הכנסת השמונה עשרה

PAGE
75
ועדת החוקה, חוק ומשפט

1.2.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 331

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ז בשבט התשע"א (1 בפברואר 2011), שעה 10:00

הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2010

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, עתניאל שנלר, יריב לוין, מיכאל בן-ארי, ציפי חוטובלי

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

אברהם מיכאלי – מ"מ היו"ר

אורי אורבך

חיים אורון

זאב אלקין

מיכאל בן-ארי

ניצן הורוביץ

יצחק הרצוג

אורית זוארץ

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

ציפי חוטובלי

דב חנין

איתן כבל

מנחם אליעזר מוזס

שלמה מולה

חנא סוייד

כרמל שאמה

עתניאל שנלר

עו"ד לימור תוסיה-כהן, משרד המשפטים

אביטל שרייבר, סגנית ראש רשות התאגידים (מלכ"רים)

עו"ד מיכל גור-אריה, הלשכה המשפטית, משרד החוץ

משה קופל, פרופסור למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן

עו"ד פפי יקירביץ, היועצת המשפטית, ועד ראשי האוניברסיטאות

עו"ד אנה ליאה פורסטני, המועצה להשכלה גבוהה

ג'ו שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית

עדי ארבל, המכון לאסטרטגיה ציונית

איתמר בן עמי, המכון לאסטרטגיה ציונית

עו"ד גלי גרוס, יועצת משפטית, רשות התאגידים

שובל רונן, יו"ר תנועת אם תרצו

עמית ברק, תנועת אם תרצו

ארז תדמור, תנועת אם תרצו

יהושע בקון, חוקר, העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים

אלי קלוטשטיין, העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים

יריב אופנהיימר, תנועת שלום עכשיו

עו"ד יואל גולובנסקי, לשכת עורכי הדין

עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עו"ד ריקי שפירא, המרכז לפלורליזם יהודי

אפרת חקק

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2010

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, עתניאל שנלר, יריב לוין, מיכאל בן-ארי, ציפי חוטובלי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2010, הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, עתניאל שנלר, יריב לוין, מיכאל בן-ארי, ציפי חוטובלי.


רבותי, שימו לב שהישיבה הזאת היא בשידור ולכן נא להתנהג בהתאם.


בישיבה הקודמת דיברו כל חברי הכנסת שרצו לדבר אבל אני לא אשלול מהם את האפשרות לדבר גם היום, אבל אני רוצה להתחיל לשמוע קודם כל הארגונים שיש להם מה לומר בעניין.


מר יריב אופנהיימר מתנועת שלום עכשיו, התנועה הציונית הרצינית במדינת ישראל, אתה מקבל את זכות הדיבור. רבותיי, ליריב אופנהיימר יש אצלי זכויות מיוחדות בהיותו אחד מבוני ארץ ישראל החשובים.

אם רוצים לעצור לנו את התרומות, תמשיך את המחמאות כי זה יעזור. לא צריך חוקים, רק תנו לנו כמה קרדיטים ואף אחד לא ירצה לתרום לנו שקל.

ובצדק.

אגב, הוא צודק. הסיכוי היחידי לקבל היום אישורי תב"עות באיו"ש, זה רק התביעות שלכם.

לא הייתי בונה על זה.


כבוד היושב ראש, תודה רבה ובוקר טוב. אני לא רוצה לדבר ארוכות על המניעים ועל הפוליטיקה סביב ה נושא.

חמש דקות זה המקסימום שאתה יכול לדבר.

אני לא רוצה לדבר על הפוליטיקה והמניעים של החוק הזה והדברים נאמרו על ידי חברי כנסת רבים בישיבה הקודמת. אני רוצה לדבר על החוק עצמו. החוק עצמו, קודם כל, מנציח – ההצעה שמביא חבר הכנסת אלקין – ואומר שעשינו לכם טובה, רצינו בכלל לאסור את הפעילות שלכם ולגרום לכך שבכלל לא תוכלו לחיות במשטר דמוקרטי במדינת ישראל, אבל עבדנו קצת עם יצחק הרצוג והסכמנו להיות קצת יותר רכים אתכם.


על דמוקרטיה אני לא כל כך רוצה להתפשר. גם כאשר מביאים לי פשרה שמצרה את הצעדים הדמוקרטיים, אני עדיין לא אומר תודה רבה מר אלקין שבכלל לא סתמת לנו את הפה אלא רק חצי וזה מה שההצעה הזאת מנסה לעשות.


בהצעה הזאת יש קודם כל חיזוק למעמד המיוחד שמקבלים כל התורמים שהם אינם באים מהשמאל. עליהם החסינות והחיסיון נשמרים והם לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד. מהבחינה הזאת אני חושב שההצעה הזאת היא הצעה שמנציחה את המצב העקום והרע שנמצא כבר היום.


אם אנחנו מדברים על דמוקרטיה, בדמוקרטיה אנשים יכולים לגייס תרומות - ואנשים יכולים לפעול - גם מגורמים פרטיים, גם מגורמים אחרים, כך זה נעשה.

אתה לא מבין שדמוקרטיה היא פריבילגיה.

אני מאוד מקווה שאולי ברגע האחרון גם הוועדה הזאת תתעשת.


לסעיף 1 שהוא חשוב מאוד, לגבי שקיפות יתר שרוצים כל שלושה חודשים שנגיש דוח רבעוני. שוב, זה מנציח מצב שהוא מעוות ואפילו מחזק אותו, אבל בוא נגיד שאנחנו יכולים לחיות עם זה.

הסעיף השני בעיניי הוא סעיף חמור מאוד והוא סעיף שבעצם מורה לארגונים לציין במודעות מי מממן את המודעה. כאן פעם ראשונה אנחנו רואים שמדינת ישראל מתערבת לאזרח, לקבוצת אזרחים, לארגון בחופש שלו להביע את עמדתו. זה נושא שהוא נושא חוקתי. הוא כבר לא צריך להבדיל בין ימין ושמאל. דמוקרטיה אמיתית חייבת לתת זכות דיבור לכולם, כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים, ומי שרוצה לדעת מהיכן מגיע המימון, שילך לרשם המפלגות, שילך לקיים תחקירים, שיעשה עבודה עיתונאית. אתה לא יכול לחייב אזרחים לומר משפטים שהם אינם רוצים או בוחרים לא לומר אותם. לכן הסעיף האחרון בחוק שמחייב ארגונים לרשום דברים במודעות שלהם הוא סעיף אנטי דמוקרטי בעליל. הוא סעיף שפוגע בעיקרון משמעותי של חופש הביטוי והסעיף הזה, מעבר לשאלות של שמאל וימין, לא צריך להיות במדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית, עם כל הצער שבדבר, לאזרחים מותר אפילו לפרסם מודעות בעילום שם. ראינו דוגמה לזה רק השבוע עם המודעה של הקריה שבעיניי היא מודעה איומה ונוראית ובלתי נסבלת, אבל היא חלק מהשיח הדמוקרטי וצריך לאפשר אותה.


בוודאי שלא יתכן שמדינה תחייב אזרחים, קבוצת אזרחים, ארגונים, לרשום דברים במודעה או בפרסומים ולחייב אותם להגיד דברים.


אני אסכם ואומר. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא מיותרת, היא אומללה, היא חלק מקמפיין שבא לפגוע באופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. הדבר הזה שאנחנו כל כך גאים בו, גם בעולם, לומר בחופשיות שאנחנו כארגונים שיש לנו ביקורת לא פשוטה על הממשלה, אנחנו יכולים לפעול בחופשיות וליהנות ממרחב דמוקרטי, לצערי את המשפט הזה, אם החוק הזה יעבור וחוקים אחרים שנמצאים על סדר היום יעברו, אנחנו כבר לא נוכל לומר. הנזק התדמיתי למדינת ישראל מחוקים כאלה גדול הרבה יותר מאיזושהי תועלת שיפיק גוף ימני כזה או אחר או תנועה ימנית כזאת או אחרת.


תודה רבה כבוד היושב ראש.

תודה. דבי.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. אני קודם כל רוצה להתייחס לדברים שנאמרו בפעם הקודמת כאילו הנוסח שמונח כרגע על השולחן הוא איזו הסכמה פרטית עם חבר כנסת הרצוג ועכשיו, כשהוא לא נמצא, זה כן רלוונטי או לא רלוונטי. לא. זה לא כך. בוועדת שרים לחקיקה הוחלט שהנוסח המקורי צריך לבוא להתדיינות עם משרד המשפטים וגם נציגת משרד המשפטים אמרה שזה הנוסח שמקובל עליהם. יותר מזה, היא גם אמרה שהיא רוצה להכניס כל מיני שינויים. הנוסח כרגע שעבר קריאה ראשונה, הוא הנוסח שמשרד המשפטים תומך בו. לכן רציתי להתייחס לנקודה הזאת קודם.

אנחנו מוכרחים לומר שהדאגה שלכם לעמדות משרד המשפטים מעוררת הערכה.

אנחנו באמת מוטרדים מזה. כן, מוטרדים. זאת הייתה כוונתי. אני יכולה גם לומר בהקשר של החוק הספציפי הזה למה אנחנו מוטרדים. אנחנו מוטרדים מכך שמשרד המשפטים בכלל תומך גם בנוסח הזה. מה שמטריד הוא לא זה שרוצים דיווחים, כי דיווחים, האגודה לזכויות האזרח והארגונים האחרים הם בעד שקיפות, פתיחות, דיווחים והכל יופי, וזה שגם רוצים להכביד קצת ושזה יהיה כל שלושה חודשים במקום פעם בשנה, בסדר, ההכבדה מהסוג הזה עוד אולי אפשר איכשהו להצליח לשרוד אותה. מה שמטריד כאן זה מה שעומד מאחורי חקיקה כזאת ומדובר ברדיפה פוליטית. למה אני אומרת רדיפה פוליטית? עד היום אף חבר כנסת שמקדם את הצעת החוק הזאת לא הסביר מה ההבדל בהצעת החוק הזאת מהמצב הקיים. כבר היום צריך לדווח על כל התרומות, כבר היום צריך לדווח באופן מפורש וברור על תרומות מישות מדינית זרה וממש במלים אלה, ויש רשימות ספציפיות ומיוחדות שהארגונים צריכים להגיש והן מתפרסמות גם באתרי אינטרנט.

יריב הסביר לפני דקה למה צריך את הצעת החוק הזאת.

נורא משעשע אלקין. באמת נורא משעשע.

לא, רבותיי, לא.

אי אפשר לטעון בו זמנית שזה לא משבש שום דבר ומצד שני אומרים אחרת.

עוד לא סיימתי את דבריי.

אתה היית במוצאי שבת ביפו?

אתה היית שם.

אני לא הייתי שם. אני שואל אם אתה היית ביפו.

אתה זה שגורם לזה.

אל תדבר אתי על הסתות.

אתה בא לשרוף כאן הכל.

אני לא אתן לך להסית חד צדדית, לא לך ולא לאף אחד אחר.

בכל הדמוקרטיה המזויפת שלך.

רק אתה יודע מהי דמוקרטיה אמיתית.

