הכנסת השמונה עשרה

PAGE
21
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות –

31.1.2011

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 419

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ו בשבט תשע"א (31 בינואר 2011), שעה 10:45

תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה) התשע"א - 2011.

חברי הועדה: חיים כץ – היו"ר

סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל
עו"ד יעל כהן

לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

גל כהן


משרד הבטחון

יעל פרומן

יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עדנה הראל

ראש תחום יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת פרוקצ'ה

רפרנטית בטחון באג"ת, משרד האוצר

דני גלושנקוב

רפרנט השכלה גבוהה באג"ת, משרד האוצר

אייל רק


עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

רס"ן אביעד מן

אכ"א – ראש מדור ת"ש מילואים

סרן אילן רויזמן

פצ"ר – ע' יועמ"ש פרט

יעל טור כספא

יועצת משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

זיו מאור

אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה

אורי קידר

יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה ע"ש דוד בן גוריון

אורי מיכאל

דובר הוועדה

נועה בן שבת

יעקובית ישפה – מתמחה

וילמה מאור

רות לובין, חבר המתרגמים בע"מ

תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה) התשע"א - 2011

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

היום, יום שני בשבוע כ"ו בשבט, 31 בינואר 2011, הנושא שעל סדר היום, תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה) התשע"א - 2011.

בדיון האחרון אנחנו סיימנו לקרוא את התקנות ונשארו כל מיני שאלות פתוחות. נציגי האוצר, עכשיו יש פה, איפה נציג האוצר?

אני כאן אבל נציגי הלשכה המשפטית של האוצר בדרך.

כמה זמן אנחנו צריכים לחכות להם?

מספר דקות, הם תקועים בדרך.

הם לא יודעים להגיע בזמן?!

חלק מהדברים שהועלו, הגיעו אלי כמה תיקונים בנוסח שאולי אפשר לקרוא אותם

ולהתייחס אליהם.

נחכה ללשכה המשפטית שלהם, אם לא אז אני סוגר את הישיבה ואומר להם: תודה רבה ולהתראות.

אנחנו יוצאים להפסקה לרבע שעה, אני מקוה שאנחנו נחדש אותה באחת עשרה ורבע ושתדעו שהיום המליאה מתחילה מוקדם ויש לנו פרק זמן מאד קצר.

אדוני היו"ר, אני מציע שנתחיל את הדיון.

לא, אני צריך תשובות.

יש תשובות.

אה, יש תשובות?

טוב, בואו נתחיל. או.קיי. מחדשים את הישיבה. אנחנו מחדשים את הישיבה. ורשימת השאלות שנרשמה בדיון האחרון, מי יתן לנו תשובות?

אני אתן תשובות.

מי גבירתי? לפרוטוקול.

יעל כהן מהלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. אני מתנצלת על האיחור. אני אתחיל לפי הרשימה שרשמתי לפניי.

מה שאת רוצה.

שאלה ראשונה שנשאלה היא לגבי הערכת משך הזכאות להטבה למי שמשרת בקבע. בענין הזה הסברנו בועדה ודיברנו גם אחר כך עם היועצת המשפטית של הוועדה שמשך הזכאות של חמש שנים מתוך השירות הסדיר קבוע כיום בחוק. בחקיקה ראשית אין לנו אפשרות לסטות מזה במסגרת התקנות. הצענו ליועצת המשפטית שבמסגרת התקנות נמחק את האיזכור "שנותיו חמש שנים" שלמעשה לא מוסיף דבר כי הוא ממילא קבוע בחוק ואז, אם יתוקן החוק, תיקון החוק יחול באופן אוטומטי על התקנות ואנחנו מבינים---

מה זה אומר אם יתוקן החוק?

אני אשלים, אנחנו מבינים שבכוונת משרד הבטחון ליזום תיקון חקיקה ממילא---

לא, לא, אני, אני מוכן להגיש הצעת חוק ואני רוצה התחייבות שלכם לפרוטוקול שאתם תתמכו בחוק בוועדת שרים.

אני לא מוסמכת לכך.

אני לא סומך על
משרד הבטחון. מנסיוני הדל, זה יכול לקחת עשרים שנה וזה לא יהיה.

אני לא יכולה להתחייב בשם המשרד.

מי יכול להתחייב?

הבעיה שלנו זה משרד הבטחון.

מי יכול להתחייב, שכשאני אניח הצעת חוק, ואני לא סומך על משרד הבטחון, שלא אחכה למשרד הבטחון.

אף אחד מאתנו לא יכול להתחייב בשם וועדת שרים לחקיקה, כי השרים שם יצביעו, אנחנו מעריכים - - -

לא, שמשרד האוצר יתחייב בשם שר האוצר, או בשם שר המשפטים, אם שר המשפטים יתחייב, זה מספיק לי, אם שר האוצר יתחייב זה גם מספיק לי.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הבטחון. אנחנו קידמנו הצעת חוק בנושא הזה.

