הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת החינוך, התרבות והספורט

8.2.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מספר 369
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ד' באדר א' תשע"א (8 בפברואר 2011), שעה 11:30

1. ההכנות האולימפיות ללונדון ודיון בהצעות חוק ההכנות האולימפיות, התשס"ט-2009.

2. הצעת חוק ההכנות האולימפיות, התשס"ט-2009, של חה"כ אלכס מילר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אנסטסיה מיכאל, חה"כ דוד רותם.

3. הצעת חוק ההכנות האולימפיות התשס"ט-2009 של חה"כ זבולון אורלב.

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב – מ"מ היו"ר

רונית תירוש

דודו מלכא, מינהל הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט

עפרה שרון, הלשכה המשפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט

דר' אורי שפר, ראש מינהל הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט

רוני מש, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעקב פרידברג, משרד המשפטים

רות פולץ בורנשטיין, מנכלי"ת מכון וינגייט

ברוריה ביגמן, דוברת הועד האולימפי

צבי ורשביאק, יו"ר הועד האולימפי

אפרים זינגר, מנכ"ל הועד האולימפי

גלעד לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, הועד האולימפי

דר' גלעד ויינגרטיין, יו"ר מינהלת הספורט ההישגי, הועד האולימפי
נועם צבי, יו"ר איגוד השחיה ויו"ר ועדת הספורט של הועד האולימפי

עו"ד גיל עטר, יועץ משפטי, הועד האולימפי

נמרוד משיח, גלישת רוח, הועד האולימפי

דר' אפרים זלינגר, מאמן נבחרת ישראל בנות, כדורעף
איציק לארי, סמנכ"ל כספים, המועצה להסדר ההימורים בספורט

יהודה מעיין, יו"ר איגוד השייטים

דר' ולדימיר ₪אר, חבר בהנהלת איגוד הסייף

מיכאל קליין, יו"ר איגוד הטניס

ז'ק כהן, מנכ"ל איגוד האתלטיקה

שלמה בן גל, יו"ר איגוד האתלטיקה

אלכס אברבוך, פרוייקט "הקופצים".

מישל מדר, מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו

בת-אל גטרר, טאקוונדו

מוטי לוגאסי, טאקוונדו

נטע ריבקין, התעמלות אמנותית

אלה סמופלוב, מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית

יהודית גידלי

רות לובין, חבר המתרגמים בע"מ

1. ההכנות האולימפיות ללונדון ודיון בהצעות חוק ההכנות האולימפיות, התשס"ט-2009.

2. הצעת חוק ההכנות האולימפיות, התשס"ט-2009, של חה"כ אלכס מילר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אנסטסיה מיכאל, חה"כ דוד רותם.

3. הצעת חוק ההכנות האולימפיות התשס"ט-2009 של חה"כ זבולון אורלב.

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום, הוא הכנות לאולימפיאדת לונדון. רבותי, בשביל להסיר את הספק לגבי כל מה שקשור לדיון לנושא ולמה שאנחנו הולכים לדבר כאן, אז אנחנו היום מדברים על הנושא של ההכנות שהוא הנושא של הצעות החוק, גם של חבר הכנסת זבולון אור-לב וגם שלי. אנחנו מחוייבים להחלטת הממשלה ולהחלטת הקואליציה, בקידום החוק תוך תיאום עם כל הגורמים הרלבנטים, לשם כך אנחנו עושים ישיבה כללית. אנחנו לא פותחים את החוק, בזה אנחנו גם נתקדם.

בלי שום קשר, בשביל לבוא ולדון בחוק, אדוני יושב ראש לשעבר של הועדה, אנחנו צריכים לעשות איזשהו הליך טכני בשביל לאחד את החוקים, גם על זה אנחנו צריכים לעשות ישיבה נפרדת כי הנוסח של שני החוקים קצת שונה אבל על זה אנחנו נקיים ישיבה. רבותי, אנחנו מתחילים בדיון.

שלום לכולם, כפי שאתה רואה הבאנו את ה"נבחרת" שלנו: ראשי איגודים, מאמנים, וספורטאים. אנחנו, לאחר בייג'ין 2004, שמאז ברצלונה מכל אולימפיאדה חזרנו עם מדליה אחת, חשבנו שהגיע לנו לנסות אולי דרך אחרת, לנסות ולשבור את התקרה הזו של מדליה אחת, לנסות ליותר, למרות שבאתונה היו לנו שתי מדליות.

כוועד האולימפי, שאחראי על ההכנות האולימפיות, ואחראי על המשלחת האולימפית, פנינו לחברה לאסטרטגיה "שלדור", העמדנו בפניהם את כל הנתונים שיש לנו, אמרנו מה חסר לנו וביקשנו מהם שיגישו לנו תכנית מה אנחנו צריכים לעשות, על מנת להגיע להישגים טובים יותר, נקרא לזה: יותר ממדליה אחת. חברת "שלדור" מסרה לנו את הדוח שלה ואכן לא היו בו המצאות אבל הוא בהחלט עשה לנו סדר במחשבה, והוועד האולימפי החליט מה המדיניות שלו ומה המטרות שלו לקראת לונדון 2012.

לקחת את הענפים העיקריים ולעבוד בצורה פרוייקטית כמו פרוייקט הגו'דו, פרוייקט "הקופצים" וכו'. הועד הטיל על היחידה לספורט הישגי להציע תכנית בהתאם למדיניות הזו, ולאחר מכן, לשבת עם האיגודים ועם מינהל הספורט, על מנת לתרגם את התכנית גם לכסף, ובהתאם לכך נערכנו.

לא שכחנו גם את הספורטאים שאינם בפרוייקטים: לא כל הענפים הם בפרוייקטים אבל גם להם נעשתה תכנית שתתאים להם לקראת ההכנה ללונדון.

אחת המטרות שלנו היא גם מדליה לאשה, המדליה האחרונה לאשה מישראל הובאה על ידי יעל ארד, ב 1992, ומאז אשה לא היתה על הפודיום.

המטרה השניה היא מדליה בענף שנוסף לג'ודו ושיט, שספורטאי מענף חדש ינסה ויעלה על הפודסט ותהיה מדליה נוספת.

אחרי שהיתה היערכות, גם כספית וגם בעיקר במעטפת, מעטפת שעוטפת את הספורטאים, זו מעטפת רפואית ואני מניח שזיגי קצת ירחיב את הדיבור על זה, מצאנו שאנחנו די אופטימיים לקראת 2012, שיש לנו ספורטאים שמסוגלים להביא מדליות. וצריך לזכור שאנחנו, לצערנו הרב, מגיעים לקצה של הפירמידה כשאנחנו מתחילים עם עם בסיס פירמידה מאד מאד צר. מספר התושבים שפועלים במסגרת ספורט באחוזים, הוא בין הנמוכים במדינות המתפתחות, ולכן אחד התפקידים הקשים שלנו זה מתוך המספר המצומצם יחסית של ספורטאים, למצוא את אותם ספורטאים שיכולים להגיע לאולימפיאדה ולהגיע ל'גמרים', דבר שגולת הכותרת שלו היא מדליה.

כשהיה פה יו"ר הועד האולימפי הבינלאומי לפני כחודשיים שלושה, הוא אמר שלפי המצב של הספורטאים, וכמות העוסקים בספורט במדינה הרי זה די פלא, איך שבכל זאת, מברצלונה, מ 1992, מכל אולימפיאדה אנחנו חוזרים עם מדליה אחת לפחות ובאתונה, עם שתי מדליות, שביניהן אחת זהב.

אני רואה בהישג הזה חלק מהפעילות הנכונה של הועד האולימפי, של הזרוע המקצועית שלו עם היחידה לספורט הישגי וְפָּנֵינו ללונדון, אנחנו די אופטימיים. ברשותך אני מבקש ממנכ"ל הועד האולימפי, להוסיף כמה מלים.

אם אתה יכול להכניס את הענין להגדרות, מבחינת התקציב, התכניות, מבחינת הקריטריונים -איפה אנחנו עומדים עם ספורטאים, תיקצוב. גם אני יודע שחלק מהענין הזה זה גם משהו שצריך לצאת מהספורטאים עצמם והאם נעשו הערכות כמה בעצם ספורטאים, אם הם צריכים לעשות איזשהו קריטריון מחוץ לישראל ויצטרכו לעשות את זה על חשבונם בצורה כזאת או אחרת, איפה אנחנו יכולים להיקלע למצב שבעצם ההיבט הכספי של ספורטאי, שיש לו סיכוי מאד גבוה לעשות קריטריון מחוץ לישראל אבל, הוא עלול להיתקע בגלל שהמצב הכספי שלו לא מאפשר לו לעשות את היציאה, או מאמנים- - -

צריך לזכור שהכנות אולימפיות הן לא דווקא בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות. לגבי הכנות אולימפיות אנחנו כבר מדברים על 2016 ועל 2020.

אני מבין אותך, אבל מה שאנחנו כרגע מדברים, אנחנו מדברים על לונדון, אנחנו מדברים על משהו שכרגע אנחנו צריכים לדעת מה בעצם מצפה לנו כמדינה מבחינת הייצוג, מבחינת האנשים ומבחינת הצפי שלכם. הרי כל מה שאתם עושים במשך אותן השנים, אתם מקדמים -לפחות בחלק מהפעילות שלכם, לתקופה שהיא תקופה די קצובה, שזה התחרות עצמה, אז צריך לדעת גם איפה אנחנו עומדים מבחינת היעדים שנגיד, קבעתם לעצמכם לפני שנתיים, אחרי סין ואיפה אנחנו עומדים עכשיו.

