הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
19
ועדת הכלכלה

22.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי י"ח באדר א' התשע"א (22 בפברואר 2011) בשעה 12:15

תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע"א-2010.

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

עו"ד שבתי אלבוחר – לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

זאב גרוס – שימור אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות

דוד רודיק – מנהל תחום משאבי תשתיות, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד עדנה הראל – ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוחנן בורנשטיין – אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

גרישה דויטש – הממונה על התקינה, משרד התמ"ת

צבי אגוזי – מנהל המעבדות לחשמל, מכון התקנים

רז הילמן – מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

מיכל פליישר – מנהלת רגולציה, חברת הוט טלקום

מיכל רפאלי – סמנכ"ל רגולציה, YES
איציק אליקים – סמנכ"ל הנדסה, YES
בנימין כהן – מנהל מחלקת ייעול הצריכה, חברת החשמל לישראל

ניר ימין

לאה ורון

שרון רפאלי

תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים

ומשרדיים), התשע"א-2010

צהריים טובים. אנחנו פותחים ישיבה רביעית היום של ועדת כלכלה. על סדר היום תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע"א-2010. נא להציג, בבקשה, את התקנות.

אנחנו מדברים על אחד מזוללי החשמל השקטים ביותר שרק אפשר לחשוב עליהם.

ה-standby.

ה- standby. אם הביטוי הזה כבר שגור בפי יושב הראש עשינו 90% מהעניין.


מדובר במצב שבו על אף העובדה שלכאורה המכשיר כבוי ואינו פועל, הוא עדיין ממשיך לצרוך חשמל. אנחנו לא עשינו בדיקות כמה זה בארץ, אבל אני יכול לסבר את האוזן עם תוצאה באוסטרליה, שמצאו שרק האלמנט הזה של הצריכה זה 10% מצריכת החשמל באוסטרליה.

הביתי.

כן. זאת צריכה עצומה, ובקושי מרגישים את זה כי הרי רואים שהדבר הזה כבוי. לכן אנחנו מבקשים להביא להפחתה של כמעט 50% בצריכה הזאת בכך שאנחנו מכניסים דרישה של צריכה מקסימלית במצב המתנה. כמה זה ואט לשעה אחת?

יש שתי קטגוריות: יש קטגוריה בלי שעון ועם שעון. בלי שעון זה ואט אחד, זה רק נורה אדומה שרואים, ואם יש שעון כמו במיקרוגל זה שני ואט.

טוב. נא להקריא את התקנות, בבקשה.

הקראת סעיף 1: תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע"א – 2010

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן - 1989 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה –









"הספק חשמלי במצב המתנה"-
הספק חשמלי הנמדד במצב שמכשירים אינם בפעולה אבל נשארים מחוברים לרשת החשמל לזמן לא מוגדר על מנת לאפשר הפעלה מחודשת בשלט רחוק או באמצעים אחרים, או הספק חשמלי הנמדד למטרת הצגת אינפורמציה על צג אלקטרוני, לרבות שעון.





"מכון התקנים" -
מכון כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים)2;





"מכשירים" -
מכשירים חשמליים לשימושים ביתיים ומשרדיים, כמפורט בתוספת הראשונה, הפועלים במתח שאינו עולה על 230 וולט והמופעלים על-ידי התחברות לרשת החשמל בלבד;





"מעבדה מאושרת"-


כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים.



"תקן"-
תקן ישראלי ת"י 62301 " מכשירי חשמל ביתיים : מדידת הספק במצב המתנה"3 שתוקפו מזמן לזמן לפי חוק התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות שכתובתו www.mni.gov.il; בהעדר הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה.

הערות להגדרות? אין. מי בעד סעיף 1? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

סעיף 1 פה אחד.


יוליה, את תומכת בהגדרות פה-אחד?

כשאתה פה יש לי הערות.

פה אחד.


סעיף 2, בבקשה.

