הכנסת השמונה עשרה

PAGE
40
ועדת הכספים

2.2.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ח בשבט התשע"א (2 בפברואר 2011), שעה 09:15

הצעת חוק ירושלים בירת ישראל (היבטים כלכליים) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

הצעתם של חברי הכנסת אורי אריאל, אורי מקלב, זאב אלקין, אברהם מיכאלי, זבולון אורלב, רוברט אילטוב, משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

זבולון אורלב

אורי אריאל

אמנון כהן

מנחם אליעזר מוזס

אורי מקלב

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים

הרב יצחק פינדרוס, חבר הנהלת עיריית ירושלים

קובי כחלון, סגן ראש עיריית ירושלים

יוסי היימן, מנכ"ל עיריית ירושלים

יהודה ארנד, מנהל לשכת מ"מ ראש עיריית ירושלים

יוסי גוטסמן, מ"מ דובר עיריית ירושלים

יעקב הלפרין, חבר הנהלת עיריית ירושלים

רחל עזריה, חברת הנהלת עיריית ירושלים

ישראל קלרמן, חבר הנהלת עיריית ירושלים

רועי פולקמן, ראש אגף מדיניות, עיריית ירושלים

הדס קרני, עוזרת בכירה לראש עיריית ירושלים

מיכל שלם, ראש הסגל, לשכת ראש עיריית ירושלים

טל בן צבי, עוזר ראש עיריית ירושלים

ירון רפאל תורן, רפרנט ב אגף מדיניות, עיריית ירושלים

קרן טרנר, רכזת פנים, אגף התקציבים, משרד ה אוצר

יונתן בר סימן טוב, רפרנט פנים, משרד האוצר

עו"ד טל ישראל, המחלקה המשפטית, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

שי דותן, כלכלן רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד עדנה הראל, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד כרמית יוליס, משרד המשפטים

שרית גולדשטיין, משרד ראש הממשלה

עו"ד בני זלמנוביץ, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

מוני מעתוק, מינהל שלטון מקומי., משרד הפנים

ירון הירשפלד, יועץ מנכ"ל משרד התיירות

איל חיימובסקי, סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק ירושלים בירת ישראל (היבטים כלכליים) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

הצעתם של חברי הכנסת אורי אריאל, אורי מקלב, זאב אלקין, אברהם מיכאלי, זבולון אורלב, רוברט אילטוב, משה גפני

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק ירושלים בירת ישראל (היבטים כלכליים) (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010.


אני מתנצל על האיחור. הייתה תאונה בגבעת זאב והיה פקק גדול.


אני מבקש להודיע לוועדה שאני לא מביא היום להצבעה את החוק של הפיקוח על המים וזה בעצה אחת גם עם יושב ראש הקואליציה. אנחנו דחינו את זה לשבוע הבא. אתמול, גם משרד האוצר וגם רשות המים הודיעו שבאופן עקרוני הם הולכים לכיוון חיובי גם בנושא של הפחתת מחירי המים לצרכנים ולעשות את הנושא הזה באופן דיפרנציאלי כמו מים שנמצאים שלא על פי הצריכה לנפש, שזה סתם בזבוז וסקטורים שונים שיקבלו מכסות מים יותר גבוהות, וגם לשלטון המקומי. הם הביעו אתמול הסכמה להפחית את מחירי המים ונראה מה שיתפתח במהלך הימים הקרובים. אמורה להתקיים ישיבה בתחילת השבוע. במידה שלא תהיה התקדמות דרמטית - אני לא סומך על ההתחייבויות שלהם – שאכן תביא שינוי במצב, זה יובא להצבעה בעזרת השם במליאת הכנסת ביום רביעי הבא כאשר גם בהנהלת הקואליציה, כל ראשי הסיעות, תומכים, בניגוד לעמדת הממשלה, בחופש הצבעה. אני אודיע בעזרת השם לוועדה האם מתקדם או לא מתקדם הנושא. אם לא יתקדם, כפי שאמרתי, זה יוצבע ביום רביעי הבא, ואם יתקדם באופן משמעותי, אני אודיע ונתייעץ יחד.


אני אומר את זה לוועדה מכיוון שהחוק הזה הוא חוק של הוועדה. כמעט כל חברי הוועדה חתומים עליו ואנחנו חושבים שמחירי המים הרקיעו שחקים ואי אפשר לעמוד בעניין הזה.


חבר הכנסת אורלב, יש לך הצעה לסדר. בבקשה.

כן. אדוני, יחד עם זה שאנחנו אמורים לדון היום בהצעת חוק ירושלים, היבטים כלכליים, תיקוני חקיקה, צריך לדעת שעדיין יש פרשייה אחרת עם עיריית ירושלים שטרם באה על תיקונה, חרף התייחסות הוועדה לסוגיה הזאת וזה המחסור של כ-110 מיליון שקלים במענקי הממשלה לעיריית ירושלים, דבר שעלול להביא לידי כך שמצד אחד ימוטטו שירותים חיוניים שניתנים לאזרחי ירושלים.

לא הבנתי על מה אתה מדבר.

יש פער של למעלה מ-100 מיליון שקלים במענק האיזון שהממשלה צריכה לתת לעיריית ירושלים.

כבר דיברנו על כך.

אני מעלה את הנושא לסדר. דיברנו אבל הבעיה טרם באה על פתרונה. אינני יודע מתי עיריית ירושלים אמורה להצביע על התקציב. אנחנו נמצאים בחודש פברואר והתקציב טרם אושר. אנחנו, לפחות השדולה בירושלים, יחד עם חבריי ואורי אריאל כרגע הוא ראש השדולה, אנחנו לוחצים מאוד על הממשלה לפתור את הבעיה הזאת.

מה עשיתם במסגרת הלחצים?

דיברנו עם שר האוצר, דיברנו עם יושב ראש הקואליציה אבל כרגע אין תוצאות ואני אומר לאדוני היושב ראש שאני מבקש לקיים דיון בהול ודחוף.

אני לא הולך לקיים על זה דיון. אני הולך לעשות ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני עוד אראה מתי אני עושה את זה. המפתח בידיו. את המחאה הציבורית עשינו גם בוועדה וגם בשדולה.

המחאה הציבורית בוועדה תבוא לידי ביטוי כאשר אנחנו מבקשים ממך לא להביא חוקים מסוימים של הממשלה.

יש לי הרבה סיבות וזאת לא הסיבה היחידה.

אני מבקש להוסיף עוד סיבה אחת. הסוגיה הזאת מבחינתנו היא סוגיה קריטית והיא בלתי אפשרית.

ברשותך היושב ראש, אני אוסיף על זה משפט. יושב ראש הקואליציה ניסה להגיע להסכמות אבל הדבר לא עלה בידו והתוצאות – אני לא רוצה להגיד מעליבות – רחוקות מלהגיע לידי הבנות וסיכומים. לכן אנחנו נמצאים בבעיה מאוד קשה שהחוק שתכף נדבר עליו והוא על סדר היום, אמור בין השאר לתת תשובה מסוימת במנגנון שלו, איך זה מתנהל, כך שלא כל שנה נצטרך לחזור לסאגה הזאת.

בסדר. אנחנו מוסיפים את זה לרשימה. נשים את זה בראש כי ירושלים נמצאת על ראש שמחתנו.

אני מתכוון באופן רציני לבקש ממך בשלב מסוים לעצור דיון בהצעות חוק ממשלתיות עד אשר יבוא לכאן שר האוצר, מנכ"ל משרדו, אינני יודע מי, והבעיה הזאת תיפתר. אי אפשר להשאיר את עיריית ירושלים בלי תקציב מצד אחד או מצד שני עם תקציב שישית על כולם תוספת לארנונה, דבר שלא מתקבל על הדעת, ומצד שני לקצץ בשירותים חיוניים. גם כך מצבה של העירייה כבירת מדינת ישראל הוא טעון שיפור. הממשלה לא צריכה להיות מחלישת הבירה אלא להיות הדואגת לחיזוקה.

הצעתכם נרשמה. אמרתי, אני מנסה עכשיו בדרכים אופרטיביות להגיע למצב בו יתנהל דיון נורמאלי.


אני רוצה לומר לך אדוני ראש העיר, אני אומר לך במה נתקלתי ואני כמובן לא אומר שמות. אני חושב שאתה צריך לשקול את מדיניותך מחדש. יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שאתה אינך צודק, אבל כדאי שתשקול את זה.


המדיניות הזאת של לנהל קמפיין נגד ראש הממשלה – אגב, אני לא מהחסידים שלו, אני בכלל לא חסיד אלא אני ליטאי – הקמפיין הזה גורם לי קשיים בדיבורים שאני מדבר עם משרדי הממשלה השונים. יש חלק שרואים את זה כאילו אתה מנהל מאבק פוליטי. אני אומר את זה פומבית, אני אומר את זה ציבורית, מכיוון שאתה מנהל את זה ציבורית. יכול להיות שאני טועה. אני לא אומר את זה סתם וחשוב שתתייחס לעניין.

אני אתייחס.

אני אומר לך שאני נתקל בקשיים עד כדי כך שהופעלו עלי לחצים - ואני לא אומר מי ולא אומר מאיזה כיוון, מה גם שהממשלה היא ממשלה מאוד גדולה ויש שם הרבה גורמים – שלא לקיים אפילו את הדיון הזה. לכן אני אומר לך מה אני הייתי עושה, אבל אני לא מציע לך את מה שלא הייתי מציע לעצמי. אתה איש שעומד בראש עיריית ירושלים והמשמעות של זה היא משמעות ציבורית עצומה. זה לא עוד ראש מועצה באיזשהו ישוב שהוא ישוב קטן או נמצא באיזה מקום מרוחק. ירושלים, עיני כולם נשואות אליה. כשמתנהל קמפיין כזה, זה צריך להיות רק כשכלו כל הקצים. זאת אומרת, שהמצב הוא גמרנו, כל המשאים והמתנים נכשלו, הכל הסתיים ואין מה לעשות ובאמת ממשלת ישראל מזניחה את ירושלים באופן מוחלט, אין דיונים יותר, אין משאים ומתנים יותר, ואז ההחלטה היא החלטה. לעשות החלטה כזאת דרמטית בהתחלה עם קמפיין כזה, אני פותח את יתד נאמן ואני רואה את הפנים של נתניהו וחתום ניר ברקת, זה לא מועיל לי במשא ומתן.

אבל זה מועיל ליתד נאמן.

לא רציתי לציין שמות עיתונים אחרים. אתה רוצה שאני אגיד? אני חושב שזה גורם קושי גדול ואני מציע לך לשקול מחדש. אני לא אומר לך מה לעשות, זאת המדיניות שלך ואתה עומד בראש עיריית ירושלים ומחליט את ההחלטות האלה. בבקשה אדוני ראש העיר.

קודם כל, תודה רבה. אני מודה על ההתייחסויות ואני מודה על כך שאתה כן מקיים את הדיון הזה.


אני מעדיף להתייחס לקמפיין-לא קמפיין אחרי שנדון בבעיה ואחרי כן נחזור איך משיגים את המטרות והיעדים כי נראה לי שיותר נכון שנהיה קודם כל על אותו דף.


בחרתי ברשותכם לחדד, כשאנחנו דנים על חוק ירושלים שהוא מאוד מאוד קשור, נושא אחד מרכזי כרגע ואחרי כן נפתח את הדיון. הנושא הוא איפה ירושלים יחסית לערים אחרות. עשינו קצת עבודת מטה ואני חושב שהקונפליקט הזה – ואגב, אני עובד עליו כבר ארבע ה חודשים מול האוצר – איפה אנחנו באמת נמצאים.

אני מבקש שתסתכלו על השקף הבא. בעיר ירושלים, הסתכלנו על ירושלים בהשוואה ל-15 ערים גדולות במדינה ואנחנו מסתכלים על כמה העירייה מוציאה לנפש. הממוצע ב-15 הערים הגדולות, פורום ה-15, הוא 6,000 שקלים לתושב לשנה. החציון הוא 5,600. הכי נמוך ב-15 הערים הגדולות, אשדוד, 4,600 שקלים לתושב לשנה. העיר ירושלים, ואתה דיברת על כך שהיא צריכה להיות על ראש שמחתנו, הבכורה במדינת ישראל, ב-4,100-4,200 שקלים. אם אנחנו רוצים להגיע לממוצע של פורום ה-15, חסרים לנו 1,4 מיליארד שקלים. אם אנחנו רוצים להגיע לחציון, חסרים לנו 1,2 מיליארד שקלים. להגיע בשקל לתושב לשנה לתחתית של ה-15 הערים הגדולות, לנמוך ביותר, במקרה שלנו זאת אשדוד, חסר לנו 370 מיליון שקלים כדי להיכנס לרשימת ה-15.


