הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
32
ועדת הכלכלה

21.02.2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 461

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ז באדר א' תשע"א (21 בפברואר 2011), שעה 09:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "הפצת שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית במזרח התיכון", של חבר הכנסת נחמן שי

חברי הוועדה: נחמן שי – מ"מ היו"ר

חה"כ נינו אבסדזה

עו"ד צחי פנחס – משרד התקשורת

עופר מרגלית – רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אופיר גנדלמן – דובר ראש הממשלה לתקשורת ערבית, מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה

עו"ד תומר קרני – סגן היועץ המשפטי, רשות השידור

לינדה בר – דוברת רשות השידור

ניצן חן – יושב-ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

ג'עפר פרח – מנהל מרכז מוסאווה

ג'וזף אטרש – מנהל "הלה טי.וי", מתמודד במכרז לערוץ הערבי

מוסא חסדייה – קבוצת "הלה טי.וי", מתמודד במכרז לערוץ הערבי

עו"ד איתי לשם – יועץ משפטי של קבוצת "הלה טי.וי", מתמודד במכרז לערוץ הערבי

ליאור רותם – דובר הוועדה

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון

טלי רם

"הפצת שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית במזרח התיכון",

של חבר הכנסת נחמן שי

בוקר טוב, חברים. הנושא הוא הפצת שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית במזרח התיכון, היה במקור במתכונת של הצעת חוק, עלה בכנסת ב-14 ביולי. בסיכום ביני לבין שר התקשורת, שהביע את תמיכתו בעניין, הפכנו את הצעת החוק להצעה לסדר-היום והעברנו את זה לוועדה. לקח הזמן שלוקחים דברים בכנסת, והנושא הגיע היום לישיבה הזאת.


אתחיל בך, ניצן. אני מבקש לשמוע איפה עומדת היום ועדת המכרזים או איפה עומדת המועצה ביחס להקמת הערוץ, איפה עומד המכרז, מתי תצאו לדרך, מתי הוא יקום, מתי יאושר, מתי ישדר, איך ישדר, לאן ישדר, אם תוכל לעדכן אותנו בבקשה.

ברשות היושב-ראש, אני רק אומַר שנמצאים כאן נציגי הקבוצה המאוחדת. מועצת הכבלים והלוויין פרסמה מכרז, כפי שידוע לאדוני, והוגשה הצעה שמרכזת כמה קבוצות שהתמודדו במכרז להצעה אחת.

אחת בלבד.

אחת בלבד, ובימים אלה בוחנת ועדת המכרזים את עמידת המציעה בתנאי הסף ובשאר התנאים הנלווים.

מתי הוגש המכרז?

התאריך המדויק היה ב-13 באוקטובר.

מאז אתם בודקים? הצעה אחת? מאוקטובר, עכשיו אנחנו בפברואר, ארבעה חודשים אתם בודקים.

לא. התאריך הוא 13 בדצמבר.

דצמבר. אם כך, חודשיים.

לא. המכרז יצא באוקטובר. בהתחלה קנו את ספר המכרז שמונה קבוצות. בסופו של דבר, מהשמונה יצאה אחת מורחבת. ברור לכולם שהערוץ הזה הוא ערוץ שהיתכנותו הכלכלית בעייתית, מוטלת בספק, אם תרצה נחזור על הנימוקים פעם נוספת, אני חושב שאתה מכיר את זה יותר מכל אחד אחר.

מכירים. מכירים.

וגם ועדת הכלכלה הזאת, צריך לתת לה את הקרדיט הראוי, שראתה את החשיבות בערוץ ערבי מסחרי וגם את ההתאמות המתבקשות מהמכרז הקודם שכשל.


לכן, אני חושב שהפעם יש לנו באמת קבוצה מאוד יסודית, מאוד רצינית. אם תרצה תשמע חלק מחבריה כאן.


אני מעריך שעד פסח, דהיינו עד תחילת אפריל - - -

אין הרבה מה לבדוק. אתם רק בודקים אם עמדו בדרישות המכרז.

גם אני חשבתי כמוך, שזה רק לבדוק אם עומדים בתנאי הסף. מצד שני, יש כל-כך הרבה פרקים שם של איתנות פיננסית, של תוכנית עסקית, של עמידה בהוראות הדין הכלליות ובכללי המועצה, בהמון דברים, כדי לדעת האם יש לנו בעל רישיון שיזכה במכרז או שלצערי אין לנו.

אוקיי. מתי זה ייגמר? בפסח, אתה אומר.

אני מעריך שעד סוף מארס, תחילת אפריל. נדמה לי שפסח השנה יוצא באפריל, חג החירות – תהיה לנו גם החלטה חד-משמעית בעניין הזה.


אני רוצה בכל זאת לא לברוח כי הבנתי שאדוני תקף אותי קצת בתקשורת, אני רוצה כן לנסות להבהיר.

לא הספקתי, אבל אני אעשה את זה אחרי הישיבה. ניצן, כשתסיימו, מה הזמן שניתן להם כדי להתחיל לשדר?

אם הם יוכרזו כזוכים, כמובן.

אם הם יוכרזו – אני חוזר על דברי היועצת המשפטית.

בהנחה שיש זוכה והוא עמד בתנאי הרישיון וקיבל רישיון מהמועצה, אני מעריך שזה מקסימום מספר חודשים לא גדול.

אבל זה כתוב בתנאי המכרז.

נכון. כדאי לשמוע אותם.

כתוב – מרגע הזכייה ועד התחלת השידורים. מה הזמן? חצי שנה? מה כתוב במכרז?

במכרז כתוב שלושה חודשים.

אוקיי. אז שלושה חודשים.

כתוב - ארבעה פלוס שניים.

באופן לא פורמלי אנחנו מדברים על שלושה חודשים.

תחזור לנקודה שעליה אתה מרגיש, ובצדק, שאני כועס.

אני פותח ואומר שנוח לי לדבר על זה אתך כי אתה באמת מבין את החשיבות הזאת של ההסברה הישראלית – גם בלוויין הפתוח, גם במזרח התיכון - לא רוצה להגיד להתמודד עם "אל-ג'זירה" וכולי כי לא זאת התכלית של הערוץ הזה, אבל דווקא בגלל שאדוני באמת מלווה את זה הרבה מאוד שנים בכובעים שונים, נוח לי לומר את הדבר הבא.


הערוץ הזה – עדיין חובה מוטלת עלינו להוכיח שהוא באמת נחוץ ויכול לעלות במרחב של הטלוויזיה הרב-ערוצית. בעל הרישיון הזה, אם יזכה, לא יכול לשים על גבו את כל המחדלים השלטוניים שהיו בעשור האחרון מבחינת היעדר ערוץ שכזה – הן מבחינת מבקר המדינה שבחן את הסוגיה לפני ולפנים, הן מהבחינה שהמדינה, אמור להיות לה מה שאתה מרמז, ערוץ הסברתי.

אני לא אמרתי את המילה "הסברה" עד עכשיו, אתה חוזר עליה בפעם השנייה. לא הזכרתי את המילה "הסברה". בוא נוציא אותה מהדיון הזה.

אוקיי.

אני לא באתי לעשות פה ערוץ הסברה, אני מקווה שאנשים שמעורבים בשידור לא חושבים שהם הולכים להסביר את מדינת ישראל. תוציאו את זה מהדיון. הם יעשו טלוויזיה, אני מקווה.

אני אתרכז רק בעוגה עצמה שלי, ואני אומַר את המשפט הבא.

נכון.

שלאחר פרסום המכרז שבו רשאי בעל הרישיון לשדר במתכונת של לוויין פתוח, וזאת אופציה עבורו במכרז, אני לא חושב שיש מקום בעת הזו – לאחר שפורסם המכרז והוגשה הצעה – לשנות משהו מתנאי המכרז ולחייב אותו לשדר במתכונת של לוויין פתוח. זה נתון לשיקול-דעתו המסחרי, הפיננסי, העסקי.
במאמר מוסגר ייאמר שאם המדינה מוצאת לנכון להעמיס על גבו דבר שכזה ולא על אפיקי שידור נוספים – למשל, רשות השידור או דברים מהסוג הזה – המדינה תתכבד למצוא סעיף תקציבי ולממן את הערוץ הפתוח הזה לאור חשיבותו הציבורית, ככל שישנה.

לאן הם צריכים לשדר כיום ואיך הם משדרים?

כרגע הם צריכים להרים ערוץ בכבלים ובלוויין. ניתנת להם האופציה לשדר גם בחבילה החינמית DTT.

האם הם בתוך החבילה?

הם בתוך החבילה, הראשונים שאמורים לעלות כבר ב"מוקס" הראשון. גם זאת אופציונלית משום שידוע שאין ארוחות חינם. כדי לעלות ל-DTT הם צריכים לשלם דמי הפצה, כרגע הגוף המפעיל מעריך את זה בכארבעה מיליוני שקלים, אבל יכול להיות שגם המחיר הזה יופחת. זאת אופציה אחת.