לא, אתה יודע.

לכן ברמת אביב לא ניתן לחרדים להיכנס. לא ניתן לחרדים להיכנס לרמת אביב. הדמוקרט הגדול.

אני אשמח להשלים את דבריי. מאחר שהשקיפות הזאת – אני חוזרת לדברים שאמרתי – ממילא כבר קיימת, נשאלת השאלה מה המטרה של החוק הזה. החוק הזה בא אך ורק לעשות דה-לגיטימציה ולסמן. זה משהו כאילו יותר הצהרתי. לומר שמי שמקבל כסף מישות מדינית זרה, אפילו שהוא מודה בזה, אומר את זה, מצהיר על זה, זה כתוב וזה חלק מהחוק הקיים היום – הוא היד הזרה, הסוכן הזר, הפועל בשם הזה, משהו לא לגיטימי. זאת אומרת, זה בסדר לקבל כסף מישות מדינית זרה בשביל בתי חולים, בשביל אוניברסיטאות, בשביל כל מה שישראל משנוררת כל החיים וזה לגיטימי וזה יופי ואנחנו נסמכים על זה וזה בסדר, אבל אם ארגון זכויות אדם או ארגון לשינוי חברתי מקבל את הכסף הזה, הוא סוכן זר, הוא פועל למען מטרה לא ראויה, ולמה? כי היחידים שמקבלים מקרב הארגונים והחברה האזרחית כסף מישות מדינית זרה, הם במקרה רק ארגוני שמאל. למה? כי ישות מדינית זרה שתורמת לארגונים, עושה את זה כי היא רוצה לקדם זכויות אדם, כי היא רוצה לקדם דמוקרטיה, כי היא מתנגדת אולי ---

לכיבוש.

אני אפילו לא נכנסת למקום הזה. אני אומרת שהמטרות של המדינות האלה – ודרך אגב, המטרות האלה קמו אחרי מלחמת העולם השנייה ובגלל השואה ובגלל מלחמת העולם השנייה, כאשר המדינות אמרו שהן לא יעמדו מנגד כאשר מפירים זכויות אדם, כאשר פוגעים בדמוקרטיה, אלא הן יהיו מעורבות. כשהם מעורבים, אנחנו אומרים: לא, זה לא מתאים לאג'נדה הפוליטית שלנו שמישהו יקבל כסף מאנגליה. זה שמקבלים כסף מגורמים פרטיים, והרבה כסף, מיליונים, הרבה יותר ממה שארגוני זכויות אדם או ארגונים של החברה האזרחית מקבלים. סתם, כדי לסבר את האוזן אני אומר שהאגודה לזכויות האזרח – שהיא הארגון הכי גדול של זכויות אדם במדינת ישראל – התקציב השנתי שלו בין 8 ל-9 מיליון שקלים. רק שתהיה כאן איזו תחושה והארגון מעסיק ארבעים עובדים.

איזה ארגון זה?

האגודה לזכויות האזרח בישראל, התקציב השנתי שלה הוא בין שמונה לתשעה מיליון שקלים והיא מעסיקה ארבעים ומשהו עובדים. אתם יכולים לעשות חשבון ולראות שרוב הכסף הזה הולך על משכורות ועל שכירות.


כדי לתת המחשה אני רוצה לומר שאנחנו נלחמנו בתוכנית ויסקונסין למשל. התקציב הציבורי שהיה לנו כדי להילחם בתוכנית ויסקונסין – ודרך אגב, יש כאן שותפים גם מהימין שהיו אתנו במאבק הזה – היה 3,000 שקלים ובאגודה זה נחשב לסכום עצום כדי לקדם את התוכנית. כאשר ארגונים מקבלים כספים פרטיים במיליונים, בעשרות מיליונים, מגורמים פרטיים, זאת לא נחשבת התערבות במדיניות ישראל, זאת לא נחשבת קידום אג'נדה פוליטית, ואין עם זה שום בעיה . למה? זה גורם פרטי שרוצה להישאר בעילום שם. הוא יהודי טוב שרוצה להישאר בעילום שם, אבל כאשר אנחנו מקבלים מאנגליה תרומה מוצהרת, ברורה שכתובה אצל רשם החברות ובאתר שלנו – לא, אנחנו סוכן זר של אנגליה בישראל כי אנחנו רוצים לקדם זכויות אדם.


אלה דבריי לגבי החוק הזה. החוק הזה הוא חוק של רדיפה פוליטית. צריך לראות את החוק הזה בקונטקסט הרבה יותר רחב. מדובר כאן ברשימה ארוכה מאוד של חוקים ושל גזרות שמנסים גם על הארגונים עצמם וגם בכלל על כל מי שהעמדה הפוליטית שלו לא מוצאת חן בעיני הרוב הפוליטי בעת הזאת. זה א'-ב' במדע המדינה של עריצות הרוב, כאשר מנסים באמצעות שורה ארוכה של חוקים – ושלחתי לכולכם כבר הרבה מאוד פעמים את הרשימה הזאת במייל – להשתיק כל קול שלא מוצא חן בעיני הרוב הפוליטי בעת הזאת.

ולכן לדעתכם גם הצעת חוק להקים בית משפט לחוקה זה דבר מנוגד לדמוקרטיה, כי אתם לא מבינים מהי דמוקרטיה. פיצול סמכויות בית המשפט העליון והקמת ערכאה רביעית, אין לכם עם זה בעיה.

אני רוצה להתייחס לזה.

מה זה קשור לנושא?

ובלבד שהשופטים שאתם רוצים ייבחרו.

מאחר שהעלית את הנושא, אני רוצה להתייחס.

הם רוצים לפצל את בית המשפט העליון אבל הם רוצים להישאר הם כבית המשפט לחוקה.

אני מוכנה להתייחס לזה ובמיוחד כאשר הישיבה משודרת, אני רוצה שיבינו מה עמדתנו. אנחנו לא מתנגדים לבית משפט לחוקה.

כתבתם שזה חוק בלתי דמוקרטי.

לא. אני מתייחסת לפרטים של הצעת חוק שאדוני הגיש. פרטי הפרטים שם הם הבלתי דמוקרטיים ולא עצם הקמת בית המשפט. אם החוק הזה יקודם, אנחנו נשב כאן ואני אסביר אחת לאחת מה יש בתוך הצעת החוק שאדוני כתב.

למה את מתגוננת?

לא, להפך. אני לא מתגוננת.

זה לא חוקי.

אני רק רוצה שמי שמקשיב, ידע את עמדתנו.

שלא ידברו לי כל הזמן על הגנת הדמוקרטיה.

עורכת הדין גילד-חיו, הדברים לא נאמרו לכתובתך. הדברים נאמרו לכתובתה של נשיאת בית המשפט העליון.

לא בית משפט לחוקה שלפי הנוסח של אדוני מבקש לפגוע בדמוקרטיה ובזכויות אדם.

תודה רבה.

אני מהמרכז לפלורליזם יהודי. לא אחזור על דברי חברתי אלא אדגיש את הנקודה הבולטת כאן שהצעת החוק הזאת בעצם מבקשת מאותם ארגונים שכבר היום מצהירים על המקורות האלה לרשם העמותות, באתרים באינטרנט שלהם, חשופים כל מקורות המימון שלהם, דווקא את הארגונים האלה הצעת החוק הזאת בוחרת לרדוף בניגוד לארגונים אחרים שלא מפרטים מקורות מימון אחרים והם לא נדרשים. שם אין שום בעיה. לכן המגמה של הצעת החוק ברורה.

אם תעבור הצעת תיקון שאומרת שכל שקל שבא מחוץ לארץ יפורסם, מקובל עליכם?

זה עדיף. הכל יהיה גלוי. אנחנו בוודאי בעד שקיפות מוחלטת של מקורות המימון, אבל לא כאשר היא לא מוחלטת ולא אמיתית והיא כלפי צד אחד בלבד. זאת הבעיה של הצעת החוק הזאת שהיא הצעה מוטה ולכן אין בה שום טעם.

תודה.

בוקר טוב. ארגון עדאללה לא מגיש מסמכים משנת 2008 לרשם העמותות.

אתה מפקח של ארגון עדאללה?

אני אשמח אם תיתן לי להשלים משפט.

אם הוא מחליף את רשם העמותות, שנדע על כך.

אני מבקש לתת לכל אחד כאן לומר את מה שהוא רוצה.

יש לו פטור.

כל אחד אחר כך יקבל אפשרות להתייחס לכל מה שנאמר.

יש כאן הולכת שולל.

אני רוצה שהוא יחשוף בפנינו כמה כסף הוא מקבל וכמה מקבלים ארגונים נוצריים אנטי-יהודיים ואנטישמיים. ארגונים נוצריים קיצוניים. שיחשוף כאן.

מרגע זה ואילך רבותיי אני אתחיל לקרוא לסדר כי הסמכות שלי היא לנהל את הישיבה.

הצעקות שלך לא מרשימות אותי.

לא, אתה לא תענה להם בדרך הזאת.

מה זה?

תנו לי לדבר. אני מבקש שתאפשרו לי לסיים את הטיעון שלי.

תטען את הטיעון שלך וזה הכל.

ארגון עדאללה לא הגיש מסמכים לרשם העמותות משנת 2008 ולפי ה-וולפרס סושיאשן, הוא העביר לו 35 אלף דולר לפי המסמכים שלו וארגון עדאללה לא מצהיר על זה ובהצהרות שלו, שהן הצהרות מ-2005 לדוגמה, יש אי התאמות מהותיות בין הדברים.

הוא יכול להאשים כך מישהו בהאשמות כאלה? העניינים האלה נתונים לפיקוח של רשם העמותות.

אתה מוכן לתת לי לסיים את הדברים?

אתה עכשיו תשב בשקט. את הסדר אתה לא תנהל כאן.

אני ממתין.

נציג רשם העמותות נמצא כאן?

כן.

בשלב הבא הם יחליפו גם את בית המשפט העליון.

בשלב הבא אני אתחיל לקרוא לסדר.

נותנים לחתול לשמור על השמנת. יושב ראש הוועדה הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה.

תודה רבה לך.

יש כאן היתממות מהותית. יש הבדל קריטי בין מדינות שתומכות בארגונים והארגונים האלה לא מצהירים על עצמם, לדוגמא כמו החוק האמריקאי שדורש להצהיר שהם סוכנים זרים, משנות ה-30, ויש כאן היתממות כאילו אין הבדל בין אנשים פרטיים למדינות. כאשר ארגון מקבל כסף ממדינה זרה, הוא משרת את האינטרסים שלה, של אותה מדינה, כאן. המחשבה שאין כאן הבדל מהותי, היא היתממות ממדרגה ראשונה.

זאת הבעיה עם גרמניה שמקדמת זכויות דמוקרטיות.

אם אתה משרת של מישהו, תגיד כדי שנדע ואז נוכל להחליט איזה אינטרסים אתה משרת. תגיד מי נותן לך כסף.

חברים, אני לא רוצה לקרוא לכם לסדר, אבל אני אתחיל. אין לי ברירה. אני צריך לנהל ישיבה.


חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אותך אנחנו מממנים, זחאלקה, זאת הבעיה.