עזוב, מנסיוני הדל, תגיד לי שאתם מתחייבים במשרד הבטחון לאשר לי הצעת חוק פרטית, שאם אתם תשיגו אותי אני אעצור, אבל מאחר ואני יודע איפה אני חי, בתוך עמי אני חי, אז אני יודע מה יקרה.

אני אומר לך, שאנחנו הגשנו הצעת חוק במסגרת כל מיני תיקונים לחוק קליטת חיילים משוחררים, זה נפל בסופו של דבר בוועדת שרים לחקיקה בגלל תיקון אחר, אבל התיקון הזה זה תיקון שאנחנו מתכוונים לעשות אותו בכל מקרה.

רגע אז לא הבנתי.

כנראה שאתה לא מבין מה אני מדבר אתך.

משרד הבטחון תומך, משרד ראש המשלה תומך אז מה נשאר?

משרד הבטחון לא תומך, משרד הבטחון מקדם את זה.

משרד המשפטים גם מסכים לתיקון של החוק , הצעת חוק ממשלתית.

אז מה אתם מבקשים, שנעכב את התקנות? מאחר ואני מכיר אתכם, מנסיוני הדל, לא סומך עליכם. הרווחתם את זה ביושר. כל קידומי החוק של המערכת המשפטית הממשלתית, הולכים כל כך לאט והעסק כל כך לא עובד שאני לא סומך עליכם, אני רוצה תמיכה שלכם בהצעת חוק פרטית. אם אתם תשיגו אותי אני אסיר את הצעת החוק הפרטית ואלך על הצעת חוק ממשלתית, אם אתם תריצו---

אפשר להודיע על תמיכה בנוסח שעומד בפנינו. אדוני, אנחנו יכולים להסכים על העקרון ואנחנו נסכים לעקרון ואנחנו מודיעים בשם הממשלה שבכוונתנו---

תנסחו את הצעת החוק יחד עם היועצת המשפטית ואז אתם תראו אותה, תנסחו ביחד, לא סומך עליכם, הרווחתם את זה ביושר. אתם באים לוועדות ונותנים הצהרות בלי כיסוי, יותר מפעם אחת והממשלה תקדם אז אולי עם כיסוי---

אני מציעה שתצמיד את הצעת החוק שלך להצעת החוק הממשלתית וזה יהיה---

לא, זה לא יהיה בקדנציה הזאת, זה לא יהיה.

אנחנו מוכנים להתחייב שאנחנו נקדם החקיקה הממשלתית בנושא, אנחנו לא יכולים להתחייב שוועדת השרים - - -

תחזרו למשרדים שלכם, ותגידו שאתם מעכבים את התקנות, שראש הממשלה רוצה - - -

לא, לא, אני אקח את זה על עצמי.

אתם תחזרו למשרדים שלכם, תגידו שועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מעכבת תקנות שראש הממשלה רוצה לתת לחיילים משוחררים בשנתם הראשונה בפריפרייה ללימוד חינם, בגלל שהיו"ר שלה לא חושב שצריך "לדפוק" את הקצינים ואת החיילים שהולכים לסיירות.

אנחנו מסכימים גם, ולכן אנחנו מתכוונים ליזום הצעת חוק ממשלתית- - -

אבל אני לא סומך עליכם בענין הזה.

אז את זה אנחנו יכולים להודיע לשר, שאתה לא סומך עלינו.

תודיעו לשרים, שאני לא סומך.

חבר הכנסת חיים כץ, מכיוון אני קידמתי את הצעת החוק הזאת אני מוכנה לקחת על עצמי לקדם ביחד אתך את הצעת החוק שאתה מדבר עליה.

זה לא מספיק טוב, גילה.

מספיק טוב.

זה מה שאת חושבת - - -

אם הצלחתי לקדם את הצעת החוק הזאת, אז תבין למה זה מספיק טוב.

אני לא חושב שזה מספיק טוב, אם הם לא יודעים להביא התחייבות שלהם, אני לא אוציא מידי - - -

אבל הם לא קשורים לזה.

תקשיבי, ראש הממשלה הזה רוצה את זה?

אני רוצה את זה, מה זה קשור?

ראש הממשלה רוצה את זה? שיתן הוראה.

אבל אני אתן את ההוראה הזאת.

אבל את לא מוסמכת.

אבל איך קידמנו את החוק הזה? אין חוק יותר קשה מכל החוקים שאי פעם הוגשו.

גילה, אני לא רוצה לעשות אתך ויכוח בפורום הזה.

אתה תגיש הצעת חוק פרטית, אני אגיש את הצעת החוק הממשלתית, אתה תיצמד להצעת החוק וזה יעשה, תאמין לי, במהירות המירבית כמו שזה עבר יחסית.

מאחר ואני מכיר את הגורמים הממשלתיים, אני לא מאמין.

אבל זה לא כזה מסובך.

אני רוצה להעביר הצעת חוק ואני אעביר את זה, אני אעביר או לא אעביר את זה, אעביר או לא אעביר את זה, כשהכל סגור ואני לא חי בהתחייבויות, את לא יודעת להתחייב לזה.

