הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
35
ועדת הפנים והגנת הסביבה

21.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 338

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ז באדר א' התשע"א (21 בפברואר 2011), שעה 12:30

הרחבת כפר ורדים והשלכותיה על תרשיחא והכפרים הסמוכים

חברי הוועדה: יעקב אדרי
- היו"ר


חנא סוויד – מ"מ

חה"כ עפו אגבאריה



חה"כ טלב אלסאנע



חה"כ חנין זועבי



חה"כ ג'מאל זחאלקה



חה"כ דב חנין



מיכל גולדשטיין

- מנהלת אגף בכיר למינהל מוניציפאלי, משרד הפנים

דקלה עדי פרץ

- ראש צוות תכנון בלשכת התכנון, מחוז צפון, משרד הפנים

דורית סלע

- אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

נועה יאיון

- החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום

- החברה להגנת הטבע

נועם מסד

- ראש מינהל הנדסה, עיריית מעלות תרשיחא

עופר בוזו

- סמנכ"ל עיריית מעלות תרשיחא

יוסף לוין

- מהנדס ועדה מעלה נפתלי, עיריית מעלות תרשיחא

אברהם בן גיגי

- מזכיר ועדה תו"ב, עיריית מעלות תרשיחא

פיני קבלו

- סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

סיון יחיאלי

- ראש מועצה מקומית כפר ורדים

דבירה גזית

- חברת מועצה מקומית כפר ורדים

ציון דרור

- מנהל מחלקת הנדסה, מועצה מקומית כפר ורדים

דובי טל


- מחלקת הנדסה, מועצה מקומית כפר ורדים

עדי הרטל

- יועמ"ש, מועצה מקומית כפר ורדים

ג'ני יחיאלי

- כפר ורדים

לילי יחיאלי

- כפר ורדים

עדי יחיאלי עמירב
- כפר ורדים

מייסא תותרי

- מתכננת, מ"מ נציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית

בצפון

וסאם דוחי

- תושב תרשיחא

אמיל נחאס

- תושב תרשיחא

נדל בשארה

- תושב תרשיחא

נביל חדת

- תושב תרשיחא

ג'ראייס חייט

- תושב תרשיחא

אליף בשארה

- תושב תרשיחא

יפה שפירא

רויטל יפרח

הרחבת כפר ורדים והשלכותיה על תרשיחא והכפרים הסמוכים

שלום לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה בעקבות בקשתה של חברת הכנסת זועבי לדיון מהיר. בבקשה, תציגי את הנושא ואחרי זה ניכנס לדיון. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני מודה ליו"ר הכנסת, שאפשר את ההצגה של נושא מאוד חשוב. הוא חשוב משתי בחינות: הבחינה הראשונה היא שמדובר בקרקע ובעתידה של תרשיחא, והשני, אנחנו רואים את הכעס של התושבים - -

התושבים של מי, אני רוצה להבין?

של תרשיחא.

מעלות, תרשיחא או שתיהן ביחד?

מעלות-תרשיחא. הם יסבירו עכשיו ואני אתן את ההקדמה.

תרשיחא כועסת, מעלות עוד לא.

הדיון הוא בעקבות החלטה להרחבת כפר ורדים וההשלכה הישירה דווקא על תושבי תרשיחא וגם על הכפרים הסמוכים. אני חושבת שאין אוזן קשבת לתושבים ולכן היתה הפנייה הזאת בענין הצעה דחופה לוועדת הפנים. אני אתן יותר לוועדה העממית, למקצועיים, למומחים מתרשיחא להציג את הדברים אבל מדובר בחסימת האפשרות, כמעט סגירת האפשרות בפני תושבי הכפר להתפתח מערבה לאחר שנסגרה בפני הכפר האפשרות להתפתח מזרחה, כתוצאה מתכנית העירייה ולבנות שם שכונה יהודית, בגבול המזרחי של הכפר. גם האפשרות של דרומה וצפונה חסומות כתוצאה מהקמת הישובים כפר ורדים ומעונה.

אני חושבת שקודם כל צריך להקשיב לתושבים, לפני מה שאנחנו רוצים לפני מה שהתושבים רוצים. אנחנו פה חברי כנסת שמייצגים את התושבים, מייצגים את הצעקה של התושבים, ויש פניות ודרישות כל כך פשוטות וכל כך מובנות מאליהן של האזרחים, שהיות והתכנית הזאת מפלה נגד ההתפתחות הטבעית של תרשיחא, יש לראות את האזור כמכלול תכנוני שלם ולפעול בהתאם ללא תחרות קרקע. אין פה תחרות על קרקע בין מעלות לבין תרשיחא, יש זכויות. יש חלק מהתושבים שהתכנית הזאת מפקיעה את האדמות שלהם, חלק מהאדמות רשומות בצורה פרטית, כלומר, הן בבעלות פרטית של חלק מהתושבים.

המטרה איננה לחסום את ההתפתחות של כפר ורדים, ואת זה כנראה שאנחנו חייבים להגיד. המטרה של הדיון פה היא לא לחסום את ההתפתחות של כפר ורדים אלא לאפשר את ההתפתחות של תרשיחא. אנחנו לא מתנגדים לתכנית בגלל שהיא מפתחת את כפר ורדים אלא בגלל שהפיתוח של כפר ורדים בא על חשבון האפשרות היחידה של התפתחות תרשיחא.

אני חושבת שיש להקפיא עכשיו, ואזרחי תרשיחא אומרים לבטל את התכנית שקוראים לה "שלב ג", לבדוק חלופות נוספות שגם מאפשרות לשני הכפרים להתפתח אבל לא רק על חשבון הקרקע של תרשיחא. זה לא משוואה לפתח כפר מסוים על חשבון הקרקע של הכפר הסמוך, ואני חושבת שפה יש מקום של הקמת ועדת גבולות חדשה לבחון את הסוגיה ולשמוע את האזרחים. אבן יסוד היא לשמוע את האזרחים. אני חושבת, ופה התושבים יכולים להציג את הענין יותר טוב ממני, הצעקה של התושבים לא נשמעה, לא בתוך העירייה ולא מחוץ לעירייה. יש ועדה עממית, הם הקימו כמה עצרות שבועיות מדי שבוע אבל צעקתם לא נשמעה.

אני חושבת שהדיון הזה הוא בשביל לשמוע את הצעקה ובשביל לחשוב מחדש האם התכנית הזאת, של שלב ג', היא החלופה היחידה של התפתחות כפר ורדים והאם היא באה על חשבון השכנים, שבמקרה או לא במקרה הם התושבים של תרשיחא. תודה רבה.

תודה. אני רוצה לשאול שאלה את נציג משרד הפנים, הוא נמצא פה?

אני מנהלת אגף בכיר במינהל מוניציפאלי - -

אנחנו גם מכירים כמה ימים...

אתה הזכרת אותי כאחראית על הדרכה ועכשיו גם על גבולות שיפוט. אני אחראית על מפת השלטון המקומי והבאנו מפה.

בסדר, אני רק שאלתי. שאלה שנייה: יש נציג של עיריית מעלות?

כן, שני נציגים, מהנדס העיר וסמנכ"ל העירייה.

חברי הכנסת יתייחסו אחרי זה. אני מציע שנשמע את אלה שמעלים, נציג אחד בבקשה, שיעלה את הדברים. אחרי זה נפנה לכפר ורדים לאחר מכן... זה מאוד מוזר לי לראות שמדובר במעלות-תרשיחא, ומאוד מוזר לי שתרשיחא מדברת כאילו... יש לי בעיה עם זה.

אני עורך דין במקצועי, אני בן הישוב תרשיחא. אפרופו הנושא המקצועי שלי כעורך דין, אני גם מייצג את המתנגדים שהגישו התנגדות לשכונה נשוא הדיון של היום, שלב ג' של כפר ורדים.

רק רגע. מיכל, עדין לא נעשה שום שינוי, זו רק המלצה.

יותר מזה, אפילו לא היתה פניה לשינוי של גבולות שיפוט. לא מעלות-תרשיחא ולא כפר ורדים פנו לשינוי גבולות.

אז על מה הצעקה?

אני לא יודעת בעצמי.

אתן תמונת רקע לשני הישובים, צורת ההתפתחות שלהם בעבר, בהווה ובעתיד: תרשו לי בראשית הדברים לומר לכם, שתרשיחא מבחינה רשמית היא היום חלק, ישות עירונית אחת עם מעלות, אולם הכפר הזה מתפתח כפי שהתפתח כל הזמן, כישות כפרית, נפרדת ועצמאית הן מבחינת ההתפתחות הטבעית שלו, הן מבחינת אופי הבניה שלו, כבניה כפרית, והן מבחינת ניהול המוסדות שלו.

מבחינה התפתחותית אפשר לומר שהישוב או הכפר תרשיחא מתפתח ככפר לכל דבר וענין. הבניה שלו כפרית, לרוב היא בנייה צמודת קרקע והוא גם נפרד מבחינה פיסית ממעלות. היום בין מעלות לבין תרשיחא קיים חיץ, שטח מזרחי לתרשיחא, שמהווה חיץ בין שני הישובים. החיץ הזה הוא שטח פתוח, בשלב זה, אך לצערי הרב, מבחינת התכנית החדשה של מעלות-תרשיחא, שהיא תכנית מתארית, שטח זהף הוחלט לגביו במועצה הארצית לתכנון ובניה, כשטח שאסורה בו בניה בגלל כל מיני בעיות גיאוגרפיות, בעיות גלישת קרקע וכיוצא בזה.

אני מציע בכל זאת, אני קוטע אותך, מי יכול לתת לנו תמונה, כדי שנתמצא בשטח. אני שומע פה עכשיו שתרשיחא היא בכלל מקום אחר וביקרתי בה כמה פעמים. אני רוצה לשמוע ולראות את המפה, שכולם יראו על מה אנחנו מדברים. מי מציג את זה?

(בליווי שקופיות)
אנחנו נתחיל בקצרה, כמו שדיבר אמיל, שעיריית מעלות רואה בעיר מעלות-תרשיחא עיר אחת, ישות מוניציפאלית אחת, כמו שאמרת, וכן מנסה לבנות את שתי הישויות האלה למרות שבתמ"א 35 הן כמרקם עירוני, עדין תרשיחא מקבלת איזו שהיא עדיפות ואנחנו מקבלים הקלות לבניה יותר צמודת קרקע, אם כי בתמהיל כולו אנחנו צריכים להגיע למרקם עירוני של 4-6 יחידות דיור לדונם, כשאנחנו מקבלים הקלה גם לפחות מ-4.

פה, בקצרה, אנחנו רוצים להראות שבשנת 76 שטח היישוב כולו היה 3400 דונם, מתוכם 800 שהיו שטח שלא מיועד ספציפית לתרשיחא אבל הוא היה לתרשיחא.

