הכנסת השמונה עשרה

PAGE
11
ועדת הכספים

8.2.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ד' באדר א' התשע"א (8 בפברואר 2011), שעה 12:00

מס רכוש – הסדרי חובות וגבייה - מעקב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

שלי יחימוביץ

סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס

מאיר אסולין, מנהל אגף מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד רמי אריה, לשכת עורכי הדין

שבתאי עזריאל, יו"ר נמר, נפגעי מס רכוש

שלמה שפירא, נפגע מס רכוש

מאיר שפירא, נפגע מס רכוש

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מס רכוש – הסדרי חובות וגבייה - מעקב

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום מס רכוש, הסדרי חובות וגבייה, מעקב.

בפגישה הקודמת יושב ראש הוועדה ביקש לבדוק את האפשרות החוקית להחיל את התקנות שתוקפן מסתיים במאי 2003, להחיל אותן במקרה של נכס שהועבר במתנה, מנותן המתנה למקבל המתנה, כאשר נותן המתנה שילם חלק משנות המס, לצבור את אותן שנים ולהעביר אותן למקבל המתנה.


אנחנו בדקנו את הנושא הזה עם היועץ המשפטי ועם רשות המסים.


בפגישה הקודמת הוועדה ביקשה שאנחנו נבדוק את האפשרות להפעיל את התקנות שתוקפן מסתיים במאי 2003, להפעיל אותן היום, ולראות בכספים או בשנות המס שנותן המתנה שילם כחלק מצטבר לספירה של עשרים השנים לטובת מקבל המתנה.


התקיימה ישיבה עם היועץ המשפטי של רשות המסים ומנהל רשות המסים ואין תשתית חוקית היום לוותר על חוב מס. הסמכות שיש למנהל היא להקטין את נושא של הפרש הצמדה, ריבית וקנסות. היום מרכיב של הפרשי הצמדה וריבית וקנסות, ובכלל החוב, הוא הרבה יותר גדול ממרכיב הקרן.


אנחנו מציעים – וגם הצענו את זה לאותו מקרה שהיה בבג"ץ – שיפנה למנהל רשות המסים, לסמנכ"ל שאחראי על האכיפה, ובחלק מהנימוקים שלו להקטנה של הפרש הצמדה וריבית הוא יכול לטעון גם את הטענה הזאת וזה יבוא לידי ביטוי בהחלטה לגבי ההצמדה והריבית. למעשה למחוק את הקרן אין סמכות חוקית.

גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש לדעת האם זה נכון העניין הזה שאין סמכות חוקית למחוק את זה במקרה של מתנה, אחרי שהוא שילם.

מה ההבדל בין מתנה לבין ירושה? מה ההבדל בין העברה בחיים להעברה לאחר המוות?

אני אסביר.

על מה אתם מתבססים? על חוות דעת משפטית, על חקיקה?

שאלה-שאלה. התקנות האלה פג תוקפן ב-2003. כדי ליהנות מהתנאים האלה של התקנות, הם צריכים לעמוד במספר תנאים ואחד מהם הוא לשלם את שנת המס 1999. את כל זה היה צריך לשלם עד המועד שהיה כתוב בתקנות, כלומר, עד מאי 2003. אם מישהו לא עמד בזה, לא יכולים להפעיל את התקנה ולומר לו שישלם עכשיו את 1999 ואני אספור לו את השנים של נותן המתנה.

הטענה מתבססת על זה שכאשר הוועדה הציבורית עשתה את עבודתה, היא לא הבחינה בין ירושה לבין מתנה והיא לא סברה שצריך לעשות את ההבחנות האלה שבסופו של דבר אתם חושבים שעשיתם לפי התקנות. אני לא יודעת אם עשיתם או לא עשיתם וזה פחות חשוב כי אני מבינה שאתם מתבססים על חוות דעת משפטית.

לא. תכף נקרא את זה גם בתקנות. אנחנו לא ממציאים משהו.

תקרא את התקנות.