סעיף 2: חובה לעמוד בדרישה להספק חשמלי מרבי במצב המתנה
2.
לא ייבא אדם, לא ייצר לשימוש בארץ, ולא ימכור מכשירים אלא אם כן –

(1) מכון התקנים או מעבדה מאושרת בדקו בהתאם לתקן את ההספק החשמלי של המכשירים בזמן המתנה;
(2) הממונה קבע בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי פסקה (1) כי ההספק החשמלי של המכשירים בזמן המתנה אינו עולה על ההספק החשמלי המרבי, המפורט בתוספת השנייה.

זה בדיוק המקום שיהיה גרוע אם ניאלץ למצוא שוב שמשרד התשתיות יצטרך לתת את האישור הכפול הזה. זאת תהיה בירוקרטיה כפולה. מדובר על מגוון מאוד רחב של מוצרים – זה לא הטלוויזיות שעליהן דיברנו בדיון הקודם, וחייב להימצא פתרון לעניין הזה.

תגובת הממשלה.

אני חוזרת על השאלה העובדתית: האם ההספק הזה - -

ההספק הזה מופיע בדירקטיבה האירופית, ואנחנו הצגנו את הדרישות.

לא זה מה שהיא שאלה.

האם כאשר בודקים את התקן יש בדיקת הספק?

כן, כן.

אז לא צריך את האישור שלכם, אפשר שמכון התקנים ייתן את זה, כנראה.

לא מדויק. המדידה קיימת בתקן, אבל אין דרישה לואט אחד או לשני ואט לפי המקרה. אין בתקן דרישה, צריך למצוא את השיטה.

זה שני מישורים שונים. זה כמו שעשינו בסט הראשון: ההוראה הנורמטיבית שיהיה מקסימום אחד או שניים תבוא פה. האם במהלך הבדיקה, לפי התקן, בין כך בודקים הספק, ואפשר בתעודת הבדיקה לקבוע את ההספק לפי הבדיקה - -

אבל הוא אומר שזה לא בדרישות התקן, זאת הבעיה.

לא בהכרח בדקנו, אבל נבדוק. שיטת המדידה נמצאת בתקן, אפשר לבדוק.

אתה טוען שלא בדקתם בעבר, ועכשיו כשיאושרו התקנות אתם תבדקו, ויש לכם הסמכות לכך?

יש לנו השיטה בתקן.

ואתם יכולים להגיד - -

נוכל להגיד אם זה ואט או שניים או שלושה.

זה אומר שמכשיר שצורך יותר משני ואט לא יקבל תו תקן?

לפי התקן, כרגע לא, אם לא תהיה התקנה.

לא, אחרי התקנה.

אם תהיה התקנה אנחנו לא ניתן אישור תקן למי שלא יעמוד בזה.

איך לא תיתנו? אם אפשר לעמוד בדרישות התקן גם אם זה בהספק יותר גבוה, אז איך לא תיתנו אישור עמידה בדרישות התקן?

התקנות.

התפיסה המשפטית שלי היא אחרת: היא אומרת שזה עומד בתקן, וההספק שלו הוא 17. ואז זה לא עומד בתקנות, ואסור ליבואן לייבא את זה. לא צריך מישהו שלישי שיגיד את זה כי זה כתוב בתעודה.

מה שייכתב בתעודה זה מספר, זה לא "כן" או "לא".

ייכתב בתעודה שעומד בדרישות התקן הספק 3 כי בתוך התקן יש אפשרות לבדוק הספק, ואז יש הוראת חוק. יש אחת שאומרת שאסור לי לעבור באור אדום, ויש הוראת חוק אחרת שאומרת שאסור לי יותר מ-3.

השאלה אם אני נותן אישור תקן או לא.

אתה נותן אישור תקן שכתוב בו שבדרישות התקן עומד ההספק 3. בצו ייבוא חופשי אפשר לכתוב שלא ייובא, אלא מה שעומד בדרישות תקן, וההספק שלו, כמופיע בתעודה, אינו עולה על 2".