אנחנו רואים שב-95 ראש העיר נאבק והגדיל את שטח השיפוט של העיר ושטח התכנון שלה ל-6800 דונם, מתוכם כ-3000 דונם לתרשיחא.

ועדת חקירה לגבולות שהיתה בשנת 2000 הוסיפה את השטחים הצהובים שאתם רואים. זה היום כולל את השטחים הצהובים האלה, זה משהו שאושר כבר. אנחנו מדברים על שטח כולל של 9200 דונם, מתוכם 4200 דונם לתרשיחא.

כמעט חצי...

כן. הישוב תרשיחא היום מונה כ-1050 עד 1070 בתי אב, כשפוטנציאל הבינוי שלו, וברובו אנחנו כבר מתוכננים בשלבים מתקדמים, מדבר על 4000 יחידות דיור לעתיד, חלקם היא בניה צמודת קרקע, חלקם, כמובן שיש תמהיל כי חלק מזה זה אדמות מינהל. כמו שמפתחים היום עם איחוד וחלוקה. אפשר לראות על פי השנים איפה אנחנו עומדים היום, עם 9200 דונם כשמתוך זה 4200 דונם לתרשיחא. אגב, את כל השכונות אנחנו מתכננים בשיתוף תושבים, דבר שהוא די נדיר. את השכונות החדשות אנחנו מתכננים בשיתוף תושבים, גם עם בעלי הקרקעות. אי אפשר לשבת עם כל המאות אבל בוחרים נציגות - -

סגן ראש המועצה הוא לא מתרשיחא?

כן, נכון.

זאת מפת תכנית המתאר שנמצאת לקראת אישור. רואים 4 מתחמים שנקראים: M1,M2,M3,M4. העיר מעלות, מצד זה כביש 89 שהולך מנהריה לכיוון צפת, אגם המונפורט, מי שמכיר. העיר מעלות נמצאת בצד הזה, אזור התעשייה שלה. זו שכונה אחת של מעלות, השכונה שחצתה את הכביש עם גשר. המתחם הזה שנקרא M1, צודק אמיל שאמר שחלקו, בערך 60% ממנו אינו ראוי לבניה. זה לא אומר שאי אפשר לבנות בו אלא שהקרקע פה גולשת ועלויות הפיתוח בו מאוד גבוהות. משרד השיכון כרגע לא מוכן להיכנס לעלויות בגלל הנושא של ביסוס, מתוכו יש פה שטח שמאפשר הקמה של 450 יחידות דיור, וזה נמצא בתכנון מתקדם. כל השטח הזה, שאתם רואים כאן, דרך אגב, יש עוד שטחים בתוך הישוב עצמו. כאן יש קרוב ל-1000 וזה לא הכל בנוי. יש עוד פוטנציאל בשכונה הדרומית, שרובה שטחים פרטיים ויבנו כ-1000 יחידות דיור נוספות. החלק הזה מדבר על עוד 600 יחידות דיור. כרגע פה יש שכונה בבניה לחיילים משוחררים ולבני תרשיחא של יחידות דיור. אגב, זה כבר עומד שנתיים לשיווק ולא כל השטחים נמכרו כך שהעומס הוא לא כזה גדול. על בסיס הריבוי הטבעי של תרשיחא, כמו שהוא קיים היום, אנחנו מדברים על פוטנציאל בינוי של קרוב ל-200 שנה. זה לא קיים בשום תכנית מתאר בשום ישוב בארץ, שבדרך כלל מתכננים ל-25,30 שנה קדימה. אנחנו מדברים על פוטנציאל של 4200 יחידות דיור, שזה פי 3 מגודל הישוב כיום, שיש בו 1100 יחידות דיור ל-4500 תושבים, 4700 תושבים. זה המצב נכון להיום.

תודה. בא תוסיף את שלך ואחר כך ניכנס לדיון עצמו.

מה שאני מבקש להגיד זה כך: קודם כל, מדובר בתכנית שהיא בתחום השטח המוניציפאלי של כפר ורדים. לא מדובר על הרחבת גבולות, לא מדובר על שינוי גבולות, לא מדובר על שום דבר - -

זה בתחום השיפוט שלך, בתב"ע שלך?

כל התכנית כולה היא החלפה של תב"ע קיימת בתב"ע אחרת בתחום השיפוט של כפר ורדים. אנחנו לא לוקחים אדמות של אף אחד, אנחנו לא חורגים לתוך האדמות של מעלות-תרשיחא. אנחנו בונים, מפתחים את כפר ורדים כמו שמתבקש שנעשה.


דבר שני, נועם ציין כאן שבשנת 2000 מונתה ועדת גבולות. ועדת הגבולות הזאת מונתה בהסכמה, ובאותה ועדת גבולות העבירה כפר ורדים 510 או 530 דונם לטובת מעלות-תרשיחא ובנוסף, העבירה מעלה יוסף, אם אינני טועה, כ-750 דונם לטובת מעלות-תרשיחא. כך שלמעשה השטחים שעומדים לרשות תרשיחא, נוספו להם 1200 דונם, וזה קרה ב-2006.

אני רוצה להגיד עוד משהו: התכנית הזאת נדונה כרגע בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, היא הופקדה להתנגדויות. יש רשות מבצעת שצריכה לבצע את הדברים. דיון כזה בכנסת, אנחנו מכבדים את המקום אבל - -

אני מאוד מודה לך אבל הכנסת יכולה לדון בכל נושא. אנחנו יכולים להתערב בכל ענין, איפה שהיא חושבת לנכון.

ההבהרה שלך היתה מאוד חשובה. קודם כל, אין חילוקי דעות שזה בתחום השיפוט שלו, אז אין חילוקי דעות. זה ברור שגם אין מחלוקות בין מעלות לבין כפר ורדים.

אין מחלוקת. להיפך, יש תפיסה תכנונית משותפת ולכן יש לנו אזור תעשיה משותף ואנחנו כן עוסקים בסיפור הזה מנקודת מבט של טובת האזור כולו.

איפה אזור התעשייה המשותף, ליד מעלות-תרשיחא?

לא. חלקו על אדמות כפר ורדים הקיימות וחלקו על אדמות שהועברו מכפר ורדים לטובת מעלות. כל כולו על אדמות כפר ורדים המקוריות.

240 דונם ממנו מתוך כ-360 דונם זה שטח שהוא לגמרי של כפר ורדים, מתוך התכנית של כפר ורדים של שלב ג', ו-160 או 180 דונם זה של מעלות-תרשיחא, מתוך אדמות שהועברו מכפר ורדים למעלות-תרשיחא.

- - -

אתן לך את כל הזמן שבעולם.

בסדר, רק מכיוון שזורקים פה הרבה מספרים, בואו נסכים שכל האדמות האלה בהתחלה הן כולן של תרשיחא.

אתה עכשיו נכנס ל-48. עזוב. אני מאוד מבקש שנעשה את הדיון מאוד רציני. אני רוצה לשמוע דברי רקע ולאחר מכן חברי הכנסת יוכלו להתייחס, בכל הכבוד. מיכל, יש לך עוד הערות בנושא הזה לגבי שינויים שצפויים, ועדות חקירה בדרך?

לא. מה שאמר ראש המועצה סיון, שלא מדובר בשום שינויי גבולות שיפוט. התכנית המדוברת היא בתוך תחום השיפוט.

ברור, אצלכם זה מקובל. עכשיו ניכנס לדיון: מה התלונות שלכם, על מה אתם מלינים? אני ראיתי דבר מאוד בולט ואי אפשר להתעלם ממנו: 4200 דונם לתרשיחא.

שמעתי בקשב רב את הדברים אבל אני חייב לומר שהדברים לא מדויקים בלשון המעטה. כבוד יושב ראש הוועדה, אני מבקש לשמוע את הדברים כהווייתם, והם הדברים הנכונים. לכן, אני מבקש שתכנית המתאר החדשה תוצג על המסך, אם אפשר, תכנית המתאר החדשה של מעלות תרשיחא.

כפי שראית, אדוני, וכולם ראו, השטחים, הקטעים המסומנים באדום הם השטחים שמהווים היום שכונות חדשות לישובים תרשיחא ומעלות. אבל חשוב לדעת שרוב השטחים הללו, שצמודים לישוב תרשיחא, שאמורים להוות כשטח התפתחות לישוב תרשיחא, הם לא שטחים שראויים לבניה. יש על כך החלטה - -

הם ראויים אבל זה מאוד יקר, כך הבנתי.

לא. יש החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובניה, שנתקבלה במסגרת הליך אישור תכנית המתאר החדשה של מעלות תרשיחא, שקבעה בצורה מפורשת ש-M1, השכונה המזרחית של תרשיחא, רוב הבעלות שם היא בעלות פרטית - -

זה לא נכון.

- - 50%, זה לא משנה, המתחם הזה הוא לא מתחם לבניה והוא מסומן בתכנית המתאר החדשה של מעלות כשטח לתכנון עתידי, וזאת בגלל בעיות של גלישות קרקע. לכן, תרשיחא לא יכולה להתפתח מצד מזרח. נחתם הגולל על התפתחות הישוב הזה מצד מזרח. אגב, אנחנו מדברים על צד מזרח שהוא רצף טריטוריאלי לבתים קיימים שנמצאים בקצה המתחם הזה. לכן, לטעון טענה שמבחינת צד מזרח קיים מתחם שראוי לבניה הוא לא נכון. הטענה הזאת לא נכונה. על מנת לסבר את האוזן, אני מבקש להפנות את החלטת המועצה הארצית שנתקבלה ב-16 למרץ 2010 בענין זה.

באשר לעתודת הקרקע הנוספת שנותרה להתפתחות תרשיחא, שהיא ממערב, אגב, גברת זועבי ציינה ובצדק שמצפון ומדרום תרשיחא חסומה בשני ישובים שגובלים ממש עם הישוב, כפר ורדים ומושב מעונה. לכן, עתודת הקרקע היחידה שהותרה לתרשיחא לצורך התפתחות היא ממערב. גם ממערב, אדוני, לא ניתן לבנות על מרבית השטח הזה. לפי תכנית המתאר החדשה, אם שמת לב, המתחם הזה מחולק לשני מתחמים קטנים, M2 ו-M3. M2 אכן שוחרר מתמ"א 35 - -

מי אחראי על המצגת? אפשר לראות את M2 ו-M3? תודה.

M2 זה שטח שאמנם נקבע בתכנית המתאר החדשה כמתחם לבניה, כשכונה חדשה לתרשיחא אבל הוא שטח קטן. רוב הבעלות בו היא בעלות פרטית. סליחה, 50% מהבעלות שם היא בעלות פרטית - -

42%.