אלה המשאבים שיש לעיריית ירושלים, גירעוניים, ממשלתיים ביחד, אל מול התושבים שהיא צריכה להשקיע בהם. זאת אומרת, אנחנו רוצים לנקות טוב יותר, להשקיע בחינוך טוב יותר, לעשות את המטלות שיש לנו, אנחנו לא בממוצע, לא בחציון ואפילו לא בנמוך ביותר.


כשאנחנו באים לדיון מול הממשלה איפה העיר ירושלים צריכה להיות בעוד עשור ובעוד עשרים שנים, אנחנו לא מופיעים על הסקאלה של 15 הערים הגדולות ומצד שני משווים אותנו לתל אביב, לחיפה, לבאר שבע. אני בעד להשוות את עצמנו לערים המובילות במדינה אבל אנחנו לא שם ברמת התקציב.


יותר חמור מזה. בארנונה, בשקל לתושב לשנה, ירושלים לא נמצאת בתחתית אלא היא נמצאת מספר אחד בארץ. זאת אומרת, בעוד שהשירותים לתושב שאנחנו נותנים הם הכי נמוכים מכל ה-15 ערים, בשקל לתושב לשנה על מטר מרובע, התושב הירושלמי שמשלם ארנונה, משלם את הארנונה הכי גבוהה.

מה הפער בין הממוצע?

אני לא זוכר את הפרטים.

על איזה סדרי גודל מדובר?

במגורים אנחנו מספר אחד.

לא, מספר אחד אמר ראש העיר.

פר מטר.

יש ערים שמשלמים סדר גודל של 35 שקלים למטר ובירושלים זה הגיע ל-95 שקלים למטר.

אלה הפערים.

יש ערים שמשלמים 35 שקלים. לא אמרתי כולם. הערים הנמוכות משלמים 35 שקלים וכאן זה 95 שקלים.

אבל בפורום ה-15.

אנחנו ניתן את הנתונים ה אלה.

במגורים ובמלונאות אנחנו מספר אחת בארץ.

בין שישים לשבעים.

זאת אומרת, בעשרים שקלים יותר.

בערך.


זאת אומרת שתושבי העיר, אלה שנושאים בנטל, נושאים בנטל גדול יותר מממוצע 15 הערים הגדולות ומקבלים שירותים הכי נמוך מכולם.


אני רוצה להראות לכם את השקף הבא שהוא שקף מהותי. כאן אנחנו מסתכלים על אחוז הפטורים מהארנונה בירושלים אל מול 15 הערים הגדולות. אנחנו רואים שבערים הגדולות, ב-15 הערים הגדולות, אם ב-2006 זה היה 12,3 אחוזים, זה ירד בהדרגה והיום זה 11,2 אחוזים. בעיר ירושלים בדיוק הפוך. אם היינו ב-20, אנחנו היום כמעט משיקים ל-21 אחוזים פטורים. זאת אומרת שבעוד שהערים הגדולות, החלק של הפטורים שמושתים עליהם יחסית לתקציב שלהם הולך וקטן, בעיר ירושלים הוא הולך וגדל.


נוסיף לזה את חלקה של מדינת ישראל בתקנת ירושלים, תקנת ירושלים הולכת ונשחקת. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים על ההשוואה של ירושלים אל מול ערים אחרות במדינה ולצערי אין לנו מה להתגאות, ולמען האמת הפוך, אם אנחנו מסתכלים על מה המדינה משיתה עלינו, כי החלטות של פטורים שאנחנו מכבדים אותם ואין לנו בעיה אתם, המדינה משיתה עלינו, שוחקת לנו את הצמיחה ועוד יותר חמור מזה, חלקה של המדינה נשחק וההשתתפות של המדינה הולכת ונשחקת. זה היה 185 אחוזים עד לשנה והשנה כתוב במספרים של המדינה 170. פחות 15 מיליון שקלים חלקה של המדינה.


אני טוען שהדבר הזה מציף פער והשאלה לאן אנחנו רוצים להוביל את העיר ומה חלקה של המדינה בתהליך הזה.

לא הבנתי את הקטע הזה. מה זה ה-185?

זה מה שהיה בשנה שעברה.

בסדר. היום יש 170.

נכון.

170 בבסיס.

הם אמרו שמוסיפים.

תכף נדבר על כמה מוסיפים.

מה זה ה-269?

לפני עשור זה היה חלקה של המדינה במענק איזון ומענק ירושלים ביחד.

בשנת 2000.

לפני עשור זה היה 269 והשתתפות המדינה נשחקה.

היא נשחקה בכל המקומות. אני אתך. אורלב עוד נמצא במסלול המחאתי. אני רוצה שתבין שלא הייתה התנכלות לירושלים. מענקי האיזון לרשויות המקומיות בכלל היו לפני עשור למעלה משלושה מיליארד שקלים ו הגיעו ל-3.4-3.5 מיליארד שקלים. הם נמצאים היום אחרי משא ומתן ב-2.4 מיליארד.

2,8 מיליארד. זה צמח מ-2,4 ל-2,8.

זבולון אורלב: בעקבות המחאה. המחאות עוזרות.

אני בעד מחאות. שלא אובן לא נכון, אני בעד מחאות. אחרי המחאות אני רוצה גם לקצור את הפירות.

היה 2,4 וזה צמח ל-2,7. בסביבות 400 מיליון שקלים.

היה 2,4, האוצר קיצץ ואז הוסיף, כדרכו.

אני לא יכול להתווכח אתך. מה שנעשה בעיריית ירושלים, אתה איש המקצוע בעניין, אבל את תקציב המדינה אני מאשר כאן עם החברים. זה היה 1,8 ועלה ל-2,4. במשא ומתן שעדיין לא הסתיים, עדיין השלטון המקומי לא מסכים, כמה יש היום בתקציב למענקי האיזון? יש לך רשות דיבור. כמה אושר בתקציב המדינה?

בסיס של 2,4.

אושר 2,4. זה מה שמופיע בתקציב. בעקבות המחאות והמשאים והמתנים שבין היתר גם אני ניהלתי עם האוצר, ואפילו עם ראש הממשלה, היו סיכומים לגבי 2010 ולגבי 2011 שזה יגדל. אנחנו עוד לא בסוף, אבל זה מתקרב ל-2,7-2,8.

ל-2,75. 2,75 ב-2011 ו-2,8 ב-2012

גם כאן אנחנו מנהלים משא ומתן על ירושלים. מה שקובע מבחינתנו זה בסיס התקציב. בסיס התקציב גדל. בתקציב הדו שנתי הקודם הוא היה 1,8, וזה גדל ל-2,4, ובעקבות משאים ומתנים זה עומד עכשיו על בין 2,7 ל-2,8 כאשר 2,75 ב-2011 ו-2,8 ב-2012. אנחנו לא מסתפקים בעניין הזה. צר לי על השביתה שהם עשו מכיוון שכשהיה אצלי בחדר כאן דיון עם ראשי השלטון המקומי, אני הצעתי להם את ההצעה הזאת אבל הם היו צריכים שביתה ופגישה עם ראש הממשלה וזה בסדר. גם אז הצעתי להם לא לעשות את השביתה. את מה שהצעתי לך עכשיו, הצעתי להם. את ה-2,75 ואת ה-2,8 הצעתי להם כבר לפני שהשביתה התחילה. מה שקרה זה שמענקי האיזון לפני עשור ירדו מ-3,4-3,5 ל-1,8 ול-2,4 ובמשאים ומתנים זה יגדל, אבל זה עדיין פחות. לכן זאת הבעיה לגבי מענק האיזון ועם זה צריך להתמודד.

מה זה להתמודד. עיריית ירושלים עשתה מספר צעדים לא פופולאריים. אנחנו הגדלנו את השומה והגבייה ואנחנו הולכים להעמקת הגבייה. אני רוצה לומר לך שהנהלת העיר לא בלב שלם קיבלה את ההחלטה שאנחנו חייבים להצמיח את המקורות העצמיים שלנו ועשינו את זה. המערכת העירונית הצליחה לייצר יותר הכנסות ואת ההכנסות האלה הפנינו לתפיסתנו לדברים שהם מייצרי צמיחה ושינוי אווירה הן בחינוך, הן בתרבות, בתיירות, בפרויקטים שבשנתיים האחרונות הבאנו לתוצאה.


במהלך השנה האחרונה לקראת התקציב של שנה הבאה המדינה השיתה עלינו למעלה מ-100 מיליון שקלים ללא שיפוי. אגב, אני טוען שהאוצר לא מגן על השלטון המקומי, לא מגן על ירושלים, כמו שהוא מגן על עצמו ואני אתן דוגמה. אם אתם תרצו לחוקק חוק בכנסת שהמשמעות התקציבית שלו מעל חמישה מיליון שקלים, צריך את האישור של האוצר. האוצר דואג לקופת המדינה. צריך 51 חברים.

חמישים חברים או תמיכת ממשלה אבל הכנסת יכולה לחוקק גם על חמישים מיליארד.

לא כך הדבר על פרויקטים תקציביים שמושתים על העיר ירושלים. תוך כדי דיון באנו עם מאה מיליון שקלים, קיבלנו לפני שלושה שבועות נייר ממשרד הפנים, ניתחנו אותו ובשבוע שעבר הייתי צריך לאשר במועצה החלטות של משרד הפנים שהמשמעות שלהן היא תוספת של עשרה מיליון שקלים פטורים. זאת אומרת, פחות עשרה מיליון שקלים בתקציב יחסית למה שידעתי שיש לי בנובמבר-דצמבר. אף אחד לא מגן על העיר ירושלים. לא איכפת לי שיהיו פטורים, לא איכפת לי, אבל אם המדינה והכנסת מחוקקת חוקים שהמשמעות התקציבית שלהם היא לא חמישה מיליון שקלים אלא במקרה הזה היא עשרה מיליון שקלים, לא אחד באוצר, לא במשרד ראש הממשלה, אף אחד לא בא ושאל את העיר ירושלים האם זה נראה לה או לא נראה לה.

לא נכון.

זאת המשמעות ואל תגידו לי לא נכון.

מי אמר לא נכון בלי רשות?

באותה אנלוגיה המדינה מקבלת החלטות שהמשמעות שלהן לשלטון המקומי ככלל אולי אבל אני יכול לדבר כעיריית ירושלים, כעיר ירושלים, היא פשוט דרקונית.


אני הנחיתי את הדרג המקצועי. אנחנו היום מתחילים דיוני תקציב. אנחנו לא יודעים אם בכלל נקבל. הזלזול וההתעלמות מהעיר ירושלים, כאשר ראש עיריית ירושלים והצוות המקצועי, מבטלים לנו פגישות פעם אחר פעם. אני לא מבין – אני לא יודע אם זה קרה בעבר – ואני חושב שזה לא ראוי שכך יתייחסו לנציגי העיר ירושלים. אנחנו מתחילים דיוני תקציב עם פער של מאה מיליון שקלים.


אני לא יודע אם אתם מבינים את המשמעות של הדבר הזה. המשמעות היא, כפי שאמר חבר הכנסת אורלב, שאנחנו מקצצים 25 אחוזים במשאבים שאנחנו נותנים, בתרבות, בספורט, בחינוך, ברווחה. אנחנו מדברים על קיצוץ של חמישים מיליון שקלים בתקציבי העירייה, נטו עירייה, והמשמעות היא הרסנית. לדרג המקצועי בעיריית ירושלים בא לבכות. מישהו חושב שארבעים מיליון שקלים שהציעו לנו , ששמעתי שרוצים להציע לנו, פותר את הבעיה? זה לא פותר כלום. זה לא מקדם אותנו במטרות האסטרטגיות של העיר ירושלים לשום מקום. זה אומר שממשלת ישראל לא שותפה לאתגר להביא את ירושלים לממוצע של הערים הגדולות. היא לא שותפה. היא משיתה עלינו פעם אחר פעם עלויות ואנחנו מגדילים את ההכנסה העצמית בשקל, נופלים עלינו שלושה שקלים. זה בא לידי ביטוי בצורה מאוד בוטה וחריגה.


שאלת אותי לגבי הקמפיין. אני רוצה לומר ששלושה חודשים בשקט, כמו ילד טוב ירושלים, כבודו מדבר עם האוצר, מדבר עם אודי ניסן, מדבר עם הגברת טרנר, מדברים עם משרד ראש הממשלה , באופן אישי דיברתי עם ראש הממשלה וביקשו ממני, אמרתי שלא נכון שאני אתחיל דיוני תקציב בעיר ירושלים, מה שאני נאלץ לעשות היום. אני יודע למה לא רציתי להתחיל את הדיון היום. ניסיתי למנוע אותו.