אי אפשר. כן אבל אנחנו לא יכולים לעצור את התקנות לגבי הסעיף הזה. אנחנו מורידים פה כרגע את ההתניה של החמש שנים, אנחנו נתקן את החוק הכללי, שהוא נתמך על בסיס זה ולא עכשיו נעכב כל כך הרבה חיילם משוחררים ובוגרי שירות לאומי שכבר צריכים לקבל את הכסף שלהם בגלל הסעיף הזה.

אז אנחנו כן, בגלל הקצינים.

רגע, לא בגלל הקצינים, חס וחלילה, הקצינים יקבלו, אנחנו נדאג לתקן את הסעיף הזה יש פה הסכמה גורפת - - -

אם אפשר רק עוד הערה: החוק עצמו חל היום לפי התיקון של סעיף 7א' על כל מי שהשתחרר מהראשון בינואר 2010, זאת אומרת גם מי שהשתחרר ביום הראשון, יש לו עדיין ארבע שנים. במהלך ארבעת השנים האלה אני חושבת שיש לנו הרבה מאד זמן לעשות חקיקה ממשלתית וגם חקיקה פרטית ומה שיתקדם קודם יתקיים קודם.

תתחייבו. הנה, משרד הבטחון, אולי הוא מוכל להתחייב.

אדוני היו"ר, אני נציג אכ"א. לפי דעתי, לא צריך לעצור את יישום התקנות כי בסך הכל, מרבית הלוחמים שאתה ואני חרדים לגורלם בדיוק באותו מובן, באותו היבט לא ייפגעו. מרבית הלוחמים שהולכים לקצונה נשארים שנה, שנתיים, אנשים שנשארים בדרך כלל יותר משלש וארבע שנים כבר - - -

לא מענין אותי. מעל שלש, לא מעניין אותי.

זה נכון, אבל הם צריכים את החוק בשביל שנתיים, שנה מכינה ושנה ראשונה באוניברסיטה, זאת אומרת, הם יכולים להיות שלש שנים בקבע ועדיין לזכות בזה. אז אנחנו נתפוס עכשיו שמונים אחוז מהלוחמים, ובעוד שנה - - -

אביעד, זה בדיוק מה שאני אומר. הם לא פחותים מלוחמים רגילים, ואם הם גם רוצים אחרי השירות של השנתיים בסיירות לנסוע לחו"ל לשנתיים, זאת אומרת הם איבדו הכל.

בודאי.

והם איבדו הכל.

אבל בתוך שנה נוכל לתקן.

מי יוכל לתקן בתוך שנה?

יש חוקים שלוקחים - - -

לא, אין.

החוק הזה לקח לי שנה, והוא חוק מסובך מאד, תוך שנה.

נוכל לתפוס את הלוחמים של עכשיו, ומרבית הלוחמים כן יזכו לזה, מרבית הלוחמים הצעירים, הסגל, הממ"מים,

חיילים משוחררים זכאים, משוחררים שהשתחררו לאחרונה ואז את מי שיש קצונה- - -

יש זמן אבל שיתחייבו.

אנחנו מתחייבים לקדם חקיקה ממשלתית, אנחנו לא יכולים להתחייב על החלטה של ועדת שרים לחקיקה לגבי חקיקה פרטית שעוד לא הונחה. זאת ההתחייבות שאנחנו לא יכולים לתת, אנחנו יכולים להתחייב, סגנית השר מתחייבת פה כמו שהיא התחייבה וקידמה את החוק הזה, שאנחנו נקדם חקיקה.

סגנית השר, עם כל הכבוד וההערכה שאני מעריך אותה, ומעריך אותה, ואני מעריך אותה, לא יכולה להתחייב בשם ועדת שרים לענייני חקיקה. כשאת תבואי ממשרד ראש הממשלה ותביאי התחייבות של שר המשפטים, שהוא יושב ראש ועדת חקיקה לענייני חקיקה, שהוא תוך ארבעה חודשים, תוך חצי שנה, גומר חקיקה ממשלתית - תודה רבה. תוך שנה שהוא גומר חקיקה ממשלתית, שיבוא יושב ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, שר המשפטים, ויגיד: תוך שנה אני גומר חקיקה ממשלתית. היא לא יכולה להתחייב.

יבוא שר האוצר ויגיד שיתחייב בכתוב אבל אצלו זה בכתוב. הוא זוכר בעל פה, הוא שומע בעל פה.

אדוני גם כשמתחייבים בכתוב זה לא יוצא לפועל .

כל הגורמים העיקריים הרלבנטים לקידום חקיקה ממשלתית מהסוג הזה זה משרד הבטחון שהוא היוזם של תיקון מהסוג הזה, משרד האוצר שיושב פה, אנחנו משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה - - -

משרד האוצר לא שמעתי ממנו התחייבות.

הם מסכימים לתיקון הזה, זה מה שסוכם, זה מה שסוכם הם לא התנגדו לתיקון הזה. הגורמים הממשלתיים הרלבנטיים, לאישור הצעת חוק ממשלתית כזאת, כולם נתנו את הסכמתם הפנימית לקידום הצעת חוק ממשלתית כזאת בהקדם ולכן הודענו על זה כאן. הנוסח כמו שאמר לך נציג---

מה זה "בהקדם"?