42%, סליחה. כך שאפשרות יחידות הדיור היא מוגבלת כי בעלי הקרקעות האלה לרוב יבקשו לבנות עליהן להם ולבני משפחתם. למעשה, נותר שטח נוסף שהוא קרוב ל-50% שהוא לבניה על אדמות מינהל אבל גם בזה מבקשים לשנות את אופי הבניה בחלק הזה, שיהיה אופי בניה עירוני. רוצים לשנות את אופי הבנייה שתהיה בניה רוויה, גבוהה, שלא תואמת את הבניה הקיימת ביישוב הזה כבניה כפרית.

אז אפשר לשלב. ראיתי הרבה מאוד ישובים שיש גם דירות קרקע וגם לגובה. הרי על זה יש מאבק לא קל. שטחי הקרקע של מדינת ישראל הם לא בלתי מוגבלים.

ברור אדוני. אבל צריך למקד את החץ על הישוב עצמו. הישוב הזה התפתח, כפי שפתחתי, כיישוב כפרי לכל דבר וענין. הוא נמשך כל החיים שלו, מלפני קום המדינה ואחרי קום המדינה ואחרי שהוא סופח כישות משותפת עם מעלות, הוא התנהל וממשיך להתנהל ככפר לכל דבר וענין. לכן, לבוא היום ולשנות את אופי הבניה בו, זה יגרום לבעיה גדולה לישוב הזה.

הטענה שלכם זה על אופי הבניה או על מה שהולך להיות? אתם מערבבים.

למה רציתי לפתוח על מצוקת הדיור בתרשיחא? על מנת להגיע לנקודה שהיא נושא הדיון, מדוע אנחנו מבקשים היום שתקום ועדת גבולות ותשנה את הגבולות עם כפר ורדים, וזאת לאור המסקנה היחידה שאני מנסה להסביר אותה לאדוני, שמדובר במצוקת דיור קשה.

הבנתי. יש עוד הרבה דוברים.

לשלים את הדברים, הוצג כאן כאילו שיש עתודות קרקע לתרשיחא להתפתחות עד 200 שנה קדימה, וזה לא נכון. אני מנסה להסביר את זה ברחל בתך הקטנה, מדוע אנחנו סבורים שלא קיימת אחרת על מה כל המהומה? מהומה על לא מאומה...

הבנתי אותך.

לכן, השלמת השטח הזה מצד מערב, שהוא M3, גם המתחם הזה נקבע על ידי המועצה הארצית כמתחם שאסור לבנות בו וצריך לשמור אותו כשטח פתוח. לכן, אנחנו היום נמצאים - -

מה גודל השטח הזה?

אני יכול להציג את זה? אתם רואים את M1, כל המתחם האדום, במתחם הזה אסור לבנות בו על פי החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה. באשר ל-M2, כפי שציינתי, השטח הזה שהוא בעצם השטח שנותר לתרשיחא להתפתחות, זה שטח שנקבע שאפשר לבנות בו ואפשר לתכנן בו שכונה חדשה לתרשיחא. לגבי M3, בתשובה לשאלת חבר הכנסת, כל המתחם הזה, M3, הוא שטח פתוח שאסור לבנות בו.למעשה, תרשיחא תתפתח לכיוון מערב רק בתחום M2. זו עתודת הקרקע היחידה שנותרה לתרשיחא - -

אני הבנתי אותך. באמת שהבנתי אותך. תן לנו להתקדם.

אדוני, יש פה נציג של מוסדות התכנון הארציים?

יש פה את נציגת משרד הפנים.

התכנית של M3 מעוררת שאלות מאוד קשות.

דב, בא נעשה את זה מסודר.

רק שאלה: מה הרציונאל? ה-M3 הזה הוא לא בניה צמודת דופן. אני לא מבין, הרעיון הוא לחבר את תרשיחא עם עין יעקב? אתם בעצם מושכים את תרשיחא במין סרט כזה עד מושב עין יעקב. אני לא מבין מה הרציונאל התכנוני בזה. אני לא יודע אם מותר לבנות שם או לא?

אין אפשרות.

זה לא הגיוני אפילו אם אפשר היה לבנות, בונים מין חוט כזה שאין בו טעם.

- - -

דב, אני מבין שאתה יושב מצד שני אבל אין שני יושבי ראש... אני רוצה לשאול שאלה: מה פוטנציאל הבניה שקיים היום בתרשיחא, לא בהתרחבות אלא היום.

אני אסביר: חשוב לציין כמה עובדות, שלא יבלבלו. יש כאלה שלא רוצים לבוא, את אמיל הזמנתי כבר 5 שנים לבוא למשרד שלי פעם אחת לרבע שעה, לשמוע ולראות - -

הייתי שמח לבוא אם יש לך משהו לחדש לי אבל העובדות הן עובדות ...

לא הפרעתי לך. זאת שכונת M1. החלק הזה, שאמרתי קודם והצגתי אותו בתכנית המתאר הוא קרקע גולשת, והיא מחייבת ביסוס בקנה מידה שהופך את הבניה ליקרה. יש פה מעתק של סלע, צריך לבוא לראות את זה, זה מעניין, ויש פה שטח שמיועד לבניה. אנחנו מדברים על 160 דונם שבו הולכים לבנות כ-450 יחידות דיור כולל בניה משולבת למסחר, כולל אזור מסחרי - -

400 יחידות דיור זה כולל חיילים משוחררים.

לא, זה ב-M1. זה ליד הכניסה. אגב, זה כביש הכניסה הקיים היום לתרשיחא ואנחנו מדברים על הדופן הזאת. יש פה, בחלק הזה, כ-46% קרקע פרטית והשאר קרקע מינהל. יותר מזה, הכביש הזה, דווקא הקרקעות הפרטיות מתרכזות במקום הזה והכביש הזה נמצא מתחת לקו מתח גבוה מתוך מטרה להציל קרקעות פרטיות כי ממילא מתחת למתח הגבוה אי אפשר לבנות, וזה היה משאיר את הקרקעות ללא אפשרות בניה.

אבל לא ענית לי כמה יחידות היום אפשר לבנות בתרשיחא?

אי אפשר לבנות כלום.

אני מסביר ככה: קיים כרגע בשיווק 75 יחידות דיור - -

שאמרת שגם הן לא נמכרו כולן.

נכון. שכונת מת"ר – כרגע 440 יחידות דיור. שלב ב', שמדובר פה על ה-800 זה פוטנציאל לבניה על קרקע שהיא בעייתית בביסוס אבל זה לא אומר שאי אפשר לבנות בה. זה לא אומר שאי אפשר לבנות בה, היא רק מצריכה אמצעי ביסוס יותר מתקדמים, וזה לתכנון בעתיד אלא אם כן יכולים להיות גם אמצעים אחרים בעתיד. לגבי שכונת דבשייה, שהיא השכונה המרכזית בתכנון - -

אדוני היושב ראש, אי אפשר להלעיט אנשים במספרים סתם. הוא אומר בעצמו שאי אפשר לבנות ובסוף אומר 800 יחידות דיור.

אני לא מתרשם מהמספר הסופי. הוא אמר שיש שכונה ששווקה ולא קנו.

אתה יודע מה, אדוני היושב ראש, מעבר לזה אני אומר לך שכל המספר הזה שהוא העיף כאן, של 4200 דונם, שזה החלק של תרשיחא - -

רגע, אני לא סיימתי...

אתה בא לכן גם לשמוע ולא רק לדבר. אני מתרשם שה-4200 דונם האלה זה מספר לא נכון, זה מצוץ מהאצבע. לא דיברת על 4200 דונם שהיושב ראש התפעל שזה כמעט מחצית השטח. אני רואה לפי העין שלי, שזה לא 4200 דונם וזה לא 3200 דונם.

תחזיר את השקף. זה בדוק.

הוא סתם זורק מספרים.

נועם - -

רגע, סליחה. לחברי הכנסת מותר הכל ואתה לא חבר כנסת.

אני מבקש זכות דיבור.

אתן לך. חבר הכנסת שאל שאלה, תענה. אני רוצה להבין ובבקשה תדייק, מה שטח השיפוט היום של מעלות, כמה מתוכו זה מעלות וכמה זה תרשיחא, למרות שזה יחידה אחת?

מאוד חשוב לזכור שזו יחידה אחת.

נכון, לא שכחתי.

לא אתה. יש כאלה ששכחו. התושבים כנראה שכחו למי הם שייכים.

שטח השיפוט גדל, וזה לאחרונה יחסית, בשנים האחרונות, לפני 4 שנים ל-9200. מתוך זה כ-4200 זה תרשיחא ומיועד לתרשיחא.

על זה יש ויכוח?

כן, יש ויכוח.

אדוני, במעלות יש שטחים ציבוריים, שטחים פתוחים ובנייני ציבור. אנחנו מכירים את הנושא, זה ברוטו.

כשאתה זורק מספרים סתם אז מותר להפריע לך, בוודאי.

תמיד אפשר להפריע לי כי... בנוסף לזה, מזה כ-8 ו-10 שנים נכנסים הרבה מאוד תושבי תרשיחא לגור בתוך מעלות. יש כבר 350 תושבים שגרים בתוך השכונות של מעלות.

ולמה?

יש להם קרקע לבניה ואמרתי לכם בקרקעות המשווקות שלהם הם עדין לא נכנסו כולם, ואנחנו לא מצליחים לשווק את כל הקרקעות בשכונה חדשה שנבנתה כרגע, שכונת החיילים המשוחררים, שמיועדת רק לבני תרשיחא, היא נקראת שכונת הבנים ועדין לא לקחו אפילו 60% ממנה...

אתה יודע למה...

מה ההסבר שלכם לענין?

אין מספיק חיילים משוחררים בתרשיחא.

כמה חיילים משוחררים יש בתרשיחא?

אבל כמה מגרשים יש שם בסך הכל?

מה זה משנה? עובדה שלא נמכרו. מה שיש גם לא נמכר.

זה מוקצה לחיילים, ואין מספיק חיילים.

הוא אומר שלא, זה פתוח.

אגב, תקשיב שנייה ותלמד: השכונה הזאת, והכוונה האמיתית שלה היא שיש בתרשיחא גם תושבים בדואים שחלקם משרתים. כרגע, בסך הכל יש 11 משפחות של חיילים משוחררים, וזאת הסיבה שראש העיר בחר בשכונה הזאת כשכונת הבנים וביקש מהמינהל שהיא תשווק כשכונה לבני תרשיחא בלבד.

כמה מגרשים פנויים יש היום?

לא זוכר בדיוק. עשרים ומשהו... את זה אנחנו משווקים כבר 3 שנים.

רגע, יכול להיות שהמחיר יקר?