אתה?

כן, ודאי, לא התחלתי דיון על התקציב עד עכשיו כי אני יודע מה המשמעות של להתחיל דיוני תקציב בלי שהמדינה שותפה בחלקה . אני לא מבקש שייתנו את חלקנו כי את חלקנו אנחנו יודעים לשים. בתהליך הזה ביקשו ממני לחכות. לצערנו היה האסון בכרמל וכל תשומת הלב של המדינה והאוצר הייתה נתונה לשם. כיבדנו את זה. אז המדינה הייתה עסוקה בתקציב שלה. כיבדנו את זה. היא הייתה עסוקה בסדרה של משברים ואני כיבדתי את העובדה שהמדינה, ראש הממשלה , השרים ושר האוצר עסוקים בנושאים כבדים וטוב שכך. אני מכבד את העובדה שהמדינה צריכה להתעסק ויש לה עוד כמה מטלות. במקום שכאשר יגיע הדיון על העיר ירושלים, במקום שנעלה אותה על ראש שמחתנו, קרה דבר הפוך. המדינה העבירה לנו מסר האומר שהבעיה היא לא של המדינה אלא הבעיה היא של העיר ירושלים, של ראש עיריית ירושלים, תסתדרו, זה מה יש.


לא רק זה אלא אני רוצה להזכיר לך שבמשא ומתן באותה עת באו ואמרו לנו שאם אנחנו רוצים ארבעים מיליון שקלים, שנביא ארבעים מיליון שקלים. מה זאת אומרת להביא ארבעים מיליון שקלים? זה עוד יותר לה עלות את הארנונה או לקצץ בחלשים או להקטין את השירותים העירוניים כאשר בשלושת הפרמטרים האלה המצב שלנו בירושלים, כל אחד בנפרד ושלושתם ביחד, זה אומר להרחיק אותנו מלהביא את ירושלים למקום הראוי לה.


אני אמרתי להם: חברים, עד כאן. מי שישים לב, הקמפיין הוא לא קמפיין נגד ראש הממשלה, חלילה. אני רוצה שיהיה ברור. אין לי שום דבר נגד ראש הממשלה, לא לי ולא להנהלת העיר. הקמפיין, מי שקורא את השורות, אומר: ראש הממשלה, אל תאבד את ירושלים. אם אנחנו צריכים להיכנס לדיוני תקציב בלי העזרה של המדינה, אנחנו מסתכנים באיבוד ירושלים. אל תעצור לנו את הצמיחה. התחלנו צמיחה. תתערב.

השאלה מה הקוראים מבינים מזה.

אני מסביר כאן. הכוונה היא חלילה לא נגד ראש הממשלה. אני מאמין שהבן אדם היחידי שיכול לעזור לנו כרגע, אחרי שמיצינו מהלכים מול האוצר, זה ראש הממשלה ומשרדו. אגב, אין לי ספק שראש הממשלה יודע איפה מקומה של ירושלים ואיפה היא צריכה להיות בפן הכלכלי. אם יש אחד שיכול לעזור לנו, זה ראש הממשלה.


אני רוצה להבהיר. הקמפיין חלילה, אין לו שום כוונה נגטיבית כפי שחברים מסוימים חשבו. הכוונה היא: כבוד ראש הממשלה, תעזור לעיר ירושלים. בידיו הדבר. ההחלטה היא לא כזו גדולה.


אני רוצה עוד דבר שיירשם בפרוטוקול. באתי לממשלה ואמרתי שאם אין כסף, אתם נדיבים אתנו בתוכנית אב לתחבורה, שמונה מיליארד שקלים אמורה העיר ירושלים לקבל בתוכנית החומש לבניית כבישים. הם גם נדיבים אתנו במקומות אחרים, גם בתיירות וגם בתקציבים הבלתי רגילים. אנא, אם זאת הבעיה, במקום שמונה מיליארד שקלים, תנו לנו שבעה מיליארד שקלים ואני אומר לכם כמי שמכיר את העיר ירושלים, תנו לנו מאה מיליון שקלים לשוטף לסגור את הפער הזה כי אין לנו לחם ומרגרינה. התקציב השוטף של עיריית ירושלים, שם המצוקה ואם יש בעיית כסף, נראה לכם מאיפה להעביר בירושלים מסעיף לסעיף ותישארו עם עודף ביד אבל אל תתנו לעיר ירושלים לסגת לאחור.


לצערי הרב לא קיבלנו תשובות אינטליגנטיות. אני מתחיל דיוני תקציב. אספתי היום את כל ההנהלה הבכירה בעיר ירושלים והסברנו לה את המציאות. אנחנו מתחילים בדיוני תקציב עם קיצוץ מאוד כואב. אני צופה, חברי הכנסת, שאת המצוקה של המשמעות של המאה מיליון שקלים שניסיתי ארבעה חודשים למנוע, את המצוקה הזאת אתם תקבלו ולא יהיה אחד בירושלים לצערי שלא ייפגע מהתהליך הזה.

משפחות ברוכות ילדים, יקצצו להן בארנונה?

לא אני מקצץ להן בארנונה.

בהנחות?

כן.

אז הן ייפלו על מחלקת הסעד וזה יהיה יותר טוב?

יהיה גם פחות למחלקת הסעד.

גם לסעד יש פחות. אגב, מאה מיליון שקלים, אין אגף בעירייה – רווחה, חינוך, תרבות – שלא יוצא נפול ראש. זאת המשמעות. גם אם ייתנו לנו ארבעים מיליון שקלים, זאת המשמעות. שיהיה לכם ברור, כי הפער של השבעים לא פותר לנו את הבעיה. בנתוני המקרו כלכלה של העיר ירושלים, זה אפילו לא מתקרב לקרסוליים של הצרכים האמיתיים של העיר ירושלים אם רוצים שהיא תהיה על ראש שמחתנו. ההתעלמות הזאת, כבוד היושב ראש, לא תביא אותנו לשום מקום. ההתעלמות הזאת היא כשלעצמה, אני לא מבין אותה, הניסיון להציג כאילו ראש עיריית ירושלים מכין קמפיין לממשלה, לרוץ לראשות ממשלה, כאילו מפעילים אותי – אלה תירוצים מצוינים למה לא לדון לגופו של עניין בבעיה שירושלים נמצאת בה.


אני כמובן מכחיש באופן גורף את הטענות ההזויות האלה. במקום להתייחס עניינית, במקום להבין את מצב המקרו כלכלה של העיר ירושלים, אומרים כך.


למה חשוב החוק הזה שיושב לנו על השולחן. הוא יושב כי אולי פעם אחת נסדיר את מערכת היחסים בין העיר ירושלים למדינה ומה חלקה של המדינה בפטורים. אתם רוצים להשית עלינו? בבקשה, אבל בואו נגדיר נוסחה. המדינה רוצה לעבור לתקציב דו שנתי. להסתכל קדימה, אנחנו חודש לא יכולים להסתכל קדימה. לא שנתיים. חודש אנחנו לא יכולים להסתכל קדימה לאור המצב העדין של ירושלים.


אני אומר יותר מזה. זה מציף כאן תפיסת עולם שאומרת שאני רוצה להביא את ירושלים לממוצע הערים הגדולות במדינה. אנחנו בכל הפרמטרים מחוץ לסקאלה. בארנונה מחוץ לסקאלה למעלה, ובשירותים מחוץ לסקאלה למטה. בפטורים המדינה הולכת ויורדת והעיר ירושלים הולכת ועולה בפטורים. חלקה של המדינה בסיוע לעיר ירושלים הולך ונשחק. זאת המציאות.


אם הממשלה לא מבינה את זה, אני כן מקווה שראש הממשלה ייכנס כי אני באמת חושב שהוא היחידי שמבין ולשמחתי הרבה אני יכול לומר שראש הממשלה, בשיחות שיש לי אתו, מבין טוב מכל אחד אחר. הוא מבין טוב יותר מכל אחד אחר מה צריך לעשות בעיר ירושלים. הקריאה אליו להתערב תפתור לנו את הבעיה ואין לי ספק בעניין, גם טקטית וגם מערכתית.

אדוני היושב ראש, לסדר, אנחנו דנים בחוק היום?

כן.

כשמורידים עשרה מיליון שקלים בחלקה ברווחה, פירושו של דבר שהרווחה תקבל פחות ארבעים מיליון שקלים כי העירייה נותנת 25 אחוזים והמדינה נותנת 75 אחוזים.

זה לא בכל. זה רק בשכר.

זה לא רק בשכר. ברווחה זה לא רק בשכר ובחינוך זה לא רק בשכר.

מגיעות עכשיו התקנות של המועצות הדתיות, לעשות את הפער.

זאת הזדמנות טובה להחריג את ירושלים כמו לפני שנה.

טוב שאתה אומר לי.

אני בגדר אין מזרזים אלא את המזורזים.

עשיתי את זה בשנה שעברה. אחרי כן התעסקתי עם השאריות. בינתיים כבר השר לענייני דתות כבר שלח מכתב נגדי לכל ראשי המועצות הדתיות שאני לא מביא את זה לדיון.

הוא בחוץ לארץ. איך הוא שלח?

שלח. יש מכתב שלו. שלח.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת יכולים להירשם לדיון?

להתקפות של שר הדתות? תרשום אותו. על כל פנים, הייתה התחייבות של האוצר שישנו את הפרמטר הזה בכל הדברים, גם ברווחה, שהשנה יביאו את זה. יכול להיות שאני אביא את זה לסדר היום.

אמרו שזה פיילוט.

נכון. כך אמרו. עכשיו מביאים שוב דתות ועוד התקפה נגדי כאשר בקושי שבוע וחצי זה כאן וזה לא בא לדיון. התקשר אלי מנכ"ל משרד הדתות ואמרתי לו שוועדת הכספים יש לה סדרי עדיפויות. אתה מכיר את סדרי העדיפויות.

ודאי. היטב.

היטב אתה מכיר. זהו, אז יש סדרי עדיפויות. אני מקבל אדוני ראש העיר את מה שאמרת. אני נשאר בעצתי. אתה לא יכול לתאר לעצמך איך אני מקנא בך. אתה יודע כמה אני רוצה לצאת בקמפיין נגד ראש הממשלה? כמה אני רוצה לצאת בקמפיין נגד? אני נושך שפתיים אבל אני משיג יותר לא בקמפיין. אני משיג יותר בשיחות.

ניסית עם קמפיין?

אני אתן לך דוגמאות שאתה מכיר אותן.

אני יודע מה השגת בלי קמפיין, ועכשיו תאר לך מה היית משיג עם קמפיין.

לא ישיג כלום.

זה נכון מה שאמר חבר הכנסת פיניאן. הקמפיין לאזרח הרגיל הוא נראה נגד ראש הממשלה אבל ההחלטה היא שלך.

רציתי להוסיף דבר אחד. כאשר מדובר על תקנת ירושלים במסגרת החוק, יש כמה סעיפים, יש לנו את הבעיה הנקודתית לשנה ואת הטווח הבינוני הארוך. אני חושב שכנראה לא יהיה לנו מנוס השנה מללכת על איזשהו סכום אבל בעיקר לקבוע תהליך שבו ניתן להסדיר את הדברים. אני לא רוצה בשליפה. למשל, אנחנו יודעים להציע איזשהו מנגנון שהוא תלוי פטורים שהמדינה משיתה על העיר, תלוי תקציב, תלוי הפער בין ה -15 לעיר ירושלים אליו אנחנו רוצים לשאוף וללכת על איזשהו מנגנון שיש בו רציונאל שכולנו מסכימים והמדינה צריכה להיות שותפה למאמץ העירוני. היום כל שנה צריך לבוא ולקבץ נדבות מממשלת ישראל על איזשהו מספר שנקבע שרירותית באיזשהו דיון פוליטי ואני חושב שזה לא ראוי ולא מכבד את הממשלה ולא מכבד את ה עיר ירושלים.


יש עוד דבר שהצעתי למדינה. לא הכל חייב להיות בתקנת ירושלים אלא חלק יכול להיות בשינוי המצ'ינג, אם זה רווחה, אם זה חינוך, אם אלה דברים אחרים, על מנת להקטין את הפער הזה. אנחנו יודעים מה פערי המסגרת.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, אתה יוזם החוק. שמת אותי בין יוזמי החוק ואני מזדהה עם החוק הזה.

תודה היושב ראש. בקצרה מאוד. אני מברך על כך שהודעת שאתה לוקח את העניין, ואולי כבר התחלת קודם.

