הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
13
ועדת הכלכלה

22.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 464

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי י"ח באדר א' (22 בפברואר 2011) בשעה 11:55

תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע"א-2010.

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

דב חנין

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

עו"ד שבתי אלבוחר – לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

זאב גרוס – שימור אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות

דוד רודיק – מנהל תחום משאבי תשתיות, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד עדנה הראל – ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד שלומית ארליך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוחנן בורנשטיין – אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

גרישה דויטש – הממונה על התקינה, משרד התמ"ת

צבי אגוזי – מנהל המעבדות לחשמל, מכון התקנים

רז הילמן – מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

דן למפרט – מהנדס יועץ, איגוד לשכות המסחר

אמיר שכטרמן – סמנכ"ל מסחרי, יורוקום תקשורת דיגיטלית

מיכל פליישר – מנהלת רגולציה, חברת הוט טלקום

בנימין כהן – מנהל מחלקת ייעול הצריכה, חברת החשמל לישראל

ניר ימין

לאה ורון

שרון רפאלי
תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע"א-2010

צהריים טובים. אני פותח את הישיבה השלישית היום של ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע"א-2010. מקלט טלוויזיה זה גם מסך מחשב?

לא.

זה מקלט טלוויזיה, זה לא מסך מחשב. מה שמעניין אותנו כולל גלי רדיו שממירים לתמונה. זאת ההגדרה.

השאלה היא אם בתוך ההגדרה הזאת נכלל מסך מחשב, שואל היושב ראש.

אנחנו הולכים לפי הדירקטיבה האירופית. אנחנו חושבים שעל ידי מעבר למסכי טלוויזיה - - - בדירקטיבה שמו יעד את הורדת צריכת החשמל ב-20% למכשירים האלה. אנחנו כיום מעריכים שצריכת החשמל של מסכי טלוויזיה מגיעה עד קילו-ואט לשעה ומקווים שנצליח עד שנת 2020 לגרום לחיסכון של 700 מיליון קילו-ואט לשעה. המשרד פרסם תוכנית להתייעלות אנרגטית, וגם כאן יש הערכה שאם היינו מתחילים מאז שהגשנו את התקנות – כבר בשנת 2011 היינו משיגים 70 מיליון קילו-ואט לשעה חיסכון על-ידי זה.

יש מחלוקת על התקנות האלה?

באופן כללי לא. זה היה בהסכמה מלאה של איגוד לשכות המסחר ואנשי התשתיות. הבעיה, כמו שקודם העלינו, לבחון את הצורך באישור נוסף.

למחוק את זה גם פה?

יש פה שוב שאלה עובדתית, האם הבדיקה של ה- - - ודרישה נורמטיבית היא בדיקה שכלולה בתקן או לא. אם כן, זה יכול להיות בסמכות מכון התקנים. אם זה נוסף- - -

מה שמשרד התשתיות יגיד. אם ויתרתם קודם זה אותו מנגנון גם עכשיו.

אנחנו ציינו בתקנות את התקן לבדיקת ההספק. יש תקן ישראלי שהוא לא תקן רשמי, הוא מורה איך לבדוק את ההספק של המכשירים האלקטרוניים האלה. זה תקן 62087. זאת השיטה לבדיקה. את הערכים קבענו לפי הדירקטיבה האירופית. הנוסחות שאנחנו לוקחים ביחס לשטח המסך וקובעים את הצריכה המרבית של - - -

אז אתם עומדים על זה שזה יישאר במבנה הזה?

בהחלט אנחנו מוכנים להעביר למכון התקנים.

לי יש בעיית סמכות. אין לי בעיה שמכון התקנים יעשה את זה, גם אידיאולוגית.

אז משרד המשפטים מתנגד?

כן. יש לי בעיית סמכות. אפשר אולי למצוא דרך שלישית, אבל אני לא יודעת אם זה אפשרי, שתוצאה של עמידה בתקן מאפשרת ליצרן לחשב לפי הנוסחה שלך בעצמו, ושהאחריות תהיה עליו.

לא, זה מגבלות ייבוא.

אז צריך אישור של המשרד.

בסדר. נא להקריא את התקנות.