אורי אורבך, גם אותך אני קורא לסדר.

אבל בשבילך אנחנו מדינה זרה.

אורי אורבך, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

חברים, אם אותם ארגונים שמאמינים שמדינת ישראל צריכה להפוך לאזרחיה, היו רצים לכנסת, הם לא היו עוברים את אחוז החסימה. הרעיון, הבקשה לבקש כסף ממדינות זרות כדי לקדם אינטרסים שלא מקובלים בציבור הישראלי, זוהי הדריסה האמיתית.

על מי אתה מדבר?

חברת הכנסת זוארץ.

תנו לו לדבר ולגמור את השטויות האלה.

הוא דובר הציבור הישראלי?

אפשר לתת לו לדבר חופשי ולא לנהל את כל השיחה בוויכוח בינינו לבינו? הוא לא שווה את זה בכלל. מה אתם עושים?

חבר הכנסת אורון, אנא ממך.

אני מבקש מהחברים שלי לעזור לך.

אתה צודק. זה בסדר.

כאשר אותם ארגונים רומסים את הדמוקרטיה הישראלית בזה שהם מקבלים כסף זר כדי לקדם עמדות שלא מקובלות על הציבור הישראלי, זוהי דריסה של הדמוקרטיה הישראלית יותר מכל דבר אחר. אף אחד כאן בחוק הזה לא מבקש למנוע מחברי כנסת לעלות על משטים, אף אחד בחוק הזה לא מבקש למנוע מחברי כנסת לקרוא קריאות נגד חיילי צה"ל, אף אחד בחוק הזה לא מבקש למנוע את זכות הבעת הדעה. כל מה שהחוק הזה מבקש, ולצערי זה פחות מדיי, זאת שקיפות. המינימום הזה, השקיפות הזאת, שיהיה רשום במודעה שכאשר היא מומנת על ידי מדינת אירופה, יהיה רשום שהיא ממומנת על ידי מדינת אירופה, ואותו ארגון פועל כארגון זר, זה לא מתקיים. הבעיה החמורה עם החוק הזה היא, כמו שאמר אלקין בישיבה הקודמת, שרוב רובו סורס על ידי גורמים שונים שהיו כאן.

משרד המשפטים.

רבותיי, אני אתחיל להוציא החוצה. חיים אורון נתן לכם עצה טובה. תקשיבו לה.

ביניהם הקרן החדשה לישראל. אנחנו חושבים שהחוק הזה הוא התחלה, התחלה לא מספקת, אבל התחלה חשובה. תודה רבה.

בחסות מי זה היה?

ישראל.

יריב, אתה לא יכול לקרוא קריאות ביניים. לך אני לא קורא פעם ראשונה, שנייה ושלישית אלא אותך אני מוציא ישר.

הוא מייצג את כל הנוצרים הקיצוניים.

אפשר לשאול שאלה ברשות?

כן.

האם העמדה שלכם שכל מודעה שמומנת על ידי גורם לא ישראלי, יירשם למטה ממי התקבלה, האם החלטה כזאת של הוועדה תהיה מקובלת עליכם?

כל פעם שמדינה מעורבת, כן.

לא מדינה. כל גורם זר. אני שאלתי ואני מבקש לענות לי.

ממה אתה מפחד אדוני?

חיים אורון שאל שאלה ואף אחד לא יעזור לו.

זאת שאלה מאוד פשוטה ואני בטוח שאתה עד כדי כך אינטליגנטי להבין אותה. האם תסכימו שכל מודעה שממומנת על ידי גורם שאיננו ישראלי יהיה כתוב למטה מי הגורם?

אנחנו נסכים שכל מודעה שממומנת על ידי מדינה.

ממה אתה מפחד?

מה אתה מסתיר?

ספר לנו מה אתה מסתיר.

ממה אתה מפחד?

לשכת עורכי הדין.

אני כאן לייצג את לשכת עורכי הדין. הלשכה לא לוקחת עמדה בקשר לחוק. הייתי רוצה לשאול את הנציגה מהאגודה לזכויות האזרח.

לא, אם הלשכה לא לוקחת עמדה ואין לה עמדה לגבי החוק, שאלות הלשכה לא שואלת.

תודה רבה.

אני מ-NGO מוניטורס. אנחנו ארגון מחקר שחוקר מזה תשע שנים ארגונים לא ממשלתיים ואת המימון שלהם. יש לנו כמה נקודות להעלות בנושא הזה.

מי מפעיל אתכם?

מי מממן אתכם?

אם תתנו לי, אני אוכל לענות.

אל תענה. אני לא רוצה לתת לו לענות.

למה השם הוא באנגלית? יש תורמים זרים?

אני אוכל לענות בקצרה, במשפט אחד?

תגיד לנו לפחות גורם אחד מממן, ברשותך אדוני.

חבר הכנסת מולה, אתה ממילא תצביע נגד החוק, אז מה איכפת לך מי מממן אותו?

למה זה נקרא NGO מוניטורס?

זה יותר קליט.

יש תורמים זרים? סתם לדעת.

אם תיתנו לי להשלים.

האם מדינת ישראל מממנת, תודיע לנו.

דבר ראשון, אני מודיע שאף מדינה לא מממנת אותנו.

לא מדינה. תורמים זרים.

יש להם תורמים זרים. אז מה?

יפה.

הבעיה הגדולה היא התרומות?

למה הוא מסתיר את זה?

הבעיה הגדולה היא אלה שמייצגים כאן מדינות זרות.

אני לא מסתיר. אני מנסה לענות.

מי התורמים הזרים שלכם?

תראו את הנכונות של השמאל להקשיב. חופש הביטוי. אתם לא מקשיבים.

אני שואל שאלה.

תן לו לענות לך. מילא שמאלנים, אבל נודניקים.

רבותיי היקרים, מרגע זה ואילך, גם חברי הכנסת שיקראו קריאת ביניים, שייקחו לעצמם את הקריאה הראשונה, שנייה ושלישית.

אפשר לשאול שאלות, לא?

רק ברשות.

מבחינת תורמים. אנחנו לא מקבלים תרומה מאף מדינה, לא מדינת ישראל ולא אף מדינה זרה. התורמים שלנו הם כולם אנשים פרטיים זרים. אינני בקיא בפרטים כי אני אחד העמיתים. כל התורמים שלנו הם יהודים מישראל ומארצות הברית. אני לא בקיא בפרטים.

הם יהודים לפי ההלכה?

אני לא נכנס לציציות שלהם.

כל עוד הם נותנים כספים, אל תבדוק.

כמו שאמרתי, אני אחד מעמיתי המחקר.

למה אתה נגרר להתווכח?

תודה רבה לך. אתה רוצה להחליף אותי?

יש כאן אי בהירות אדוני. מצד אחד הוא אמר שהוא לא בקיא בפרטים, אבל מצד שני הוא נותן פרטים.

מעולם לא ראיתי כמה כוח הקשבה יש כאן אחד לשני. זה פשוט מזעזע מה שקורה כאן.

אלה אנשים של חופש ביטוי.

רבותיי, בלי הערות. תודה רבה לכם.

אתה לא בקיא בפרטים אבל אתה יודע שהתורמים הם יהודים.

דב חנין, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

מבחינתנו יש הבדל מהותי בין תרומות של מדינות לאנשים פרטים. זה דבר בסיסי ביחסים בין לאומיים. היכולת של מדינה להשפיע על מה שקורה במדינה אחרת היא הרבה יותר גדולה, היכולת שלהם לעקוף את התהליכים תוך כדי עקיפת תהליכים דיפלומטיים מקובלים, וחשוב להבין את הדבר הזה. מדינות פועלות דרך הדיפלומטיה.


התנגדות עזה להצעת החוק קצת מעוררת תהיות. זה נראה קצת כמו ניסיון להתחמק מביקורת. הביקורת הזאת היא אמיתית ומבחינתנו היא לא רדיפה, היא לא משהו כזה אלא זאת ביקורת כנה ואמיתית והדיון על המימון הזר, על הממשלות ועל השקיפות של הדבר הזה, הוא חיוני לדמוקרטיה, הוא לא אנטי דמוקרטי והוא לא מקרתיסטי. הצעת החוק הזאת כפי שהיא עכשיו, היא באמת מאזנת בין זכות הציבור לדעת לבין חירויות דמוקרטיות.

זה מקרתיסטי.

חובת הציבור גם להלשין, נכון?

החוק מבחינתנו צריך לחול גם על ארגונים הרשומים כחברות ולא רק עמותות או חלץ, או ארגונים שמעמדם לא ברור, ויש מספר ארגונים כאלה.


לגבי מסעות פרסום. כיוון שחברי כנסת בפעם שעברה הביאו כמה דוגמאות, הרשיתי לעצמי גם להביא כמה דוגמאות. יש כאן שלושה מסעות פרסום שונים, כולם עם מסר פוליטי ורק על אחד מהם כתוב שיש מימון מהאיחוד האירופי.

יש לך אינפורמציה לגבי קמפיין הגז? מעניין אותי מי עומד מאחוריו.

לא. אנחנו מתעסקים בסכסוך.

גז הוא לא חלק מהסכסך?

אתה אקדמאי. למה לא חקרת? יכול להיות שהוא חקר ולא הצליח.

חבר הכנסת חיים אורון.

לא, לא חקרנו ולא נכנסנו לזה.

אמרת שאתה חקרת את ה-NGO.

איזה NGO חקרת?

כל מה שאנחנו עושים נמצא באתר שלנו. יש שם מעל 150 ארגונים שחקרנו ואתם מוזמנים לראות.

האם אי פעם מצאתם ---

חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אתם ארגון פוליטי. אל תתחפש. תוריד מסיכה.

חבר הכנסת זחאלקה, אני תכף אקרא לך לסדר פעם שלישית.

הלוואי שבל"ד הייתה רק ארגון פוליטי.

לא. אורי.

ודמוקרטי. בניגוד לך.

מה זה דמוקרטי?

בניגוד לך. אנחנו לא אנטישמים כמוך. אתה סתם אנטישמי.

אני אפילו לא אבזבז עליך תלונה לועדת האתיקה.

כל פעם כשאתה שומע ערבי מדבר, יוצאים לך הפיוזים.

לא. כל פעם כשאני שומע אותך מדבר.

חבר הכנסת אורבך.

אל תשמיץ את כל הערבים.

אתה צודק. אני חוזר בי.

הוא צועק כל הזמן. אני לא אוהב ערבים ולא אוהב יהודים אלא אני אוהב בני אדם שיהיו בני תרבות, אם כי יהודים אני אוהב יותר.

אל תדבר אתי על תרבות. מי שתומך בהרג ילדים בעזה, שלא ידבר אתי על תרבות.

אני מבקש למחות על הדברים החצופים הללו. קראת לחלק מהאנשים אנטישמיים. אני רוצה שתחזור בך.

תגיד שאתה מתנגד.

אני רוצה שתחזור בך.

אני אחזור בי אם תגיד שאתה מתנגד.

חבר הכנסת אורבך הוא לא אנטישמי והוא לא הורג ילדים.

אם תגיד שאתה מתנגד, אני אחזור בי.

יש גבול לכל דבר.