מוכסים דורשים אישור משרד התשתיות גם עכשיו. אם מכון התקנים יגיד - -

זה בגלל שכתוב שהממונה יאשר. אבל אם יהיה כתוב על צו ייבוא חופשי- -

שזה עמידה בדרישות תקן שמופיע בו מקסימום 2- -

אם יהיה כתוב שיש אישור מכון התקנים על עמידת הטובין והוראות הממונה על התקינה, זאת ההגדרה; אם יהיה כתוב "משרד התשתיות הלאומיות" אז צריך להביא אישור מהמשרד לתשתיות לאומיות על זה.

אם בתוך התקן, אני פשוט מבינה- -

אם בתוך התקן, אני מבין.

אנחנו מבינים שצריך למצוא פה פתרון כי זה באמת מגוון מאוד גדול של מכשירים. אם לצורך בדיקת התקן בין כך אפשר לבדוק הספק, ובתעודת העמידה בתקן אפשר לכתוב שההספק הוא 8, אז אפשר בצו ייבוא חופשי לכתוב שהדרישות של הממונה על התקינה למוכס זה תעודת עמידה בתקן פלוס שמופיע בו מקסימום שניים?

המכס לא יקבל את זה.

זאת עבודה קשה למכס. אני רוצה אישור או לא אישור.

או "כן" או "לא".

בסדר, אז צריך להישאר עם האישור של מכון התקנים. אלא אם כן תתקנו את התקן, ותגידו – מקסימום שניים בתוך התקן.

תיקון התקן זה תהליך.

אני יודעת.

השאלה אם זה לא רלוונטי גם לסט הראשון של התקנות.

הבעיה היא שישנו ציוד לא מבוטל, בעיקר ציוד מחשבים, שמקבל פטור מאישור מכון התקנים על ידי משרד התמ"ת – מה שנקרא 2ג2. הפטור ניתן על סמך תצהיר היבואן על כך שהמוצר עומד בתקן רשמי, ועל-ידי הוכחה של מסמכים נוספים – CB test report או עמידה בדירקטיבה אירופית. זאת אומרת במצב כזה דומה למה שיש לנו עם משרד הבריאות לגבי ציוד אביזרים וציוד רפואי אנחנו מבקשים אישור ממשרד הבריאות, ואז על סמך אישור של משרד הבריאות ועל סמך התעודות מחו"ל אנחנו נותנים את הפטור למכס עבור אותו הייבוא. זאת אומרת לא נראה לי שנוכל לעבוד כאן בלי אישור של משרד התשתיות.

ההערה שלך רלוונטית גם לגבי הסט הראשון של התקנות בעניין הנורות? גם שם יש לכם בעיות עם צו ייבוא חופשי או שם זה בסדר?

לא, אין פטורים שם.

נורות לא באות בפטור הזה, נורות נבדקות במכון התקנים.

אז שם זה בסדר שזה יהיה לפי השיטה שלנו.

- - - מה שלא ניתן לבדוק במכון התקנים בזמן סביר, כמו ציוד מחשבים שמתחדש כל הזמן, עובר דרך המשרד שלנו בכמות גדולה מאוד. אנחנו מוציאים יותר מ-7,000 אישורים בשנה.

תודה.

התהליך הזה עובד היום כבר, ועובד היטב. אם יכול נציג מכון התקנים להסביר מהו האישור שניתן היום למכונות כביסה, לתנורים, למייבשי כביסה, למדיחי כלים. כי כבר היום ניתן אישור כזה, ועל בסיסו משחררים מהמכס. זה עובד, ועובד טוב.

הם מקבלים למכונות כביסה- -

לא, מכון התקנים- -

מכון התקנים נותן אך ורק אישור אחד – אישור תקן. עם האישור הזה הולכים לשחרר את המוצרים. הוא לא נותן אישורים נוספים.

ולא נדרש על-ידי המוכס אישור נוסף.

הוא יכול שיהיו לו התניות לבדיקות נוספות אם מישהו יראה לו שצריך לעשות בדיקות נוספות כדי לתת את האישור.

אתם מודדים- - -

אנחנו מודדים- -

אתם מוציאים אישור שהולך למכס.

כן, אבל זה אישור תקן.

אישור על צריכה.

