הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
16
ועדה למאבק בנגע הסמים

08.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 51
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ב' באדר ב' התשע"א (08 במרץ 2011), שעה 12:30

השתתפות אגף הרוקחות במאבק בסמים ובסמי הפיצוציות -
בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות – ד"ר רוני גמזו

חברי הוועדה: טלב אלסאנע - היו"ר

ד"ר ישראל פיטוסי
- אגף הרוקחות, משרד הבריאות

בתיה הרן
- מנהלת אגף רוקחות, משרד הבריאות

ד"ר מיקי אריאלי
- מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי, משרד הבריאות

ד"ר רוני ברקוביץ
- רוקח מבצעי היחידה לפשע פרמצבטי, משרד הבריאות

ערן הכהן
- רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

סנ"צ אהוד וולף
- ראש מעבדה אנליטית, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

רפ"ק קובי עזרא
- קצין נוער, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

עו"ד רעיה שטנר
- הייעוץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יאיר גלר
- מנכ"ל הרשות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איתן גורני
- סמנכ"ל הרשות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

שמאי גולן
- דובר, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב
- המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורי אסטליין
- ראש תחום אכיפה, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אירינה לווית
- עמותת "אליס"

גלעד נתן
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אסף דורון
- דובר הוועדה

בת שבע פנחסוב

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

השתתפות אגף הרוקחות במאבק בסמים ובסמי הפיצוציות-
בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות – ד"ר רוני גמזו

צהרים טובים, אני פותח את הישיבה וזה עניין השתתפות אגף הרוקחות במאבק בסמים, בסמי הפיצוציות בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו.

אנחנו נעבור לגבי הנכבדים, הנוכחים שמשתתפים איתנו בדיון.

(הצגת הנוכחים)

אנחנו מקדמים בברכה השתתפותו של המנכ"ל, זה היה חשוב לדיון וחשוב לועדה. אנחנו רואים בחשיבות רבה את הפעילות של היחידה, שאני, איך שאני הבנתי היא, כפי שצויין כאן, אמורה להיות חוד החנית במלחמה בפשיעה הפרמצבטית בישראל, וביחידה הזו מועסקים כיום שלושה עובדים.

לשם השוואה, בניו זילנד, שחיים בה 4 מיליון תושבים, הועסקו בשנת 2007 ביחידה המקבילה במשרד הבריאות, 8 עובדים. כיום עובדים באותה יחידה למעלה מ – 10 עובדים. נוסף על משימותיה בתחום המאבק בנגע הסמים, בתרופות המזוייפות, יש ליחידה גם משימות נוספות ולכן השאלה נשאלה אם אכן היא יכולה לעמוד במשימות המוטלות עליה בתחום הסמים והתרופות המזוייפות, ועוד משימות שאינן מוגדרות.

הנושא הזה, איך שאנחנו הבנו, גם הועלה בשנת 2007, ומאז ועד היום חלפו שנים, אבל לא נוספו תקנים עוד. על פי מה שנמסר לנו, משרד האוצר במסגרת התקציב לשנת 2011, 2012, הוקצו למשרד הבריאות 140 תקנים למפקחים, כאשר 70 תקנים יינתנו בשנת התקציב 2011, ו – 70 בשנת 2012. תקנים אלה אינם מיועדים. דהיינו המשרד הוא רשאי לתקצב אותם, לייעד אותם על פי צרכיו, ועל פי סדר העדיפויות שהוא יקבע.

40 מהם כל שנה הם לפי צרכיו, ועוד 30 בתיאום עם משרד האוצר. זאת אומרת, כל שנה יש 40 לפי צרכיו, ועוד 30 בתיאום עם משרד האוצר.

או.קיי.

זאת אומרת, זה 80 ו – 60 בתיאום.

הוא רשאי לנייד על פי שיקול הדעת של המשרד.

זה מה שעבר בחוק התקציב.

וכן גם כן יש בעיה, בנוסף לבעיית כוח אדם, יש את העניין של הענישה והצורך בתיקון הענישה המירבית בפקודת הרוקחות, וכאן אנחנו נשמע מהיועצים המשפטיים. הם נמצאים פה, הגיעו לכאן לדיון.

אני אבקש שנפתח עם הצגת הבעיה, או שכבוד המנכ"ל אתה רשאי להתייחס לנושא.

מהזמן שנכנסתי לתפקיד הכרתי את היחידה של מיקי שנמצאת בתיאום מקצועי עם בתיה. העבודה שנעשית, קודם כל צריך להבין, ישראל נמצאת, ויעידו על זה גורמי אכיפת החוק, ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי שיוצר בעיה ואתגר הרבה יותר גדול ממדינות אחרות בהקשר של הפשיעה הפרמצבטית.

גם העובדה שאנחנו מחוברים בגבולות לרשות, וגם העובדה שיש לנו בתוך מדינת ישראל כניסות וזליגות של תרופות מזוייפות, מחייבת את כולנו, אם אנחנו רוצים לשמור על התעשייה הזו, ועל בריאות האוכלוסייה, להשקיע בזה הרבה יותר. העבודה שנעשית על ידי מיקי והיחידה, הוצגה לי פעמיים: פעם אחת במצגת ובהיכרות עם היחידה, ואפשר לומר שזאת יחידה, אני אומר את זה בצורה ברורה, שחסר לה משאבים. הם ביקשו גם משאבים שהם קשורים בכוח אדם, גם משאבים שהם קשורים בתקציבים. המיגבלה היא באמת בלתי אפשרית כרגע להגדיל את המשאבים שלהם.

האוצר באמת בהסכם בו האוצר נתן לנו תקנים, צריך לזכור שהתקנים האלה ניתנו בעיקר לאותו תחום שאנחנו רואים בו ממש קריסה. זה היה שירותי המזון והפיקוח על המזון. זה לא שבעניין הזה יש לנו פתרון לכל בעיות משרד הבריאות, והבעיות הם עצומות ורבות בהקשר של מערכות משרד הבריאות הרבות והשונות.

אנחנו, והעידו כאן אנשי המקצוע, אנחנו הטרנד שהתופעה של סמים בפיצוציות, ובמקומות שכאלה, רק הולך ועולה. והאתגרים רק גדלים. אני לראשונה בממשלה מכיר את הבעייתיות של תקנים. אני אומר: תנו לי אפילו את התקנים בלי כסף. אני אצטרך להסתדר. אני אדע להסתדר. 2, 3 אני כבר אמצע את הדרך להתייעל במקומות אחרים. אבל הסיטואציה הנתונה שאני צריך כאן אישורים של נציבות שירות המדינה על כל דבר שכזה שאם הוא היה רשות, אז אף אחד לא היה שואל את השאלה בכלל. והקנסות שהם יכולים בעצם להחזיר את העלויות בעצמם. אז יכול אפשר להכניס אותי לפינה ולהגיד לי: תשמע, קיבלת תקנים, שבור את הראש. ברגע שיגידו לי את זה אז לא יהיו תקנים ליחידה, כי יש לי בעיות אחרות. הבעיות הם קשות מאד, זמינוּת, טיפולי בריאות הנפש. דברים אחרים בתוך המערכת. הצלחנו, למשל, עם חלק מהתקנים שכבר גייסנו בנושא של המזון, סתם אני אתן לכם דוגמא, לסגור את פערי ההמתנה בתחנות ההסגר במדינת ישראל שלפני, כשאני נכנסתי לתפקיד, פערי המְתנה היו שבועיים, שלושה המזון היה מחכה בתחנות ההסגר. אני כרגע לפני בעיות אחרות. אז לכן זה לא פתרון בשבילי. ואם זה הפתרון, אז אני כמנכ"ל בסדרי עדיפויות שלי, הם לא בסדר העדיפויות לצערי. זה אני אומר בשיא הכנות כאן למול כולם. אני גם מנצל, במידה מסויימת, את השריטה של מיקי. הוא שרוט. הוא והיחידה שלו שרוטים.

הוא רק שרוט?

לא, אני אומר את זה, אני אומר את זה בהצדעה ובהכנעה, כי לא תמיד אתה רואה עובדי מדינה ברמת התלהבות כפי שמיקי יצר בתוך היחידה שלו. אני חושב שבתיה תסכים איתי, וכל השותפים כאן יסכימו, כמות המיילים שאני מקבל ממנו, והמכתבים שאני מקבל ממנו, תמיד גורמים לי אושר על כך שאני יודע שיש לי אדם בתוך המשרד שמשקיע מעל ומעבר. אבל לא נוח לי ממנו, כי אתה יודע, מתוך היחידה הוא אומר לי: עוד שעות, עוד זה, ואני לא יכול להסדיר את זה. כי כל דבר כאן נציבות, נציבות, תספור לי פה, תספור לי שם. ולכן, ובסופו של דבר, כמנכ"ל שתסמכו עלי שאני מקבל את הסדרי עדיפויות שלי נכון, הוא לא זכה בסדרי העדיפויות שלי. ואני לא השארתי אותו לדיון כאן בכנסת. כולכם כאן יודעים שאני לא יזמתי את הדיון זאת סיטואציה שבה אנחנו משתדלים לעשות רגולציה במה שיש לנו, ואני אומר לכם, היא לא מספיקה. ואנחנו כמדינה אידיוטים. כי אנחנו יכולים, באמצעות ההתלהבות שלו, עוד כמה תקנים, לעשות רגולציה הרבה יותר טובה. תקנים שייועדו לתחום הזה. כי בסופו של דבר, אולי אגרות, אגרות ייעודיות, לא ייעודיות, בסופו של דבר, הם יכולים לעשות עבודה הרבה יותר טובה. האתגר כאן הוא הרבה יותר גדול ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.

תודה. זה הייתה האמירה שלי.

תודה רבה. אנחנו נשמע התייחסות של מיקי לגבי הבעיה שהוא נתקל בה. אנחנו נחזור למנכ"ל עוד פעם, כי אני חושב שהתשובה ששמענו לא, לחלוטין לא מספקת. אנחנו סומכים על שיקול דעת שלו. אנחנו מעריכים את הפעילות שלו. אבל גם במסגרת סדר העדיפויות זה סוגיה של שיקול דעת, ולכן במסגרת הזו יש לנו גם כן התייחסות, ויש לנו מה להגיד.

מיקי יציג את הבעיות שבהם נתקל. את המשימות שהוא ממלא. את המחסור בכוח אדם, וההשלכות שלו, והמשמעות שלו, כי מזה נגזרת גם כן החשיבות איפה זה צריך להציב אותו בסדר העדיפויות.

אנחנו יחידה של 3 אנשים. הפריסה של כל הארץ. בין היתר אנחנו מטפלים בסמי פיצוציות. אנחנו מטפלים בחומר מוצא. אנחנו מטפלים בחומר דילול. אנחנו מטפלים בנושא של תרופות מזוייפות, או תוספי תזונה. היום אחת מהבעיות הכי עיקריות שלי זה תוספי תזונה שבסופו של דבר מכילים תרופות, שיש לי לפחות 5 אנשים מאושפזים. אתמול בשעה 6 בבוקר רוני ואני היינו במשטרת כפר סבא על סמך מידע של היחידה שלנו. עשינו מעצרים עם יחידת הונאה מרכז, באמת עבודה נהדרת מבחינתם, אנשים שמוכרים את התרופות האלה. התיק הזה מסתעף. בסופו של דבר אנשים מאושפזים. וזה רק מה שנקרא: הטיפ של הקרחון עד כמה אנשים נפגעים בריאותית מהדברים שאנחנו מדברים. אם זה באמת "נייס גאי", על סמי פיצוציות שאנחנו יודעים על אנשים מאושפזים. בסופו של דבר זה פוגע בבריאות הציבור. בסופו של דבר כולנו משלמים על זה.

לקחתי על עצמי משימה לעבוד באמת עם אודי וראש מז"פ על כל הנושא של חומר דילול. פאראצטמול שמגיע לדילול הירואין. התחלנו לעשות באמת, מצאנו כמה דברים מעניינים ונחמדים. אין לי כוח אדם. אני אומר לכם בפירוש, ללכת עכשיו.

מה המשמעות של מחסור בכוח אדם? איך זה משמעות של זה לגבי החברה? איך ההשלכות של הדבר הזה?

או.קיי. ההשלכות הם ככה: אם אני, אני חייב לחשוב באותו זמן שיש לי 5 אנשים שנפגעו מהתוספי תזונה שיש שם חומר פעיל אמפטמינים בפנים, ואם באמת לשים הרבה מאמץ על הסיפור הזה, או אני אתחיל לשים יותר מאמץ על הנושא, על טווח יותר ארוך, על הנושא של חומר דילול שאני חייב לעשות. זה חשוב לנו ביותר. מהצד השלישי, יש לי אותו, שהוא נמצא, רוני, נמצא באלנבי. הוא נמצא בדואר חבילות תל אביב, דואר חבילות חיפה. הוא איש הקשר שלי גם בנתב"ג, תפיסות שאנחנו הבאנו היום, אבל אני אומר לכם, כמות של סטרואידים אנאבוליים שמגיעים בחדר כושר לכל בן אדם. ילד בן 16 שמוכרים אותן, שמגיע מוברח מתאילנד. הוא תפס אתמול אלפים של אלפים של כדורים. אילו היה לי כוח אדם, לפחות הפיקוח, שאנחנו עובדים צמוד עם משטרת ישראל, עם מכס ישראל, במיוחד עם יחידות חוץ לארץ שיש לנו היום, 4 תיקים פעילים עם ה – DEA הדראג אנפורסמנט של ארצות הברית. ה – BKA, ה – FBI של גרמניה. וה – OCI היחידה המקבילה שלנו על סטרואידים אנאבולים. סטרואידים אנאבולים שמייצרים כאן בארץ, וגם הנושא של תרופות מזוייפות. איפה אני, יש לי 3 אנשים. אני, אני, באמת יש לי, באמת המנכ"ל צודק ב – 400 אחוז. אני שרוט טוטאלי, וברוך השם יש לי אנשים שרוטים. אנחנו רוצים רק לעבוד. אשתי מבסוטית שאני לא בבית. תן לי לעבוד. אנחנו רוצים לעבוד. תן לנו את הכלים לעבוד.