חבר הכנסת שנלר, תודה רבה.

אנחנו שמיים. מי שתומך בהרג ילדים בעזה, הוא אנטישמי.

חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא לך לסדר פעם שלישית ואני מבקש אותך לצאת.

לא אמרת לא ראשונה ולא שנייה.

חשבתי שאין לך בעיות שמיעה. אני מבקש ממך לצאת.

אני חושב שמן הדין שתגיד פעם ראשונה ושנייה.

הוא אמר.

חבר הכנסת זחאלקה, אמרתי לך לא פעם אחת, לא פעם שנייה ולא פעם שלישית. גם הזהרתי אותך שאתה מתקרב לשלישית.

בסדר.

הוא יצא על גבי אוניה.

יש כאן פורום ארגוני השלום וכאן כתוב ממומן על ידי האיחוד האירופי, מודעה פוליטית. יש כאן קואליציית נשים לשלום, להסיר את המצור, לעצור את ההסתה.

מה הבעיה?

אין בעיה עם המודעה. אם תתנו לי לסיים, אני אוכל להסביר.

הבאת גם מודעה של הימין אולי?

חבר הכנסת מולה, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. לא שואלים. בסוף תבקשו רשות ומי שיקבל, ישאל.

הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, גם כן מודעה. שלוש מודעות בעלות אופי פוליטי ורק אחת מהן מסומן שהיא ממומנת על ידי האיחוד האירופי.

אתה לא יודע אם האחרים מומנו על ידי איזושהי מדינה?

אני מגיע לנקודה.

תגיד בבקשה לעניין, כי אתה מסיים את דבריך בעוד דקה.

ברשותך אדוני, האם הריסת בתים זה דבר פוליטי?

אתה תשאל בסוף. רק בסוף שואלים שאלות.

כאשר מסומן על המודעה מי מממן אותה, זה נותן לציבור את האפשרות לשפוט בצורה שקולה מי עושה את המודעה ולראות את זה באור אחר.

הכלל זה לא חל עליך?

לציבור רחב לא איכפת מי מממן את המודעות האלה אבל יש כאלה שכן איכפת להם, וזה יאפשר להם לשפוט את המודעות האלה באופן מקיף.

חברת הכנסת זוארץ, רצית לשאול שאלה.

כן.

גם לי יש שאלה.

לא כל כך ברורה לי מסגרת המחקר האקדמי בתוכה אתה פועל, מה הם הכלים בהם אתה משתמש למחקר, איזה ארגונים נבדקו ואיזה ארגונים אתם בודקים.

מה איכפת לך איך הוא חוקר?

אורי.

אלה שלושת השאלות ואני אשמח אם תענה עליהן. כמו כן, מה מקורות המימון של הארגון.

אני אצרף עוד שאלה.

אדוני היושב ראש, גם לי יש שאלה.

גם לי.

האם אתה לא חושש למימון של הארגון שלך? אם הכל יהיה שקוף, למה צריך NGO מוניטורס אחר כך?

חבר הכנסת מולה, רצית לשאול שאלה.

כן. אני רוצה לשאול את אדוני ולבקש שתיתן לי דוגמה אחת של גוף מממן את העמותה שלכם. דבר שני, האם כמו שטרחת להביא מודעה של אופי מסוים של ארגונים שפועלים, למה לא טרחת להביא מודעה הפוכה, מהצד השני?

הוא סמך עליך שאתה תביא.

לא. למה? אתה מייצג אותו? אתה עורך הדין שלו?

כן. הוא עורך הדין שלו.

הייתי שמח מאוד להיות עורך הדין שלו, זה בכלל לא גרוע להיות עורך דין שלו.

ברשותך, אדוני, אני מבקש ממנו שהוא ייתן לי תשובה ולא אתה.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה אדוני היושב ראש. שתי שאלות. שאלה אחת אדוני, שאלתי אותך על קמפיין הגז ואמרת שאתם מתעסקים בעניינים שקשורים לסכסוך. קמפיין הגז, כפי שאדוני יודע, האשים את אלה שדורשים העלאת הכנסות המדינה מגז בשיתוף פעולה ישיר עם אויבי ישראל, בשירות חיזבאללה, לבנון, אירן ואחרים.

גם חבר הכנסת אלדד היה חלק.

לכן לכאורה זאת סוגיה שקשורה לסכסוך, לפחות לטענת יוזמי הקמפיין הזה.


שאלה שנייה, אדוני. ללא ספק קיימות בעיות מאוד גדולות של שקיפות שלא נמצאות באגודה לזכויות האזרח אבל למשל נמצאות בארגון כמו עטרת כוהנים או עמותת אלעד שיש לה פטור רשמי מהמדינה לגילוי חלק מהתרומות שלה. לכן היא לא מוסרת את התרומות שלה לרשם העמותות. האם הארגון שלכם ביקר את התרומות של עטרת כוהנים או עמותת אלעד? האם פרסמתם את זה? אם כן, מתי, באיזו צורה ומה אתה יכול לספר לנו על מקורות המימון העלומים של הארגונים הימניים האלה? תודה רבה.

יש עוד ארגון, חסדי מאיר. שמעת עליו?

אני אחזור על השאלה הקודמת ששאלתי. האם העמדה שלכם שבוחנת את הפעולה של NGO שונים ומקורות המימון שלהם היא לא שכל גורם, לאו דווקא בסכסוך, למשל, מישהו מפרסם מודעות בעד תרופה מסוימת, ויכול להיות שמי שמממן אותה זאת חברת תרופות או רופא שמקבל כסף מחברת תרופות. למה לא תאמצו את הכלל שכל מודעה שמביעה עמדה בכל נושא, נדע מי מממן אותה? למשל, הזכירו כאן את המודעה על גלנט. ניקח את העיתון של הבוקר ואני אביא לך מאה מודעות שאני רוצה לדעת מי מימן אותן. תאמין לי שאני משתגע לדעת מי מממן אותן. אני נורא רוצה לדעת מי מממן. אני עוסק בבריאות הרבה ואני רוצה לדעת מי מממן את כל הדברים הללו. יש לי תחושה שבעלי אינטרסים שאני לא מסוגל לאתר אותם, ואם כן, למה לא נאמץ חוק כללי כזה שאומר שכל מודעה שמייצגת אינטרס, יהיה כתוב למטה מי מממן אותה? אם זה אני ואתה, נחתום שנינו. אם זה גורם מסחרי, יהיה כתוב. אני לא אומר שלא יפרסמו אבל יהיה כתוב. האם אתם תתמכו בהצעת חוק כזאת כארגון? אני לא שואל אותך אישית אלא כארגון שבוחן את טוהר המידות של ה-NGO.

אפילו כגילוי נאות.

תודה. יש לך דקה לתת את כל התשובות.

אני לא בטוח שאני זוכר את כל השאלות.

מה שיש לך, יש לך דקה אחת.

תתחיל מהסוף.

אנחנו מכון מחקר. היה אמור להיות כאן פרופסור ג'רלד שטיינברג. אנחנו יושבים בירושלים, ברחוב בן מימון. אנחנו עושים מחקרים. כל דבר שאנחנו עושים, יש לו סימוכין ותימוכין והכל גלוי, ברור וקיים באתר האינטרנט שלנו, כולל רשימת כל הארגונים שאנחנו מבקרים אותם שהם מעל 100 או מעל 150 ארגונים, למיטב זיכרוני.

מה עם עטרת כוהנים?

אין קריאות ביניים.

מבחינת הגופים. מממנים. אמרתי, אני אחד מעמיתי המחקר במכון ואני לא בקיא לגמרי בפרטים. אני יכול לומר שמשפחת וקסלר מארצות הברית היא אחד המממנים העיקריים שלנו. יש עוד מממנים עיקריים שרשומים באתר האינטרנט שלנו. כל השאר רשום ברשם העמותות ואני לא זוכר יותר מזה ובעצם לא יודע יותר מזה.


מבחינת קמפיין הגז. לא נכנסנו אליו בכלל ואני לא יודע מה לומר עליו.

לא מעורבים ערבים.

מעורבים. הרי טענו שאלה המצרים והחיזבאללה.

אמרת שהמיקוד שלכם הוא בסכסוך.

כן.

ישראלי-ערבי.

כן.


בקצרה, למה השם שלנו באנגלית. מכיוון שרוב הפעילות שלנו מופנית לחוץ לארץ ורוב הדברים שאנחנו עושים הם באנגלית. לכן השם שלנו באנגלית.

תודה רבה.

מה הוא עונה על השאלה שלי? רגע.

לגבי מודעות. אני כאזרח גם מוטרד מהמודעות האלה של הגז ושל דברים נוספים אבל אני חושב, ואנחנו חושבים, שההבדל בין אנשים פרטיים למדינות הוא גדול והעניין של להפנות את זה לאנשים פרטיים, כולל חברות שמותר להן לעשות מה שהן רוצות בכסף שלהן, בלי ביקורת, כל עוד זה לא חוקי, זאת הסטה מהדיון כאשר עיקר הדיון הוא ההבדל בין מדינות.

תודה רבה.

זה מאוד אקדמי מה שאמרת. אמות מידה אקדמאיות.

לכן אנחנו מכון מחקר.

עד כאן. חיים אורון, עד כאן.

מאוד אובייקטיבי.

משתדלים.

אני כאן מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות, ור"ה. ההתייחסות שלנו לחוק, מה שמטריד אותנו לעומת המצב המשפטי הקיים, יש בחוק הרחבה שלדעתנו יכולה לפגוע במוסדות להשכלה גבוהה. בחוק הקיים, לפי חוק העמותות, הדיווח נדרש רק לגבי תרומות. בהצעת החוק יש הרחבה לכל תמיכה כספית ואנחנו חוששים שזה בעצם כולל גם מענקי מחקר והאוניברסיטאות בישראל, אני מניחה שכל המוסדות להשכלה גבוהה, מקבלים מענקי מחקר רבים מאוד מגורמים זרים. מהאיחוד האירופי מתקבלים כספים רבים. אנחנו חוששים שפרסום של תרומות כאלו באופן בולט באינטרנט למשל יכול דווקא לשמש כתחמושת לאותם הגורמים שרוצים להתנגד למענקים האלו שניתנים למוסדות מחקר ולאוניברסיטאות בישראל. כיום יש גופים שנותנים את הכספים האלו באופן יותר דיסקרטי ודווקא אין להם עניין שהדברים האלו יפורסמו ברבים. זאת ההתייחסות שלנו לחוק.


אנחנו היינו מבקשים להחריג את המוסדות להשכלה גבוהה מהחוק. הבנו שזאת הייתה רוח הדברים בקריאה הראשונה של החוק ובקשתנו היא להחריג את המוסדות להשכלה גבוהה מתחולת החוק.

שאלה. לפרוטוקול אני אומר שאני אומר את דבריי במרירות כי אם מישהו יקרא אותם פעם, הוא יחשוב שאמרתי אותם ברצינות. אני מכיר מחקרים באוניברסיטת באר-שבע שנתרמו על ידי גורמים זרים ועניינם הבדואים בנגב. אני רוצה לדעת מה היה האינטרס של אותו גורם לחקור את הבדואים בנגב. למה אתם מתייצבים אחרי שידפקו את כל אלה, רק שאתם תצאו נקיים מהעניין? תגידו שהחוק הזה הוא לא דמוקרטי. אני יודע שאני גורר אותך לפינה שאת לא רוצה להיות בה.