כמו שאמר לך נציג משרד הבטחון, הנוסח עצמו כבר מוכן מכיוון שהוא הוכן אגב הצעת חוק אחרת, אני מניחה, נציג משרד הבטחון יוכל לתת את זה, הפצת תזכירים יכולה להיעשות בתוך מספר שבועות וההליכים הממשלתיים הם נוספים, אם מקדמים אותם באופן דחוף, וזה גם עוד ענין של מספר שבועות, מניחה שתוך מספר חודשים ספורים, מכיוון, ספורים, שלושה חודשים לצורך הענין, יכולה להיות מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית מהסוג הזה, ככל שמדובר באמת בהסכמה. מכיוון שיש פה הסכמה של כל הגורמים אנחנו מדברים על כוונה של הממשלה שהיא קונקרטית.

אני נותנת הערכת זמן מכיוון שמדובר פה על כוונה מתואמת של כל הגורמים הממשלתיים. אני לא יכולה ואני מבקשת, גם זה בפרוטוקול בשידור, לתת התחייבות לגבי הליכים שאינם בשליטתי, ועדת שרים לחקיקה אינה בשליטתי, גם שר המשפטים -בכל הכבוד- גם אם אני אתקשר עכשיו הוא לא יכול להתחייב.

הוא יכול.

בזמן ההליך הוא לא יכול.

הוא יכול, אין לך מושג מה שהוא יכול. אם הוא יכול לטרפד, הוא יכול גם לעשות.

תראה גם על החלטת ועדת שרים לחקיקה יכול לערער שר.

בסדר.

ולתקוע את זה בממשלה והיה לנו את זה רק עכשיו לאחרונה בכמה עניינים זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לתת התחייבות סגורה לענין סיום ההליכים הממשלתיים אנחנו יכולים -כגורמים מקצועיים- לתת התחייבות לעניין כוונתנו, לענין הערכת הזמן, מכיון שמדובר בתיקון פשוט שהגורמים המרכזיים המקצועיים מסכימים לגביו. ואנחנו, אין לי מה להגיד לחוסר אמון, אני יכולה לנסות לשכנע שכוונותינו כפי שהן מבוטאות ולא אחר.

מה אומר משרד האוצר?

משרד האוצר לא מתנגד, אבל בדיוק באופן דומה למה שהגברת הראל ציינה, אנחנו לא יכולים לתת כאן כרגע בוועדה התחייבות בשם שר האוצר.

זאת אומרת, אתם צריכים להתייעץ אתו.

אנחנו צריכים לבצע תהליך פנימי בתוך משרד האוצר.

מתייעצים אתו, או מנחים אותו?

בודאי שאנחנו מתייעצים עם שר האוצר.

ומשרד הבטחון גם כן?

אנחנו קידמנו את ההצעה בדיוק בענין הזה והגיע כבר לועדה תזכיר כבר הופץ, תזכיר חוק הופץ, ולא היו הערות בזמנו על הסעיף הזה. אני אומר שוב, זה נפל בגלל סעיף אחר באותה מסגרת של תיקונים שניסינו להעביר בזמנו.

וזה מה שאתה צריך באמת לקבל מהם את הענין שהם עושים את ההפרדה הברורה כרגע ואת הסעיף הספציפי הזה מקדמים אותו במקביל, בנפרד. לא, תגיד את זה לפרוטוקול.

לפרוטוקול.

מצוין. אז בסדר.

בחקיקה פרטית, בחקיקה פרטית עד שכותבים את הצעת החוק ואחר כך מניחים אותה, עוד ארבעים וחמשה יום.

תבקש פטור.

זה הולך חודשיים. אני אניח הצעת חוק פרטית, אני מקווה שאני אצטרך למשוך אותה, שאני לא אצטרך להגיש אותה מאחר ותהיה - - -

לא, לא זה.

לא רוצה להצמיד.

תהיה הצעת חוק ממשלתית, שתפתור את זה, לא בלב קל. אני אומר לךָ, לא בלב קל. אני הולך לתקנה הזאת אבל, מאחר שאני יודע שיש זמן, יש זמן לתקן את זה אז אני הולך, אחרת לא הייתי הולך על זה בכלל.

זה לא יקח שנה.

טוב אני מקוה שלא נתבדה. מאה אחוז.

אמשיך להערות הבאות שהועלו. הערה נוספת נדונה גם בישיבה הראשונה של הועדה, בתקנות אבל נשמעה שוב בשבוע שעבר, על ידי חברי כנסת והיא נוגעת לאבחנה בין אוניברסיטאות למוסדות אחרים להשכלה גבוהה. השבנו על זה בדיון הראשון, אני אשיב שוב בקצרה אם יש צורך לפרוטוקול: באיזורי הסיוע לענין תקנה 2 כפי שהם מוגדרים נכון להיום על ידי הממשלה, ואושרו גם בוועדה, יש כיום אוניברסיטה אחת בלבד וגם פעילות נוספת של האוניברסיטה הפתוחה.