עד למשחקים האולימפיים אנחנו
עוברים שלבים, בעיקר משחקים לאליפויות אירופה ואליפויות עולם. התוצאה של 2010 היא התוצאה הטובה ביותר שהיתה לנו אי פעם: ספורטאים שלנו חזרו עם מדליות, מתשע תחרויות -או אליפות עולם או אליפות. אף פעם לא היה הישג כזה.

ספורטאים שהגיעו ל'גמרים' באליפות אירופה ואליפות העולם. וזה בהחלט חלק מן התכנית של עבודה בפרוייקטים. אנחנו חושבים שהיא נתנה לנו תוצאות ולכן צריך להיות אופטימיים לקראת לונדון 2012.

מבחינת הנושא הכספי, די ברור שאין גבול לכמה שצריך, פה אני יכול להגיד ש 2010 היתה אחת השנים – יחסית - הטובות מבחינת זרימת הכספים והפעילות המשותפת בין מינהל הספורט ובין הוועד האולימפי. אבל לא תמיד זה כך. עדיין, האיגודים צריכים להשתתף בחלק מההכנות האולימפיות ולא תמיד זה בכוחם, אם ניקח את ענף השיט, למשל, אז הם, לכל תחרות, או לכל מחנה אימונים, צריכים גם סירת מנוע שתלווה אותם, סירת מאמן, וזהו נושא לא מתוקצב או אם מתוקצב אז מתוקצב בפחות מ 5% ממה שעולה באמת. מי שצריך להשלים את זה הוא האיגוד בסופו של דבר. זאת אומרת לפי הערכתי, לעומת ההקצבה של היום, של מינהל הספורט, להערכתי יש חוסר של כ 30%, לעומת מה שהיה ב 2010. ואם זה נכון שב 2010 היו כ 12 מליון ודודו מלכה יגיד לי אם טעיתי או לא, הרי חסרים לנו עוד כ 4 מליון לפחות על מנת שנעבור בשלום את ההכנות, ואם אנחנו רוצים להקל על האיגודים אז חסרים לנו עוד 8 מליון.

בכל מקרה צריכים להגיע ל 20 מליון ₪ במחיר של היום על מנת שהאיגודים יוכלו לעמוד בנטל. כיום, איגוד שיש לו ספורטאים אולימפיים הוא נענש. מפני שהוא צריך להוציא עוד כסף. האיגוד להתעמלות, למשל, הוציא רק על אולמות איזה 400,000 ₪ מעבר למה שאנחנו נתנו לו. אנחנו, זאת אומרת, מינהל הספורט והועד האולימפי, וזה גרם לכך שזה על חשבון דברים אחרים בתוך האיגוד. זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיע לכך שבנטו, ספורטאי בסגל האולימפי לא יפול כמעמסה על האיגוד.

הנושא השני הוא קרן לספורטאים מצטיינים, היום ספורטאי צמרת מקבל 5,000 ₪ לחודש. וזה צמרת, זה רק אלה שבדרגה הגבוהה אבל בדרגה השניה מקבל 3,000 ₪ לחודש. הדרישות שלנו מספורטאי זה שיתן את כל כולו לנושא וקצת קשה למי שיש לו ילד, או נשוי וילד או נשואה וילד, להסתדר עם 5,000 ₪, זה די קשה ועוד יותר קשה להסתדר עם 3,000 ₪. לכן גם שם צריך שיפור. פנינו אל האגודה לספורט, עם התקציב שהוא 500,000 ₪, ויו"ר הקרן ביקש להגדיל בעוד מליון וחצי, אם אני לא טועה, אבל גם אז, גם אז זה לא פותר את הבעיה מפני שבעצם הבקשה היא יותר. יש לנו יותר ספורטאים משהיו לנו פעם, גם בסגלים הגבוהים והרי התוצאות של אותן תשע תחרויות שדיברתי עליהן, הן הביטוי לכך שמספר הספורטאים שלנו גדל.

הנושא הרפואי מכוסה לדעתנו בצורה הטובה ביותר, אפילו מגיעים ספורטאים מחוץ לארץ, ממדינות רחוקות ויש לנו את הכושר לתת טיפול רפואי.

לגבי מתקנים, במדינת ישראל אנחנו יודעים שיש לנו בעיה של מתקנים, המרכזים הם בעיקר מכון וינגייט ו"הדר יוסף", השיט יש לו את כל הים התיכון אבל יש בעיה נוספת והיא בתחרויות: אנחנו מתחרים באירופה ואם ספורטאי מגרמניה צריך להגיע לצרפת והוא יכול לנסוע ברכבת או שהוא מדליק את האוטו שלו ומגיע, אז אצלנו זה סיפור, הוא צריך להגיע לשדה התעופה, וזה עוד יום, וזה עוד הוצאת אנרגיה ודי ברור שזו גם הוצאה כספית שמוטלת -או על האיגודים או על הועד האולימפי או על המינהל, תלוי באיזו סיטואציה הוא נוסע ופה, אם נגדיר את הנושא הכספי, נדמה לי שיש צורך ב 20 מליון ₪ שהמדינה תתן. צריך לזכור שגם הועד האולימפי משיג תרומות ומביא עוד כסף ומועצת ההימורים גם שותפה לענין, אז במידה והתקציב הממשלתי יהיה כ 20 מליון ₪, אני חושב שנוכל לבוא בשלום להכנות האולימפיות בלי לקפוץ מעבר למה שיש לנו היום. אם רוצים לדבר על התפתחות ויותר אז ברור שסכומי הכסף צריכים להיות הרבה יותר גבוהים אבל אני מציע שנתחיל במשהו.

תודה. אפרים, התוכל להכניס את הענין להגדרות מבחינת היעדים ואיפה אנחנו עומדים כרגע מבחינת

אם אפשר לשאול את יו"ר הועד האולימפי: חוץ מהטענה של מחסור כספי, אני מבין שאין טענה לגבי קצב הזרמת הכספים- - -

יש. זו אחת הבעיות. בהחלט. כי צריך לזכור שהשיט כבר היו בתחרות, הטאקוונדו כבר היו בתחרות, מחנות האימונים מתקיימים אתלטיקה כבר נסעו ספורטאים אבל אף אגורה עוד לא הגיעה. איגוד השיט קיבל עכשיו הלוואה- - -

אף אגורה של 2011?

מתי בדרך כלל זה מגיע, האם זה מגיע ממש בתחילת השנה?

לא. זה די מורכב, בוא נגיד ככה, שליש, פחות או יותר משתדלים לתת לקראת מרץ אפריל. עכשיו, השאלה אם יש תקציב או אין תקציב, אם למדינה אין תקציב, והיו לנו שנים שהתקציב נגמר בדצמבר, עד שעבר במינהל הספורט, הגרוש הראשון הגיע במאי, בינתיים חצי שנה - לממן את זה

אם אישרתם תכנית מסויימת, לשנה, האיגוד יכול להתחייב לתמיכה בענין הזה. האיגוד יכול להתחייב לתמיכה לענין הזה?!

הוא יכול להתחייב בערבון מוגבל, בעירבון מאד מוגבל.

השאלה היא אם האיחורים האלה הם מעכבים, הם פוגעים, בתהליך המקצועי שצריך להתקיים, זאת השאלה המרכזית כי כמו שאומר יושב ראש הועדה בצדק, יכול להיות שאם יש התחייבות של המדינה אז אמנם הכסף מגיע טיפה מאוחר אבל בינתיים מתחייבים כי יודעים שיש התחייבות של המדינה.

היו שנים , למשל ב- 2009, מחצית המיליון ₪ להכנות אולימפיות ומילגות לספורטאים מצטיינים הגיעו ב 2010 בפברואר, אז אם זה נקרא טיפה? לא, זה נקרא הרבה. בינתיים מישהו היה צריך לשלם לספורטאים את מה שהובטח להם.

אני שואל שאלה והאם אפשר לקבל עליה תשובה: אם הזרמת הכספים שאתה טוען שיש איחורים היא פוגעת ומעכבת ומשבשבת את התכנית המקצועית - כן או לא.

כן, ברור שכן.

יש פעילויות שצריכות להתבצע ולא מתבצעות.

לא, הוועד האולימפי דואג לכך שהכל יתבצע.

זו שאלה מאד מכשילה, אני חייבת לומר, מה הוא יגיד? הוא צריך להגיד: כן, זה פוגע ואנחנו לא עושים כלום אבל הוא מספיק אחראי למצוא גם תורמים וגם ספונסרים כדי לשלוח את המשלחות להתאמן ולא לבייש את מדינת ישראל.

אני רוצה את האמת.

האמת היא שהם צריכים את הכסף בזמן.

אני לא מכשיל אף אחד, אני רוצה לדעת. תראי, ענין הזרמת הכספים והקשיים של משרדי הממשלה – לזה לא רוצה להיכנס, זו שאלה נפרדת, אותנו מעניין האם התכנית המקצועית מתבצעת חרף הבעיות- - -

מתבצעת באופן צולע.

התשובה היא כן אבל צריך להבין מה זה גורם, לדוגמה: "איסתא", אם אנחנו לא חותמים להם שאנחנו אחראיים על הכסף הם לא יתנו כרטיסי טיסה.

אתה חותם?

כן, אנחנו התחייבנו, אנחנו יצרנו לשמחתי שם של אמינים ואפילו אמינים מאד אפילו ואנחנו צריכים לפנות. לפעמים גם איגוד רוצה לקחת הלוואה מן הבנק ואנחנו אומרים: אנחנו- - -

תהיה פגיעה כספית באיגודים ובכם אבל לא פגיעה בתכנית האימונים ובתכנית ההכנות.