אופציה שנייה זה לשדר במתכונת של לוויין פתוח, בלתי מוצפן. דהיינו, לוויין פתוח – עמוס או כל לוויין אחר – שישודר במזרח התיכון, כמו "אל-חורה", "אל-ג'זירה", "אל-ערביה", וקהל היעד לא יהיה רק הציבור הישראלי אלא גם הציבור המזרח-תיכוני, הבחרייני, וכולי, אבל זאת אופציה שעומדת וככל הידוע לי – מייד נשמע את בעלי הקבוצה – הם בוחנים עסקית מה העלויות והאם הם יכולים לעמוד בכך.

תודה בינתיים. מי מדבר בשם הקבוצה המתמודדת?

שמי מוסא חסדייה, אני אחד מקבוצה שנקראת "הלה טי.וי" – היא ניגשה למכרז. הקבוצה הזאת היא קבוצה ערבית-יהודית. יש לנו גם אנשי עסקים ערביים, יש לנו גם גופים ישראלים כמו "רשת", "ענני תקשורת" וגם גופים בתחום התקשורת הערבית.


אני רוצה לציין שבעצם, הקבוצה הזאת ניגשה למכרז בפעם השלישית. גם ב-96' וגם ב-2003 הדבר הזה לא צלח, ואנחנו מאמינים היום שבמאמץ משותף של קבוצה מורחבת שניגשת למכרז, יש לו סיכויים יותר טובים מאשר בעבר.


אבל בכל זאת אני רוצה לציין, רבותי, שכאשר ניגשנו, ניגשנו לערוץ שידבר לאוכלוסייה הערבית בישראל. זו היתה המטרה, ובעצם זאת היתה הייחודיות וגם יש לו סיכויי הצלחה גדולים יותר להתמודד מול רשתות הטלוויזיה הענקיות עם התקציבים הבלתי מוגבלים – כמו רשת "אל-ג'זירה" או רשת MBC או רשת "רוטנה" – אלה רשתות עם מיליארדי דולרים בשנה, אני לא יכול להתמודד, אני לא שם.

אתה מגזים. לא מיליארדים.

"אל-ג'זירה" אני בטוח, אני מכיר את התקציבים שלהם.

לא. חצי מיליארד.

"אל-ג'זירה" – יכול להיות, אני יודע על מיליארד.

למיטב ידיעתי, חצי מיליארד, אבל זה הרבה כסף.

כן, זה הרבה כסף. בנוסף לכך, יש לנו קרוב ל-600 ערוצי טלוויזיה בלוויינים, ושם התחרות היא קשה. גם ערוצים שהם מטעם – אפשר להגיד על "אל-חורה", יש ערוץ טלוויזיה אמריקני, יש את "אלעלם" ששייך לאירן, יש גם BBC בצרפת, ו"רוסיה אליום", אפילו רוסיה עלתה עם ערוץ לפני כמה חודשים, שהוא כבר משדר.

רוסיה משדרת גם בערבית?

כן, גם בערבית. לכן, חשבנו שההיתכנות הכלכלית היא לפנות לאוכלוסייה הערבית בישראל, כאשר גם הצד המסחרי מגבה אותנו. תנובה מעוניינת לפרסם לאוכלוסייה בישראל, ואין לה עניין לפרסם באוכלוסייה בסעודיה. בעצם כאן החשיבה שלנו.


בכל זאת, אני חושב שמצבנו לא כל-כך קל גם בסיטואציה הזאת. שוק הפרסום למגזר הערבי עומד היום על 2%, אני מאמין שזה אולי יעלה ל-3% . 2% זה מאה מיליון שקלים.

כל שוק הפרסום במגזר הערבי הוא 2%?

נכון, מסך הכול שוק הפרסום בישראל. בעצם, המאמצים שלנו חייבים להיות הרבה יותר גדולים כדי להתמודד עם הפעילות שאנחנו מדברים עליה,
ואנחנו בכל זאת פונים לוועדה ופונים אליכם שאתם תעזרו לנו.

בוא נגיע לזה לאט-לאט.

בבקשה.

אני רוצה לשאול אותך לגבי ההתארגנות שלכם. השותפות היא מלאה, חתומה, אין בה סדקים?

סגורה.

ולוח הזמנים הוא באמת ארבעה פלוס שניים? אם תזכו, אתם תדעו לעמוד בלוח זמנים של שישה חודשים אחרי הזכייה? אם תזכו.

כן. אנחנו חשבנו שאנחנו נעלה לשידור בחודש יולי-אוגוסט.

מאיפה תשדרו?

היה חשוב לנו גם לעלות באמצע השנה כי בחודשים האלה תקציבי הפרסום עדיין קיימים. אנחנו לא יכולים לעבור את החודשים האלה כי אחר כך אנחנו נגיע לסוף שנה, אין תקציבי פרסום וזה עוד פעם שיקול כלכלי ועסקי.


אנחנו מאמינים שכן. אנחנו נעשה את כל המאמצים באמת לעלות ביולי-אוגוסט.

מי עוד רוצה להוסיף מצד הערוץ?

מאיפה תשדרו?

שואלים מאיפה תשדרו, איפה יהיה אולפן השידורים שלכם?

אנחנו חשבנו שהחברה ואולפן השידורים יהיו בחיפה, משיקולים רבים. חיפה היא היום עיר בידור ותרבות, היא גם מרכז מאוד חשוב למגזר הערבי, גם התחבורה לחיפה היא מאוד נוחה, גם הסטודנטים. הפעילות תהיה בחיפה, כאשר יש לנו כמובן גם עמדות שידור מערים נוספות, כמו נצרת, סכנין, רהט, טייבה, כדי לתת ביטוי בעצם לכל האוכלוסייה הערבית, והתכוונו לדברים מקומיים.


שוב, התפיסה שלנו גם בתוכניות הבידור, גם בחדשות – זה חדשות מקומיות ותוכניות בידור.

איזה חדשות מקומיות? חדשות של ישראל.

גם, כמובן, אבל יש יותר התמקדות כי עד היום, מה שקורה באוכלוסייה הערבית לא מקבל ביטוי ברמת חדשות של ערוץ-2 וערוץ-10.

נכון.

לכן אנחנו רוצים גם לתת יותר מקום לחדשות מקומיות של סכנין, אום-אל-פחם, טייבה ונצרת.

אגב, פניתם לעיריית חיפה שתסייע לכם אם אתם רוצים להקים את האולפן שם?

כן. יש לנו שיח עם ראש העיר והוא הבטיח שכן יסייע לנו גם בנושא הזה.

האם יש מישהו נוסף מצד החברה שרוצה להתייחס? אין. אתה אומר שאתם מפיצים בכבלים ובלוויין, זאת אומרת אתה תתחבר בסיב אופטי, אני מניח, או לא חשוב באיזו דרך, לכבלים וללוויין והם יפיצו אתכם בכל הארץ. אתה משלם להם על כך?

בלוויין החופשי אנחנו חשבנו לעלות על עמוס.

כרגע, ב"יס" וב"הוט" אתה צריך לשלם להם תמורת ההפצה, נכון ניצן?

לא. ב"הוט" לא.

ב"הוט" לא? רק ל"יס"?

בינתיים לא.

רק למען הסר ספק. בהנחה שהחוק של פטור מדמי מעבר נכנס לרשומות, אזי הם פטורים – הרוסים עזרו להם פה בעניין הזה.

אבל גם אנחנו עזרנו לרוסים.

עדיין יש סעיף סל שהם משלמים תמלוגים למדינה, זה שר האוצר ושר התקשורת.

בסדר, אני גם התערבתי, אבל הם ישלמו על הפצת השידורים ב"הוט" וב"יס" – אתה אומר שכאשר החוק ייכנס לתוקף הם לא ישלמו.

נכון, כערוץ ייעודי.

אבל אני רוצה לציין, רבותי, ש"הוט" ו"יס" – אחוז החדירה שלהם באוכלוסייה הערבית לא עולה על 15%, כך שהם לא כל-כך רלוונטיים מבחינת הפצה.

אז איך תגיע?

אנחנו חשבנו לעלות על הלוויין.

איזה לוויין?

חשבנו על עמוס כי עמוס יותר זול מבחינתנו, וגם כדי לעמוד בהיתכנות הכלכלית.

אבל לצורך הקליטה של עמוס הם יצטרכו צלחות מיוחדות, לפי מיטב ידיעתי.

היום קיים. עשינו סקר, ראינו שקרוב ל-70% מבתי-האב במגזר הערבי קולטים את עמוס.

איך?

בצלחת רגילה.

אפשר להוסיף עינית לצלחת ואז קולטים את הערוצים הישראליים שמשודרים.

נכון, אבל כרגע לא. זה לא אוטומטי.

ניתן להוסיף עינית ב-200 שקלים, שזה יותר זול מה-DTT.

אבל אחוז מאוד גבוה של בתי-אב במגזר הערבי כן קולטים את עמוס.

רואים את החדשות.

בתוספת.

כן.

אני רוצה לעצור פה לפני שאני עובר אליך, אופיר. אני רוצה לדעת מה רשות השידור עושה היום בתחום הזה, איך היא מפיצה ולאן.

תומר קרני, רשות השידור. אנחנו מקיימים כיום שידור בערבית במסגרת ערוץ-33, זה נכון להיום.

בערוץ-1 אין ערבית בכלל.

בערוץ-1 לא. שידורים מבוצעים כיום בערוץ-33.

כמה מהשידור שם הוא בשפה הערבית וכמה בשפות אחרות?

אם אני זוכר נכון, ארבע שעות ביום בערבית. שאר התוכניות מתורגמות לערבית, אבל ארבע שעות הן בערבית.

איך מפיצים את ערוץ-33?

ערוץ-33 מופץ גם בלוויין, גם טרסטריאלי וגם בכבלים ובלוויין – גם דרך "הוט" ו"יס". גם בלוויין, הכוונה עמוס.

אבל לא בהפצה במשדרים קרקעיים.

גם בהפצה במשדרים קרקעיים, בחלק מהמדינה קולטים אותו במשדרים קרקעיים. כיום.

אבל זה יורד. כל השידור הקרקעי יורד.

אבל הערוץ אמור להמשיך ב-DTT, ואז אפילו הפריסה הקרקעית שלו תהיה טובה יותר.

אם אנשים יקנו.

למי שיחבר, למי שיתחבר.

למי שיהיה ב-DTT. זה בקשר להפצה הקרקעית אבל הפצה בעמוס קיימת, והפצה בכבלים ובלוויין, ב"הוט" וב"יס", קיימת.

ואתם מתכננים להמשיך עם ההפצה הלוויינית, מעבר לקרקעית ספרתית?

התשובה היא כן, ובהמשך במסגרת הרפורמה, רשות השידור מתכננת להקים – וזה בכפוף לכל מיני דברים- זה יהיה ברפורמה, נציג משרד ראש הממשלה אולי יכול להרחיב על כך. יש תוכניות – זה בתיאום עם משרדי ממשלה – להרחיב את השידורים, להקים חטיבה בין-לאומית - זה במסגרת הרפורמה– שתשדר כמובן גם בערבית וגם לחוץ-לארץ. אלה תוכניות עתידיות.

מה זה גם בערבית? תשדר בערבית.

ערבית. שפות נוספות יהיו גם כן - אנגלית וכולי - אבל חלק משמעותי מן הסתם יהיה בערבית. אנחנו בהחלט מתכננים גם לשדר מעבר לגבולות.

אבל אמרת את מילת הקסם "רפורמה", שאחריה יש בור שחור כי אף אחד לא יודע מה יגיע, אבל אולי היא תגיע פעם.


כשאתם משדרים בעמוס, לאן אתם מגיעים? מה האלומה של עמוס, איפה אפשר לקלוט אותה, גם בתוך הארץ האם זה כיסוי מלא, ומה מעבר לגבולות הארץ? באיזה מספר עמוס מדובר?

עמוס 3, נדמה לי. לא באתי עם הנתונים הטכניים. במדינת ישראל אפשר לקלוט בכל המדינה.

נושא הדיון הוא טכני, הפצת השידורים, לכן זה עניין טכני.

נכון. אפשר לקלוט בכל גבולות המדינה. במזרח התיכון, האלומה מכסה – אינני יכול להגיד בדיוק עד איזו מדינה זה מגיע, אבל זה מכסה טווח רחב מאוד.

אבל זה דורש התקן מיוחד כדי לקלוט, אנחנו שומעים. זה לא אוטומטי. הצלחות הנוכחיות, לפי מיטב ידיעתי, קולטות את ערוצים "הוטבירד" וכל מיני דברים כאלה, הן לא קולטות את עמוס. האם אני צודק?

כן.

אבל אתם גם לא רואים בזה ייעוד שלכם, אם אני מבין נכון.

אני אומר שוב. לאחר הרפורמה אנחנו בהחלט מתכוונים שזה יהיה חלק - - -

מהמנדט של רשות השידור.

כן, בהחלט.

בזה אני מטפל בנפרד בדרכים אחרות, גם כדי לחייב אתכם בעניין הזה, רק רציתי לקבל לצורך העניין אינפורמציה איפה אתם עומדים. אתם לא מפיצים מעבר לגבולות הארץ, בעצם. מה שנקלט נקלט, אתה אומר.

מה שבלוויין עמוס נקלט גם מחוץ לגבולות המדינה. בהחלט.

נקלט אבל בלי צלחת, קשה לקלוט – ועל קול ישראל אנחנו לא נדבר עכשיו, זה סיפור עצוב אחר.


אופיר, בבקשה.

שמי אופיר גנדלמן, מנהל ההסברה הערבית במטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. במסגרת התפקיד הזה אני למעשה הגורם המתכלל, המעצב והמכוון את ההסברה הישראלית לעולם הערבי. במקביל, אני משמש כדוברו של ראש הממשלה לתקשורת הערבית.


כידוע, ראש הממשלה הוא השר האחראי על יישום הרפורמה ברשות השידור, ובמסגרתה אכן הוחלט שהרשות תקים ערוץ ייעודי בערבית. כמובן, מבקר המדינה התייחס לסוגיה הזאת בשלושה דוחות נפרדים שבאמת מתחו ביקורת חריפה על ההזנחה בתחום הזה.


מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומטה ההסברה הלאומי עומדים בקשר רציף עם יושב-ראש ועם מנכ"ל רשות השידור כדי לקדם את הרפורמה. הכוונה היא להקים ערוץ שישדר שמונה שעות בערבית מדי יום.

סליחה. חוץ מערוץ-33 או במסגרת ערוץ-33?

על הבסיס של ערוץ-33, כאשר הכוונה היא להרחיב אותו מאוד.

אבל מדובר על שידורים בערבית במסגרת ערוץ-33. במקום ארבע שעות זה יהפוך לשמונה שעות.

בדיוק, אבל הכוונה היא להרחיב תכנים.

אופיר, יש ויכוח אם זה יהיה בערוץ-33 או זה יהיה ערוץ אחר.

34.

עמדתו של יושב-ראש הרשות שזה לא בהכרח יהיה על ערוץ-33. יכול להיות שזה יהיה בנפרד, אלה דברים שעוד לא נקבעו והפלטפורמה היא פחות – כלומר, אם זה יהיה 33 או הפצה בערוץ אחר, זה עוד לא נקבע.

היינו כבר בערוץ-34 פעם, אתה אומר. אם אתה לא זוכר, אני אזכיר לך.

34, כן. גם מזרח תיכון.

קראו לו ערוץ המזרח התיכון.

אני מכיר את כל ה"פראיירים" שאישרו אותו.

אנחנו פעם היינו צריכים לעתור כדי לקלוט את הערוץ הזה.

לא בטוח שהייתם רוצים לקלוט אותו.

ואחר כך אמרו לנו אנשים – בשביל מה אתם עותרים בכלל, אף אחד לא רוצה לראות אותו. אנשים "ירדו" עלינו שעתרנו לבקש לקלוט את השידור.

לא נעסוק בעבר, אני רוצה לעסוק בעתיד פה. אתה חושב שזה יהיה בערוץ-33, ותומר אומר שזה לא יהיה בערוץ-33.

אני אומר- לא בהכרח.

אני לא יודע איזה מספר הערוץ הזה יקבל בכבלים.

השאלה איפה הוא יקבל זה לא פשוט. יושב פה יושב-ראש מועצת הכבלים. זאת לא נחלה שאפשר להתנחל בה היום באופן חופשי.

בדיוק. אבל היות ואי-אפשר ליצור ערוץ בערבית יש מאין, הבסיס שלו בסופו של דבר מבחינת כוח-האדם יהיה ערוץ-33. זה הבסיס, הטלוויזיה בערבית היא הבסיס להקמת הערוץ הזה – בין אם זה יהיה בערוץ כזה או בערוץ אחר.


לוויין עמוס אכן לא נקלט. גם אם נקלט, פוטנציאלית, גם אם האלומה מכסה את האזור, בסופו של דבר אני לא מכיר אף אחד בסביבה שרואה ערוץ-33 במדינות ערב, אולי למעט גורמים כאלה ואחרים בעלי עניין.

אם הם ילמדו עברית, הם יוכלו. עניין השפה מפריע להם. אופיר, אנחנו רק צוחקים קצת כדי להירגע, ואנחנו נמשיך.

הכוונה היא כידוע להעלות את הערוץ ללוויינים שכן נקלטים באזור כדי להפוך אותו באמת לערוץ כפי שמדינות אחרות עשו. הזכירו כאן את "רוסיה אליום" שמשדרת כבר שנים, יש ערוץ טורקי בערבית, יש ערוץ סיני בערבית. מרבית המדינות המובילות בעולם חושבות שזה רעיון טוב להקים ערוץ משלהן בערבית ואנחנו חושבים כך גם.


התקציב להקמת הערוץ מוערך בכ-70 מיליון שקלים לשנה, כאשר למיטב הבנתי, הכוונה היא לחלק אותו חצי-חצי בין תקציב רשות השידור במסגרת הרפורמה לבין תקציבים שיועברו ממשרדי ממשלה, כמו: החוץ, הביטחון, האוצר, ההסברה,המשרד לעניינים אסטרטגיים, וכולי.


אנחנו סבורים שיהיה צורך בגידור הכספים האלה כדי לוודא שהם אכן יגיעו למטרתם ולא יוקצבו לדברים אחרים.

מה שנקרא, איגום משאבים.

מה התקציב שעומד לרשות הערוץ היום?

אני לא יודע להגיד.

תומר, האם יש לערוץ-33 איזה תקציב?

במסגרת תקציב הרשות – כשאין לכל הרשות תקציב מאושר – יש לערוץ תקציב, אין לי כרגע את הנתון.