מה שכרגע אנחנו אומרים זה שהיום אי אפשר לבוא ולתת למי שלא עמד באותם תנאים, ועזבו לרגע את עשרים שנים. יש תנאים מקדימים. מי שלא עמד בתקנות עד היום, אי אפשר לאפשר לו להיכנס לתקנות. כרגע אנחנו מדברים על מישהו שכן עמד בתנאים המקדימים, שילם ב-1999, והבעיה שיש לו כרגע היא לספור את עשרים שנים. זה המצב. כאשר אנחנו קוראים את הנושא של התקנות, אנחנו מדברים על מס ששולם על קרקע ובסעיף 3 כתוב: לשם הוכחת תשלום מס כאמור בתקנה זו ימציא בעל הקרקע את התשלומים. כלומר, הוא צריך להוכיח, בעל הקרקע צריך להוכיח שהוא שילם עשרים שנים. דרך אגב, זאת לא רק ירושה.


יש הרחבה שביצענו כאשר זה זיהינו חד חד-ערכי את הנכס עם בעל הקרקע. לדוגמה, במקרה של ירושה, כאשר הוא קיבל את הנכס ביחד עם החובות כי המוריש מעביר גם את החובות, אמרנו שאם הוא לקח עליו גם את החובות, הוא לוקח גם את הזכויות.

יש הוראה דומה גם בחוק המתנה.

אין דבר כזה. לא.

בוא נלך לפי הסדר, כדי שאני אבין על מה מדובר. מה קורה בירושה? תרחיב. אדם ירש את אביו וקיבל ממנו נכס.

הוא לא מקבל את הנכס אלא הוא מקבל את העיזבון והעיזבון כולל בתוכו את הזכויות וכולל בתוכו את החובות. נניח שלנכס הזה היו חובות, הוא מקבל את הנכס עם החובות והוא צריך לפרוע אותם.

מה זה חובות?

לפני שהוא נפטר, במשך כל השנים הוא לא שילם מס. הוא מקבל את הנכס אבל עם החובות. הוא יצטרך לפרוע את החובות.

אם כן, החובות אלה החובות שהצטברו על הנכס הזה.

נכון.

במשך כל השנים אם אביו לא שילם. מה עם הזכויות?

במקרה שלנו, נניח ששנתיים-שלוש האב שילם ושלוש שנים הוא לא שילם, אנחנו אומרים שהוא ייקח את שלוש השנים שהוא לא שילם וגם את השנתיים שהוא שילם.

ואם הוא שילם כל חמש השנים?

אז גם את חמש השנים.

אז גמרנו. אז הוא שילם.

נכון.

זה בירושה.

נכון.

על מה אתה מתבסס? מי אמר?

אתה צודק. אמרנו שברגע שזיהינו חד חד-ערכי וזאת לא רק ירושה.

הבנתי. מה שאמרת, זה ברור. אדם יורש את הנכס על זכויותיו וחובותיו. אם יש בו רק חובות, אז חובות, אם יש בו רק זכויות, אז זכויות ואם יש חלק וחלק, אז חלק וחלק. על מה אתה מתבסס כשאתה אומר את זה? המחוקק אפשר לך לעשות את זה? על סמך מה אתה עושה את זה?

מבחינתי זאת הפרשנות המשפטית שנתנו למקרה הזה.

פרשנות משפטית שלכם.

ברור.

ומה היא אומרת?

היא אומרת שבמקום שאתה יכול לזהות את הנכס עם בעל הנכס, אתה תצבור גם את התשלומים שהיו לפני כן.


אני אתן עוד דוגמה. כאשר הנכס היה בידי יחיד והוא העביר אותו, והוא בעל המניות היחידי ועכשיו אני בודק לחברה אם שילמה עשרים שנים, אנחנו סופרים גם את מה שהיה אצל היחיד.

זה כבר יותר מסובך.

אני רק נותן לך דוגמה.

הבנתי. אני מודה לך על הדוגמאות הנוספות אבל אני חוזר לדוגמה הראשונה. הדוגמה הראשונה היא מובנת לכל אדם. אדם ירש נכס, הוא ירש אותו על זכויותיו וחובותיו. עכשיו תגיד לי מה זה במתנה. לא מדובר על בן שיורש את אביו אלא מדובר באבא שנותן מתנה לדוד.

