הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

PAGE
15
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15.2.2011

הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"א באדר א' תשע"א (15 במרץ 2011), שעה 11:30
הישיבה התקיימה בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון

היערכות המדינה לקליטת ילדי הפלשמורה – לציון עשור לכנס באר-שבע לשלום הילד 2011.

חברי הועדה: דני דנון – היו"ר
שלמה מולה

אללי אדמסו
יועץ לראש הממשלה לענייני העדה האתיופית
דוד יאסו
מנהל אגף עולי אתיופיה, משרד הקליטה
שרה וייסלר
מפקחת על קליטת תלמידים עולי מחוז דרום, משרד החינוך

מאיה שריר
מנהלת אגף קליטת עליה, משרד החינוך
משה באטה
מנהל קשרי עולים ואיכלוס, הסוכנות היהודית

דר' יצחק קדמן
יו"ר המועצה הארצית לזכויות הילד

עומר טיאצאו
לוביסט, עמותת "טבקה"

דני קסהון
מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

אברהם נגוסה
גטנט לקאו
תלמיד כיתה יא' בתיכון ניסוי קהילתי עש רבין בבאר שבע

סול דה מר רבינוביסי
תלמידת כיתה י' בתיכון ע"ש ברנקו וייס באשר שבע

יגאל אמיתי
דובר הוועדה

דנה גורדון

ציפי גלעדי

רות לובין – חבר המתרגמים בע"מ

היערכות המדינה לקליטת ילדי הפלשמורה –
לציון עשור לכנס באר-שבע לשלום הילד 2011

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו נמצאים היום בכנס העשור לשלום הילד, בבאר-שבע. אנו מברכים את המועצה לשלום הילד על העשייה ועל שיתוף הפעולה לרבות בטיפול, סיוע וקידום ילדי עולים. אנחנו עוסקים בנושא שהוועדה עוקבת אחריו באופן רציף, נושא שהוא חשוב מאד, היום בלילה מגיע מטוס נוסף של עולים יוצאי אתיופיה, שמונים וארבעה עולים ואנחנו מברכים על כך, כל עולה הוא נכס למדינה. היום אנחנו מתמקדים בנושא היערכות המדינה לקליטת ילדי הפלשמורה, אני רוצה לפתוח את הדיון ואני חושב שהכי מתאים לבקש מדטאן דלקאו, עולה מאתיופיה, עלה בגיל תשע, תלמיד בכיתה י"א בתיכון העירוני ניסוי קהילתי ע"ש רבין בבאר שבע לדבר ולספר לנו קצת מהחוויות שלו.

בוקר טוב, אני הגעתי לכאן ואני מאד מתרגש לעמוד פה ולדבר. אני מבאר שבע, לומד בכיתה י"א בתיכון קהילתי ע"ש רבין במגמת חשמל. עליתי לארץ מאתיופיה בשנת 2002 כשהייתי בן תשע עם אמא, אח ושתי אחיות. הגענו למרכז קליטה "רתמים" בנגב וכעת אני גר בבאר שבע.
כשהגעתי לארץ חששתי בעיקר מהשפה, לא דיברתי עברית ואף אחד במשפחה לא דיבר עברית. באתיופיה גרתי בעיר גונדה. אני אמנם לא זוכר את הדרך לארץ אבל אני זוכר שהיה כייף לטוס במטוס. ראיתי שהכל פה מאד שונה, האנשים היו כולם לבנים, לפני כן באתיופיה ראיתי רק איש אחד לבן, האנשים פה לבושים אחרת, אנחנו התלבשנו כמו שנהוג באתיופיה. פה אנשים היו לבושים אחרת, באתיופיה היו בניינים גבוהים אבל לא כמו פה. התרבות היתה שונה, אנשים דיברו אחרת אחד עם השני למשל באתיופיה ילדים לא פונים למבוגרים ובארץ זה יותר חופשי.
עלינו על אוטובוס ונסענו למרכז הקליטה. זו היתה נסיעה ארוכה ובדרך הנוף היה שונה, באתיופיה היה ירוק ופה הגענו למדבר. ב"רתמים" קיבלו אותנו המדריכים, היתה מדריכה אחת לבנה ומדריך ממוצא אתיופי שתרגם בשבילה. לקחו אותנו כל משפחה לבית שלה, בית קרקע עם שני חדרי שינה, סלון מטבח שירותים ומקלחת. באתיופיה גרנו בכפר גדול שם היה מוזנח לא כמו פה, יותר נקי פה ומסודר. באתיופיה הרגשנו שאנחנו שונים מאחרים, הרגשנו ששונאים אותנו, ופה בסדר כי כולם שונים, כל אחד בא ממקום אחר.
היו ילדים שבאו אתי אבל לא הכרתי אותם לפני כן אלא רק במרכז הקליטה. המדריכים עזרו לנו בזה שלימדו אותנו את השפה בקבוצות. הקושי העיקרי שלי היה שפה, אהבתי פה הכל, גם פה היו לי חברים כמו באתיופיה. המדריכים לקחו אותנו לבריכה וטיולים. למדנו הרבה עברית אבל בדרך משחקים.

היה בית ספר שהלכנו אליו וגם הילדים מן הקיבוץ הלכו אליו, היה שם כייף, התחברנו אליהם והם קיבלו אותנו יפה ולא היו סנובים. הלימודים היו קשים בהתחלה כי לא ידענו את השפה. באתיופיה לא למדתי כלום, כי לא חובה ללמוד שם. חשבון היה קל אבל בכתיבה ובקריאה התקשיתי. רוב המקצועות היו קשים, לא למדתי אותם אף פעם וגם לא ידעתי את השפה. היו שם סטודנטים שעזרו לנו, למי שהתקשה, ישבו אתו בצד ועבדו איתו. היינו שנה במרכז קליטה "רתמים" ואחר כך עברנו לשכונה י"א בבאר שבע. הלכתי לבית ספר "גבים" מכיתה ד' ובהמשך לתיכון רבין. בבית הספר הייתי התלמיד היחידי שנולד באתיופיה, היו בכיתות חמישה ששה תלמידים ממוצא אתיופי, ילידי הארץ, הם ניסו לפעמים לדבר אמהרית אבל לא כל כך טוב. אני משתמש באמהרית רק בבית. לאמא שלי יותר קל לדבר אמהרית.
היום כשאני מסתכל אחורה אני חושב שתהליך הקליטה היה טוב, היה גם קשה, היו ימים שהיה קשה ואז היו מי שעזר לי למשל המדריכים המשפחה והחברים. היה עוזר אם היו יותר מדריכים וסטודנטים אבל אני מרגיש שלא היו לי הרבה קשיים.
עוד שנה אני מסיים יב' עם תעודת טכנאי ואני רוצה להתגייס לקרבי אולי ל"גולני". אחר כך אולי להמשיך ללמוד בתחום האלקטרוניקה.
אני חושב לחבר את העולים לאלה שנולדו פה על ידי פעילויות משותפות. בעיקר כי צריך ללמוד טוב את השפה ומהר ולהכיר את המוסדות החשובים והחוקים במדינה. תודה.

אם עכשיו היית מגיע אתי היום בלילה לשדה התעופה והיית פוגש את העולים שמגיעים היום בלילה, מה היית אומר לילד בן תשע שהוא בגיל שאתה היית, מה היית אומר לו, איזה עצה היית נותן לו?

שלא יתבייש ושיתחבר יותר לאלה שפה.

תודה.