נכון.

זה מה שרציתי לדעת.

תודה. אני רוצה לשמוע כאן את היעדים, ואני רוצה לשמוע איפה אנחנו עומדים מבחינת הספורטאים ומבחינת התכניות ללונדון 2012, תכניסו אותי להגדרות כי כרגע אנחנו מדברים על איזשהו משהו שהוא "באויר". אנא מכם, בואו נתקדם עם הדברים שהם דברים הרלבנטים לדיון, מה הכיוון, לאן אתם רוצים להגיע ומה צריך בשביל זה? מה קבעתם, מה התכנית? האם יש תכנית? אני פונה לשני הגופים: גם לוועד האולימפי וגם למשרד הספורט. בסוף הדיון אם יהיו שאלות, נרשום ותוכלו להתייחס בסוף הדיון ככל שיהיו לכם תשובות. אז תעקבו אחרי דברים שעולים על ידי האורחים וכך גם תוכלו להתייחס.

תודה רבה. ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש הועדה ולחברי הועדה על הדיון בהכנות האולימפיות, מבחינתנו זו ישיבה שהיא מהותית, היא מרגשת, וכפי שאמרת אדוני היו"ר, נפתח בכך שנעשה קצת zoom out ושני משפטים איפה אנחנו נמצאים ולקראת מה אנחנו הולכים. אנחנו הולכים לקראת האירוע הגדול ביותר בתבל - המשחקים האולימפיים. אין אירוע שני לו, לא בתחום הספורט ולא בשום תחום אחר. ולאירוע הזה אנחנו מתכוננים ואנחנו מתכוננים כחלק מהתנועה האולימפית, כחלק מהוועד האולימפי הבינלאומי. בדרכי לכאן התקשר אלי אלכס גלעדי, חבר הועד האולימפי הבינלאומי (הוא פשוט בדרכו לשדה התעופה אז הוא לא יכול להיות כאן) אבל הוא בהחלט מברך את הועדה ואת יושב ראשה, על הדיון עצמו ואני בוודאי, שאני גם מנכ"ל הועד האולימפי אבל גם מכהן בוועד המנהל של הועד האולימפי האירופאי, אני עומד בראש הועדה שאחראית על ההכנות האולימפיות, מאירופה חברים אצלי עשרים נציגים מעשרים מדינות אירופאיות מתוך ארבעים ותשעה חברים בוועד האולימפי האירופאי.

את כל ההקדמה אני עושה על מנת להכניס אותנו לתוך המסגרת שבה אנחנו פועלים. אנחנו פועלים על פי תקנות וקריטריונים של הועד האולימפי הבינלאומי, שהן מחייבות את כולנו וככאלו, אנחנו, הועד האולימפי הבינלאומי, אמון על ההכנות למשחקים האולימפיים בחסות אולימפית, על שיגור הספורטאים וכשאני אומר הועד האולימפי, הוועד האולימפי, חלקו יושב מסביב לשולחן הזה וכל הכבוד ליו"ר הועד האולימפי או לדוברת הועד האולימפי, הועד האולימפי יושב מסביב לשולחן הזה, יש כאן ראשי איגודים, חברי הנהלת הועד האולימפי, מנכ"לי איגודים אולימפים ומאמנים אולימפיים, אם זה אריה זלינגר, ויש כאן את ספורטאים אולימפיים, גם אלכס אברבוך, ספורטאי עבר שמיותר להציג אותו, והיום הוא עומד בראש פרוייקט "הקופצים" שמנוהל יחד עם מינהל הספורט אתלטיקה, מועסק על ידינו כמו שאריה זלינגר בפרוייקט הכדורעף נשים מועסק על ידינו, יש כאן ספורטאים: בת אל גטרר, אלופת אירופה בטאקוונדו, יוסי עם מדלית ארד, נטע ריבקין הגיעה לרמות הגבוהות יותר בהתעמלות אמנותית, אלה סמופלוב, מאמנת, ספורטאי השנה לשנת 2010 הגולש נמרוד משיח, שנמצא במצב מאד מאד מעניין: למרות שהוא ספורטאי השנה, הוא עוד לא יודע אם הוא יהיה בלונדון.

חבר שלו שחר צוברי בים.

יש לנו "כרטיס", אנחנו בהחלט מעריכים ש"יצאנו לדרך", יש לנו שיטת עבודה מאד מסודרת, כמו שצבי ורשביאק ציין, הועד האולימפי ישראל קבע את המטרות והיעדים של המשלחת למשחקי לונדון 2012.

להיות פעם נוספת, במועדון היוקרתי של המדינות שספורטאיהן זוכים במדליות אולימפיות אם נעשה זאת ואני מקוה שנעשה, זאת תהיה הפעם הששית ברציפות שישראל חברה במועדון הזה, יש עד היום כשמונים מדינות בעולם,
שמעולם ספורטאים שלהם לא זכו ולו במדליה אחת, כלומר לפעמים אנחנו לוקחים את זה כטרביאלי, להיות במקום הזה, אנחנו שואפים בפעם הששית ברציפות להיות שם.

המטרה השניה היא שספורטאית, פעם נוספת אחרי יעל ארד, להיות על הפודיום. בת אל, זו המשימה הנוספת, המשימה היא מעבר למדליות שהישגנו במשחקים האולימפיים הקודמים. שיט, ג'ודו ופעם אחת בקיאקים ויו"ר איגוד השיט נמצא כאן, הוא מבטיח מדליה או שתיים, אנחנו רוצים גם מדליות בענפים שעד היום לא השגנו בהם, אם זה בטאקוונדו, אם זה בהתעמלות או בענפים אחרים. אלו המטרות שלנו, לשם אנחנו הולכים.

קבענו את הקריטריונים, הועד האולימפי בישראל, שהוא הגוף היחיד המוסמך לכך, קבע את הקריטריונים להשתתפות ספורטאי ישראל במשחקי לונדון 2012. זה נעשה לאחר תהליך ארוך מאד של היוועצות עם כל אחד מהארגונים, עם ארגוני הספורט האולימפי ובסופו של דבר, עם המעורבות של אנשי המקצוע, מבחינתנו זו היחידה לספורט הישגי שלנו, כל אחד מהאיגודים יש לו את אנשי המקצוע והיו מעורבים בענין הזה, עשרות אם לא מאות אנשי מקצוע, התהליך הזה הסתיים בהחלטה של הסקטור הכללי הכללית של הועד האולימפי, בדצמבר 2010 שבה נקבעו הקריטריונים להשתתפות. החל מאחד בינואר, כל ספורטאי, מאמן וכל אזרח במדינת ישראל, בשקיפות מלאה, יודע מה צריך לעשות, איפה ומתי, כדי להשתתף במשחקים.

עד מתי בעצם צריך?

כרגע אנחנו נכנסים לתהליך של הקריטריונים ובודאי, חברי הכנסת, זה בדיוק הזמן להעביר את רשות הדיבור ברשותכם לאיש המקצוע שלנו, גילי לוסטיג, שעומד בראש היחידה לספורט הישגי של הועד האולימפי.

אני אמשיך כרגע בקו ואני אציג לכם פחות או יותר את הנתונים שלנו גם אענה לכבוד היו"ר על השאלה שהצגת. אנחנו תמיד בודקים את מצב ההכנות שלנו לפי מחזורים האולימפיים ואם 2010 היא מקבילה ל-2006 ול-2002 אז התמונה היא כזאת: ב - 2002 לקראת המשחקים באתונה, הספורטאים שלנו השיגו חמש מדליות באליפויות אירופה, אליפויות עולם ואני מדבר רק על מקצועות בתנאים אולימפיים זאת אומרת, יש הרבה מדליות והישגים למשל בשחיה, גל ברנע זכה במדלית ארד באליפות אירופה אבל במחזור אולימפי זה לא נספר אז אני מדבר על המקצועות בתנאים אולימפיים. בשנת 2006 לקראת בייג'ין 2008 הספורטאים שלנו לקחו שלש מדליות וב 2010 -צבי הציג את זה קודם כנתון, הספורטאים הישראלים זכו בתשע מדליות, שילשו את מספר המדליות מ 2006. זאת אומרת תמונת מצב נכון להיום – לפי סימולציה היחידה שיש לנו למשחקים האולימפיים - היא הצטיינות ומימוש טוב של הפוטנציאל בתחרויות. אלמנט נוסף שאנחנו בודקים זה כמובן 'גמרים' ואני חושב שלהגיע ל'גמרים' באליפויות העולם ואליפויות אירופה זה דבר מאד חשוב.

יש פה את המאמנת הקבוצתית, אלה סמופלוב, הקבוצות שלנו בהתעמלות אמנותית זכו במקום רביעי בעולם, זה לא אומר מדליות אבל זה רביעי בעולם וזה הישג מדהים, פשוט הישג מדהים, וב'גמרים' לקחנו יחסית לשנת 2006 עשרים וששה 'גמרים' לעומת עשרים ושלושה, אבל ההבדל המשמעותי הוא שב 2006 הספורטאים שלנו זכו רק בששה 'גמרים' באליפויות עולם ואילו עכשיו הספורטאים זכו באחד עשר 'גמרים'. זאת אומרת, כמעט פי שתיים באליפות עולם, שזה בעצם הכי דומה למה שקורה במשחקים האולימפיים. אנחנו בהחלט גם בנושא הזה מאד שבעי רצון, וזה הולך ומתפשט גם לפי המטרות, שזה נוסף לענפים הרגילים שעלו ל'גמרים' כמו שיט וג'ודו שהם הענפים המרכזים, יש ענפים חדשים שהם זוכים במדליות כמו בטאקוונדו, יש לנו בשחיה גמרים ומדליות באליפויות עולם, באתלטיקה, בסיוף, וכדומה וכמובן התעמלות, גם התעמלות מכשירים, ציינתי התעמלות אמנותית אבל גם מכשירים.


אנחנו בודקים מספרית כדי לראות שהפרויקט עובד כשהוא ביחד עם מינהל הספורט והועד האולימפי זה הפרוייקטים בענפים המועדפים. הרבה ענפים לא אוהבים את זה כי, מה לעשות, אתה מכוון לענפים מסויימים ששם אתה מרכז את המשאבים הכספיים והאנושיים ומנסה לתת תכנית אופטימלית ומתשע המדליות שהספורטאים שלנו זכו, שבע מהן הן מתוך הפרוייקטים האלה זאת אומרת, יש כבר הוכחה שהכיוון הזה מניב פירות. יש אליפות אירופה באולמות בתחילת מרץ באתלטיקה, בינתיים כל אלה שעשו את הקריטריון זה ארבעה ספורטאים כולם מתוך פרוייקט "הקופצים", כולם בלי יוצא מן הכלל, אין אף ספורטאי שהוא מחוץ לפרוייקט הזה. גם מתוך ה'גמרים', מתוך עשרים וששה 'גמרים' שמונה עשר 'גמרים' הגיעו מתוך הפרוייקט זאת אומרת שאם אתה משקיע בצורה הנכונה אתה גם מקבל את הפירות.


דבר נוסף שעשינו במחזור מיד בסיום המסקנות ממחזור בייג'ין, זה נושא של שינוי המילגות ובמילגות הלכנו על הבסיס. הוא מחולק לשניים ומה שעשינו בבסיס הזה, החלטנו להרחיב את הבסיס של השפיץ של הפירמידה, החלטנו להרחיב את הבסיס הזה והתוצאה היא שב 2010 נכללים בסקר הגבוה שלנו שלושים ושמונה ספורטאים מתוך שבעים וחמישה ספורטאים שמקבלים מילגות זאת אומרת, יותר מחמישים אחוז. אתן לכם דוגמה שבשנת 2009 החלק היה 14 ספורטאים זאת אומרת ששמונה עשר אחוז מהספורטאים קיבלו את המילגה הגבוהה, זאת אומרת שהרחבנו בצורה מאד מאד משמעותית את התנאים של הספורטאים הבכירים להתמודד בצמרת.

מילגת בכירה זה 5,000 ₪?

גילי מאד אופטימי אבל הסכום הזה, לא מוביל אותנו לשום מקום.

השינוי הוא משמעותי מבחינת זה שיש תמריץ. למשל, בת אל יושבת פה, נוסף למדליית הזהב שזיגי ציין, שהיא זכתה באליפות אירופה, שהיא היתה הסטורית אגב, היא היתה עכשיו בתחרות מטרה, עשינו נוסף תחרות מטרה, נוסף לתמריצים באליפות אירופה ואליפות עולם, נוסף לזה שמקבלים למשל על אליפות אירופה 100,000 אליפות אירופה זה 50,000 וכדומה, בנוסף לזה יש לכל ספורטאי בין שתיים לשלש אפשרויות לתחרויות נוספות, שאנחנו בודקים את התהליך שלהן לקראת תחרויות המטרה.

למשל היתה תחרות כזו עכשיו בשבדיה, טורניר A שהיא נקבעה מראש כתחרות מטרה ובת אל זכתה שם בזהב, ברגע שהיא זכתה בזהב היא מקבלת 24,000 ₪ והמאמן שלה יחיאל שרעבי מקבל 12,000 ₪ים זאת אומרת זה חלק מהמילגות זה לא תמריצים לאליפות עולם ואליפות אירופה, זה חלק מהבסיס הזה של 5,000 ₪.

חסמנו את המליון וחצי שאמרתי קודם.

אם אתה שואל אותי אם צריך להוסיף על זה - בטח שצריך להוסיף אבל אני אומר תמונת מצב.

אל תשכח שחיי הספורט של הספורטאים שלנו הם אולי חמש שנים וזה לא נראה לי סכומים שאתה יכול לתת לאנשים מבוגרים.

יש לנו את פרוייקט "הקופצים" שהוא חלק מהמטרות להחזיר את הספורטאים לדוכן מדליות, והשנה אני יכול להגיד שבסגלים הבכירים שלנו, בסגל הבכיר, יש יותר מחמישים אחוז נשים וגם הצפי שלנו שהוא עומד להיות משהו כמו בסביבות ה 40% פלוס מינוס שזה פחות או יותר למרות הקריטריונים הישראלים הקשוחים שאושרו, בעצם מ-1.1.2011, ספורטאים ישראלים יכולים להשיג את הקריטריון והספורטאית הראשונה שיכולה לעשות את זה -ואנחנו כולנו נחזיק לה אצבעות- זו עמית עברי שבסוף השבוע הזה מתחרה באוסטרליה במלבורן הרחוקה, ותנסה לעשות תוצאת A בשחייה. מאה מטר- --

רבותי, הכל טוב ויפה, אני מברך על מה שאתם עושים, עדיין לא הבנתי מה התכנית של ועד אולימפי ללונדון 2011, כמה ספורטאים שאתם מתכננים, האם יש לכם הערכות כמה מתחרים בלונדון ובעצם איפה הדברים עומדים מבחינת הקידום של אותם הענפים שכנראה עומדים לעלות ומה נעשה בדבר.

אם תרשה לי אנחנו עוד די מוקדם, יש לנו את שנת 2011 שהיא שנה מאד קובעת. ספורטאים יכולים לעלות וספורטאים יכולים לרדת. הערכה גסה מאד, שאנחנו נהיה בסביבות ארבעים – ארבעים וחמישה ספורטאים, זו ההערכה שלנו.

איזה ענפים?

אנחנו מאמינים שזה יהיה שיט, ג'ודו, טאקוונדו, התעמלות –גם מכשירים, יש לנו ספורטאי שלא הוזכר פה אבל בהחלט ספורטאי של מדליה באולימפיאדה, יש התעמלות אמנותית, יש לנו סיף, קליעה וטניס.

אתלטיקה, יש לנו סיכוי באיגרוף, יש לנו בחור מהמיגזר הערבי, יוסוף עבד אל גאני, לקח השנה מדלית ארד באליפות אירופה.

יש פה כארבעה עשר ענפים.

יכול להיות מראש שאתם כל כך מכירים את המערכת שלכם אז מבחינתכם זה מובן מאליו אנחנו כאן לא מכירים את המערכת שלכם אז בפעם הבאה כשאתם מגיעים כאן לישיבה, לבוא ולהציב לנו את התכנית שלכם ל 2011 תביאו מצגת מסודרת, איפה שיהיה רשום, תחלקו את זה לחברי כנסת, שיהיו בהגדרות כי זה קצת לא מסודר.

מה נעשה? פותרים. חבר הכנסת היה לפני שנה וחצי, אני כבר חודשיים כאן, אני לא חושב שהיתה לנו פעם אחת בעיה שלא הצלחנו לפתור, אם התריעו בפנינו לפני, שיש בעיה להציג דבר כזה או אחר.

הבעיה שלי, ברשותכם, ברשותך אדוני היו"ר, אני מציע שהישיבה הבאה תהיה אצלנו בוועד האולימפי או ביחידה לספורט הישגי.

תודה רבה. אני אשקול.

תודה רבה ליו"ר, חברי כנסת נכבדים, יו"ר הועד האולימפי, מנכ"ל הועד האולימפי, ראשי האיגודים, חבריי לעבודה, קהל נכבד. נושא ההכנות האולימפיות הוא נושא שמינהל הספורט מקדיש לו הרבה מאד משאבי תקציב וזמן וגם מחשבה.

אומר כבר בראשית הדברים הערה שבנוסף לכל מה שנאמר כאן לגבי ההכנות האולימפיות, החליטה השרה לימור לבנת, מתוך ראייה של ענף האתלטיקה כאחד מהענפים המובילים במשחקים האולימפיים, לשדרג את נושא ההכנות ומקדישה לנושא הזה -באמצעות מינהל הספורט- שניים וחצי מליון ₪ בשנה, שבעה מליון ₪ עד למשחקים האולימפיים, כדי לאפשר לטובים שבין הקופצים בישראל בכל מקצועות הקפיצה וגם ספורטאים שקשורים לריצות למרחקים ארוכים, לקבל תנאי אימון טובים מבעבר, כאשר על הפרויקט של "הקופצים" אחראי מי שהיה אלוף אירופה ואולי מבכירי ספורטאי ישראל, אלכס אברבוך, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל בנושא הזה. הפרוייקט הזה הוא כמובן משותף גם לוועד האולימפי שגם הוא מסייע לנושא של קידום האתלטיקה והאתלטים הבכירים שלה. כמובן שהפרויקט הזה הוא באמצעות היחידה לספורט הישגי שמורכבת שעוקבת אחר ההתקדמות של הספורטאים.

בכל נושא כספי של ההכנות האולימפיות אל"ף, אני מודה גם ליו"ר הועד האולימפי על דבריו, שאכן ב 2010 הועברו הכספים בצורה מאד ראויה לאיגודים. אני חושב ומאמין שכך גם יהיה השנה, אני רק רוצה להסביר ליו"ר ולחברי הכנסת שרק לפני כשבוע קיבלנו אישור לתכניות ההכנות האולימפיות של הספורטאים ומכאן שהתהליך כולו לוקח כחודשיים מהרגע שהיחידה לספורט הישגי מאשרת את התכניות, עם המאמנים, עם ראשי האיגודים בענפים השונים, עד שהתכניות מועברות למינהל הספורט מכאן מתחיל תהליך הבדיקה והאישור לתשלום. אנחנו, ברגע שנניח היה לנו את ה 1 בינואר את כל הכסף להכנות האולימפיות, השחרור של הכסף היה יכול לצאת -למעט מקדמות כמובן, אני מניח אחרי כחודשיים, חודשיים וחצי. אני גם שמח לומר שאנחנו היום רואים את הכספים להכנות האולימפיות כזורמים ולא מעוכבים לא מסיבה כזאת ולא מסיבה אחרת, כאשר במינהל הספורט, בבסיס תקציב מינהל הספורט, כחלק ממסגרת הקמת המועצה הלאומית לספורט, העביר האוצר אלינו את הכסף ואנחנו לא נדרשים יותר לפעול מול משרד רוה"מ והאוצר כדי להעביר את הכסף למינהל הספורט, ואני חושב שבכך יש בשורה טובה מאד לספורט ולאיגודים בכל מה שקשור ללוחות הזמנים של העברת הכספים. אני גם- - -

אורי, באיזה גובה התקציב השנתי?

התקציב שאנחנו מדברים עליו היום הוא 10 מליון ₪ מהאוצר לנושא הכנות האולימפיות, בנוסף לזה יש 5 מליון ₪ שמינהל הספורט, מתקציבו, מייעד להכנות האולימפיות, שזה כ 15 מליון ש"ח, המועצה להסדר ההימורים נותנת כל שנה מליון לתקציב ציוד ליחידה לספורט הישגי, לאיגודים השונים, ובשנה אולימפית התקציב מגיע ל 4.7 מליון ₪ עד 5 מליון ₪ עבור ציוד לספורטאים האולימפיים ובנוסף לזה, כמובן, מה שאמרתי כולל גם את הספורטאים הפרה אולימפיים. 15 מליון ₪ שמועברים להכנות האולימפיות והם לא כוללים את ה 2.5 מליון ₪ של פרוייקט האתלטיקה המיוחד שדיברתי עליו בנוסף לזה שהועד האולימפי נותן גם מכספו להכנות האולימפיות ולפרויקטים שונים כך שבסך הכל אנחנו מעריכים שעומדים לרשות הספורט מעל ל 20 מליון ₪, בין 15.5 ל 20 פלוס מליון ₪ בשנה.

כמה מתוך זה לפרה אולימפי?

פרה אולימפי מקבלים 10 מליון כשני מליון, סדר גודל. אגב הם מקבלים מאה אחוז מהבקשות שלהם.

מדבר בשם מועצת ההימורים?

לא, אני אספתי את הנתונים ואני גם דירקטור במועצה.

יש להם גם קרן מיוחדת כמו להכנות אולימפיות.

הם בכלל לא מרוצים, זה לא נכון שהם מקבלים מה שהם רוצים.

לא מרוצים מההקצבות. ועדת קמא יושבת עכשיו על..

אני אתן לָך להתייחס אבל לא באמצע.

אני רק רוצה לציין שאנחנו גם סיכמנו עם האוצר שבתהליך הקמת המועצה הלאומית יוגדל תקציב ההכנות האולימפיות ל 15 מליון במקום 10 מליון וגם על כך אנחנו שמחים. וגם סיכמנו לאחרונה עם הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, לכלול גם ארבעה ענפי ספורט כדור, בין הענפים המועדפים להכנות ל 2012, 2016. אמנם יש עוד סיכוי תיאורטי לכדורסל להיכנס ל 2012 אבל בהנחה שזה באמת רק תיאוריה אנחנו מדברים על 2016, על ארבעה משחקי כדור, שניים לנשים ושניים לגברים שאנחנו ניתן להם עדיפות כדי לנסות ולפרוץ את המחסום הזה של משחקי הכדור שלא מגיעים למשחקים אולימפיים.

אנחנו מדברים גם על כדור-מים נשים, וכדורסל נשים, אנחנו מדברים כמובן על המשך פרוייקט הכדורעף נשים שמוביל אותו המאמן אריה זלינגר ובספורט גברים קבוצתי כדוריד גברים ורוגבי שבע גברים, כך שבסך הכל אנחנו מאד מרושתים עם היחידה לספורט הישגי ומינהלת הספורט ההישגי שלמעשה אחראית על פעולות היחידה לספורט הישגי שהיא, כאמור, משותפת לוועד האולימפי ולמינהל הספורט ואנחנו בהחלט נערכים לתת את כל הסיוע בלוחות זמנים שיתאימו לצרכים של הספורט.

תודה.

אני רוצה להגיד, אני שומע פה הרבה שביעות רצון אבל בתור יו"ר איגוד השיט שמ 96' בעצם משוטט בין כל המשחקים האולימפיים ומביא מדליות באופן רצוף, וגם במשחקים היחידים שלא הבאנו מדליות הישגנו מקום רביעי, אז יש שני סעיפים שהם בעצם ההבדל בין להביא מדליה לבין להביא מקום רביעי וחמישי. השאלה שלך היתה מה עושים ב -2012 ולא מה עושים ב- 2016 ולא ב 2026 שזה באמת מאד חשוב אבל תמיד כשדוחים רחוק מטבע הדברים לא מתכוונים לעשות עם זה משהו. משהו רחוק דקלרטיבי, מצהירים איזו הצהרה לעוד כל תשע השנים ואללה כרים ימה יהיה שמה.

יש לנו בעיה עם תזרים מזומנים המשרד יודע. ושאל אותי מקודם חבר הכנסת אורלב שאל: יש לנו בעיה להתחייב, למזלי הרב, למזלנו הועד האולימפי קיים אבל אם הוועד האולימפי לא היה קיים אז אנחנו לא יכולים לקבל את הכספים האלה, ואני, ומטבע הדברים לא נעים לי כל כך לבקש מהועד האולימפי את הכסף, למה שאני לא אקבל את זה בזמן מהמשרד? הכסף נמצא. אנחנו נמצאים בתקציב דו שנתי, לא תקציב חד שנתי שכל פעם מתחילים מחדש ואני הייתי מצפה מהמשרד (אני אומר מה אני מצפה, אורי מניד בראש, הוא לא מכיר את המערכות) אבל אני מצפה שבאוקטובר ידעו מה הולך להיות בינואר ולא שבינואר ידעו מה הולך בדצמבר שנה הבאה כי התחרות מתחילה בינואר, בשביל זה עשינו תקציב דו שנתי וזה דבר אדיר לדעתי. צריך לדעת, אנחנו לא צריכים כל שנה לעשות מחקר שווקים מה יהיה, יודעים את סכומי הכסף ויודעים את הצרכים.

אני מעריך שאיגוד השיט יביא 50% מהמדליות, זה לפי הסטטיסטיקה של כולם אז לא יכול להיות שאנחנו בתכנית, אני שומע שיש 20 או 15.

50% מהמדליות?

אני מעריך 50% מהמדליות. אם אתה תביא שש אנחנו נביא שלש, בסדר? לא יכול להיות מצב שאנחנו נמצאים ובסוף יש ויכוחים על מאה אלף, חמישים אלף, שבעים אלף, על סירות מנוע, כאשר יודעים כולם כמה זה עולה אז מספרים לי סיפורים ש"אין". יש כסף, אני מעריך שה 12 או 15 או 17, יש מספיק כסף, אני לא יודע לאן הוא מחולק, יכול להיות שבאמת בונים עם הכסף הזה גם מגרשי כדורסל, יכול להיות שעם הכסף של 2012 עושים פרוייקט ל- 2019 או 2016 אני לא רוצה להיכנס.

אני מקוה שמהכספים שיש מפוזרים קצת יותר רחוק מאשר מהמטרות הרגילות, זה הדבר שהכי משמעותי ולזה צריך לשים לב. וגילי הציג ואני מתנגד לו לאורך כל הדרך בהישג הזה.

חבר הכנסת זבולון אורלב שאל שאלה: 5,000 זה מילגה? חבר'ה אנשים מבוגרים אחרי צבא שרוצים להתקיים בספורט הישראלי, לא יכולים לחית מ 5,0000 ₪ לחודש. והיום העסק המקצועני זה מקצוענות,

הוצגה כאן תמונת מצב, אני חושב שהיא לא נכונה. אי אפשר לקחת ספורטאי אחרי צבא להגיד: שמע, תהיה עכשיו עשר שנים, שמונה שנים, ספורטאי עם 5,000 ₪ מילגה לחודש. יואילו הצדדים: משרד הספורט, עם המליונים הרבים שיש בו והטוטו שיש בו עוד יותר מליונים, בסדר? הרבה מיליונים,
בקרן המתקנים תקועים איזה שבע מאות שמונה מאות מליון ₪ שמי יודע מתי יוציאו אותם? זה כסף שהרי יתקע שם עוד שלושים שנה ולא יוציאו אותו וצריך מישהו אמיץ מספיק להוריד שנייים שלשה מליון ₪ מהשש מאות שבע מאות התקועים האלה.

סירת מנוע זה לא מיתקן?

סירת מנוע זה מתקן שעולה 125,000 ₪, בקטגוריות של המיליונים, זה לא מופיע. השנה ביקשנו ואמרו שאין מספיק כסף אבל אני לא נכנס לזה, זה קטן, אני אומר שבשש מאות שבע מאות- - -

איך יכול להיות דבר כזה?

זה יכול להיות, מקרן מתקנים.

מקרן מתקנים? סירה, אתה לא מקבל סירה?

אני ביקשתי אמרת לי שאין תקציב, אמרת לי שיש: אחד שנים שלש, אמרת שאין תקציב.