אבל זה להשוות תפוחים לאגסים משום שהוא מדבר על ערוץ ייעודי שישדר בערבית ואולי בשפות אחרות, והם מדברים על ערוץ הרבה יותר מגוון שכולל שידורים חוזרים מתוכניות בעברית וכל מיני סדרות.

ארבע שעות ערבית.

נכון, אי-אפשר להשוות את זה, זה גם לא יהיה מבוסס.

הרעיון שהוא מעלה הוא רעיון דומה שבזמנו בממשלת שרון אושר – להקצות לזה 75 מיליון שקלים.

אני זוכר.

אני רוצה להשלים את הנקודה. בהתייחסות לנושא הספציפי שבו אנחנו דנים היום, לגבי הצעת חוק להקמת ערוץ פרטי בערבית, עמדת משרד ראש הממשלה היא שאין צורך בחקיקה כזאת. צריך להתקדם בהקמת ערוץ ממלכתי בערבית במסגרת הרפורמה ברשות השידור.

מה עמדת משרד ראש הממשלה?

שאין צורך בחקיקה.

לגבי מה?

להקמת ערוץ פרטי.

לא להקמת ערוץ. אין צורך לחייב אותם - - -

הוא השתמש בטרמינולוגיה שניתנה לפני כמה חודשים כשזה עמד על סדר-היום. בינתיים הפכנו את זה מחוק להצעה לסדר-היום, כך שעניין החקיקה לא עומד כרגע על סדר-היום. אנחנו מדברים על צורות אחרות של הפעלה.

מבחינת הקמת ערוץ פרטי בערבית, הרי יש לנו כבר ניסיון של "רדיו שמס" שקיבל זיכיון במסגרת הרשות השנייה. אני מניח שרובכם לא מקשיבים ל"רדיו שמס", אבל אני כן מקשיב, והתכנים שם מטרידים.

זה מאוד חשוב לי. מה אתה שומע שם?

קודם כול, הערוץ הזה מהווה פלטפורמה לזרמים הפוליטיים השונים במגזר הערבי. יש מקום לבל"ד ויש מקום לתנועה האסלאמית וכולי. הרבה פעמים אני מקשיב ואני מתקשה להבחין בין שידורי החדשות או טון השאלות או טון הסיקור ברדיו הזה לבין רדיו פלסטיני רגיל.


זכור לכולם הראיון שקיים זוהיר בהלול, מיודענו, עם סאמר אל-חאג' – אישה לבנונית מקורבת לחיזבאללה שארגנה את המשט הלבנוני של שתי ספינות שהיה אמור לצאת לארץ, בסופו של דבר בוטל. אני הקשבתי לראיון הזה בערבית, ואני יכול להגיד לך שראיון אוהד כזה לא ציפיתי לשמוע בתחנת רדיו ערבית ישראלית.


שמעתי את ההסברים של מר בהלול, הם לא משכנעים אותי. הוא יכול אולי למכור את ההסברים לאנשים שלא דוברים ערבית אבל מי שדובר ערבית לא יכול לטעות בסימפתיה, באהדה. אותי זה מאוד מטריד, כאזרח ישראלי. צריך להקפיד שדברים כאלה לא יחזרו בערוץ כזה.

אתה צודק. אופיר, למיטב ידיעתי, הרשות השנייה, יש לה מערך שאמור לפקח על תחנות רדיו.

אמור, אני חושב, זאת מילת מפתח.

הלוא זה לא ערוץ פרטי. זה ערוץ פרטי בפיקוח ציבורי.

מר גנדלמן, אין פה נציג של הרשות השנייה, אני לא מפקח עליו. רק למען הדיוק – מאוד קל לקחת מקרה קיצון של זוהיר בהלול.

זה לא פעם אחת. אני נותן לך דוגמה שכולם מכירים.

אגב, זה לא ערוץ, זאת תחנת רדיו אזורית - מואזנת מאוד באזור הצפון והגליל, אולי אפילו גם באזור השרון.


ברם אולם, בואו נכניס את זה לפרופורציה. זאת תחנת רדיו שיש לה אתוס ערבי-ישראלי, חשיבותה בעצם קיומה בפלורליזם של תחנות הרדיו האזוריות – בואו נשים את זה בפרופורציה. יש שם זוהיר בהלול ויש שם גם תוכנית אקטואליה שמופיעים שם מפרופ' אריה אלדד, דרך בכירים בקדימה, ודרך - - -

אם מופיע ב"אל-ג'זירה", האם זה משנה את הסיקור של "אל-ג'זירה" את ישראל?

אופיר, שנייה. האם תחנת הרדיו הזאת היא בטרמינולוגיה כמו קול ישראל או גלי צה"ל – התשובה היא לא, אבל להשוות את תחנת הרדיו הזאת לקול פלסטין, אני חושב שאופיר - - -

לא השוויתי לקול פלסטין. השוויתי לתחנת רדיו פלסטינית רגילה. המינוח הוא אותו מינוח.

מאחר שאתה לא מייצג את הרשות, אז למה לך להיכנס למים האלה?

אגיד לך למה. הרי הטיעון הזה שהשמיע אופיר נדון סביב הקמת ערוץ ערבי מסחרי, והדילמה כאן היא לא פשוטה, השקענו בכך המון-המון מחשבה.

ברור.

ואני חושב שהערוץ הערבי המסחרי שאנחנו דנים בו עכשיו, חשיבותו, בראש ובראשונה, בהוויה הערבית-ישראלית. גם כשלוקחים נושאים קונטרוברסיאליים ומציגים את זה מנקודת מבט של תחנת רדיו ערבית, יש כללי משחק כל עוד הוא בתוך הפיקוח הישראלי.

ברגע שהם מתייחסים לעצמם, לא כערביי ישראל. אני לא רוצה להיכנס למינוח.

אנחנו לא רוצים להיכנס לזה עכשיו. אני בטוח שזאת סוגיה מרתקת.

המינוח הוא בעייתי, זווית הראייה היא בעייתית, וודאי שאנחנו מעודדים פלורליזם, ודאי שאנחנו מעודדים חופש ביטוי, אבל יש כאן איזשהו מצב לא סביר שבו אדם מקבל זיכיון, משדר, ואין גוף מפקח.

מה שאתה אומר אלה דברים מאוד חשובים שצריכים להפנות אותם לרשות השנייה – לא ניצן, שהוא מתנדב לעזור לחברים שלו. הם אמורים להפעיל מערך בקרה, אני מוכן גם לבדוק את זה איתם, אבל זה רגיש ועדין ולא פשוט כל כך ובאמת נוגע בסוגיות של חופש הדיבור. זה לא פשוט כל כך, אבל בוא לא ניכנס עכשיו לשדה הזה.


הלוא אתה אומר שאתם עובדים על ערוץ – משרד ראש הממשלה, מטה הסברה, רשות השידור – אתם עובדים על ערוץ בשפה הערבית, אינכם יודעים איפה הוא יהיה, אם הוא יהיה בערוץ-33 או במקום אחר. האם אתה יודע מהו לוח הזמנים להפעלה שלו?

מדובר על חודשים, אבל - - -

הרפורמה. עד שתגמרו את הרפורמה תהיה רפורמה במצרים, בלוב, בבחריין. כל העולם הערבי עובר רפורמות קצת יותר מורכבות, רשות השידור עוד תקועה עם הרפורמה. תאמין לי, המילה "רפורמה"- אתם מוציאים ריח רע למילה רפורמה, תראו איזה רפורמות עוברות עכשיו.

לא ראיתי שהעולם הערבי עבר רפורמות, ואנחנו מתקדמים בנושא הזה.

אתם מתקדמים יפה, בסדר. אופיר, אספתם את ה-35 מיליון האלה בתוך ה - - -

אני יודע שיש הבטחות. הכספים, אם עברו בפועל, אני לא יודע.

האם נכנסו בתקציב לשנתיים הקרובות, 2012-2011?

אחר כך נעשה גם בדיקה של המקורות. אופיר, תודה, והנושא שדיברת עליו, אני רוצה לדבר אתך בנפרד, מאוד מעניין אותי מה קורה בשידורים שלהם. ג'עפר, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לקונטקסט. יש פה היום שתי אופציות. אופציה אחת שעומדת לרשות הקבוצה ולרשות קבוצות אחרות – יש קבוצה שכבר משדרת היום מחיפה שנקראת "מיקס" – היא כבר משדרת, היא לא מחכה לא לרישיון ולא לזיכיון. הסיפור של RTVi, ערוץ-9, מוכר לכם. אפשר לשדר היום – אתה מתחבר לחיפה, לקריאת השידור בעמאן ואתה עולה ל"ערבסאט", אתה עולה ל"ניילסאט", ויש קבוצה אחת שהיא משולבת – של פלסטינים, עירקים, ירדנים וערבים מישראל – שכבר היום משדרת ויש לה תוכנית מקומית, חלק גדול מהמימון שלה הוא מימון ציבורי שמגיע גם ממדינות זרות, מגיע גם מאנשי עסקים ערביים.


אגב, רק שתדעו- כש"הלה טי.וי" יצאו והודיעו אחרי המכרז שלך שיש קבוצה שנקראת "הלה טי.וי", גם את השם "הלה" מישהו כבר לקח על ה"ערבסאט", גם השם "הלה" כבר נכבש. כבר קיים שם וכבר נלקח.