התחלתי קודם אבל אני עכשיו נתקל בקשיים. למה העליתי את זה? כי נתקלתי בקשיים.

אני מברך על זה ואשמח כמובן להיות לצדך ככל שצריך כיוזם החוק וכיושב ראש השדולה.


אני רוצה להציע לראש עיריית ירושלים לעשות הפסקת אש בקמפיין כדי לאפשר ליושב ראש ועדת הכספים לפעול. תמיד ביכולתך לחזור לזה. אני לא אומר לך לא לעשות קמפיין כי אני חושב שקמפיינים כן מועילים. גם יש קשיים והציבור לא תמיד מבין, אבל זה בסדר כי לא כולם מבינים כל דבר, אבל אפשר לעשות הפסקה ולהחליט לפי התוצאות. מבחן התוצאה. מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחיקוך. אם הגיעה תוצאה, היושב ראש יצליח, אנחנו כולנו נגיד לו תודה.

לא, לא היושב ראש אלא כולנו יחד. הכתפיים שלי לא כאלה רחבות. אתה זוכר מה עוד הטלת עלי?

הרב גפני, תרשה לי, אני מסיים את דבריי בעוד דקה.

נמאס לי לנהל את המדינה. אני לא מצליח בכלום.

אני נותן לך טיפול נוסף בירושלים כדי שתצליח. לירושלים יש ברכה מיוחדת.

לא אני לבד.

לא לבד. אמרתי שאני מוכן לעזור לך ואני בטוח שידידי זבולון, חבר הכנסת אלקין וכולם יעזרו לך. כולם חתומים על הצעת החוק ויש כאן מגוון נדיר של חברי כנסת מכל המפלגות.


אני מציע לראש העיר לשקול הפסקת אש לזמן קצוב, אני הייתי אומר שלושה שבועות או תקופה מסוימת, אבל הוא יכול בכל יום ובכל דקה לחזור ולהפעיל את הקמפיין.


החוק בא להסדיר שלושה דברים עיקריים. האחד, את מעמד ירושלים בהטבות שניתנות לאזורי פיתוח. אנחנו לא מדברים כאן על תוספת תקציב. מדובר על התקציב הידוע היום שהוא כ-700 מיליון שקלים.

תגיד על איזה סעיף אתה מדבר.

אני אומר את זה באופן כללי. הרי אנחנו נעבור סעיף-סעיף.

כן, אבל תצביע על הסעיף.

אזור עדיפות א'.

סעיף 2 מדבר על אזור עדיפות לאומי וסעיף 3 הוא אזור פיתוח א' בחוק עידוד השקעות הון.

כן, אבל סעיף 3 מיותר.

זה לא כולל למשל חינוך.

היושב ראש, אל תיכנס עכשיו לפרטים. בוא נישאר ברמה הכללית.

בסדר. בבקשה.

אם כן, האחד, הטבות לעיר ירושלים כמו שניתנו עכשיו לסטודנטים וירושלים לא זכתה לזה. מדובר על סעיף סגור מבחינה תקציבית. נכון הוא שכל השאר יקבלו קצת פחות כי אתה מצרף עוד עיר גדולה מאוד, חשובה מאוד, עיר הבירה, לתוך הפול הזה ולכן אחרים יקבלו קצת פחות. זה המחיר.


הסעיף השני של דיור הוא דבר משמעותי. אני חושב שגם מבחינה תקציבית הוא משמעותי מאוד. ירושלים מובילה – ראש העיר לא הזכיר את זה – בעליית מחירי הדיור בארץ. אין דירות בירושלים וזה פעם אחת בגלל ההקפאה המדינית ופעם שנייה בגלל שהורידו את ספדי ובסוף יש 200 מכירות פה, 300 מכירות שם וזה יפה מאוד, המאמץ שהעירייה עושה, אבל בין זה לבין תשובה לעיר למחירי דירות כך שיבואו זוגות צעירים, חרדים ואחרים, כאלה וכאלה, יש הבדל.

לא חרדים. אל תגיד את המילה חרדים. תעשה לי טובה. נמאס לי מהם. די.

אני לא אגיד את המילה חרדים.

תתנצל על כך שאתה חרדי.

אני לא אתנצל בחיים על זה שאני חרדי. אני גאה להיות חרדי. חרדים לא צריכים להיות כאן על השולחן. הם כמו כל אזרחי ירושלים וכמו כל אזרחי המדינה.

אין יכולת לזוג צעיר מכל מגזר שהוא, כולל החרדים, להגיע לדירה בעיר ירושלים והמחירים ממשיכים לעלות והם ימשיכו לעלות ב-2011 והם ימשיכו לעלות ב-2012. זה לא שאומרים שעד עכשיו היה כך אבל מעכשיו זה יהיה אחרת וישתנה. לא, זה לא ישתנה.


הדבר השלישי הוא תקנת ירושלים שמופיעה כאן. בסך הכל כתוב כאן עניין טכני לכאורה. כתוב כאן שראש הממשלה ושר האוצר יציעו – קרי, שר האוצר יציע – והוועדה תאשר. בעצם מתן יכולת לוועדה לפקח על מה שקורה מראש ולא אחרי שמחליטים כולם מתחילים להתרוצץ בצורה מאוד לא מכובדת, ותסלחו לי על כך.


יש את המעשה של עכשיו שאתה מוביל אותו ותוביל אותו. פתרון לעכשיו, שיהיה תקציב לעיר כדי שהיא תוכל להתנהל. כמובן זה לא מספיק. אני רוצה מאוד לבקש ממך שנגיע להסכמות בחקיקה או שלא בחקיקה. אם לא חייבים חקיקה, בסדר, אבל בתנאי שלא נחזור אם אפשר על הסאגה הזאת כל שנה. זאת מין שטות, הבל וראות רוח להעסיק את כולם כאן וכולם רצים. בואו נקבע, ואמר את זה ראש העיר, נוסחה, נקבע שיטה איך מאשרים ונגמור ונדע שזה מה שיש לפי מנגנון. העיר ירושלים תוכל להתארגן כי היא יודעת קבוע מה יש לה ולא לפי מי שר האוצר ברגע זה. אני חושב שנעשה ברכה גדולה.


אני רוצה לבקש שמצד אחד אתה תריץ את הניסיון שלך להגיע להבנות אבל מצד שני נמשיך את החקיקה באופן רצוף בשבוע הבא או מתי שתקבע, אבל בהקדם כדי שלא נהיה במצב שעכשיו מחכים ונגמר המושב. תעשה כמו שעשית עד עכשיו. תודה שקבעת את הדיון במהירות הזאת וזה לא דבר מובן מאליו. בסדרי העדיפויות שהיושב ראש הסביר קודם שקיימות, אני רואה שיושב ראש הוועדה ראה בזה חשיבות גדולה.

כן, לפני המועצות הדתיות.

נכון ותודה על כך.

תודה רבה. יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה להתייחס? הרב מוזס ואחרי כן ציון.

אדוני היושב ראש, תודה על עצם הדיון. אדוני ראש עיריית ירושלים, מציעי החוק, באמת זה הולך כאן בצורה זריזה מאוד והלוואי והעירייה תראה את הכסף כל כך מהר כפי שכאן מעבירים בכנסת בנושא של ירושלים.


אדוני היושב ראש, אני רוצה לחזור עוד פעם על מה שאמרתי לך בשיחה. משרד האוצר עושה הון תועפות בהכנסות ממקרקעין בירושלים ויש בזה שתי מגרעות. בצד אחד הוא לא בונה לזוגות צעירים כדי להצעיר את ירושלים, ומצד שני הוא בונה לנגידי ושועי הארץ בגלל חמדת הממון ושייכנס כמה שיותר כסף לאוצר. אם אתה תראה, בכל המכרזים ובכל הפרויקטים של מינהל מקרקעי ישראל אין פרויקט לזוגות צעירים. אין.


אדוני היושב ראש, לפני עשרים שנים בתוכניות לטווח של מקרקעי ישראל, מה שהוא הולך לעשות, מופיע מתחם שנלר עם אלפיים דירות לזוגות צעירים אבל מה התוצאה? הוציאו 216 דירות לנגידי ושועי הארץ, עוד 400 – משהו מאוד יוקרתי – כאשר כל חדר עולה מיליון וחצי שקלים רק על הקרקע. הכנסות פנטסטיות.

אגב, הן לא מגיעות לירושלים.

זאת הנקודה שאני מעלה. אני חושב שהאוצר, מה שהוא עושה מירושלים, הרי הכסף ממינהל ספסרי ישראל נכנס לאוצר כי בעצם זאת פשוט ספסרות הקרקע. אני חושב שהיו צריכים לקבוע שהסכום שהאוצר עושה מקרקעות ירושלים לפחות, נותנים אותו לירושלים אם לא נותנים את המענק. איפה הצד המוסרי שבדבר הזה? מצד שני, לא מביאים אנשים צעירים לבירה, לא מצעירים את העיר ירושלים.

מה דעתך לגבי החוק?

רגע. אדוני היושב ראש, אני תומך בחוק בכל לב ונפש. העיקר בחוק הזה הוא נושא עדיפות לאומית א'. זה שהורידו את ירושלים רק לתעסוקה בעדיפות לאומית ולא ביתר הדברים, זה המצב הנוכחי. זה אסון בתחום הדיור ובכל הדברים. אם יהיו איזה שהם חוקים בתחום חוק סבסוד משכנתאות, ירושלים לא תהיה בתמונה כי היא לא באזור עדיפות לאומית א'. היא צריכה להיות באזור עדיפות לאומית א'.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לחזק את דבריו.

לא אל תחזק את דבריו. אתה עושה לי בעיות בתוך הסיעה.

שאלת מה בנוגע לחוק ואם אני תומך בחוק. אני תומך בחוק, בפרט בנקודה שירושלים היא אזור עדיפות לאומית א' כאשר היום זה המצב רק לגבי תעסוקה בירושלים ולא ביתר השטחים. זה צריך להיות גם בתחום הדיור.

וחינוך.

לחינוך אני דואג.

הרב מוזס, מה שאני אמרתי זה שכאשר ניכנס לדיון על החוק עצמו, הסעיף של עידוד השקעות הון בתעסוקה מיותר מכיוון שהוא כבר נחקק. הנושא של עידוד השקעות, לתת אזור פיתוח, לתת בחינוך ובדיור, זה רלוונטי.

לא אזור פיתוח אלא אזור עדיפות לאומית א'.

אזור עדיפות. סליחה. נכון.

אזור עדיפות לאומית א'.

אני אתך.

יש הבדל בין א' ל-ב' גם בתחום הדיור.

אני אתך. אתה רוצה את זה בכתב?

אני יודע שאתה אתי.

כן, תן בכתב.

אל תתערב.

דבר שני. חמור מאוד לשמוע שחושבים להעלות את הארנונה ולקצץ בהנחות בארנונה. זה דבר חמור ביותר כי אנחנו יודעים מי ייפול כאן ואת מי יפילו כאן חלילה. כפי שאמר קודם אורלב, גם לרווחה לא יהיה מה לעשות עם כל אלה.


אשר על כן, ראש העיר, אני חוזר אליך שוב ומבקש ממך להתחיל בשביתה מדורגת בירושלים.

לא.

תתחיל בקריית הממשלה.

תעשה לי טובה, תרגיע אותו.

כאן לא יעזור לך בנושא הזה שום דבר. רק השבתות. רק שביתות עוזרות בירושלים ובמדינה הזאת. אני עוד לא ראיתי, לא האחיות, לא הפרקליטים, אף אחד לא השיג כלום רק על ידי שביתות.

אני יכול לדבר אתך אחר כך בארבע עיניים ולומר לך מה עשית לי עכשיו?

כשאני אהיה במשרד החינוך, אני לא אוכל לבוא לוועדה.

אל תצהיר הצהרות עכשיו. אנחנו עכשיו מדברים על ירושלים.

חשבתי שתיתן לי איחולים לתפקיד. אני לא אוכל להופיע כאן.

מי אמר מה הולך לקרות?

הוא מופיע כאן כסגן שר.

רגע, מי אמר מה הולך לקרות? חבר הכנסת ציון פיניאן, רכז הקואליציה בוועדת הכספים.

אני לא אדבר על שביתות.

למה לא? אל תהיה ג'נטלמן.

אורי, תעשה לי טובה, תרגיע אותו .

איך השיגו הפרקליטים? איך השיגו האחיות? איך השיגו כולם?

אני יכול לבקש מהרב מוזס לבוא אתי לסיור לראות את מצוקת הדיור החרדי עכשיו?

כן.

מוזס, החלק האומנותי הסתיים. חבר הכנסת פיניאן.