ההערכה של גורמי המקצוע היא, שאם ההטבה תינתן גם באוניברסיטאות במצב שבו יש אוניברסיטה אחת בלבד -בן גוריון, אז ההטבה הזאת של שנה ראשונה חינם תגרום לעיוות בשיקולי הסטודנטים, שבמקום לבחור אוניברסיטה על פי השיקולים האקדמיים והרלבנטים האחרים, יבחרו על פי השיקול הכלכלי. מעבר לזה אוניברסיטת בן גוריון היא כבר היום מאד אטרקטיבית, היא לא זקוקה להטבה הקיימת.

אני יודע.

כדי למשוך סטודנטים.

מקבל את מה שאת אומרת, תעברי לשאלה הבאה.

השאלה הבאה היתה למה על אף ההחרגה של האוניברסיטאות, יש סייג לסייג לגבי העיר אילת. העיר אילת היא הישוב הכי פריפריאלי במדינת ישראל, העיר היחידה באשכול אחד במדד הפריפריאליות של הלמ"ס, מאתיים קילומטרים מהעיר הקרובה ביותר ולכן הממשלה חשבה שכדי לעודד סטודנטים בכל זאת להגיע לאילת ולרכוש השכלה גבוהה שם, צריך לאפשר את זה גם בשלוחות של האוניברסיטאות. אנחנו מקווים שגם זה מניח את דעתכם.

שאלה נוספת ביחס לתקנה 2 נגעה למשרתי השירות האזרחי, והתייחסה לשאלה למה אין איזושהי אבחנה בין שירות אזרחי בטחוני לשירות אזרחי אחר במקומות אחרים. האבחנה הזאת, של שירות אזרחי בטחוני, עוגנה בהחלטת ממשלה מראשית חודש זה, מהתשיעי בינואר. היא עדיין בחיתוליה, זה נושא שהוא בהתגבשות, עדיין בלמידה, בשלב הזה מוקדם למסמר אותו בתוך התקנות ולכן זה לא נעשה. יכול להיות שבעתיד, אפשר יהיה לבחון דברים מחדש.

שאלה נוספת שנגעה לתקנה 2 של חבר הכנסת פלסנר בדיון הקודם היתה מדוע לא נכתב בתקנות הסכום של 60 מליון שקל שהוא ההערכה למימוש התקנה הזאת, לעומת תקנה 3 שבה נכתב הסכום של 20 מליון שקלים. הסיבה היא שתקנה 2 היא לא תקנה שמוגבלת בתקציב קונקרטי, היא תקנה שהיא תמומש לפי מידת הפונים. מי שיפנה וזכאי ועומד בתנאים אמור לקבל את ההטבה ולכן אין מסגרת תקרה תקציבית בגוף התקנות, לעומת זאת תקנה 3 היא תקנה שהוקצה במסגרתה סכום מסוים לתכניות סיוע, לא לכלל הסטודנטים שגרים בפריפריה ולכן לגביה כן נקבע הסכום בתקנות. זה למעשה החריג ולא אמור להיות הכלל. וזו למעשה התשובה לשאלה הזו.

עלו מספר שאלות, איזשהו אגד של שאלות לגבי תקנה 3, והתחושה שלנו היא שבדיון הקודם לא הובהר מספיק מה המודל של תקנה 3. תקנה 3 מדברת על מי שגר באיזורי הסיוע, לא על מי שלומד באיזורי הסיוע. דבר ראשון שצריך לומר זה שאיזורי הסיוע לענין תקנה 3 טרם נקבעו, הם עדיין לא אושרו, לא בוועדה הזאת ולא בממשלה, הם עדיין אמורים לבוא לאישור. כך שאנחנו עדיין לא יודעים מהי בדיוק הגדרת הפריפריה לענין תקנה 3 וזה יבוא לפניכם בהמשך.

תקנה 3 כוללת בעצם ארבע תכניות לסטודנטים שגרים בפרירפיה כפי שעוד תוגדר. שתים זה בעצם תכניות לעידוד ולהכוונה לקראת השכלה גבוהה, שזה איבחונים מוקדמים, וחיזוק תכנית הישגים, שמכוונת להשכלה גבוהה והן פתוחות לתושבי הפריפריה שיגיעו אליהן ויבקשו להיעזר. זה תכניות לקראת השכלה גבוהה.

שתי תכניות נוספות הן תכניות לפי קריטריונים לפי מבחנים שגם בעקבות הערת הוועדה קבענו בתקנות עצמן מהם ראשי הפרקים לבחינת הזכאות לפיהן ואליהן לא ייכנסו לכ מי שמתגוררים בפריפריה אלא רק מספר מוגדר של חיילים משוחררים שיעמדו במבחנים שיכללו היבטים סוציו-אקונומיים והיבטים נוספים.

