הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14
1/2/2011

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 328
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שלישי, כ"ז בשבט התשע"א (‏1 בפברואר, 2011), שעה 11:10

1.
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 121) (ועדה למיגור אלימות), התשע"א-2010 (פ/2483), של חברי הכנסת גדעון עזרא, יוחנן פלסנר, חיים אורון, אורי אורבך, נחמן שי, רוחמה אברהם-בלילא ואברהם דיכטר

חברי הוועדה: פאינה (פניה) קירשנבאום – מ"מ היו"ר

חה"כ אורי אורבך

חה"כ גדעון עזרא

עו"ד בני זלמנוביץ
-
הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ישראל שפיצר
-
מנהל אגף כוח-אדם ושכר ברשויות המקומיות, משרד הפנים

עו"ד הראל גולדברג
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עודד ברוק
-
עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ קלוד גוגנהיים
-
עוזר יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

יעקב גז
-
מנהל "מצילה" ומנהל התוכנית "עיר ללא אלימות", המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ שי חזן
-
ראש מדור סיור, אגף מבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

פקד ליאת לב
-
קצינת מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק אבי ראש
-
קצין מדור חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

עינב לוק
-
מפקחת על מניעת אלימות, משרד החינוך

שלום בוחבוט
-
מנהל פרויקטים וחינוך מבוגרים, המשרד לאזרחים ותיקים

שרון עזריאל
-
משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עו"ד כפיר כהן
-
ראש מינהל משפט, יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

הילה נתנאלי
-
עוזרת פרלמנטרית של חה"כ גדעון עזרא


שמוליק חן
-
דובר ועדת הפנים והגנת הסביבה

גלעד קרן


הראל עמית (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 121) (ועדה למיגור אלימות),
התשע"א-2010 (פ/2483)

סליחה על האיחור. רק עכשיו ביקשו ממני להחליף את היושב-ראש.


אנחנו מודעים לבעיית האלימות בחברה הישראלית ולא ניכנס לסיבות שמובילות אליה. מונחת בפנינו הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 121) (ועדה למיגור אלימות), התשע"א-2010 של חבר הכנסת גדעון עזרא ועוד מספר חברים. אני מבינה שאנחנו מכינים את הצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. יש התנגדויות להצעת החוק הזאת?

יש הערות.

נשמע מה נעשה עד כה ונערוך דיון על התיקונים המתבקשים.

אני נציג משרד הפנים. עדיין לא נפתרה סוגיית הסמכות. יש לנו בעיה לגבי הסמכות של המועצה המקומית לטפל בנושא ביטחון. התקיים דיון בבג"ץ על עתירה כנגד עיריית חולון, בפני השופט רובינשטיין, שבעקבותיו נדונה כאן בוועדה הצעת חוק במסגרת חוק ההסדרים.

זה קשור להצעת החוק שלפנינו?

כן. כאן מקימים ועדה שגבולות הסמכות שלה, במצב המשפטי היום, לא ברורים.

אבל לא מדברים כאן על סמכויות. לא מדובר כאן על אגרת שמירה. דרך אגב, הדיון בהצעת החוק שהזכרת נקבע בוועדה הזאת.

נכון בשבוע הבא.

זה לא קשור להצעת החוק שלפנינו.

אני חייב להגיד שאני לא רואה קשר בין שני הדברים. הוועדה שמוצע להקים כאן מקבילה לוועדות אחרות שקיימות כבר היום ברשות המקומית, שקשורות בעקיפין לנושא האלימות, כמו הוועדה למאבק בנגע הסמים, ועדת משמר אזרחי וועדות אחרות שיכולות לגעת בצורה כלשהי בנושא האלימות. אין את הסמכות הזאת שאתם מבקשים להכניס, סמכות שצריכה להידון כאן בוועדה בשבועות הקרובים במסגרת הצעת החוק שציינת. בהצעת החוק שלפנינו מדובר על דבר הרבה יותר כללי. לא מדובר כאן על הפעלת סמכות של העירייה לעצור אנשים או לבצע משהו פיזי כלפי אנשים.