אתה לא גורר אותי.

אבל אני רוצה לומר את דעתי. אם מי שמתחיל כאן יגיע למחקר באוניברסיטת באר-שבע, אני כבר רואה אותו ואני יודע מי עושה אותו ואני יודע ממי הוא קיבל את הכסף. למה שמתם את ההבחנה? יוכיחו שתוצאות המחקר הזה פוגעות בשיקולי מדינת ישראל על זכויות בקרקע. למה אתם בכלל מוכנים להיכנס לפינה שאתם תהיו בחוץ ולא שכולם יהיו בחוץ ואותם כללים שחלים עליהם, יחולו גם עליכם? ולא תצילו את עצמכם ותשאירו את כולם בחוץ, כי יש מחקרים שהם יפרשו אותם כפוליטיים.

כבר עשו את זה.

הם יפרשו אותם ככאלה, אחד אחרי השני, והשלב הבא יהיה שיגידו: תסלחו לי, אתם קיבלתם מחקר – אני בכוונה אומר הבדואים כי אני יודע במדויק על מה אני מדבר – אל תקבלו מענק מחקר על הבדואים מחוץ לארץ כי זאת התערבות בוויכוח הישראלי. תעצרו את זה כאן. אל תתנו לזה להתחיל כי זה יתחיל כאן ויגיע אחר כך למה רופא בסורוקה בודק סוכרת כי יש סוכרת יותר אצל הבדואים ולא בודק מחלה אחרת. לשם זה יגיע.

ג'ומס, אתה יוצא מהנחה שהאוניברסיטאות הן חלק מהמדינה.

תודה רבה.

קודם כל, החוק הקיים, אנחנו עשינו השוואה בין הוראות החוק הקיים לבין החוק המוצע והחובה לדווח על תרומות כספיות קיימת היום בחוק העמותות.

נכון. לכן החוק מיותר.

והיא קיימת למעשה באותה לשון כפי שמופיעה כיום. ההרחבה מבחינתנו, מה שאנחנו מתייחסים כעת והאינטרס שאנחנו מייצגים כאן, את ור"ה ואת האוניברסיטאות, והאינטרס שלנו בשלב זה הוא להגן על התורמים ולהגן על מענקי המחקר שלנו. זה האינטרס שלנו. מה שדובר כאן, על החשיפה של תרומות, הדבר הזה כבר קיים ממילא בחוק. הדבר הזה כבר קיים. אני לא שמעתי כאן התנגדות להגדרה של התרומה. המצב המשפטי הקיים כבר מחייב את אותם המוסדות.

לדעתכם צריך לשנות אותו?

לא.

בתור מה אתה שואל אותה אם הם חושבים שצריך לשנות?

אני שואל אם העמדה של האוניברסיטאות שצריך לשנות את החוק הקיים.

אני לא מבין. האוניברסיטאות הן גוף שנותן ייעוץ משפטי?

רוב האוניברסיטאות הן גם עמותות.

אתה מבין בדיוק מה אני שואל.

אני יודע בדיוק מה אתה שואל ואני אענה לך.

אגב, אני שואל שאלה שאתה תמכת בה. אתה אמרת שאתה תהיה בעד קריטריון אחיד לפרוטוקול על כל התרומות מחוץ לארץ.

אני עדיין חושב כך.

לכן השאלה שלי מאוד לעניין.

חשיפת תורמים פרטיים, אם הדבר יגיע לזה, זאת תהיה מכת מוות לגיוס הכספים של המוסדות להשכלה גבוהה.

גם בתי חולים ומוסדות תרבות.

אני מייצגת כאן את ור"ה.

גם המוסדות הלאומיים והסוכנות.

שאלה לי אליך. אחת הטענות שעלתה כאן, לדעתי בוועדת החינוך של הכנסת עת זבולון אורלב היה היושב ראש, במעמד שר החינוך, הייתה שהתרומות גם מוטות ובעצם יש איזושהי קביעה של אג'נדה במתן התרומות לאוניברסיטאות. אני אשמח לשמוע התייחסותך לנושא.

רק רגע. איך זה מתקשר לחוק?

התורם שתורם את הכספים לאוניברסיטה, גם קובע מה תחקרו.

יש לנו תרומות למשל לעולים מאתיופיה. אנחנו מכבדים את דעתם ורצונם של התורמים ורוב התורמים, מה לעשות, יש להם דעה מגובשת לגבי מה שהם רוצים לעשות עם הכסף. אחד רוצה לתרום לחקר הסרטן, השני רוצה לתרום לעולים חדשים והשלישי רוצה לתרום לחקר המזרח התיכון. נכון מאוד. יש אג'נדה ברורה לתורמים ואנחנו מכבדים את האג'נדה הזאת שלהם. אנחנו מכבדים את רצונם של התורמים. ודאי.

זה צריך להיות שקוף.

זה שקוף.

אני מהמכון לאסטרטגיה ציונית. נושא ראשון שיש להבהיר כאן בדיון. החוק הזה, מטרתו להאיר את הנושא של תרומות מדינות לארגונים שבמהותם הם פוליטיים. הנושא של החוק הזה ושל התרומות במקרה הזה בא להבהיר את הנושא של לגיטימיות של תורת מדינה לארגון פוליטי. כל עוד הנושא שקוף והנושא ברור וזה מטרתו של החוק, להראות את זה, זה לא נגד הארגונים וזה לא נגד תרומות פרטיות לארגונים משמאל או מימין. את הנושאים האלה יש להבהיר ויש לדעת, ואני תכף אמחיש את זה בכמה דוגמאות.


החוק הזה הוא גם אינו מיותר מכיוון שהחוק של רשם העמותות מתייחס לעמותות בלבד והחוק הזה מדבר גם על חברות לתועלת הציבור וגם על ארגונים שמעמדם – ואת זה צריך להכניס כתיקון – לא בדיוק מוסדר.


חשיבות נוספת של החוק הוא נושא הדיווח המיידי שכרגע, לפי הנוסח הנוכחי, מדובר על רבעון. אם ייכנסו כאן לניסוח, נדבר על כך שעדיף יותר מיידי ואני גם אסביר מדוע. אני אביא ארבע דוגמאות לנושא של פרסומים ולמה חשיבות הפרסום היא חשובה.


דוגמה ראשונה, נושא של שדלנות. אם מגיע לחבר כנסת מישהו מאחד הארגונים, אנחנו היינו רוצים שחבר הכנסת ידע שהאג'נדה של אותו אדם מגיעה במימון של מדינה זרה, ואני אתן דוגמה. חוק האזרחות. הנושא של פעילות חוק האזרחות ממומן על ידי לדוגמה ממשלת שוויץ וגם העתירה לבג"ץ שנעשתה בנדון למעשה בפועל מומנה על ידי ממשלת שוויץ. אלה דברים שאנחנו רוצים לדעת בזמן אמת, שמדינה אחרת מתערבת.

אתה יודע כמה פעולות ממשלת ישראל עושה בשוויץ? אתה רוצה להיכנס למקום הזה? אתה יודע איך ממשלת ישראל תומכת בפעילות של ארגונים יהודיים בשוויץ? אתה רוצה באמת להעלות את העניין הזה? זה האינטרס שלך? אסטרטגיה ציונית? עלק.

ניצן, מה זה איכפת לו בכלל? זה בכלל לא מעניין אותו. הוא לא מסתכל כרגע. הופעת בשומר הצעיר בשוויץ בשבת, נכון? זה ארגון ציוני חתרני. דע לך. הוא הופיע בציריך בשבת האחרונה לפני ארגון ציוני חתרני בשוויץ והוא דיבר על קץ הסכסוך. בכספי מדינת ישראל בשוויץ.

זה באמת חמור מאוד.

אתה יודע מה הוא עשה?

מה זה אתה מופיע בשבת?

במוצאי שבת בבוקר.

ניצן, זאת פעם אחרונה שאתה מופיע בשבת.

השומר הצעיר הוא ארגון עתיר זכויות.


אני אתן לנושא נוסף. גוש שלום מפרסם כל יום שישי מודעה בעיתון "הארץ", ולפעמים נוסח המודעה אומר: גוש שלום קורא לאיחוד האירופי להפעיל סנקציות על ישראל. גוש שלום קורא לאובמה ללחוץ על ישראל. גוש שלום מנסה לצייר את עצמו כארגון ישראלי. הבעיה היא שמדובר על ארגון של שני אנשים שאת רוב מימונו מקבל מממשלת הולנד.

שני אנשים עושים משהו. מה מפריע לך?

זה מצג שווא.

בפני מי מצג שווא?

תודה. משה קופל, בבקשה.

כמה הערות טכניות בלבד.

סליחה, מאיפה אתה?

אני פרופסור משה קופל מאוניברסיטת בר-אילן. אינני מייצג כאן את האוניברסיטה אלא את עצמי.

אין לו מכון.

כמה הערות טכניות. עיקר החידוש בחוק הזה הוא הדוח הרבעוני במקום דוח שנתי.

אתה מופיע כאן כאדם פרטי?

כן. הוא אמר את זה במפורש.

כן. אינני מייצג את האוניברסיטה.

סתם לדעת, למה זה עניין אותך?

שלמה, אחרי הישיבה תדבר אתו והוא יספר לך למה זה מעניין אותו.

אני חושב שאולי בטעות הסנקציות של חוק העמותות בחלקן אינן חלות על החוק הזה וצריך פשוט תיקון טכני בשני עניינים. קודם כל, ההפניה בסעיף 9, יש הפניה לסעיף 64(א) לחוק העמותות, שם יש סנקציה אבל הסנקציות הן גם ב-64 וגם ב-64(א), ולכן אני מציע שבסעיף 64 בחוק העמותות, הסעיף מתייחס לדיווח כוזב על פי חוק זה, צריך לתקן ולכתוב דיווח כוזב על פי חוק זה או על פי חוק חובת גילוי, דהיינו החוק המוצע היום.


דבר שני, לגבי דוח אפס. דוח שנתי מחייב דוח אפס גם, אבל בדוח הרבעוני אין דוח אפס מכיוון שאין לנו עניין להטיל עומס רב על המערכת וגם לא על העמותות עצמן. לא כדאי לחייב דוח אפס אבל כן כדאי להוסיף שאי הגשת דוח רבעוני תיחשב כהגשת דוח אפס.

מה זה דוח אפס?

שלא נתקבלה תמיכה.

כשלא מתקבלת תמיכה, גם אז צריך להגיש דוח?

לא. זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. צריך לכתוב בחוק הזה.

זאת כבר בדיחה מה שאתם עושים.

אני מסכים. אני רוצה להקל.

הקלה, אלה בדיחות, והחמרה, זה ברצינות.

אי הגשת דוח רבעוני תיחשב כהגשת דוח אפס.

מזכ"ל הסוכנות, ג'ו שוורץ.

