איפה.

האקדמיזציה במדינת ישראל הגיעה לרמה בעייתית. המרדף אחרי תואר ראשון עובר כל גבול. יש לנו כאן חינוך טכנולוגי מצוין, וכל ילד יכול היום לבחור, האם ללכת ללמוד מקצועות ריאלים או מקצועות עיוניים, כאשר הרמה צריכה להיות אותה רמה. זה לא משנה מה בסופו של דבר תהיה התוצאה, האם הוא ילך לעבוד במקום בו צריכים תואר או במקום בו לא צריכים תואר. קודם כל צריכה להיות בפניו בחירה, הוא צריך לקבל חינוך טוב, הוא צריך לקבל אפשרות ונגישות לאותם בתי ספר שנותנים חינוך טכנולוגי. היום אנחנו כבר לא במצב בו כל מי שיוצא מחינוך טכנולוגי הולך למקומות עבודה בהם משלמים מעט. היום טכנאי בתעשייה מקבל לא פחות ממהנדס. היום חינוך טכנולוגי יכול לתת מענה מצוין לכל הבעיות של התעסוקה במדינת ישראל.

אני פונה שוב להתאחדות התעשיינים. חייב להיות קשר עם התעשייה. אותם התלמידים צריכים לדעת, איפה הם יכולים לעבוד ומה העתיד שלהם. ברגע שהם רואים את הדברים האלה בעיניים, הם יודעים לבוא ולהשתלב. הם מחפשים את זה. תראו להם שיש מקום עבודה ליד היישוב שלהם, שיש מפעלים שישמחו לקלוט אותם. אם אנחנו מדברים על הפריפריה, המסלול צריך להיות מתואם עם אותם המפעלים, עם אותם מוסכים, עם אותם העסקים הקטנים באזור.

דיברו כאן על העסקים הקטנים. אני מסכים, שהצעירים שמסיימים חינוך טכנולוגי או הנדסאי, יוכלו להשתלב במוסכים בסביבה. אם תיקחו את העסקים הקטנים בסביבה, תוכלו גם לשלב אותם בתוכניות הלימודים. יכול להיות שבאזור מסוים אין מקום עבודה לכל מי שלומד חומרה בבית ספר מסוים, אבל כן יש הרבה מקומות עבודה למכונאים. הסנכרון במקרה הזה צריך להיות יעיל.

לסיום – אני מברך את כל מי ששותף היום בחינוך הטכנולוגי. אני מאחל הצלחה לכולם. אנחנו נקיים ישיבת מעקב על יישום התוכנית, ונראה מהן התוצאות של אותם התלמידים שמצטרפים היום לחינוך הטכנולוגי. אני גם, מעוניין לשוחח שוב עם שר החינוך בכל הקשור לקידום הצעת החוק למועצה לחינוך תעשייה והכשרה מקצועית. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים