הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
31
ועדת הכלכלה

07.02.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 442

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, ג' באדר א' תשע"א (7 בפברואר 2011), שעה: 08:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 94) (חובת חבישת קסדה –


סייגים לתחולה), התשע"א-2011, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ,


חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוייד,


חבר הכנסת עפו אגבאריה (פ/229)

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

אמנון כהן

חמד עמאר

חברת הכנסת רחל אדטו

חבר הכנסת דב חנין

חברת הכנסת שלי יחימוביץ

חבר הכנסת אורי מקלב

חבר הכנסת מאיר שטרית

נאור חזות – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יפעת רווה – עו"ד, משרד המשפטים

רב פקד רוני לוינגר – ראש חוליית תעבורה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד חיים אמיגה – עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

גרי גינצבורג – מנהל תחום הערכת טכנולוגיה, משרד הבריאות

רון מוסקוביץ – מנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן – יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי – מנהלת תחום פניות הציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ערן פרוהמן – מנהל נבחרות ישראל, יו"ר ועדה מקצועית, איגוד האופניים בישראל

יותם אביזוהר – מנכ"ל ארגון ישראל בשביל אופניים

עו"ד כרמית פולק – המועצה לשלום הילד

ד"ר יעקב אדלר – חבר הנהלת אנשים באדום

מרדכי פדר – יו"ר חיים בדרך – מתונה

ד"ר ורדה לבנון – רכזת מידע ונתונים, עמותת אור ירוק

ד"ר מוני בניפלא – מנהל נוירוכירורגית ילדים בבית-חולים הדסה עין כרם

פרופ' אליהו ריכטר – בית ספר לרפואה, הדסה

אסתי הוס – אגף מחקר ופיתוח, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

דפנה קלנברג – מנהלת תחום יעוץ, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

יהודה סקר

ליאור רותם – דובר ועדת הכלכלה

ניר ימין



רן סלבצקי - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 94) (חובת חבישת קסדה –
סייגים לתחולה), התשע"א-2011, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ,

חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוייד,

חבר הכנסת עפו אגבאריה (פ/229)

בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבה ראשונה של ועדת הכלכלה היום. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, מס' 94, חובת חבישת קסדה, סייגים לתחולה, התש"ע-2010, של חברי הכנסת: שלי יחימוביץ, דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד, עפו אגבאריה, פ/229.

חבר הכנסת חנין ביקש להתחיל בלעדיו משום שהוא מתעכב בדרכים.

שלי יחימוביץ


היה לו פנצ'ר.

ההצעה אושרה לקריאה ראשונה בתשיעי לפברואר 2010, ואנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. נכון, אדוני היועץ המשפטי?

כן.

לא הוחל דיון?

אחרי קריאה ראשונה – לא.

איך אנחנו מתחילים?

אולי המציעה תציג את הצעת החוק.

כמה מילים על הצעת החוק.

אדוני היושב-ראש, יש כאן שתי הצעות חוק שאוחדו. אחת שלי, ואחת של דב חנין. מדובר בשתי הצעות חוק שאוחדו - הן היו מעט שונות בנוסחן. אני אסביר את הרציונאל שעמד מאחורי הצעת החוק הזו.


מתברר שלהחלת חובת חבישת קסדה על בגירים היה אפקט של הפחתה בשימוש באופניים ברגע שאנשים חשבו שאכן החוק חל. בדיעבד התברר עוד דבר שהמשטרה בכלל לא מתכוונת, ולא מסוגלת לאכוף את החוק. אני יכולה לספר מניסיוני שברגע שחל החוק, ברגע שהייתי אמורה לבחור האם לעלות על האופניים בתוך תל אביב, או האם להיכנס לאוטו, עברתי לרכב במקום לרכב על האופניים. בכך הפכתי לעצמי למי שמוסיפה עומס לכבישים, תורמת לזיהום האוויר, לצפיפות ולבעיות החניה בתל אביב. בדיעבד התברר שהמשטרה הודיעה שאין לה כוונה, ואין לה יכולת לאכוף את החוק, ואז היתה חזרה של אנשים כמוני לרכיבה על אופניים.


על כל פנים, מה שקורה היום הוא שיש כמה ערים, ובראשן תל אביב, שכבר ערוכה ומוכנה לפרויקט של השכרת אופניים במחיר סימבולי לחלוטין לתושבי העיר, כמו בפריז, כמו ברומא, כמו בערים אירופאיות נוספות רבות שבהן אמצעי התעבורה הפנימי המאוד מאוד מקובל הוא אופניים. הפרויקט הזה שעיריית תל אביב כבר ערוכה ומוכנה אליו מתעכב בגלל החוק. אין אפשרות לקיים פרויקטים כאלה במקביל לסיפוק קסדה ליד האופניים. אופציה כזאת לא קיימת אצל שום חברה מהחברות הבין-לאומיות שאמונות על ביצוע החוק. קרה דבר מאוד אבסורדי שמי שהיו לו כוונות טובות, והוא התכוון בסופו של דבר להגן על הציבור, גרם לזה שתופחת הרכיבה על האופניים שהיא בסופו של דבר מועילה לציבור מאוד מאוד. ברור שככל שיהיה שימוש נרחב יותר באופניים כך גם תהיה פחות צפיפות בכבישים, וכך יהיו גם פחות תאונות, ויהיה פחות זיהום אוויר, והחיים יהיו נסבלים יותר. יש גם מחקרים רבים שמראים שאנשים שמשתמשים באופניים באופן יוממי הם גם אנשים בריאים ומאריכים חיים יותר.


אנחנו כמחוקקים צריכים להסתכל על התמונה כולה. החוק הוא גם מאוד מידתי. הוא לא מוריד את חובת חבישת הקסדה לרכיבה ספורטיבית, הוא לא מוריד אותה לדרכים בין-עירוניות.

לא, הוא מוריד. צריך לתקן את זה.

אז בואו נתקן.

כתוב פה: "ועל אף האמור בסעיף קטן (א), חובת חבישת קסדת מגן לא תחול על בגיר בדרך עירונית או בשביל אופניים, בין בדרך עירונית, ובין בדרך שאינה דרך עירונית.".

לא, זה הכוונה לשביל אופניים. שביל אופניים בדרך בין-עירונית.

בדרך בין-עירונית בכל מקרה צריך לחבוש קסדה. בדרך עירונית או בדרך בין-עירונית אם אתה בשביל אופניים – כלומר, אם אתה בשביל אופניים, השאלה אם אתה בדרך בין-עירונית - - -

אולי צריך להבהיר את זה בניסוח.

ניסינו לעשות את זה. אבל, אם זה דורש עוד הבהרה אנחנו - - -

אם כרמל לא מבין את זה אז - - -

למה לא לכתוב שבדרך בין-עירונית תחול חובה בנפרד כדי שיהיה ברור?

הכוונה היתה בהכנה לקריאה הראשונה להגיד שבאמת בדרך עירונית חובת חבישת קסדת המגן לא תחול על בגיר, ובדרך בין-עירונית היא כן תחול, אלא אם כן הוא רוכב בשביל אופניים.

ואז לא יקרו לך תאונות כמו עם חשין זכרונו לברכה.

כן. אין לנו פה ספק שחלה חובה בדרך בין-עירונית?

אנחנו כמובן נבחן את זה שוב לאור ההערה שלך כדי לוודא שזה מספיק ברור.

זו ההערה היחידה שלי, כי אני באמת מסכים עם כל מילה שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ. אנחנו מסתובבים בעולם. בפריז זה פרויקט יפהפה שאפשר באמת לראות. אין ספק שעם קסדות זה לא יעבוד. ואם זה עובד שם בסדר, ובערים אחרות, אנחנו לא צריכים להיות מחמירים יותר. לדעתי, ההגבלות שיש פה לגבי בגיר ולגבי דרך בין-עירונית מספקות חבילה שמאפשרות גם לערים לפתח תחבורה ירוקה ובריאה, וגם מצד שני, לאזן לגבי הבטיחות.

אדוני, אני רק אומר מילה לגבי האכיפה שחברת הכנסת יחימוביץ התייחסה אליה. אני חושב שההתייחסות של המשטרה היתה בזמנו לכך שבעצם החוק שיזם חבר הכנסת והשר היום גלעד ארדן, התנה את היישום שלו בכך שיהיה תקן לקסדה, שיהיו תקנות שיקבעו איזה תקן מותר לרכב איתו, ואיזה לא.

זה לא נכון. המשטרה אמרה שאין לה אמצעים לאכוף. למשל, אם היא תראה ילד בלי קסדה, האם היא תרדוף אחריו עד הבית?

את זה אני לא מכיר. אני יודע שהחוק לא יושם, בין היתר, בגלל שלא היו תקנות.

אנחנו לא מתעסקים עכשיו באכיפה. גם אם יש אכיפה אנחנו מעוניינים להחריג.


כן, בבקשה.

היתה אז שאלה על ההחלה לגבי קטינים. מצד אחד, זו האוכלוסייה הכי חשובה. מצד שני, יש בעיה עם החלה פלילית. ואז נאמר במפורש, באופן חריג שבגלל שיש חשיבות לאמירה, ויש הרבה פעמים חשיבות אפילו להורים מול הילדים שלהם לומר להם שזה בחוק, ולכן גם בעניין הזה, להבדיל מנושאים אחרים, גם אם לא תהיה אכיפה מול ילדים - - -

יפעת, אני לא מקבלת את מה שאמרת. אני מכריחה את הבת שלי היא בת 15 לחבוש קסדה כשהיא עולה על האופניים, למרות שאני מביאה את החוק הזה, והחוק הזה באמת מחיל עליה. כשאני אומרת לה: תחבשי קסדה, אני לא אומרת לה: החוק מחייב אותך לחבוש קסדה. אני אומרת לה את זה בזכות האוטוריטה שלי כאימא.

מכיוון שלא לכל ההורים יש את האוטוריטה שאולי לך יש, מה שנאמר אז היה שיש הורים שיהיו להם קשיים מול הילדים, ובכל זאת יש חשיבות לדבר הזה. אני אומרת מה היה ההיגיון שהוביל אז. אפשר להתווכח עם כל דבר, וגם עם החוק שהתקבל.

המשטרה גם מתקשה לאכוף את החוק בגלל שמשרד התחבורה כבר שלוש שנים וחצי לא התקין תקנות לפקודה. לכן, המשטרה מתקשה לאכוף.

האם יש לעוד מישהו לומר משהו בעניין החוק? כן, בבקשה,

אני דפנה קלנברג נציגת ארגון בטרם לבטיחות ילדים. אנחנו מבקשים באופן חד וחלק שהחוק יישאר על כנו ולא יהיה שינוי. אנחנו מבקשים גם להוסיף עוד ממד של בטיחות שמדבר באמת על תמרור ועל שילוט בכל מה שקשור בסביבה שבה נוסעים ילדים ומבוגרים באופניים. לדוגמה, שבילי אופניים ועמדות רכיבה על אופניים.

זה לא קשור לחוק, זה חוק אחר.

אנחנו מבקשים לדון בזה, וגם להעלות את זה. ניתנה לנו ההזדמנות ואנחנו רוצים לומר את זה.

תזמו הצעת חוק, זה לא קשור לחוק הזה. פשוט מאוד – זה לא קשור. יש עוד המון נושאים שאני הייתי רוצה. אבל, הם לא רלוונטיים לדיון הזה על החוק הזה. שבילי אופניים לא רלוונטיים לחוק הזה, זה חוק אחר.

אני רוצה לומר משהו עקרוני אחד. החוק בבסיסו הוא חוק מציל חיים. הנתונים הם חד-משמעיים, והם מדברים באמת על - - -

ממש לא. הם לא חד-משמעיים.

מה אנחנו יודעים שהצרפתים או האיטלקים או האוסטרים לא יודעים?

אני מפרידה בין תרבות הנהיגה והתשתית. אם אנחנו מסתכלים על פרופיל הבריאות, הולנד באמת סובלת מכמות היפגעות של פגיעות ראש של רוכבי אופניים. אם אנחנו מסתכלים על היכולת של רוכב האופניים הישראלי גם לרכב וגם לרכב בבטחה, ומדברים פה באמת על נסיעה בתל אביב – אני הסתובבתי עם ילדיי לפני כמה ימים ברחוב דיזינגוף בתל אביב - - -

אני מסתובבת כל יום עם ילדיי ברחובות בתל אביב אז זה לא כזה תחקיר שטח מרהיב – את יודעת.

אני באמת אעדיף להתמקד בנתונים העולמיים והחד-משמעיים. מדובר על חבישת קסדה שתורמת בהפחתת פגיעות מוח ב-88%. היא מורידה או מפחיתה את פגיעות הפנים ב-65%. מגוון מדינות העולם באמת רואות את היתרון בחבישת קסדה. ארגון הבריאות העולמי אמר: רבותי, חבישת קסדה היא אביזר בטיחות מוכח, ולכן כדאי לאמץ אותו.

יש כל כך הרבה מצביעים, תתחילו להירשם. ד"ר מוני בניפלא מנהל נוירוכירורגית ילדים בבית חולים הדסה עין-כרם.

שמי מוני בנפילא, ואני נוירוכירוג ילדים, מנהל יחידת נוירוכירורגית ילדים בהדסה עין-כרם. אני גם נוירוכירורג מבוגרים, ואני גם נציג איגוד הנוירוכירורגיה הישראלי.


ברשותכם, כמה דקות. אני גם אתייחס לדבריה של הגברת יחימוביץ ולגבי הקסדה. כשאנחנו מסתכלים על חובת חבישת קסדה אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו שלוש שאלות. ראשית, האם נפילה מאופניים וחבלת ראש יש בה משהו שהוא מסכן חיים? התשובה היא חד-משמעית כן.

גם חציית מעבר חצייה בלי קסדה כרוכה בסיכון חיים - תזכרו את זה.

בכלל הליכה ב- - -

ברגל. אולי נחבוש גם קסדה?

שנייה אחת, אני אענה גם על זה. בחציית כביש – אם את כבר מעלה את זה – יש חוקים מגנים. אתה חוצה כביש בדרך מוגנת, אם זה במעבר חציה, אם זה באור ירוק, אם יש חובת בדיקה.


רכיבה על אופניים מעלה את שכיחות חבלות הראש, נקודה. האם נפילה מאופניים וחבלת ראש יכולה לגרום למוות? התשובה היא כן. יותר גרוע מזה, או לא פחות גרוע מזה, לא רק למוות, אלא לחסר נוירולוגי משמעותי. הדוגמה הכי טובה שאני יכול לתת היא מאחד מבכירי הנוירוכירורגים הבכירים בעולם ששכח את הקסדה שלו, ויתר לעצמו, ורכב ברחובות ניו-יורק, ונפל מאופניו. הוא חי עם חבלת ראש קשה, עם שיתוק שגמר לו את החיים לא מבחינת המוות. הוא לא מת, אבל קוגניטיבית הוא לא חזר לעצמו. יש לי המון דוגמאות כאלה. אני נתתי את הדוגמה שלו כי היא דוגמה מפורסמת בעולם הנוירוכירורגי. אני יכול לתת לך המון דוגמאות מחיי היום-יום שלנו. רק שבוע שעבר טיפלתי בבגיר שרכב בלי קסדה ונפל בדרך להדסה בכביש הרטוב. אומנם הוא יצא בחבלת ראש קלה. אבל, גם בו טיפלתי.


השאלה השנייה היא האם יש הבדל בין בגיר לקטין? התשובה היא כן. ההבדל הוא שהחבלה אצל קטין לפעמים יכולה להיות יותר קשה בגלל רגישות המוח והרגישות של הגולגולת עצמה. אבל, אם אנחנו מסתכלים על האוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40, ומעל גיל 60 ומעל גיל 65, האפקט של חבלת ראש על בגיר היא לא פחות קשה מאשר בילדים. גם החוק הישראלי יודע והוא התייחס לכך שאצל אנשים מעל גיל 65 חבלות הראש הן הרבה יותר קשות. משווים את זה לנזק בילד מתחת לגיל שנתיים. אדם מעל גיל 65 שנחבל בראשו הוא בסיכון משמעותי גם לחייו וגם לאיכות חייו.


השאלה השלישית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם קסדה יכולה למנוע את חבלות הראש האלה, ואת הנזק הנוירולוגי הקשה שאותם אנשים יכולים לסבול? התשובה היא בהחלט כן, בהחלט כן. קסדה – ואתם תגידו שזה משפט דמגוגי – מצילת חיים, ולא רק בילדים. זה משפט שהוא אמיתי גם למבוגרים וגם לילדים.


לגבי ההתייחסות שלך לכך שאת לא רוכבת על אופניים בגלל שהכריחו אותך לחבוש קסדה - - -

לא, לא. אני כבר רוכבת.

אני מאוד מצטער על זה, ואני חושב שאת טועה. אני עצמי רוכב על אופניים קבוע. יש לי שני ילדים שעוסקים בטריאתלון. הבת שלי שהיא בת 18 הפסיקה לרכב על אופניים כי אני הכרחתי לחבוש קסדה – אז שהיא לא תרכב על אופניים. הבן שלי הוא בן 17, ועוד שנה הוא בן 18. את יכולה לשאול אות, ואני יכול להגיד לך באיזה מהירויות אנחנו נוסעים בתוך העיר. אנחנו יכולים להגיע ל-20, 30, 40 קמ"ש. על האופניים אין את היציבות שיש במעבר חציה, ואין את היציבות שיש על מדרכה. גם נפילה מגובה המידה מאופניים. אנחנו מתייחסים לנפילה במידה משמעותית -גובה מעל מטר. כשאתה רוכב על אופניים זה 1.80 מטר. אתה נופל והחבלה היא חבלה משמעותית. חבל שלא הבאתי לכם – לא יכולתי – לראות מה קורה לגולגולות שנופלת על הרצפה מגובה 0 בלי מהירות.


אני מבקש מכם, אני מבקש ממך, חבר הכנסת שאמה. אני אומר לך את זה ואני קצת נסער כי פה דיברו על זיהום אוויר ועל סביבה ירוקה לעומת הצלת חיים. אנחנו לא שונים מאיטליה וצרפת, לא יותר טובים מהם. בנושא הזה אנחנו כן יכולים להיות יותר טובים מהם. אני מבקש מכם, ואני אפילו מתחנן בפניכם – אל תתנו לי עבודה. תחשבו שאני עצלן, בטלן. אני לא רוצה לטפל באותם אנשים שמגיעים עם חבלות ראש. אנשים שלא חובשים קסדה בזמן רכיבה על אופניים הם אלה שמגיעים. יש לנו תערוכה של קסדות של רוכבי אופניים שנשברו והייתי יכול להביא לכם את זה על מנת שתוכלו לראות. אל תעשו את ההשוואה בין סביבה ירוקה לבין הצלת חיים. סביבה ירוקה לא פחות חשובה לי. אפשר לעודד את האנשים לרכב על אופניים עם קסדה.

תודה. ד"ר יעקב אדלר, בבקשה.

כרמל, ברשותך, האם אני יכולה לענות לדברים הקשים שנאמרו פה במילה?

אני רוצה להשוות את הנושא של אכיפה החוק, ולעמוד על נושא האכיפה. אני הייתי מנהל חדר מיון בבית החולים שערי-צדק 20 שנה, וטיפלתי בעשרות נפגעים בראש כתוצאה מנפילה מאופניים, לאו דווקא מהתנגשות באופניים. אני מוכרח לומר, כפי שנאמר כאן, גם נפילה סטטית מבלי שאדם נסע במהירות, מבלי שרכב פגע בו במהירות, יכולה לגרום לנזק קשה ביותר בגולגולת, בייחוד אצל ילדים.


לגבי נושא האכיפה – אני הייתי זה שהעלה בוועדת העבודה, יחד עם אוריאל לין, את נושא חגורות הבטיחות. בזמנו היתה התנגדות קשה ביותר לחגורות הבטיחות, ואפילו השר אמר שזה לוחץ לו על השדיים, ולכן הוא לא יכול לנסוע עם חגורות הבטיחות.


אני מוכרח לומר שגם כשהחוק הזה לא נאכף עוד, אבל הוכרז שיש לנסוע בחגורות הבטיחות, אנשים התחילו לנסוע עם חגורות הבטיחות. אם החוק הנוכחי לגבי הקסדות ישונה, זה ייתן אינדיקציה לעם שאין שום הוכחה שהקסדה עוזרת, ולכן אפשר לנסוע גם בלי קסדה.


אני רוצה להוסיף ולומר שמספר ההרוגים והפצועים כתוצאה מתאונות דרכים, וגם כתוצאה מרכיבה על אופניים אינו נכון. המספר הוא יותר גבוה. מדוע? עשינו מחקר בבית חולים רמב"ם לפני מספר שנים, וגילינו פערים גדולים מאוד בין מה שנרשם בבתי-חולים ומה שדווח על-ידי המשטרה, וכן הלמ"ס. ההבדל הזה הוא מכיוון שאנשים לא מדווחים שהם היו בתאונת דרכים. מי שנפל מהאופניים שלו לא הולך להכריז במשטרה: אני נפגעתי בתאונת דרכים מפני שהוא לא מקבל בשביל זה פיצויים, והוא גם לא תובע מישהו בגלל זה. הוא אשם בזה. ולכן, השיעור היה יותר גבוה בצורה משמעותית.


לכן, כמנהל חדר מיון שטיפל בעשרות נפגעים, כמו שאמרתי, אני מתחנן כאן: אל תורידו את הקסדה מראש האנשים, הקורבנות לעתיד.

תודה. עו"ד כרמית פולק, בבקשה.

אני עו"ד כרמית פולק מהמועצה לשלום הילד.


אנחנו הבענו כבר בעבר, בדיונים קודמים שהיו, את ההסתייגויות שלנו. אנחנו מתייחסים כרגע לנוסח שנמצא כיום. אנחנו מבקשים שבמידה והנוסח הקיים יעבור, אנחנו רוצים שהנוהל המשטרתי שהיה קיים בנוגע לאכיפה ביחס לקטינים, יחול גם בנוגע לחוק הזה אם הוא יעבור. הנוהל דיבר בעיקר על הסברה, ועל האלמנט החינוכי שיש מול ילדים. אנחנו רוצים שהאלמנט הזה יישמר. החשש המרכזי שלנו הוא בעיקר ההשלכות שיש ל- - -

את מזכירה נוהל של המשטרה שעסק בהסברה?

כן, הוא מולי.

לא, הוא לא קשור לחוק. אגב, נוהל חשוב.

אני יכולה להקריא לך אותו: "חובה על כל רוכב אופניים לחבוש קסדה בעת הנהיגה. מדיניות האכיפה כפי שנקבעה היא להתמקד בהסברה על חשיבות חבישת הקסדה, ובציון החובה על-פי החוק. אם מדובר ברכיבה של קטינים, יש לפנות ולהסביר כאמור לבגירים הנמצאים בקרבתם. נא להפיץ הנחיה זו לכלל השוטרים.". הכותרת היא גם: "קסדות לרוכבי אופניים". זאת אומרת, החשיבה שלנו היא שזה מתייחס לחוק, וזה מה שאנחנו רוצים שיישמר כי הפחד שלנו הוא שסנקציה כביכול פלילית, אפילו של קנס, עשויה לגרום ולהוביל להשלכות שהן השלכות ממש הרסניות לגבי קטינים. קודם ציינו פה סיטואציה ששוטר יתחיל לרדוף אחרי קטין. אפשר לדמיין סיטואציה הרבה יותר פשוטה כמו שקטין יגיד לשוטר: "למה? מי אתה?", ויואשם בהעלבת עובד ציבור.


מבחינתנו, הנוהל הזה הוא מאוד מאוד קריטי ליישום או לאכיפת החוק הזה ביחס לקטינים, בהנחה, שוב, שהחוק יעבור. כבר הבענו בעבר את ההסתייגויות האחרות שלנו.

תודה. ד"ר גרי גינצבורג ממשרד הבריאות, בבקשה.

קודם כל, אין הוכחה שחקיקה של קסדות תוריד את השימוש ברכיבה על אופניים. שנית, אם התיקון הזה יעבור יהיו 4,000 יותר אשפוזים, 40,000 יותר ביקורים בחדרי מיון, ו-80,000 יותר ביקורים לרופאים אמבולטוריים. זוהי ועדת הכלכלה – סך הכול העלות של זה למערכת הבריאות בישראל תהיה בסביבות 160 מיליון שקל.


אבל, הדבר החשוב יותר מכסף – מי שהוא בעד התיקון הזה דן למוות בערך 10 אנשים כל שנה, וזה הכי חשוב. זה גם נותן מסר לילדים שזה בסדר, וכמו שאתה יכול לעשן סיגריות כשאתה תהיה מבוגר, אתה גם יכול לזרוק את הקסדה. אני מדבר על זה שדנים למוות כמעט 10 אנשים בשנה אם התיקון יעבור.

פרופ' ריכטר מבית-ספר לרפואה בהדסה, בבקשה.

גם אני מצטרף לעמיתי מהדסה. אני מזועזע מעצם ההשוואה בין נזק עכשווי ובטיחות ובריאות של אנשים היום, לאיזה רווח סביבתי בעתיד, ואני אומר את זה כאיש סביבתי שרוב עבודתי הן באקולוגיה, בטקסקולגיה.


יתר על כן, יש לי כמה שאלות. אם היה מדובר בניסוי בבית-חולים או בהכנסת טיפול חדש בבית חולים או בביטול תרופה בבית-חולים, היינו מחייבים את ההצעה הזאת לעבור איזה ועדת הלסניקי על מנת לראות מה תהיינה ההשפעות של החוק או של ביטול החוק. חברת הכנסת שלי יחימוביץ אומרת שאצלנו זה שונה מכל מקום אחר בעולם. זה כאילו שהרופא אומר לפציינטים שלו: אני אתן לכם תרופה, או אבטל תרופה, למרות שאני יודע שבכל מקום אחר ביטול התרופה הזאת יגרום למוות. את האיש הזה היו מעמידים לדין.


אני רוצה לשאול את חברת הכנסת יחימוביץ, האם מאז ביטול החוק שבעצם קרה, ואני רואה את התוצאות בשטח, טרחת לאסוף נתונים ביחד עם חבר הכנסת חנין על מספרי חבלות ראש בקרב רוכבי אופניים במדינת ישראל? האם יש לך נתונים?

לא הבנתי את השאלה. האם מאז שהחוק עבר?

לא, מאז שעלה כל הנושא הזה של ביטול הצעת החוק. קודם כל, החוק עבר, והוא מחייב קסדות. האם יש לך נתונים על מה קרה למספרים של חבלות ראש – לא רק הרוגים – בקרב רוכבי אופניים מאז שהחוק עבר והוא מחייב, ומאז שעלו כל הדיבורים על ביטול החוק? האם הכנסת בתוך הצעת החוק שלך חובה לאסוף נתונים על חבלות ראש על מנת לראות אם יש לבטל את הביטול אם מספר חבלות הראש יעלה, ולא רק הרוגים?


דבר נוסף, ואני אומר את זה כרוכב אופניים מאוד מאוד מכור. המון פעמים אני נפלתי כשאני חובש קסדה, והילדים והנכדים שלי נפלו, והקסדה שלנו קיבלה מכה, וכל האירוע הזה היה לא אירוע מעצם העובדה שחבשנו. זאת אומרת, יש תת-אומדן של התועלת האמיתית של החוק או של שימוש בקסדות.


אני חושב שביטול החוק הוא דבר נבזי, בלתי אתי, ומביש.

תודה רבה. מרדכי פדר, בבקשה.

יו"ר חיים בדרך – מתונה.

כן. מי יחיה ומי ימות? הקדוש ברוך עדיין קובע את ה"מי". אבל, בוועדה הזאת מנסים היום להוסיף עוד כמה אנשים לקבוצת המתים כל שנה. אין עוררין על החיוניות שבחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים בכל נסיעה שהיא מבחינת הבטיחות בדרכים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהיא הגוף האמור לפקח על הדברים האלה, קבעה מכבר ש-90% ממקרי המוות בתאונות אופניים הן תוצאה של פגיעת ראש, וחבישת קסדה יכולה למנוע 90% מהפגיעות הקשות בראש. לא זו אף זו. בשנת 2009 קבעה הרשות שעל מנת להפחית את חומרת הפגיעות של רוכבי האופניים יש להגביר את השימוש בקסדות מגן.


לא חברת הכנסת יחימוביץ הולכת להסביר לאימא עם שלושה ילדים שמעתה היא אם חד-הורית לאחר שבעלה נפצע אנוש, ומת מוות קליני כשנפל על ראשו בעת רכיבה על אופניים בדרך עירונית?

אדוני היושב-ראש, אני יכולה לבקש בקשה אישית שכשאנשים - - -

סליחה, תני לי בבקשה לגמור.

סליחה, זכותי לדבר. אני חברת כנסת, יש נוהל כזה.

אני מסכים איתך.

אתה יכול לבקש שאנשים ידברו לגופו של החוק, ולא יטיחו בי כל מיני אמירות שגובלות ממש בהסתה.

אני מכיר אותך, זה לא אמור להשפיע עלייך.

לא, אני מבקשת למען הפרוטוקול. יש כאן אנשי מקצוע. יש לכם מספיק דברים נבונים וחשובים להגיד. תסתפקו בלהגיד אותם, ותפסיקו לכוון אותם אליי באופן אישי כי זה לא יועיל לכם.

אני דיברתי לגופו של חוק, גברתי.

אתה לא. אבל, האחרים – אני מאוד מבקשת.

היו כאן כמה אמירות קיצוניות. לייחס לנו כוונות - - -

- - - הציבור.

אני לא פניתי אליך, פניתי ליושב-ראש.

אני מסכים איתך. אני מפנה את הבקשה. קחו אותה לתשומת ליבכם, כי זה באמת לא תורם לדיון.

זה לא מועיל לאף אחד.

אני מבין גם את אלה שיזמו את ישיבה זו של ועדת הכלכלה ברגע האחרון – מיום חמישי אחר-הצהריים ליום השני על הבוקר. בנוסף לכל אלה שלא יכלו להגיע, כולל חברי כנסת, חברי ועדה מכובדת זו שלמדו על קיום הישיבה מגורמים חיצוניים רק בשלהי יום חמישי או במשך יום שישי.

לא, לא. גם לזה קשה לנו להסכים. מה זה "למדו מגורמים חיצוניים"? ברגע שיוצאת הזמנה, היא מפורסמת.

יש סדר-יום. כל חבר כנסת רואה סדר-יום, והוא יודע בדיוק באיזה ועדות.

סמוך על הנהלת הוועדה. אין אדם שלא ידע על קיום הישיבה. יש אולי אחד שיש לו דברים אחרים לעשות, או שזה מוקדם לו.

לגבי הצעת החוק גופא – אמר היושב-ראש לשעבר של ועדה מכובדת זו, ואני מצטט: אני מעדיף שהמיזם הכלכלי של מר חולדאי יידחה בעוד חודשיים, ושיימצא לזה פתרון אחר. זאת אומרת, במקום לוותר על החובה לחבוש קסדה. אנחנו רוצים לשמור על ביטחונם של הרוכבים. מדובר בעשרות אלפים כל יום. זה אכן מונע זיהום אוויר, מוריד רכבים מהכביש. אבל, אני דואג לחייהם. הראשון שייפגע יבוא למחוקק.


אני מאוד מקווה שהיושב-ראש הנוכחי של הוועדה שותף לרגשות אלו, והייתי מקווה שיפעלו במשותף נגד הצעת חוק זו, לפחות באותה נחרצות שפעלו אתמול נגד העלאת תעריפי האגרה.


בנוסף, אמר היושב-ראש לשעבר של ועדה מכובדת זו ביום 29.6.2010 - -

מי זה היושב-ראש לשעבר? יש הרבה.

היושב-ראש – חבר הכנסת אקוניס.


- - זאת אומרת, לאחר שההצעה כבר עברה בקריאה ראשונה, שלאוצר לא היתה עמדה בחוק זה. ובכן, בפרוטוקול מס' 167 של ועדת הכלכלה בדיון לקראת הקריאה הראשונה נאמר שנמסר על-ידי הגברת עידית חנוכה, שלא זוהתה מעבר לזה, בזה הלשון: אודי אדירי מאגף תקציבים באוצר מוסר שההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית. ברם, על פניו קביעה זו שגויה. על- פי חוק, פגיעה שסופג אדם בדרכו לעבודה או ממנה, מוכרת כתאונת עבודה.


יש לזכור שאחת ממטרות הצעת החוק היא לעודד שימוש באופניים ככלי תחבורתי אל מקום העבודה וממנו. לכן, יש לצפות לגידול בכמות תאונות אופניים המוכרות כתאונות עבודה. כמו כן, אפשר לצפות לגידול במספר תאונות האופניים וחומרתן כיוון שהצעת החוק מסירה את החובה לחבוש קסדה לבגירים.


בשיחה קצרה בין יועץ העמותה לשר האוצר לפני זמן קצר נדונה השאלה האם חוק הגורם לעלייה בתשלומי גמלאות נכות מתאונות עבודה אינו כרוך בעלות תקציבית. השר הגיב באופן חד-משמעי שתשלומי ביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה מהוות עלות תקציבית.


ולבסוף, מנקודת מבט אחרת, משפטית, יש סיבות רציניות לחשוב שחוק השולל את החובה שאדם יגן על עצמו מפני פציעה או מוות, הינו מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ושחוק כזה לא יעמוד במבחן החוקיות בבית הדין הגבוה לצדק.


אנו מבקשים ממך, כבוד יושב-ראש הוועדה, שלא לקיים הצבעה היום בהצעת חוק זו שהיא עניין של חיים ומוות, אלא לדחות את ההצבעה למועד אחר עת יתאפשר לכל חברי הכנסת שרצו להביע דעתם בנושא זה לעשות זאת, לאחר שהאוצר קובע עמדה סופית לגבי ההשלכות התקציביות של החוק, ולאחר שהיועץ המשפטי לכנסת ייתן דעתו לגבי חוקיות החוק.


אני מאוד מקווה שלא תאשרו את ההצעה הזאת היום. אבל, אני גם מאוד חרד שאכן תעשו זאת. ולכן, לא נותר לי אלא לסיים בדברי ישעיהו הנביא, פרק א' פס' ט"ו: "ובפרשכם כפיכם, אעלים עיניי מכם – גם כי תרבו תפילה, אינני שומע. ידיכם, דמים מלאו.".

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

יצאתי מהצפון בשעה מאוד מוקדמת כדי להגיע לכאן, כי ראיתי חשיבות רבה בהשתתפות בדיון בחוק הזה. אני לא תומך בחוק, והיה לי חשוב לבוא ולהביע את דעתי בנושא הזה.


אני באמת רוצה לברך על העלייה במספר אנשים שמשתמשים באופניים. אנחנו רואים עלייה מתמדת. זה גם עוזר לאיכות הסביבה, וזה גם חוסך בכל הזיהום הזה. בנוסף לכך, אנחנו רואים שגם התשתיות של שבילי אופניים עדיין לא מפותחות דיין בישראל. לכן, צריך קודם כל להשקיע המון בתשתיות. הרבה פעמים קורה שרוכבי אופניים רוכבים על המדרכות יחד עם הולכי רגל, וגם זה יכול לגרום להרבה תאונות בין אופניים להולכי רגל. מנתונים שקיבלתי – רוב תאונות האופניים הן לא עם רכב בתוך העיר, אלא הן תאונות בין אופניים לאופניים או בין אדם לאופניים, או נפילה עצמית של הרוכב מהאופניים.


שנית, אדוני היושב-ראש, אני לא מבין איזה דוגמה אימא ואבא יכולים להוות לילדים שלהם כשהאימא והאבא לא מחויבים לחבוש קסדה, והם יוצאים לרכב בשביל אופניים, והילדים מחויבים לחבוש קסדות. תארו לעצמכם שבגיר לא מחויב לחגור חגורה ברכב, וקטין צריך לחגור חגורה. כולנו רואים שהדבר הראשון שאנחנו עושים כנהגים ברגע שאנחנו נכנסים לאוטו הוא לחגור את הילדים, ואז הילדים שיושבים מאחור ישר חוגרים חגורה כי הם רואים את ההורים שלהם חוגרים חגורה. אנחנו מהווים דוגמה, ולא יכול להיות מצב שההורים לא יהיו דוגמה לילדים שלהם.


אנחנו רואים שזה ספורט משפחתי. אני רואה משפחות שיוצאות ביחד לרכב כשלחלק מותר להיות בלי קסדה, ולחלק האחר לא. זה דוגמה מאוד מאוד לא טובה.


אמרתי לעוזר שלי שאנחנו יוצאים מוקדם בגלל הדיון בחוק זה, ואז הוא סיפר על קרוב משפחה שלו שהוא בגיר ואבא לארבעה ילדים ששוכב מחוסר הכרה בבית החולים כבר ארבעה חודשים בגלל שהוא נפל על הראש שלו מהאופניים. אופניים יכולים להגיע למהירויות גבוהות.

איפה הוא נפל?

הוא נפל מהאופניים בתוך היישוב ירכא, והוא שוכב עכשיו בבית לוינשטיין. הוא סיפר לי את זה לאחר שאמרתי לו שאנחנו צריכים לצאת מוקדם, בשעה חמש וחצי בבוקר, מהצפון כי זהו חוק שהוא מאוד חשוב לי כיושב-ראש הלובי לבטיחות בדרכים.


אני הייתי במדינות באירופה, וכולם הולכים עם קסדה, אפילו אופניים להשכרה.

בצפון אמריקה.

אני מדבר על אירופה. הייתי בצרפת.

האם בפריז משכירים לך עם קסדה? מה פתאום?

אני ראיתי שאנשים שמשכירים אופניים באים, שמים קסדה, ולוקחים את האופניים. במקרה מול בית המלון שבו התאכסני היתה עמדה של השכרת אופניים. אנשים לקחו את האופניים, שמו את הקסדה, ויצאו לרכיבה על האופניים.


מי שמחליט להקים חברה יכול לסדר על האופניים גם מקום לשים את הקסדה - זה לא בעיה.


אני קורא את רשימת הגופים שתמכו בהצעת החוק לשים קסדה: ועדת שרים לענייני חקיקה שהיום תומכת בהסרת הקסדה. אני רואה את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - תמכתם בחבישת קסדה. אני לא יודע למה משרד התחבורה והרשות הלאומית שינו את דעתם. אני לא יודע איזה דבר חדש יצא שגרם לכך שהם תמכו בחוק ועכשיו הם משנים. כמו כן, הנהלת משרד הבריאות, המחלקה לחינוך לבריאות, יושב-ראש המועצה הלאומית לטראומה. כולם תמכו. אתה רואה רשימה ארוכה, אדוני היושב-ראש, של אנשים שתמכו בהצעת החוק הקודמת. נציגי הרשות הלאומית, אני לא ציפיתי שאתם דווקא תתמכו בהצעת החוק שיש בה סכנת חיים לרוכבי האופניים.

אני אתייחס.

כשאנחנו רוצים לעודד רכיבה על אופניים, יש כאן דוגמה אישית של בגירים הנוסעים עם הילדים שלהם.


אדוני היושב-ראש, אם יש אפשרות לא להביא את החוק הזה להצבעה היום, וננסה לבדוק את הנושא. אם אנחנו רוצים לקדם חוק צריך לקדם חוק טוב, ולא חוק שיכול לפגוע באנשים.


לגבי אכיפת המשטרה – יש חוק קסדה שהמחוקק חוקק, והמשטרה החליטה לא לאכוף את החוק הזה. אני לא מבין את עניין אכיפת הקסדות. אני גם רוצה לשמוע נתונים לגבי האכיפה של המשטרה בקשר לקסדות – אם יש בכלל אכיפה בנושא. תודה רבה.

תודה רבה. יותם אביזוהר, מנכ"ל ארגון ישראל בשביל אופניים, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. נאמרו פה הרבה מאוד אמירות חזקות, חלקן קצת פופוליסטיות.

חלקן גם נאמרו לפני שהגעת, אדוני. חבל שלא הגעת בזמן ושמעת את כל מה שנאמר כאן.

אני מתנצל על האיחור.

אני מבינה שאורחים נוזפים באורחים אחרים. זה נוהל חדש של הוועדה.

גברתי, אני באתי מהדרום, לא מהצפון.

אתה יודע מה? זה לא התפקיד שלי. אני לא יושב-ראש הוועדה. תשמרו על איפוק, חברים. אתם לוקחים את זה למקומות מאוד רעים.

אני חושב שאם אני באתי, ואני אומר דברים מקצועיים - - -

מה שאמרת עכשיו זה לא מקצועי.

הוא אמר שהוא שמע את הדברים. אותי הוא לא שמע.

סליחה, לדב חנין היה תקר ברכב בדרך לירושלים.

אותי הוא לא שמע.

למה להיכנס למסלולים האלה? עזוב. יש דיון, יש ויכוח. השמעת את דעתך, הוא ישמיע את דעתו. למה?

מר אביזוהר, קיבלת רשות דיבור, בבקשה.

אני רוצה להקריא לחברי הוועדה את חוות הדעת המדעית של פרופ' ברזיס מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. כשהוא מתייחס לנושא ההוכחה המדעית ליעילות קסדה הוא בפירוש אומר: "קיים בלבול וסתירה במחקרים אפידמיולוגים", והוא מצטט כאן שורה של מחקרים. כלומר, "יש תועלת בהחלט בקסדה. אבל, מחקרי עוקבה לפני ואחרי כניסת חוק המחייב קסדה לא הראו תועלת. מצב כזה מוכר באפידמיולוגיה, ומצביע על אי-ודאות". "איזה הסדרה ראויה לנוכח הסתירות במדע? יש היגיון לעודד חבישת קסדה, ובהחלט לחייב נוער לפי הנתונים של היפגעות במדינת ישראל. אבל, אין מקום לחייב מבוגרים בחבישת קסדה.".


אני רוצה לצטט לחברי הוועדה את חוות הדעת של ד"ר קובי פלג ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות הבריאות, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה. הוא בפירוש אומר שלנוכח הנתונים של היפגעות רוכבים במדינת ישראל, אין היגיון בהצעת חוק גורפת, ובהחלט נכון לחייב ילדים בחבישת קסדה, אבל מבוגרים – להשאיר לשיקול דעתם.


יש כאן שורה של מסמכים גם ממדינות אירופאיות, מפדרציות הרוכבים האירופאית שהוא הגוף המקצועי והגדול בעולם שהוא בפירוש אומר: אנחנו תומכים, מעודדים חבישת קסדה. אבל, מתנגדים לחוק גורף שמחייב את כולם – זה לא נכון.


אני מסכים עם חבר הכנסת עמאר. בהחלט נעשים דברים במדינת ישראל. ענף האופניים מתקדם. הדרך הטובה להגן על רוכבי אופניים מפגיעות ראש היא להגן עליהם מפגיעות בכלל. בהחלט צריכים לעשות הרבה יותר כדי לייצר את התשתית הבטוחה, להגביר את המודעות, גם של הנהגים, וגם של הרוכבים. זה דבר שלא נעשה מספיק. בשנה האחרונה אנחנו רואים שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עושה יותר כדי להגביר את בטיחות הרוכבים. אנחנו מקווים שהמגמה הזאת תתחזק.


נכון לייצר את התשתיות, נכון שמשרד התחבורה יתקצב יותר פיתוח של שבילים בטוחים. יש פה מה לעשות. אנחנו חושבים שהחוק שמוצע היום ושעולה לדיון הוא בפירוש חוק מידתי, חוק נכון, ואנחנו תומכים בו.


כרוכב אופניים, והיום כמעט הגעתי לירושלים באופניים, אנחנו תמיד חובשים קסדה. הוויכוח הוא לא האם נכון לחבוש קסדה, או לא לחבוש קסדה. הוויכוח הוא האם נכון לחייב בחוק גורף חבישת קסדה. שוב, אנחנו חושבים שהחוק המוצע הוא החוק הנכון.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה רוכב על אופניים, ואתה נראה רוכב - - -, ואני בטוח שגם המשפחה שלך גם רוכבת על אופניים. אם אתה רוכב עם הילדים שלך בשביל אופניים, איך תוכל לומר לילדים לשים קסדה בשעה שאתה בעצמך לא שם קסדה? איך אתה תרגיש בתור מישהו שמהווה דוגמה למשפחה?

אני גם שותה אלכוהול, הילדים שלי לא ישתו אלכוהול עד שהם יהיו בגיל שמאפשר להם לשתות אלכוהול. יש עוד כמה דברים שאני עושה, והילדים שלי לא יעשו.

זה לא דוגמה. האם אתה תגיד לבן שלך: אני רוצה לשמור עליך, אני רוצה שתשים את הקסדה כשאתה רוכב על אופניים. אבל, אני לא מחויב בקסדה כי הראש שלי יותר חזק?

אני אחבוש קסדה, וגם הבן שלי יחבוש קסדה. אבל, אני אתנגד לחוק גורף שמחייב אותי לחבוש קסדה. תודה רבה.

יש לי שאלה ליוזמי החוק. האם מקובל עליכם להכניס כאן סעיף הגבלה של תחולה בזמן?

מה? כהוראת שעה?

כן. לדוגמה, נבוא לכאן בעוד תקופת זמן, ונראה האם באמת יש מחיר בנפש.

קוראים לזה ניסוי.

אני לא שאלתי איך קוראים לזה.

השאלה גם היתה למציעי החוק.

גם לא שאלתי אותך, וגם לא שאלתי איך קוראים לזה.

פרופ' ריכטר, אתה רוצה להיות גם ממציעי החוק?

מי שכל כך רוצה, יכול להתמודד, לרוץ לכנסת, ואז לטפל בחוקים.

אדוני היושב-ראש, אני אתייחס להצעה שלך, ואני גם רוצה להשיב.

כן, בבקשה. אבל, בתמצית.

קודם כל, אני ממש מצטערת על הטונים האלימים והאישיים שננקטו כאן בדברים, כי יש מספיק טיעונים נבונים ועמוקים לעמדות שהצגתם. אין צורך לחדד את זה למקומות כל כך קיצוניים. אני דוחה על הסף את הרעיון שמציעי החוק, ובהם אני, דואגים פחות לשלומו של הציבור מהאנשים שיושבים כאן. התפקיד שלנו הוא לדאוג לשלומו של הציבור. בשביל זה אנחנו יושבים כאן. אנחנו נציגים של הציבור, נבחרנו על-ידי הציבור, ואנחנו מבקשים לגונן על הציבור מכל רע, ולדאוג לשלומו. לשיטתנו, ואחרי עבודה מאוד מאוד יסודית שעשינו, הגענו למסקנה שכך אנחנו מגוננים יותר על הציבור.


אני מאוד מבינה את ד"ר בניפלא שהוא נוירוכירורג שעוסק בפציעות הספציפיות האלה של פגיעות ראש. אני מניחה שלו היינו מביאים כירורג כף יד, היו לו סיפורים מסמרי שיער על מה קורה לכפות ידיים של אנשים בתאונות אופניים. אני רואה שאתה רוצה לענות לי – אתה לא תענה לי.


כיוון שאני רוכבת אופניים בעצמי, ואני רוכבת אופניים הן בעיר והן בשטח, וגם ילדיי רוכבים על אופניים, אני ערה לכל מגוון הפציעות שיכולות להתרחש כתוצאה מאי חבישת קסדה ובכלל. למשל, רוב הפציעות הקשות של רוכבי אופניים – אגב, אני גם נפצעתי באורח בינוני ברגל, וזה היה ממש ממש משמעותי. אני מכירה הרבה פציעות של פגיעה בעצם הבריח, למשל, זה מאוד מאוד נפוץ אצל רוכבי אופניים, או פגיעה קשה בצלעות שזה מאוד מאוד נפוץ אצל רוכבי אופניים. אני מניחה שלו הייתי מביאה לכאן רופא של כל אבר, הוא היה מספר לי על הפגיעה בכל אבר באותה אמפטיה שאתה מטבע הדברים מדבר על פגיעות ראש.


זה מסוכן להיות בלי קסדה - גם בחדר הזה. פתאום תהיה תאונה והתקרה תצנח עליי, והראש שלי ייפגע. בוודאי שמאוד מסוכן לחצות כביש בתל אביב ברגל בלי קסדה – מאוד מאוד מסוכן. אנחנו חשופים כל הזמן לפגיעות של כלי רכב ממונעים, בעיקר, וכשאנחנו לא חובשים קסדה או שריון קשקשים לגופנו אנחנו פחות מוגנים. לו היינו באמת רוצים להגן על הציבור מאל"ף ועד ת"ו, ולעטוף אותו בשריון אז היינו מחילים חובת חבישת קסדה מרגע היציאה מהבית. ותאמינו לי שנורא מסוכן אצלי בשכונה לחצות את הרחוב. אני גרה בשולי שוק הכרמל. כשאני חושבת על הבת שלי הקטנה חוצה את רחוב אלנבי ברגל, זה מדאיג אותי יותר מאשר לחשוב עליה רוכבת על אופניים, והיא רוכבת על אופניים עם קסדה.


חמד, אני לא מוצאת שום פגם חינוכי. לי אין שום בעיה. אגב, אני חובשת קסדה ברכיבות מחוץ לעיר – לא כי החוק מחייב. אני חובשת קסדה כבר 15 שנים ברכיבות מחוץ לעיר, ואני לא חובשת קסדה בנסיעות בתוך העיר. מדובר בשתי משימות שונות לחלוטין. לא סתם הסברתי עד כמה חובת חבישת הקסדה משבשת את המטרות של רכיבה על אופניים בעיר. למה היא משבשת את המטרות? למה אני לוקחת את האופניים בתוך העיר? אני לוקחת אותם כדי לקנות שניצלים וקילו עגבניות בשוק הכרמל. אם אני אצטרך לסחוב על האופניים גם קסדה שאין לי איפה לשים אותה, אני לא אצא עם האופניים, אני אצא עם האוטו. ולכן, אנחנו בשבתנו כמחוקקים, אנחנו לא מסתכלים על אותו קטע שאתה בצדק רב כרופא ניורוכירורג מסתכל עליו - בצדק רב ביותר. אנחנו כן מסתכלים על תופעות רוחביות, על מה חקיקה מסוימת שלנו תעשה.


אם חקיקה כמו זו תאפשר רכיבת אופניים המונית בתל אביב גם לתיירים, גם לתושבים, גם לסטודנטים, אנחנו יודעים בוודאות שכמות הנפגעים תפחת. מה יותר בטוח לאדם מבוגר? האם להיכנס לאוטו ולנסוע, או לעלות על אופניים ולרכב? הרי גם ברכב הוא יכול להיפגע מפגיעת ראש. בסופו של דבר, ככל שיהיו יותר אופניים על הכבישים, וככל שיהיה פחות רכב ממונע על הכבישים בתוך העיר, כי אז אנחנו דואגים לשלומו של הציבור.


כאמור, חבלות ראש יש גם ברכב, ואני בטוחה שאם נזמין אתכם לישיבה על חבלות ראש ברכב, אתם תספרו לנו עליהן מכאן ועד להודעה חדשה. אז אפשר גם לחייב חובת חבישת קסדה ברכב תוך נהיגה. אני בטוחה שזה יציל חיי אדם. יש מאות הרוגים בתאונות דרכים מידי שנה. לו הם היו חובשים קסדת אופנוע בתוך האוטו הם לא היו נפגעים. חברים, בואו נסתכל על הדברים לא מנקודת מבט כל כך צרה.


שוב, צריך לומר, החוק לא אוסר חבישת קסדה. הוא בסך הכול מתיר במקטע הצר של רכיבה בתוך העיר לאנשים מבוגרים, את הזכות לבחור האם לחבוש קסדה או לא לחבוש קסדה. בטיחות של אותם מבוגרים כשהם נוסעים בתוך העיר תושג באמת על-ידי יצירת תשתית ראויה ומתאימה לרוכבי אופניים.


בתשובה למועצה לשלום הילד ול"בטרם" – אני מסכימה איתכם. לכן, אנחנו ממשיכים להחיל את החוק על ילדים. כאימא אני אומרת לכם שאין שום בעיה. עם חוק ובלי חוק אני כופה על הבת הקטנה שלי לחבוש קסדה. על הבן הגדול שלי לא, כי הוא בן 20, והוא עושה מה שהוא רוצה. אבל, זה לא פוגע באוטוריטה שלי כאימא. כשהורים אומרים לילדיהם: אל תעשו דבר כזה או אחר, הורים תקניים לעולם לא יגידו: זה בניגוד לחוק, ולכן אל תעשה את זה – ממש לא. אני לא מכירה הורים שמשתמשים בדבר הזה. האם אתה משתמש בדבר הזה כשאתה מחנך את הילדים שלך? אני לא. אני לא זוכרת את עצמי אי-פעם אומרת לילדים שלי: אל תעשו כך וכך כי זה בניגוד לחוק. אני אומרת: כי זה מסכן אתכם, כי זה לא מוסרי, כי אתם פוגעים כך בבן אדם אחר. יש אלף ואחת סיבות חינוכית להגיד לילד לא לעשות דברים.


אני בוודאי מאוד מסכימה עם מר יותם. הבת שלי לא שותה אלכוהול, ואני שותה אלכוהול - אני מבוגרת. יש עוד המון דברים בתחומים רבים מאוד שאני עושה והיא לא עושה, ואני לא אפרט אותם. יש דברים שמותר למבוגר לעשות ולילד אסור. ילד קטן נוסע בבוסטר, בכסא בטיחות מאחור, וההורה שלו לא – מה לעשות?

ההורה לא צריך לשבת על בוסטר, והילד כן צריך לשבת על בוסטר – זה ההבדל.

לשאלתך, אני מציעה שנעשה דבר אחר. אני מציעה שהוועדה, כשאתה כיושב-ראש ועדה במקביל תבקש שהוועדה תעקוב אחרי יישום החוק.

אין לזה שיניים. נניח ויש מצב שחוקקנו את החוק, וכל חוות הדעת שניתנו פה באמת מתבררות אפילו כממעיטות, ופתאום יש עלייה דרמטית במספר נפגעי הראש עקב ההוראות שחוקקנו. נצטרך אז ללכת ולעשות חוק בשלוש קריאות כדי לתקן את המצב. אני אומר – נחוקק את החוק עם תוקף מסוים, והתוקף הזה יהיה מבחינתנו נקודת מבחן, ונבוא ונבחן האם באמת חוקקנו משהו שהוא נקודת איזון, שהוא לא פוגע מידיי, שהוא משרת את האינטרס.

כרמל, ההצעה שלך היתה סבירה לחלוטין לו היינו משנים את המצב הקיים. אני רוצה להסביר מה קרה כאן.

החוק איננו מיושם.

החוק הוא היה כלא-היה. אנחנו כאן מתקנים - - -

אז, אדרבה.

לא, זה לא שאני אמרתי – זה ברור, החוק לא נאכף. אתה לא צריך מחקר, אתה צריך לצאת לרחוב ולראות. החוק לא נאכף, נקודה. מעולם לא היתה לו משמעות. משקלו כמשקל נוצה. הוא לא היה מעולם. הרי אלמלא הייתי חרדה - - -

למה אנחנו צריכים את התיקון הזה?

בשביל שיוכלו להחיל את הפרויקטים לרכיבה המונית בערים - זה בדיוק העניין. הרי לא הייתי באה אליך, ולא הייתי מתעסקת עם התיקון הזה כי החוק ממילא לא נאכף, והמשטרה הודיעה רשמית שהיא לא אוכפת אותו.

נציג המשטרה, האם המשטרה לא אוכפת את חוק חבישת קסדות?

המשטרה הודיעה כמעט על כל במה אפשרית. החל, נדמה לי, מ-2004 או 2005 כשהחלו הדיונים בהצעת החוק, המשטרה אמרה שבעיניה החשיבות של החוק הזה היא חשיבות דקלרטיבית, ואנחנו לא אוכפים באופן מסודר את החוק. אנחנו כן, כמו שהקריאה חברתי באיזה הנחיה - - -

למה לא יכולים? - - - אני לא מבין.

- - -

כרמל, לסיום - שוב, אני אומרת, לא הייתי מגיעה עם החקיקה הזאת כי החוק הזה ממילא הוא לא משמעותי, והוא לעולם לא ייאכף, אלמלא החוק הקודם היה מחבל באופן מאוד משמעותי בעידוד רכיבה המונית על אופניים. הוא מונע הקמת פרויקטים כמו בפריז, וכמו ברומא, וכמו באירופה. כרגע זה האימפקט היחיד של החוק.

החוק לא רלוונטי לפרטים, החוק רלוונטי לרשויות.

נכון, בדיוק. אם אתה מוציא אותו עכשיו בהוראת שעה, אני לא רואה איך אפשר להתקשר עם איזשהו יזם.

אני נשאלתי לגבי המשטרה, ואני רוצה להשלים.

אתה מבין? העניין הוא הרי יזמות. בתל אביב יש - - -

בתל אביב זה כבר מתחיל לעבוד.

זה לא מתחיל לעבוד בגלל זה.

זה לא יכול להתחיל לעבוד בגלל החוק.

לא, בתל אביב לא חיכו לחוק. אני רואה בתל אביב כבר את המתקנים פרוסים בעיר.

אבל, הם לא מפעילים אותם.

הם לא יכולים להפעיל את המערכת.

זה נכון. אנחנו ניתן להם את האפשרות להפעיל, ונשאיר לנו את שיקול הדעת בעוד תקופת זמן לבוא ולבחון - - -

איך הם יחתמו על חוזה?

האם הם יגידו לכל יזם שירצה להיכנס: אתה לשנה פה?

זה יזמים מחו"ל.

ד"ר בניפלא, בבקשה.

אני אענה בקצרה, כי אני יודע שהדיון עומד להסתיים. גברת יחימוביץ, אני לא הטלתי ספק ברצון שלכם לעזור לציבור. אני בא לנסות לשכנע אתכם שמה שאתם עושים הוא כן פוגע בציבור. לא בכדי בא לפה נוירוכירורג ולא כירורג כף יד. חבלות ראש אין דינן כחבלת גפיים. אני מאחל לך ולכולם בריאות שלמה. אני מאחל לך שאם חס וחלילה תיפגעי, או מישהו מבני משפחתך ייפגע, אם כבר הוא ייפגע שהוא ייפגע בגפיים ולא בראש, כי לחבלת ראש יש משמעות.