לא.

השאלה שנשאלת היא למה יש מגרשים ולא לוקחים אותם?

למה 350 משפחות עוברות ממעלות? צריך לשאול את השאלות האלה.

אני לא רוצה להיכנס לזה, למה נכנסים למעלות כי זאת זכותם.

אבל יש כנראה אילוצים. מה הם?

שכונת דבשייה, זאת שכונה שנמצאת לקראת הגשתה לוועדה המחוזית. זה נקרא M2. זאת שכונה שהיא כמעט הכפלה של תרשיחא - -

זאת אומרת, זה טאבה לא מאושרת ועכשיו היא הולכת לאישור בוועדה המחוזית.

אנחנו בהליכי תכנון שלה.

לשטח הזה אין שום בעיות. מתוכו קצת פחות מ-40% זה שטחים פרטיים. אגב, בתרשיחא היום, כמו שאמר אמיל, יש הרבה מאוד בתים של 4 קומות, ולא בגלל שחסרים שטחים אלא הרבה מאוד שטחים פרטיים לא נבנים כי שומרים אותם לבנים וזה יבנה עוד 50 שנה. בשטח הזה הרוב זה בניית צמודת קרקע כולל משולבת מסחר על בסיס מחקר וניסיון שעשינו עם התושבים עצמם כי את התכנית הזאת עשינו עם התושבים עצמם. כמו שיש בתרשיחא הרבה שטחים ירוקים, יש בה הרבה שטחים ירוקים ויש גם בניה רוויה של עד 4 קומות, במקום מסוים, המדורגים האלה מגיעים גם עד 5 קומות - -

כמה זמן ייקח לשלבים הסופיים עד לאישור הסופי?

אם לא יהיו התנגדויות - -

יהיו התנגדויות, זה ברור.

התושבים מסביב לשכונה הזאת בקשו שנכניס את השטחים שלהם לתוך השכונה כי הם רצו להיות חלק מהתכנית של השכונה, ועל זה יש מאבק.

מספר שנים, 3 שנים, לשאלתך.

אנחנו מדברים על שנתיים שלוש שזה יהיה לשיווק.

זאת בעצם השכונה היחידה, אדוני היושב ראש, - -

זה המשפט האחרון שאתה אומר כי יותר לא אתן לך לדבר. תסיים את המשפט.

למעשה, מה שאומר מהנדס העיר, הוא בעצם לא חולק על מה שאני אומר. השכונה היחידה שנותרה לתרשיחא היא שכונת דבשייה. אם יש לך נתונים שאתה יכול להציג אותם בעקבות החלטת ה - -, אני אשמח כי מה שאני ראיתי ומה שאני רואה היום, אין לכם נתונים חדשים שאתה יכול לשמח את התושבים. דרך אגב, אדוני, התושבים והצעירים מתרשיחא עברו לגור בשכונות החדשות במעלות ולא בכדי, בגלל מצוקת הדיור. אם היתה להם אפשרות לבנות ולגור בתרשיחא, אף אחד לא היה שש לעבור לשכונות.

בזה סיימת את חלקך היום.

כל הצעירים מתרשיחא עברו לגור בשכונות החדשות במעלות.

כמה עברו?

היום כבר אין צעירים בתרשיחא, אדוני היושב ראש.

הבנתי ואתה יותר לא מדבר.

אני במקרה גם בעל קרקע בכפר ורדים. אני - -

זאת אומרת, בתחום השיפוט שלו יש קרקע שלך.

כן.

אגב, אין סתירה. אתה יכול להיות בשטח השיפוט שלו והקרקע היא שלך, אין בעיה.

יכול להיות שירצו להקים שם ועדת קבלה.

אני לא נכנס לזה, זה שטח פרטי שלך.

זה נחמד להגיד אבל זה לא יכול להיות. המועצה המקומית לא יכולה להקים ועדת קבלה וגם לא רוצה להקים ועדת קבלה. כפר ורדים פתוח לכל התושבים.

לא רוצה זה משהו אחר. מספיק שתגדיר את עצמך כישוב קהילתי - -

רק בענין ועדות הקבלה, המצב הוא שנכון לשעה 13:05 זה עוד בלתי אפשרי אבל אנחנו לא יודעים, זה יכול להתגלגל גם לשם.

זה יעבור השבוע.

אדוני היושב ראש, מעניין לדעת שגם ברמלה וגם ביפו אפשר להפעיל ועדות קבלה.

מוגדר בחוק איפה אפשר.

בוודאי שכן.

לא, ממש לא.

אם תעשה את התכסיס הנכון, אתה יכול לעשות אותו בכל מקום.

בפסיקת העליון יש על זה.

בואו ניתן לחברים לדבר בניחותא.

ברשותך, אני רוצה להמשיך ואני מבקש לא להפריע לי.

מי שיפריע, ימצא את עצמו בחוץ חוץ מחברי הכנסת, שמותר להם להפריע.

משפט פתיחה: מאוד מוזר לי שמהנדס העירייה שלנו הוא היום במעמד של מהנדס המועצה בכפר ורדים. זה מצער מאוד. אני רציתי לראות את נועם בצד שלי כי אנחנו ישוב משותף, דיברנו על זה בהתחלה, ואני רואה שנועם יושב וסיון ראש המועצה מגלגל לו את השקופיות, והם בתיאום שלם. זה מאוד מצער.

שיתוף פעולה אזורי הוא דבר ברור.

שיתוף פעולה על חשבונו.

- - -

רגע. ידידי, אפילו ליו"ר מותר גם להעיר הערות. הוא אמר שבזמנו, בהסכמה, הם העבירו שטחים למעלות תרשיחא.

זה היה על חשבון האזרחים, לא בהסכמת האזרחים.

בהסכמת האזרחים.

תראה, אתם במעמד של תושבים. מה לעשות שהרשות המקומית זה מועצה, אתם עוד לא עירייה?

עירייה.

מעלות-תרשיחא, מבחינה סטטוטורית אתם גוף אחד ולא יעזרו כל המניפולציות, לפחות לרגע זה. הם מייצגים אתכם.

אבל במקרה הזה הם אמורים לייצג אותנו, עם כל הצער.

אני רוצה להמשיך ולשאול את אדון נועם, שהציג את המצגת הנחמדה שלו - -

אתה רוצה להגיד לי שהמהנדס במעלות-תרשיחא פועל נגד האינטרסים של התושבים שלו? לא יכול להיות, אני לא מאמין. אני לא יכול להאמין שהוא בוגד בתפקידו המקצועי ולא ממלא את תפקידו המקצועי.

חבר הכנסת זחאלקה, אני מבקש.

למרות שהוא תושב כפר ורדים, זה בסדר, יש אפשרות.

הבנו אותך, בא תמשיך.

רציתי לשאול שאלה אחת, ומהשאלה הזאת אתם תבינו כמה המספרים האלה מעוותים: איך אפשר לבנות 600 יחידות דיור ב-120 דונם. נועם, אתה בא להביא את מנהטן לתרשיחא? תסביר לי איך. תחזיר את המספור בבקשה.

נביל, אתה מוכן לחזור על השאלה? מה אמרת?

ב-120 דונם הוא רוצה להכניס 500 יחידות דיור. הוא רוצה להביא את מנהטן לתרשיחא. איך זה יכול להיות?

אז בא אסביר לך בדיוק, חשבתי שאתה קצת יותר מקצועי...

נועם, חלק מזה מיועד למסחר.

הבעיה שאתם רוצים חלקות קרקע פרטיות. אם אני מתרגם את זה לעיר שאני ניהלתי... אז בא... זה נכון גם לגבי כפר ורדים, גם אותם מפנקים יותר מדי.

למה לא בונים בנייה רוויה בכפר ורדים?

אבל זה לא התכנית המוצעת.

אגב, התכנית החדשה שלהם היא תכנית צמודת קרקע.

לא נכון. יש שם גם בנייה בקומות, 7 קומות.

השאלה אם אתה רוצה לשמוע את התשובה או לא?

אני מת לשמוע את התשובה שלך, נועם. אני רוצה להבהיר עוד דבר אחד: בשכונה הזאת, חלק גדול מתוכנן למסחר, ויוסי לוין יודע וכולם יודעים. איך יכול להיות שנגיע ל-500 יחידות דיור? אני מרגיש שכל המספור הזה הוא מספור שליפות.

יש בניה לגובה. מה לא ברור?

אבל הוא לא מתכנן לגובה שם.

תבוא לראות תכנית. פעם אחת תיכנס אלי למשרד ותבוא לראות את התכנון.

אני בא אליך תמיד.

לא, מאז שהתחלת להצטרף לזה לא באת פעם אחת. הזמנתי אותך המון פעמים.

זה לא נכון.

נביל, התשובה היא גם לגבוה.

אבל גם בגובה אי אפשר להכניס.

אתה יודע מה זה השכונה המזרחית? זה שכונת ליבוביץ.

אני רוצה להתייחס. אני סמנכ"ל העירייה מעלות-תרשיחא ואני עוסק בפיתוח העיר. אני רוצה להגיד שאנחנו דואגים לכל תושבי מעלות, ואין שום הבדל בין תושבי תרשיחא לתושבי מעלות. מבחינת הרשות, הרשות מקדמת פיתוח של שכונות צמודות לתרשיחא וגם לצורך התפתחות מעלות באופן דומה. כל התכניות שהוצגו פה הן תכניות בהליכי תכנון. שום דבר לא שליפה וזה נמצא בתהליכי תכנון מתקדמים, והמספרים מדויקים.

זה לא כל כך מתקדמים. אם התכנית הזאת תאושר בעוד 3 שנים...

זה לפי ההערכה שלו.

תראו, היה פה ויכוח על עובדות. היה מצוין אם במסגרת מרכז המידע של הכנסת מישהו היה יושב ומגיש לכם נייר והייתם יודעים, יש או אין, איפה זה נמצא בתהליך התכנון והרבה מהויכוח פה היה מיותר כי יש צוותים - -

אני יוצא מנקודת הנחה שיש נושאים שאין עליהם ויכוח וגם מיכל עוזרת לנו פה, בענין הזה.

התווכחו פה על מספרים למשל. הרי לא אנחנו ממציאים. יושבים מתכננים והם קובעים. אף מספר פה לא נשלף והכל קשור להליכי תכנון מתקדמים. אנחנו לפני תכניות מפורטות. זה נעשה בשיתוף התושבים, תושבי תרשיחא, לא ככה באוויר. כל התכניות נעשו בשיתוף התושבים והתושבים מודעים לתכניות.