אני לא אוותר לך, אתה מוכרח להסביר לי כי אתה מפתיע אותי עכשיו. איך הם משדרים, לאיזה לוויין הם עולים?

אתה קונה או ב"ניילסאט" או ב"ערבסאט", זה עולה 350 אלף דולר. אם יש מאחוריך שותפות עם ארגון בשטחים שהאיחוד האירופי יכול לתמוך בו במסגרת הדמוקרטיזציה של האמריקנים או של האירופאים שתומכים גם בהפקות בעולם הערבי ונותנים כסף לדברים האלה, אתה יכול לעלות לשידור בשותפות כזאת וזה מה שקורה היום.

השידור יוצא מחיפה, עולה על איזה לוויין?

מחיפה, ועולה על "ניילסאט".

ומשודר בלוויין.

משודר בלוויין לכל העולם הערבי, כולל לערבים בישראל. זה גוף שאתה לא יכול לפקח עליו, וזה בדיוק מה שקרה עם הרדיו. הרי הרדיו בערבית עלה אחרי שהרדיו הפיראטי הרג את כל מה שזז בשטח, ואז נזכרו להעלות רדיו.


חבר'ה, השוק מתקדם ומתפתח הרבה יותר מאשר החקיקה בישראל מתפתחת. יש פה 696 תחנות, כשרק 28 גופים ממשלתיים עומדים מאחורי הגופים האלה. רוב הגופים הם גופים פרטיים.


הסיפור הזה ייתקע, אתם תעכבו אותו, ייתקע עוד כמה חודשים - יעלה גם מוניד אל-מסרי וגם MBC וגם גורמים אחרים, מעניין אותם הערבים בישראל כקליינטים עתידיים – במצב שלום, במצב מלחמה, לא משנה. זה מעניין אותם. הם היום גם הולכים ומשדרים מנצרת, זה מעניין אותם.


השוק – נחמן, אתה צריך להתייחס לזה – שוק התקשורת, שוק ההפקות, שוק הקולנוע, שוק החדשות, הרגו אותו ב-20 השנים האחרונות בתוך ישראל. עם כל הכבוד, רפיק חלבי וזוהיר בהלול עבדו במיינסטרים של המיינסטרים בישראל, היום הם בקושי נלחמים בתוכנית מצ'וקמקת בסוף של ערוץ-10 וערוץ-2.


כל ה"בום" שהיה פה, כמות הכסף שהלכה לקולנוע ולטלוויזיה ב-20 השנים האחרונות, פספסה את האוכלוסייה הערבית. היום באה "אל-ג'זירה", נותנת חמש תוכניות לחבר'ה בנצרת - תפיקו לי אותן על ה"נכבה" – אף אחד לא מחכה, לא למשרד ראש הממשלה ולא לכנסת. נותנים את הכסף, תפיקו לי חמש תוכניות, משדרים אותן – הם בוחרים את מי לראיין, אתה לא יכול להחליט עבורם. גם האיראנים, כשהם משדרים, מישהו יכול להגיד להם לא?


השוק רץ יותר מדי מהר. תסתכלו מה קורה בחדשות המקומיות. בוועדה הזאת אתם מאריכים כל שנה את החדשות המקומיות, את ה-25 מיליון שקלים. מישהו שאל מה קורה עם מהדורת החדשות בערבית, מתי היא משודרת, איפה? כשהפיקה אותה רשות השידור, שידרו אותה ברשות השידור, בערוץ-33. איפה עכשיו רפיק חלבי משדר – זכיין של רם לנדס – איפה הוא משדר עכשיו? אחרי שתים-עשרה וחצי בלילה, בערוץ נעלם שאף אחד לא רואה אותו. גם רם לנדס אומר לך – בשביל מה אני צריך להשקיע שני מיליון שקלים בחדשות בערבית?

ג'עפר, נגעת בנקודה מאוד חשובה כי המועצה חייבה אותנו להחזיר את זה ל"פריים-טיים".

יפה.

עד סוף פברואר זה יהיה ב"פריים-טיים".

ניצן, אבל המחוקק – כשבאו וקבעו את הוראת השעה – אף אחד לא התייחס להפקות בערבית. זה גם קורה עם ה-8% הפקות מקור של "הוט" ו"יס". הם אמורים להפיק הפקות מקור – 8% - תסתכלו על התוכן ש"הוט" ו"יס" נותנות היום לשוק הפקות המקור, לכל הפקות הסוגה עילית שקיימות. אתה רוצה להתחרות עם MBC בתוכנית שהם קונים מטורקיה. חבר'ה, הטורקים משקיעים הון כסף. אם לא יהיו השקעות בהפקות מקור עם כסף נכון, הצופה הערבי לא יבוא לראות אותך.


קרנות הקולנוע והטלוויזיה – כמה כסף הן נותנות לאנשי קולנוע ערביים בישראל? המצב הוא שיש כשל שוק מוחלט. ואתה כמחוקק היום, אתה יכול לבוא ולהגיד: אני עכשיו מתעורר, לא מחכה רק לרשות השידור, יש שוק הרבה יותר רחב מרשות השידור. הכי קל וזה בידיים שלכם – כי אתם מאריכים את זה כל שנה, ואתה מעורב בזה אישית – יש 25 מיליון שקלים שאתם כל שנה מחלקים, אומרים: תפיקו בזה חדשות מקומיות ותשדרו אותן.


יחד עם מועצת הכבלים אתם יכולים מחר לקבוע שחמישית מהכסף הזה ילך לחברת חדשות ערבית שתפיק חדשות בערבית, במקביל לכך, ואז תהיה באמת תחרות על החדשות. היום אין תחרות על החדשות. אין תחרות.


לא קבעתם את זה, פספסתם את השוק הזה. לגבי הפקות המקור אותו דבר, אפשר לקבוע תמריצים – אתה תלך יחד עם הערוץ הזה על הפקות משותפות בסוגה עילית, בדברים שבאמת יתחרו על הצופה שהוא צופה ב-MBC. באמת, התחרות היא לא עם ערוץ-33, התחרות גם לא תהיה עם מה שיופק ברשות השידור. התחרות תהיה של הערוץ הזה עם מה שמפיקים ב-MBC, עם מה שמפיקים בטורקיה. איתם התחרות מבחינת התוכן.

זה מאוד מעניין מה שאתה אומר, אבל אני לא רוצה לפספס את הנקודה וגם לא נמשיך את הדיון הזה כל הבוקר.

במה להתרכז?

בשאלה של הפצת שידורים במזרח התיכון, מעבר לגבולות הארץ – מה דעתך על העניין הזה? אמרת דבר אחד חשוב - שעד שהחקיקה והכנסת והמדינה יסיימו את עבודתן, השוק הזה כבר נתפס וייתפס על-ידי יזמות פרטית.

השוק הזה נתפס לאט-לאט. אני חושב שוועדת הכלכלה צריכה לראות מה הכלים שעומדים לרשותה, להרחיב את השוק הזה כדי שכל ערוץ כזה שיעלה – יוכל בעצם להתחרות. היום במציאות, אתה הורדת את הסף כדי לנסות ולהרים את המכרז הזה אחרי שלושה כישלונות. היום אנשים לוקחים סיכון להרחיב את השוק קצת. אף אחד לא מחייב את הלפ"מ היום להקצות 20% מהתקציב שלה למגזר הערבי, לשידורים של הטלוויזיה בערבית. זה משהו שאתם כן יכולים לעשות.


אני מציע – יש היום מכרז. ניגשו בהתאם לתנאי מכרז מסוימים. תסיימו את המכרז. שוועדת משנה של ועדת הכלכלה תקיים סדרת דיונים איך מרחיבים את שוק ההפקות כדי שאפשר להביא למצב שהערוץ הזה יוכל באמת לעלות לשידור. קחו בחשבון, תסתכלו מה קרה ב"אל-ג'זירה".


אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגיד עכשיו לקבוצה – תלכו תשדרו ב"ניילסאט". לא אהבו, נדמה לי שאפשר לשאול אתכם, ניסיתם לקנות את "ניילסאט", נתנו לכם?

לא, הם לא ניסו אף פעם. הם פועלים בחשיבה ממשלתית, והממשלה מכוונת הכול לעמוס.

אבל תראה מה קרה עם "אל-ג'זירה" – מההורדה של "אל-ג'זירה" עכשיו, מסיבות פוליטיות, במצרים. זה יכול לקרות.


אני הייתי בירדן, ישבתי עם אנשים בירדן שעוסקים בזה. יש גם שיקולים פוליטיים אזוריים, לא בטוח שייתנו לערוץ הזה לעלות. אתה יכול להחליט עכשיו שתחייב אותם לעלות, ויכול להיות שהבעלים של "ניילסאט" ושל "ערבסאט" יגידו להם: לא רוצים לתת לכם.

הבעלים או ההנהלה של אותו לוויין יחליטו שהם לא רוצים להפיץ אותו. זה מה שאתה אומר. נכון?

בהחלט. וכל פעם שעוסקים בזה – ועוסקים בזה גם בפן שזה אינטרס ישראלי של המדינה – זה מקשה על כל משא ומתן עם מי שמפיץ את השידור הזה.