אני?

אני ביקשתי השנה הסירות אמרת לי יש לי אחת, שתיים שלש, זה הכל. אני לא רוצה להיכנס לזה, זה מצחיק.

אתה תרשום, בסוף הישיבה אם אתה יכול לבוא ולבשר לנו שיהודה מקבל סירה אז אני אשמח.

נכון. לא, לא, אני לא מקבל את הסירה לעצמי. לא לא אני גם חושב, אני אומר דברים כלליים כלומר, אם הספורטאים, אבל אני לא מדבר על ספורטאים של שיט, יש פה מספיק ספורטאים מכל הענפים, אחרי צבא, הרי בעצם מה קורה, מדינת ישראל לוקחת ספורטאי ומשקיעה בו בערך בין אולימפיאדה לאולימפיאדה נגיד 200,000 דולר. כל ספורטאי שאנחנו מושכים אותו מעל אולימפיאדה אחת, ספורטאי טוב זה רווח גדול לנו. לא צריך להשקיע את כל התשתית מחדש, העסק נוסע. כדי להחזיק אותם שתי אולימפיאדות ושלש אני חושב שהגיע הזמן שתהיה קרן יותר רצינית כדי שנחזיק ספורטאים מעל תקופת מחזור אחת. תודה רבה.

שלום לכולם אני מאמנת נבחרת ישראל וגם מאמנת של נטע ריבקין זה בודדות ואני רוצה להגיב לדברים של מר יהודה, שעם חלקם אני מסכימה אבל עם הרבה דברים אני לא מסכימה. עשיתי עלייה ב 91', עשיתי עלייה בגיל 25, עם ילדה בת חמש, עברתי פה קורס בוינגייט, אני מאמנת מוסמכת ומאמן – מי שרוצה לאמן – מאמן. לגבי הכסף, הכל זה טוב מאד, אני עד היום לא יודעת תקציב של אולימפי, באמת אני מקבלת כבר היום הכל לקריטריון, יש לי בספטמבר קריטריון, יושבת נטע ריבקין בנבחרת ישראל, הבנות בגיל 15 כבר יש מקבלות משכורת של 5,000 ₪, זה טוב, זה טוב מאד.

מקבלים בונוסים לספורט הישגי, פעמיים זכו במדליית ארד בגביע עולם הם קיבלו 24,000 ₪ כל אחת ורק לא טוב שמאמנת מקבלת חצי, עם זה אני לא מסכימה. כי ספורטאי בא והולך אבל, עם כל הכבוד, מאמנים נשארים, אני כבר עשרים שנים וכל כך התקדמו פה.

אני אגיד, בפולין, יש לנבחרת פולין התעמלות אמנותית, ילדה במקום חמש באליפות עולם, גם נטע יודעת, מקבלת 600 ₪ בכסף שלנו, אז לא כל כך רע הכל, אבל גם לא כל כך טוב. לי לפעמים בא לבכות כשאני מסתכלת על האולם בוינגייט, ארבע שעות לאמן ילדים עם מזגן שם, יושבים ולא יכולים לעשות - זה כואב הלב אבל אצלי בסדר, אני לא יודעת כבר תכנית סגור, אני יודעת נסיעות, בגד שלנו של נטע עולה 1,000 יורו, אני כבר סגרתי, אני קיבלתי כסף, כבר עשו תרגילים ובאמת, הכל זה בתוך האירגון, לא רק לבכות, אם יראו עוד כסף אז תודה רבה, ויש גם ספונסרים, יש הכל, רק אם תמיד לבכות אז אין כלום. זה גם תלוי במאמנים, אני מסתכלת על האולם כדור עף, איך עובדים, אני רק למדתי, תודה רבה, הסתכלתי, אני מקבלת השראה, 24 שעות יושב בן אדם באולם ואיך הוא עובד, הלואי, ככה אני רוצה.

תודה רבה.

לא, אני אלמד אותה משפט בעברית. אומרים: "בא לברך ויצא מקלל". עכשיו אני אסביר לך. את, יופי שאת מקבלת כל מה שאת צריכה אבל יש ענפים שלא מקבלים. ויהודה ציין שמדובר באנשים אחרי צבא, לא ילדה בת 15, אלא אנשים אחרי צבא ו 5,000 ₪, טובים בשביל ילדה בת 15 אבל לא מספיקים לבחור בן 25 שמפרנס משפחה, ובישראל זה גם לא מספיק מבחינת כח הקניה אבל אני שמחה שאת מאושרת.

אני לא הכל מאה אחוז, אני לא מאה אחוז מקבלת, אבל גם תלוי בהרבה דברים אחרים, יש בעיות קטנות שאפשר לפתור בתוך הארגון.

אורי, אני רציתי לשאול אותך, דיווחתם שהשרה החליטה לקדם את ענפי האתלטיקה, 2.5 מליון ₪ בשנה וסך הכל 7.5 מליון, ואתם גם רוצים, לקראת 2016 בריו, להכניס ענפים של כדור, אז, מבחינת הסדר הלאומי, מי מחליט איזה ענף? האם הדרג המדיני או הועד האולימפי? אני שואל שאלה מאד עקרונית, אני הבנתי עד היום שהועד האולימפי, שהוא המוסמך, אני מבין, מבחינת האולימפיאדה לשלוח את המשלחת, לא המדינה שולחת את המשלחת אלא הועד האולימפי שולח את המשלחת, הוא המוסמך לקבוע את הקריטריונים, וככל שספורטאים וענפים עומדים בקריטריונים אז הם נשלחים ויש ענין כמובן להשקיע באותם ענפים, שככל שהם קרובים יותר לקריטריונים כך יש ענין גדול יותר להשקיע כדי להביא אותם לעמוד בקריטריונים, אז למה מחליטים ענפים בכדור - דוקא אלה ולא אחרים? למה באתלטיקה דוקא קפיצות ולא ריצות? מי מחליט על זה ולמה?

ציינתי פה היחידה לספורט הישגי היא גוף משותף לועד האולימפי ולמינהל הספורט. וקיימת מעל היחידה מינהלת שהיא מורכבת מנציגי הועד האולימפי ומנציגי מינהל הספורט ומנכ"לית מכון וינגייט ועוד נציג של הספורטאים האולימפית, אבל אנחנו רואים, אני חושב שגם הועד האולימפי, רואה בהמלצות היחידה לספורט כגוף עליון מקצועי בישראל שקובע בנושאים שאתה העלית. כשאנחנו רצינו לקדם את נושא הספורט הקבוצתי פנינו ליחידה לספורט הישגי וביקשנו ממנה להציע לנו -לועד האולימפי ולמינהל הספורט את הענפים המועדפים בתחום הקבוצתי. הפעם הראשונה בישראל שנקבע תיעדוף לענפים קבוצתיים היתה ב 1998 כשהשופט דב לוין ז"ל עמד בראש ועדה למבנה הספורט בישראל, הועדה בראשותו -ולמען הגילוי הנאות הייתי חבר בה, קבעה ששה ענפים מועדפים בישראל להכנות למשחקים אולימפיים. לאחר המשחקים האחרונים נדמה לי שביחד: הועד האולימפי, חברת שלדור, והיחידה לספורט הישגי ומינהל הספורט, באו לכלל החלטה על ששה ענפים מועדפים שהם שונים מהענפים שהועדפו בשעתו על ידי ועדת לוין, כי הזמן עושה את שלו, יש ענף שמתקדם יותר מהר, ענף שמסיבות שונות נשאר במקום או נסוג, ובהתאם להמלצות היחידה לספורט הישגי, קיבל הועד האולימפי את ההמלצות הללו, מינהל הספורט קיבל את ההמלצות הללו והתחלנו לצאת לדרך

התשובה שלך היא שלא השרה החליטה, השרה ביקשה. בעצם, מי שמחליט פה זה המינהלת, ששמה יושבים שכל הענפים כולל הועד האולימפי ואפשר לומר שהתיעדוף הזה שהחלטתם עליו זה תיעדוף של הקול המוסמך של כל הגורמים הקשורים בענף האולימפי.

נכון.

או.קיי. תודה.

אני דווקא הייתי עושה איזו פראפרזה לשאלה שלך ושואלת האם במדינת ישראל קובעים את הענפים האולימפיים לפי מצאי הכשרונות או לפי איזו תכנית אסטרטגית שלנו מתוך שאיפה, וביניהם יש הבדל מהותי משום שאם אנחנו טוענים שנעשה את זה, נגיד, לפי היצע התקנים שיש לנו, יש לנו ים, יש לנו חול, חופים, אז זה אומר שאנחנו צריכים להשקיע גם אם אנחנו צריכים לגדל דור של כשרונות או לחילופין, יש לנו עלייה, יש לנו כשרונות, יש לנו מתעמלות נהדרות, יש לנו מספר כשרונות שבורחים לים ולא לומדים שיעורי הבעה, אז זו השאלה שהייתי שמחה לשמוע עליה תשובה אבל לא לזה כיוונתי.

אני רוצה לומר שני דברים, ראשית, יהודה העלה פה נקודה מאד חשובה שאני לא הייתי ערה לה, ואני מפנה אותה למשרד. כשיש לנו תקציב דו שנתי, אין שום סיבה בעולם שאתם לא תוכלו לעמוד בלוחות זמנים נורמאליים. אני גמעתי קילומטרים של חמש שנים בממשלה שקיצצה שבע עשרה פעמים, זה לא המצב היום, היום המצב הוא הרבה יותר טוב, הממשלה הרבה יותר נדיבה, נותנת את התקציבים, נותנת אותם בזמן ולכן אין שום סיבה לעכב תקציבים לענפים או לתחומים שצריכים להיערך שנים קודם לכן. זה לא מהיום למחר, זה דבר אחד, ואני מדברת אל אורי.