מדובר על תיאום בין הגורמים. אנחנו ערים לכך שבשנים האחרונות משרדי הממשלה נכנסים עם פעילות אל תוך הרשויות המקומיות. למשל המשרד לביטחון הפנים נכנס עם הפרויקט "עיר ללא אלימות" ועם הפרויקט "שיטור עירוני/קהילתי". ברשות המקומית בוודאי צריכה להיות איזו ועדה שתפקידה לערוך תיאום עם משרדי הממשלה.

זה קורה בפועל. אני משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי. באופן כלשהו בסוף יהיה לינקג' בין הדברים, ואגיד מדוע. אנחנו רוצים לתת לוועדה הזאת "שיניים" ולאפשר לה לעשות דברים. זאת כוונת המשורר של חבר הכנסת גדעון עזרא, שגם יזם את "עיר ללא אלימות". זה הרציונל שאנחנו מכירים כבר שנים רבות. אם הוועדה הזאת תחליט להמליץ להתקין מצלמות במעגל סגור ולעשות פעילויות כאלה או אחרות ויצטרכו לזה תקציב, ואז הרשות המקומית תצטרך להפעיל את אגרת השמירה כדי לגבות מן התושבים, וגם התושבים ירצו את זה, כמו למשל בסיירות למיניהן, היא לא תוכל לעשות כן. אז יש איזה לינקג' בנקודת הקיצון. אפשר שהוועדה הזאת תעסוק בתיאום, תשב ותדבר, ישתו קפה ויאכלו בורקס. מצוין, אבל אני סבור שלא זאת היתה כוונת המשורר.

ממש לא. היא עושה הרבה יותר דברים מאשר לשתות קפה. היא יכולה להחליט על תוכניות של חינוך, תוכניות של הסברה.

יצטרכו לזה תקציב ואז לא יוכלו להביא את התקציב דרך אגרת השמירה.

זה לא קשור לאגרת שמירה.

כשברשות המקומית יש ועדת קליטה, יש פעילויות שמבצע המשרד לקליטת העלייה ומתואמות אתו ויש פעילויות שמבוצעות מתקציב הרשות המקומית.

אני מבקש לומר כמה מילים. קודם כול, אני מתפלא שמשרד הפנים לא אמר את דברו עד היום הזה. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה וכן בדיון עם המשרד לביטחון הפנים אך משרד הפנים לא אמר שום דבר. לבוא היום לקראת הקריאה השנייה והשלישית ולהגיד את זה, זה פשוט לשים מקל בגלגלים.


לעצם העניין, אין שום כוונה שראש המועצה יהיה אחראי בצורה כזאת או אחרת לפשיעה או לחוסר הפשיעה בעירו. המטרה היא לאפשר לראש העירייה להדגיש בפני מפקד המשטרה, שלא מפסיק להיות המוציא לפועל מספר אחת, את הבעיות שיש בעיר. נכון להיום, ניקח לדוגמה את העיר לוד, הביאו ללוד מפקד תחנת משטרה שהוא בכלל לא מלוד. מישהו צריך להגיד לו: אלו הבעיות האמיתיות של לוד. תרצה – תבצע, לא תרצה – לא תבצע. מה שנדרש מראש המועצה המקומית הוא לקיים את הישיבות הללו ולהגיד: זה סדר העדיפויות שלנו במועצה.


"עיר ללא אלימות" היא תוכנית שאני יזמתי. לצערי היא נכנסה לתוקף רק במקומות בהם ניתנו תקציבים. אין שום קשר בין תקציבים ובין הישיבה במועצה לגבי החלטות כאלה או אחרות שכדאי להמליץ בפני מפקד המשטרה. הבטחנו למשטרה שהוועדה הזאת לא תשים רגל למפקד המשטרה.

יש נציגים של המשטרה בוועדה הזאת.

לא ייתכן שראש העירייה יגיד למפקד המשטרה: אני דורש ממך עד ליום שלישי הבא להציב 3 סדרנים בקולנוע "היכל". אין זאת הכוונה.

אני מציעה שנתחיל לקרוא את הצעת החוק ונשמע את ההתייחסויות. אף אחד לא ייצא מכאן מבלי להתייחס. נתחיל לקרוא ובהמשך נשמע את ההתייחסויות.

מסומנים כאן כל מיני שינויים קלים מהנוסח שעבר בקריאה הראשונה. ביקשתי ממשרד הפנים, מן המשרד לביטחון הפנים וממשרד המשפטים להעיר לנו הערות. חלק מן ההערות קיבלנו והן מופיעות כאן בנוסח. ההערה שהעלה עכשיו משרד הפנים לא היתה חלק מן ההערות שהוצגו לנו.

היא עלתה בדיון הקודם.

אחרי הדיון ביקשתי שתציגו את כל ההערות שלכם. ההערה הזאת לא היתה חלק מן ההערות שלכם. אבל זכותכם, כמובן, להעיר בכל מקרה. אני מציע שאתחיל לקרוא.

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 121) (ועדה למיגור אלימות), התשע"א–2011

"הוספת סעיף 149יב
1.
בפקודת העיריות‏, אחרי סעיף 149יא יבוא:



"ועדה למיגור אלימות
149יב.
(א)
המועצה תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העיריה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה, ולגבש תכניות חדשות; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות."

זה לא רק עירייה אלא גם מועצות.

יש תיקון עקיף בהמשך.

אז תגדיר כל הזמן "הרשות המקומית" וזה כולל את כולם.

לא נכון. אנחנו מכניסים כאן תיקון בפקודת העיריות.

זה לא רק רשות מקומית אלא גם אזורית.

"רשות מקומית" על-פי ההגדרה היא עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.

יש לזה פתרון. אנחנו מכניסים כאן תיקון לפקודת העיריות. אפשר להפוך את הדף ולראות בסעיף 2, אנחנו מחילים את הסעיף הזה גם על פקודת המועצות המקומיות כך שזה יחול על כל רשות מקומית. בזה אין ספק.







"(ב)
חברי הוועדה יהיו –








(1)
ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;








(2)
המנהל הכללי של העיריה;








(3)
מנהל אגף החינוך בעיריה;








(4)
מנהל אגף הפיקוח בעיריה;








(5)
ממונה הביטחון בעיריה;








(6)
מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים חברתיים בעיריה;








(7)
האחראי על שיקום האסיר בעיריה;








(8)
היועץ לענייני אזרחים ותיקים בעיריה;








(9)
נציגי משטרת ישראל, כפי שיקבע מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיריה;








(10)
שני חברי המועצה לכל היותר;








(11)
חברים נוספים ובין היתר נציגי ארגונים העוסקים בזכויות נפגעי עבירה.







(ג)
באישור הוועדה, ניתן למנות ממלא מקום זמני במקומו של חבר הוועדה, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין."

תיקון פקודת המועצות המקומיות
2.
בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 13ב, אחרי "149יא" יבוא "ו-149יב"."



סעיף 2 הוא בעצם הסעיף שמחיל את התיקון הזה גם על שאר הרשויות המקומיות.

אם מישהו רוצה להתייחס, זה הזמן, בבקשה.

אני נציג משרד הפנים. אני מבקש להעיר שלעתים במועצות מקומיות אין אגפים אלא מחלקות. לכן בכל המקומות צריך לתקן ולכתוב: "או מנהל מחלקה" ולא רק "מנהל אגף".


בנוסף, לא בכל מקום יש אגף פיקוח. ברשויות מקומיות מסוימות הפיקוח יכול להיכלל במכלול של איכות הסביבה או של תברואה או של כל תחום אחר.


דבר נוסף, בחלק ניכר מן הרשויות המקומיות אין אחראי על שיקום האסיר ומכיוון שהפונקציה הזאת לא קיימת לא יכולים להכניס אותה.

אפשר לציין: "במידה ויש".

אני מן המשרד לביטחון הפנים. היום אני מנהל את התוכנית "עיר ללא אלימות". אני גם ראש אגף "מצילה".


למען הגילוי הנאות, לפני 5 שנים כאשר חבר הכנסת גדעון עזרא היה השר לביטחון הפנים והעלה את האופציה הזאת, אמרנו לגבי חקיקת החוק הזה: טובה שעה אחת קודם. בפועל בדיוק מה שכתוב כאן קורה בשטח. אני אחראי היום על 160 רשויות מקומיות במדינת ישראל והחודש אישרתי כבר 130 רשויות. כך בדיוק קורה ברשויות המקומיות.

אתה מתכוון ל-130 רשויות מקומיות חדשות שנכנסו?

לא. בסך הכול. נכנסו כ-100 רשויות מקומיות חדשות. אני מדבר הן על פרויקט "עיר ללא אלימות" והן על "מצילה". הפורמט של "עיר ללא אלימות" ושל "מצילה" הוא בדיוק הפורמט הזה. רק מה, ההיקף של "עיר ללא אלימות" מוגדל.


התפקידים כאן מותאמים כמובן לגודל הרשות המקומית ולאופיה. הרי בחלק מן הישובים אין עולים חדשים ושם לא צריך את המשרד לקליטת העלייה, אבל אני נפגש כל הזמן עם נציגי משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה, משרד הבריאות.

כלומר, אתה לא מתנגד להצעת החוק.

לא רק שאני לא מתנגד. חברים, זה היה צריך לקרות לפני שישים שנים. מניעת פשיעה כוללת לא רק אכיפה. מניעת פשיעה כוללת קודם כול מניעה, ומניעה היא כמו רפואה מונעת.

זה מחייב חשיבה נכונה.

נכון. וכאן זו החשיבה הנכונה.

אני נציג משרד המשפטים. בעקבות ההערות הן של נציבות שירות המדינה והן הערות שעלו בדיון הקודם לגבי שאלת הסמכות – טיפול באלימות הוא נושא שיש לו כל מיני היבטים: היבטים חינוכיים, היבטים של רווחה, היבטים של הפעלת סמכות שלטונית שקשורה בהתמודדות מול האלימות, סמכויות שנתונות היום בידי משטרת ישראל. אני סבור שיהיה נכון יותר לאחד את הדיון בהצעת החוק שלפנינו עם הצעת החוק שאמורה להידון כאן ביום רביעי הבא בנושא חוק ההתייעלות הכלכלית, באותם סעיפים שמסדירים את ההתייחסות לביטחון הציבור ולסדר הציבורי בתוך הרשות המקומית. בשבוע הבא אמורים לדון כאן על הסמכות העירונית, מה הם הממשקים שקיימים בין משטרת ישראל ובין העיריות. הוצג כאן קודם פסק-הדין של בית-המשפט העליון, פסק-הדין של השופט רובינשטיין, שטען שיש היום, לאור ההתנהלות של הרשויות המקומיות, חוסר בהירות בדבר חלוקת התפקידים בין המשטרה ובין הרשות המקומית בכל הקשור לטיפול באלימות. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית מטפלת בדיוק - - -

תוכל להציג לנו דוגמה?

למשל הנושא שנדון בפסק-הדין היה הפעלת סיירת חמושה מטעם אחת העיריות הגדולות בארץ. שאל בית-המשפט את העירייה: ממתי יש לעירייה סמכות להפעיל סיירת חמושה בערים? זאת רק דוגמה.

אין לה סמכות.

כאשר ידונו בשני הדברים ביחד, גם בחוק ההתייעלות, שמטרתו להסדיר עניינים של ביטחון הציבור והסדר הציבורי בתחום הרשות המקומית על-פי הסמכה של השר לביטחון הפנים ושר הפנים, וגם בוועדה למיגור אלימות, נוכל לקבל תמונה מלאה: אילו סמכויות יש בידי העירייה. בלאו הכי כאשר נדע אילו סמכויות יהיו לה, אז ניתן יהיה לחשוב מה הם הכלים הטובים ביותר לפעולה שצריך לתת בידי הוועדה למיגור אלימות. זה דבר ראשון.


דבר שני, חבר הכנסת עזרא אמר קודם שחלק מן הרציונל של הצעת החוק, למשל בלוד יש מפקד תחנת משטרה שלא מכיר את העיר. אם המטרה היא יצירת שולחן עגול שבו שומעים נציגי המשטרה את נציגי העירייה בדבר הבעיות שיש בעירייה, הניסוח היה צריך להיות שונה לגמרי. מדובר כאן על ועדה שאמורה לאשר תוכניות, להביא לידי המועצה את אישור התוכניות ולאחר מכן לעקוב אחר ביצוען.

זה קורה היום.

זה סיפור אחר לגמרי. זה לא שולחן עגול שבו מעדכנים את המשטרה מה הבעיות שבהן המשטרה צריכה לטפל.