אני רוצה להגיד שמעלות לא יזמה את שלב ג', זאת תכנית של כפר ורדים. זה לא שטח שיפוט של מעלות. אנחנו, מבחינתנו, אם זה היה שטח שיפוט שלנו, היינו יוזמים דברי לטובת מעלות אבל מה לעשות? זה שטח שיפוט של כפר ורדים, וכפר ורדים יצרה בעצמה את שלב ג' כאשר יש לנו פרויקט אחד משותף שהוא אזור תעשייה, שנועד לעזור לכל תושבי האזור, וזה חלק מאותו M3. יש שם גם שטח שמיועד לבניה. זה אזור תעשיה משותף שאנחנו מאוד מקווים שיגדיל את התעסוקה באזור, וזה נושא שמשותף לכל תושבי האזור.

חשוב לציין עוד שהעירייה נלחמת על הזכויות של התושבים וגם על זכויות בעלי הקרקע וכל מה שקשור לטבלאות האיזון. אנחנו עשינו כל מאמץ שהם יקבלו את הפיצוי המקסימאלי שמגיע להם, וזאת מלחמה שלנו. שלא ייווצר מצב שאנחנו לא מייצגים או לא עושים את עבודתנו נאמנה, כמו שנאמר פה מהצד השני. להיפך - -

זה לא האישו.

מה שאני מבין זה שהטענות הן לעיריית מעלות על שטח שהוא בכלל לא בתחום שיפוטם. זה מה שקורה. זה בכפר ורדים והם באים בטענות לעירייה שלהם.

בדיוק. דבר אחרון: בתוך השטח של מעלות אנחנו מקדמים ברצינות תכניות עבור תושבי תרשיחא - -

תעשו את זה יותר מהר וייטב לכולנו.

- - בכלל זה מה שנועם ציין, 4000 יחידות דיור.

אדוני מתייחס לגבולות השיפוט כאילו שהם איזה שהוא נתון טבע. אתה אומר: אנחנו מקדמים בתחום שלנו, אנחנו לא יכולים לקדם מעבר לתחום שלנו. אבל מפת החלוקה של התחומים היא פשוט לא הגיונית. אני שוב אומר, אשמח לשמוע תשובה רצינית אם ניתן בכלל לבנות באזור שנקרא M3 או לא אבל מבחינה תכנונית, זה תכנון לא הגיוני. ההיגיון היחידי של התכנון הזה זה קבלה של אותם קווים כחולים, של גבולות שטחי השיפוט כתורה מסיני. זה לא תורה מסיני. השאלה התכנונית, ואם אתם כעירייה, וזו השאלה, חושבים שנכון יותר לתכנן את היישוב, גם את תרשיחא באופן אינטגראלי ולא כמן סרט שהולך ומתפשט לכיוון עין יעקב אלא כאיזה שהוא ישוב שיש לו מרכז והתחלה ואמצע וסוף. אז אתם, כעירייה, צריכים ליזום ולדרוש שינוי גבולות כדי שההתפתחות של היישוב שלהם ושלכם תהיה יותר נכונה.

הם אמרו שבמסגרת הסכמות בזמנו הועברו שטחים. היו חילופי שטחים והיתה ועדת חקירה שעשתה מה שעשתה. יכול להיות שזה לא מספק.

גברתי מהוועדה המחוזית, אני רוצה לשמוע אותך.

אני ראש צוות תכנון בלשכת התכנון. קודם כל, כפי שאמר ראש המועצה, הבסיס הוא גם בתכנית מתאר מחוזית. קטע מהיישוב של כפר ורדים, הוגדר שם קטע על פי תכניות מאושרות. יש תכנית מאושרת לכפר ורדים משנת 1984 - -

מה השטח של כפר ורדים?

4960 דונם.

יש שם תכנית מאושרת שקבעה אזורי מגורים לפיתוח הישוב וכמה שלבים, והתכנית של שלב ג' של כפר ורדים היא פועל יוצא של אותה תכנית. תכנית מפורטת של תכנית המתאר שאושרה בשנת 1981 וגם תכנית המתאר המחוזית, תמ"מ 2 שינוי 9 וגם לפני כן, תמ"מ 2 שינוי 4, הם אמצו את שטח הישוב שהוגדר בתכניות שאושרו בשנת 81.

קודם כל, התכנית של שלב ג' של כפר ורדים היא תכנית מפורטת שכבר אושרה בתכנית המתאר הכוללת.

רגע, הועלו פה טענות על החלטות של המועצה הארצית או יותר נכון הוועדה לנושאים עקרוניים לגבי אפשרויות או חוסר אפשרויות לבנות באזור M3. מה המצב, לפי הבנתכם?

אני יכולה להסביר. אני מתכננת מחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה. האזורים האלה נבחנו במסגרת תכנית מתאר של מעלות, שנקבעו שטחים להרחבת הישוב. סומנו 4 מתחמים. היתה בחינה מאוד רחבה ועמוקה של האזורים האלה. האזורים האלה הם מאוד רגישים אבל ארבעת האזורים האלה הם אזורים פוטנציאלים לבניה ופיתוח. היה ויכוח על סדרי עדיפויות מה כן ומה לא. "הירוקים" ראו את M4 כאזור רגיש ביותר לפיתוח במעלות - -

את צוריאל...

כאזור רגיש ביותר זה אזור צוריאל, והרעיון היה לשאיר אותו כאזור פיתוח וגם היתה החלטה להשאיר אותו כאזור פיתוח אחרון או לאחר שינוצלו האזורים האחרים. M1, צומצמה כרגע היכולת של הפיתוח שלו בגלל בעיות גיאולוגיות שישנן שם, שיכול להיות שבעוד 10,15,20 שנה, שיצטמצם המקום, ישקיעו יותר כסף בביסוס של המבנים האלה על מנת שאפשר יהיה לבנות. היום לא כדאי כלכלית לעשות את זה. M3, לצערנו, "הירוקים", וגם M2, זה אזור שיועד לפיתוח. אבל הרעיון היה לעשות את זה בצורה של שלבים ולא לקפוץ מדרגה אלא לעשות את זה "צמוד דופן", מה שנקרא.

גם בתוך M3 וגם בתוך M2 נשארים הרבה מאוד שטחים ירוקים, שהוגדרו כשטחים רגישים סביבתית, כשטחים פתוחים. יש בעיה עם כל הנושא של הזיקה של התכניות של כפר ורדים, שלב ג', שמציע פיתוח ב"יישוב כפרי", בצפיפות של שתי יחידות או 3 יחידות לדונם, תכנית שאנחנו חוגגים לה ביום שבת 30 שנה לאישור שלה, זו תכנית ג3663. ההסתכלות היום היא איך מסתכלים על כל המרקם הזה של מעלות וכפר ורדים ותרשיחא, ולשמור על איזה שהוא איזון נכון בבניה.

תודה. אנחנו מסיימים ב-2 את הישיבה. תכף ניתן לחברי הכנסת להסתער.

אני אדריכלית ומתכננת מעמותת אזרחים למען הסביבה בגליל.

שיגעתם אותנו....

למה? זה דבר מצוין. אדוני צריך לברך על זה.

שכחתי שאתה פה...

אנחנו הגשנו התנגדות לתכנית של כפר ורדים, ואני רוצה להגיד את עיקר הדברים שלי בדברים שפתחה חברת הכנסת זועבי: היא אמרה שאנחנו צריכים להסתכל בראיה כוללת על האזור. זאת אומרת, אנחנו הגשנו את ההתנגדות שלנו לכפר ורדים כי אנחנו רואים שמה שמוצע כיום לכפר ורדים ומנגד את מה שלא מתקיים בכפר תרשיחא, זה חוסר צדק חלוקתי מובהק. התכנית שמציע כפר ורדים, כפי שהזכירו, היא בהתאם לתכנית מאושרת מלפני 30 שנה. עם כל הכבוד, השיקולים התכנונים של לפני 30 שנה אינם תואמים למציאות שאנחנו חיים בה היום. היא לא עונה על הצרכים של האזורים באזור הזה. המדיניות התכנונית, איך שהם מתכוונים לפתח את האזור, מנוגדת למדיניות ההתפתחות שקבעו תכניות מתאר ארציות ותכניות מתאר מחוזיות.

אנחנו גם מתנגדים לזה שעדין קיימים מאות דונמים באזור של כפר ורדים שלא מיצו בהם את הבניה. יש חלקות שמאושרות לבניה ועדין לא מוצו. בזמן הזה, הם רוצים לפתח ולקבל שטחים מחוץ למרקם הבנוי - -

אבל זה לתחום השיפוט שלהם וזו זכותם, מה לעשות?

אנחנו מתנגדים לזה שהם צריכים למצות את כל הבניה בתוך המרקם - -

בכל הישובים בארץ יש מקומות שאין מיצוי של הבניה והם ממשיכים בתכנון. זה קיים בכל המקומות.

הם לא פוגעים באזרחים אחרים.

אני מדברת על תכניות מתאר מחוזיות ותכניות מתאר ארציות. יש הוראות שעדיף למצות את כל הבניה בתוך המרקם הבנוי ואז להציע שטחים נוספים - -

אני מודיע לך שבכל הישובים בארץ מתכננים ללא מיצוי.

אבל אם יש אזור מסוים של מחלוקת, אז ניתן לנצל את הרזרבות שיש ולא לפגוע באחרים.

זו זכותו. זה שטח שלו אז אין ויכוח.

- - -

עד שימצא פתרון.

תקצרי, אני הבנתי את הרעיון. אדוני ראש המועצה, תכף נשמע אותך ואחרי זה חברי הכנסת ידברו.

בנוסף, תכניות מתאר ארציות ומחוזיות קבעו צפיפות מינימום נטו לכל ישוב. תכנית מתאר ארצית 35 קבעה צפיפות נטו של 5 יחידות דיור לדונם בתנאי הקלה. בתמ"מ 29 יש צפיפות נטו של 4 יחידות דיור לדונם, והתכנית שהם מציעים לא עומדת אפילו בקריטריונים האלה. הם נותנים 3 יחידות דיור לדונם. אנחנו צריכים להבין שהמצב הזה מוצע כאשר כפר תרשיחא הוא כפר מאוד צפוף ואני אשמח לראות את שכונת הבנים הזאת אבל מצד שני, בכפר ורדים מציעים לא שכונת בנים ולא שכונת נכדים אלא שכונת נינים אפילו. הם קובעים צפי גידול אוכלוסייה כפול 2 ממה שקיים. - -

לא, זו לא שכונת נינים, זו שכונה לאנשים חדשים לגמרי.

6000 נפשות עם גידול שנתי של 2% לשנה, אני לא מבינה איך הם הגיעו למספר הזה של הכפלת יישוב כזה פי 2.

אני מאוד מודה לך על הנאום הארוך.