הקראה: תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע"א-2010

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן - 1989 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה –





"מכון התקנים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, התשי"ג- 1953 (להלן – חוק התקנים);



"מקלט טלוויזיה" – מכשיר הקולט גלי רדיו וממיר אותם לתמונה;




"מעבדה מאושרת" - כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים;





" תקן" - תקן ישראלי ת"י 62087 " שיטות מדידה של צריכת הספק של ציוד שמע, ציוד חוזי וציוד נלווה" שתוקפו מזמן לזמן לפי לחוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות שכתובתו www.mni.gov.il; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה.

יש הערות להגדרות?

האם לתוך ההגדרה נכנס גם מקלט טלוויזיה או ממירים?

ממירים זה עולם אחר.

מסך מחשב.

רק מסכי טלוויזיה.

גם של מחשב?

לא.

יש מסכים שהם דואליים – גם מחשב וגם טלוויזיה.

כל דבר שיכול להמיר גלי רדיו לתמונה נכנס לזה.

וכל המסכים של LCD ו-LD, זה לא נחשב.

אם זה לא קולט גלי רדיו זה לא נחשב.

בסדר.

- - - טיונר.

אם יש לו טיונר הוא נחשב.

אנחנו מצביעים על סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

סעיף 1 אושר פה-אחד. סעיף 2, נא להקריא.

הקראה: חובה לעמוד בדרישות הספק חשמלי מרבי
2.
לא ייבא אדם, לא ייצר לשימוש בארץ, לא ימכור ולא ישווק מקלט טלוויזיה אלא אם כן –
(1) מכון התקנים או מעבדה מאושרת בדקו בהתאם לתקן את ההספק החשמלי של מקלט הטלוויזיה;
(2) הממונה קבע בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי פסקה (1) כי ההספק החשמלי של מקלט הטלוויזיה אינו עולה על ההספק החשמלי המרבי כמפורט בתוספת.

הערות.

חוזרים שוב לכך שזה מחייב פנייה נוספת לתשתיות.

זה נושא ששווה להקדיש לו רגע, אם אפשר, כי הבירוקרטיה זה גם משהו שאנחנו רוצים לצמצם, ואם יש דרך למצוא לזה פתרון זה יהיה מאוד חשוב.

דיברנו על זה לפני רגע.

אולי יש דרך חשיבה אחרת שאפשר - - -

יש לי הצעה לפתור את זה: פשוט אולי להוסיף גיליון תיקון לתקן שיחייב עמידה בדרישות התקנה בתוך התקן.

אי אפשר כי התקן לא מתייחס רק לטלוויזיות, הוא מתייחס להרבה דברים, כך שזה לא - - -

לפי הכותרת שלו "תקנת מקורות אנרגיה- -

אם החוק לא - - - אנחנו ניתן אישורים. זה לא בעיה.

אין לכם בעיה עם זה.

נוותר.

עוד הערות? אין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר

סעיף 2 אושר פה אחד.

סעיף 3: העברת מידע לממונה
3.
יצרן או יבואן של מקלט טלוויזיה ימסור לממונה מידע על ההספק החשמלי של מקלט טלוויזיה שייבא או ייצר לפי דרישת הממונה.

הערות? אין. מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר

סעיף 3 אושר פה אחד.

תחילה

4.
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.

מכון התקנים יהיה מוכן לביצוע הבדיקות ביולי 2011. 60 יום לא מספיק.

מדובר על תחילת בדיקות ביולי 2011.

כן.

זה יהיה צוואר בקבוק.

מה אתם אומרים על זה, משרד התשתיות?

ברור שאי אפשר לחייב אם אין אפשרות לעשות את הבדיקות. מתי זה יהיה אפשרי?

1 ביולי 2011.

ביולי הם רק מתחילים את הבדיקה.

יהיה צוואר בקבוק אז צריך לתת עוד כמה חודשים.

1 בספטמבר.

בחודשיים ימים יצליחו לבדוק את כל המכשירים?

כן. 1 בספטמבר.

זה לא את כל המכשירים. מכשירים מיובאים ייבדקו נוסף לבדיקה הזאת.

אז צריך לקחת בחשבון גם כאן את נושא המלאים. באותו אופן כמו לגבי הנורות גם כאן טלוויזיות זה בוודאי לא משהו שאפשר למכור מהיום למחר.

אז אתה נערך מהיום ל-1 בספטמבר.

כל אחד יודע עכשיו שהחל מ-1 בספטמבר יש לך בעיה.

להפך, אפילו עוד לא בדקת את הטלוויזיה.