אני לא דיברתי על אף אינטרס של המדינה פה בינתיים. אני רוצה לשמוע את עמדת האוצר בעניין הזה. אני מניח שהתכוננתם, היה לכם זמן, ואני רוצה לשמוע מה אתה אומר.

עופר מרגלית, אגף תקציבים. אין לי הרבה מה להוסיף על כל החלק הראשון של המשפט שהציג נציג משרד ראש הממשלה, שכל התוכנית של הערוץ הבין-לאומי ברשות השידור זה המודל שהממשלה עברה לתמוך בהפצה של ערוץ בין-לאומי כזה.


הנושא הזה מתקדם בתיאום אתנו. תמיכה בערוץ פרטי, ולשנות את תנאי המכרז ואת השיקולים העסקיים שלו עכשיו – נראה לנו לא נכון. נראה לנו לא נכון להתערב לו בשיקולים העסקיים.

עופר, מאחר שאתם אנשים נמרצים בדרך כלל, אולי אתה יכול לעזור לי ולומר מתי הם יסיימו את העבודה ומתי הם יעלו לשידור, כי לומר לי שזה אחרי הרפורמה זה משהו כמו "אחרי החגים" – זה מגיע אבל זה אחרי החגים.

אני לא - - -

אתה לא יודע. אתם גם לא לוחצים על זה, אני מניח.

אנחנו כן. אנחנו מאוד פועלים בנושא הזה ומנסים להתקדם. זה לא תלוי רק בי.

למה אתם רוצים להתקדם?

כדי ליישם את הרפורמה. הרפורמה מאוד משמעותית.

אה, הרפורמה מעניינת אתכם. הבנתי. קודם ניישם את הרפורמה ואז נוכל לעשות את הערוץ הזה.

אני רק מזכירה שהרפורמה אמורה להיות ממומנת, בין היתר, שליש ממנה, בהעלאת כספי האגרה, שעדיין לא - - -

שהכנסת אמרה את עמדתה הברורה בעניין הזה, ולכן אנחנו יודעים שכמו בסדר, שאחד - - -

כי החטיבה הבין-לאומית, אנחנו רואים אותה כחלק מהרפורמה, חד-משמעית. זה סדר הדברים.

חד גדיא.

בדיוק, כמו חד גדיא. תמיד תהיה איזו סיבה שזה לא יצא לדרך - תאמין לי. פשוט לא יכול יותר מאשר להגיד תאמין לי. מי עוד מעוניין להשתתף בדיון או להביע דעתו? בבקשה.

עורך-דין איתי לשם, יועץ משפטי של הקבוצה. אני רוצה לחדד את מה שמוסא חסדייה כבר אמר וגם קצת להתחבר לדברים של ג'עפר.


אנחנו לא היינו רוצים שתהיה שום החלטה שתפגע במכרז הנוכחי. כמובן שלהכניס עכשיו, להטיל עלינו הוצאות של לוויין, שזה יכול להיות - - -

איתי, יש לי שאלה אליך. באיזה הוצאה מדובר, אתה יודע בכלל? האם עשיתם עבודה?

כן. ללוויין אחד מדובר על מינימום של 400-350 אלף דולר, זה רק התשלום עבור חיבור ללוויין. מעבר לכך יש את ההוצאות של הפקה, של צוות שצריך להגיש לצורך העניין.

אני ביקשתי להכין עבודה שתתאר את העלויות, במה זה כרוך. האם עשיתם עבודה כזאת?

ביקשת מאתנו?

ביקשתי מהיועץ שלכם, רן, לעשות זאת. אתם עשיתם עבודה כזאת, ניצן? מי יכול להגיד על איזה סכום מדובר?

יש עבודה כזאת, יש הצעות מחיר.

ג'וזף אטרש, אני המנכ"ל של החברה. אנחנו מסתכלים על העלויות של לעלות ללוויין בעולם הערבי מעבר לעלות הממשית שהיא באמת הסכום שאיתי ציין, שזה בערך 400 אלף דולר.

לאיזה לוויין?

עלייה ל"ניילסאט". יש משמעות ביצירת לוח שידורים לעומתי, שימשוך את הצופים מהעולם הערבי, כי הרי אנחנו מבינים שהצופים שלנו וקהל ה"טרגט מרקט" שלנו מבחינה עסקית הוא הקהל הישראלי, הערבי-ישראלי, והמפרסמים שיביאו את המימון לערוץ הזה מעבר לבעלי המניות, באמת מעניין אותם הקהל הזה. יצירת ערוץ שהוא באמת ערוץ שיודע להתחרות או להיות אחד מהערוצים שנמצאים בקשת הערוצים בעולם הערבי, זה לא משימה שנגמרת רק בעלייה לאוויר.

ערוץ שיופץ בעולם הערבי יכול לרכוש מפרסמים לאו דווקא ישראלים אלא גם בין-לאומיים, שיעזרו בפלטפורמה הזאת ויפרסמו דרכו.

אני מבקש לענות, אדוני, אני מכיר את התחום הזה גם בהיותי משרד פרסום. יש הפרדה מוחלטת. נניח "יוניליוור ישראל", היא משווקת כאן בישראל וגם לערבים בישראל וגם בעולם הערבי. הם מפרידים טוטלית – אפילו המרכזים הם שונים.

נכון.

ובגלל הסיבות הפוליטיות שבהן כולנו חיים, הם לא רוצים להראות שהם כאילו משתפים, ואני חושב שזה לא יאפשר לנו לקבל פרסומים בין-לאומיים בערוץ הזה, כאילו לעולם הערבי. אני לא חושב שאנחנו שם, לפחות בשלב הזה.

מבחינת תוכנית, ההסבר של מוסא בקשר למפרסמים הוא באמת ההסבר שגם אני הייתי נותן. מבחינת התוכן, אני חושב שהייחוד שלנו והיכולת שלנו לייצר תוכן שהוא תוכן ייחודי שיעניין את הצופה הערבי-ישראלי ויעניין את המפרסם – כי הצופה הערבי יצפה בנו – הוא בעצם ההזדמנות העסקית שנמצאת פה.

לצאת לעולם הערבי, ההשלכה של זה היא מעבר לעלייה ללוויין כזה או אחר כי זה לא מסתכם בלשים את הכסף. זה מסתכם בלייצר לוח שידורים שיודע להתחרות באמת בערוצים שהזכרנו קודם.

למה?

רשת MBC למשל, כשהיא מפיקה תוכנית לרמדאן שהיא גורפת 60% רייטינג – ואני מדבר על מספרים אמיתיים למרות שזה נשמע הזוי, אלה המספרים – 60% רייטינג בעולם הערבי, זה תוכנית שכדי לשבת באותו זמן על אותה סקאלה ולנסות לייצר פייט, זה לא נמצא לא בתקציבים של ערוץ-2, לא של ערוץ-10 ובטח לא של הערוץ הערבי שחי מ-2% מעוגת הפרסום שמופנים לכיוון הקהל הערבי.


כלומר, היצירה הזאת של לוח שידורים כזה היא משימה שהיא לא כזו קלה. אני אומר שצריך לחשוב איך ניגשים לעניין הזה ואיך מייצרים לוח שידורים לעומתי כזה, ומה התכנים שמשדרים שם כדי שמצד אחד, זה יעניין את המפרסמים המקומיים, אבל גם יביא רייטינג בעולם הערבי.

אתם לא עושים חדשות מקומיות. אתם עושים חדשות, ודאי יהיה להן היבט מקומי, אבל אתם עושים חדשות ארציות, אני מניח. אתם לא תטפלו באירועים ארציים.

אדוני, אנחנו כן נטפל באירועים ארציים, אין ספק, אבל כדי לשדר לעולם הערבי – מה שאמר ג'וזף– אנחנו צריכים גם אולי אולפן בירדן, ברבת-עמון, בקהיר, ולהיות שם, זאת אומרת אנחנו צריכים להתחרות אם כבר עולים.


אני רוצה להגיד שאני לא פוסל את העניין הזה, אבל לא בשלב הזה. הייתי ממליץ, אדוני, שאנחנו נלך לפי המכרז, ולאחר שנתחיל לעבוד אנחנו מוכנים לשבת ולראות מה מקורות המימון שאנחנו יכולים לגייס למען ההרחבה הזאת. אנחנו כמובן לא נתחרה ב"אל-ג'זירה", אבל אנחנו יכולים לעשות דברים אחרים שבכל זאת יגיעו לציבור בעולם הערבי שמעניין אותם, על בסיס פלטפורמה של חופש עיתונות, תקשורת חופשית וכל הדברים האלה.

אנחנו לא פוסלים גם את העניין הזה. אנחנו נצטרך כמובן את עזרתכם כאן בוועדה בשלב שנגיע, איך לממן, איך לגייס כספים לטובת השידורים האלה – אם זה בנושא חדשות, אם זה בנושא של - - -

על זה רציתי לדבר כי עוד מעט אני רוצה לסיים.

אני רק רוצה לומר שאפשר להתחרות ב"אל-ג'זירה" אם אנחנו נשיג מהממשלה הזאת כמות מספיקה של מיליונים. אם נשיג מהממשלה מספיק כסף, מספיק מיליונים, אנחנו יכולים להתחרות גם ב"אל-ג'זירה", לא?

הממשלה ידועה בפזרנותה הרבה ורק חיכתה לאפשרות לתת לנו כסף...