מה קורה עם מזגנים? אתם עושים בדיקה, אחר כך זה הולך למשרד התשתיות, ומשרד התשתיות נותן אישור.

נכון, זה בדיוק כפל הרגולציה שאנחנו רוצים למנוע במקרה הזה.

אבל פה זה לא מזגנים, זה עולם ומלואו פה. כל דבר שיש לו צו.

זה נכון.

אז איך אתם מתמודדים עם זה?

אי אפשר לעשות הליך מהיר של תיקון?

אפשר להחליט שלא משנים את צו ייבוא חופשי לעניין הזה של אישור משרד התשתיות, אלא שמכון התקנים ינהל רישום של תוצאות הבדיקות שלו, ומשרד התשתיות יבקר את התוצאות האלה ויוכל לראות אם יש מישהו- -

צריך אישור של המשרד.

לא. הוא לא יצטרך לתת אישור פוזיטיבי. הוא יוכל לראות, ואם יש - - -הוא יכול להתערב.

אבל איך מוכס ידע שהוא יכול - - -

רק על ידי אישור התקן.

המוכס יסתפק באישור התקן.

ואז ייכנס גם ההספק - - -

כמה זמן לוקח לשנות את התקן בעניין כזה פעוט?

זה הרבה חודשים כי צריך להגיש את הנושא לאישור, ואחר כך הוועדה צריכה לשבת ולהסכים, וזה צריך פרסום וביקורת הציבור. זה לא הולך על רגל אחת.

לכמה חודשים הגעת?

הגעתי לכמה חודשים טובים.

התהליך הכי מהיר זה ארבעה-חמישה חודשים.

מבחינת הכנסת לא כדאי לקבוע את התחילה של התקנות ולהפנות לתקן כמו שהוא מפורסם היום. אמנם כתוב "כתוקפו מזמן לזמן", אבל- -

אפשר לעשות חילופי.

להשאיר את זה כך, וברגע שהתקן- -

אפילו לכתוב בהוראת מעבר: "עד לקביעת תקן ידרשו אישור של משרד - - - אבל בהנחה שקביעת התקן תיעשה לפני פרסום החוק.

זה המבנה שצריך להיות.

עיקר הבעיה היא אכיפתית. כלומר נוח מאוד לשים את האיסור בצו ייבוא חופשי, אבל זה לא מחויב המציאות. פה מגוון המוצרים הוא כל כך גדול- -

מה לגבי ההצעה שהציע משרד המשפטים?

הצעתי שיתוקן התקן, וכמו שהוא הציע לכתחילה – אני לא אתן אישור תקן, אלא אם זה עומד בזה, אבל מכיוון שאין עדיין תקן כרגע תהיה הוראת מעבר שלפיה עד שלא יתוקן התקן יצטרכו אישור של משרד התשתיות בהנחה שעד תום תקופת המעבר בין כך יתוקן התקן.

זה אומר תיקון צו ייבוא חופשי לגבי הרבה מאוד פרטי מכס, ואחרי זה תיקון חזרה?

לא, לא.

לא תכניסו את זה?

לא צריך תיקון של צו ייבוא חופשי כי זה יהיה בתוך התקן כמו שהוא.

בואו נשמע את זה מהם.

איך אנחנו מכניסים את זה לנוסח?

לא נשנה את הצו.

לא תשנו את צו ייבוא חופשי? אוקיי.

אם אני מבין נכון הכוונה היא שההוראה המהותית בתקנות תגיד שמכון התקנים ומעבדה מאושרת בדקו בהתאם לתקן את ההספק – כמו שיש בפסקה 1 של תקנה 2 – ולפי הבדיקה, הוא עומד בתקנות, ותהיה הוראת מעבר שעד שלא נקבע תקן – אני לא יודע איך לכתוב את זה בתקנות- -

עד שהתקן אינו קובע את העמידה בתקנות כחלק ממנו, אז יידרש אישור משרד התשתיות.

אני רק מבקש ממשרדי הממשלה להעביר נוסח.

אנחנו נעביר.