ד"ר רוני ברקוביץ, היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי. אני רוקח, עובד עם מיקי. פשוט רק מה שהיה לנו אתמול, יום עבודה אחד. היינו ב – 6 בבוקר בכפר סבא בגלל גברת שמכרה תוספי תזונה שהכילו חומרים פעילים תרופתיים. היא מכרה, החומר ... שזה גרם לאשפוזים. אני קיבלתי טלפון ביחידה. עשיתי קניות ביוּם מאותה גברת. הגענו אליה ב – 6 בבוקר. תפסנו אצלה המון תרופות מזוייפות בבית. הם נמצאים פה. הם יישלחו למעבדה. יש מעצרים, הכל. אחר הצהרים בדואר – שתי תפיסות של סטרואידים אנאבולים. אלפי כדורים של סטרואידים אנאבולים. אחד תושב פתח תקווה. אחד תושב חולון. בארצות הברית זה בפקודה. פה לא. זה חומר מסוכן. ועכשיו אנחנו נערב כמובן את המשטרה. את היחידות. אנחנו גם נעשה פעילויות. חודש שעבר, בעקבות תפיסה בדואר של הסטרואידים עשינו פשיטה בחדר כושר בלוד. תפסנו שם המון תרופות מזוייפות. פעילות נון סטופ גם חוות דעת על זה. זה רק אתמול מה שהיה.

אם אני יכול רק דבר אחד. לפני שבוע וחצי היחידה, אנחנו התבקשנו על ידי ימ"ר ירושלים שנעבוד סמוי על הנושא של תרופות גנובות. 800 אלף ש"ח של תרופות שנגנבו מפרימה. כולל 30 עד 40 אלף כדורים שהם חומר מוצא, סודופדרין, שמזה אפשר לייצר מטאמפטצין, אנחנו עבדנו עם הימ"ר. בסופו של דבר, עם סיכון שלנו על שעות נוספות שאין לנו, בסופו של דבר נתפסו 5 גנבים, כולל אני נעצרתי, אבל זה משהו אחר. כל התרופות נתפסו וילכו להשמדה. זה לא יגיע לבית מרקחת, לא יגיע למעבדות של מטאמפטמין, וזה העבודה שלנו.

אני רוצה לשאול את המנכ"ל בעניין הזה. זאת אומרת, אם כל המשימות שהם מבצעים, עניין של תפיסת התרופות המזוייפות, את החומרים שיש להם השלכות גם כן מבחינת הבריאות, ואחר כך צריך להגיע לטיפול והוצאות כספיות אדירות. אז צריך להגיע למסקנה: או שהיחידה הזו ממלאה תפקידה וצריך להעצים אותה, או שהיחידה הזו היא מיותרת. לבטל אותה ולחסוך את שלושת התקנים. אבל אי אפשר ליצור איזה שהוא גוף כזה, שהוא מטילים עליו משימות, יש לנו יחידה כזו, אבל היא לא יכולה לעשות כלום. אז לדעתי צריך לקבל החלטה: או שהם חשובים – לתקצב, או שהם לא חשובים – לבטל.

או שניתן, אם מישהו חושב שיש אפשרות, אם מישהו מגביל יחידה שכזו על ידי תקנים, יחידה שצריכה לגדול על פי ההיצע, אז שיעבירו אותה למערכת שבה אין בעיה של תקני מדינה. זה הטירוף הזה של תקני מדינה יוצר, יחידה כזו.

להעביר אותה למשל לרשות למלחמה בסמים?

יכול להיות. כי ברשות יש בעיית תקנים נמוכה יותר, אם בכלל יש בעיית תקנים. כאן כל תקן שמוסיפים לו האוצר, זה נרשם אצלם כתוספת של גידול המגזר הממשלתי, וזה חלק מהיעדים שלהם, יעדי התקציב, שהם סוגרים תקציב שנתי זה מסגרת שהם, יש להם מגבלה. אני לא רוצה להפיל עליהם את התיק. אני יודע שגם הם נמצאים במגבלה של תכנית התקציב השנתית, וכו'.

אם אפשר למצוא דרך שבה המערכת הזו תגדל. אתה יודע, יש אפשרות למיקור חוץ והפרטות. אני לא יודע. אני לא רוצה להיכנס לזה בדרך הזו, אבל אני רוצה למצוא מקום שבו התקן הבא שלו לא יהיה על חשבון תקן שאני צריך עכשיו לתת למערכת בריאות הנפש, לשם דוגמא.

אבל תמיד תהיה לך, תמיד תהיה לך תחרות הזה בין כל מיני.

זאת המשמעות של סדרי עדיפויות. זאת אומרת, זה תמיד יהיה על חשבון מישהו אחר, משהו אחר, גם אם זה יבוא מהאוצר. מה זה יבוא מהאוצר? אז זה יבוא על חשבון מורה? או שזה יבוא על חשבון משהו אחר. זאת אומרת, אני לא מתווכח על הבעייתיות של תקינה של המדינה. זה לא הדיון, ואני מניח שאנחנו לא רוצים להתדיין.

צהרים טובים. אני ערן, רפרנט בריאות באגף תקציבים במשרד האוצר. גם אנחנו עובדים בצוות של 3 אנשים שעובד מול כל משרד הבריאות. אמרתי את זה קודם, כל התוספת תקנים עכשיו של ה – 140 תקנים, אגף תקציבים יש בו 40 אנשי מקצוע, עוד 30, לא יודע זה, אנחנו פחות מ – 70 אנשים. זה סדר הגודל של אגף התקציבים במשרד האוצר שאתם שומעים עליו. הכל הוא עניין של סדר עדיפויות. זאת אומרת להגיד: יש לי 9,000 תקנים, אבל אין אף אחד עכשיו לפנות לטובת הדבר הזה, זה אומר שאתה באמת שם את זה בסוף סדרי העדיפויות.