אנחנו מדברים על הגדרה של בעל. לעניין חוק מס רכוש, בעל, הוא מי שמחזיק את הנכס ונהנה מההכנסות שלו. לכן הוא ממוסה. כאשר נותן המתנה חייב בחובות והוא מעביר את הנכס למקבל המתנה, החובות לא עוברים עם הנכס למקבל המתנה.

למה?

כי זאת הגדרה של בעל בחוק מס רכוש.

אבל בחוק המתנה יש הגדרה שאומרת שאפשר ביחד עם המתנה להעביר חיובים ואפילו אם לא הועברו החיובים. אני מנסה לומר שיכולתם לפרש שמתנה היא כמו ירושה.

תסבירי לי.

אני אסביר. רשאי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו ואם היה בדבר עניין לציבור, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. זאת אומרת, גם רשות המסים בעצם יכלה לדרוש ולומר ויכולתם לפרש שהחובות עוברים ביחד ולכן גם הזכויות עוברות ביחד.

היא צודקת. זה כתוב במפורש.

כמו שעשיתם בפרשנויות אחרות שלכם. ניסיתי לחפש אתמול פרשנויות אחרות שלכם לכל מיני הוראות ביצוע ומצאתי הוראת ביצוע לגבי בעלי שליטה ושם אתם רואים ביורש ובמקבל מתנה כחליפים זהים ואתם מחילים את אותה פרשנות לגביהם. לא מובן למה דווקא לעניין חובות מס רכוש וזכויות מס רכוש אתם לא עושים את הפרשנות הזאת, משום שזאת פרשנות, משום שגם לגבי ירושה – זאת פרשנות שלכם.

יש לה על מה להתבסס. לגבי מתנה, בחוק מס רכוש ולא בשום חוק אחר. בחוק מס רכוש הגדרת בעל היא ברורה. היא לא ניתנת לפרשנות. נכון, את צודקת, אני יכול ללכת ולנסות לעקוב אחרי הנכס כדי לפרוע מהחובות, אבל זאת פעולת אכיפה וכבר לא הוצאה לפועל. זאת לא פעולה חוקית שאני בא ואומר שמאחר שקיבלת את הנכס, אתה חייב. אני אומר שיש כאן העלמה של נכסים.

אנחנו הרי מדברים על מצב שהוא בא ורוצה לשלם את החובות שלו. אתה בסך הכל צריך להכיר לו על השנים שאותו אבא או אותו דוד שילמו אותם ולא להחזיר אותו אחורה. יש לכם את חוות הדעת המשפטית.

מאיר, אני אגיד לך למה אני חותר להגיע. מדובר על החמרה שאתם עושים לאנשים האלה שעל פי רוב הם אנשים שאין להם כסף. מדובר על בעיות שאתם הייתם צריכים ללכת לקולה. אם היה כתוב בחוק שירושה כן ומתנה לא, אני מרים ידיים, אז היה צריך לתקן את החוק ואני הייתי הולך לתיקון החוק כי אני חושב שזה לא בסדר. מה שקורה זה שאתם מתבססים – וכבר היו דיונים גם אצל חבר הכנסת ליצמן בהיותו יושב ראש ועדת הכספים והיו הרבה דיונים על העניין הזה – בירושה, ואמרת את זה נכון ואני מקבל את זה, אתם אומרים שיש חוות דעת משפטית שלכם שבירושה הוא מקבל את החובות ואת הזכויות. אין מניעה להחיל את זה, אם רוצים ללכת לקראת ולא אם רוצים להתבצר בעמדה הזאת. אין מניעה חוקית להחיל את אותה פרשנות על מתנה ובתנאי שמקבל המתנה מקבל גם את החובות ומקבל גם את הזכויות. בא אותו אבא שהוא לא מוריש את זה לבן אלא נותן את זה במתנה לדוד, הוא נותן לו את הכל. הוא נותן לו את הקרקע הזאת או את הנכס על מלוא היקפו, גם הזכויות וגם החובות. הוא בא אליכם והוא רוצה לשלם, אבל אתם אומרים לו לא. מה שנותן המתנה שילם, לא רלוונטי לגביו אלא הוא צריך לשלם הכל. למה?