דנים ביחד על תוכניות משותפות. למה זה לא בסמכותה של העירייה? אני בטוחה שאפשר להקים את הוועדה ולהמשיך לדון בהצעת החוק הזאת ולהצביע עליה. אתם תמשיכו במסגרת חוק ההסדרים לדון על הצעה החוק השנייה. אם תחליטו, אפשר בסופו של דבר להכפיף את הפעילות או את האחריות של מה שתחליטו על אותה ועדה. בבקשה, אם תרצו תרחיבו את הסמכויות של הוועדה שתקום על-פי הצעת החוק שלפנינו ותחילו עליה גם את הסמכויות על-פי הצעת החוק שתדונו עליה בעוד שבועיים. אני לא רואה צורך עכשיו לחכות עד שהוועדה תתחיל לדון בהצעת החוק האחרת. אם אנחנו רוצים לקבור את הצעת החוק אנחנו יכולים לחכות ולהמשיך בדיונים עוד חודשיים-שלושה.

אנחנו לא מדברים על משהו תיאורטי שאמור להיכתב רק בעוד שנה ולהידון בעוד שנתיים. אנחנו מדברים על הצעת חוק שעברה כבר את אישור הממשלה ואמורה להידון כאן בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

היא צריכה עוד לעבור קריאה טרומית וקריאה ראשונה.

נכון שההצעה השנייה כוללת עוד דברים.

לדעתי הצעת החוק שלפנינו היא פשוטה, חכמה וטובה. אנחנו יכולים להצביע על הקמת הוועדה למיגור אלימות. אם תחליטו בעתיד, בעקבות הדיונים על הצעת החוק האחרת לקראת קריאה שנייה ושלישית, תכפיפו את החלטותיכם גם לוועדה למיגור אלימות שקמה כאן.

בהצעת החוק הזאת קובעים שהוועדה תגבש תוכניות, אבל כמובן היא תגבש תוכניות שבסמכותה. ככל שאין לה סמכות לעשות דברים, היא לא תעשה אותם. אם בחוק השני תרחיבו את הסמכויות, היא תוכל לעסוק במה שיוחלט.

לכן ברישא של הצעת החוק שלפנינו צריך להיות גם, כל עוד הצעת החוק השנייה לא נכנסה לתוקף - - -

בחוק השני תעשו התאמות.

בהתאם לסעיף 149 בפקודת העיריות כיום זה צריך להיות "ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות למניעת אלימות, עבריינות ופשיעה בתחום העירייה".

כך כתוב.

לא. כתוב: "לאסוף ולנתח נתונים, לבחון את התוכניות הקיימות".

כך בדיוק עושים. בשטח זה קורה. תצאו רגע מן התיאוריה.

אני מן הייעוץ המשפטי של המשטרה. מקובל בדרך כלל שמשרדי הממשלה ידברו ביניהם לפני שמגיעים לוועדת הכנסת.

כאשר זה עבר את ועדת השרים לענייני חקיקה.

משהדבר לא נעשה, אני חייב להגיב על דברי נציג משרד המשפטים. אני לא מסכים לדבריו ואני לא מסכים לקשור את הדברים להצעת החוק בנושא ייעול האכיפה, בשל אותו נימוק, והכוונה אותה כוונה, משום שהצעת החוק שלפנינו אינה מתיימרת, וגם בפועל לא מנוסחת באופן שהיא כאילו קובעת סמכויות לעירייה לטפל באכיפה בפועל. אני מתנגד לקשור בין הדברים. הדברים הובהרו בישיבה הראשונה על-ידי חבר הכנסת גדעון עזרא והוא שב והבהיר אותם היום. אין כאן כוונה לקבוע סמכויות, ואין גם כוונה אפילו לקבוע תוכניות שיחייבו את המשטרה. החברוּת של נציג המשטרה בוועדה הזאת היא לצורך תיאום, לצורך שמיעת ההמלצה, אבל אין כאן כוונה לבסיס סמכויות כלשהן של השלטון המקומי בנושא האכיפה או אפילו בנושא קביעת סדרי עדיפות של משטרת ישראל.

אין לי אלא להסכים עם דבריך לחלוטין. כמי שמכירה היטב את הפעילות של השלטון המקומי וגם לוקחת חלק בפעילויות, השתתפתי בלא מעט סיירות של הורים נגד אלכוהול ונגד אלימות בערים והסתובבתי במוקדי הבילויים. זאת בדיוק הפעילות שכפופה לוועדה הזאת. זאת בדיוק הסמכות והאחריות לקבוע תוכניות של הרשות המקומית, ולא ההיפך. זה בוודאי נעשה בתיאום עם המשטרה ובתיאום עם הגורמים שיהיו חברים בוועדה הזאת, אבל זה לא בא להרחיב את סמכויות העירייה. אני רק מחזקת את הדברים שלך.