אני לא יודע, אנחנו, משרד האוצר, שלושת התקנים שיושבים במשרד האוצר לא יכולים לנהל את משרד הבריאות מבחינת סדרי עדיפויות. אנחנו כן יכולים לנהל משא ומתן לפי הדרישות. ניהלנו משא ומתן. סוכם על תוספת של 140 תקנים למשך השנתיים הקרובות, כי הייתה בעיה בכל האלמנטים של הפיקוח. עכשיו לבוא ולהגיד: זה לא בעיה שלי, שהאוצר יטפל, אחרי שדרשתי וקיבלתי, זה באמת להפיל על משרד האוצר לנהל את משרד הבריאות. זאת אומרת, לקיים את העניין של סדרי עדיפויות בתוך משרד הבריאות זה, כל עוד זה יחידה של משרד הבריאות זה צריך להיות תיעדוף בתוך משרד הבריאות. עכשיו, משרד הבריאות עושה את זה. עכשיו באו ואמרו: המשכורות אצלנו נמוכות. אז מה עשינו? עשינו איזה שהוא הסכם שמפחיתים תקנים. משרד הבריאות מחזיר תקנים כדי להעלות משכורות דרך עכשיו הסכם שחלק מהאנשים גם חתמו עליו במשרד שלך, שמפחיתים תקנים ומעלים משכורות לאלה עם הדרגות,

כבר תבטל אותו. אין דבר כזה.

זה הסכם שאתם ביקשתם.

לא, לא, לא, אולי תקני ניידות? אני לא יודע על מה אתה מדבר.

לא,לא, לא תקני ניידות, לא תקני ניידות. הסכם קידום דרגות. חלק, משרד הבריאות מחזיר חלק מהדרגות, ומקבל קידום דרגות לשאר הדרגות, כי זה בא לפתור בעיה קיימת של משכורות נמוכות בהסתדרות.

אני לא יודע. אל תעלה את הנושא הזה. אני צריך לברר מה אתה כרגע אומר.

משרד הבריאות יודע לעשות תיעדוף בתוך המשרד עם תקנים. אבל כן, זאת הממשלה, יש בעיה של תקנים. אנחנו חיים במציאות הזאת. זה לא אומר שאי אפשר, זאת אומרת, זה לא אומר שהמדינה לא יודעת להשיג שני תקני כוח אדם, או שלושה תקני כוח אדם ליחידה הזאת. למשרד הבריאות יש מעל 9,000 תקני כוח אדם. אז שהוא יעשה.

כן. תודה.

מה שהטריד אותי בכתיבת המסמך בנקודה הזאת הייתה שהרכז בבריאות אומר שמ – 2007 הוא נמצא מרכז בריאות, והנושא של היחידה הפרמצבטית מעולם לא עלה בתור נושא של דרישה לתיעדוף במשא ומתן של משרד הבריאות. כלומר, גם כשדרשו תקנים, או דברים אחרים, הם מעולם לא הזכירו את היחידה הזאת כמשהו שיש בו צורך מיוחד.

במשא ומתן האחרון באמת הנושא הזה ספציפי לא עלה, אבל רק יש לציין שכן עלה בעיה של פיקוח, ואולי זה נכנס לתוך הבעיה הזאת. אני לא אומר משרד הבריאות זה בחיים לא היה בראש סדרי עדיפותיו, או זה. אני לא אומר את זה. אני אומר: אנחנו לא שמענו ספציפית על היחידה הזאת. אני רוצה קצת לסייג את מה שהיה רשום במסמך.

ומה שאמרת קודם לכן שבמשרד.

בהסכם הבא זה יעלה.

בסדר. לא. יכול להיות גם שהתכוונתם לזה.

כי יש לנו 2011, 12,

בין 11 ל – 12 במעבר בין השנתיים האלה זה יעלה. אני נכנסתי לתפקיד בחודש יוני, פגשתי את מיקי בפגישה, זה היה בנובמבר, מתי זה היה? משהו כזה, זה היה אחרי הסכם בריאות אוצר. זה היה אחרי התקציב. היה אחרי הכל. למדתי על הבעיה. הבנתי את הסיטואציה הלא פשוטה. יעלה בהסכם הבא.

אנחנו ניתן לנציג של המשרד לביטחון הפנים, אבל אנחנו רוצים לשמוע א' – גם ממך בתור המנכ"ל של משרד הבריאות שאנחנו שמענו את זה ... המוּדעות וההכרה בצורך בהוספת תקנים ליחידה הזאת. ו – ב' – להציב אותה בסדר העדיפות הנכון. ו – ג' אנחנו, אם לא ב – 2011 אז ב – 2012 לתקצב את היחידה. הם כבר 3 שנים, מ – 2007, הבעיה הזו עולה וחוזרת, ודנים בזה, ושום דבר לא משתנה, אז צריך להציב יעד, אם לא השנה, להציב, להתחיל לשנות את המדיניות לגבי חשיבותה ומיקומה בסדר העדיפויות של המשרד. וזה לנו חשוב לשמוע אמירה חוץ מאשר להגיד שזה לא בסדר עדיפות. זה שזה לא בסדר עדיפות זה אמירה לא כל כך.

חבר הכנסת אלסאנע, זה פשוט לא נדון בכלל. ברגע שאני עשיתי הסכם בריאות – אוצר בשנת, בחודש אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, זה היה בערך החודשים שדנו והסכמנו על הכל, אני ידעתי על הבעיות של משרד הבריאות, ופרסתי אותם.

הבעיה העיקרית של משרד הבריאות הייתה הבעיה של פיקוח בשירותי בריאות הציבור. פיקוח בשירותי בריאות הציבור זה פיקוח על מזון. זה פיקוח על בריאות הסביבה. זה פיקוח על המפעלים. כל פרשת רמדיה, אם מישהו מבין מה זה פרשת רמדיה, כל הסיפור הזה היה על השולחן.

אז צריך שיהיה פרשת רמדיה כדי להעלות נושא?

לא, לא, אני לא הכרתי את הבעיה. ולכן זה מה שדרשתי, וזה מה שקיבלתי. עכשיו, אני לא הולך עכשיו את השמיכה הזאת להזיז מפה לשם. אני צריך.

תמיד תהיה לך הבעיה הזו של השמיכה. תמיד תהיה.

לא, בסדר. אז אם יש לי את הבעיה. אם יש לי את השמיכה, אז כרגע, להערכתי זה סדרי העדיפויות שאני נותן. אני, בפעם הבאה שאני אשב למול האוצר אני אעלה את הסיטואציה הזאת.

זה לא חלק ...

לא, זה היה פיקוח. הבעיות, תראה, אנחנו ביקשנו 300 תקנים על כל הנושא של המזון. אתה יודע איך זה הולך. בסוף אתה לא מקבל מה שאתה צריך. אתה מקבל בסוף פחות ממה שאתה צריך. ואז אתה בא ושם את זה במקומות שאתה מרגיש שיש לך קריסה. קריסה: טיפות החלב. שירותי בריאות הציבור. כל המערכת הזאת קיבלה את התקנים.