כי החוק חל על בעל הנכס.

איזה חוק?

חוק מס רכוש.

אבל גם במקבל מתנה כתוב.

חוק המתנה לא מדבר על מס רכוש.

הסעיף אומר שמתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר המתנה או להימנע מעשותו. נותן המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב.

אבל זה נותן המתנה. זה לא מס רכוש.

רשאי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו.

נכון. אני עכשיו אפנה ליועץ המשפטי ואני אגיד לו שיבוא ויטיל על הקונה את החיוב?

אבל זה יקרה כשהוא יבוא וישלם לך.

הוא בא אליך ומבקש את זה ממך.

זה עניין של פרשנות.

אגב, זה לא היועץ המשפטי. רשאי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו. כלומר, אתם, רשותם המסים. אל תערב כאן את היועץ המשפטי. היועץ המשפטי הוא עוד קטע. אם היה בדבר עניין לציבור, אז מגיע היועץ המשפטי או בא כוחו. בקטע הקודם, אתה מוסמך, אתה או מי שאחראי ברשות המסים על מס הרכוש, ורשאי על פי החוק לומר למקבל המתנה שאתה מחיל עליו גם את החובות וגם את הזכויות.


למה אתם לא עושים את זה? למה אתם לא מקלים עם הציבור?

אני מציג כרגע את העמדה שהתקבלה עם היועץ המשפטי ומנהל רשות המסים. מבחינת האפקטיביות של ההצעה אחזור ואומר שהפרשי ההצמדה, הריבית והקנסות הם מעבר ---

אל תחזור. אני כבר מתחיל להתעצבן. אל תחזור. יש נושא מאוד מוגדר. אני קיוויתי, והיו רגליים לדבר, שאתם תבואו עם תשובה חיובית. כנראה שלא אזכה לזה בקדנציה הזאת שאתם פעם תחזרו עם תשובה חיובית, אבל בסדר.


יש את הסיפור של מס רכוש, נושא בו התקיימו בזמנו דיונים אצל ליצמן. יש אנשים מסכנים עם כל העניין הזה והם הולכים כל הזמן בפרשנות המשפטית לחומרה. מה שביקשתי מהם זה שאדם מוריש לבן שלו, הבן יורש את האבא, נכס מסוים, קרקע שיש בה זכויות ויש בה חובות, הוא שילם חלק מהמס וחלק הוא לא שילם, הבן צריך לשלם את מה שהוא לא שילם ומזוכה על ידי רשות המסים על מה שהאבא כן שילם. מובן לגמרי. אם אבא שילם הכל, הוא פטור מלשלם.


שאלנו למה זה לא במקבל המתנה. למה מקבל המתנה, אותו אדם לא הוריש את זה לבן שלו, אין לו בן אלא הוא נתן את זה מתנה לדוד, למה אותה פרשנות משפטית לא יכולה לחול כך שמקבל המתנה מקבל את הזכויות ואת החובות? טוען מאיר שיש חוות דעת משפטית אצלם שזה כן וזה לא. אומרת שגית שהנה חוק המתנה, וחוק המתנה אומר שרשאי לדרוש זאת, את מילוי החוב, מי שהחיוב הוא לזכותו. זאת אומרת, כשאני בא ואני אומר שקיבלתי מתנה ואני מבקש מרשות המסים ללכת אתי כמו יורש, זכותם על פי החוק ואני חושב שציבורית גם חובתם, ללכת על פי הכלל הזה.


אני לא ארפה מהעניין הזה. מאיר, תגיד את זה גם לזאב פורת וגם ליהודה נסרדישי. אני לא ארפה מהעניין הזה. אני לא אעשה את מה שחבר הכנסת ליצמן התחיל, שאצלי זה ייתקע. אני לא רוצה שזה יקרה. אני מבקש שבשבוע הבא תבואו עם תשובה חיובית. אני מאוד מבקש זאת.

אני אעביר את הדברים.