יש כאן כמה דברים שצריך לשים אותם בקונטקסט הנכון. רבותי, לא נמצא כאן שלמה בוחבוט - -

לא חשוב, יש את הנציגים שלו. תעסוק בעניינים ברומו של עולם...

הוא התנצל על שלא יכול היה להגיע.

הוא, בתפיסת עולם, דואג לישובים יהודים וערבים ואני לא חושב שיש עוד אדם במדינת ישראל שמטפל היום בפיתוח של ישובים ערבים כמו שלמה בוחבוט. אני אומר את זה מתוך ידיעה, אני רואה מה קורה בשלטון המקומי. אני חושב שיש כאן שיקולים שחורגים מעבר לשיקולים הענייניים, כביכול, שמוצגים. דבר שני, כפר ורדים - -

לא הבנתי.

אני אסביר בדיוק: שיקולים פוליטיים עם מעלות - -

לא הייתי מציע לך להיכנס לזה, בשביל מה זה טוב? זכותם כתושבים לבוא ולומר מה שהם רוצים לומר - -

- - -

אתה אומר: לחונק אין שיקולים פוליטיים, לנחנק, כשהוא צועק, יש שיקול פוליטי. זה התרגום לערבית.

אדוני היושב ראש, הדבר המיוחד בדיון הזה - -

חבר הכנסת דב חנין, תן לו לסיים. אחרי זה חברי הכנסת יוכלו להסתער כמה שהם רוצים.

בואו נשמע את השיקולים של החונק.

ראשית, אני מוחה על השימוש ב"חונק". אני לא חונק, אני מפתח ישוב במדינת ישראל - -

אתה בא מתוך שיקולים פוליטיים. אתה רוצה לחנוק את היישוב ואתה מדבר על שיקולים פוליטיים?

אני לא חונק אף אחד ולא חרגתי, ואני מוחה על הטענה הזאת.

- - אני מקווה שלא תצליח.

חבר הכנסת זחאלקה , אם אתה רוצה לעשות פה הצגה, בבקשה.

הוא התחיל. הוא אמר "פוליטי".

אני הערתי לו ובזה הסתיים הענין. חבר הכנסת זחאלקה - -

שיתבייש. אני מדבר מציאות. האנשים נחנקים, מישהו חונק אותם...

שמעו אותך.

מה זה פוליטי? אנחנו מדברים על דיור ועל קרקע. מה יש פוליטיקה פה?

חברת הכנסת זועבי, הדיון היה ענייני בצורה מסודרת.

יש אדם שלימד אותו להגיד את המשפטים האלה, והוא יודע מי.

נביל, אותך קל לי מהר מאוד להוציא החוצה. נביל, עוד מילה אני מוציא אותך החוצה. חד וחלק. אני מכבד את חברי כנסת, הם יכולים להעיר הערות. אתה תסיים ואני מציע לך, אל תחרוג לפוליטיקה. בואו נישאר במינון הנכון.

בסדר גמור. קודם כל, כפר ורדים, התכנית של שלב ג' של כפר ורדים, הוחל בתכנונה בשנת 2000, והיא הוגשה לוועדה המחוזית בשנת 2005 והתקבלה. הסיבה היחידה שהיא לא הופקדה להתנגדות היתה תקלה בקו ביוב אזורי שגרמה להתנגדות של משרד הבריאות, ולקח זמן לתקן אותה. נכון לאמצע השנה האחרונה התקלה תוקנה, הוחל בתיקונה ומשרד הבריאות שחרר את ההתנגדות ולכן היא הופקדה זה עתה. אבל למעשה, מדובר בהליך תכנוני שעבר כבר את כל האישורים ואת כל הדיונים עוד בשנת 2005. אני מבקש להבהיר את זה כי חשוב לראות כאן את הפרופורציה.

דבר שני, התכנית עומדת בציפיות הנדרשות על פי מועד ההפקדה, היא לא חורגת מהם, ובכוונה הוסף בה "שכונות רוויות". מי שמכיר את כפר ורדים, אני מדבר על בניה של הרבה קומות. מי שמכיר את אופיו של כפר ורדים יודע שהדבר הזה גרם לסערה גדולה וגורם לסערה גדולה, ועדין החלטנו שכך יהיה.

אנחנו חושבים שישוב חזק כמו כפר ורדים, ישוב עם אוכלוסייה סוציו-אקונומית גבוהה, הוא גורם דומיננטי וחיוני לפיתוח הפריפריה. אנחנו חושבים שהבאה של אוכלוסייה חזקה היא חלק מחלוקה מחודשת של העושר הלאומי. העברה של העושר הלאומי מהמרכז לפריפריה. כשאני מביא אדם שמשתכר שכר גבוה לפריפריה, הוא חי שם, הוא מגדל שם את ילדיו, הוא קונה במכולת, הוא הולך לרופא, כל מהלך חייו עובר למקום אחר. לדעתנו, זהו צעד חיוני לפיתוחה של הפריפריה. מדובר במכפלה כלכלית, תרבותית וחברתית. כפר ורדים מיועד לצמוח לסדר גודל של 12-15 אלף תושבים. כבר היום כפר ורדים מייצג הכנסה אזורית של כחצי מיליארד שקל. זוהי הכנסה שחוסכת תשלומי העברה של הממשלה של חצי מיליארד שקל. אם זה לא מעשה טוב לכולנו, כולם מרוויחים מזה, אין אחד שמפסיד מזה, אז אינני יודע מהו מעשה טוב.

אני רוצה לפתח את כפר ורדים, אני רוצה להביא את כפר ורדים למצב של יישוב פורח ומשגשג, ואני רוצה לעשות את זה בשיתוף פעולה עם האזור כולו. לכן, חשוב כאן להגיד שבגלל זה יה לנו תפיסה של שיתוף פעולה אזורי, והתפיסה הזאת לא מדלגת על אוכלוסיה ערבית או אוכלוסיה של בני מיעוטים. אדוני היושב ראש מכיר היטב את האשכול המוניציפאלי שאנחנו מקימים ואת שיתוף הפעולה הבין יהודי-ערבי שאנחנו עושים באזור שלנו, וכל דבר שאנחנו עושים נעשה מתוך ראיה שאנחנו צריכים להסתכל על האזור כולו ולא על טובתו של ישוב בודד אחד.

אני לא יודעת איך ממוצע השכר של 10,700 שקל, שהוא השכר הממוצע בכפר ורדים מיטיב עם ממוצע השכר בתרשיחא שעומד על 5600 שקל. אני לא יודעת. זה ממוצע של חצי מכפר ורדים. אני לא יודעת איך - -

חברת הכנסת זועבי, תני לו לסיים ואז ניכנס לדיון.

- - אני לא יודעת איך העשירים של כפר ורדים משתווים עם העניים של תרשיחא? את זה אני לא יכולה להבין.

גברתי, עם 10,700 שקל אתה לא עשיר.

זה פי 2. איך זה מסייע לה - -

חברת הכנסת זועבי, תני לו לסיים ותתייחסי למה שאת רוצה.

אני רוצה לשאול אותו שאלות, שלא ינאם כך.

רבותי, השיעור הראשון במקרו-כלכלה מדבר על המכפיל הכלכלי. שקל שאני קונה במכולת, המכולת מוציאה במקום אחר והספר שהוא הסתפר אצלו מוציא במקום אחר.

- - -

אני חושב שכתוצאה מהקיום של כפר ורדים... רבותי, תושבי תרשיחא לא מכחישים את זה.

כן, אבל התושבים שלך יכולים לקנות את המגרשים ועובדה שהם צועקים שאין להם אפשרות.

זה לא מצדיק את התכנון שאתה מתכנן.

אבל בשביל להגיע לזה חסרה חלוקה במשאבי הקרקע. ברגע שאתה נותן לי משאב קרקע שאני יכול ליהנות ממנו, אני אגיע להכנסה - -

אני מבקש לצאת ל-5 דקות בחוץ.

אתה לא נתת לו אזהרה.

לא. אתה יודע כמה אזהרות נתתי לך. גם את נביל וגם אותו. 5 דקות בחוץ. אני רוצה שתירגע קצת. 5 דקות, לא יותר. אתה זקוק לזה.

אבל ההערה שלך במקום.

אני רוצה לסיים. רבותי, שיתוף פעולה אזורי הוא דבר חיוני מבחינתו. שיתוף פעולה בין יהודים לערבים הוא לא סיסמה, אנחנו חיים את הדבר הזה. זה לא איזו אמירה. לכן, חבר הכנסת זחאלקה, מבחינתנו, אנחנו חיים בתוך אזור שהחיים באמת משותפים. אם נבוא ונמדוד את הכל על רקע העבר, אנחנו מעולם לא נצליח לקיים גם הווה, ולהווה יש משמעות.

אנחנו לא מסכימים אתך. על שיתוף הפעולה הזה האזרחים לא מסכימים אתך. זה לא חברי הכנסת, זה האזרחים של תרשיחא. תשכח מחברי הכנסת הערבים. האזרחים של תרשיחא לא מסכימים שיש שיתוף פעולה.

תכניס אותו בבקשה.

אלה לא נציגי תרשיחא.

אני תושב מעלות, מזכיר הוועדה לתכנון.

אני מנהל מחלקת הנדסה במועצה בכפר ורדים.

לא צריך, שמעתי, אני לא רוצה. אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת, יש להם מה להגיד אבל אני מחכה לאמיל. תכניסו אותו. אני לא ממשיך עד שהוא יחזור. לאן הוא הלך?

אדוני היושב ראש, אתה רוצה שאני אשמור על הבריאות שלי? אני מאוד מודה לך. לא הספקתי לקחת "שאחטה" אחת מהסיגריה...

אדוני היושב ראש, אני ראיתי היום שני סוגים של נציגים של רשויות: אחד פטריוטי, שהוא של כפר ורדים, שרוצה את האינטרס של הישוב שלו, רוצה לפתח אותו ואפילו מוסיף נימה קולוניאליסטית לטיעונים שלו, שהוא רוצה להביא לאזור הלא מפותח פיתוח ומקרו-כלכלה ומצד שני, לצערי, אני רואה עירייה כמעט מסורסת. עיריית מעלות-תרשיחא, משום מה אין להם פטריוטיזם. הם יותר נוטים לשכן מאשר לאוכלוסיה שלהם. חבל. זה כל כך נראה. תאמינו לי, אני דיברתי עם ראש העיר שלכם על הענין הזה, ולו יש דעה אחרת מאשר אתם מדברים. הוא קצת פוליטי, דיפלומט, אבל הוא יותר פטריוט מאשר אתם גיליתם כאן. מה אתם באים למכור לנו כאן?

אתה אומר שראש עיריית מעלות לא חושב כמוהם?