אני מזכ"ל הסוכנות היהודית ואני כאן בשם המוסדות הלאומיים של מדינת ישראל, ההסתדרות הציונית, הסוכנות וקרן היסוד.


אנחנו מבקשים להחריג את המוסדות הלאומיים מהחוק הזה.

אבל הוא לא חל עליכם. אני לא מכיר מוסד לאומי, בדקנו את זה משפטית, שנכנס להגדרה עמותה או חלץ. בדקנו את זה.

זה מראה כמה אתה לא מכיר את הסוכנות היהודית. אני אומר לך שלסוכנות היהודית יש עשרות עמותות ואתה מכניס אותן.

זה משהו אחר.

תדע מה שאתה אומר.

אני אתייחס למה ששלמה אומר.

עדיף שלא.

אנחנו מבקשים להחריג מהחוק גם את כל חברות הבת והעמותות והגופים הקשורים למוסדות הלאומיים. אנחנו פועלים בארץ במסגרות רבות, כדוגמה החוויה הישראלית שמפעילה כאן עשרות אלפי בני נוער שמגיעים לארץ, תוכנית מסע שהיא חברה סוכנותית בפרויקט משותף לממשלה ולסוכנות, אנחנו מדברים על מפעל של יותר מ-200 מגביות בכל העולם שיהודים וגופים תורמים, ואנחנו חושבים שהכללת המוסדות הלאומיים בחוק הזה יכולה לסכן מפעל שמביא למדינת ישראל מאות מיליוני דולרים בשנה.


צריך להזכיר שכל הפעילות של הסוכנות והמוסדות הלאומיים מתואמת עם ממשלת ישראל והתיאומים השונים שאנחנו מבצעים ביחד עם הממשלה.

יש לכם הצעה משפטית איך לעשות את זה?

רגע, חיים אורון ביקש לפניך.

מנכ"ל הסוכנות, אני יודע על חברות בנות למשל של קרן קיימת, ואני אומר גם את השם, למשל הימנותא, שפועלת באופן פוליטי לחלוטין מעבר לקו הירוק, בירושלים, וזאת פעולה פוליטית לכל דבר ועניין.

אני לא מייצג את קרן קיימת.

אני יודע. אני יודע שאתה לא מייצג, אבל ייצגת את כל הגופים.

לא. אמרתי בפירוש שאני מדבר בשם קרן היסוד, ההסתדרות הציונית והסוכנות. אני לא מדבר בשם קרן קיימת.

על פי השקפתכם, אני חוזר לאותה שאלה כל הזמן, פעולות כאלה, גם כאשר הן באות מאנשים פרטיים, צריכות להיות – על פי אותו עיקרון שבנית כאן עכשיו, כאן זאת הכנסת – כולן חשופות לציבור או גם הן צריכות להיות תחת חיסוי של ביטחון המדינה וטובת ואני לא יודע מה? מה השוני ביניהן לבין מה שכאן מונח על השולחן?

קודם כל, אני רוצה להדגיש שאני לא מייצג את קרן קיימת אלא אני מייצג את שלוש מתוך ארבעת המוסדות הלאומיים. אני כאן בשם, כפי שאמרתי בהתחלה, קרן היסוד, הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.

למשל, החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונות העולמית.

למשל. לא בשם קרן קיימת. אני לא יכול לדבר בשמם ולא נשלחתי מטעמם.


במאות המגביות שפועלות דרך הפדרציות בצפון אמריקה ודרך קרן היסוד ביתר העולם, יש מסורת מאוד מאוד ותיקה של תרומות עלומות שם, של אנשים שמבקשים להישאר אנונימיים.

אני בעד, אבל למה אתה מפר את זה כאן? אני מאוד בעד האנונימיות. שלא תהיה כאן שום אי הבנה. אני חושב שהמתן בסתר הוא חלק מהתרבות היהודית שאני חלק ממנה אבל כאן מנסים לבוא ולומר שיש מי שלגביו זה לא חל. אם זה לא חל, פתוח לכולם. אל תעשו לכם נורמות יהודיות מיוחדות. מתן בסתר, אני מברך וחושב שזאת מסורת יהודית יוצאת מן הכלל. אין ויכוח כאן שהכל גלוי, אבל כאן אומרים לא, הכל גלוי רק בכיוון מסוים. אז אותה נורמה לגבי כולם. פשוט לגמרי. נורא פשוט. מה שלא טוב כאן, לא טוב פה. סוכנות יהודית, בתי חולים, אוניברסיטאות, כולם, כולם ישלמו את המחיר. אני לא מסתיר את דעתי. כולם ישלמו את המחיר כי יש סכנה לעם ישראל, חתרנים מכרסמים ביסודות, ולכן אין ברירה אלא צריך שהכל יהיה גלוי. במחקר על בדואים, במחקר על סרטן, במחקר בהימנותא, ביערות בנגב וכולי.

תגיד את השמות האמיתיים.

כולם.

עטרת כוהנים.

אם יש כאן הצבעה כזאת, אני בעד. נחקור את כולם.

מה יש לעטרת כוהנים להסתיר?

אין בעיה. זה בסדר.

אני נגד סלקציה.

אני רוצה להסב את תשומת לבה של הוועדה, של היושב ראש והאורחים המכובדים שמדינת ישראל עוסקת בסיוע בין לאומי ומשקיעה במדינות עולם שלישי כבר מ-1952, כאשר בחלק מהמדינות יש לנו יחסים דיפלומטיים ובחלק מהמדינות יש לנו קשרים, ואני חושבת שהצעת החוק הזו מסוכנת והיא עלולה לפגוע באינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל שמשקיעה כספים דרך ארגונים ודרך עמותות במדינות בעולם.

אבל אף פעם זה עם מימד פוליטי. זה לגמרי ניטראלי. בגאנה, בגיניאה, בכל הארצות הללו, הכל היה רק ניטראלי.

אנחנו ערים לתהליכים באפריקה.

שידווחו. שהגופים המקבלים ידווחו. אין לי בעיה.

צריך להיות ערים למה שקורה באפריקה ובדרום אמריקה ולהיות מאוד מאוד זהירים בהחלטות שאנחנו מקבלים בבית הזה כי זה ישפיע במישרין על ההתייחסות למדינת ישראל בקרב מדינות העולם.

תודה. חבר כנסת מולה, רצית משהו?

אני רוצה להבהיר פעם נוספת את עמדתי. הסוכנות היהודית מקבלת כסף גם מממשלות זרות. אני רוצה שזה יובהר בצורה ברירה. היא לא מקבלת תרומות רק מאנשים פרטיים בלבד. זאת אומרת, אתם כאן עושים סלט ואיפה ואיפה. אני אתן את הדוגמה הבולטת ביותר. הסוכנות היהודית כמעט במשך דורי דורות מקבלת למשל במסגרת מענק אמריקאי כשמונים מיליון דולר – היום פחות – והכסף הזה מגיע לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית העולמית. אז מה? כאן אתה לא יכול לבוא ולומר לסוכנות שמאמריקה היא יכולה לקבל אבל מגופים אחרים היא לא יכולה לקבל. אתם בחוק הזה עושים סלט אחד גדול. זאת הייתה רק הבהרה.

תודה. אני רוצה להתחיל לקרוא את החוק.

לא זה מה שהבטחת.

אני אתן כל אחד לדבר. הרי כל אחד מכם ינמק את ההסתייגויות ויוכל לדבר כמה שהוא רוצה. רק שתדעו לכם שאני מצביע.

בסדר.

חבר הכנסת סוייד, בבקשה. הבטחתי, אז בבקשה. אתה מוכן לוותר לחבר הכנסת חנין?

הוא ידבר אחרי.

חבר הכנסת שנלר הוא אחד המציעים בחוק הזה.

אנחנו מפלגה פלורליסטית.

יש דמוקרטיה בקדימה, בניגוד לתנועות אחרות שעל פיו יישק דבר.

כן, טוב מאוד. נכון. אצלכם פשוט אין מי שעל פי יישק משהו.

על פיה. נכון, אתה צודק, על פיה יישק דבר.

לא, אל תתחילי עם הטרדות. יישק, זה כבר מסוכן.

אדוני היושב ראש, היום אחרי ששמעתי את ההתייחסות של מספר ארגונים שכל כך שמחים ומובילים בצורה זו או אחרת את הצעת החוק, התחזקה אצלי העמדה – שחלקית הבעתי אותה בפעם שעברה – שהצעת חוק זו מתחברת לאווירה כוללת, אווירה מקרתיסטית שכוונתה לרדת על ארגונים דמוקרטיים, ארגוני חברה אזרחית, על אוניברסיטאות, על מוסדות השכלה גבוהה, על שופטים בהמשך, על כלי תקשורת, על הכל, על כל מה שמדבר, על כל מה שחופשי, על כל מה שדמוקרטי.


הצעת החוק הזאת, אדוני היושב ראש, איננה מוסיפה למינהל התקין. היא לא מתכוונת להוסיף ולהגביר את המינהל התקין ואת השקיפות. הרי נאמר כאן על ידי מומחים – ואני לא מומחה גדול במשפט – שאת השקיפות המתבקשת, השקיפות שאנחנו רוצים ושכאילו מייחלים לה, היא כבר קיימת בחוקים הקיימים. בוא נאמר שלא אתה מומחה המשפט היחידי בארץ אלא יש עוד אנשים אחרים.

זה נכון.

שאני קשוב להם.

הם פחות מומחים ממני.

לא בדיוק. לא כך התרשמתי. תראה, אני גם מכבד את הידיעה המשפטית שלך, אני מכבד את הדעות המשפטיות האחרות, ואני אומר שנאמר כאן שכאילו העניין של השקיפות כבר קיים בחוקים אחרים. הכוונה של החוק הזה היא סימון, הפחדה ורדיפה. הכוונה של הצעת החוק הזאת היא גרירה של הדיון מדיון משפטי לרחוב, להפחדה, לכוח, לאיומים. אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש שהשיח הזה בארצות הברית ובכלל כל התנועות האלו שעלו כאן כמכונים, הם חלק ממה שנקרא דבד פרוג'קט שעובד באוניברסיטת שיקאגו בארצות הברית וזאת לא המצאה ישראלית. אנחנו יודעים מי מעורר ומי שופך את הכסף, אבל אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש שזה כבר גרר בארצות הברית ניסיון התנקשות בגבריאל גיפורד, חברת הקונגרס שם. בסופו של דבר, זאת הכוונה כאן. הכוונה כאן היא לעשות הסתה והיא להביא לכך שאנשים כאן יירצחו ברחובות כתוצאה מהפעילות שלהם.

תודה.

אני עוד לא סיימתי.

לא, אתה לא סיימת, אני יודע, אבל אין לך עכשיו שעתיים.

אני אומר לך אדוני היושב ראש שאני כבר רוצה להזהיר מהמדרון החלקלק והמסוכן. זה לא חלקלק שזה נעים, אלא זה מדרון חלקלק ומסוכן ובסופו של דבר זה יביא לאנשים ברחוב, וזו הכוונה כאשר רוצים שבכל רחוב ובכל מודעה ייאמר מי מימן ומי אחראי וזה יעורר כוחות שחורים שינסו בסופו של דבר להתנקש, לרצוח ולהרוג. זה דבר מסוכן מאוד לחברה הישראלית.