במיוחד להפקות מקור בערבית.

בערבית, כן. זה תמיד היה, זה מופיע גם במצע של הליכוד...

אני מבקש לדעת - כשאני בודק את הוצאות ההפצה שלכם, האם לגבי ה-DTT אתם פטורים או כרגע חייבים לשלם, ניצן?

לא, הם רשאים לעלות על החבילה, כמובן בכפוף למימון דמי ההפצה באופן היחסי. הרי כל שחקן שעולה אמור לממן.

אבל אני מבין שהולכים לפטור אותם מזה.

על ה-DTT אתה מדבר?

כן.

כרגע, הערוץ הייעודי בשפה הערבית איננו נכלל בין הערוצים שניתן להעביר במסגרת מערך ההפצה הזה. הסעיף הזה פוצל מהצעת החוק הגדולה שוועדת הכלכלה דנה בה ושאושרה לקריאה שנייה ושלישית לפני שבועיים בערך, אבל הסעיף הוא על סדר-יומה של הוועדה. אני מניחה שמחכים להצעת חוק כוללת של הממשלה לגבי סך הערוצים שיועברו במערך הזה.

כן, היתה החלטה להרחיב.

בשלב הזה, אם הם רוצים לעלות ל-DTT הם צריכים לשלם ארבעה מיליון?

בשלב זה הם לא יכולים לעלות למערך הזה.

הם בכלל לא עולים ל-DTT. אז איך תגיעו לצופים שלכם?

אנחנו מגיעים דרך עמוס. אנחנו לא חשבנו על ה-DTT כי זאת תוספת שאפילו לא לקחנו אותה בחשבון בבניית התקציב של הערוץ.

הבנתי.

אני מבקש, גם בעניין הזה אנחנו לא שם.

אתם לא סותרים את ה-DTT.

לא, אנחנו מוכנים להיות אבל אני מבקש שהמדינה תיקח על עצמה את העניין הזה.

ברור. אז אתם לוקחים על הפצת שידורים שלכם רק את הכבלים והלוויין עמוס.

"הוט", "יס" עמוס.

הפצה ישירה.

הפצה ישירה. כן, זו הכוונה.

אני רוצה לציין שהמדינה לא לקחה על עצמה את דמי ההפצה לגבי אף ערוץ – לא לגבי רשות השידור, לא לגבי ערוץ הכנסת וודאי לא לגבי הערוצים המסחריים.

בסיפור הזה אין היום חדירה, זו לא אופציה. 90% מבתי-האב מחוברים לצלחות לוויין, סך הכול להוסיף 200 שקלים לעינית כדי לקלוט גם את הערוצים הישראליים. הסקרים שמצויים היום בשוק מלמדים של-70% יש את העינית הזאת. אם כבר להשקיע במשהו, זה לשכנע את ה-30% הנוספים להוסיף את העינית.

ל-70% יש את התשתית הטכנולוגית לקלוט את השידורים של עמוס.

קולטים בפועל.

קולטים היום.

אני רוצה להבין. כדי שניתן יהיה לקלוט את הערוץ הזה בלוויין, זה לא סתם לשלם למי שמפעיל את הלוויין הזה אלא צריכים להיות בעצם מופצים באמצעות הלוויין עמוס כדי להיכלל באלומה שבאמצעותה מופצים שידורי ערוץ רשות השידור וערוץ-2, אני לא זוכרת אם ערוץ-10.

לתוך מדינת ישראל האלומה הזאת מגיעה. מחוץ למדינת ישראל - - -

אז הם יהיו חייבים להצטרף ללוויין עמוס, וזה גם כן הרבה מאוד כסף דמי הפצה.

לקחתם בחשבון שאתם עולים.

את זה לקחנו, אדוני. אני מציע – אם לחייב אותנו – לתת לנו את שיקול-הדעת כן להצטרף ל-DTT, או לא.

זה כרגע. לגבי תמלוגים, איזה תמלוגים אתם אמורים לשלם למדינה? יושב-ראש המועצה. מה התמלוגים שהערוץ הזה אמור לשלם למדינה, אם בכלל?

כרגע יש סעיף שהקבוצה יודעת כשניגשת למכרז שהמדינה רשאית לקחת מהם תמלוגים כערוץ ייעודי. בוא נאמר שבשנים האחרונות, שרי האוצר והתקשורת פטרו אותם ואת שכמותם. זה יכול להשתנות מחר אבל כרגע יש סעיף כזה שכאשר הם ניגשים למכרז, צריכים לדעת - - -

רק הערוץ הערבי פטור מתמלוגים או כל הערוצים?

לא. כל הערוצים הייעודיים.

כל הערוצים הייעודיים פטורים מתמלוגים.

כרגע.

תשלומים שהם ישלמו בעתיד למדינה, כרגע הם אפס - חוץ ממסים וכדומה.

מס הכנסה.

מסים, ערבויות.

ערבות בנקאית של שלושה או חמישה מיליון שקלים.

זה לא קשור. ערבות בנקאית זה ערבות בנקאית. זה עולה מה שעולה אבל לא יותר מזה.

יש 300 אלף שקל - - -

הם לא משלמים למדינה שום דבר כרגע. חברת הכנסת נינו אבסדזה.

להבדיל כל ההבדלות, אני במהלך עשרות שנים, נחמן, שמתי לב מה קרה פה. אני לא רוצה להשוות שידורים בערבית לשידורים ברוסית אבל היתה לי אפשרות עוד במועצת הרשות השנייה, כשהתחילו כל הדיונים, ואז דיברו על השאלה האם צריך שידור ברוסית או לא צריך שידור ברוסית. אני מדברת עכשיו על סוג של תיאוריה, אבל הסתכלתי מה קורה – ברגע שלא מספקים חדשות, לא מספקים הפקת מקור בשפה כלשהי, אז היה מדובר בשפה הרוסית, המקומות האלה מייד, אבל מייד נתפסים על-ידי שידורים. במקרה שלי זה בא מרוסיה וזה בא מאוקראינה, אני יודעת היטב מה קורה ברגע שאנחנו פה לא מפיקים חדשות, כשלדעתי – אני לא אובייקטיבית – אבל לדעתי זה מספר אחד. דבר שני, לא מפיקים הפקות מקור.


ולכן, באתי לתרום ולומר כל מה שאנחנו כן יכולים לעשות – אני לא מכירה את הטכניקות, לא הספקתי להכיר אותן – אבל כל מה שאפשר לעשות, כלומר להוציא תקציב להפקת חדשות, לדעתי זה הדבר הנחוץ והחשוב; להוציא תקציב להפקות מקור, ולדעתי זה חשוב, אחרת לא שאנחנו לא נתפוס את המקום של "אל-ג'זירה" אלא בדיוק ההיפך יהיה נכון, "אל-ג'זירה" יתפוס מקום פה.

משפט לסיום. שלוש פעמים המכרז הזה נכשל בעבר, ואנחנו עכשיו באמת בישורת האחרונה.

ב-96', ב-2003 ו-?

ואודי מירון, שכבר קיבל מפתחות ונסוג בו ברגע האחרון – אם אינני טועה זה היה ב-2004. מה שאני מנסה לומר הוא שבאמת הגענו לסיטואציה שהפעם זה עשוי להצליח. כדי שלא נישאר רק בהבטחה אמורפית שאולי באמת יקום ערוץ דרך רשות השידור אחרי הרפורמה, אני כן חושב שכל משקולת נוספת לתת עכשיו לערוץ הערבי המסחרי עלולה להזיק לעלייתו לאוויר ולהצלחתו, בהנחה שהוא באמת עומד בכל תנאי הסף.


אני כן מתחבר לרציונל שלך, אדוני היושב-ראש, אבל אני באמת מבקש ממך ברוח הנאום שלך בכנסת בנושא הזה, ואני מצטט: "אני לא רוצה להכשיל את המכרז ואני לא רוצה שייפגע הסיכוי שיהיה שידור בערבית. אני אומר שאנחנו נצטרך לחפש מקורות חיצוניים להפצה". להישאר במה שאמרת במליאה ולא לנסות עכשיו לקבוע מסמרות כי זו באמת סיטואציה מאוד רגישה שאסור להוסיף למכרז הזה. זו דעתי המקצועית, חשוב לי לומר אותה.

אני רוצה לסכם, קודם כול להודות לכולכם על ההשתתפות שלכם. לדעתי, מדינת ישראל בעניין הזה נכשלה כישלון חרוץ ראשון, ועכשיו היא הכפילה אותו בנושא של שידורים. אנחנו מבודדים את עצמנו בתוך המרחב שאנחנו נמצאים בו – נוח לנו אולי כך, אחר כך גם נגיד שכל העולם נגדנו, וזה הכול בסדר.


אין שום סיבה ששתי הזרועות האלה – אחת הזרוע הממלכתית, והשנייה הזרוע הפרטית, שהיא מורכבת אבל נגיד שהיא אחת – שתיהן ביחד לא מסוגלות להוציא מתוכן שידורים בשפה ערבית, ובעיני גם בשפה האנגלית, כדי לסייע לנו באיזשהו מקום להשתלב במרחב העצום הזה שאנחנו חיים בו היום שהוא משופע באמצעי שידור, והיחידים שאינם משתתפים בו זה מדינת ישראל – באופן כללי מדינת ישראל.