דבר אחד, לפי דעתי, כן נדרש מן המשטרה. אם היתה ישיבה ב-3 ביולי ואחר-כך היתה ישיבה ב-3 בספטמבר, אני מצפה שהמשטרה במקרה הזה תגיב על הנושאים שעלו ב-3 ביולי, תגיד בספטמבר מה החליטה לעשות. זה לא מחייב אותה.

זה כבר נוהלי העבודה של הוועדה, כפי שייקבעו.

אתחיל מן הסוף. קודם כול, אנחנו כמובן בעד הצעת החוק הזאת. יש לנו שני סייגים קטנים שאציג בהמשך.


לגבי אגרת השמירה, אני סבור שלא צריך לכרוך כאן בין השניים. קודם כול, אני שמח שמשרד הפנים התעורר עכשיו לחיים בנושא אגרת השמירה. עצוב לי שהוא התעורר רק עכשיו, אחרי שאנחנו במשך שנה עוסקים בעניין.

בדיוק. מה אנחנו עכשיו מדברים? הרי יש בג"ץ בעניין אגרת השמירה.

בג"ץ חולון הוגש בתחילת שנת 2010 על-ידי חברי אופוזיציה. הוא דן בזה והורה למשרד הפנים: יש לכם שנה לתקנן תקנות או לבנות איזה נוהל של חוקי עזר. משרד הפנים ישן, היה בתרדמת, עשה כלום ושום דבר בעניין הזה, אחרי עשרות מכתבים שלנו. רק עכשיו בתחילת שנת 2011, כאשר התחיל כבר לחץ של ראשי רשויות מקומיות - - -

אין לזה שום קשר להצעת החוק שלפנינו. אשמח אם תעלה את הטיעונים שלך בעוד שבועיים כאשר הצעת החוק השנייה תידון כאן בוועדה.

יש לנו שני סייגים להצעת החוק. אחד, סייג צריך לעשות תיקון טכני. כפי שאמר כאן מר גז, בחלק מן הרשויות המקומיות אין אחראי על שיקום האסיר. צריך לעשות איזו התאמה: "במידה וקיים".

צריך לרשום: "כל הפונקציות כפופות, במידה והן קיימות ברשות המקומית".

אני מציע שתגיד באופן ספציפי אילו דברים לא נמצאים בכל העיריות.

שיקום האסיר, למשל, אין בכל העיריות. לפעמים הוא נכלל בתוך מחלקת הרווחה. אם מופיע כאן נציג האגף לשירותים חברתיים זה עונה גם על נושא שיקום האסיר.

אני רוצה לחדד דווקא את הדוגמה של שיקום האסיר. לרשות לשיקום האסיר אין אמנם נציגים בכל רשות מקומית, אבל יש לה נציגים במחוז. לפיכך זה יכול להיות הנציג של המחוז.

אתה מדבר כבר על הרשות לשיקום האסיר.

לרשות לשיקום האסיר יש נציגוּת במחוז, כך שלפעמים יהיה אדם מן המחוז.

כאן כתוב "האחראי על שיקום האסיר בעירייה".

השאלה אם מנהל אגף הרווחה לא מספיק.

כן, אבל הוא אומר: תרשום את נציג הרשות לשיקום האסיר.

צריך להחליט האם מדובר על נציג של אגף הרווחה או מחלקת הרווחה בעירייה, או אולי נציין: במידה ואין אגף לשיקום האסיר ברשות המקומית יהיה נציג הרשות לשיקום האסיר מן המחוז. עלינו להחליט האם נישאר ברמה המוניציפלית או אולי במקרה כזה נעלה לרמה של המחוז.

אני נגד להעביר את הטיפול בנס-ציונה לבאר-שבע או לדימונה.

אתה אומר שנישאר ברמה המוניציפלית.

אם אין את בעל התפקיד הזה בעירייה יבוא מי שממלא את התפקיד.

פסקה (11) פותרת את כל הבעיות.

את פסקה (7) אפשר להוריד.