אין ספק שיש חשיבות בהוספת תקנים באותם- - -

אין לי כרגע, אין לי כרגע את היכולת לתת. עכשיו, זה לא, יבוא מישהו יגיד: פעם ראשונה הוא שומע על זה. שמעתי על זה. ישבתי, רציתי, אני מאד רוצה. יודעים כמה היום לוקח זמן לרשום תרופה במדינת ישראל באגף הרוקחות? זה אותו אגף. בתיה יכולה לתת למיקי יותר שעות נוספות. למה היא לא נותנת? כי היא נמצאת בסד אחר. בסד של מערכת שהיא תיתן לו יותר שעות, זה פחות שעות לבוחני תיקים. פחות בוחני תיקים לתוך תיקי הרישום של התרופות, התרופה שאמורה להירשם כגנרית, במקום התרופה האתית ייקח לה עוד חודש, האזרחים ייתקעו עם התרופות האתיות בעלויות היותר ניכרות, וישלמו השתתפות עצמית יותר גדולה. זה הכל אותו דבר, ויש משהו לא מדוייק, ובתיה, תקני אותי, ועכשיו אתה למד כאן מתוך זה.

אני חושב, אני מבין, יש למדינה מטרות של תקנים והכל. אבל יש פה, נוצר פה כשל. כשל מטורף שבסופו של דבר המדינה משלמת יותר בגלל ההתעסקות, לא יודע איך לקרוא לה, בתקנים האלה. משלמת יותר. זה התעסקות אובססיבית. אני צועק את זה, אני לפעמים כמנכ"ל יושב ומדבר על תקן אחד, ועוד תקן, ועוד שניים, התעסקות אובססיבית בפלטפורמות שהם פלטפורמות עיסקיות, הייתי אומר אפילו. התעסקות אובססיבית. במקום ממחר המערכת הזו היא FDA כזה, שהוא כבר לא בתקני המדינה, זה כבר הכל גמיש. אז מתחילים, סופרים אותם. מישהו סופר אותו: עלית ככה, עלית ככה. אני אומר: אפילו תנו לי את זה בלי כסף. אני יעשה את השמיניות באוויר שלי.

אני חייב לומר לך שגם בבוקר שמענו את הטענה הזו באותו: תנו לנו תקנים, אל תתנו לנו כסף.

זה חוזר על עצמו.

כן. כן, סגן ניצב אהוד וולף.

אני מתנצל מראש על זה שאני אצטרך לעזוב, בגלל שאנחנו הולכים לישיבה אחרת בפרקליטות בנושא בפיצוציות בהיבט של הרישוי. חשוב באותה מידה, ולא רציתי.

אבל קשור גם למיקי.

לפספס. קשור גם למיקי. מיקי כבר מינה אותי לייצג אותו שמה. וגם את איתן אני מייצג בשמחה. שני דברים קצרים. 1 – שיתוף הפעולה המצויין שיש בין המעבדה האנליטית שאני עומד בראשה, לבין היחידה של מיקי, הוא כבר ארוך שנים והוא טוב, והוא מתמקד בעיקר בחומרים שחשודים כסמים.

אנחנו למעשה נוטלים פה על עצמנו, אנחנו זה משטרת ישראל, נוטלים על עצמנו בדיקה שלכאורה לא במנדט שלנו. המעבדה שלי צריכה לבדוק חומרים שחשודים כסמים, ולתת עליהם חוות דעת. וכאן אנחנו יודעים מראש שכל החומרים האלה, סמי הפיצוציות האלה, הם לא סמים. הם בדרך להכנסה לפקודה. אבל אנחנו בודקים אותם, אז אם היה צריך להוסיף עוד על המדורה הזאת, אז אני מוסיף את העניין הזה, שלמעשה אנחנו מפנים פה הרבה מאד משאבים, כוח אדם וציוד, והבדיקות האלה הם בדיקות הרבה יותר יקרות בגלל שאין סטנדרטים להשוואה לנושא הזה של סמי הפיצוציות. זה מה שהעלה את המודעות המשטרתית לעניין הזה. וזה גם מקדם, בסופו של דבר, את החקיקה בנושא הזה, וראה חוק הנגזרות שאושר סוף סוף אחרי עבודה מאומצת באוגוסט האחרון.

אבל העניין אחר, וקצת אולי להפיך בו איזה שהוא רוח אחרת בסיפור הזה של יעילות המאבק בנגעים שונים, שפה אני שם את עצמי באותו מקום כמו שמיקי נמצא. סמים, או סמי פיצוציות זה, מבחינתי זה היינו הך.

השאלה אם אנחנו שואבים דלי אחד מן הים, או 10 דליים מהים, הים נשאר אותו ים. זאת אומרת שאם יוסיפו למיקי עוד 10 תקנים, עוד 100 תקנים, הרי אנחנו לא יודעים מה היקף התופעה, אז אנחנו לא יודעים מה אנחנו עשינו. אז תפסנו יותר. נו, אז מה? אם תפסנו יותר שידרנו מסר כלשהו לאוכלוסייה? יצרנו איזה שהוא מהפך בתפיסה? אם אין ענישה? אם אין חקיקה? אם אין איזה שהיא רוח חינוכית שמתלווה לדבר הזה לא עשינו פה שום דבר. אז אספנו עוד קצת. אני אומר את זה לגבי סמים, אני אומר את זה לגבי הדברים האלה שנאספים בפיצוציות. אם הענישה, אם מעמידים לדין לפי חוק העונשין סעיף 3.3.8 והמכסימום שמה זה 3 שנים, ובית המשפט נותן בפועל חודשים מועטים, וגם לא את כולם מעמידים לדין, ואם מעמידים לפי חוק הרוקחות, תקנת הרוקחות, הרוקחים, שזה חצי שנה. אז כמה נותנים על הדבר הזה? ואם לא מיישמים חילוט, ולא נלחמים באנשים האלה דרך הכיס, ואם לא הולכים למקום שאני הולך לשבת עכשיו על הסיפור הזה של רישוי עסקים, ואוכפים את הנושא של רישוי עסקים בצורה הרבה יותר משמעותית, וסוגרים את העסקים לאנשים האלה, כדי שהם יפחדו לעשות את זה, אז אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי.

בשינויי החקיקה? או בסגירה?

קודם כל, תקנת הרוקחים, פקודת הרוקחים היא במנדט של משרד הבריאות.

כן, כן, אבל אתה חושב שאני צריך להגדיל שמה את הענישה?

כן. זה חצי שנה.

אז אני אשמח, אני אשמח להוביל את זה. בבקשה.

וחילוט.

זה תקוע כרגע במשרד המשפטים. יש כבר הצעה.

במשרד המשפטים. זה כבר הגיע אליהם? במחלקת ייעוץ וחקיקה?