אנחנו מצביעים על סעיף 2 ומסמיכים שינוי נוסח ברוח הדברים שנאמרו להוראת מעבר עד להחלת תקן חדש. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

סעיף 2 אושר פה-אחד.


סעיף 4. איפה סעיף 3 שנעלם?

זאת טעות. זה צריך להיות, כמובן, סעיף 3. סעיף התחילה הוא סעיף 4.

אני רוצה להעיר בהמשך להערה של הממונה על התקינה, אגב מה שהצבעתם קודם, הוראת המעבר הזאת תיתן פתרון רק לגבי מה שעומד בבדיקות, לא מה שמגיע תחת הצהרה.

ברור.

לכן לא רצוי שנגיע למצב שאנחנו משתמשים בהוראת המעבר.

ברור.


סעיף 3.

צריך תקן רשמי, ואחר כך שר התמ"ת צריך לחתום.

צריך להגדיל את תקופת ההיערכות.

אז אולי נאריך?

כשנגיע לזה.

הקראת סעיף 3: העברת מידע לממונה
3.
יצרן או יבואן של מכשיר ימסור לממונה מידע על צריכת האנרגיה של מכשירים במצב המתנה שייבא או שייצר לפי דרישת הממונה.

הערות לסעיף 3? אין. מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

סעיף 3 אושר פה-אחד.


סעיף 4.

תחילה

4.
תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.

בכמה צריך להאריך את זה?

לנו יש בעיה עם הציוד כמו שאמרנו בפעם הקודמת. אבל המעבר פה הוא יותר ארוך, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון.

בכמה זמן?

גרישה, מה אתה אומר?

אבל התקן לא רשמי.

איזה תקן?

לא משנה. התקן של המשרד.

הוא מחייב מפה, אבל הוא לא רשמי לפי חוק - - -. הוא תקן ישראלי רגיל מבחינת ההליך.

אבל הוא לא צריך לעבור את השלב שלנו.

נכון, הוא לא צריך את השר, זה תקן ישראלי רגיל.

צריך להכניס את התקן הזה לתוך התקן של המוצרים, לתוך 900 ולתוך 250.

כמה זמן?

- - -

1 בספטמבר זה טוב?

אל תשאלו אותי, תשאלו את גרישה.

גרישה, כמה זמן אתה מעריך?

צריך להכניס לתוך תקן רשמי את החלות של התקן הזה – 62301.

בסדר, אתם נדרשים לעשות מאמץ מסוים. גרישה, 1 בספטמבר זה בסדר מבחינתכם? תעשו מאמץ.

היות שצריך להכניס את זה לכל התקנים, יש תקנים בודדים - -

אולי נלך לאותו תאריך – 31 בדצמבר?

יש 60 יום של כניסה לתוקף של כל תקן שכזה.

בסדר, אז תשעה חודשים.

אני לא מאמין שעד 1 בספטמבר זה יהיה.

לא, 31 בדצמבר.

עדיין לא יספיק גם 31 בדצמבר?

להכניס לתקנים רשמיים צריך להכניס את זה לכל תקני האב המקוריים- -

בסדר, יש תקציב, אנחנו נעשה את זה.

31 בדצמבר. אוקיי.

תחילת התקנות 1 בינואר 2012.

כן. מי בעד סעיף 4? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 4 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 אושר.

סעיף 4 אושר פה-אחד.


תוספת ראשונה – "רשימת מכשירים", אין צורך להקריא, נכון?

בהחלט יש. הרשימה היא בעייתית.

מה הבעיה?

בדירקטיבה האירופית הרשימה היא סגורה, וכאן עשו רשימה שהתחילו אותה ב"מכשירים ביתיים בעלי צג אלקטרוני, לרבות". זה אומר כבר שאתה לא יודע איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. אנחנו מציעים שיירשם: "מכשירים ביתיים בעלי צג אלקטרוני" – ואז ייאמר באלו מכשירים מדובר, פשוט רשימה סגורה: מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים, תנורי אפייה, תנורי מיקרוגל, ובכלי "וכדומה" בסוף.

גם המילה "לרבות".