הדבר השני, התבקשתי על ידי חבר הכנסת ישראל חסון, דבר שאני דוקא העליתי אותו גם בפעם הקודמת ואני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אורלב, כשאתה היית יושב ראש הוועדה והנושא הזה של הפער האולימפי עלה, אין פה נציג כך שאני לא יכול לאמת את הדברים אבל בתחושות שלי ופה אני מפנה את זה שוב למי שלא נמצא פה וזה מועצת ההימורים, אה, הגעת, יופי, אני חושבת שתמיד מקפחים אותם, עכשיו, זה לא הוגן, אל"ף משום שנמצאים שם הרבה מאד נכים שהם גם נכי מלחמות ישראל, אני חושבת שהמדינה חייבת להם הרבה מאד ואני לא מרגישה את זה ביחס, גם בזמני לא הרגשתי שזה מה שקרה וגם הצרכים שלהם מבחינה תקציבית, בגלל המצב שלהם הוא הרבה יותר קשה.

מעבר לזה אני רוצה לומר וזה ענין של מועצת ההימורים והיכולת של משרד החינוך וגם של וועדת הכספים לכפות עליהם, אני יודעת שהבטחה שניתנה אז לא קוימה, יש פה פרוטוקול

אז זה דבר שצריך פשוט לבצע.

ועוד פנייה שלי לוועד אולימפי, למר ורשביאק, אני זוכרת מקרה שמאד צרם לי בשיט. שהיו צריכים באתונה להביא סירות פעמיים, פעם את הסירות שלהם והועד האולימפי לא הסכים לתת להם את הסירות שכבר הובאו לאתונה, כי הפרה האולימפי בא תמיד אחרי האולימפיאדה ומשתמש במתקנים ויש לו את האולימפיאדה שלו, והועד האולימפי לא הסכים להשאיר את הסירות שלו לטובת הנכים הפרה אולימפי, והם היו צריכים להביא את שלהם וזה המון כסף וזה חבל, זו אותה מדינה וזו אותה מדינה מסכנה וקטנה וענייה, אני חושבת שבמסגרת בקשה -אי אפשר לדרוש את זה- אבל במסגרת בקשה אני אשמח אם אתם תשתפו יותר פעולה.

תודה.

שלום, אני מברך על ההצהרות, אני חושב שזה דבר חשוב, הצהרות צריכות להיות לטווח הארוך, אני נסכים עם מה שאמר יהודה. אני גם רוצה לברך על הפרוייקט של "הקופצים" –של המשרד ביחד עם הועד האולימפי, אני חושב שזה פרוייקט שדחף את האתלטיקה קדימה ואנחנו רואים שתי בנות שאחת מהן עברה את ה 1.90 מטר והשניה מגיעה עוד מעט וגם הקופצים האחרים, אני חושב שפרויקטים לטווח ארוך הם דברים שיכולים לתרום ולקדם, כמו שלפרוייקט הזה נכנסו 700 אלף ₪ עבור האגודות ולנו באיגוד יש בעיה של האגודות.

אני חושב שצריכה להיות תכנית לאומית מסודרת לגבי כל הענפים, להגדיר סדרי עדיפויות, כי היום מצב האגודות והמאמנים בכי רע וגם תזרים המזומנים למשל, היום, הפרוייקט עובד כמו שצריך אין לי שום טענה אבל, התמיכה של מינהל הספורט בתקנות השוטפות עדיין לא, כי יש בעיה של העברת הכספים כי הפרוייקט הוא לא רק האתלטיקה, באתלטיקה יש דברים נוספים שעושים את זה.

בנושא של תמיכה במילגות אני חושב שהמילגות שמוענקות על ידי הספורט ההישגי הן -ואני מצטרף למה מה שיהודה אומר- הן נמוכות והן עומדות בניגוד לאתלטיקה, כי האתלטים מגיעים להישגים בגיל מבוגר, נשואים, יש למשל, אתלט וֹודֶז', מעולי אתיופיה, יש לו ששה ילדים, הוא מקבל 5,000 ₪, ועם זה אי אפשר לעשות כלום, הוא כל הזמן בוכה לי.

5,000 ₪ עם ששה ילדים זה עמוק מתחת לקו העוני.

אז אני אומר, זה דברים שצריכים לקחת. אלכס, אתה ביקשת הגדרות: בקפריסין, למשל, תקציב ההכנות האולימפיות 48 מליון דולר, תקציב ההכנות האולימפיות לאיגוד האתלטיקה שם 16.5 מליון דולר, אנחנו צריכים לדעת את היחס בהשוואה למדינות. אני חושב שפה ה- 20 מליון הוא סכום נמוך, צריכים להגדיל אותו לבין 30 ל 40 על מנת להעמיק ולהרחיב את הנושא ובאמת לתת לאותם אנשים את התמיכות הראויות. אני לא משווה את זה לכדורגל וכדורסל ששם מדברים על מספרים גדולים כי האתלטים האלה, זמן החיים שלהם באתלטיקה או בספורט הוא זמן של חמש, שש שנים, צריכים לתת להם את התמיכה הכלכלית הראויה.

ברשותכם, אני חייב לגשת לוועדה. חבר הכנסת אורלב יחליף אותי. מאחל לכולכם בהצלחה. תודה.

חילופי יו"ר – היו"ר זבולון אורלב

בשורה התחתונה אני חושב שצריך להגדיל את התקציב, ולתת תמיכה נאותה לאותם האתלטים הבוגרים באתלטיקה שהם באמת מתחת לקו העוני. תודה.

בת אל, האם את רוצה לומר משהו, איך את מסתדרת בהכנות, האם יש בעיות? קשיים?

מבחינה מקצועית קשיים אף פעם לא היו, גם לא נותנים לנו להרגיש כאילו יש, מה שאנחנו צריכים יש את האיגוד, מה שאנחנו צריכים, תחרויות יש, סבבה, רק מבחינה אישית אני גם לא נשואה כרגע אז אין לי בעיה עם ה 5,000 ₪, כרגע אבל - - -

אני מקווה רק שזה לא מרתיע אותך מלהינשא.

אם אני אהיה נשואה אז זה לא ממש יחזיק אותי ה 5,000 אבל בוא נגיד שאנחנו לא עושים את זה בשביל הכסף, כמו שכולם יודעים, זה בשביל לייצג את המדינה ונשמח לקבל יותר אבל מבחינה מקצועית הכל מעולה.

כולנו גאים בהישגים שלך.

את עובדת? לומדת?

אני לומדת כרגע, וגם בלימודים, בגלל שהייתי באולימפיאדה הקודמת אז יש תמיכה מן הועד האולימפי, מילגה שנתית לשלש שנים.

תודה רבה. אנחנו גאים בך וכל הכבוד לך, מביאה הרבה כבוד למדינת ישראל ולספורט הישראלי.

אני באמת גם רוצה לחזק את ידיה של בת אל, האיגוד והספורט ההישגי עושים את הכל בשביל שנקבל את מירב התמיכה שיהיה לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי להתאמן, לי קרה מקרה ממש לא פשוט ואיבדתי את אבי לפני חצי שנה בערך והאיגוד בעצם היה הראשון שבא לתמוך ולעזור כדי שאני, למרות המצב הקשה שבו הייתי נתונה -זה קרה לפני אליפות עולם, ולמרות הכל אני התכוננתי וכן ייצגתי את המדינה ובאמת עשיתי את הכל בדרך הספורט גם בשביל אבא גם בשביל ישראל.

כל הכבוד לך. גם בך אנחנו גאים, מביאה הרבה כבוד. למדינת ישראל ולספורט הישראלי.

ראשית רציתי לברך על עצם קיום הישיבה, הישיבה היא חשובה, חשובה גם ברמה האישית של הספורטאים וגם ברמה הרחבה של האיגודים. אני יכול לבקש, לפחות מבחינתנו, שכן תנסו לקדם את חוק ההכנות האולימפיות כי הוא חשוב למדינה, הוא חשוב למדינה כי כל ספורטאי שרוצה לעסוק בתחום צריך לדעת מראש לאן הוא יכול להגיע. כי לטעמנו במעגל הראשון, של הספורטאים המצטיינים, שכן מצליחים לעבור את הקריטריון וכן מצליחים להגיע לאולימפיאדה, לא חושב שקיימת איזושהי בעיה כלכלית. ופה גם הספורטאים וגם המאמנים אומרים פחות או יותר את אותם הדברים.

כמובן שהמילגה היא קטנה והתמריץ הוא לא מספיק אבל זו לא הבעיה, הבעיה היא תמיד לטעמנו במעגל השני, הספורטאים הצעירים שלא הצליחו לעשות את הקריטריון, אלה שהם הבאים בתור להיכנס לתוך המעגל. לפחות בענף הטניס ההוצאות הן ענקיות. ילד כבן 14 או 13, בכדי להתחרות בעולם, צריך משהו כמו מאה אלף דולר בשנה. אי אפשר להעמיס את זה לא על הורים ולא על איגוד, שירים את הכפפה הזאת, אני מדבר כרגע הם ספורטאים שהם 30,40 באירופה לגילם, ששם זה נעצר. ואם לא תהיה איזושהי התייחסות ברמה הממלכתית, הלאומית, של ראייה ארוכת טווח לריו, לאולימפיאדה לאחר מכן, כדי לגעת בגילאים בצורה רצינית, לא נגיע לאן שצריך להגיע. גם במקרה שלנו, בטניס, במעגל השני, המדורגת שניה שזו יוליה גלושקו, אמיר מרו וכן הלאה, אין להם משכורת, הם לא מצליחים לעשות את הכסף בתחרויות, צריכים להסתובב בעולם, לכן כן צריך לתת את הדעת בנושא של המעגל השני.