אני רוצה להוסיף עוד הערה אחת אדוני היושב ראש. אומרים כאן, לפחות חלק מחבריי, שאם מבקשים משהו מהחברה האזרחית, בוא נגיד משוחרי הדמוקרטיה או השמאל, צריך אותו דב ר לבקש מהימין. אני רוצה להזכיר לחבריי שחופש הביטוי הוא דבר שהוא לגיטימי, גם לימין וגם לשמאל, ואני לא רוצה שנשים את עצמנו ברובריקה הצרה הזו שאם יש משהו שמגביל את החופש הדמוקרטי, אז לגיטימי אם אתה מגביל אותי כשמאל, תגביל גם את הימין. אני לא מקבל את ההיגיון הזה. אני כן מקבל את ההיגיון שבסופו של דבר אם רוצים להגביל ארגון לקבל תמיכה ממדינה, בוודאי צריך להגביל ארגונים ששמותיהם הוזכרו כאן, שפועלים בהתנחלויות ובהפקעת קרקעות. בוודאי צריך להגביל אותם בקבלם כספים מפרטים ולא מישויות זרות.


רציתי להבהיר שאנחנו קוראים לחופש פעולה, לשוק דעות חופשי, גם לשמאל וגם לימין בארץ. לכן אני אומר שאנחנו צריכים להיזהר בהעלאת הטענה הזאת. תודה.

תודה.

הערות מקדמיות.

מעבר למה שאמרת?

מעבר למה שאמרתי.


תודה רבה אדוני היושב ראש. כמו שהבטחתי לך, אני לא אחזור על הדברים שאמרתי בדיון הקודם. אני רוצה לסכם את התנגדותי להצעת החוק הזאת ברמה העקרונית, לפני שאנחנו נכנסים לפרטים, בשאלה ממה אתם מפחדים. ממה אתם מפחדים.

ממה אתם מפחדים?

אנחנו לא מפחדים בכלל.

אתם מפחדים.

לא. ממש לא מפחדים. אתם מפחדים מארגוני חברה אזרחית שכנראה עושים פעילויות ומשפיעים על דעת הקהל. מזה אתם מפחדים.

חבר הכנסת בן-ארי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

הוא אמר שהוא הולך בשוק הכבוש.

גם ארץ ישראל היא שלנו. גם יפו, תשאלי את דב חנין, כבושה.

חבר הכנסת בן-ארי, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. חברת הכנסת זוארץ, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. שניכם בפעם השנייה.

כל מה שהיא אמרה לו ---

אתה תהיה בפעם השלישית בעוד שנייה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הצעת החוק הזאת היא סימן של חולשה שלכם, חוסר ביטחון שלכם בעמדתו של הציבור, בעמדותיהם של אנשים. הדבר הזה, אגב, מאפיין סוג מאוד מסוים של משטרים. סוג מאוד מסוים של משטרים בהם ארגוני החברה האזרחית מוגבלים, נרדפים ונחסמים. זאת לא המצאה ישראלית אלא זה קיים בכל מיני מקומות אחרים בעולם וזה תמיד ביטוי של חוסר ביטחון עצמי, אדוני.


הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק לא נכונה. היא לא נכונה מכיוון שהיא לא מתמקדת בבעיות האמיתיות של השקיפות. יש בעיות של שקיפות. קמפיין הגז, זאת בעיה של שקיפות ושם אנחנו לא יודעים מי עמד מאחורי הקמפיין הזה שזרקו עליו מיליונים.

תציע הצעת חוק.

יש בעיות של שקיפות בעמותות כמו אלעד ועטרת כוהנים שאני מנסה לחפש מי הם התורמים שלהם והמדינה נותנת להם פטור מלגלות את המקורות שלהם. שם נמצאות בעיות השקיפות. בואו נתמודד עם בעיות השקיפות האמיתיות האלה.


לכן הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק לא נכונה. היא לא מתמודדת עם בעיית השקיפות היכן שצריך אלא היא מתמקדת בבעיית השקיפות מול יריבים פוליטיים.


מכאן אני מגיע לאמירה השנייה.

אלעד ועטרת כוהנים הם לא יריבים פוליטיים. דב חנין, תהיה הגון עד הסוף.

אני הגון עד הסוף.

תהיה הגון עד הסוף.

אני הגון עד הסוף. אני מציע אדוני היושב ראש בדיוק את אותם סטנדרטים על ארגוני שמאל וארגוני ימין.

אין בעיה.

שקיפות מלאה ומוחלטת.

כל מי שיקבל ממדינה זרה.

לא אדוני, מכל גורם.

מדינה זרה.

לא. מכל גורם.

אתם שכנעתם אותי שכל הרצון שלכם הוא להילחם בעמותה מסוימת.

לא.

כן.

לא.

כן. במפורש כן.

לא. ממש לא.

יש כאלה כאן שמזכירים את השם של העמותות.

אדוני היושב ראש, אמרתי שהצעת החוק הזאת היא לא נכונה מבחינה משפטית והיא לא צודקת מבחינה עניינית. אני מגיע לנימוק השלישי. הצעת החוק הזאת היא מוזרה ואבסורדית כי מדינת ישראל היא אחת המדינות שיותר מכל מדינה אחרת בעולם מממנת ארגונים ופעילויות מחוץ למדינת ישראל. אם אתם רוצים, אני יכול לתת לכם רשימה ארוכה. הסטנדרטים שאתם מייצרים כאן היום הם סטנדרטים שיפגעו בפעילויות של מדינת ישראל מול ארגונים יהודיים וציוניים בכל רחבי העולם. אלה הסטנדרטים שאתם רוצים, אלה הסטנדרטים שאתם מקדמים.


נימוק אחרון שבו אני רוצה לסיים את דבריי. רבותיי חברי הכנסת מהימין, צר לי לומר לכם, מה שאתם מציעים הוא גם לא אפקטיבי. תראו את הדוגמה. הדוגמה הקלאסית, שכנתנו מדרום, מצרים. איזה הגבלות מובאראק שם על החברה האזרחית שם ולאן הוא הגיע. לכן חברות וחברים, חברה אזרחית זה לא משהו שאפשר לסתום לו את הפה, זה לא משהו שאפשר לחסל אותו ולא משהו שאפשר להעלים אותו אלא זה חלק מהמציאות של המאה ה-21. מי שרוצה ללכת בדרכו של מובאראק , אני חושב שהדרך הזאת לא מתאימה למדינת ישראל, לא ראויה למדינת ישראל ובוודאי גם לא תביא לתוצאות כפי שאת מובאראק היא לא הביאה לתוצאות.


אדוני היושב ראש, קודמי חבר הכנסת סוייד דיבר על מדרון חלקלק שאנחנו נמצאים בו לצערי בהצעת החוק הזאת, כמו בהצעות אחרות שאתם מקדמים עכשיו. אתם מעבירים אותנו מהמדרון החלקלק למקום לא דמוקרטי, פשוט לצניחה חופשית. תודה רבה.

אני רוצה להתחיל לקרוא את החוק.

שאלה לסדר. האם אנחנו עובדים לפי הצעת החוק המקורית של אלקין?

אנחנו עובדים לפי הצעת החוק שעברה את הקריאה הראשונה.

האם אמירתו של היושב ראש ---

התחייבותו של היושב ראש שהחוק לא יבוא אלא אם כן הוא יחול גם על זה, שונתה בגלל שאני הבנתי למה מכוונים חלק מהחברים, לארגונים ספציפיים.

אני כנראה אמות תמים כי אני חשבתי שאמירתך היא אמירה. כל אחד מתנהג על פי כבודו האישי. אני קיבלתי את אמירתך בכל הרצינות.

התכוונתי בכל הרצינות עד אותו רגע שהתחילו לדבר כאן על עמותות ספציפיות.

אני רוצה לומר דבר נוסף לפרוטוקול ולא באירוניה. מדובר כאן בדיל פוליטי בין ישראל ביתנו לבין הליכוד. ב-12 בוועדה אחרת יאשרו שתי ועדות חקירה שהתנאי שלכם לקבל אותן הייתה קבלת החוק של אלקין כפשוטו. זה תחת העיניים של משרד המשפטים, תחת הכנסת, וזה מה שקורה כאן. שני חברי כנסת קיבלו ועדות חקירה, שניים. אגב, למה שניים? תנו עשרים. אני אתן לכם עוד כמה נושאים לחקור ושכל אחד יחקור.

אל תציע כי זה עוד יתקבל.

בסדר. כל אחד יחקור – ואת זה אני לא אומר באירוניה – ותמורת זה אתה חזרת מהבטחתך לפרוטוקול שאיחדה כאן חלק מהאנשים שהתנגדו לחוק ואמרו שאם זה חל על כולם, מבחינתי לא צריך לשנות שום דבר, יחול על כולם. חזרת להצעה הזאת באופן מביש ועכשיו הכנסת תחוקק חוק שברור לחלוטין גם על פי השקפתך שהחוק הזה מכוון רק לכתובת אחת במדינת ישראל.

לא. החוק הזה לא יהיה מכוון לעמותות ספציפיות שכולכם נקבתם בשמות שלהם כי זה מה שמעניין אתכם.

תסלח לי, אני אומר בעברית פשוטה.

אני שומע את כל חבריך. אתה לא היחיד כאן.

אני אומר לאנשי האוניברסיטאות ולסוכנות היהודית, אני התכוונתי לכל שקל. אלה שכאן מסתתרים מאחורי נורמות חצויות שיגיעו אליכם מהר מאוד, ואתם לא יודעים כמה מהר, וזה כבר הגיע אליכם. קיימנו כאן דיון על החופש האקדמי, אז דיברו אתכם על זה. אז נתנו לכם גב, אבל עכשיו אתם באים לכנסת – וסליחה שאני אומר את זה לך כי את לא מייצגת את כולם – בפחדנות ואת יכולה להעביר את זה לכל הנשיאים. בפחדנות. נותנים יד לחוק שכרגע לא פוגע בכם, כי יסדרו לכם יוצא מן הכלל. השלב הבא כשיגלו את המחקר שכאן בעיני מישהו הוא לא ימצא חן, יבואו ויאמרו: סליחה, אני רוצה לדעת מי מימן את המחקר המסוים הזה על זכות השיבה או על הבדואים.

חיים אורון, למה אתה בא אליכם בטענות? הם לא מצביעים כאן.

אני בא בטענה קשה לגורמים הציבוריים שחושבים שהבעיה היא רק של האגודה לזכויות האזרח, שהאגודה היא רק של הארגונים שיושבים כאן מאחור. אתם בתוך הסיפור כבר. עוד לא הרגשתם בזה, אבל אתם שם, ואתם מופיעים כאן בעמדה שאומרת שרק יוציאו אתכם החוצה. תאמרו להפך. תאמרו שאתם חלק מהסיפור, ואז זה ייפול. אני אומר בגלוי, אז ילכו התורמים שלכם לראש הממשלה, כפי שהם הלכו, אז ילכו המוסדות הציוניים לראש הממשלה ויאמרו לו שהוא מטורף במה שהוא עושה כאן וכי הם לא רוצים לתרום למדינה כזאת. אבל נוח לכם כי זה רק אנחנו עכשיו.