כן.

או.קיי. אני אטפל בזה.

נילי העבירה את זה.

אין חילוט על חוק העונשין.

ואם רוצים להשתמש בסעיף מחוק העונשין כלפי דברים כאלה, שזה לא דרך המלך, ופה קובי המשפטן. אולי כדאי להוסיף חילוט. אם אפשר להכניס את זה לא דרך המשפט הפלילי בכלל, אלא דרך חוק רישוי עסקים, ואנשים יאויימו בזה שהעסקים שלהם ייסגרו, והם לא יוכלו לחדש רישיונות. אז זה שוב יהיה איזה שהוא מנוף- - -

חלק מהם בלי רישיון בכלל.

כן, בסדר. זה יהיה עוד מנוף לענישה ששווה להכניס אותו בתוך הסל הזה.

אם יורשה לי, אני מאד בעד. אתם מכירים אותי בעניין הזה. אני מאד, מוכן להיות אגרסיבי מאד וללכת על הגבול הדק של חופש העיסוק והכל כדי להוביל ענישה הרבה יותר נחושה. ואם זה דורש ממני איזה שהוא, להגיש את זה, אני מוכן לעשות את זה.

איפה זה עומד היום בנוסח הכולל? גם ענישה, גם חילוט, גם.

חילוט אני לא יודעת.

מי יזם את ההצעה שקיימת? מי יזם?

היו התנהלויות, היו דיונים קודמים, וזה נעצר במשרד המשפטים. אז אם המנכ"ל יוכל לפעול באמצעות.

מיד.אני כבר אפעל. זאת אומרת, אני אבקש להאיץ את התהליך אצל אורית קורן במחלקה שלה?

אנחנו היינו אצל דרורה. אני יכולה אחר כך לתת לך את הרפרנס.

אולי כספי החילוט גם יכולים ללכת למטרה ראוייה.

רציתי רק להגיד משהו על זה. היחידה המקבילה שלי בארצות הברית, ה – OCI זה נקרא ב – FDA היא כמעט לא מקבלת שום כסף מהמדינה. אבל הקנס והחילוט, ודברים כאלה היא מקבלת.

אני אדבר על זה. בדיוק. ברשותך.

כן. בבקשה.

כמה מילים לטובת העניין. קודם כל באמת אני גם כן מברך על כל העשייה המאד מאד מצומצמת בגלל היקף כוח האדם, אבל החשיבות של היחידה הזאת לא תסולא בפז, ואני אסביר למה אני מתכוון. 3,000 פיצוציות, ואני מדבר בעיקר מתוך האינטרס של המלחמה בסמים, אבל אנחנו יודעים ש – 3,000 הפיצוציות במדינת ישראל, ששם מתבצעים הרבה מאד מעשים שאנחנו יודעים בוודאות שהם לא כשרים, ואני אומר את זה בלשון המעטה, 3,000 הפיצוציות האלה קיבלו ב – 2010 מספר מכות מאד מאד קשות, עם חוקי האלכוהול מצד אחד. עם חוק הנגזרות של הסמים מצד שני, ואני אומר לך משום שאני אישית, כמו גם חברי, ביחד עם מיקי, נמצאים במבצעי הפיצוציות ומשטרת ישראל משקיעה משאבים אדירים בעניין הזה של מבצעי הפיצוציות. זה עשרות מבצעים לשנה. משקיעים בזה ניידות, וכוח אדם ומיקי מתלווה אלינו. לפעמים זה מיקי, לפעמים זה אחד מעובדיו. ואני אומר לך פה מתוך עדות אמיתית שהחשש הכבד ביותר של בעל הפיצוצייה זה לא מהשוטר. הוא מפחד מאיש המע"מ, והוא מפחד ממיקי.

לגבי השוטר ולגבי הרשות למלחמה בסמים הוא אומר: אני אסתדר איתם. הבעיה אחרי זה, כמובן, מגיעה אל פתחו של בית המשפט. בית המשפט גם אני אומר לכם פה, ואני מדבר, אני יודע, לפרוטוקול. לא יעזור. יש אנשים שלגביהם גם אפשר להעניש ב – 15 ו – 20 שנות מאסר. הם גומרים את הסיפור, רובם הגדול, כ – 80, 90 אחוז בעיסקת טיעון של שנתיים מאסר בפועל, וזה עלה פה לפני שבוע ימים בדיון בהקשר אחר. כלומר, רמת, נקרא לזה, או העונש שאפשר להשית על אדם הוא כמעט ולא שווה שום דבר. יש לכך הרבה מאד סיבות, גם בבתי המשפט, גם בשירות בתי הסוהר שלא יכולים אולי להכיל את אותם אורחים למשך שנים ארוכות מהרבה מאד סיבות. אז המנכ"ל צודק. הוא רוצה להוביל איזה שהיא חקיקה, ואני מכיר את המנכ"ל ואני יכול, הוא לא צריך את המחמאות שלי בשביל להגיד עד כמה הוא באמת חרד לעניין הזה של בריאות הציבור, וכו'. יש בעיה, יש בעיה קשה מאד עם בתי המשפט, ועם הענישה, והחוקים, גם אם הם יכסו את כל הנושא הזה בצורה יוצאת מהכלל זה לא יגרום בסופו של דבר. החבר'ה האלה לא סוגרים להם את הפיצוציות גם כשהם נתפסים. הם מגיעים לבתי המשפט, למחרת בבוקר משחררים אותם, כי האדם אומר: תשמעו, לפרנסתי אני חייב לפתוח את זה. יש לי משפחה, אני רק הייתי הקוף. זאת אומרת, אני רק הייתי השליח בעניין, וזה לא שלי. וה – 3,000 פיצוציות האלה, אני אומר שוב, זו רעה חולה.

עכשיו, זו מכה פוטנציאלית שיכולה להתווסף לשתי המכות האחרות, משום שהם מוכרים, הרי ממה הם חיים? בשעה 2 בלילה הוא לא, הרי הוא לא מתחזק את המקום שלו דרך הקוקה קולה, או דרך הבזוקה שהוא מוכר. אז עד לפני שנה הוא מכר אלכוהול, שהיום נמנע ממנו. ועד לפני שנה הוא מכר את אותם סמים, את אותה חגיגת שזה נמנע ממנו. עוד מעט, בימים הקרובים, גם אני מקווה שכל ה"נייס גאי" וה"מבסוטון" גם הם יצאו. נכון שייכנסו גם חומרים אחרים, אבל זו מלחמה שאסור להרפות ממנה לשנייה. וזה טנק במערכה הזאת. זה אחד הטנקים הכי משמעותיים שהיום אין לו דלק, ואין לו תחמושת, ואין לו אנשים שיניעו אותו, וחבל. כי הטנק הוא טנק, והוא טנק מאיים. הוא טנק חשוב מאד במלחמה הזאת, והוא לא קיים.