נושא של מאמנים, גם לטעמי, מאמנים או מורים, לא מתוגמלים כראוי, לא מצליחים לעשות את המלאכה, ולמעשה שתי הסקטורים האלה, לפחות בסקטור של המאמנים, הם אלה שמטפלים בדור העתיד שאנחנו כולנו לבוא ולהסתכל ולהתגאות בהם. היום לא כדאי למאמן לקחת ילד צעיר, עדיף לו לעשות דברים אחרים, לקחת או נער או ילד צעיר, לטפח אותו, להביא אותו לאולימפיאדה.

תודה.

כמה מאמנים שלכם הם מורים בבתי ספר?

מעט.

כי היו בעיות, הם היו צריכים להשתחרר לתחרויות.

אז הם עזבו את ההוראה ועברו לאימון, ולצערי הרב מצבם הכלכלי הוא "על הפנים".

אני מבין שחייבים לך תשובה ממועצת ההימורים?

גם לך אדוני היו"ר, לגבי הנכים, קודם כל, אפשר לשאול אותם, אין גוף ידידותי יותר מהמועצה להסדרי הימורים בספורט עבורם. אנחנו יזמנו הקמת גוף מקביל לועד האולימפי כדי שהם יקבלו כספים עבור ההכנות האולימפיות באליפות עולם. הם טענו שהסכום שהוקצב להם נמוך מדי. דרך אגב, לפי הפרמטרים שקבעה הועדה הציבורית ברשות שופט עזרא קמא, לאור בקשת היושב ראש דאז.

הם מכוונים עכשיו למליון ואתם נותנים להם 362.

אנחנו נותנים להם קרוב ל 400 אלף ₪.

הוא מכוון עכשיו למליון.

לאור בקשת היו"ר, העברנו את הבקשה הזו לועדה הציבורית, בקשנו ממנה להתכנס שוב והם ממש לקראת סיום, הם עובדים לאט בקצב שלהם, הם לקראת סיום העבודה שלהם ואני מאמין שתהיה הגדלה, לא יכול לומר פה באיזה סכום אבל ברגע שהם יסיימו את עבודתם אנחנו נבוא.

אני מבקש שתקבל על עצמך לכתוב בתום ההחלטה הזאת, גם לחברת הכנסת תירוש וגם אליי מכתב על ההחלטה הזאת שתתקבל, כשוועדת קמא תסיים את עבודתה.

אני מתחייב לשלוח מכתב בצירוף הדוח.

אני רוצה להשלים פה ברשותך, חברת הכנסת תירוש אמרה קודם שהגופים לא מתנהגים בצורה ידידותית לנכים אני רוצה לומר שמינהל הספורט עשה מעשה שהוא די תקדימי בעולם, אני חושב שאנחנו בין המדינות הבודדות בעולם שהשוותה את התשלום להכנות הפרה אולימפיות עם ההכנות האולימפיות, אנחנו משלמים את אותו הסכום להכנות הפרה אולימפיות כמו לאולימפיות בהתאם לתכניות העבודה. בנוסף לזה השווינו את הפרסים, פרס על מדליה במשחקים פרה אולימפיים שווה לפרס מדליות במשחקים אולימפיים. יש אחרים שחושבים שזה לא נכון היה לעשות אבל זו עובדה ואנחנו פועלים על פיה. בנוסף לזה אני רוצה לציין שאליפות אירופה בכסאות גלגלים בכדורסל לנכים תהיה בספטמבר בארץ, לענין הזה חסרים כמה מליונים להתאגדות ספורט הנכים. אנחנו קיבלנו על עצמנו להשלים את הפער בשיתוף פעולה עם משרדי מממשלה שונים ביחד עם משרד ראש הממשלה. כך שמה שניתן לעזור לנכים ולקדם אותם נעשה על ידי המשרד שלנו.

ברצוני לסכם את הישיבה.

באשר לשתי הצעות החוק, גם הצעת החוק שמוביל חבר הכנסת אלכס מילר שמספרה 598 וגם להצעת החוק שלי שמספרה 623, שנינו סבורים שמן הראוי להסדיר את ההכנות האולימפיות בחוק, כדי להבטיח לטווח ארוך שזה לא יהיה תלוי בקדנציה כזאת או בקדנציה אחרת, גם מעמד ההכנות, גם הגופים הנכונים המטפלים בענין הזה ולצערי עד לרגע זה אין לנו הבנה ככדי לקדם את החוק הזה.

גם חבר כנסת מילר וגם אני, אנחנו בהידברות עושים מאמצים כדי להגיע להבנה ואנחנו חושבים שחשוב מאד לקדם את החוק הזה, ואני גם עברתי על דברי השרה במליאת הכנסת בתשובה להצעת החוק שלי ושוב ראיתי שבאמת, גם השרה לפחות בתשובה לחוק שלי, התבטאה שהחוק הזה הוא ראוי וראוי שיהיה כזה חוק. כלומר, אני מעריך שהישיבה הבאה שתעסוק בענייני הכנות אולימפיות תהיה בסוגיית החוק.

ביחס להכנות האולימפיות קודם כל הועדה מוצאת לנכון לציין את ההתקדמות שחלה בסוגיה הזאת מבחינת משרד התרבות והספורט, שבשונה משנים עברו שהיו צריכים לקושש תקציבים ולעשות מאבקים מול משרד ראש הממשלה, יש תקציב שהוא פחות או יותר מוסדר בתקציב המדינה בבסיסו, כשהנתונים הם 10 מליון ₪ בבסיס התקציב, מתוקצב על ידי האוצר, עוד 5 מליון ₪ים מתוך העברות פנימיות של משרד התרבות ובתוספות שונות, של עוד 2.5 מליון ₪ לתיעדוף ענפים שונים שאני מבין שזה במקצועות האתלטיקה, יחד עם זה פונה הועדה עדיין לראות כיצד ניתן לשפר עוד את סוגיית הזרמת הכספים כדי להבטיח שהועד האולימפי והאיגודים מקבלים את התקציבים ולא צריכים להתחייב ולקבל הלוואות ולהוציא הוצאות מימון ועוד כל מיני סוגיות.

לפני שאתה מסכם, שלושת הנושאים שעלו פה, אחד זה השכר או המילגה לספורטאים- -

עוד לא סיימתי את הסיכום.

הנושא הנוסף הוא הנושא של הדור השני שהוא דיבר עליו שזה 2016 שלא מופיע בשום תקציב.

לצערי, אנחנו לא קיימנו בענין שלישי דיון, בענין השלישי לא קיימנו דיון, אני לא יכול להתייחס אבל לצערי לא היתה התייחסות רק ממש בסוף הדיון, של יו"ר איגוד הטניס.

אני אומר לצערי, אני לא יושב ראש הישיבה, אני לא יושב ראש הועדה, לא הכנתי את הדיון הזה, אי אפשר לקבל החלטות, זאת ההחלטה השניה.

הסעיף השלישי הוא שהועדה רשמה לפניה את הדיווח של הועד האולימפי של ראש הועד, המנכ"ל, יושב ראש היחידה לספורט הישגי, על ההכנות והתרשמה לחיוב שהועד האולימפי והאיגודים -יחד עם היחידה לספורט הישגי, פועלים על פי תכנית מקצועית מסודרת ואין כרגע עכבות, מכשולים, מחסומים שבגינם התכנית המקצועית משתבשת.

הדבר הרביעי הוא שתי סוגיות שעלו פה. שכר הספורטאים המצטיינים ושכר המאמנים ואנחנו פונים אל משרד הספורט ואל הועד האולימפי יחד עם המועצה להימורים, שלושת הגורמים שפחות או יותר קשורים כספית בהכנות האולימפיות, לשבת על המדוכה. לדעתנו, שכר של 5,000 ₪ לספורטאים שמבחינת ההתחייבויות המשפחתיות שלהם, שהן התחייבויות יותר גדולות, ברור שהסכום הזה לא עונה על הצרכים, לא של הספורטאים ולא של המאמנים ולכן, מן הראוי לתת על כך את הדעת ואנחנו מקווים שבישיבה הבאה, אחרי שתקיימו את הדיונים, נרצה לשמוע את התוצאות מתוך מטרה להגדיל דיפרנציאלית, אני לא יודע למה בת 15 צריכה לקבל משכורת כמו ספורטאי שיש לו ששה ילדים זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת, צריכה להיות דיפרנציאליות.

אין ספורטאי עם שלושה ילדים.

אמרו שיש.

מדברים על המאמן, על השכר אבל, במדינת ישראל אין סטטוס של מאמן, אם מפטרים אותי מחר אז אפילו דמי אבטלה לא אקבל. זה אני מבקשת: תעשו בבקשה סטטוס של מאמן.

תודה רבה.

אי אפשר להלביש הכל על דיון אחד. לכן אנחנו רוצים גם להוקיר מאד את הספורטאים שלנו, אני חושב שבמדינת ישראל מתגבש סגל ראשוני אולימפי, לאור ההישגים שלו ב 2010 ראוי שהוא יזכה להערכה והוקרה וגיבוי מן הכנסת ונא מיסרו לאותם ספורטאים שאנחנו בהחלט מעריכים וגאים בהישגים שלהם, ומצפים מאד שבאמת ימלאו את הציפיות להביא את המדליות במקצועות או בתחומים ובכמות שהועד האולימפי, רשות הספורט ואנחנו כולנו מקווים שהם אמנם יביאו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00