כן, תעביר אותם. אין בעיה. אם ברשות המסים ישחקו ראש קטן, אז יהיה ראש קטן. זה באמת כבר מתחיל להרגיז אותי ואני אגיד לך גם למה. אנחנו ועדה ציבורית, אנחנו ועדה שעומדת לעיני הציבור, אז אם יש דבר שאתם לא יכולים מבחינת החוק, אני מסיר את הכובע, זה בסדר גמור, או שמתקנים את החוק או שלא. אם מדובר על פרשנות משפטית שאפשר להקל ואפשר להחמיר ואתם הולכים לחומרה ואתם לא נעתרים לבקשה – אחרי כל כך הרבה דיונים שהיו כאן, הוקמה ועדה ציבורית בראשות יורם גבאי, נשארו כל מיני דברים קטנים ואנשים מסכנים. הרי לא מדובר על כאלה שיודעים להתמודד אתכם, ייקחו עורכי דין וילכו לבג"ץ אלא מדובר על ציבור פשוט.

אני מאוד מבקש שתהיה תשובה חיובית. אני לא ארפה מזה. אני אפנה לזה את כל הזמן שבעולם. בלי נדר.

זה יכול לחול אם אנחנו נלך לכיוון הזה. זה יכול לחול רק על אותם אנשים שהיום בבדיקה אכן יימצא שהם שילמו עשרים שנים ושילמו גם את 1999. אם בבדיקה של היום יתברר שהוא לא שילם את 1999 וחסרה לו אפילו שנה אחת כדי להשלים את עשרים השנים, מעבר למתנה, זה לא יחול עליו.

אלא אם כן תאריכו את תוקף התקנות.

התקנות התפוגגו כבר ב-2003. יכול להיות שתבוא חקיקה אחרת.

לא חקיקה. אפשר אותה תקנה. זה בידיים שלכם.

אני אומר על סמך התקנות האלה.

אני אבקש גם שתאריכו את תוקף התקנות. בסדר.

בישיבה הקודמת היה רואה חשבון נדב הכהן שהיה חבר בוועדה הציבורית והוא עצמו אמר שלא הייתה להם שום כוונה להבחין בין ירושה לבין מתנה. התקנות לא מבחינות והן לא מדברות על ירושה גם ככה.

במקום שבאנו והרחבנו לטובה, גם בזה תוקפים. גם אותם אנשים שלא החלנו עליהם, הייתה להם אפשרות להגיש השגה וערר אבל אף אחד לא עשה את זה. היחידי שפנה לבג"ץ, בג"ץ אמר לו נא לפנות למנהל רשות המסים ולהגיע אתו להסדר על הפרשי הצמדה וריבית. המקרה היחידי שפנה לבג"ץ, הפנה אותו בג"ץ לרשות המיסים. זאת החלטה של בג"ץ.

מאיר, אף אחד לא תוקף אתכם. אני אומר לך את הרגשתי. אני חושב שאתם יכולים בעניין הזה לפעול. יש כאן עדיין מספר נושאים שנשארו פתוחים ואני מבקש לסגור אותם. הנושא של מתנה הוא בידיים שלכם. אם אתם רוצים, אתם יכולים, ואם אתם לא רוצים, אז אתם לא יכולים. אפשר למצוא הרבה תירוצים. אני מאוד מבקש שתעשו את השקלול האם מערכת היחסים של רשות המסים אתנו צריכה להיות תמיד לחומרה. אנחנו עומדים בפני פניות של ציבור. מדובר כאן באמת על ציבור חלש. אני לא רואה את ההבדל המשפטי שאתם לא יכולים להחיל את זה. אתם אומרים שהתקנות התפוגגו, בסדר, הן התפוגגו, ויכול להיות שצריך להאריך את תוקפן וגם על זה נדבר. האם באמת המדינה צריכה לסחוב את העניין הזה שיהיו לה חובות כאלה של אנשים? אם אני הייתי ברשות המסים, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.

הקמנו צוות שבוחן כרגע את החובות.

בוחן כרגע, בסדר. את התשובה על המתנה אפשר לקבל.

מספר נקודות. אני יושב ראש נמר, נפגעי מס רכוש. אני מכיר את המקרה הזה עליו אנחנו מדברים.

אני לא מכיר את המקרה.