תכנית אחת מיועדת לסטודנטים שצריכים מכינה לקראת הלימודים, זאת תכנית שבה הם יקבלו איזשהו מענה הוליסטי של שנת מכינה ואחרי זה במשך שלש שנים מחצית מגובה שכר הלימוד ובמקביל, גם תכנית לליווי ולמניעת נשירה, התכנית הזאת צפויה לכלול כחמש מאות סטודנטים בשנה, על פי קריטריונים והתכנית הנוספת היא לסטודנטים שלא זקוקים למכינה, שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה שהם לא באיזורי הסיוע, שאין בהם את הזכאות לפי תקנה 2, בדרך כלל מוסדות ממרכז הארץ וששוב, על פי תבחינים סוציו-אקונומיים ואחרים יקבלו מילגה לשנה ראשונה, ללמוד בכל מקום שהוא ובכל מוסד שהוא. ההערכה שהיא שבתכנית הזו יכללו כארבע מאות סטודנטים בשנה, שוב, לפי מבחנים.

השאלה האחרונה שרשמתי לפני בדיון הקודם נגעה לשאלת ההשבה בתקנה 5. עלתה השאלה כמה אתם מעריכים שיעלה, כמה יעלה, כמה תלמידים, כמה סטודנטים?

מה שהסברתי. על פי תכנית המכינות כחמש מאות והתכניות של שנה ראשונה לימודים בכל מקום לפחות כארבע מאות לפי מבחנים זאת ההערכה.

וזה גם מסביר את הסכום של ה 20 מליון שהוא מכסה פחות או יותר את ההערכות האלה.

השאלה האחרונה נגעה לשאלה 7, סליחה, לא לתקנה 5, שמדברת על כך שמי שלא יסיים את התואר שלו בתוך חמש שנים, יצטרך להחזיר את הסכום ונשאלה פה השאלה מה לגבי תארים שנמשכים זמן ארוך יותר משלש שנים? זה נכון שרוב התארים נמשכים שלש שנים, יש מעטים שמגיעים למעל זה, אנחנו לא מכירים תואר ראשון שנמשך יותר מחמש שנים. בכל מקרה יש ועדת חריגים בסעיף הזה והיא תוכל לשקול במסגרת השיקולים שלה, הרלבנטים, גם שיקולים שנוגעים לתואר ראשון שנמשך יותר משלש שנים.

הנדסה זה ארבע שנים.

זה ארבע נכון, אז אם מישהו למד הנדסה הוא אמור לסיים בארבע. יש לו חמש שנים שרק לאחריהן הוא צריך לעשות השבה. אם בכל זאת הוא לא יספיק בחמש שנים אז כשועדת החריגים תשקול את המקרה שלו, היא תביא בחשבון גם את זה שהתואר שלו מלכתחילה - - -

מוכנים להעלות לשש?

אנחנו בינתיים לא קיבלנו הסכמה כזאת בתוך הממשלה, לעלות לשש.

דברו ביניכם.

דיברנו. אנחנו סבורים שיש כאן מענה הולם לענין משך סיום הלימודים, גם תכניות לימוד שהן נמשכות ארבע שנים, באופן מכוון כשהממשלה דנה בנושא הזה, נתנה כאן גמישות של שנה נוספת כדי לאפשר לסטודנט לסיים את לימודיו, ובמידה שהוא לא מסיים רק אז הוא נדרש להשיב את הסכום. לענין תכניות לימוד של חמש שנים אני מסכים עם העמדה שהוצגה כאן כרגע, שחשוב לאפשר לועדת החריגים לדון במקרים האלה ולתת להם את המענה.

ואם היית עושה שש שנים, ולא צריך ועדת חריגים, היית חוסך כמה אנשים שי
וית---

אנחנו, אנחנו

אתה חושב על זה?

אין ועדת חריגים, שש שנים בלי ועדת חריגים.

לא, יש כאן ועדת חריגים.

למה?

שתהיה כדי לתת מענה.

בכל מקרה לימודים שלש שנים ובכל מקרה צריך ועדת חריגים יש מצבים מיוחדים---

כן אדוני.

זיו מאור אוניברסיטה פתוחה, אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה פתוחה. אני רוצה להתיייחס לשתי נקודות שעלו פה מתוך ידיעה שהישיבה הזו היא ישיבה לסגירת החוק, מאחר שיושב הראש הצהיר שבכוונתו להציג הצעת חוק פרטית שיתקנו חלק מהדברים שנאמרו כאן, אני רוצה להביע את האינטרס של הסטודנטים מהאוניברסיטה הגדולה בישראל, 47,000 סטודנטים, שחלק ניכר מהם הוא מהפריפריה, זה דברים שחשוב מאד לציין אותם.

הם לא מסיימים את הלימודים בחמש שנים.

קודם כל הם לא מסיימים את הלימודים בחמש שנים בגלל שבניגוד לסטודנטים אחרים הם לא מקדישים, רובם המוחלט לא מקדיש את מירב זמנו ללימודים ושלש שנים מרוכזות אני בעצמי סטודנט כבר שש שנים ואני לא רואה את עצי כחריג בענין הזה כי אני עובד כאן בכנסת במשרה מלאה בתור עוזר פרלמנטרי במשך הזמן הזה, זה מה שקורה באוניברסיטה הפתוחה---

שש שנים אבל זה הרבה זמן, אם אתה עושה חמש מקצועות בשנה זה הרבה זמן.