שלום. קוראים לי סול רבינוביסי מבאר שבע. עליתי לארץ מפארגוואי כאשר הייתי בת שמונה, לפני שבע שנים. עליתי עם סבתא, אבא וארבעת אחיי. הגענו לבאר שבע לשכונה י"א. ולא נקלענו למרכז קליטה מפני שכל המרכזים הינם בנייני קומות וסבתא אינה יכולה לעלות במדרגות אני יודעת שזה נשמע מוזר. אבל זה מה שנאמר לי.

כשעלינו לארץ התהליך היה קשה. אף אחד לא ידע עברית. אני ואחיי נכנסנו לבתי ספר רגילים. לי ולאחותי היה אולפן בתוך בית הספר, זה היה, זה עזר לי לעברית. אך פגע בי מאד משאר המקצועות מפני שזה היה שעות הלימודים הרגילות. אבי היה חודש אפילו פחות באולפן כי היה צריך לללכת לעבודה. אחרי מספר חודשים אבי הבין את גודל הקושי בגידול חמישה ילדים ובטיפול בסבתא. אבא נאלץ לשים אותה בבית אבות ונשארנו בבית הילדים ואבא. באולפן היינו עוברים פעילויות מיוחדות מדי פעם אך פעם הם היו על שעות הלימודים ולפעמים המורה היתה נשארת אחרי הלימודים לעזור לי בשיעורים.

כשהגעתי לחטיבת הביניים התייחסו אלי באופן רגיל, כמו אל שאר התלמידים, כאשר עוד הייתי צריכה עזרה, מי שבבית אף אחד לא ידע עברית. ולא קיבלתי את העזרה לה הייתי זקוקה. תהליך הקליטה היה קשה שהקושי הכי גדול היה השפה, הסיבה לזה היא שגם המורה באולפן לא ידעה את השפה שלי, ספרדית, וזה היווה קושי מאד גדול בתהליך הקליטה והלמידה.

הייתי רוצה להציע ליושב ראש הועדה לשים בכל בית ספר בו ילמדו עולים אחראי שיודע את שפתם ודואג להם לכל העזרה הלימודית שיצטרכו. מפני שזה בלתי אפשרי ללמוד עברית בלי מישהו שיודע את שפתם. לדאוג להכניס את כולם למרכז קליטה כי מי שנקלט במרכז תהליך הקליטה שלו יהיה יותר קל.

לעקוב אחרי הקליטה גם לאחר שנה שנתיים הראשונות ולעזור אם או קיים צורך. לדאוג שתמיד יהיו קבוצות של מספר עולים ולא לבד. לנסות ולעזור גם במובן החברתי בהשתלבות בכיתה, לתת במה להיכרות עם השונה על מנת שיהפוך לדומה יותר.

תודה רבה. מה היית מציעה היום לעולה חדשה?

לא לפחד, לא להתבייש, יקבלו אותה בכייף. פה בארץ מקבלים בשמחה ועוזרים לך ולא להתבייש.

תודה.

אני רוצה למקד את הישיבה. מבחינת הועדה, אנחנו מסיירים הרבה בארץ דווקא בשלב של היציאה ממרכזי הקליטה והגעה לערים השונות, ופה התחושה שלנו -וחברי חבר הכנסת מולה היה אתי בקרית ביאליק ביום חמישי, והגיעו לשם משפחות של יוצאי אתיופיה בלי שהעיריה בכלל קיבלה מידע מהסוכנות היהודית, משרד החינוך לא היה ערוך לכך וכך נוצר מצב שם שהיום יש קהילה שנמצאת בקרית ביאליק, אין מערכת חינוך מתאימה ואותם ילדים מוסעים כל בוקר חצי שעה.

בנושא שיתוף פעולה בין הגורמים השונים לטובת הילדים, אני רוצה להתמקד בסוגיה של הקשר בין היציאה ממרכזי הקליטה לקליטה בקהילה שהיא רגישה ובעייתית, ולשמוע מהמשרדים השונים, להתחיל דווקא מן הסוכנות היהודית ממשה, התחום שלך, העברת מידע בזמן אמת על משפחות שיוצאות ממרכזי קליטה לעיריות השונות ולמשרד החינוך. התחושה שלי היתה -אחרי הסיורים שעשיתי, שהם פשוט מגיעים וראש העיר פתאום עכשיו צריך להתמודד עם התופעה ולריב על השאלה מי יסיע את הילדים ולריב על תקציבים ושמענו מסול על ענין של מגשרים והכל פתאום "נופל" עליו בהפתעה.

במיוחד בשנים עברו, הרשויות לא ידעו לאן הולכים העולים אבל בשנים האחרונות, בארבע חמש השנים אחרונות, במיוחד בשנתיים האחרונות יש קשר הדוק עם הרשות המקומית כי שם ראינו את הנפילה הקשה, יש נסיגה בכלל, עולים במרכז קליטה היו בחממה, הם יוצאים לישוב קבע הכל נמחק, צריך להתחיל מחדש, ועשינו את הטיפול במעטפת יחד עם מרכז הקליטה, במקומות בהם יש מוקדים אנחנו מתקשרים עם המוקדים ובמקומות שאין מוקדים אנחנו מאתרים מראש. עולה צריך לצאת, נשארו עוד חודשיים, שלושה חודשים, מראש אנחנו שולחים התראה במכתבים: משפחה אמורה להגיע לרשות המקומית ולמרכזי הקליטה, גם כדי שיוכלו לדעת איזה ילד נמצא ומגיע.

לא התכוננתי לשאלה שלך, אבל אשלח לך את זה מחר ותראה את זה. יש טופס, פרטי המשפחה שתבוא, כמה זמן, איזה שלבים היו, יש פשוט העברת מידע מסודרת עם כל מה שקשור לקליטה. אני לא יודע איך היה בקרית ביאליק, אולי ראש העיר שם לא עודכן אישית אבל האנשים שמטפלים בשטח יודעים, "העברת המקל" היום היא תקינה, אין נפילה בדרך, הכל עובר לצד השני במלוא מובן ההמילה.

מאיה שריר ממשרד החינוך, אני מבין שקשה לך לדבר היום ושרה וייסלר מדברת במקומך. את גם כתבת את הדברים, גם לגבי שיתוף הפעולה.

אנחנו יודעים מראש, יש תיאום עם משרד הקליטה ואנחנו נערכים בכל מקום שאליו התלמידים אמורים להגיע, אנחנו במשרד החינוך מממנים את ההסעות. ביום שמגיע מידע, הוא מועבר לגורמים הרלבנטים. תודה.

נאמר פה, שבקרית ביאליק משרד החינוך מממן. קודם כל, אני הבנתי שיש הבדל בין מימון לפי מסלול לבין מימון לפי ראש.

לפי מה ששמענו ביום חמישי, הדברים שונים לחלוטין. גם אברהם היה אתנו וגם אחרים היו אתנו.

התקיים דיון אצלנו אצל המשנה למנכ"ל בענין הזה יחד עם מנהל המחוז של משרד החינוך לכן התקבלה החלטה.

מה ששמענו באמת בקרית ביאליק, זה שהרשות המקומית מחלקת הרווחה, מחלקת החינוך, ראש העיר מנכ"ל העיריה, כל רכזי הקליטה בנוכחות משה אריאל, שהוא מנהל המחוז, אמרו לנו במפורש: לא קיבלנו שום מידע, לפני שהעולים הגיעו לקרית ביאליק, אלה עובדות, אנחנו לא ממציאים אותן.

נבקש מדוד להתייחס לכך, אבל התחושה שלנו מהסיורים בשטח ברשויות המקומיות -ואנחנו מקפידים אחת לשבועיים להגיע לרשות, נוסעים לאור יהודה, לראשון לציון הרשימה ארוכה וראשי הרשויות מרגישים ש"נופלים" עליהם ממרכזי הקליטה, פשוט "נופלים" עליהם ואז הם צריכים להתמודד לבד כמו שאמר ראש העיר, אם יש לו יכולת כספית אז הוא מעמיד את הצרכים אם אין לו יכולת כספית אז הוא פשוט צופה מהצד. דוד, ההתיחסות שלך.