אם כך, אפשר להוריד את האחראי על שיקום האסיר בעירייה. אם הוא קיים ברשות המקומית, הוא ייכנס במסגרת הארגונים או החברים הנוספים. יש הערות נוספות?

סייג שני שלנו נוגע לאופי הוועדה. מוצע כאן שהיא תהיה ועדת חובה ואנחנו לאורך כל הדרך אומרים שאנחנו רוצים שהיא תהיה ועדת רשות. למה? כי בפועל ברשויות מקומיות רבות זה קורה כבר, כפי שאמרו כאן, אבל ברשויות מקומיות קטנות, שאין בהן הרבה חברי מועצה ואין בהן הרבה נציגי ארגונים, וגם כך יש מספר גדול של ועדות חובה וכל פעם מבקר המדינה כותב דוח עד כמה הן לא התכנסו, אז חבל להכניס גם את הוועדה הזאת באותה מסגרת.

זאת הסתייגות משמעותית.

זאת אחת הוועדות הכי חשובות היום במדינת ישראל, בגלל בעיית האלימות, ולכן היא צריכה להיות חובה.

ההיקף והתדירות ייקבעו במקום, אבל זה חובה, חובה, חובה.

אני לא נכנס לשאלה האם צריך את הוועדה הזאת או לא צריך אותה. זה עניין של מדיניות שחברי הכנסת צריכים לקבוע. ככל שאתם מציעים לקבוע שזאת ועדת רשות, אין שום משמעות להצעת החוק הזאת ואין שום טעם לחוקק אותה. עירייה, על-פי סמכותה היום, רשאית להקים כל ועדה שהיא רוצה. בוודאי אין טעם להגיד ועדת רשות ואז לקבוע בה חברים ספציפיים, שזה בכלל אבסורד.

זאת תישאר ועדת חובה.

יש שאלה אחרת שעלתה בדיונים עם המשטרה, מה תהיה הנציגוּת המשטרתית בוועדה הזאת, כי אין תחנת משטרה בכל ישוב וישוב.

מפקד המרחב קובע.

מפקד המרחב צריך בהחלט – ואת זה כדאי לציין – למנות אנשים בעלי רמה שיוכלו לטפל בזה.

אנחנו לא יכולים להיכנס לתפקיד של מפקד המרחב ולקבוע מי יהיה הנציג שלו. אני מקווה שמפקד המרחב אכן אישיות מספיק אחראית כדי לקבוע מי יהיה נציגו באותה ועדה.

הייתי השר לביטחון הפנים ואני אומר לך, יש כאלה ויש כאלה.

אנחנו לא יכולים לרדת לרזולוציה כזאת.

אנחנו מסכימים לטענה הזאת כי גם אנחנו העלינו אותה. כאן קובעים גם ועדת חובה, גם קובעים מי החברים בה, בדרג של ראש רשות מקומית ומנכ"ל וכל בעלי התפקידים הבכירים. לא ייתכן שמפקד המרחב ישלח נציג זוטר ביותר. הוא צריך לשלוח אדם בדרגה מסוימת, בכיר לפחות כמו החבר'ה שנמצאים כאן.

בעל סמכא.

בסעיף היום כתוב "נציגי משטרת ישראל". אולי אפשר להסתפק ב"נציג משטרת ישראל".

מפקד המרחב יקבע אם הוא רוצה לשלוח אחד או שניים. "נציגי" יכול היות גם אחד.

וגם לגבי חברי המועצה – כאן נקבע "שני חברי המועצה לכל היותר". זה צריך להיות כפי שתקבע הרשות המקומית.

כך הוחלט בעניין הזה.

אם היא סבורה שמספיק אחד, אז מספיק אחד. כפי שנאמר כאן, בצדק, יש עוד ועוד ועדות חובה ברשות המקומית ובסופו של יום ככל שהוועדה רחבה יותר כך ייתכן שלא תתכנס.

חבר הכנסת גדעון עזרא, אתה מוכן שבמקום "שני חברי המועצה לכל היותר" נכתוב פשוט "חברי מועצה" והרשות המקומית תקבע כמה חברי מועצה יהיו בוועדה?

ברוב הוועדות כתוב מספר מרבי של חברי מועצה.