זה דבר שצריך לקחת בחשבון.

תביאו את זה לידיעת היבואנים והמשווקים.

כן, בבקשה.

אני מקבוצת יורוקום. זה לא פשוט. אני ישבתי גם בדיון הקודם על הנורות – כל פלזמה עולה אלפי דולרים, המסכים הגדולים עולים אלפי דולרים. רק שתבינו שנוהל העבודה שלנו עם היפנים זה הזמנות של שישה חודשים מראש, ואנחנו לא יכולים לבטל אותם. אז כל גזירה שלא נוכל לעמוד בה, פשוט נצטרך לגרוס את המוצר, לא נוכל להשאיר אותו ביפן. יש מסכים שאנחנו מביאים בכמויות מאוד קטנות שדווקא הם המסכים שלא עומדים בתקנים האלה. כל אלה שנמכרים בכמויות גדולות שלכאורה בגללם הייתי צריך לצעוק, אין לנו בעיה כי הם עומדים בתקנים. הבעיה שלנו היא במסכים הגדולים של למעלה מ-50 אינץ' ששם נמכרות כמויות מאוד קטנות; מדובר על פחות מאחוז אחד מסך כול המכירות של מסכים בארץ. אם בארץ נמכרים חצי מיליון מסכים מהקטגוריה שמדובר פה אנחנו מדברים על פחות מאחוז אחד שנמכר, אבל נמכר בטפטופים, והוא זה שלא עומד בתקנה.

כמה הזמנות פתוחות כאלה יש לך?

שישה חודשים קדימה.

לא, כמה הזמנות פתוחות כאלה יש לך?

על כמויות לדבר?

כן.

מקסימום 500 יחידות.

500 יחידות שיש לך הזמנה פתוחה היום עליהן.

ששלחתי אותה.

זאת אומרת ששישה חודשים מהיום הדבר הזה צריך לנחות על המדפים.

שבעה חודשים כי יש לך עוד חודש בים. שבעה חודשים מהיום זה מגיע לארץ, ואז צריך למכור את זה לדילרים.

בוא נשנה את זה ל-31 בדצמבר 2011 כמו עם המנורות וזהו.

כלומר רק על המוכר והמשווק. היצרן והיבואן מ-1 בספטמבר?

מה קורה עם טלוויזיה ישנה?

תמשיכי לראות בה, אין בעיה.

- - -

כלום. רק אם את קונה חדשה.

זה לא יגיע ל-1 בספטמבר.

אתה תצטרך לדאוג שזה יגיע עד 1 בספטמבר?

זה מה שאני אומרת כי לפי מה שהוא תיאר זה לא בהכרח יגיע עד 1 בספטמבר.

הוא לא רץ להזמין היום.

אני לא מזמין יותר, אבל הזמנתי שישה חודשים קדימה ועוד חודש אחד בים.

זה יהיה עד 1 בספטמבר?

בטח שיהיה.

אבל אז צריך לתת לזה זמן - - -

אז נתנו לך. עד 1 בספטמבר מותר לך לייבא. עד 31 בדצמבר מותר לך למכור.

זה מוגזם כבר.

- - -

אני מדבר איתכם על כמויות מזעריות. זה לא מה שלוקח את החשמל.

לא משנה, אבל זה פותח את הכול.

זה ברור לי.

1 בספטמבר – ייבוא, ומכירה ב-31 בדצמבר 2011.

האיסור הוא ב-1 בינואר 2012.

האיסור הכללי.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 4 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 אושר

סעיף 4 אושר פה-אחד.

את התוספת צריך להקריא או רק לעיין בה?

אלא אם כן יש הערות. השאלה היא למה רלוונטיים התאריכים.

התאריכים צריכים לזוז- -

עם התאריכים אין בעיה. זה ב-2012, אין שום בעיה.

זה אומר שאתם קובעים משהו שהוא רק לשלושה חודשים.

יתחילו - - -

אבל מיד. אחרי שלושה חודשים כבר עולה הרף. זה רף לשלושה חודשים.

זה בסדר גמור. אין שום בעיה, התאריכים מסתדרים.

בסדר.

בשביל מה צריך להביא משהו של רף אמצע?

אם הם חיים עם זה בסדר לי אין בעיה עם זה.

אנחנו אישרנו גם את התוספת של תקנה 2. חברים, התקנות מאושרות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:15