תודה רבה. אני מברך על הכנס הזה, הייתי גם בכנס הקודם היה מאד מרתק בענין הדור השני של העלייה ואני חושב שזה מאד חשוב שאחנו ממשיכים אותו.

אתחיל בתשובה לשאלה שלך, כפי שמשה בהטה התייחס, אנחנו היום, נכון שראש העיר לא יודע, ואני גם לא חושב שראש העיר צריך לדעת.

למה?

אני חושב שאנחנו לא ברמה כזאת שאנחנו יכולים להוריד את זה מלמעלה, מן הֲמַטֶה לראש העיר כי ברשות יש פונקציות שמטפלות בכל נושא ונושא. הרשימה הזאת עוברת מן המשרד למחלקת החינוך בעיריה שהיא בעצם אמורה לעדכן את ראש העיר, אנחנו מעבירים לרווחה את מה שצריך והיא בעצם אמורה לעדכן את ראש העיר, ויש גם את הרישום של של אותה משפחה שמגיעה. זאת אומרת יש שלוש דרכים בהו הרשות מעודכנת ואני חושב שמטבע הדברים אותם הגופים האלה אמורים לעדכן את ראש העיר. אנחנו לא שולחים את הרשימה הזאת לראש העיר ואני גם לא חושב שתהיה לו התיחסות נכונה ברגע שנשלח מכתב לראש העיר כי ייצא ששלחנו רק כדי לסמן V.

אין שום בעיה לשלוח את הרשימה הזאת, גם ללשכת ראש העיר, אין שום בעיה אבל הטיפול האמיתי בנושא הזה הוא במחלקות המקצועיות של כל רשות ורשות לכן אנחנו מעבירים לרווחה כפי שאמרתי, מעבירים למחלקת החינוך דרך משרד החינוך ומעבירים לאותם הגופים האחרים הרלבנטים. אם יש מוקד בישוב אז גם המוקד מקבל ולשכה של משרד הקליטה היא מקבלת זאת אומרת יש לפחות איזה חמישה גופים בתוך הרשות שמקבלים את ההודעה על מעבר של משפחה.

עכשיו, המעבר הוא מפורט, כמה ילדים בגיל גן יש כמה בכיתה א' כמה בכיתה ב', גם אם יש בעיות, בעיות נקודתיות. לאחרונה הגענו להבנה עם הסוכנות היהודית שגם מקרים קשים במשפחה -כי זה היה ענין סודי אישי פרטי של משפחה, גם הסודות האלו יעברו לרווחה, רלבנטי, סגור, בוועדות, ואז יש רצף טיפולי.

אני יודע שבקרית ביאליק אין שם מוקד אבל את הרשימה הזאת אם היה שואל ראש העיר היה מקבל אותה. הראיה לכך, אומרים לי שגם שם אין חינוך דתי, לכן גם בהסכמה שלו יצאנו במימון של משרד החינוך להסעת הילדים מבחוץ.

לגבי הענין של משפחה שמגיעה למקום שבו אין בית ספר מתאים, אני אומר שאנחנו לא מחליטים לכל משפחה ומשפחה איפה לרכוש דירה, ברגע שמשפחה רוצה והיא מגיעה לשם, חובתנו לתת לה מענה, חובתנו לתת לה את הטיפול אבל להגיד שאין מחלקת חינוך דתית בקרית ביאליק ולא לקנות זה כבר משהו אחר.

בנקודה הזאת אני חייב לומר, שאני חולק על דבריך. ראינו את הדברים בעיניים וזה בענין של החינוך ושל הרווחה. בקרית ביאליק, אם אני זוכר נכון, בכל משפחה שלישית יש מקרים קשים של אלימות במשפחה אז ראש העיר, אם הוא לא מקבל מידע על הבעיות הפרטניות במשפחה, שירותי הרווחה שלו בסופו של דבר קורסים. ופה אני חושב שצריך לעשות נוהל ולעגן אותו מבחינת יציאת משפחה ממרכז קליטה ולחשוב על הגוף שיעגן את הנוהל הזה, יהיה נוהל ברור, נוהל של חובת עדכון, שיהיה מקובל על כל המשרדים כמו שיש 'טופס טיולים' שאתה עושה אתו את כל הדברים.

יש טופס מסודר פשוט, כמו שיש 'טופס טיולים' יש טופס שעובר לכל רשות מקומית. לצערי הרב, מה שקורה הוא שהרשות המקומית לפעמים, אם יש אחד בעייתי אז היא מניחה בסל אחד את כל עולי אתיופיה, זה פשוט חבל.

אני ארצה לראות את הטופס. יכול להיות שצריך לעשות תקנות שראש הרשות יהיה חתום על כך או מישהו מטעמו שלא יבואו ויגידו, "לא הודיעו לנו, לא מסרו לנו, או באיחור רב מאד" אני חושב שאם יהיה נוהל כזה אז אף ראש עיר לא יוכל לבוא ולומר שהוא הופתע. ממה שאני שומע פה מנציגי המשרדים וממה שאני שומע מנציגי השלטון המקומי, הדברים הפוכים.

אני אשמח להראות את הרשימה שאנחנו מעבירים לרווחה, היא תגיע גם ללשכת ראש העיר הרלבנטית, ואנחנו נעשה את זה וזה יגיע דרך הלשכות שלנו במקום.

שלום לכם, אני לוביסט בעמותת "טבקה", התפקיד חדש אבלל אני לא חדש בענין, עמותת "טבקה" עוסקת בסינגור קהילת יוצאי אתיופיה, במשפט וצדק ואנחנו גילינו מספר דברים בקשר למידע שלא נשלח או שהגיע באיחור.

קודם כל אני מברך על הכנס הזה, דני, שלמה מולה, דוד, כל המכובדים שנמצאים פה, חשוב לדאוג למעבר חֳלָק ממרכז קליטה לישובי קבע, מה זה אומר? בדרך כלל עולים חדשים נשארים די הרבה זמן בתוך מרכזי קליטה והם יוצרים איזושהי תלות במערכת וקשה להם להסתדר בתוך הישובים הקיימים.

יש לשתף את הרשויות המקומיות -ודנו בכך גם בוועדה המקומית שהיתה בקרית ביאליק בדיון שקיימתי בענין הזה, הרבה לא מודעים לזה שיוצאי אתיופיה מגיעים מכל מיני מנטליות ותרבויות שונות. אני חושב שצריך ללמד ולהסביר לרשויות המקומיות מה אפשר לעשות, מה התרבות של עולי אתיופיה, כיצד אפשר לתרגם וגם יחד עם זאת להסביר לכל הממסדים שקיימים, אם זה בתי ספר, משטרה או כל מימסד כזה, איך לקבל יוצאי אתיופיה. הרבה פעמים יש אי הבנות, הרבה פעמים אנשים נרתעים מן המשטרה לדוגמה, כשהם שומעים משטרה, די נרתעים כי הם לא יודעים מה התפקיד של המשטרה, התפקיד שלה זה בטחון אישי ולא לאיים עליהם. וצריך להסביר את המערכת הזו.

הרבה פעמים תרגמתי למשרד הקליטה בכל מיני מקומות וראיתי למשל את הדבר הבא: על מנת למנוע "גיטאות" אומרים לעולים: אסור לכם לגור בחיפה, אסור לכם לגור במקום אחר והרעיון הוא בסדר גמור אבל אנחנו בעמותה חושבים שיוצאי אתיופיה צריכים לקבל בעצמם את ההחלטה איפה לגור. שזה אומר, אם הוא רוצה לגור בחיפה בוא נסביר לו, עוד כשהוא נמצא במרכז קליטה, בוא נסביר לו למה לא כדאי לו לגור בשכונה שיש בה יוצאי אתיופיה.