זאת התשובה חמישה קורסים בשנה עם תיקונים, עם עבודות, עם הכל זה נמשך שש ושבע שנים וזה נורמאלי באוניברסיטה הפתוחה. זו המציאות באוניברסיטה הגדולה בישראל אדוני, אין איך לברוח מזה. זה אחת, שתים, לגבי הנושא של החרגת המוסדרות האוניברסיטאיים והתייחסה לכך היועצת של משרד ראש הממשלה, היא הזכירה את העובדה שיש פעילות מסויימת של אוניברסיטה הפתוחה, אדוני זה לא פעילות מסויימת, זה הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, אז אנחנו מבינים שהצורך להחריג את המוסדות האוניברסיטאיים עלה כתוצאה מהעובדה שיש אוניברסיטה אטרקטיבית גדולה בבאר שבע וזה יקר מאד אבל, לזרוק בסדר גודל שאנחנו מעריכים אותו כמאתיים סטודנטים, מאה חמישים עד מאתיים סטודנטים.

זה מה שאתם מעריכים זה לא חשוב.

או.קיי.

הולכים לבדוק ואחר כך מתברר שכל ההערכות שלכם לא היו מדוייקות, ואנחנו לא פותחים את הדיון.

תודה אדוני.

אם אפשר תיקונים נוספים שהתבקשו בנוסח.

ישבת אתם?

כן, לגבי נושא אחד, שעדיין יש לנו מחלוקת, אחד מהם זה נושא של תוספת סעיף 2, תקנה 2(א)(1)(ג) נוספה תקנה (ג) שבעצם מאפשרת, מתחשבת במצבים, במשרתים שיכולים לשרת לפי החוק, להתגייס לשירות של שלושים חודשים, בגלל שמועד הגיוס היה מגיל 27 עד 29, וכך נוסף, סעיף קטן, פיסקת משנה ג' של 29 חודשים לפחות, למשרת שנקרא לשרות סדיר כשהוא באחד מהגילאים של 27 עד 29, כאמור בסעיף 15(2) לחוק שירות בטחון.

כמה לפחות?

עשרים ותשעה חודשים.

כמה הם משרתים המבוגרים, 24?

שלושים.

שלושים? אין כאלה שמשרתים עשרים וארבע? או.קיי. בזה הם מסכימים?!

זה הם מסכימים, כן.

או.קיי.

יש כאן תיקון אחד נוסף שמוצע, אנחנו, לפי הנוסח שהוכן פעם שעברה בדיון הקודם, דובר על כך שאם מישהו בשירות לאומי או אזרחי הפסיק את שירותו מטעמי בריאות באישור ראש מינהלת השירות האזרחי והלאומי, גם הוא יהיה זכאי לזכויות, כאילו שהוא השלים את התקופה ובלבד שהשלים שני שלישים מתקופת השירות הנדרש. והייתי רוצה לצמצם את זה רק לשירות הלאומי ואני שואלת מדוע רק לשירות הלאומי הרי השירות האזרחי, אם הפסקת השירות מטעמים בריאותיים ובאישור המינהלת אז מדוע אנחנו בעצם יוצרים אפליה בין שני סוגי השירות.

השירות האזרחי הוא ממילא שנה.

זו בדיוק התשובה. השירות האזרחי הוא מלכתחילה שירות קצר יותר של שנה, אם יתאפשר שם שחרורו מוקדם אז תהיה פה בעצם אוכלוסיה שעושה שירות שהוא פשוט משנה, שמונה חודשים או בין שמונה חודשים לשנה, ומקבלת את ההטבה המלאה, במובן הזה מצבה יהיה טוב בהרבה משל כל יתר האוכלוסיה.

את הבנת למה היא מפסיקה אותו?

למה היא מפסיקה אותו?

את השירות.

השירות נפסק - - -

מפאת מחלה.

ודאי.

ולא מדברים על שפעת.

ברור.

אז מצבה יותר טוב, מצבה אם הפסיקו אותו מסיבה בריאותית אז by definition מצבה יותר רע.

לא, כי לשם השוואה אם משווים בתקנה.

אי אפשר להשוות תפוחים לירקות.

לא, לא, סליחה אבל יש את החולים שהפסיקו את שירותם מטעמי בריאות בשירותים האחרים, גם שם המינימום שמגיעים אליו הוא שני שליש והוא יותר משנה, זאת אומרת התוצאה היא שאנחנו יוצרים מצב שמתחת לרף של שנה, אין זכות לקבל.

מה עם שירות אזרחי מפוצל שנמשך בעצם עשרים וארבעה חודשים מה איתו? מדוע אז? הוא התחיל שירות מפוצל, שנמשך עשרים וארבעה חודשים, הוא השלים שני שליש ממנו, מדוע אז, אם הוא מפסיק מטעמים בריאותיים, אז ייגרע חלקו.