הוא יותר רוצה להיאבק, הוא לא חושב שזה דבר מוגמר. הוא לא חושב שהתכנית הזאת היא דבר מוגמר. אני יודע שהוא רוצה לחפש תהליך של הידברות ושל בוררות בענין הזה. אני יודע אישית.

התושבים שלו אולי לא יודעים.

אבל יש מנגנון, המנגנון עובד אחרת. הפוליטיקה אחרת.

אני חושב שהם מדברים על דעתו של ראש העיר. כך אני למדתי. העובדים שלי לא היו מדברים אחרת ממה שאני אומר. מה לעשות, כך אני חושב, זה נראה לי לא נכון. הם נציגים.

אבל אני רואה שבא ראש הרשות של כפר ורדים, ונשלח לכאן, עם כל הכבוד, פרק שני במעלות-תרשיחא. מה שאני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש, אנחנו כאן בפני ישוב ששמו תרשיחא, שנאבק לשמר את האופי שלו. זה המאבק. זה ישוב שרוצה להישאר כפר. אמנם סיפחו אותו שלא בהסכמתו ליישוב שרוצה לגדול ולהיות עיר, לראש עיר שרוצה להיות ראש ממשלה. יש לו יומרות, כל הכבוד, בסדר גמור אבל הישוב תרשיחא, תסכים אתי שיש לו יומרות כאלה וזה לא רע - -

אולי טוב להם שאין להם ראש ממשלה - -

אבל הם, התושבים, אם הם באים - -

מי שרוצה להיות ראש ממשלה לא הולך למפלגת העבודה.

אתה מבין שזה התאבדות.

הוא בינתיים בקדימה, לא? מה שאני רוצה להגיד זה שדווקא התושבים של תרשיחא באים להגיד כאן: אנחנו לא רוצים להיות עיר ולא מטרופולין. אנחנו רוצים לשמור על האופי של הישוב שלנו, והם מרגישים סכנה שהם בתוך סנדוויץ', שמצד אחד, כפר ורדים עם כל הדיבור על פיתוח הפריפריה ועל המקרו-כלכלה ועל המכפיל הכלכלי ומצד שני, עם שותף שהוא כמעט חסר אונים, הם מרגישים שהם מאוימים. הם חושבים, ובצדק, ואני תומך במאבק שלהם, שהם הולכים ומאבדים את האדמות שלהם, אם זה על ידי הקצאת שטחים או סימון או ייעוד שטחים שלא טובים לפיתוח מצד אחד, ומצד שני, ככל שמסמנים להם שטח שהוא לא טוב לפיתוח, הם נותנים לכפר ורדים עוד שטח פיתוח. אז הם מרגישים מאוימים. הנה, הם בתוך הסנדוויץ', אתה רואה מה שקורה פה.

צריך להדגיש כל הזמן שזה שטח בתחום השיפוט של כפר ורדים.

- - -

פחות מ-6%.

אבל גם 6% זה לא מעט.

- - -

אף אחד לא ייקח לך את זה, נביל.

אדוני היושב ראש, הרי אתה יודע את תהליכי התכנון והבניה. קודם כל, הם בעלי קרקע ויש להם זכות לפני, וזכות הבעלות גוברת על השייכות המוניציפאלית. אז יש להם זכות להגיד: תראו, התכנון הזה טוב, משרת אותנו, לא טוב - -

בשביל זה הם הגיעו לכאן גם.

נכון. אז כל הענין הזה שהם מציגים כאן זה אינטרס לגיטימי שלהם.

מעבר לזה, אני אומר לך אדוני היושב ראש, עם ההתפתחויות שאנחנו צופים ועדים להן עכשיו בארץ הם גם חוששים ממצב מסוים שהאדמות שלהם, שהן בתוך האזור הזה ובתוך התכנית הזאת, הם לא יוכלו ליהנות מהאדמות האלה - -

עכשיו לא הבנתי את המשפט שלך. אני מתקשה בהבנה.

אני אסביר לך: יש הרבה ישובים שהוקמו כיישובים לכל דבר ואחר כך, בשלב מסוים אמרו: לא, זה יישוב מיוחד, בא נקים ועדה ונקבל את מי שרוצים. אני מכיר אנשים, אני לא מדבר תיאוריה, אדוני. אני מכיר ישובים שיש בהם שטחים, יש בהם קרקע של בעלים ערבים שהם אזרחים ערבים מישובים ליד, שאחרי 15,20 שנה הם לא מצליחים לבנות על האדמה שלהם, למרות שהיא בתוך שטח התכנית של הישוב היהודי - -

אני לא מכיר הרבה דוגמאות אבל תראה, אומר המהנדס של מעלות שגם לתוך העיר מעלות נכנסו כבר 300 תושבים.

זה בסדר, זו עיר פתוחה.

לא ממצוקה.

רבותי, אני לא רוצה להיכנס לזה, זה בדיוק הענין שממנו אני נזהר. בואו נישאר ברמה העניינית.

אגב, יש עשרות תושבים ערבים בכפר ורדים.

תראה, לאזרח ערבי מותר לחפש פתרון דיור, אם זה מתוך מצוקה ואם זה מתוך כל מיני שיקולים. בסיכומו של דבר, אני לא רוצה להאריך.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להדגיש שאנחנו צריכים לעמוד לצד קהילה שרוצה לשמר את האופי ואת הקהילתיות של הישוב הזה. אנחנו לא יכולים לעשות חישובים, כמו שנאמר כאן, במנהטן, ולטעון שיש פתרונות דיור ל-200 שנה. אני ממש מתבייש להגיד דבר כזה.

אני חותם ואומר שאני מבקש שאנחנו, כוועדת כנסת, נמליץ לשתי הרשויות המקומיות להיכנס להידברות על ההתקדמות של התכנית הזאת. התכנית הזאת פוגעת באינטרסים של האזרחים של תרשיחא, ושתי הרשויות המקומיות צריכות לשבת ברצינות ולברר את העתיד של התכנית הזאת ושל הגבולות ביניהן.

בואו נעשה את זה קצר כי אנחנו תחת מגבלת זמן וכל חברי הכנסת רוצים להתייחס. בבקשה.

כששומעים שיש ישוב מעלות-תרשיחא, אז כולם חושבים שאולי זה באמת איזה דו-קיום או מודל לאיזה שהוא יחסי שכנות טובה, שבתוך העיר גם אזרחים ערבים וגם אזרחים יהודים שמקבלים את אותו השירות, אותו דבר. אבל מה שמתברר, וזה מה שיצא פה, שאנחנו רואים את העמדה של פקידי העירייה שהם בצד אחד, כאילו נוטים לצד השני ולא לצד האזרחים שלהם וכנראה, האזרחים הערבים למה הם צועקים? רק בגלל זה שהם רוצים לצעוק או בגלל שבאמת יש איזו שהיא מצוקה שממנה הם סובלים. כנראה שאם היה להם טוב, אז לא היו באים ולא היו מבקשים לדון ולא היו מבקשים ועדה שתבוא ותיתן להם את האפשרות להיות שווים בעיר שלהם. כנראה שיש משהו בענין.

עצם העובדה שמתחילים לפרט שהחלק של תרשיחא מכל מעלות-תרשיחא הוא 4200 דונם, זה כבר אומר שיש גישה שונה מצד העירייה לתושבים הערבים לבין התושבים האחרים. אם היתה גישה שווה לשתי האוכלוסיות, לא היו אומרים שלתרשיחא יש 4200 דונם, ויש לנו תכנית לפיתוח לעתיד של 200 שנה. אני עוד לא שמעתי על תכנית פיתוח ל-200 שנה, כאשר האנשים סובלים אפילו ממצוקת דיור, ותראה איך עשו את תרשיחא כנקניק אחד ארוך שאין לו רצף של הכפר.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, אתה רוצה לדבר?

אני אגמור בדבר אחד: אני חושב שעל העירייה לחזור לתוכניות ולראות איך אפשר באמת להיטיב עם התושבים ככה שהם יהיו - -

אני, בסיכום שלי, אתייחס לנושאים השונים.

כבוד היושב ראש, תושבי תרשיחא באו לכאן כדי לקבל סעד מוועדת הפנים, ואנחנו צריכים לעשות כמיטב יכולתנו. אני אומר "אנחנו", ועדת הפנים, כדי לעזור להם. טוב שנשמעה צעקתם, זעקתם, טיעוניהם. אי אפשר להתעלם ממה שנאמר כאן. אני מבין שיושב ראש מועצת כפר ורדים ביקש שלא נתייחס להיסטוריה. לרגע אני יכול לא להתייחס להיסטוריה אבל אתה בא לכאן ורוצה לזרות מלח חדש על הפצעים ועל פצע חדש. לא היסטוריה אלא מה שאתה מתכוון לעשות מחר ומחרתיים. וכאן יש פגיעה בפיתוח העתידי של הישוב. אני חושב שבעיה כזאת ניתנת לפתרון, זה לא דבר בלתי פתיר, לא עומדת בפנינו בעיה שאומרים: פה אי אפשר. לפעמים צריך להעביר את כביש חוצה ישראל, אי אפשר. כך אמרו לתושבים בבקעה אל-גרביה וכולי. התווכחת כמה שאפשר אבל אי אפשר לעשות סיבוב של הכביש וזה היה בגבול הבלתי אפשרי. אבל כאן אפשר, זה נושא פתיר. זה נושא שצריך לגלות מתכנן סביר, שיש לו שבועת המתכנן כמו שבועת הרופא, שהוא לא ימלא את תפקידו נאמנה לרווחת כל התושבים באזור שהוא מתכנן, אני חושב שהיה מגיע לפתרון לשביעות רצונם של התושבים כאן. פה צריך תכנון לא פוליטי, לא אידיאולוגי אלא תכנון לרווחת התושבים, תכנון אזרחי פרופר היה מגיע למסקנה שהטענות של תושבי תרשיחא נכונות.

כל הבקשה שלנו היא שיהיה תכנון אזרחי. זו ההמלצה שצריכה להיות לוועדה, שהתכנון יהיה לרווחת כל התושבים. אני בטוח שכל התושבים, כולל תושבי תרשיחא.

תודה לחבר הכנסת זחאלקה. דב, אני מבין שאת שלך כבר אמרת...

לא, רק שאלתי שאלות. אדוני היושב ראש, תודה רבה. זה היה באמת דיון מיוחד. אני לא זוכר הרבה דיונים שבהם שתי מועצות סמוכות זו לזו, הנציגים הרשמיים שלהן באים וכל אחד מעתיר שבחים על השכנים.

מה, לא ראית את אור עקיבא וקיסריה?