הנושא חשוב, אנחנו מקיימים עליו דיון בעוד שבועיים, אבל עכשיו נתמקד בנושא הילדים.

לגבי הילדים, אקח דוגמה שהיכרתי כשהייתי בתפקיד אחר: ילד שבתוך רשות מקומית, ארבעה חודשים ללא מסגרת, מסתובב, כי אין לו מגשר קהילתי, בחלק מהמקומות אין מגשר קהילתי, אין לו למי לפנות. בישוב ביאליק לדוגמה ואני אומר לכם את האמת, אני חושב שצריך לעקוב, כמו שנאמר פה, כשאתם שולחים רשימה לרשות מקומית, לאגף החינוך, רק אחרי שבוע או שבועיים, צריך לראות איפה הילד נמצא? ולבדוק האם נמצא הילד במסגרת.

החלק השני, בית הספר, אני אגיד לכם, אני מבקר בקריות בחיפה, אנשים נוסעים מקרית ים לחיפה כדי ללמוד. הם מחוייבים בגיור לחומרא להמשיך ללמוד במסגרת דתית וגם מחוייבים לכך מבחינת ההורים שלהם, שהם מסורתיים. אומרים להם: אתם במסגרת דתית טובה וזה בסדר גמור אבל צריך לחשוב אם יש במקום הזה מסגרת שמתאימה לילד הזה. אם אין אפשרות כזו אז תאמרו לו שאין אפשרות כזו ושזה עלולה להיות נסיעה ארוכה ביותר. תודה רבה לכם.

דוד יאסו, בנושא הדיון שלנו, אין פה נציג משרד שירותים חברתייים אבל כל פעם אנחנו שומעים שהמשרדים אומרים שאין להם תקציבים בפועל, איפה הדברים עומדים? האם תוכל לומר לנו מבחינת עבודת המטה שנעשתה?

לגבי נושא קליטת עולי אתיפיה אני חושב שאתה, מאז שנכנסת לתפקיד אתה מקיים דיונים רבים ובאמת ייאמר לזכותך הענין הזה, אני מברך.

אם אני מתמקד בנושא של החלטת הממשלה האחרונה מיום 14 לנובמבר 2010 אז רואים שהנושא של עלייה ממשיך ולא נעצר. ההחלטה הזאת באה ומיקדה אותנו באותו חלק האוכלוסיה שנמצא באותו ספר הרשימות, שיבדקו אותם ויחליטו להעלות את כל מי שזכאי.

עד עכשיו, מאז ההחלטה, עלו כ 500 איש שמתוכם 64.42% הם ילדים, מגיל יום עד גיל 18. כמו שציינתי, גם הלילה מגיעים. בענין הזה אנחנו, כל העולים, ממשיכים בקליטתם באותה שיטה של מרכזי קליטה כשמרכזי קליטה מפוזרים מצפת שבצפון עד ערב שבדרום, וגם מבשרת באמצע. שם שוהים שנה וחצי-שנתיים, אחרי זה רוכשים דירה בעזרת מענקים שהמדינה מעמידה לרשותם ויוצאים לישובי קבע. כאן יש לנו התמקדות מאד מיוחדת בנושא של הילדים, בזמן שהייתם במרכז קליטה, ההורים לא מממנים את התשלום למוסדות החינוך עבור הילדים. פעוטון, גן, מעון ובית ספר - הכל ממומן על ידי המדינה - משרד הקליטה, במהלך כל התקופה הזאת. כאשר יוצאים לישובי קבע המדינה, משרד הקליטה ממשיך לסייע במימון של בתי ספר, לא של הפעוטונים, כן של הגנים בתשלום אגרת החינוך בתוך בתי ספר כך שגם יש לנו איזשהו מעקב על הנושא.

אני בוחר לא להזכיר את הענין של משרד חינוך וגופים נוספים שמשקיעים, אני מדבר כרגע מבחינת הדברים של משרד הקליטה. אני חושב שניתן לראות שינוי בהרכב האוכלוסיה של העליה האחרונה שהרי אנחנו רואים שכ 65% מתוכה הם ילדים. זה אומר שהמיקוד או הכיוון שלנו מחייב מתן דגש לחזק את כל מה שאנחנו עושים, אני חושב שההשקעה הזאת היא השקעה מרובה מבחינת הדברים.

לגבי השאלה שלך האם היו דיונים בועדה לנושא של התיקצוב, אומר שאתמול היה דיון ואני לא יכולתי להשתתף בו אבל המנכ"ל עידכן אותי. היה דיון אצל מנכ"ל האוצר אתמול, היה דיון סוער כפי שהוא הגדיר, המנכ"ל, ואני לא חושב שהם הגיעו לאיזשהי הבנה אבל הדיון הזה צריך להימשך במקביל ללחץ שאתה מפעיל אותו יחד עם האנשים שלך בכנסת, אני מקווה שהם יעמדו בהתאם.

לגבי תקציב, כרגע אין שום שנוי בנושא, אנחנו מתוקצבים על ידי משרד הקליטה מתוקצבים על אותו מספר האוכלוסיה שהעברנו זאת אומרת כ 200 עולים בחודש, כ 2,400 נפש לשנה. על בסיס זה אנחנו כן מסובסדים, נכון להיום התחזית של הסוכנות היהודית אומרת שכמעט 3,000 עולים יגיעו בשנת 2011, אנחנו כבר הודענו לסוכנות היהודית שזה לא היה הסיכום של הממשלה ולנו כרגע אין את התקציב הנוסף בעצם ל 600 או 700 הנוספים. כרגע אני מאמין שבדיון שהיה אתמול עלה גם הענין הזה.

התוכל להרחיב את הנקודה הזו?

נושא הקליטה של יוצאי אתיופיה מתוקצב בשני פלחים: האחד השכרת מרכזי הקליטה, כל הנושא של המבנים, זה תקציב קשיח והתקציב השני, ששייך לאגף שלי, הוא כל הנושא של הפעלת כח האדם במרכזי הקליטה, כל הנושא של חברה ותרבות, כל הנושא של הסעות, המימון לפעוטונים ולגנים וכל מה שצריך, זה התיצקוב של האגף שלי והתצקוב הזה הוא פר ראש, אני עושה מכפלה אני יודע בדיוק מה תחזית העליה ועל פי זה מגיש את הבקשה.

כרגע יש החלטת ממשלה אני צריך להיות צמוד להחלטת הממשלה והחלטת הממשלה אומרת 200 נפש בחודש, מכפלה ב 12 היא 2,400. ה 2,400 האלה הם אוכלוסיה שטרם רכשה דירה. נכון להיום יש כ 4,740 נפש במרכזי קליטה, עד סוף השנה, עם היציאה באמצע, נגיע ל 5,600 זה מבחינתי מה שצפוי, לזה אני כן צריך להיות מתוקצב מעבר לזה, אנחנו לא מתוקצבים לכן גם הדבר הזה עלה אתמול אצל מנכ"ל האוצר ומנכ"ל האוצר קיים סיור ביום שלישי שעבר במבשרת.

אתה מתוקצב במסגרת התקציב הדו שנתי, בשנת 2011. האם אתה מתוקצב גם ל- 2012 או רק ל- 2011?