אני מצטרף לבקשת היושב ואורי אריאל לראש העיר להפסיק עם הקמפיין. גם אם אנחנו חברי ועדת הכספים נחשוב שזה לא נגד ראש הממשלה אבל עוד שבעה מיליון תושבים חושבים שזה נגד ראש הממשלה. מה שאפשר לעשות בשלום, לא עושים במלחמה. אני נמצא כאן שנתיים וכל מה שהשגנו, אני חושב שהשגנו הרבה דברים, הכל בדרכי נועם. במפלגה שלי יש אחרים שיצאו במלחמות ונכון להיום הם עשו ארבעים כנסים כאן ולא השיגו שקל. לכן אני חושב שאפשר להשיג רק דברים הפוכים.

סליחה שאני קוטע אותך, אבל זה לא שאנחנו לא הולכים למלחמות.

היכן שצריך, עושים.

לצאת בקמפיין, זה כבר כשכלו כל הקצים. זה נכון מה שאתה אומר ואכן יש כאלה שיוצאים במחאות ובכינוסים, אבל לא הביאו שקל.

יש לכם כנראה הרבה זמן.

אין לנו זמן. אני אראה לך בעיות ואתה תראה שאין לי יום.

אני אומר לך את זה.

אין לי יום. אנחנו עוברים כאן כל יום עם הממשלה הזאת. טוב, לא חשוב.

אני לא רוצה להזכיר את הקמפיין נגד שר התחבורה בנושא של התאונות בדרכים שנכון להיום הוא לא השיג כלום.

הזיק לי. אנחנו היינו אצל שר האוצר והם לא נותנים את הכסף עכשיו בגלל זה.

צריך לתת אותו. זאת ההחלטה. ישבנו עם שר האוצר והוא ייתן את זה.

ולמה הקשיים? הקשיים בגלל הקמפיין הזה.

נכון, כי זה דבר מזיק. אני חושב שירושלים קרובה אלינו ולא פחות גם לראש הממשלה. אני חושב שירושלים היא מעל כל עם ישראל וזה דבר אין עליו ויכוח בכלל. ירושלים על ראש שמחתנו.


אני תומך בחוק. גם הקואליציה וגם האופוזיציה תומכת בחוק, במיוחד לא רק אזור עדיפות לאומית א' לדיור ותעסוקה אלא לכל. אני חי בישוב שהוא באזור עדיפות לאומית א' ואני מרגיש את זה. אני חי בטבריה ואני מרגיש את הצפון שהוא אזור עדיפות לאומית א' ולכן יש בו הכל, אם אלה מעונות, אם זה דיור, אם זה גם במפעלים ותעסוקה בהם ואני יודע איזה מענקים מקבלים.


כאן מדברים על חינוך ועל תעסוקה אבל לא, אזור עדיפות לאומית א' זה הכל.

בדיוק.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה רבה אדוני היושב ראש. מכובדי ראש העיר, אדוני היושב ראש. אני באמת רוצה לברך אותך על כך שאתה כן מעלה את ירושלים על ראש שמחתך ואתה באמת נותן עדיפות ומעלה את החוק הזה לדיון, על אף הנושאים הרבים שמונחים על שולחן הוועדה. לצערי הממשלה עד היום לא העלתה את ירושלים על ראש שמחתה וזה הגורם לחוק הזה, בגלל שהממשלה, לצערנו, לא נתנה עדיפות לירושלים וזה כך לאורך זמן. החוק הזה לא היה צריך להיות מחוקק. לא באנו לעשות אותו כיוזמה שלנו בגלל שרצינו לראות עוד משהו, איזה מקום בו חוק לא חוקק וצריך עכשיו להעדיף משהו. לא. זה בא כתוצאה מכך שלא רק שלא הייתה עדיפות אלא אפילו ההידברות עם עיריית ירושלים בנושאים שונים באוצר ובממשלה לא קיבלה את הכיוון הנכון ובצורה הנכונה. אם אנחנו מדברים עכשיו עם ראש העיר ומבקשים ממנו להפסיק את הקמפיין, צריך גם לומר שהיו לו גם קשיים לפני שהקמפיין הזה יצא וההרגשה לא רק לגבי תוכן הדברים אלא גם בצורה בה התנהלו מול עיריית ירושלים. ירושלים עמדה כענייה בפתח, דחו אותה בטענות כאלה ואחרות, אבל אני לא ארחיב בעניין הזה. לא בכדי הצעת החוק הזאת מגיעה. זה לא אומר שאני לא תומך בזה שצריך להפסיק את זה, אבל אני חושב שאולי הגענו עכשיו לנקודת האיזון ובכל אופן נקווה שאכן הגענו לנקודת האיזון בעניין הזה.


החוק הזה חוקק בגלל שבהרבה נושאים ירושלים לא קיבלה את הביטוי הנכון ואת התמיכה הנכונה. לכן יזמנו את החוק. אני גם לא אומר שכפי שאין מה לתקן בהצעת החוק, גם כאשר מגיעים לנושא חינוך ועל דיור בר השגה. מטרת החוק היא שצריך להיות שוויון בכל הסקטורים שגרים בעיר הבירה ירושלים, שגרים ורוצים לגור בה. החוק אומר שאולי יש חריגות גם בנושא הדיור וגם בנושאים אחרים, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים שהחוק הזה באמת יקדם את העיר ירושלים ולכן יש חשיבות גדולה מאוד לחוק, לאור המצב שאתה ודאי יודע ומודע לכך, וכך גם החברים, בו נמצאת היום עיריית ירושלים.


לעיריית ירושלים עדיין אין תקציב ואנחנו כבר בחודש פברואר. ירושלים הולכת לקיצוצים מאוד מאוד רחבים וכאן אני פונה גם לראש העיר. כמו שאנחנו פונים לממשלה שתיתן עדיפות ולא תפלה אלא תחזק את העיר ירושלים, אנחנו אומרים שגם כאשר עכשיו אתם נמצאים בבעיה, אתם מדברים על קיצוץ ואני מקווה שזה יהיה קיצוץ ביניים, צריך לדעת שהקיצוצים צריכים להיעשות באופן שוויוני ולא כמו אותו בעל ספינה שהספינה עמדה לטבוע ולכן הוא זרק את הטלית והתפילין כדי להקל על העומס. לא לוקחים דברים שנמצאים היום במצוקה כבר שנים רבות. שם בשנים האחרונות לא הייתה תוספת תקציבית ולא צריך לבוא היום ולקצץ בתקציבים. אני מבין את הלחץ שיש אבל באמת צריך לעשות את זה באחריות גדולה ולראות שהקיצוצים יהיו מינימאליים אבל גם שוויוניים ולראות היכן אפשר יותר והיכן אפשר פחות. אנחנו רוצים באמת לתת דוגמה ולהראות שמה שאנחנו דורשים מהממשלה, אנחנו גם מקיימים בעצמנו, ואני מדבר עכשיו על עיריית ירושלים. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום.

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש העיר. למה אנחנו בכלל צריכים לדבר על הנושא הזה? זה נושא שהיה צריך להיות טבוע בתוכנו ובתודעתנו. אני נוסעת להרבה ערי בירה בארצות השונות ואני רואה כמה כסף מושקע שם.

נכון.

מישהו משווה את פריז לעוד אחת הערים בפריפריה? מישהו משווה את ברלין? מישהו מנסה אפילו להשוות? אין בכלל השוואה. אין גישה כזאת. יש מעמד לעיר בירה וזה חסר לנו. למה? זה היה שהיה צריך להיות בלתי מעורער בכלל. יש מעמד. אלה הפנים של מדינת ישראל וכך אנחנו מקבלים את התיירים. כך אנחנו מרגישים וכך אנחנו מעבירים את זה מדור לדור. זאת הבירה שלנו.


איך יכול להיות שבעיר בירה שלנו יש לנו בעיה עם הבנייה? אנחנו לא יכולים לקבוע לעצמנו שאנחנו צריכים שהעיר הזאת צריכה להתרחב ולגדול? המעמד שלה, אם היה נקבע סופית ומוגדר, אז אולי לא היינו נתקלים בכל הבעיות האלה. נכון, אנחנו העברנו כאן בחוק עידוד השקעות והכנסנו את ירושלים, אבל אנחנו היינו צריכים להילחם כדי להכניס את ירושלים לתוך חוק עידוד השקעות הון כי היא לא בפריפריה? זה היה צריך להיות ברור מאליו. בכל מקום שזה מופיע, ירושלים צריכה להיות הראשונה בזכויות האלה. אם זה בתרבות, אם זה בחינוך, אם זה בתעסוקה, אם זה בכל דבר. אולי כל החוקים שאנחנו מעבירים, אולי זה לא נכון ואולי היינו צריכים להעביר חוק אחד גדול שירושלים היא מעל לכל והיא לא עוד עיר אחת במדינת ישראל. כאן צריך לעשות שינוי, שינוי תודעתי, הבנתי, ואני מציעה שנחליט מה אנחנו נעשה עם זה. אני חושבת שזה נדרש מאתנו. זה צעד אחד מצעדים רבים אבל זאת לא תפיסה כוללת של הנושא. אני חושבת שחסר לנו כאן להכריז על מעמד מיוחד של ירושלים.

תודה רבה. הרב פינדרוס, ממלא מקום ראש העיר.

אני רוצה להמשיך את מה שאמרו חברי הכנסת. ירושלים היום נמצאת בתחתית בכל נושא מבחינת התייחסות הממשלה ולא רק מבחינה תקציבית ואני רוצה לומר למה אני מתכוון.


אני הייתי בעיר אחרת ואני מכיר איך ערים אחרות נראות. יש הגדרה מאוד ברורה. יש בשוליים אולי משחק אבל יש הגדרה מאוד ברורה איך בנוי תקציב של עיר. 85 אחוזים מגדיש, 75 אחוזים מגדיש, יש הגדרות ברורות אבל בירושלים אין הגדרה אלא זאת החלטה ואף אחד לא יודע של מי. החלטה פתוחה. באופן תיאורטי יכול היה להיות 170 ויכול היה להיות אפס באותה מידה כי אין החלטה או נוהל על פי מה זה נקבע. החליטו.


בנושא של מציאות החיים בירושלים וסדרי העדיפויות. זה לא רק דיור. אם זוג צעיר בירושלים משלם על גני ילדים וזוג צעיר בגבעת זאב או בביתר עילית או בכל מקום סביב ירושלים לא צריך לשלם עבור גן ילדים, זה מכפיל את עלות החיים. כפי שאמר הרב מוזס, איך אנחנו רוצים להצעיר את ירושלים, לתת אפשרות לזוגות צעירים לגור בירושלים? בוא נאמר שהם כבר השיגו את הדירה , הם כבר שילמו מיליון וחצי שקלים על עלות הקרקע לחדר, זאת אומרת, הם מצאו מישהו שיממן להם את הכסף לקנות דירה בירושלים, תוסיף על זה גם את עלות המחיה, את עלות גני הילדים, עלות כל הדברים האלה. זה בחלק הזה של חוק ירושלים. זאת אומרת, יש כאן מקום שעקרונית מתייחסים אליו כמרכז הארץ, אין לו את התעשייה והתעסוקה שיש במרכז הארץ, אין לו את אפשרויות העבודה שיש במרכז הארץ, ומצד שני מתייחסים אליו כאל מרכז הארץ וכל ההטבות שניתנות לכל הישובים מסביב, הוא לא מקבל. אם הממשלה רצתה לרוקן את ירושלים, היא הצליחה. היא הצליחה להוציא זוגות חרדים לביתר עילית ולמודיעין עילית, זוגות חילוניים למודיעין ולא למעלה אדומים משום מה.

לא משום מה.

כי עצרו שם את הבנייה. מצליחים וממשיכים להצליח והאפשרות היחידה איכשהו לזוג צעיר לגור בירושלים זה בחניון סגור. זה המקסימום אליו הוא יכול להגיע, לגור באיזשהו חניון חנוק שהרב מוזס לוקח את כולם לשם. זאת בסופו של דבר האפשרות. מי שנפגע מזה, זאת עיר הבירה. לעיר הבירה אסור להיראות כך.


אני רוצה להתייחס לנושא התקציב. אני מבקש ממך, גם כיושב ראש המפלגה שלי ולא רק כיושב ראש ועדת הכספים, להיכנס לנושא הזה ולקרוא לאוצר ולהושיב את האנשים.

בגללך אני בבוץ הזה כבר כמה שבועות. עכשיו אתה קורא לי?