אין לי בעיה עם זה. יותר מפריע לי שבראש הוועדה על-פי הנוסח שלפנינו לא חייב לעמוד ראש המועצה אלא יכול לעמוד סגנו. אני רוצה שזה יהיה ראש המועצה ולא סגנו. נושא האלימות מספיק חשוב כדי שבראש הוועדה יעמוד ראש הרשות המקומית.

לדעתי לא צריך להיות כתוב "נציגי משטרת ישראל" אלא צריך לכתוב "נציג", ואפשר שבמקום "נציג" יהיה כתוב "קצין במשטרת ישראל".

אני לא ממליץ לכתוב "קצין במשטרת ישראל", בשל סיבה אחת פשוטה. בחלק מן הישובים הקטנים לא צריך את הקצין, אלא את המש"ק שעושה את העבודה. אני סבור שהנוסח צריך להיות "נציגי משטרת ישראל". זה לא חייב להיות קצין.

כשכתוב "נציגי" זה לא חייב להיות שניים. זה יכול להיות גם אחד.

אבל הוא לא חייב להיות קצין, כי בפועל אני צריך את המש"ק. במועצה האזורית חוף הכרמל אני צריך את המש"ק ולא את הקצין.

אני תומך בעמדת המשטרה.

המש"ק יבוא לשם עם הקצין, אבל שיהיה מישהו בר סמכא.

חשוב מאוד שלפחות פעם ב-3 חודשים יבוא הקצין ממשטרת זכרון יעקב עם המש"ק ויראה מה קורה בישוב.

ככל שנגביל את זה, נפגע במשמעות. אם נכתוב "קצין" אז עכשיו יצטרכו לרוץ אחרי הקצין כדי שישתתף בישיבות. אני יודעת מה יקרה, הרי אנשים עסוקים בשטח וייווצר קושי לזמן את הוועדה הזאת. גם כך אני רואה את רשימת הבכירים כאן ומתארת לעצמי את הקושי לזמן פגישה בין כולם. בסוף נגיע לכך שהוועדה הזאת תתכנס פעמיים בשנה, פעם אחת כשהיא מאשרת את התקציב ואת התוכניות ופעם שנייה כשהיא בודקת תוכניות, במקום להיות יותר גמישה וזמינה. אני לא רוצה להגביל אותה. כל הגבלה תהיה בעוכרנו. אני מציעה להשאיר את הנוסח כפי שהוא ולהצביע עליו.

אני חושש שמבחינה פרשנית, אם כתוב "נציגי משטרת ישראל" משתמע שמוטלת חובה למנות יותר מנציג אחד. זה מתחבר כאן להערת המשטרה. אני מציע לכתוב: "נציג אחד או יותר, כפי שיקבע מפקד המרחב". זה יפתור את הבעיה.

אם רוצים, אפשר לכתוב "אחד או יותר".

בסדר, נכתוב "אחד או יותר".

עוד הערה אחת, לעניין ממלא מקום. זה בסמכות העירייה כבר מכוח פקודת העיריות וחוק הפרשנות, כלומר אין צורך לכתוב כאן במפורש שניתן למנות ממלא מקום.

צריך לכתוב את זה במפורש כי זה מגביל את המינוי של ממלא המקום לאישור הוועדה, מה שלא קיים היום בחוק. לכן כן צריך להגיד את זה במפורש.


אני מבקש להתייחס להערות של משרד הפנים. נאמר שבמועצות מקומיות לעתים אין מנהלי אגפים אלא מנהלי מחלקות. בפקודת המועצות המקומיות בהחלה של הסעיף כתוב שהיא "בשינויים המחויבים" ולכן הבעיה הזאת נפתרת.

עוד דבר אחד, אין דבר כזה "ממונה על ביטחון" אלא "מנהל הביטחון ברשות המקומית".

כך ביקשתם בדיון הקודם.

בדיון הקודם דובר על מונחה הביטחון, ואמרנו שאין דבר כזה כי הקב"ט ברשות המקומית הוא לא מונחה ביטחון. צריך לשנות את זה ל"מנהל הביטחון ברשות המקומית".

או "מנהל הביטחון הממונה על שירותי חירום".

בהתקבל ההערות והשינויים, נצביע על הצעת החוק הזאת לקראת הקריאה השנייה והשלישית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 121) (ועדה למיגור אלימות), התשע"א-2010 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40
PAGE
14