שוב, כאשר החליטו את ההחלטה הזאת לא היה הנושא של הצפי שלי. התקציב הדו שנתי עבר לפני החלטת הממשלה, כל הנושא מבחינת הצפי שלי ושל מה שאני צריך התבסס על 2,400 עולים. לגבי עוד תקציב, הרי תקציב אנחנו מגישים ביולי, יולי אוגוסט מכסימום מגישים אותו וזה מה שמאושר. כרגע אני מתוקצב כפי שאני אומר לך על 2,400 כל חודש, כל שנה, גם ל 2012, זה על אותו בסיס אם זה יהיה טייס אוטומטי אבל אל תשכח שהיה קיצוץ עכשיו של 4% וזה פוגע בדיוק באותן נקודות.

2,400 לשנת 2011, 2,400 לשנת 2012 זאת אומרת שיש 4,800 לתקציב 2012, זאת אומרת שזה לא מספיק כי אתה לא יכול להיות מתוקצב רק על העולים שיבואו, הרי מה קורה עם אלה שנמצאים במרכזי קליטה? זאת אומרת התקציב שלך לכאורה צריך לגדול, בגלל המשך העליה, הרי מצד אחד העולים לא יוצאים ומצד שני מגיעים חדשים, יוצא שאתה עלול להגיע, נניח, תיאורטית, אל סוף 2012 עם כמעט 7,000 עולים במרכזי קליטה. השאלה שלי היא האם בתקציב 2012 זה בא לידי ביטוי או שלא.

כן בא לידי ביטוי. אני לוקח את הבסיס של כמה יש לי היום במרכזי קליטה.

יש תקציב בסיסי שקבוע לאותה נקודת זמן לפי מספר העולים שישנם. על זה מתווסף מספר העולים החדשים שעתידים לעלות וזה התיקצוב שיש לי. התיקצוב שלנו הוא כזה שנכון נלקח גם ב 2012 אבל ב 2012 אני לוקח בחשבון את אלה שעתידים לצאת במימון הרכישה, את אלה שלא יכולים לצאת, ועל זה אני מוסיף את הנושא של עלייה, לכן אני כן מתוקצב, אני מתוקצב לאותם שיגיעו ב 2011 נגיד 2,400 ואני יודע שב 2012 יש מספר מסוים, יש לי את התקציב הזה ועליו אני מוסיף עוד 2,400 שעתידים להגיע.

אנחנו מנהלים מאבק לגבי הגדלת המענק למשפחות שנמצאות במרכזי קליטה, ויש את הצוות שאתם שותפים לו, השאלה שלי היא מה התאריך הקובע לקבלת המענק. אסביר, משפחות עוברות דירה בקיץ, לא מתחילים לעבור באמצע שנה אלא עוברים ביוני יולי, אוגוסט זה כבר מאוחר מדי. אם המענק יפורסם בחודש מאי או יוני אי אפשר יהיה לעבור. השאלה היא מהו התאריך שלפניו יהיה אפשרי עדיין למשפחות לחפש דירה, למצוא עורך דין, לחתום על חוזה, למצוא בית ספר הלוא זה תהליך ארוך, אז אם בחודש אפריל או מאי מנכ"ל האוצר יתעורר ויגיד שהמענק יגדל ב 40% הרי זה לא יעזור, כי משפחות כבר לא יוכלו לעבור ואז תהיה לנו בעיה במרכזי הקליטה אז השאלה מבחינתכם כגורם מקצועי, מה התאריך שאתם אומרים שאם עד התאריך הזה אין פרסום של המענק המוגדל הוא לא רבלנטי לשנה הבאה ומרכזי הקליטה יהיו בבעיה.

אני חושב שלתשובה הזו אני לא יכול לענות באופן מיידי אבל אני אתייחס אליה ואומר כך. הנושא של המשכנתאות אולי פה לא אמרתי ואתה יודע אבל השאר כאן אולי לא, במהלך שנה וחצי או שנתיים שמנצאים העולים במרכזי קליטה הם לומדים באולפן עברית, אולפן גיור, הכרת הארץ וחצי שנה אחרי שהם עולים לארץ הם כבר מקבלים הסברה בנושא מימוש או רכישה של דירה. יש איזשהו ידע מאד מאד עשיר בתוך מרכזי קליטה, יש גם נהלים אפילו סרטונים שאנחנו מחלקים כאשר נמצאים במרכזי קליטה בנושא רכישה והדרך לרכוש. המשכנתא או המענק שנותנים, המענק הבסיסי הוא כמעט ולא נעצר, ראיתי אתמול שחביב כבר הגיע וסיכם עם הסוכנות היהודית שיודיעו לכל העולים שיכולים לרכוש שהם יכולים, באילו מקומות ובאיזה דברים אבל ללא התוספת שאנחנו מדברים עליה שהיא הנושא של 40%.

האנשים לא יוצאים כי הם יודעים שהמענק אמור לגדול אז הם מחכים במרכזי הקליטה.

אני יודע, אני חי בתוך עמי, זו בעיה שאנחנו מתמודדים איתה. הלואי שתלחץ בדרכים שלך כדי שבאמת האוצר יתן לנו את האפשרות הזאת. כמה שיותר כך זה יתבצע. למשל אנחנו צופים בשנת 2011, בשנים עברו יצאו מעל ל 2,000-2,500 כל שנה מיולי עד ספטמבר. לעומת זאת, אנחנו צופים שהשנה לא יהיו רכישות, לא יצאו יותר מ 1,000 זאת אומרת כבר ירדנו כמעט ב 50% ממה שהיינו מצפים לו כל השנים לכן הבעיה זאת היא קיימת, אני ער, אנחנו מדברים עליה, השרה, המנכ"ל וחביב שמבין את הענין הזה, אנחנו מדברים, אני אשמח שתלחץ כדי שהמענק הזה יגיע בהקדם. אם יגיע מאוחר כמו שאתה אומר אז נכון, היציאה תהיה שנה או שמונה חודשים אחרי זה ולא תהיה בשת 2011.

אם מדינת ישראל ב 2012,2013 שלא יהיה פקק, שלא יהיה מקום, לפי דעתי צריכה לפרסם את המענק למשפחות, את המענק הזה, יש עכשיו לפרסם כדי שיוכלו לצאת ב 2012, שיהיה לנו מקום. בעצם כרגע אין אפשרות. אין בעיה לקליטה ב 2012 כי יש מקום, אבל אם לא לוקחים משכנתא אנחנו ניאלץ לפתוח מרכזי קליטה, זה הון תועפות למדינה וחבל שזה יהיה ככה.

דוקא אתייחס לנושא המענק, ועזיבת מרכזי קליטה, אני יודע שהרבה מאד עולים לא רוכשים אפילו אחרי שלש שנים, שנתיים והגיעו עד ארבע. ובין הסיבות נמצא גם הנושא של המענק. יש גם צעירים ומבוגרים רבים שלא מקבלים שום משכנתא ולא יוצאים ממרכז קליטה, יש עולים שהיו צריכים כבר להגיע ה למרכז קליטה אבל הוא לא מתפנה ויש בעיה של מקום.

בענין המענק יש דבר נוסף, המענק שמקבלים אותו היום הוא יחסית לא גדול ואי אפשר לקנות אתו דירה באיזור שהם רוצים דווקא אלא אם כן במקומות מוזחנים וכו' וכו' כן יכולים. אלה שאין להם ברירה, הם יוצאים וקונים במקום מוזנח אז בסופו של דבר אנחנו רואים את התוצאה והתוצאה היא עגומה.

זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת ולתת פתרון ומענה. אני חושב שהועדה הזו שדני מוביל אותה יכולה להפעיל לחץ גם כלפי האוצר וגם כלפי כל הגורמים שמעורבים בנושא כד לתת מענה כדי שהעולים ייקלטו יותר טוב כי נושא הקליטה נופל בנושא של איך שאנחנו נקבל אותם ואיך שיקבלו את הטיפול הנכון. אם יקבלו את הטיפול הנכון העולים יכולים להגיע ולהשתלב בחברה הישראלית הכי טוב שיש אבל אם לא ניתן הטיפול הנכון אז כמו שאנחנו רואים את הבעיות שצצות כל יום זה מה שיקרה והטיפול הוא מאד חשוב.

לגבי הילדים שנקלטים, לגבי החינוך עצמו. אני אישית חוויתי וראיתי את זה בזמנו, כל הנושא הזה קם ונופל על החיבור בין משרד הקליטה, הסוכנות והרשויות. כל עוד שהחיבור הזה לא יתפקד כמו שצריך העולים יפלו, יפלו חד משמעית.

מה זה לתפקד כמו שצריך?

המידע, המידע שמשרד הקליטה והסוכנות צריכים להעביר. חייב היה גם להגיע לראש העיר. אין כזה דבר שלא יקבל.

בפתח תקוה ראש העיר לא רצה לקלוט, זה לא קשור.

יכול להיות גם ראש העיר בזמנו שלא ידע ש 170 ילדים שהיו, שהגיעו לישוב שלו, הוא אמר ש 70 ילדים יגיעו. כל מערכת החינוך לא ידעה כמה ילדים נמצאים וזה חבל כי הילדים לפני שמגיעים למרכזי קליטה צריך לסדר להם את כל הנושא של החינוך ואת כל הטיפול המינימלי שמגיע, שעולה רוצה לעבור לדיור קבע במילא הוא עושה קליטה שניה וזה עצוב, כי קודם לכן הוא נקלט במרכז קליטה ואז כשהוא עובר לדיור קבע יש לו קליטה שניה שהוא צריך להתגבר עליה בישוב, ועוד נדבר עליה אז כל המערכת צריכה ללוות אותו כדי שהוא ייקלט טוב.

אני ממש מצטער להגיד לכם, אנחנו, לפני שעוזבים עולים אנחנו עושים להם סיור מקדים עם כל הרשות הקולטת אז מה אתם מדברים עכשיו? זה חבל. אנחנו עושים להם סיור מקדים. אני השתתפתי בסיורים.

ראש העיר, האם הוא יודע שמגיעות 20 משפחות לקרית ביאליק בעוד חודשיים? ראש העיר בעצמו?

לא, אני לא אמור לארגן את זה.

פה הכשל.

אני חייב לספר פה משהו, על פעם שעשינו סיור ואני אגיד לכם גם למה לא מעדכנים את ראש העיר כשעושים סיור. בעיר חיפה היו אמורים לצאת שני אוטובוסים באו כדי לעשות סיור מקדים שהוא מדבר עליו, מנהל המוקד ונציגי הרשות מהרווחה ומהחינוך, ופתאום ראש העיר נתן הנחיה שלא יעשו בחיפה אז השרה היתה צריכה להתערב, המנכ"ל היה צריך להתערב לסיור והעולים עצמם כבר רכשו ולא שאלו אותי אז לכן אני חושב שהסיור הזה שמשה מדבר עליו הוא מאד נחוץ, לפני כן אמרו לי: מדינת ישראל היא מדינת עלייה אבל לא הבאת עולים אז יש פה שאלה איפה כל הרשויות ולכן אני אומר אל"ף, אתה צודק במה שאתה אומר, דני, אבל אנחנו מעבירים, מבצעים, אז פה אולי, סלח לי, אני נמצא במגרש שלי אבל אני קורא למעורבות שלכם בענין הזה וכל מי שבישוב גם כן כנציגות הארגונים. תודה.

אני חושב שכל המערכת צריכה לדעת לטפל בעולים היטב כדי שהם ייקלטו בצורה הכי טובה. אם לא נעשה את זה אז זו בעיה שאי אפשר לפתור אותה. המערכת עצמה היא גוף מאד גדול שבו כל אחד מפיל את הדברים אחד על השני, זה בעייתי.

בענין של ביאליק, אני לא יודע מי מדבר את האמת. אנחנו היינו שם ביום חמישי, היה נציג של משרד הקליטה והיו נציגים של משרד החינוך, כל המערכת העירונית, כולם אמרו שלא שמעו את הדברים שאנחנו אמרנו. אף אחד לא מחפש אשמים. מה שאנחנו כולם רוצים הוא לקלוט את העולים בצורה טובה. זה כל הענין. אם באמת יש משהו שמתפספס אם אנחנו מודעים לזה ואנחנו מעכשיו הלאה נתקן - זה חשוב מאד. אבל, בענין של קרית ביליאק כולנו נדע שיש כשלון שם כי אנשים לא היו צריכים להגיע לשם ואנחנו יודעים שאין, אין מענה לאזרחים שם אבל, הלאה אנחנו צריכים באמת לדאוג, דוד, למה שאתה אמרת "גם אתם תהיו מעורבים" - אתה יודע שאנחנו מעורבים, אנחנו לרשותכם מתי שאתם רוצים, אבל אנחנו אין לנו את הנתונים שיש לכם, אתם נמצאים בתוך המערכת ולכן חובתנו לתת הערות ולהביא לתשומת לבכם. בענין ביאליק כשלון, צריך לתקן.

לגבי מה שאמרת בענין שהסוכנות, שאומרת 3,000, אני חושב שהסוכנות צודקת, ואני אנמק. כי 350 היו צריכים להגיע בדצבמר, והם בעקבות החלטת הממשלה.

הרשה לי לתקן, 500.

נכון, 500, תודה על התיקון, היו צריכים להיות אותם 600 שאתה מזכיר עכשיו, היו צריכים להגיע ב 2010 כי הם בתקציב של 2010 מכל מיני סיבות גם בעיות בענין אתיופיה אייר ליינז וגם מבחינת כל מיני סיבות בירוקרטיות אנשים הגיעו בינואר אז עכשיו אתם באים ואומרים: רגע רגע, הממשלה קיבלה החלטה.

אתקן אותך עוד יותר, ה 500 הם נוסף ל 7,800 הם לא הם בתוך ה 7,800.

זו האמת ולכן אל תעשו פה בעיות. הסוכנות צריכה להביא את ה 3,000 כפי שהיא תיכננה, זה בצדק, הם לא עברו את המסגרת של התקציב.

מבחינת לוח הזמנים בענין הגדלת המענקים אני חושב שהועדה נכשלה. אני אגיד למה. כי החלטת הממשלה מדברת במפורש, ומה כתוב שם? 60 יום, עד 60 יום, אתמול מלאו 90 יום, ולכן יש כשלון. אין מה לספר, צריך פשוט שמשרד הקליטה שעומד בראש הפירמידה בענין החלטה לומר, החליטה ממשלת ישראל תפקידכם לזרז את האוצר להגדלת המענק. תודה.

אחת ההחלטות היא שיהיה נוהל מחייב אני אבקש מן המשרד שייִדָרֵש את הנוהל גם לערב את הארגונים השונים שפועלים מבחינת היידוע.

רק להגיד משהו קטן לגבי התקציב, בהחלטת הממשלה כתוב שאם יש איזושהי בעיה של תקציב כלשהו גם למשכנתא, ומדובר על אנשים שאמורים להגיע אחרי שהממשלה החליטה, אם תהיה איזו בעיה כלשהי ואם זה בחינוך אם זה בקליטה אם זה בדיור, בהחלטה כתוב שמנכ"ל משרד האוצר הוא הגורם שמטפל בנושא הזה אבל יחד עם זאת, משרד הקליטה או משרד החינוך צריכים להגיש תכנית עם דרישה של תקציב למנכ"ל האוצר, הוא אמור לפתור את זה לפי החלטת הממשלה. תודה.