זו פשוט בושה לחשוב במונחים שאנחנו מפגרים אחרי ההתפתחות העצומה שחלה במערכות הטכנולוגיות ואנחנו לא מצליחים גם להגיע וגם לדבר, גם לשדר וגם לתקשר בסופו של דבר. ומי שלא מקשר בין השניים – הזיקה שבין תקשורת ודיבור לבין אחר כך גם הבנה ודו-שיח – לא מבין את הדברים. אם לא מדברים אזי לא יכולים להגיע לשום הבנה ביום מן הימים. אולי זה משרת את מי שרוצה שנמשיך לחיות פה בודדים על ההר הגבוה שבו אנחנו מתגוררים עכשיו.


בעיני זה צורך לאומי ממדרגה ראשונה, שלא צריך לבוא על חשבונכם, ידידיי המתמודדים הנואשים שמנסים בפעם הרביעית לשדר – לא על חשבונכם, זה ברור שלא. זוהי מטרה שמדינת ישראל צריכה להוביל אותה מתוך אמונה שאנחנו גרים פה בשכונה הזאת יותר מאשר מחזור אחד, אלא להרבה-הרבה מחזורים.


רשות השידור מגלגלת את תפוח-האדמה הזה כל הזמן ממקום למקום, שנים על גבי שנים, ועכשיו אנחנו רק שומעים את ההבטחה החדשה הזאת של "אחרי הרפורמה". לא ברור לי מה הקשר בכלל בין הרפורמה לבין השידור הזה, מה הקשר? איפה זה בכלל צמח, התנאי הפתטי הזה? אני בעצמי השתתפתי בשתי ישיבות אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעניין הזה – וזה או-טו-טו, או-טו-טו, או-טו-טו – ואז נכנסים החברים הטובים מהאוצר ואומרים: בסדר גמור, אחרי הרפורמה. הכול אחרי הרפורמה.


בכלל, אולי נתחיל את הספירה אחרי הרפורמה, והכול יהיה בסדר. מה זה הרפורמה הזאת? רפורמה זה דבר מסוים שנוגע לתחום מסוים, צריך להסדיר אותו. כולם מבינים על מה. כבר דנו בפורום הזה כל כך הרבה על הרפורמה, אני לא רוצה אפילו להוסיף. מה הקשר בין השידור בערבית – ובאנגלית, בעיני, כי גם אנגלית היא שפה ששניים-שלושה אנשים בעולם מדברים אותה – לבין הרפורמה? מה הקשר? לא יודע. זה ממש לא מתחבר לי, אבל אם רוצים להכשיל, אנחנו יודעים שתמיד תימצא דרך להכשיל.


זה אינטרס של מדינת ישראל, אמרתי. אני לא רוצה לדבר על המילה הסברה כי אני לא חושב ששידורים – לא של רשות השידור ולא של הזכיין הפרטי הזה ביום מן הימים - הם שידורי הסברה של מדינת ישראל, ואני לא ממליץ להקים ערוץ הסברה. זה כבר "פאסה" המילה הסברה וצירוף המילים הזה ערוץ הסברה. אבל ערוץ, או ערוצים שיספרו את הסיפור של מדינת ישראל היום, מה שקורה בה, לטוב ולרע, והרב-שיח שמתנהל בה והחיים ששוקקים בה, וכל התרחשות שהיא, את זה אנחנו צריכים לעשות, בזה אנחנו מחויבים. ואם לא נעשה את זה, אז פשוט לא נהיה פה. אם אנחנו לא שם, אז אנחנו לא קיימים.


אני אמשיך לטפל בנושא הזה בשתי דרכים. האחת, כלפי רשות השידור בהצעת חוק שאני מקדם, כדי לחייב אותם לעשות את זה – לחייב אותם לעשות את זה לא בקשר לרפורמה ולא בקשר לשום דבר אחר, כחובה ואחריות של רשות השידור לשדר למתחם. יש ברשות השידור כבר איזו אמירה כזאת.

האם אפשר לענות לגבי הרפורמה?

עוד שנייה. אני אפעל בעניין הזה כי אני חושב שזו מחויבות וזה לא עניין פוליטי בכלל. בכלל עוד לא הזכרתי את המילה "פוליטי" פה הבוקר. זה לא עניין פוליטי, ואני מקווה ואני אבחן את הדרכים איך לסייע. אני לא רוצה לפרוץ עכשיו כי אתם עוד לא זכיתם, וזה הכול בעירבון מוגבל - אחרי שתזכו, איך אפשר לסייע לכם להוציא את השידור מתחומי הארץ. ואני מכיר גם את הסוגיה של פרסומת וגם את הסוגיה של לוח תוכניות, ואני מבין את המגבלות, ועדיין אני חושב שאם יהיה ערוץ בבעלות פרטית ובפיקוח ציבורי – ניצן חן, בפיקוח ציבורי, לא מה ששמענו על "רדיו שמס" – זו מחויבות עמוקה שלכם לקיים פיקוח ולוודא מה שמשדרים שם בהתאם לפרמטרים האלה, אז כן, יש לו מקום לפי דעתי בשכונה הזאת.


ואם לא נעשה את כל הדברים האלה, אז ג'עפר, אתה נתת לנו את הנוסחה וחברת הכנסת נינו אבסדזה אמרה גם כן, זה מה שיקרה. אין חלל, תרתי משמע. הוא מתמלא, הוא כבר כנראה מתמלא בחלקו, וברוסית הוא כבר יצא לדרך.


אז אם לא נעשה את הדברים האלה פה, מתוך האינטרס שאני מאמין בו, נמצא את הערוצים האלה משדרים לכל הכיוונים, ואנחנו לא נהיה שם בכלל. האם מישהו רצה להוסיף? ניצן, רצית להוסיף?

לא, לא. אני מקבל בהכנעה את הסיכום שלך.

לא, אל תקבל שום דבר בהכנעה. תומר, בבקשה.

שאלת מה הקשר לרפורמה, צריך לזכור באיזה מצב אנחנו מתפקדים. שאין ועד מנהל לרשות השידור כבר שנה, שרשות השידור פועלת עם מליאת מעבר שלא רשאית לקבל החלטות ארוכות-טווח, ופה מדובר בהחלטה אסטרטגית ארוכת-טווח, וכולי, והמליאה הנוכחית אני לא יודע אם היא רשאית לקבל החלטות כאלה, ואנחנו באמת מצפים שכבר ימונו המוסדות.


שאלות אחרות הן שאלות של המבנה הארגוני והתקציב - והדברים האלה, מה לעשות, זה אחרי הרפורמה.

אני מבין את המגבלות האלה, אני יודע אותן ויכול להיות שמייד כשתעשו משהו אז מישהו כבר ייקח אתכם לבג"ץ. הנקודה היא שהדברים לא יכולים לחכות. החיים זורמים, הם לא מחכים שיבחרו ועד מנהל או שיבחרו מליאה, הם לא מחכים. המציאות – עכשיו, זה ממש בימים האלה – אנחנו רואים עד כמה העולם הערבי שסביבנו סוער, וחלק מהכוחות המניעים אותו הם כוחות של תקשורת – גם התקשורת של השידורים הטלוויזיוניים וגם הרשתות החברתיות. זה הכול תקשורת, ואנחנו לא שם. זה פשוט לא עולה על הדעת. אנחנו לא שם. אנחנו שם עם שחקנים מחליפים.

אני מציע שבכל זאת הוועדה תקיים עוד כמה דיונים איך לטפל ולעורר את כל השוק הזה של הפקות המקור ושוק השידורים, מחדשות עד הפקות סוגה עילית, איך הוועדה יכולה באמת ללוות את כל השחקנים בשטח, שימנפו את השוק הזה, שלצערי חוסל – חוסל בצורה מאוד קשה ב-20 השנים האחרונות, למרות שהכול פרח במדינה – כל שוק הקולנוע והטלוויזיה פרח; השוק הזה בערבית חוסל, ואני מציע שהוועדה לא תפטור את עצמה אלא תקיים כמה דיונים, כולל בנושא של החדשות.

לא ברור שזה המנדט של ועדת הכלכלה. אני מוכן לבדוק את זה אבל לא ברור שזה המנדט של ועדת הכלכלה לדון בכך.

ועדת הכלכלה מלווה את כל הנושאים שג'עפר הזכיר עכשיו – אגב, חלק זה בסמכותה. החדשות המקומיות, ועדת הכלכלה היא זאת שמוסמכת והיא זאת שתקצבה את מהדורת החדשות בערבית.

כן. חדשות מקומיות כן.

ג'עפר, עזוב, בוא לא נערבב שמחה בשמחה. בוא נסיים את הפאוזה הזאת. אתה יודע יפה מאוד שבלי ועדת הכלכלה הזאת, אנחנו כמועצה ציבורית לא היינו מצליחים לתת את ההקלות המתבקשות לשפר את ההיתכנות הכלכלית של הערוץ שאתה שותף לו, אז בוא – בלי ועדת הכלכלה, ואני דווקא בעניין הזה כן שמח שניתנה סמכות לוועדה הזאת - ויש "עבודה ערבית" עם סייד קשוע בערוץ-2.

אני רוצה להודות לכולכם. ניפגש בעתיד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:10).