אני יכול רק לציין עוד מבחינת החשיבות, היה אצלנו ביקור של האו"ם לפני שנה, והוא משווה אותנו, כמובן, לכל המדינות. ואני אומר לכם שהתשבחות הכי גדולות היו על היחידה הזאת, של ... של אותו ביקור. הוא דיבר על אותה יחידה ממש בפרק נפרד, עד כמה היא חשובה ותורמת, והיא מכרעת, והלוואי וכל המדינות יאמצו את המודל הזה, ועל כן אני מצטרף פה לקריאה של המנכ"ל, למען השם, כולם רואים את זה, ורק, אני לא בא, אני לא רוצה פה לפתוח איזה חזית עם משרד האוצר, או עם הנציבות, לא זו המטרה. החשיבות היא חשיבות עצומה. זאת אומרת, אנחנו יודעים את זה, והמשטרה יודעת את זה, והמשטרה משקיעה בזה המון, והיא אומרת: הלוואי, תן לי עוד 50 מיקי אריאלי שישב איתי בניידת, זה מה שאני צריכה. אני שם שני שוטרים, אני שם ניידת, אני כמשטרה, תנו לי רק מיקי אריאלים כאלה, ותנו לי חוקרי מע"מ, אלה אנשים שאני צריך. אלה הפייטרים הכי גדולים, ועל כך הם כל כך חשובים לנו.

אתה אומר, אם אנחנו, זאת אומרת, יש יוזמת חקיקה, ויש חוקים טובים, אם אין אכיפה של החוקים האלה הם לא שווים?

בסוף לא שווה שום דבר. נכון.

אחד הגורמים החשובים לאכיפה זה מיקי אריאלי והחבר'ה שלנו.

חד משמעית.

מיקי אריאלי והיחידה.

אני רוצה להגיד עוד דבר שאתה העלית פה, זה אותו נזק פוטנציאלי. האנשים האלה מגיעים לבתי חולים, מערכת הבריאות, לוכסן, מדינת ישראל לפני, משלמת הון תועפות על אותם חמישה שהוא מכיר, ואני בטוח שהמנכ"ל יכול לספר על עוד 500, או עוד 5,000, שניזוקים מכל תוספי המזון האלה, ומכל התרופות המזוייפות. זה עולה הון. כל מיטת אישפוז כזאת יכולה כמעט להגיע במשך כמה ימים לשכר של עוד אדם אצלו.

כלומר, משהו פה בחישוב הכלכלי העיסקי, כפי שצויין, הוא מתמטיקה שלא מסתדרת לי. כלומר, יודעת מדינת ישראל על הנזק שקיים, מצד אחד, הדבר הנוסף שאני יכול להגיד על אותם קנסות, הרי אפשר להשית על אותם בעלי פיצוציות, או בעלי עסקים, לאו דווקא פיצוציות, אבל בעיקר זה הם, קנסות מאד מאד גבוהים שיכולים, שוב, באיזה שהוא שינוי חקיקתי, אני לא משפטן, על דרך החילוט, או דרך ערוץ אחר, לשמש כמקור כספי לטובת אותה מלחמה בפשיעה הפרמצבטית.

אני אומר שוב, צריך גם הנושא הזה על בניית מודל עיסקי, וגם כאן מנכ"ל משרד הבריאות מכיר את זה, הוא כבר ניהל עסק אחד בחייו, הוא יודע על מה הוא מדבר, אני חושב שאפשר פה לעשות מעשה, אבל בסופו של דבר, אני חושב שזו נקודה שכבר אנחנו בדקה ה – 91, אבל אפשר עדיין לעשות פה באמת עשייה נפלאה. אם נצליח גם לקראת שנה הבאה לעשות את זה, נקרא: תבורכו.

תודה רבה.

מישהו מהנוכחים שרוצה להתייחס?

אני רוצה רק להוסיף.

כן,

עוד שתי נקודות על הסמי פיצוציות. מלבד זה שאנחנו הולכים לפיצוציות ובודקים, אנחנו גם כן כותבים חוות דעת מקצועיות, כי החומר נשלח למז"פ, הם אומרים.

וחוות הדעת הם חשובות לצורך הדיון בבית משפט, הרשאה, וראייה. העדות ללא חוות דעת שלכם.

אז אנחנו כותבים את חוות הדעת, ואנחנו גם מופיעים הרבה פעמים בתור עדים מקצועיים בבתי משפט, מלווים את השוטרים, מנחים אותם איזה שאלות לשאול? מה לשאול? נניח אתמול באה משטרת, בכפר סבא אני רשמתי לו רשימה של שאלות בדיוק מה לשאול את הנחקר. אנחנו פשוט מלווים אותם. דבר שני, אנחנו.

אז אם אתם ככה, אתם לא צריכים להיות כפופים למשרד הבריאות בעניין הזה. ... אתם צריכים, לפרקליטות.

אנחנו בסופו של דבר גם.

האמת שזה פתרון אפשרי, עם סדרי העדיפויות של המשטרה, הם יכולים להעביר לנו הרי תקנים.

בבקשה, סמנכ"ל, כן.

אני רק רוצה להגיד שתיראו, מתמטית 3 אנשים לא יכולים לעשות עבודה של יותר מ – 6 אנשים. אני חושב שה – 3 האלה.

עושים את זה.

עושים עבודה של 6 לפחות, בין אם הם כן מקבלים על זה שעות נוספות, בין אם הם לא מקבלים שעות נוספות. אם בתיה כן מאשרת להם, או לא מאשרת להם. הם עובדים. ואנחנו רואים אותם בשטח עובדים.

עכשיו, הרשות שלנו וודאי שתומכת בהם. יכול להיות שבחילוט אנחנו יכולים פה ושם לעזור כספית, אבל זה לא פותר את בעיית התקנים, מכיוון שגם הכסף שניתן צריך להפוך לתקנים, ולא תמיד זה הולך ביחד. לכן אני חושב שהיחידה הזאת היא חלק מאד חשוב של מערך הפיקוח הכולל, כי זה נושא של בריאות הציבור בנושא של סמים. זה גם נושא של בריאות הציבור. לכן אני פונה אליך,שבמסגרת אותה תוספת תקנים שמוקדשים לפיקוח על כל מיני דברים, עכשיו תראה, היתרון של יחידות קטנות.

אתם יכולים להעביר לנו תקנים?

אם היה לנו היינו מעבירים לך בכיף.

אני באמת רוצה להבין משהו.

לך זה חשוב? לך זה חשוב?