משהו שחשוב לחשוב עליו בנושא של מתווכים, המתווכים האלה "עובדים" על הצבור, אני לא אשכח איזו כתבה שראיתי לפני כמה שנים בערוץ 2, בלילה מכרו להם קומה ראשונה על הנייר, המתווכים לקחו אחוזים, והסתבר שהעולים חתמו על חוזה לדירה בקומה שמינית. והרבה פעמים גם כשמגיעים למקום לא מבינים את המושגים, לא יודעים מה זו סביבה טובה, לא סביבה טובה, מחתימים אותם על חוזה והם לא יודעים. אני מציע שמשרד הקליטה או הסוכנות היהודית ימנו נציג מטעם המשרד שילווה ויסביר לעולים איפה כדאי להם לקנות ולהפסיק עם המתווכים.

נכון להיום אני מכיר את התופעה הזו מן העבר השאלה אם נכון להיום זה עדיין קורה.

מה שאמרת, לגבי עיריית חיפה, הוא חמור. אם דבר כזה קורה היום, אנחנו מבקשים שוועדת העליה הקליטה באופן מיידי, זה ראש עיר גזען, נזמן אותו לכנסת ונטפל בו בכל חומרת הדין. אם אתה שומע היום שיש סיור של עולים שיוצאים מכל מקום, מאתיופיה, מארגנטינה, מרוסיה מכל מקום, שראש עיר התבטא בצורה כזאת, אסור לכם לעבור על סדר היום וצריכים להעביר את זה אלינו ואנחנו נפעל בכל הכלים שלנו מול אותו ראש עירי גזען שמדבר בצורה כזו.

לשמחתי דוקא הוא הבין, אחרי ששמע שני צדדים, גם השרה וגם המנכ"ל, והיום מוכן אפילו לקבל יותר, הוא הבין בידוק מה המשמעות, אחרת לא היינו שותקים ולא, אני חושב שעכשיו זה הסתדר.

שתי נקודות לגבי מה שעלה כאן. נקודה ראשונה, לגבי התכנית כפי שנשאלה על ידי דר' אברהם נגוסה, כמובן שגם משרד החינוך, גם משרד הקליטה, גם משרדים אחרים כן העבירו, לכן זה נמצא בדיון כפי שאללי ציין, אצל מנכ"ל משרד האוצר שהוא המתכלל, הוא היו"ר של התכנית הזאת. אמרתי קודם שבדיון שהיה אתמול לא יצא 'מי יודע מה' ואני מקווה שאולי בדיונים הבאים יצא. גם הזמן שהוקצב להם היה 45 יום ועברו כבר לפחות עשרה ימים מאז שהקצבת את הזמן אז אני חושב שזה בטיפול אבל אנחנו כן הגשנו.

לגבי המתווכים אני רוצה שתבינו, לפני שנתיים יצאה עוד תכנית עם הסברה, עם דיסק, עם דרמה, כל מה שאפשר לעשות, אנחנו מחלקים את ההסברים לכל משפחה בשאלות איך לקנות, על מי לסמוך, ומהם כל הדברים שנוגעים לענין, אפילו אמרנו שמתווך צריך להיות עם תעודה ותמונה שלו. עכשיו, מתווך כזה שלא יכול לקחת את המשפחה ממרכז קליטה בלי שהמנהל או מישהו מטעמו יראה את זה, בא בלילה ואז הם אומרים לעולים, ולצערי הרב הם אומרים לעולים אלה? זה שלטון, הם עובדים עליכם, תסמוך עלי, אין לי שום אינטרס, וכו'.

אותם מתווכים בני העידה, הם לא מתווכים הם עוזרים למתווכים מתוך העידה, באים ומשכנעים אותם בלילה, אין משמרת 24 שעות של מדריכים במרכז קליטה, בלילה מגיעים ולמרות כל כההסברה שאנחנו עושים הם באים ולוקחים אותם אז אתה צודק אבל זה פחות ממה שהיה לפני שנתיים, אני לא יכול להתחייב שהכל נגמר ואין דבר כזה, זה קיים אבל אנחנו נותנים את כל הכלים, את כל ההדרכות כדי למנוע. לצערי הרב העולים מאמינים לבני העידה שלא נמצאים במימסד יותר מאשר לנו שאנחנו נמצאים במימסד.

פה אני אין לי ויכוח אתך, דר' אברהם נגוסה, לגבי המספרים, אני אומר עובדות, אתן דוגמה אחת, למה אנחנו מתעקשים בענין התיקצוב. משפחה שמגיעה היום, לפני שהיא מגיעה למרכז קליטה כל הדירה שלה מרוהטת בציוד. יש סעיף ציוד. סעיף הציוד הוא קשיח ולא גמיש. אם לא מתוקצב ב 2011 על 3,000 אין לי ממה לתת להם מבחינת הדברים האלה לכן זה מה שאנחנו אומרים: התיקצוב שלנו, וחבר הכנסת מולה מכיר את זה, מכיר את זה גם כעובד סוכנות וגם כעובד משרד קליטה לשעבר, זו הנקודה שבה האוצר לא שואל אותי, יש בתקנה הזו, תקנה קשיחה שנקראת בסוף השנה בלי ששואלים, כמו טייס אוטמטי, אז לכן פה הבעיה שלנו.

הבעיה היא לא מתי הגיעה השרה לאתיופיה, כדי לראות וגם אלה שקיבלו את ההחלטה ואת אלה שהביאו אותם לקבל החלטה, אנחנו לא מתנגדים לעליה הזאת להיפך, הלואי וכולם יכלו להגיע היום אבל אי אפשר לעשות את הדברים האלה בלי הצד השני, תודה.

תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות למועצה לשלום הילד ובמיוחד ל"שלם" על כל העבודה שאתם עושים משך כל השנה בנושא זכויות הילדים. אני יודע על פניות פרטיות שמגיעות אליכם כל שנה ואני יודע באיזו מסירות אתם עובדים אז תבורכו.

לגבי ההיערכות לקליטה יש מספר נקודות. שמענו את הדברים בקרית ביאליק ואני מקווה שמה ששמענו בקרית ביאליק זה רק בעיה נקודתית.

מה שקצת יותר מטריד אותי הוא שנציגי המשרדים שהשתתתפו בדיון לא סתרו את אנשי המועצה ואת אנשי העיריה לכן יש בהחלט בעיה מהותית.

אני מציע שתלכו הביתה, תעשו שיעורי בית, תבדקו את זה מחדש, יכול להיות שהמידע שאתם מעבירים לא מגיע בדיוק ליעדו ואפשר, זה לא עולה כסף, זה לא משכנתאות, פשוט אפשר לחסוך הרבה מאד תקלות בענין הזה.

הבעיה העיקירת שלנו, בעיקר שלכם במשרד החינוך, הבעיה היא שמגיעים עולים לישובים שבהם אין בית ספר ממלכתי דתי, הבעיה היא ההסעות למקומות מרוחקים, הבעיה שהסעות למרחק גדול עולות הרבה כסף ואלו הבעיות המשמעותיות ביותר צריך לדעת להתמודד אתן.

נכון, ראש הרשות אמר לנו שצריכות להגיע 70 משפחות או 100 משפחות לקרית ביאליק, אז אם הוא יודע שיש מידע כזה, אז אפשר להעביר את הפילוח של הילדים שאמורים להגיע בכל הגילאים ולכל שכבת בית ספר, אפשר פשוט להעביר ולוודא שזה מתקבל. פשוט לוודא שזה מתקבל. אז יודעים במועד.