אני רוצה לבקש בקשה נוספת. לי נודע אתמול על הישיבה הזאת. דחיתי ניתוח כי הייתי חייב לבוא לפה כי רציתי להביע את העמדה. אני מבקש מכם לדחות את ההצבעה. גברת יחימוביץ, תני לי את האפשרות לשוחח איתך ועם חבר הכנסת חנין מעבר לחמש דקות פה.

אדוני, אני שוחחתי עם עשרות אנשים. אנחנו מובילים את החוק הזה כבר תקופה מאוד מאוד מאוד ארוכה, עוד מהכנסת הקודמת. אני מבקשת לא לזלזל כי עשינו עבודה יסודית ורצינית.

אני חס וחלילה לא מזלזל.

חברת הכנסת אדטו עדיין לא דיברה, וישנם עוד חברי כנסת שעדיין לא דיברו. חברת הכנסת אדטו, בבקשה.

אני מתנצלת על כך שהגעתי מאוחר, אבל היה חשוב לי להגיע. אני מסתכלת על זה מהפאן הרפואי שלי. אני עוסקת בכנסת בשני תחומים. מצד אחד, גם בנושא איכות הסביבה. מצד שני, בנושא בריאות. כאשר אני מעמידה את שני הדברים האלה בשיקול האחד מול השני, במקרה הספציפי הזה הבריאות היא זו שגוברת. מבחינה זו אין תחליף למוח. נאמר כרגע, מוח אי-אפשר לתקן. גפה אפשר לתקן, חבלת בטן אפשר לתקן. מוח לא ניתן לתקן.


כמה מבוגרים משתמשים היום בנוגדי קרישה, למשל? אדם שמקבל מכה קטנה והוא לוקח אספירין אחד ליום כטיפול מניעה, יכול למצוא את עצמו גם עם שטף דם שלא ניתן לריפוי, ולמות כתוצאה מהנפילה הקטנה הזאת. ולכן, מבחינתי, כאשר שוקלים את שני הדברים האלה יחד - גם עם הקושי שבאכיפה. אי-אפשר יהיה לומר לילד שהוא ירכב עם קסדה בשעה שאבא שלו יכול לרכב בלי קסדה. למה? כי אבא שלו הוא גדול. זה לא תשובה, זה לא מסר. ולכן, אם קשה לאכוף את זה אז זו בעיה. אבל, זה לא יהיה הדבר היחיד שאנחנו לא אוכפים כאן. לכן, מבחינתי, לא ניתן בכלל לעשות את השיקול בין שני הדברים האלה, ואני חד-משמעית תומכת בחבישת קסדה גם אצל מבוגרים.

חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להרגיע את אותם רופאים שהגיעו לדיון הזה לפחות מבחינה אחת. אנחנו ערים לטיעונים שלכם, מכירים את הטיעונים שלכם. אדוני, איתך לא שוחחתי. אבל, שוחחתי עם רבים מחבריך, ואני ער לעמדה של חלק מהרופאים שחושבים שבהחלט יכולות להיות פגיעות ראש, ואנחנו צריכים למעט בהן.


אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך את דעתי בצורה ברורה. אני לא חושב שיש כאן סתירה בין בריאות וסביבה. חברת הכנסת אדטו, אני חושב שבריאות וסביבה הולכים במקרה הזה באותו כיוון. המטרה שלנו בחוק הזה היא לייצר סביבה יותר בריאה. אתם לא יודעים כמה תאונות נגרמות בכלי רכב, ואיזה זוועות. אני ראיתי כאלה דברים, אני ראיתי תאונות בימי חיי.

חבר הכנסת חנין, תתמצת. יש לנו דיון שמחכים לו כבר בפתח. בטוח שלך אין אינטרס למשוך זמן.

מאה אחוז, אני אומר מאוד בקיצור. בריאות וסביבה הם באותו כיוון, המטרה פה היא לייצר סביבה יותר בריאה. סביבה יותר בריאה היא יותר רוכבי אופניים. לפי המחקרים שאפשר להביא אותם, והבאנו אותם בישיבות הקודמות, יותר רוכבי אופניים הם סביבה יותר בטוחה לרוכבי אופניים. מה שגורם לבטיחות של רוכבי אופניים זה קודם כל הרבה רוכבי אופניים. מה שגורם אחר כך לבטיחות רוכבי אופניים זה תשתיות לאופניים.


ולכן, אדוני היושב-ראש, החוק הקודם הוא חוק מזיק לא רק לסביבה, אלא הוא חוק מזיק לבריאות. התיקון שלו מוריד חסם, ומאפשר ליותר אנשים לעבור לרכיבה באופניים כמו בהולנד, וכמו בצפון אירופה שרבים רבים נוסעים שם באופניים, ובלי קסדות. סיימתי.

חבר הכנסת שטרית, האם יש לך עמדה בחוק הזה?

כן, אני תומך. אני חושב שהדבר הוא נכון, ואני גם אומר מדוע. כמי שנוסע על אופנוע אני רוצה לומר שהעונש הזה הוא בלתי נסבל. ברגע שיצאו קסדות אני הפסקתי לנסוע על אופנוע, כי הכיף זה לנסוע בלי קסדה, ולנסוע - - -


הגישה השוררת בארץ היא שאנחנו חייבים לחייב כל אזרח, ולהגיד לו איך לזוז, ואיך לנהוג. אנחנו אחראים על הבריאות שלו, על החיים שלו, ועל כל דבר. יש גם גבול בעניין, יש ליצור איזשהו היגיון. אם אדם רוצה לשמור על בריאות ילדיו – שייחנך את ילדיו ללבוש קסדה. מי שלא מחנך את ילדיו ללבוש קסדה עליו מוטלת האחריות. אם אדם מבוגר נוסע בלי קסדה על אופניים זה אחריותו, לא אחריות של המדינה, לא אחריות של המחוקק, ולא של אף אחד. אנחנו לא צריכים לקחת אחריות על כל דבר. יש חקיקה מוגזמת.

למה חגורות בטיחות באוטו כן?

אני חושב שיש חקיקה מוגזמת. ולכן, אני תומך בהצעה.

אותו הדבר באוטו עם חגורות הבטיחות.

זה שונה. נסיעה באופניים בעיר שונה לגמרי מנסיעה במכונית. עם כל הכבוד, בכל העולם נוסעים על אופניים או בטוסטוסים בלי רישיון, בלי ביטוח, בלי כלום - חופשי. אנחנו המדינה שהתושבים בה - - - ביטוח, רישיון והכול.

וגם מתים שם יותר מחבלות ראש, חבר הכנסת שטרית.

בסדר, אז מה?

גם תוחלת החיים היא הרבה יותר נמוכה מאשר בארץ.

כל אחד לוקח את האחריות על עצמו, אדוני. אני לא בטוח שמתים שם יותר אנשים. אין לי נתונים, ולכן אני לא יכול להתמודד מול הטענה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני אומר לך את האמת אשר על ליבי. אני התחבטתי מאוד בעמדה שלי בחוק הזה. מצד אחד, אין ספק שהנושא המרכזי של "והגדת לבנך" בנושא חינוך הילדים הוא דבר מרכזי. הדוגמה האישית היא הדבר העיקרי בחינוך ילדים. בספר מלכים מופיעה הבשורה שהגיעה לאימא של שמשון אחרי הרבה שנות עקרות. באו וסיפרו לה שבעוד שנה ייוולד לה בן. אומרים לה שאסור לה לשתות אלכוהול, ועוד דברים שאסור לה לעשות. כשבעלה חזר מהשדה לעת ערב, היא סיפרה לו את הבשורה. במקום לקפוץ משמחה ולהגיד: ברוך השם, אחרי הרבה שנות עקרות ייוולד לנו בן בעוד שנה, הוא ביקש שהמלאך יגיע עוד הפעם, והמלאך הגיע. הוא שאל אותו עוד הפעם: מה נעשה בילד הזה?


השאלה שנשאלת היא מדוע יש צורך בכך? האם לא מספיק לו מה שאומרת לו האישה? למה הוא צריך שגם יבואו אליו? הוא אמר: כן, אני שמח. אבל, הוא לא אמר איך עליי להתנהג. איך יכול להיות שאני אשתה אלכוהול ויין, וכשאני אעשה קידוש והילד שלי יגיד שהוא גם רוצה, אני אומר לו שאסור לו? איך יכול להיות שאבא אומר: לי מותר, לך אסור. זה החלק המאוד ערכי שהיה. וכמו שאמר יושב-ראש הכנסת בדיון - שכשהנכד שלו אומר לו: תחגור חגורה, והוא אומר לו: אני לא צריך, אתה צריך, איזה מסר יש פה?


אבל, מצד שני, התועלת שיש בחוק הזה. אנחנו יודעים שאין גוזרים על הציבור גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אנחנו יודעים על המהפך שיהיה פה לגבי רכיבה על אופניים, ואנחנו יודעים שיש בנסיעה על אופניים הרבה הרבה דברים טובים, מועילים ונכונים. מבלי התהליך הזה אנחנו לא נוכל להוביל את זה. אנחנו גם יודעים שבחוק מופיע שרכיבה שהיא בעיקרה ספורטיבית, המבוגר כן יצטרך לחבוש. אני חושב שבאמת הכף המכריע לתמוך בחוק.

נא לקרוא בבקשה את החוק.

"הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה" – המספור כמובן ישתנה -התשע"א-2011


"1. בפקודת התעבורה, בסעיף 65ג –



(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), חובת חבישת קסדת מגן לא תחול על בגיר בדרך עירונית או בשביל אופניים, בין בדרך עירונית ובין בדרך שאינה דרך עירונית, והכול למעט בעת תחרות או בעת פעילות ספורטיבית."