אני מכיר אותך אדוני היושב ראש הרבה מאוד שנים, אתה הבוס שלי הרבה שנים ולא היו לי הרבה בוסים. כשאתה רוצה לצאת מבוץ, אתה עושה את זה מאוד מאוד מהר. כשאתה אומר לי שאתה כמה שבועות בבוץ, זה אומר שעוד לא קיבלת החלטה להוציא את עצמך מהבוץ. ביום שתחליט לצאת, אתה תהיה בחוץ. תודה רבה לך אדוני.

זאת אומרת, תראה מה עשית, עכשיו אם אין פתרון לירושלים, זה פשוט כי לא רציתי. זה המצב. לא, זה לא המצב. אני אומר לך שזה לא המצב.

אני מבקש ממך באמת, קח את האנשים. דיברו על זה גם בוועדה הקודמת לפני שבועיים. קח את האנשים ותושיב אותם לישיבה.

אתה מתקשר אלי ולפני שאתה אומר לי בוקר טוב, אתה אומר מה קורה עם ירושלים ומה עשיתי. באמת, קודם תגיד בוקר טוב. בסדר. אני אעשה מה שאפשר. תודה רבה הרב פינדרוס.


אני מבקש מנציגי הממשלה להתייחס לחוק. לפני שאתם מתייחסים - קודם קרן טרנר ממשרד האוצר ואחרי כן עורכת הדין הראל ממשרד המשפטים. – אני רוצה לומר מה תמונת המצב.


בעצם מה שאנחנו מציעים בחוק הזה, אנחנו מציעים את מה שהשלטון המקומי רוצה לגבי הרשויות המקומיות. הוא רוצה את מענקי האיזון בחוק וזה חלק מחקיקת שלטון מקומי שנמצאת כאן, כמובן בנושא של אזורי עדיפות, כמעט כל הנושאים שמופיעים בחוק הזה. זאת דרישת השלטון המקומי לגבי כל הארץ.


אני רוצה לומר שני דברים. דבר אחד כבר אמרתי והוא נאמר כאן על ידי החברים האחרים והוא שירושלים היא עיר הבירה. מדינה מתורבתת, מסודרת ונורמאלית מתייחסת אחרת לעיר הבירה שלה מאשר היא מתייחסת לכל הישובים האחרים במדינה, מה גם שאנחנו מדברים כאן בעיר בירה שהיא ירושלים. בניגוד למקומות אחרים בהם עיר הבירה היא עיר הבירה וזהו, ירושלים היא עיר שכל העולם מסתכל עליה. המציאות הזאת בה תהיה שביתה בשירותים העירוניים ולא יפנו אשפה או כל דבר שיקרה, כל העולם רואה. זאת המראה של מדינת ישראל כלפי כל העולם.


יש סיבה שנייה. אם ירושלים הייתה עיר בה סוג האוכלוסייה היה סוג אחד פחות או יותר, בסדר, אז הייתם באים והייתם טוענים, אתם הממשלה, שזה אותו דבר כמו כל המקומות. הייתם אומרים שנכון, זאת עיר הבירה , אבל אנחנו עדיין לא בלוקסוס הזה של להעדיף את עיר הבירה. ירושלים היא עיר מסוג שונה, גם אם היא לא הייתה עיר בירה. יש בה ערבים ויש בה יהודים. יש בה כל מיני סוגי תושבים. באופן משמעותי, ואני מדבר רק על ערבים ויהודים, אנחנו מדברים על משהו מאוד דרמטי. אין את זה באף עיר בארץ, אפילו בחיפה שיש אוכלוסייה ערבית, אפילו בתל אביב עם יפו שיש אוכלוסייה ערבית, יש ישובים ערבים ויש ישובים יהודים. ירושלים היא העיר היחידה שראש העיר צריך להתמודד עם קשיים שאף ראש עיר לא מתמודד אתם. המשמעות של אי מתן שירותים מוניציפאליים כפי שצריך, ואין יכולת לפתח מקומות ולעשות דברים, יש לה גם השלכה מדינית. זאת לא רק השלכה עירונית. המשמעות של העניין היא שמדינת ישראל לא יודעת להתנהל בדברים הכי רגישים שלה.


לכן החלטות שחייבות להתקבל בעניין הזה, חייבות להתקבל באופן שונה מאשר מתקבלות באופן שיגרתי לגבי שלטון מקומי. אני מכיר את הדיונים ואני יודע מה הדיונים לגבי הרשויות המקומיות.


ירושלים היא עיר גדולה, היא העיר הכי גדולה במדינה והיא בעצם הייתה צריכה להיות באמת בפורום ה-15, גם מבחינת הגודל שלה, גם מבחינת ההיקף שלה, גם מבחינת התעשייה שצריכה להיות בה, אבל היא לא מתקרבת בכלל לפורום ה-15. רעננה נמצאת לפניה. רעננה היא עיר מאוד חשובה ואני מאוד אוהב אותה. אני לא בטוח שמישהו בכלל מסתכל על העיר הזאת מלבד אלה שגרים שם. מדינה שמתנהלת בצורה כזאת, הופכים את המצב לבלתי נסבל מבחינה מדינית, מבחינה חברתית, מבחינה כלכלית וזה חוסר שכל וחוסר חזון.


אמרתי את דעתי ועכשיו קרן טרנר, את ברשות דיבור. את גם שלחת לי מכתב תאמרי את עמדת הממשלה. לאחר מכן עורכת הדין עדנה הראל.

אני חושבת שחשוב להגיד שהממשלה משקיעה בשנים האחרונות הרבה מאוד בירושלים. אני מבינה שהעירייה עושה הפרדה חדה בין התקציב השוטף לבין תקציב הפיתוח, אבל עדיין חשוב להבין אל מול ההיקפים שהשקענו בשנים האחרונות 700 מיליון שקלים בתוכניות פיתוח לתיירות, לצמיחה, לפארקים, למשוך אוכלוסיות חזקות לעיר וזה לא דבר של מה בכך. יש תוכנית נוספת שנבדקת היום, דבר שיעמיד על כמיליארד שקלים.

כמה הוצאתם?

700 מיליון שקלים, כמו שדיווחתי בישיבה הקודמת של הוועדה.

אני יודע. עכשיו אנחנו נכנסים לדיון ה מעשי. מה שאמרת בפעם הקודמת, זה היה קמפיין של הממשלה ועכשיו אנחנו צריכים להיכנס לפרטים.


השקעתם 700 מיליון שקלים, מתי?

אלה תוכניות שהחלו ב-2004.

עד 2013.

התוכניות החלו ב-2004.

עכשיו אני רוצה לדעת לשם מה השקעתם את הכסף הזה. לאיזה צורך?

אני יכולה לפרט.

לשם מה השקעתם את הכסף הזה? אמרת לעודד אוכלוסיות חזקות לבוא לירושלים. בדקתם האם זה קרה או שסתם השקעתם כסף לריק? מאז 2004 זה קרה? מאז 2004 ועד היום, 2011, באו אוכלוסיות חזקות לירושלים? היה עדיף לתת את הכסף הזה לישיבות. הרי לא יצא מזה כלום. בדקתם?

כן. בדקנו. קודם כל צריך לומר שגם התוכניות האלה נעשו עם העירייה.

לא, העירייה לא מעניינת אותי עכשיו. עכשיו מעניינת אותי הממשלה. אני שואל האם השקעתם כסף מ-2004 כדי להביא אוכלוסיות חזקות לירושלים ומה קרה מאז 2004? האם באו אוכלוסיות חזקות או עזבו אוכלוסיות חזקות?

קודם כל, התוכניות האלה הן בשלבי ביצוע. את הפארקים, את שדרות הפארקים ושביל האופניים אתה עוד לא רואה.

זאת אומרת שעוד לא קרה כלום. אז מה את אומרת לי 700 מיליון שקלים?

האוכלוסיות החזקות לא יכולות לבוא כי אין להן איך לנסוע עם האופניים בשבילים? איך הם יגיעו?

אני שואל ברצינות. אני לא שואל כדי להקניט אלא אני שואל ברצינות כי אני הולך לקיים על זה דיון. הממשלה השקיעה כסף. אני קיבלתי את מה שאת אומרת. את לא יכולה לחזור בך עכשיו מזה ולומר שעוד לא רואים את הפארקים. אז לא רואים את הפארקים. משקיעים כסף. כמה השקעתם מאז 2004? כמה הממשלה השקיעה עד 2011 בנושא הזה?

אין לי את החלוקה.

בערך. 100 מיליון?

מעל מחצית הסכום.

בערך 400 מיליון שקלים.

400 מיליון שקלים. בדקתם ?

כן אדוני היושב ראש.

בבקשה. שם ותפקיד.

שרית גולדשטיין ממשרד ראש הממשלה מהאגף שמרכז את שתי התוכניות הממשלתיות הגדולות בירושלים.


ברשותך, אני אפרט את שתי התוכניות ותראה באמת מה זה תקציבי הפיתוח שקרן דיברה עליהם.

את מבינה מה השאלה שלי.

בהחלט. אתה רוצה לדעת מה הושקע, מה רואים ומה זה תרם.

נכון.

בהחלט. זה משהו שאנחנו בודקים והוא עומד בראש מעיננו. תוכנית אחת מדברת על תמיכה כלכלית לירושלים וזה באמת היכן שהממשלה רואה את ירושלים בעוד חמש שנים, בעוד עשור, בעוד 15 שנים וכן הלאה. פעם אחת אנחנו משקיעים בכל הנושא של התעשייה ולטובת העניין הזה הוקצו – את המספרים המדויקים אין לי אבל אני יכולה להגיד שבשתי התוכניות עד עכשיו הוקצו בערך 400 מיליון שקלים – מענקי עידוד למפעלים מעבר לחוק עידוד השקעות הון, מעבר למענקים של חוק עידוד השקעות הון, הקצינו מה שנקרא מענקי ארנונה למפעלים. כל זה באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים כמובן.


אזור תעשייה עטרות פותח ושווק כולל פיתוח. אנחנו מממנים את שתי המינהלות, גם בעטרות וגם באזור תעשייה הר חוצבים.


כל המענקים האלה, מענק לעובד עובר או עובדים של היי-טק שהגיעו, במספרים אולי זה אולי לא נראה הרבה, אבל עד היום באמצעות התוכנית הזאת הגיעו 500 אנשים. עד היום, משנת 2005, אז בפועל התחילה לפעול התוכנית, הגיעו כ-500 עובדים לירושלים, עובדי היי-טק, אוכלוסייה יצרנית, איכותית, אוכלוסייה חזקה.


כמו שקרן אמרה, אלה תהליכים שאורכים זמן. לא מספיק לבוא ולתת לעובד מענק של בין 1,000 ל-1,500 שקלים בחודש אלא אתה צריך לייצר בשבילו מסגרת תרבותית. גם על זה התוכניות האלה עובדות. אם אנחנו מדברים על הנושא של תרבות בירושלים, תוכנית גן העיר העתיקה שהיא הצד השני, הנדבך השני, באמצעות התוכנית הזאת יצרנו שני פסטיבלים וכשאני אומרת יצרנו, זאת הרשות לפיתוח ירושלים והקרדיט הוא לא על משרד ראש הממשלה, כמובן בשותפות אתנו, עם משרד האוצר ועם משרד התיירות.


מדובר על פסטיבלים שבשנים האחרונות הביאו אנשים.

זה פחות מעניין עכשיו. אותי מעניינת השאלה העיקרית. מ-2004 ועד 2011, האם נבדק האם בירושלים הייתה הגירה שלילית או חיובית?

יש את זה בשנתון.

אני אגיד לך למה אני שואל. אני יודע את התשובה. זאת שאלה רטורית. אני שואל מכיוון שהייתה הגירה שלילית, יותר עזבו את ירושלים מאשר באו אליה. זאת המציאות וזה אמור לגבי כל האוכלוסיות. אני לא יודע איך זה במגזר הערבי בירושלים, לא יודע מה המצב שם, אבל באוכלוסייה היהודית הייתה הגירה שלילית במשך השנים הללו. האם לא ישבו לבדוק? יש כאן הצעת חוק. באה עיריית ירושלים ובא ראש העיר ירושלים ואומר שכדי לאפשר לו להתמודד עם הבעיה שלא הצלחתם להתגבר עליה, עם כל התוכניות והשקעות הכספים ואני מאוד מכבד את זה ואני מעריך את זה, האם מישהו בממשלה בדק לעשות חושבים מחדש? משקיעים כסף, ואולי צריך להשקיע את זה בצורה שונה? אולי צריך לתגבר את זה, אולי צריך ללכת לסעיפים אחרים? האם הייתה איזושהי חשיבה אצל צוות בממשלה שישב?

חד משמעית כן.

ומה המסקנות שלו? אגב, מי זה הצוות הזה?

הצוות מורכב ממשרד ראש הממשלה, ממשרד התיירות, ממשרד האוצר, ממשרד התעשייה.