גם בלי המילה "לרבות". אפשר בעתיד לשנות- -

אתם מוכנים לרשימה סגורה?

כן. מכיוון שעכשיו צריכים לתקן כל כך הרבה תקנים.

אז זה יהיה רק: מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים, תנורי אפייה, תנורי מיקרוגל", וזהו. שום דבר אחר לא.

לא, אחרי זה יש הסעיף השני.

כן, בסדר.

לכל דבר רשימה סגורה.

אוקיי, תתקנו בהתאם. ברגע שיש הסכמה לי אין בעיה.

בשורה השנייה "ציוד טכנולוגיות מידע"- -

אז בלי "לרבות" ובלי "וכדומה".

בדיוק.


בשורה השלישית אותו דבר – בלי "לרבות" ובלי "וכדומה".

אתם מסכימים לשינויים האלה בכל השורות?

כן.

למחוק את "לרבות" ו"וכדומה" בכל השורות.

אבל אז הרשימה מספיק קונקרטית? לא חסר לכם כלום?

כן, היא קונקרטית.

בשורה הרביעית – "מקלטי טלוויזיה, ממירים דיגיטליים לקליטת שידורי כבלים ולוויין".

לא ממירים של YES ו-HOT.

וגם לא הממירים של "עידן פלוס", לפי מה שאני דיברתי עם משרד התקשורת ועם הרשות השנייה.

כל מה שלא מחובר ברשת ארצית שלא צריך עדכונים. זאת אומרת אנחנו מכבים את הטלוויזיה בממיר של מרכזי "HOT" ו"YES" – התקנות לא חלות עליהם. זאת אומרת במצב המתנה אקטיבי. רק מכשיר המיועד לטלוויזיה.

איזה ממיר כן נכנס מבחינתך?

יש ממיר.

יש כל מיני.

אסור שהממירים של "עידן פלוס" יהיו, ואני רק רוצה לשמוע ממשרד התשתיות שהם באמת לא כלולים בתקנה הזאת.

אם הם לא נכללים בהגדרה הזאת הם לא חלים.

אנחנו הגדרנו למה אנחנו מתכוונים.

בסדר גמור.

אני מ-HOT. אנחנו היינו בשיח מאוד פורה עם משרד התשתיות בניסיון להגדיר את אותם ממירים שלא חיים רק על רשת חשמל, אלא גם על רשת תקשורת, ולכן מצב ההמתנה שלהם הוא לא מצב המתנה של נורה בלבד. לי נדמה – אבל אני יכולה גם לחיות עם הנוסח כמו שהוא, אז אני פונה אליך, דוד רודיק – לי נראה שהדברים יהיו יותר ברורים, ושזאת הייתה הכוונה, אם בסעיף הזה "מקלטי טלוויזיה, ממירים דיגיטליים לקליטת שידורים, למעט ממירים לקליטת שידורי כבלים ולוויין המנוהלים על-ידי מוקד שידורים".

את מרחיבה את זה מאוד אם את עושה את זה ככה. למה להרחיב את ההגדרה? אנחנו רוצים שיהיה ברור על מה זה חל.

תאמין לי שזה ברור.

לגבי ההשמטה של המילים "לרבות" ו"וכדומה": בחלק הראשון של הקטגוריות הביטוי "מכשירים ביתיים בעלי צג אלקטרוני לרבות" – יימחק?

לא, רק המילה "לרבות": "מכשירים ביתיים בעלי צג אלקטרוני", נקודתיים.

"מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים, תנורי אפייה ותנורי מיקרוגל"; בשורה השנייה: "ציוד טכנולוגיית מידע, מחשבים, מסכים למחשב ומדפסות"; בשורה השלישית: "ציוד שמע: מכשירי רדיו, מגבירים ומכשירי טלפון אלחוטיים"; בקטגוריה הרביעית: "מקלטי טלוויזיה, ממירים דיגיטליים- -" – הקטגוריה הזאת נשארת כפי שהיא.

מי בעד התוספת הראשונה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התוספת הראשונה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת הראשונה אושרה.

אושר פה-אחד. כל התקנות אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:40