בדיוק, אני לוקח את זה כדוגמה. פה נציגי כפר ורדים הסבירו כמה עיריית מעלות-תרשיחא בסדר, ונציגי מעלות-תרשיחא הסבירו כמה הדרישות של כפר ורדים צודקות. אבל אדוני היושב ראש, אני הייתי בתרשיחא ואני רוצה לומר מעדות אישית: הכפר הזה הוא כפר שסובל באמת מצפיפות מאוד קשה. אנשים לא באו לכאן, לכנסת, סתם כי משעמם להם או כי סתם הם רוצים לריב עם השכנים שלהם. יש בעיה של צפיפות ויש בעיה של מצוקה, ויש בעיה שאנשים צריכים פתרונות אמיתיים.

אני רואה את הרשימה של הפתרונות שהוצגו לנו פה, במצגת, ובמצגת הרי אפשר לצייר כל ציור ולסמן אותיות, M1, M2, M3 וזה מגיע עד M6. - -

עד M16...

לא רציתי להגיע עד לשם... אבל במציאות, אדוני היושב ראש, הדברים לא יכולים להיות ככה, הם לא הגיוניים, הם באמת לא הגיוניים. אני מסתכל למשל על M3, ואני מציע, אם אדוני היושב ראש יסכים, שהוועדה תלך למקום ותראה. ה-M3 הזה משתרע על אזור שמגיע עד מושב עין יעקב. זה עובר דרך האנדרטה שיש שם בשטח לאנשים שנהרגו ועברו בדרך במלחמת לבנון השנייה ופגע בהם טיל. זה אזור לגמרי פתוח שנמצא על רכס, אני בכלל לא מבין את ההיגיון התכנוני. אתה יודע, אדוני היושב ראש, בכל זאת, אנחנו רגילים לאיזה שהוא רציונאל בתכנון. מדברים על תכנון צמוד-דופן וכל מיני דברים שהם מקובלים ורק כשזה מגיע לישובים ערביים, כל הכללים האלה פתאום נשכחים ואז בונים משהו אחר לגמרי.

ולכן, האמירה שלי היא שקווים כחולים של גבולות שיפוט לא יכולים להיתפס כאילו שהם איזה שהם עקרונות קדושים, שאי אפשר להפר אותם. הדבר הזה תוכנן מתי שהוא, ואני מבין שהיו כל מיני סיכומים כאלה ואחרים, אבל הוא לא תואם למציאות, הוא לא תואם לצרכים של המציאות. זה בדיוק המצב שבו צריך להקים ועדה שתבחן מחדש את הגבולות, תסתכל על הצרכים של אלה, על הצרכים של אלה, ותבדוק את הדברים ותבנה החלטה שהיא החלטה הגיונית, כי ההחלטה הזאת היא לה הגיונית.

חבר הכנסת זחאלקה דיבר על צורך במתכנן סביר. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, שהתכנון הנוכחי הוא לחלוטין לא סביר. זה תכנון לא סביר.

אני מסיים: אני רוצה לומר דבר אחד לראש מועצת כפר ורדים, שאני יודע שהוא מאוד מסור לישוב שלו. אני חושב שאתה ואנשי הישוב שלך לא צריכים להבין את הדרישה שלנו כמשהו שמנוגד לאינטרסים של כפר ורדים. לדעתי זה לא נכון. כפר ורדים, גם מבחינת הראיה שלכם, אסור לו להפוך להיות לעיר ורדים, כי אם הוא יהיה עיר ורדים, הוא לא יהיה ורדים, הוא יהיה בעיקר עיר. אתם הוקמתם כישוב שצריך להיות חצי כפרי. תכניות הפיתוח האלה הופכות אתכם למשהו אחר ואני לא חושב שזה האינטרס. אני לא חושב שאנשים שהגיעו לכפר ורדים במקור רצו להגיע לעיר ענק.

דווקא כן. מהיום הראשון אלה התכנית מתאר של כפר ורדים ואנחנו שאפנו להגיע לשם.

אז אדוני שאף אבל לא כל האנשים בכפר ורדים שאפו לזה.

מסלפים את האמת כל הזמן.

לא, לא. יש פה ביציע מישהו שלא רוצה כפר ורדים אלא רוצה עיר ורדים אבל אני מציע לכפר ורדים בכל זאת להישאר כפר ורדים, ולא להפוך למשהו אחר לגמרי.

אני מציע, חברת הכנסת זועבי, את יוזמת הדיון אז תאמרי את הדברים ממש בקצרה ואני אסכם. בבקשה.

בדיון הזה היה כל כך ברור כמה יש אי הסכמה על העובדות הבסיסיות ואפילו על המספרים. אז או שהאזרחים לא מבינים מה מתוכנן להם, אז שישבו עם האזרחים ויסבירו להם ועד אז, להקפיא. כלומר, אנחנו מדברים על תהליך ההתפתחות של העיר תרשיחא. אני חושבת שצריכים עכשיו להקפיא את התכנית הזאת ולהקים ועדת גבולות חדשה, ולהזמין את ועדת הפנים לסיור בתרשיחא כי מדובר בעתידם ובגורלו של הכפר, וזה עד שיבחנו עם האזרחים ועם שתי העיריות ועם ועדת הגבולות את הסוגיה הזאת. אני חושב שזה המינימום להקשיב לאזרחים, כי יש קונצנזוס בתוך כפר תרשיחא, שהתכנית הזאת מנוגדת לאינטרס שלהם ולעתיד שלהם. אי אפשר, אני חושבת, לתכנן עתידה של עיר בניגוד מוחלט עם האינטרסים של התושבים של העיר הזאת. אי אפשר גם שהעירייה של מעלות-תרשיחא לא תייצג ולו במינימום את האינטרסים של האזרחים שלה, ואנחנו לא ראינו שהעירייה מייצגת את הטובה של האזרחים. אז להקפיא את התכנית ולהזמין את התושבים - -

העירייה מייצגת, הם לא מייצגים.

גברתי, אני מאוד מודה לך.

אני רוצה לסכם: תראו, בנושא הזה אין שחור לבן, מה לעשות. ועוד יותר, חסר לי מאוד ראש העיר מעלות, ואני יכול להעיד כאחד שמכיר אותו, הייתי ראש עיר 15 שנה חופף לשלמה, הנושאים מאוד יקרים לו ובכל מקום, באדיקות רבה, הוא ציין את הנושא של מעלות-תרשיחא כמודל לאיך אפשר לחיות ביחד. אז יכול להיות שיש ויכוח, יכול להיות שלא הגיעו מספיק. הגיעו לפה תושבים שאני מאוד מעריך ואפילו הספקנו לעשות היכרות. אני לא יודע אם הם היחידים שמייצגים את הכפר.

הם מהוועדה הייצוגית של הכפר...

לא, הם לא נבחרו...

אנחנו ועד עממי.

נביל, מכיוון שבאתם, כיבדנו אתכם, שמענו אתכם ולא נכנסו לענין מי בחר, איך נבחר. הנציגות הנבחרת שלכם זה ראש העיר וסגנו וחברי מועצת העיר. כך אני רואה את זה, מה לעשות? אבל באתם לפה ושמענו אתכם.

נראה לך שהם נוכלים?

לא, ממש לא ולא אמרתי את זה.

רציתי להדגיש את ההיפך. רציתי להדגיש דווקא מתוך היכרות, שאלה אנשים מייצגים את האוכלוסייה ואת רחשי הלב של הציבור.

אני רוצה לומר דבר אחד: טוב שיש אכפתיות, ואם באים תושבים אז טוב לשמוע אותם. אני למדתי דבר אחד, ואני גר באור עקיבא והייתי ראש עיר הרבה שנים שם. אני למדתי שאין יותר חשוב ויותר טוב משכנות טובה. ללמוד לחיות ביחד, לא תמיד מסכימים. חבריי חברי הכנסת יודעים איזה מאבק ניהלתי עם קיסריה על נושאים של שטחים, וגם אני מתייצב תמיד לימינה של ג'אסר, וכדאי שתדע את זה. יכול להעיד ראש המועצה, בכל מיני נושאים שאני עוזר לו ויש שם מצוקה גדולה מאוד. אם לא נדע להתחבר, זו בעיה גדולה לכולנו.

חבל שהממונה על מחוז הצפון היה פה היום, הוא היה בוועדה לביקורת המדינה. אני רוצה שתדעו שלוועדה פה אין סמכות לשנות שום דבר. יחד עם זאת, אני אבקש מיו"ר הוועדה, שלא נמצא היום, לפנות לממונה - -

אבל יש התייחסות שהעביר לשר הפנים בנושא הזה. השאלה אם ראיתם אותה.

שמה?

אני יכולה להקריא אותה, הוא כתב את זה לשר הפנים אלי ישי: "מדובר על הרחבת שתי ישויות מוניציפאליות, העיר מעלות-תרשיחא והישוב כפרי-קהילתי כפר ורדים. הכפר תרשיחא, כאמור ממכתבה של חברת הכנסת חנין זועבי, אינו ישות נפרדת אלא חלק אינטגראלי מהעיר, וכל ניסיון להשתיק את טענותיה על בסיס ההפרדה בין האוכלוסיות החיות בתוך העיר מעלות-תרשיחא הינו פסול, במיוחד בעיר מעלות-תרשיחא שבו מתקיים דו-קיום אמיתי, והוקמו בה שכונות מעורבות, גם בחלק הצפוני של העיר וגם בחלקה הדרומי של העיר.

לגופו של ענין, בתכנון ארצי קיימים כללים שונים בין התפתחות ישובים כפריים לבין התפתחות רשויות הנמצאות במעמד עיר. נושא הרחבת העיר מעלות-תרשיחא מטופל במסגרת תכנית מתאר חדשה שמספרה 13-342. באישורה של התכנית החדשה ימשך פיתוח העיר גם בחלק הצפוני וגם בחלק הדרומי. - -"

הבנתי את המסר.

המסר הוא שהממונה על המחוז צריך כנראה להגיע לסיור בתרשיחא.

שמעתי והבנתי את המסר.

גם שמענו אותו היום, את הנימות שלו...

רבותי, כמובן שאין לנו שום סמכות להקפיא. יש שטחים סטטוטוריים על פי חוקי המדינה. מי שרוצה לשנות שטחים, זכותו לפנות למיכל.

לשר הפנים.

והוא יעביר את זה אליך. אני מציע שהוועדה, ושוב, אני לא רוצה להתערב בנושאים שאין לנו סמכות להתערב, שהוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז צפון תשמע את נציגות התושבים - -

עוד לא היו התנגדויות.

אני מציע ומבקש בשם הוועדה שלפני שתביאו את התכנית תשמעו את התושבים - -

הוגשו לתכנית התנגדויות וצריך להתקיים דיון בהתנגדויות, וכמובן שכל המתנגדים יוזמנו.

אם לראש עיריית מעלות יש גם נושאים אחרים, הוא יגיד אותם בוועדה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:05)