מתי ישבו בפעם האחרונה?

אנחנו ישבנו על זה גם במסגרות של תוכנית הצמיחה, תוכנית שאתה תיארת עכשיו, וגם במסגרת של תוכנית ---

מתי ישבו?

בשנה האחרונה ישבנו כמה פעמים.

ארבע פעמים.

ובדקתם את מה שמציע ראש העיר

לעניין ראש העיר ישבנו יחד.

בדקתם במסגרת הצוות שלכם מה שראש העיר מציע? אני לא שואל על ראש העיר אלא אני שואל על מה שהוא מציע. האם זה גם עלה לדיון?

נבדק.

והחלטתם לדחות את זה.

לא.

לתת אזור עדיפות בחינוך, בכל מה שמופיע בחוק הזה.

מה שהציע ראש העיר הוא לתקצב את הפער שנפתח לו בשוטף ובעניין הזה דנו עם ראש העיר, דנו בפערים ולמה הם נוצרו. חשוב לומר שחוץ מתוכניות הפיתוח, לפי נוסחת מענק האיזון, ירושלים לא הייתה אמורה בכלל לקבל מענק איזון אבל היא מקבלת ויש בבסיס תקציב 2011 סכום של 170 מיליון שקלים למענק בירה.

זאת אומרת, הוא לא היה צריך לקבל בכלל.

אם ירושלים לא הייתה בסדרי עדיפויות של הממשלה.

אמרת שהוא לא היה צריך לקבל בכלל אבל נתתם לו 170 מיליון שקלים.

אני אומרת שלפי הנוסחה.

הוא אמר תודה כשנתתם לו את לו? כי לא היה מגיע לו.

זה לא מה שאמרתי.

אני שואל.

אני עונה. אמרתי שלפי הנוסחה הפשוטה, זה עניין תוצאתי. מכיוון שירושלים כן בסדר עדיפויות של הממשלה, יש מענק בירה. יש 170 מיליון שקלים. ראש העיר טען שיש לו פער בשוטף שנפתח. חשוב לומר שהעירייה הייתה בתוכנית הבראה והגיעה לאיזון. תוכנית ההבראה דיברה על קיצוץ הוצאות, פיטורי עובדים, והיא הגיעה לאיזון. עכשיו נפתח פער. באנו ובחנו גם מה קורה בשנים הבאות כי הכי פשוט זה לבוא ולהגיד שנפתח פער, קח שיק על סך שמונים מיליון שקלים. גם זה לא פשוט ואי אפשר לומר הכי פשוט, אבל בשנה הבאה זה מתרחב ומתרחב ומתרחב. גם אם היינו מציעים היום לא לסגור חצי מהפער ובוא אתה ראש העיר תעשה צעדים אחרים אלא נסגור את כל הפער, הבעיה הייתה הולכת ומחריפה.

מה אתם מציעים לו לעשות?

אני אגיע לעניין שהציג ראש העיר לגבי ההנחות והפטורים. בסוף דצמבר הציע שר הפנים להרחיב את ההנחות והפטורים בארנונה. פנינו לכמה רשויות ופנינו גם לעיריית ירושלים להבין במה מדובר. עיריית ירושלים אמרה שיש 10-20 מיליון שקלים שההשפעה התקציבית עליה. אנחנו שלחנו מכתב לשר הפנים ואמרנו שבלי להבין מה הן ההשלכות על השלטון המקומי, אנחנו חושבים שלא צריך להרחיב את הפטור. מרכז השלטון המקומי לא פעל לעניין הזה. זה נחמד שרוצים לצאת בסדר עם כולם, אבל הנציגים של השלטון המקומי לא אמרו דבר. עליכם זה משפיע עכשיו ב-10 מיליון שקלים אבל לא אתם ולא הנציגים שלכם אמרתם שום דבר לשר הפנים.

לא, את לא מתקדמת. לא הבנתי. אנחנו דנים עכשיו על ירושלים ולא מדברים על השלטון המקומי.

אבל הנה עשרה מיליון.

יש כאן נציג של משרד הפנים?

כן.

מה המשמעות של העניין? המשמעות של העניין היא שר הפנים אומר שצריך לתת פטורים, הוא אומר את זה גם לעיריית ירושלים ואתם אומרים שלא?

לא. הוא הציע להרחיב את הפטור. הוא פנה לשלטו המקומי.

הבנתי. את חוזרת עוד הפעם. בסדר. הבנתי. אני שואל מה עולה מדבריך. משרד הפנים אומר שהוא צריך לתת פטורים ואתם אומרים שלא בגלל שיש פער תקציבי.

לא, אנחנו לא אמרנו לא.

מה אתם אמרתם? אמרתם שהוא לא ייתן את הפטורים?

אנחנו אמרנו שצריך להבין את ההשפעה על השלטון המקומי.

הוא הבין. תאמיני לי שהוא הבין.

איך הוא הבין? השלטון המקומי לא הגיב בכלל?

את רוצה לענות לי על השאלה? השלטון המקומי לא נמצא כאן על סדר היום אלא עיריית ירושלים. עיריית ירושלים לא הגיבה?

כתבתם מכתב לשר הפנים? אנחנו כתבנו.

אין לי מושג על מה את מדברת. אנחנו יושבים במשרד הפנים או באוצר? כמו שהאוצר מגן על המדינה, הוא צריך להגן על השלטון המקומי ועל העיר ירושלים.

אולי אם חלק מהפער הרשות היא זו שתידרש לשאת, יכול להיות שהיא לא תבקש ממשרד הפנים להרחיב הנחות.

קרן, הבנתי. אתם תומכים בחוק?

לא.

באף סעיף בחוק אתם לא תומכים?

לא, אחד מהם אושר בחוק ההסדרים ולכן אי אפשר שלא לתמוך בו.

תודה. כל הכבוד. אני העברתי את החוק הזה. אתם צריכים להגיד לי תודה, אבל אתם לא אומרים. אתם רק עושים כאן כל הזמן קשיים.


אם כן, אתם לא תומכים בחוק.

לצמצם חלק ניכר מהפער ואחוז אחד מתוך תקציב העירייה, אני חושבת שזה כן עניין סביר שהעירייה יכולה לשאת. תקציב המדינה מקוצץ בהרבה יותר.

תודה. משרד הפנים.

אני אתייחס לנתונים התקציביים ולא לסעיפים שעוסקים בחוק בתכנון ובנייה כי לזה יתייחס בני זלמנוביץ מהלשכה המשפטית.


השר תומך בחוק, אבל אני ארצה להעלות כאן מספר נתונים תקציביים כדי לעשות איזשהו סדר ויישור קו.


משנת 2006 עד 2010 גדלו הכנסות העירייה ב-500 מיליון שקלים. מענקי המדינה לעומת זאת, בתקופה הזאת, קטנו ב-60 מיליון שקלים בלבד וזה משמעותי. בין 2006 ל-2010 יש קיטון ב-60 מיליון שקלים בין מה שהיה במענקי המדינה השוטפים לרשות. אני לא מדבר על תוכניות פיתוח. זה לעומת גידול של 500 מיליון שקלים בהכנסות העירייה הכלליות.


העירייה לא זכאית למענק איזון לפי נוסחת גדיש. מענק הבירה ניתן כל השנים האלו יותר או פחות. בשנת 2010 הסכום עמד על 185 מיליון שקלים ובשנת 2011 הוא עומד על 170 מיליון שקלים בלבד. כרגע יש קיצוץ של 15 מיליון שקלים. בין 2007 ל-2010 גידול של 570 עובדים בעירייה.

מה הביא אתכם לקיצוץ של 15 מיליון שקלים במענק הבירה?

מענק הבירה, לא אנחנו קובעים את הגודל שלו אלא משרד האוצר קובע אותו.

קרן, למה הירידה?

המקבילה של ה-1,8 מיליארד של השלטון המקומי הוא 140 של עיריית ירושלים. הגדלנו את זה.

אנחנו פשוט לא הבנו את זה.

תאמיני לי שכשאת עוזבת את משרד האוצר, אני בא ל עבוד אצלך. איך עשית את זה עכשיו? את אומרת שזה לא ירד אלא זה גדל.

אני אסביר.

לא, אל תסביר. זה גדל. זאת אומרת, עיריית ירושלים בעצם, לפי הקיטון של מענקי האיזון, הייתה צריכה לקבל פחות אבל היא קיבלה יותר. זה מה שאמרת?

אני אציג מה היה מענק הבירה מ-2006 ועד 2010 כל שנה.

קרן, אם היית גבר ולומדת בכולל, היית גאון.

היפה הוא שקרן מצליחה להגיד את זה בלי להתבלבל.

היא יכולה להיות מנהלת סמינר. היא יכולה ללמד בנות. איזה פלפול. אומר לך ראש העיר שיש קיטון של 15 מיליון שקלים.

אני מסבירה.

את מסבירה שזה בכלל גידול. הוא לא רואה את זה .

זה הפער על שינוייו לבסיס.

אתה מבין עם מה אני צריך להתמודד? והיא לא הממונה על התקציבים.

מערך הבירה התחלק כדלהלן: בשנת 2006 הוא עמד על 150 מיליון בסוף, ואני לא מדבר מה היה בסיס ומה היו התוספות במהלך השנה. בשנת 2007 הוא עמד על 110 מיליון שקלים. בשנת 2008 הוא עמד על 192 מיליון שקלים. בשנת 2009 הוא עמד על 185 מיליון שקלים. בשנת 2010 הבסיס היה 146 מיליון שקלים ובסוף השנה הסכום עמד על 185 מיליון שקלים. הבסיס ב-2011 הוא 170 מיליון שקלים ואני לא יודע מה ייגמר בסוף השנה.


זה לגבי מענק הבירה.

קרן, כמה זה ל-2012?

175 מיליון שקלים.

עיריית ירושלים, בשנת 2010, מתנהלת באיזון שוטף. עיריית ירושלים, נכון לשנת 2010, לדוח רבעוני שלישי שהוא דוח לא מבוקר, מתנהלת באיזון שוטף והגירעון המצטבר לא גדל בדומה לשנה הקודמת.


תקנות הארנונה שהשר פרסם לאחרונה שבעצם מגדילות את הזכאים להנחה, העירייה רשאית לאמץ אותן אבל לא חייבת, למרות שנכון לומר שרוב הרשויות בארץ נוהגות לאמץ אותן ככתבן וכלשונן.

מה אתה מציע לעשות? אתם תומכים בחוק?

השר והמשרד תומך בחוק.

תודה רבה. אני מודה לך. עורכת הדין הראל, משרד המשפטים.

אני חושבת שלשלב הזה של הדיון, כאשר עוד לא דני בסעיפים עצמם, יש שתי סוגיות עיקריות שמהבחינה המשפטית כדאי לשים עליהן דגש.

משרד המשפטים תומך בחוק?

משרד המשפטים, אין לו עמדה כמשרד ובכל הכבוד, לממשלה יש עמדה אחת. העמדה של הממשלה הייתה לתמוך אך ורק בקריאה הטרומית ואחר כך החוק יקודם בתיאום, קרי, לא יקודם אלא על פי תיאום עם הממשלה, על פי הסתייגויותיה כפי שהוצגו בפני ועדת השרים. כך שלא ברורה לי השאלה כלפי שרים בנפרד או כלפי משרדים בנפרד.

לא, חשוב לי לדעת כי הדיון עכשיו הולך להיות דיון מקצועי.

נכון. מהבחינה המקצועית אני אשמח להסביר את הסתייגויות משרד המשפטים.


הסתייגויות משרד המשפטים המהותיות הן בעניין דיור בר השגה שלהן תוכל להתייחס הגברת כרמית יוליס.

כן, אבל היום לא נספיק. בישיבה הבאה.

בסדר.

ג'ומס, חיכיתי לך מהבוקר.

כן, אבל אתם מחרבים את המדינה בהרבה ועדות ולא בוועדה אחת, כך שאני צריך לעבור מוועדה לוועדה.

בעניין עדיפות לאומית שגם הייתה התייחסות רבה על ידי הדוברים הקודמים, וגם בכל הכבוד, זה בתחום הטיפול שלי.

לגבי הנושא של מענק הבירה, לעגן את זה בחקיקה, יש לכם בעיה עם זה?

אני רוצה ברשותכם להסביר.

כן, תעשי את זה בקצרה.

לפני שאת מסבירה, אני רוצה לומר משהו. יש קביעה של היועץ המשפטי לממשלה מלפני הרבה שנים שהממשלה חייבת להופיע בוועדות בקול אחד. האם זה בוטל?

לא. זה מה שאמרתי לפני רגע.