עד כמה שאני זוכר, בנינו מערכת ממוחשבת, משה, אפילו כל משפחה באיזה תאריך היא עוברת, יש מערכת ממוחשבת, אני בניתי אותה עוד כשהייתי בסוכנות, לכן אי אפשר לבוא להגיד היום שאנחנו לא יודעים את המידע, ואת אותו המידע אפשר להעביר לרשות.

הבעיה הגדולה שלנו אני מציע לך אדוני יושב הראש, לא להשלות את עצמנו, אני מציע שאנחנו נקבל את ההחלטה, מבחינתי החלטה ראשונה, שצריך לבוא ולהגיד: בשום פנים ואופן לא יתעכב אף עולה מלהגיע לארץ גם על חשבון מרכזי קליטה סתומים.

מבחינתי, אם היו באים כדי להתארגן לפני הגעת העולים, לא היו מחליטים למשל על משכנתאות וההחלטות להגעת עולים לא היו מתקבלות. אני אומר לך שגם כשאנחנו הגענו, חלק מאנשים הגיעו לבתי מלון אז קודם כל צריך לקבל החלטה שהעלאת אנשים לא מותנית בזה שעולים עוזבים את מרכזי הקליטה, קודם כל העולים מגיעים לכאן ועם קשיי הלקטה מתמודדים כאן.

אני מאד מעריך את הנחישות של ראש הממשלה ושל איל גבאי ועל העזרה הגדולה שאללי נתן כדי שהחלטה הזאת תתקבל, כדי שהעולים יגיעו. וקודם כל לא עוצרים אף עולה מלהגיע לארץ. מבחינתי אני חוזר ואומר אם מרכזי הקליטה מלאים אז שיהיו בבית מלון. ואני מכיר את ספר התקציב כמוך אדוני יושב הראש, אני משתתף בדיונים בועדת הכספים, אני לא תולה תקוות גדולות שינתנו מענקים ולכן חשוב שגם אם אין מקום במרכזי הקליטה, עדיין יגיעו עולים. אני מוכן שאנחנו ניאבק אבל צריך לעשות את ההפרדה הטוטאלית בין מאבקי התקציב לבין העלאת עולים.

לגבי התקווה למענק מוגדל, התקציב שלנו הוא תקציב דו שנתי ואנחנו יודעים את הקשיים שהממשלה מתמודדת אתם, קיצוצי תקציב, עלית מחירים, דלק, לחם כל ההתייקרויות האלה אי אפשר לחתוך אותן מן השמים ולכן אני מתקשה לראות את המענק המוגדל.

אני כן יודע לומר אדוני יושב הראש, שהפתרון התקציבי חלקו חייב לבוא מתוך משרד השיכון ואגיד לך מדוע. בשנה שעברה בתקציב נדמה לי בימים הראשונים של ינואר 2011, משרד השיכון החזיר 700 מליון שקל מהמשכנתאות. התקציב הזה הועבר למשרד הבטחון. התנגדתי. אם משרד השיכון היה בא ואומר: יש לי תקציב לא מנוצל, אני נותן אותו כמענק לעולים האתיופים אז אפשר היה לפתור את הבעיה.

כל שנה בין 700 מליון למיליארד שקל משרד השיכון מחזיר לאוצר ולכן אני לא חושב שצריך ללכת עכשיו לחפש, קודם כל שיתנו את התקציב הקיים. השיטה הזאת שמעבירים תקציב רק לאתיופים במשרד השיכון ואז אומרים לך: "טוב, אבל התקציב הזה הוא לאתיופים וזה נגמר" בעוד שבמקום אחר יש המון תקציב. לכן צריך לבוא בגישה נכונה ושהיא משכנעת ואני חושב שהקרב צריך להיות קודם כל ניצול חכם ונכון של תקציב משרד השיכון בהקשר המענק כי ראינו את זה וגם כנראה נראה, לפחות מה שצפויים, שבגלל בעיות הנדל"ן רואים שאלפי זוגות צעירים הולכים עכשיו לקנות דירות אבל יש תקציבים במשרד השיכון.

דבר נוסף, שאני רוצה להגיד לך, דוד, אני חושב שההיערכות שלכם מבחינת התקציב היא לא מספיק טובה. אני לא בטוח ששרת הקליטה נאבקת להשגת תקציב. מה שהיא מתעסקת זה להשיג תקציב למדענים עולים וזה בסדר, אני לא רוצה להגיד אפילו שהיא רואה את עולי אתיופיה כילדים חורגים אבל אני בטוח שאם שרת הקליטה היתה רוצה, כמו ששר החוץ יודע בדיוק לאיים על ראש הממשלה עם 15 מנדטים, תאמין לי כל המשכנתאות היו מגיעות אבל לא בטוח שהיא נאבקת אז אני מבקש ממך מסר למשרד שלך, צריך לבוא להגיד, גברתי, זה לא מספיק ללכת לאתיופיה ולהצטלם עם ילד יוצא אתיופיה אם עם משפחה אתיופית, צריך לבוא ולפרוע את השטר. אז אני לא חושב שצריכה להיות מלחמה על הקרדיטים.

חזרתי על כך בהרבה מאד הזדמנויות ואני חושב שגם זאת הזדמנות. אני מבקש מכל העוסקים במלאכה הזאת של קליטת עולי אתיופיה, כולל במסמכים שכותבים, בואו נפסיק לכתוב פלשמורה, אני לא בהצעות לסדר, ואם שמים לב גם אני חושב שלפעמים זה נכון ונראה טרביאלי להרבה מאד אנשים, אבל בעיני זה לא טרביאלי כי אם אנחנו רוצים לקלוט עליה אז חלק מהדברים שזה כוללל הוא גם תחושת שייכות וזה חלק מהמאמץ שאנחנו צריכים להוביל, אני מבקש אדוני יושב הראש אפילו ייכתב מכתב לכל משרדי הממשלה שיפסיקו גם, כולל דוחות של מ.מ.מ., שיפסיקו לכתוב פלשמורה. שיכתבו עולים מאתיופיה.

השוואה שלא קשורה בנושא, אבל רק אומר לך שחבר הכנסת מולה ואני, מדברים כבר הרבה זמן בנושא התנחלויות, רק שאנחנו מדברים על ההתיישבות ביהודה ושומרון ומנגד, בעולם, בארץ, לא הצלחנו בנושא הזה, הם אומרים התנחלויות למרות שאנחנו אומרים התיישבות. עדיין, אני מרים את הכפפה בענין שלך ואנחנו נעשה כן.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון החשוב שהתקיים במסגרת הכנס.

הנתונים שנחשפו בישיבות קודמות הוכיחו כי ילדים עולים חשופים יותר לגורמי סיכון ולתופעות שליליות, נתונים קשים שפרסמנו לפני מספר שבועות.

הועדה קוראת למשרדי הממשלה ולסוכנות היהודית לשפר את התיאום בין מרכזי הקליטה לערים קולטות,.

הועדה מבקשת ממשרד הקליטה לגבש שוב את הנוהל שיהיה מחייב גם את ראשי הערים כחלק מקליטת העולים ולהציב אותו בפני הועדה תוך 60 יום.

הועדה קוראת למשרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד הרווחה לשים דגש על תקופת המעבר בין מרכזי הקליטה למגורי הקבע, טובת הילדים העולים כנגד עינינו.

הועדה קוראת למשרד האוצר להתעורר ולפרסם באופן מיידי את גובה הגידול במענק על מנת לאפשר למשפחות לרכוש דירות, לצאת ממרכזי הקליטה ולפתוח את שנת הלימודים הבאה בצורה טובה.

אנחנו רוצים להודות למועצה לשלום הילד, לציפי גלעדי מרכזת הועדה, ליגאל אמיתי דובר הועדה ולכל מי שעשה להצלחתו של הכנס החשוב הזה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45