כאמור, בהמשך לדיון הארוך שכבר היה כאן, הסעיף היום קובע שחובת חבישת קסדה חלה באופן גורף על כלל הרוכבים, ולא כמובן על רשות מקומית כפי שנטען. החובה חלה על הרוכב, ולא על רשות מסוימת.


הסעיף הזה מציע לסייג את חובת חבישת קסדת המגן כך שהיא לא תחול על בגיר שרוכב על אופניים בדרך עירונית, או אם הוא רוכב בשביל אופניים, בין אם הוא רוכב בדרך עירונית, ובין בדרך בין-עירונית. ובכל מקרה, חובת חבישת הקסדה תחול אם רוכבים בעת תחרות או בעת פעילות ספורטיבית בעיקרה.

למה אנחנו צריכים את "בדרך שאינה עירונית"? אדם יתחיל לצאת משביל אופניים בדרך בין-עירונית ו- - -. אני רוצה למחוק: "בדרך שאינה עירונית".

לא, אבל רכיבת כביש היא מסוכנת בלי קסדה.

לא, להיפך. שם אני רוצה לחייב בקסדה. את אומרת שבשביל אופניים בדרך שאינה עירונית - - -

הפגיעות הקשות של מוות או פגיעות הראש קרו בכבישים בין-עירוניים.

אז אני אומר, אז דווקא. היום את עושה סייג שבדרך שאינה עירונית בשביל אופניים לא צריך קסדה. אני אומר, למה? גם שם צריך קסדה, כי משם אתה יוצא אולי לדרך שאינה עירונית שהיא לא שביל אופניים. אדם לא יתחיל לשים ולהוריד. תמחק את זה בבקשה.

אבל, לשיטתך אי-אפשר לאכוף את זה לא כאן ולא כאן. אז אם זה לשיטתך אז תהיה שיטתי. אם אי-אפשר לאכוף אז למה לכתוב?

זה לא פוגע בעיר.

לא. כרמל, שבילי האופניים הם מאוד נוחים וידידותיים. אם אתה רוצה שמשפחות יצאו לרכוב בשבילי אופניים אז שוב אתה תשים להם את הנטל הזה.

למה?

הרי מי ישתמש בשבילי האופניים? למשל, התיירים שמגיעים בהמוניהם שישכרו אופניים.

מי שיוצא מהעיר שייקח קסדה.

אם אתה בשביל אופניים.

כן, אבל ברגע שאתה יוצא מהעיר בשביל אופניים, סביר להניח שאתה לא תרכב רק בשביל האופניים אלא מידי פעם תסטה מהדרך, או תגיע למקום שבו אין שביל אופניים, ואז זה משהו שאנחנו מראש מכניסים, שמים מכשול בפני עיוור. אתה מכניס אדם למסלול ללא קסדה, הוא לא יתחיל עכשיו לעצור ולחפש קסדה כשהוא עובר משביל לשביל. המקומות האלה הם מקומות שבהם גם רכבים וגם אופניים נוסעים במהירויות גבוהות יותר, והסיכון הוא גדול יותר. עדיין אנחנו לא פוגעים באלמנט העיקרי שבאה לאפשר הצעת החוק הזאת.

אז פשוט נוריד את העניין של - - -

בדרך בין עירונית, כן.

אז אנחנו נשאיר רק דרך בין עירונית.

כן, בשביל.

בסדר.

בדרך עירונית אפשר. בדרך בין עירונית לא.

לדעתי, בסדר. אני לא יודעת מה עם - - -

כלומר, חובת חבישת קסדה - - -

לא תחול על בגיר בדרך עירונית או בשביל אופניים, ואז מורידים את: הבין בדרך עירונית - - -

ובין בדרך שאינה דרך עירונית - זה יורד.

לא, אין צורך בביטוי "בשביל אופניים", כי אם בכל מקרה בדרך עירונית חובת חבישת קסדת המגן לא חלה, היא גם לא תחול בשביל אופניים.

הוא כבר ימצא את הניסוח המתאים. הוא הבין את הכוונה.

אני רוצה להבין. האם כביש בגין בירושלים נקרא דרך עירונית?

בטח.

אני לא מגדיר מהי דרך עירונית, ומה לא.

אדוני היועץ המשפטי, ובלבד שיהיה ברור ששביל אופניים בעיר אין חובת - - -

האם החוק מחייב איסוף נתונים ומעקב אחרי הניסוי הזה?

יש את הגופים האחראים על איסוף נתונים ומעקב.

האם זה בתוך החוק?

האם אפשר לבקש מכל הגופים כהודעה של הוועדה - - -

מבחינת הכוונה שלנו - אתה תמצא את הניסוח – בדרך עירונית או בשביל אופניים בעיר, כי אני לא יודע אם שביל אופניים מוגדר כדרך עירונית.

אני לא יודע להגדיר עיר. יש בפקודת התעבורה הגדרה של דרך עירונית ודרך שאינה עירונית. למיטב ידיעתי, ההגדרה אומרת - - -

הכוונה היא אם בתחומי העיר - - -

דב, הכוונה ברורה.

אולי היועץ המשפטי רק יבדוק אם אנחנו לא מונעים בזה רכיבה בלי קסדה בשביל בתוך העיר.

לא, שביל בתוך העיר ברור שמותר. אמרנו את זה לפרוטוקול – ברור.

לא ברור. אם ברור אז בסדר.

תבדוק את זה משפטית.

אנחנו אומרים את זה לפרוטוקול ברור, וזה הנוסח יתוקן.

לא, אני רק רוצה לומר שבפקודת התעבורה אין הגדרה של עיר. יש הגדרה של דרך עירונית. הכוונה היא שבשביל אופניים גם כשהוא בדרך - - -

אבל, אמרנו מילים ברורות. בשביל אופניים בתוך העיר יהיה מותר - - -

אדוני היושב-ראש, צריך להבין מה זה אומר.

אם יש דרך שהיא בין עירונית בתוך יישוב, יהיה אסור לנהוג שם בלי קסדה.

עירונית ובין עירונית - זו האבחנה.

אתה מבין את המטרה, תגדיר.

אני הבנתי, אבל כדי להגדיר אני צריך קצת יותר - - -

אמרנו – שביל אופניים שאיננו דרך בין עירונית.

בדרך בין עירונית יש חובת קסדה בכל מקרה – בשביל אופניים ולא שביל אופניים.

נכון, זו החלטה אחת. החלטה אחרת אומרת - - -

כרמל, - - - יותר מסוכן. כי קח את כביש בגין בתוך ירושלים שהוא כביש מהיר, והמכוניות נוסעות בו מהר, והוא מוגדר בתוך העיר.

בדרך בין עירונית אסור לרוכב אופניים לרכב - - -.

דרך עירונית ובין עירונית זה לא בתוך תחומי העיר או לא תחומי העיר. זה סוג של דרך. שר התחבורה לשעבר יכול לומר לנו.

אולי כדאי לדחות את ההצבעה עד שבאמת תהיה החלטה.

אמרנו דברים ברורים, זה לא כזה מסובך.

אני רק אומר איך מוגדרת דרך עירונית כדי שיהיה ברור. בתקנות התעבורה דרך עירונית – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו כניסה לתחום דרך עירונית ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו קצה תחום דרך עירונית.

ברור, מצוין.

עלה פה העניין של כביש בגין, אז אולי ההגדרה איפה שמותר עד 50 קמ"ש.

בדרך מהירה אסור לנסוע בה על אופניים, נקודה. אסור לרכב בכלל באיילון, בבגין - לא עם קסדה, לא בלי קסדה.

בבגין מותר.

לא, לא. בבגין אסור, ויש תמרור ספציפי לכביש בגין על הולכי רגל, אופניים - - -

תודה. סעיף קטן (ג).

"(2) בסעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים "בסעיף זה, "אופניים" תסומן "(ד)", ובו, אחרי ההגדרה "אופניים" יבוא:


"דרך עירונית" - כהגדרתה לפי פקודה זו;" - הקראתי את ההגדרה.


"שביל אופניים" – תוואי המיועד למעבר אופניים בלבד, המסומן בתמרור מתאים."


אני רק רוצה לחזור על החלטת הוועדה. ההחלטה אומרת שבדרך עירונית לא תחול חובת חבישת הקסדה, ובדרך בין עירונית בכל מקרה?

תחול.

בכל מקרה, כן.


אוקיי, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד סעיף 1 שהוקרא, לרבות התיקונים שתיקנו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 2

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת חבישת קסדה – סייגים לתחולה), התשע"א-2011, בכפוף לתיקונים, אושר להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מחליפה את - - -

5 – בעד, 2 – נגד.


חבר הכנסת דב חנין החליף את חבר הכנסת דני דנון. חברת הכנסת יחימוביץ החליפה את חבר הכנסת פרץ. חבר הכנסת אורי מקלב החליף את חבר הכנסת מוזס. חברת הכנסת רחל אדטו החליפה את חבר הכנסת אלי אפללו. חבר הכנסת מאיר שטרית החליף את חבר הכנסת ישראל חסון.

אדוני, אני רק מבקש - אם תרשה לי לבחון בשלב הנוסח. כיום הנוסח של סעיף קטן (א1) שהוועדה כבר הצביעה עליו אומר: "והכול למעט בעת תחרות, או בעת פעילות ספורטיבית בעיקרה". בישיבה הקודמת שאלנו האם יכולה להיות תחרות שהיא לא פעילות ספורטיבית. אני מבקש לבחון את זה בשלב הנוסח אם במקרה הזה זה נחוץ.

אתה יודע - תמיד אמרתי לך שיש לך ייפוי כוח בלתי חוזר מאיתנו לנוסחים ועניינים.


החוק אושר.

אני רוצה להוסיף עוד הערה לפרוטוקול, בבקשה.

לא, סליחה. הדיון הסתיים. החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. אני מגיש - לרשום בבקשה בקשה לדיון מחדש בחוק, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.