אם כך, לכו הביתה ותחזרו בקול אחד.

היא אמרה.

אני לא מסכים. הם צריכים להופיע בקול אחד, זה נכון, אבל אני רוצה לשמוע את הדעה המקצועית של כל משרד ומשרד כשיש חילוקי דעות. עמדת הממשלה היא אחת. היא אמרה שעמדת הממשלה היא לתמוך בחוק בקריאה טרומית.

בלבד.

בלבד.

באיזה קריאה אנחנו עכשיו?

אנחנו מכינים את זה לקריאה ראשונה וכאן צריך תיאום בין המשרדים.

התיאום הוא בהתאם לעמדות המקצועיות ולהערות המקצועיות של המשרדים השונים.


לעניין הערות משרד המשפטים, בהיבט המשפטי של ההצעה בדגש של סוגיית העדיפות הלאומית. נאמר כאן שמדובר בירושלים בירת ישראל, הכיצד אין התייחסות מיוחדת. צריך להזכיר שיש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל שכולל בסעיף 4 לו גם התייחסות למענק הבירה וגם התייחסות לעדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה. הואיל והסעיפים האלה נמצאים, החוק כבר נותן את דעתו לעניין הזה והוא חוק יסוד, והפעולות כמו הפעולות שמשרד ראש הממשלה הצביע עליהן, הן פעולות שאי אפשר היה לעשות אותן אלא על פי ההסמכה המיוחדת הזאת והן גם הבסיס למענק הבירה שהוא התייחסות ייחודית לעיר ירושלים. אפשר להתווכח על הגודל, אפשר להתווכח על הצרכים, אבל מבחינת ההסמכה המשפטית, היא קיימת נכון להיום בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.


לעומת זאת נושא עדיפות לאומית באופן כללי הוסדר ושונה באופן יסודי החל ממחצית שנת 2009 בדיונים במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, פרק כ"ו, שנדונו בפרוטרוט בוועדה הזאת, ככל הזכור לי בראשות אדוני.


מאוד הייתי רוצה שאדוני יקשיב לי.

אני מקשיב לך. אני עושה שני דברים ביחד, וזה בסדר.

אני שמחה. אומרים שבדרך כלל רק נשים יודעות.

אבל אני למדתי מכן.

יש שינוי. הממשלה החליטה לשנות את זה.

חוק ההתייעלות הכלכלית, פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, וככל שזכור לי אדוני ישב בראש הוועדה שדנה בחוק ההתייעלות הכלכלית לפני שנה וחצי ואישר את פרק כ"ו.

נכון, וגם בתקציב האחרון לגבי המעמד המיוחד של ירושלים בחוק עידוד השקעות הון.

נכון.


פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית משנה את ההסדר לעניין קביעת עדיפות לאומית, אחרי פסק דין ועדת המעקב, וקובע הסדר שכל נקודת המוצא שלו שונה לחלוטין. קודם כל, נתחיל בזה שאין היום אזור עדיפות לאומית א'. אין משמעות ואין תוכן לאמירה הזאת שהמציעים מבקשים ליצוק לעיר ירושלים. אין היום אזור עדיפות לאומית א'. מה שיש, מה שקבעה הכנסת בחקיקה שלה על פי הצע ת הממשלה, זה להסמיך את הממשלה לקבוע אזורי עדיפות לאומית לעניינים שונים, בנושאים שונים, לתקופות שונות לפי העניין ובהתאם לשיקולים שהממשלה הוסמכה לשקול תוך דיווח לכנסת.


במסגרת הזאת למשל, ואני אתן לאדוני דוגמה, נקבע כי עדיפות לאומית נקבעה העיר לוד לעניינים הספציפיים והבעיות שלה לתקופת טיפול מסוימת. נקבע אזור עוטף עזה נוכח המציאות הביטחונית שהוא מצוי בה לעניינים מסוימים ולתקופה מסוימת. מה המשמעות שייאמר בחוק, אחרי אותם סעיפי הסמכה, ואולם ירושלים תהיה אזור עדיפות לאומית א'? זאת אומרת שהיא תקבל את מה שצריכה שדרות? שהיא תקבל את מה שצריכה לוד? אין משמעות לזה במבנה של חוק אזורי עדיפות לאומית הקיים.

הבנתי. לא צריך להאריך. אנחנו מבינים מהר. אני שואל לגבי מענק הבירה. מה עמדתכם לגבי מענק הבירה?

אנחנו חושבים שהסעיף הקיים היום בחוק יסוד: ירושלים נותן מענה נכון ומספיק לסוגיה של מענק הבירה.

ועל מס ערך מוסף?

מס ערך מוסף, אנחנו מתנגדים אבל את זה צריך להסביר על בסיס ההתנגדות לדיור בר השגה. זה לא עומד בפני עצמו. הקושי שם הוא קושי שכרוך בקשיים המשפטיים בדיור בר השגה.

הבנתי. עכשיו יש לי עוד שאלה אחת. אני עובר על החוק, על כל סעיפיו, סיכום הדברים שלך הוא כדלהלן. חוק עידוד השקעות הון מיותר, הנושא של אזור עדיפות א', אסור לעשות אותו בגלל שהוא בעצם לא רלוונטי בגלל מה שקורה עם כל הנושא של אזורי עדיפות, דיור בר השגה ומס ערך מוסף, אתם מתנגדים לו.

יש קשיים שאנחנו רוצים להסביר לוועדה.

כן, בסדר. מענק הבירה, מיותר כי יש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. הדבר היחיד שאולי אתם תומכים בו זה שמירת דינים. זאת אומרת, למה תמכתם בממשלה בחוק הזה בקריאה הטרומית? למה? לא חבל על הכסף של הדפים האלה?

קודם כל, אני חושבת שככל הנראה הממשלה חשבה שחשוב לקיים דיון שבו תלובן מעמדה של העיר ירושלים.

הממשלה לא ליבנה את זה?

מה הסמכויות שיש והראיה שכל כך הרבה חברי כנסת חתומים על ההצעה הזאת, שיש מקום לקיום הדיון אחרי קריאה טרומית.

למה לא תהפכו את זה להצעה לסדר?

בתור דיון בו הממשלה תסביר את עמדותיה. לכן כל הטיעונים האלה היו בפני ועדת השרים וועדת השרים אמרה בדיוק את האמירה הזאת.


מעבר לזה אני רוצה לומר לאדוני עוד דבר בגדר תשובה.

כן. משפט סיום.

לעניין דיור בר השגה, לא שמעת את ההסתייגויות. יכול להיות שההסתייגויות מאפשרות ולא אומרות לחלוטין שאין על מה לדבר.

זאת אומרת, אתם נותנים לנו קרן אור. בסדר. ג'ומס, רצית לומר משהו? אני רוצה לנעול את הישיבה.

תנעל. אני חושב שהכל ברור.

מה ברור לך? לא היית בדיון וכבר ברור לך?

כן. חילקו סוכריות לאורי אריאל ולחברים אחרים אבל אף אחד לא התכוון ברצינות. הסוכרייה היא עם עטיפה ריקה מתוכן ולכן אני מציע לכם לעשות דבר הרבה יותר פשוט. תוסיפו מאה מיליון שקלים בהעברה תקציבית למענק הבירה. יש סעיף, יש מקום, תביאו את זה לכאן בשלוש קריאות, מאה מיליון שקלים ונגמר העניין.

לא שלוש קריאות. אפשר לעשות את זה בהעברה תקציבית רגילה.

רק אם האוצר יביא. אם האוצר לא מביא לך, אתה צריך שלוש קריאות. תגיד מאה מיליון שקלים לסעיף קיים, אתה רוצה לתת מאה מיליון שקלים מענק בירה, עושים את זה והעניין נגמר. למה לך לעשות את כל התרגיל הזה?

זה רעיון.

נכון. גם באתי וגם נתתי לך עצה. תציע הצעה ונראה איך מעבירים מאה מיליון שקלים.

אם אנחנו נשנה את ה חוק הזה ונוסיף מאה מיליון בחוק, אתה תטען נושא חדש?

לא. מה פתאום?

בסדר.

נושא חדש בהגדרה הוא נושא פוליטי.

לא. נושא חדש הוא לא נושא פוליטי.

נושא חדש הוא פוליטי. עדנה, נכון?

למה אתה שואל אותה? יש יועצת משפטית לוועדה.

עדנה, אני צודק?

לא, אל תתערבי בזה.


אני מבקש לסכם את הישיבה. קרן, אני עכשיו מבין למה ראש העיר לא אמר לכם תודה. אתם חייבים על פי חוק יסוד – וטוב שעדנה הראל הביאה את זה – לתקצב את מענק הבירה של ירושלים. אתם יכולים להיות רשעים ואתם יכולים לתקצב אותם בקצת ואתם יכולים לתקצב אותם בהרבה. זה תלוי בהתנהלות. הפעם תקצבתם אותם במעט, עם כל מיני תירוצי סרק של מענקי האיזון. אין השלכת רוחב לדיון על ירושלים לגבי השלטון המקומי. המילה שלטון מקומי שעלתה כאן, מיותרת לחלוטין והיא נוגדת את חוק היסוד כיוון שחוק היסוד קובע במפורש, לא בחקיקה רגילה, שירושלים בירת ישראל, יש לה מעמד מיוחד, יש לה תקצוב מיוחד, יש לה מענק מיוחד בכל נושא. אם אנחנו נבוא ונעשה חוק שתל אביב צריכה לקבל משהו מיוחד, יקום משרד המשפטים וכל אחד מחברי הכנסת ויגיד שיש לזה השלכת רוחב וזה לא שוויוני. המקום היחיד שעל פי חוק היסוד, לא רק שמותר לעשות את זה אלא חייבים לעשות את זה, זאת ירושלים. זאת נקודת המוצא.

אבל זה צריך להיות מידתי, סביר ובאופן יחסי. לא אמרתי שלא.

לא ביקשתי אישור של משרד המשפטים למה שאני אומר. אני אומר לך שזה צריך להיות מידתי ומידתי, אם זה היה 185 מיליון שקלים ואתם מורידים את זה ל-170 מיליון שקלים, אתם עוברים על חוק היסוד כי זה לא מידתי. הטיעון שלכם הוא מענקי האיזון. המחוקק אמר בחוק יסוד לא להסתכל על מענקי האיזון. אתם הורדתם את זה באופן לא מידתי. אתם מתייחסים לירושלים כמו שאתם מתייחסים לכפר ירקא ומאוד חשוב לי שתעזרו לירקא ואתם לא עוזרים.


כל הטיעון של מענקי האיזון ולעשות השוואה שכאן הורדנו ואז אנחנו גם מורידים כאן וממילא זאת העלאה, זה פשוט נגד חוק היסוד. ירושלים נמצאת מחוץ לדיון העקרוני. נקיים דיון עם משרד המשפטים ונקיים דיון אתכם האם כל הדברים האלה נכונים, ואני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת אורון.

זה לא קשור לדיור בר השגה שעדנה עוד לא עמדה את עמדתה.

לא אמרתי שאנחנו מורידים את החוק. אני אומר שמכיוון שהרשות המבצעת לא עושה את תפקידה בעניין של מענק הבירה, אנחנו במסגרת החקיקה הזאת נכתוב מאה מיליון שקלים שחייבים להוסיף למענק הבירה בהוראת שעה. אנחנו נעשה את זה. אני כבר כל כך עצבני על הממשלה שכבר הייתי שם מאתיים מיליון.

זה הרגע לצאת.

אני מסכם. הדיון לכן צריך להיות דיון ענייני לגבי הנושא של ירושלים מבלי שתהיה השלכת רוחב.


אני פונה אליך אדוני ראש העיר, ההחלטה היא בידיך. חלק מהחברים כאן סבור שאתה צריך להכריז על שביתת נשק, על הפסקת אש, ולהתחיל לקיים דיון, ולא נאמר זמן.

עד סוף הקדנציה.

לא אמרתי את זה.


אדוני ראש העיר, אני מאוד מודה לך.

תודה רבה לך.

אני מודה לכל המשתתפים ואני מודה לחברי הכנסת. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה

אני פותח את הישיבה מחדש. אני מתנצל. חבר הכנסת אלכס מילר עזב את ועדת הכספים ועבר לוועדת החינוך. במקומו באה חברת הכנסת ליה שמטוב מסיעתו. בירכתי אותה על הצטרפותה לוועדת הכספים. היא תורמת לדיונים כאן תרומה חשובה.


אני מבקש להודיע שחברת הכנסת ליה שמטוב מחליפה את חבר הכנסת מילר בראשות ועדת המשנה לעסקים קטנים ואני מאחל לך הצלחה.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00