זה מפוצל.

היקף השירות.

היקף השירות?

נכון היקף השירות אבל הוא השלים את השירות.

אולי יש, אני לא מכירה שיש זכות כזאת בהסדרים אחרים להיות "רגל פה ורגל שם", אז השרות האזרחי הוא מפוצל, זאת הטבה שסך הכל השירות שניתן הוא פחוּת, שנה. שקול לשנה. אנחנו באים ואומרים לגבי כלל המשרתים, וכלל האוכלוסיות שנמצאות פה פחות משנה, אין זכויות.

גם בחוק קליטת חיילים משוחררים בכלל, אין זכויות פחות משנה.

חבר הכנסת כץ, האם אפשר להתייחס רגע?

לא.

שישלים שנה, עד סוף שנה, תגידו אפילו שנה מתקופת השירות, כי מדובר בשירות מפוצל כי נתתם, בחוק, הרי איפשר שירות מפוצל, שירות אזרחי, אז מדוע לגרוע? אז אומרים לא רוצים פחות משנים עשר חודשים---

אורי קידר, יו"ר אגודת סטודנטים בן גוריון. היתה פה שאלה- - -

אה, הוא עוד פעם פותח את הדיון?

אני שואל.

לא, אתה לא פותח את הדיון.

אני יכול לשאול את השאלה בכל זאת? קצרה.

אבל לא תקבל תשובה אז זה לא משנה, תשאל לפרוטוקול.

אז אני אשאל שאלה לפרוטוקול והיא תישאר בפרוטוקול, תרצו - תענו, לא תרצו - לא תענו. מה עושים עם בן אדם, שרוצה ללמוד רפואה, או רוצה ללמוד מדעי הטבע?

הסבירו את זה.

הוא לא יכול ללמוד, אין תארים כאלה במכללות, חברים, זה לא קיים אין תואר ברפואה.

סליחה, "היינו שם", הסבירו את זה לפרוטוקול, שיקרא את הפרוטוקול, בישיבה שעברה הסבירו את זה. לא פותחים הלוך וחזור.

מכללת צפת זו אוניברסיטה.

תסלח לי! תודה.

טוב.

את יודעת לענות לו תשובה?

אני אסביר. השירות המפוצל.

תשובה חיובית, אתם לא הולכים לנצח.

לא, לא, בסדר.

אתם לא הולכים לנצח בהכל! גם ככה את תשמעי---

אז, אז, אז, אני--

גם ככה אני מלא עליכם על הקטע של החוק, אתם לא הולכים לנצח בהכל!

אנחנו לא באנו לנצח או להפסיד---

אבל---

אני רק, רק, אני אשיב ואני גם אומר כבר שאנחנו לא נעמוד על הנקודה הזאת. אני אסביר אבל למה עשינו את התיקון, אנחנו לא נעמוד עליו, אם תרצו לנוסח הקודם בנקודה הזאת אנחנו לא נעמוד על זה. הסיבה לתיקון נבעה דוקא מתוך תפיסה שמשרתי השירות האזרחי קיבלו פה מעמד מיטיב לעומת יתר המשרתים, השירות המפוצל הוא כמו שירות בחצי מישרה לאורך השנתיים, הוא לא שירות יותר---

או.קיי. אנחנו כבר---

אבל אנחנו מוכנים לחזור לנוסח הקודם.

אולי תחזרו לנוסח הקודם, שני שליש מתקופת השרות אבל לא פחות משנה ואז---

אבל---

אז המצב שאתם---

רק המפוצל---

אבל אז אנחנו מיטיבים עם המפוצל לעומת השירות המלא אני לא בטוחה שזה מצב שאנחנו רוצים אני כבר מעדיפה לחזור לנוסח הקודם כפי שהוא.

יש כלל גדול בתורה, ש"זה נהנה וזה לא חסר".

אז הנוסח הקודם כפי שהוא זה נהנה וזה לא חסר.

אז אנחנו נחזור לנוסח הקודם, תביאו אותו.

הבאתי פה.

זה הנוסח שהוקרא, או.קיי.

בתקנה 5, תיקנתם בהמשך להערה הראשונה?

הורדנו.

הורד סעיף של בתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר השירות הסדר, הסיפא הזאת ירדה. היו לכם עוד תיקונים?

לא. שלושה תיקונים בנוסח ובנושאים שדיברנו.

זה סיימנו? מאחר ואנחנו הקראנו את כל התקנות האלו, אנחנו נצביע עליהן, אנחנו זוכרים את הקטע של הצעת החוק הממשלתית, שדיברו על שלושה חודשים ואני מקוה שבינואר 2012 תהיה הצעת חוק כזאת פי ארבע מהזמן הלכאורה צפוי .

מי בעד אישור התקנות כפי שהוקראו ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

התקנות אושרו

תודה רבה, התקנות אושרו ולמען הסר ספק אני מבקש רביזיה.

מי נגד הרביזיה ירים את ידו?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

הרביזיה לא התקבלה

תודה רבה. הרביזיה לא התקבלה והתקנות אושרו ותודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20