כל כולה של הרשות היא 30 תקנים. שאנחנו רוצים תקנים אולי זה יותר פשוט, אבל כשאנחנו רוצים תוספת תקן, אז אנחנו צריכים אישור של השר הממונה. היום זה השר לביטחון פנים ושר האוצר. עכשיו, אם שניהם נותנים לנו תקן, וזה באמת אולי בפרוצדורה יותר קצרה, אז אז תמיד אומרים לנו: ובתנאי, כמו שאתה אומר, ובתנאי שלא תבקשו עוד כסף בתקציב. כלומר, אז אם יש לי עוד משכורת אז יורד תקציב הפעולות. אז זה לא כל כך פשוט. חוץ מזה אנחנו 30 איש נקודה. אז קשה לנו קצת בדבר הזה.

הסוגיה של התקנים. אני רוצה להבין, הצוואר בקבוק הזה, איפה אפשר לשחרר? זה ממשרד האוצר?

זה האוצר. אני למדתי את זה ב – 9 חודשים האלה. אני למדתי את זה. זה לא אתה בא לנציבות ואתה אומר לו: תן לי עוד תקן. זה לא בסמכותו. הוא יש לו, בספר התקציב מדינת ישראל פועלת על פי שתי מסגרות הגבלה: הגבלת הכסף, והגבלה של כמויות. כמויות כוח אדם. בנציבות שירות המדינה אסור לו לעבור. אם כתוב במשרד הבריאות: 21 אלף כמויות משרות, אסור לו להעביר 21 ו – 1. אסור לו. הוא הולך לאוצר אומר לו: תשמע בבקשה תוסיף לי כאן בתוך המערכת שורה נוספת, או תקן תקציב זה נקרא, תקן תקציב נוסף.

יעדי משרד האוצר בכל שנת תקציב שנבחנים בצורה, הייתי אומר, אובססיבית, לא בלשון הרע שלה, אלא אני מנסה להסביר כמה, לצוות המקרו של אגף תקציבים, הם מסתכלים לראות מי גדל בתקנים, מי לא גדל בתקנים, וכו', וכו'. ולכן זה הופך להיות מיגבלה מאד מאד קשה למערכות שעוסקות בנתינת שירותים למול הגידול הדמוגרפי של מדינת ישראל. הרי כמות בתי המרקחת, כמות התושבים במדינה גדלה ב – 130 אלף לשנה, אז אני כמערכת בריאות כל הזמן צריך לרדוף אחרי זה בהענקת השירותים שלי.

למה הזכרתי את המזון? כי למשל, הכמות של יבוא המזון ב – 10 שנים האחרונות עלה פי 5. זאת אומרת, היום אנחנו, רוב המזון למשל שאנחנו אוכלים הוא מזון מיובא. ואז אתה צריך, ומערכות שצריכות כבר להדביק את כמות העבודה, ולכן זה לא נוח לעבוד תחת.

ואיך ההתמודדות הישירה? זאת אומרת, האוכלוסייה גדלה, התקנים לא גדלים, ויש נכונות לתקצב, אז הפתרון הוא להעביר את זה לגוף חיצוני, הפרטה.

נכון. וזה תהליכי הפרטה שאנחנו כולם רואים. כרגע יש את העו"סים. אנחנו יודעים שחלק גדול מאד מהם מועסקים דרך עמותות. גם בתוך מערכת הבריאות הרבה מאד דברים לא לטעמנו, לא להוותנו, הועברו להעסקה דרך כל מיני גופים שהם בורחים מתוך הנציבות. כולכם מכירים מה שקרה ב – 2009 עם חוק פרץ, שזה יצר, שזה בעצם בא והעמיד את הנושא הזה של העסקה דרך חברות כוח אדם על השולחן. זאת הסיטואציה שבה כולנו נמצאים, וכל מנכ"ל שם את זה, והולך ומנסה למצוא פתרונות מכאן ומכאן. הנה, עכשיו היה לי ביקור של מבקר המדינה. מבקר המדינה שואל אותי על רשלנות רפואית. מה עשיתם ברשלנות רפואית? האם, למה לא הקמתם עד כה יחידה שעוסקת בכל נושא הרשלנות הרפואית במדינת ישראל? אז שמה כן נתתי תקנים. שמה נתתי 3 תקנים ליצור יחידה, יחידת בטיחות החולה. כי בראייה שלי זה נושא שבכלל לא טופל. פה אני מנצל, אמרתי את זה בכנות כאן על השולחן, מנצל קצת את ההתלהבות שקיימת ביחידה שלי.

או.קיי. אני מודה למנכ"ל שנטל חלק בדיון החשוב הזה. אני סבור שהיחידה שאנחנו מתייחסים אליה היא עושה מלאכה חשובה. תפקיד חשוב מאד מאין כמותו, באמצעים דלים מאד, ולכן המציאות הקיימת יש לה השלכות גם כלכליות, גם חברתיות רחבות. החברה כולה משלמת את המחיר, ולדעתי מיקום שלה בסדר העדיפויות של משרד הבריאות לא נראה לנו נכון. יכול להיות שהדבר הזה לא ניתן לתת לו את המענה בשנה הזו, אבל הועדה ממליצה בפני המנכ"ל לקחת את הזה בחשיבות רבה, ולדאוג בתוך שנתיים, שלוש שנים, להגדיל את כוח האדם והתקנים, על מנת שיוכלו לתת את המענה גם לכל מיני בדיקות, וכל מיני תפיסות, ולאחר מכן חוות דעת, ומשימות מגוונות ורבות וחשובות. כפי שציינו, אפשר לתפוס את החומרים, אבל אם אין ראייה להרשיע, אז מה הואילו ומה קידמו? לא תרמו מאומה. ולכן אי אפשר לעשות חצי מלאכה, חצי עבודה. צריך להציב את הנושא הזה בסדר עדיפות חשוב ונכון.

אנחנו מודעים לכך שמשרד האוצר הקצה תקנים למשרד הבריאות, ולאחר ההסברים ששמענו מהמנכ"ל, וחשיבות וסדר עדיפות, בכל זאת יש מקום לתת את המענה במהלך השנים הקרובות, ולתת מענה לנו, לועדה, תוך חודש, חודשיים, את סדר הקצאת התקנים, ואנחנו מדברים על תוספת של 3 תקנים נוספים. 3 תקנים נוספים. זה לא מי יודע מה, מבחינת היכולת של מדינה, לא חברה פרטית, ולא עמותה קטנה. זה גוף שממלא פונקציות חשובות וסטטוטוריות מבחינת החוק, הם ממלאים את התפקיד הזה.

והדבר הזה השני, הוא הצורך לקדם חקיקה על מנת שתעמיד בצורה הולמת את הענישה הקיימת בפקודת הרוקחות. אנחנו מודים למנכ"ל שגילה את הרצון לקדם את החקיקה הזו, ולכן אנחנו רואים את החשיבות שאכן הענישה תהיה ענישה הולמת ומרתיעה.

אני מודה לכל המשתתפים, ומקווה שבישיבה הבאה נשמע בשורות טובות. זה צעד בכיוון הנכון.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30