לגבי יורשים ומתנות. יש מושג שנקרא נכנס לנעלי המוריש או נכנס לנעלי נותן המתנה. יש מספר חוקים גם בחוק המקרקעין שהכלל הזה מיושם באופן מלא. המקרה היחיד שמוכר לי ולאנשים נוספים שהם אנשי מקצוע, כולל פרופסור הדרי שגם הוא נתן חוות דעת בעניין הזה, אף אחד לא מכיר מקרה שבו הפרידו בין זכויות של יורש לבין זכויות של מקבל מתנה. אין מקרה כזה. המקרה היחיד, זה המקרה.


מדוע זה קרה. בזמנו היו תקנות להכיר בחובות ואז היו דיונים בוועדת הכספים, יצאו החוצה, הלכה הנהלת רשות המסים והוציאה הוראות ביצוע, אבל פתאום הסתבר שרוצים עשרים שנים רק ממי שהחזיק את הנכס ולא מכירים לא בנותן ולא במוריש. לא רצו להכיר בזה. הייתה מהומה גדולה בוועדת הכספים בעניין הזה וקיימו דיון מיוחד אליו הביאו את טלי ירון אלדר, מי שהייתה נציבת מס הכנסה, והיא אמרה: בסדר, נכניס גם יורשים. אז היא הכניסה יורשים אבל לא הכניסה מקבלי מתנה.

על זה אנחנו מדברים.

זה נראה כאילו הלכו להתנכל בכל נקודה.

אני מבקש מהם תשובות לגבי המתנה.

כאן הוא אומר שב-1999 הוא לא שילם. האיש הזה בא לשלם את 1999 אבל סירבו לקבל. אמרו לו שאו שהוא משלם את הכל, אם הוא רוצה את 1999, לא יכירו לו בזה. הוא שואל מאיפה הוא יכול להשיג כסף, אין לו כסף, אבל לא מעניין אותם.

בסדר. תודה.


מאיר, אני מאוד מבקש לבוא עם תשובה חיובית. אתם רשאים לבוא עם תשובה שלילית.

אני אבוא עם מה שישלחו אותי.

בסדר. תגיד לאלה ששולחים אותך שאני אראה תשובה שלילית בעניין של מתנה - אני לא מדבר על כל המכלול, אני רוצה לפתור את הבעיה בהמשך הזמן – זה כאילו אתם אומרים לנו שאנחנו לא מעניינים אתכם. אני אומר לך שכך אני אקבל את התשובה הזאת. אני לא רואה שום סיבה משפטית שלא תלכו לקראת. לא מדובר על הרבה מקרים. אני לא מכיר את המקרים ואני לא יודע על מה מדובר אבל אני רוצה להשלים את המהלך הזה שהוא מהלך נכון שצריך להשלים אותו. אי אפשר בכל דבר ללכת לחומרה.


אני מבקש שבשבוע הבא תהיה תשובה חיובית. אני אכניס את הנושא לסדר היום. אם התשובה תהיה שלילית, אני אראה את זה ממש, לא רוצה לומר לא פייר.

הפגיעה תהיה פגיעה אישית.

אני לא מכיר מקרה כזה.

אנחנו האחרונים שנפגע בו אישית.

כדאי להם כי אני עושה מה שהם רוצים. אסור להם לפגוע בי. אני עושה מה שהם רוצים.


אני הגעתי למסקנה בשנתיים האלה שרשות המסים מאוד שומרת על עצמה. מאוד מאוד. הם קבועים בנושא של החוקים, קבועים בנושא של התקנות. כאן אין סיבה משפטית. יש להם סמכות. אם קודם דיברנו על הנחת דעתו של פקיד השומה, כאן יש שיקול דעת. כמו שהם עשו את שיקול הדעת על הירושה, הם היו יכולים לעשות את שיקול הדעת על הנושא הזה ואין סיבה לא לעשות זאת.


אני מבקש שתבוא עם תשובה חיובית אבל אתם יכולים לבוא גם עם תשובה שלילית. זאת הסמכות שלכם אבל אז תהיה גם סמכות לנו.


תודה רבה. אני מודה לך. זה ממש לא אישי. אל תיקח את זה אישית. אני מכבד אותך ומעריך אותך ואני אמשיך להעריך אותך גם אם תהיה תשובה שלילית.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20