אני מבקש להתייחס.

אתה תתייחס כשתנמק את ההסתייגויות.

יש לי שאלה. מותר לי לשאול שאלה?

לא. אי אפשר עכשיו לשאול שאלה.

אני בכל זאת מבקש לדעת מנציגת רשם העמותות מה עמדת רשם העמותות לגבי החוק הזה, שנית, האם מה שנאמר כאן, יש כאן עמותות שמגישות דוחות ויש כאלה שלא מגישות דוחות, האם אתם אוכפים את החוק או לא.

אני אחליט מתי היא תענה. אין כאן עמדת רשם העמותות. יש כאן עמדת ממשלה.

עלו כאן טענות שיש כאלה שלא מגישים.

עלו טענות. אני אחליט מתי הם יענו לך. תודה רבה. חברים, אנחנו מתחילים לקרוא את החוק.

יש לי מספר הערות על הנוסח. קודם כל, כפי שאמרתי לפני קריאה ראשונה, לדעתי האכסניה הנורמטיבית הנכונה לחוק הזה היא חוק העמותות ולא חוק נפרד. אבל ככל שנעביר חוק נפרד, המונחים צריכים להיות ככל האפשר מותאמים לחוק העמותות, גם מבחינת הנוסח וגם מבחינת המהות. ההערה הראשונה שלי היא לגבי איזה עמותות אפשר להחיל את חובת הדיווח המוגברת. מה שיש בחוק העמותות היום זה חובה רק על העמותות שמחזורן מעל 300 אלף שקלים ועל תרומה מצטברת של מעל 20 אלף שקלים. יש בזה היגיון גם מבחינת המהות של ההצעה כי לדעתי רק עמותה שיש לה מחזור מעל 300 אלף שקלים יכולה להשפיע. עמותה שמקבלת תרומות ומחזורה מתחת ל-300 אלף שקלים, אין לה את הצוות כדי למלא דוחות כל רבעון. אני מציעה גם להגביל את החובה כמו שיש בחוק העמותות.


הערה שנייה. מבחינת הנוסח שעבר קריאה ראשונה, כתוב שנתמך שקיבל תמיכה כספית חייב לדווח. מה שיש בחוק העמותות זה: תרומה ויש גם הגדרה של תרומה שמחריגה הקלת מס. ראוי שההגדרה תהיה אותה הגדרה גם בחוק החדש וגם בחוק העמותות.


הערה שלישית. אני מציעה לצמצם את תכיפות הדיווח כך שהדיווח יהיה כל חצי שנה ולא כל רבעון, כך שהשקיפות תהיה בערך אותו הדבר והטרטור יהיה פחות.


הערה רביעית. בסעיף המדבר על מסע פרסום מיוחד, אני מציעה לצמצם את הסעיף רק למסע פרסום בכתב כי מסע פרסום בטלוויזיה או ברדיו, בכל מקרה היום אסור לפרסם מודעה פוליטית. לכן זה לא מוסיף על מה שקיים היום ויש להגדיר את זה במפורש, שזה רק לגבי מסע פרסום בכתב.

חבר הכנסת אברהם מיכאלי מחליף את היושב ראש

למישהו יש התנגדות עקרונית?

אולי אני אשמע גם את משרד המשפטים ואז אני אגיב על כל ה הערות, כי קיבלתי הצעות לתיקונים גם מהייעוץ המשפטי של הוועדה וגם ממשרד המשפטים.

קודם כל אנחנו הוועדה, אנחנו החשובים ביותר. עכשיו משרד המשפטים.

אני אגיב על הכל ביחד.

אני מבקשת לשמוע גם את רשם העמותות.

רשם העמותות הוא תחת משרד המשפטים.

אני רוצה לשמוע את שניהם.

משרד המשפטים, בבקשה.

כמו שאמרתי בדיון הקודם, אנחנו ככלל תומכים בהצעת החוק כפי שעברה בקריאה ראשונה. יחד עם זאת רצינו להאיר מספר נקודות שחשבנו שצריך להעיר לגביהן מבחינה מקצועית.

להערות ששמעת כרגע מהיועצת המשפטית של הוועדה.

כן. גם אמרתי אותן בדיון הקודם ואני לא אחזור עליהן שוב. מעבר למה שפירטה אפרת, אנחנו חשבנו שנכון להתאים בין הצעת החוק הזאת, ככל שהיא תעמוד כהצעת חוק עצמאית, ולא בתור תיקון לחוק העמותות.

צריך גם להתייחס לזה שנכון להיום הגדרת ישות מדינית זרה היא שונה. אנחנו מציעים לעשות הגדרה שהיא אותה הגדרה, כדי שתהיה התאמה בין שני דברי החקיקה. אנחנו מציעים לתקן את הגדרת ישות מדינית זרה בחוק העמותות באופן שתחול גם על חברת חוץ, כפי שמופיע היום בהגדרת תמיכה כספית מישות מדינית זרה בפריט 2.

דבר נוסף שאנחנו חושבים שצריך להשוות בין החוק המוצע לבין חוק העמותות הוא בסעיף 2(4) לחוק המוצע שהוא שונה כרגע מסעיף 36א(ב)(ד) לחוק העמותות. אנחנו חושבים שהנוסח צריך להיות זהה. אנחנו מציעים לומר משהו כמו התנאים לתרומה לרבות ההתחייבויות שנתן הנתמך לישות המדינית הזרה בנוגע לתמיכה הכספית בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין אם יש כאלה. הנוסח הזה יהיה זהה הן בחוק המוצע והן בחוק העמותות.

היו"ר דוד רותם שב לנהל את הישיבה

אני רואה שפרצה מלחמה, כי יש גיוס.

כן.

כולם כאן יודעים לשאת נשק?

לא. אף אחד לא.

אין רמטכ"ל. מחפשים רמטכ"ל.

בגלל שהצעת החוק הזאת תקודם בחוק שלא קשור לחוק העמותות, אנחנו חושבים שצריך לשלב תיקון עקיף נוסף לחוק העמותות באופן ש-64(א) יחול גם על אי הגשת הדוחות סעיף הרבעוניים לפי החוק הזה. בסעיף 64(א)(1) ייאמר: "משיב תשובה כוזבת על שאלה שנשאל או מוסר מידע כוזב כשנדרש על פי חוק זה, או על פי חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה".

הבהרה. בפעם הקודמת נציגת משרד המשפטים אמרה שהם מציעים שזה יהיה במסגרת תיקון לחוק העמותות.

לכתחילה חשבנו שהתיקון הזה צריך להיות משולב במסגרת חוק העמותות אבל אין לדעתנו מניעה.

שיניתם את עמדתכם? אתם הצעתם שזה יהיה במסגרת תיקון לחוק העמותות.

כן. מבחינה טכניקה חקיקתית נראה לנו שזה נכון יותר. יחד עם זאת, במסגרת התיאום עם חבר הכנסת אלקין, הסכמנו להתפשר על הנקודה הזאת שמבחינתנו היא פחות מהותית.

כך זה עבר.

עדיין זה חל רק על עמותות ועל גופים לתועלת הציבור.

ההבדל הוא רק מבחינת המסגרת, האכסניה.

ההגדרות של ישות מדינית זרה, האם הבקשה שלך היא לשנות את הנוסח בהצעת החוק הנוכחית או בחוק העמותות?

בחוק העמותות.

זה דיון נפרד. זה לא הדיון הזה.

זה תיקון עקיף בחוק הזה.

צריכה להישמר ההתאמה בין החוק הזה ככל שהוא עומד כחוק עצמאי לבין חוק העמותות.

מה ההבדל בין שני הנוסחים?

חוק העמותות כרגע, סעיף 36א קובע הגדרה של ישות מדינית זרה באופן שהיא לא כוללת חברת חוץ כפי שמופיע היום בסעיף קטן (2) להגדרת תמיכה כספית לישות מדינית זרה. חברת חוץ שמחזורה בשנת הכספים האחרונה שלגביה היה עליה להגיש דוח כספי, היה ברובו מהגופים המפורטים בהגדרת ישות מדינית זרה.

אני אתייחס לבקשות לשינויים שהיו מהייעוץ המשפטי של הוועדה וממשרד המשפטים ואגיד לפחות למה אני כיוזם מסכים.


קודם כל, אני מסכים לתיקונים העקיפים בחוק העמותות שנובעים מהחוק הזה. אני מסכים להערה בנושא הזה של ההגדרה במקום תמיכה במונח תרומה כי הוא זה שמופיע בחוק העמותות. אני מסכים להערה של משרד המשפטים לצורך לכתוב מפורשות בסעיף 64 בחוק העמותות שזה יחול גם על הדיווחים לפי החוק הזה. אמנם ברור שלכך הייתה הכוונה, אבל הם צודקים משפטית שזה נכון לכתוב את זה.


זה לגבי הבקשות האלה.


לגבי בקשת ההחרגה שהייתה כאן של המוסדות הלאומיים, היות שהתברר שבכל זאת יש חברות בת ויש אולי כוונות להפוך משהו לחברה לתועלת הציבור מתוך המוסדות הלאומיים הקיימים, אין לי שום התנגדות לכך שבאופן מפורש יוחרגו כאן ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וקרן היסוד והחברות בנות שלהם.

גם קרן קיימת?

כן. גם קרן קיימת. בוודאי.

מה קורה עם העמותות שהם מממנים כאן בארץ?

זה משהו אחר לגמרי. זה לא קשור. זה גם לא מה שהם ביקשו. הם ביקשו להחריג אותם וחברות בת ואין לי התנגדות לזה.

חברות בת, הכוונה לחברות בשליטה?

אני מניח, כן.

תאגידי בת?

תאגידי בת.


רבותיי, אנחנו מתחילים לקרוא את החוק.

אין כאן אפליה?

בג"ץ יחליט אם יש אפליה.

אפשר לשמוע את היועצת המשפטית? האם ההחרגה הזאת לא יוצרת אפליה?

לא.

למה לא?

כי אני החלטתי שלא. אתה רשאי להגיד שזאת אפליה ולהצביע נגד.

אורית, אם את שואלת ברצינות, יש הרבה חוקים במדינת ישראל שמחריגים את המוסדות הלאומיים, כולל בסוגיית המיסוי וכולי. יש הרבה חוקים במדינת ישראל.

אני שואלת שאלה עניינית שאני מבקשת לקבל עליה תשובה.

ככל שיש שוני רלוונטי בין העמותות שמחריגים אותן לבין העמותות האחרות, זאת לא פגיעה בשוויון.

יש עוד גורמים שנמצאים בסטטוס של הסוכנות היהודית?

זאת החלטה של הוועדה, איזה עמותות הוועדה חושבת שיש בהן שוני רלוונטי.

גם אם הם תומכים נניח בפעילות שמקדמת אוכלוסייה פלשתינית בתוך מדינת ישראל? לגבי הסוכנות היהודית, אמר חבר הכנסת זאב בילסקי שיש פרויקטים לקידום אוכלוסייה ערבית בישראל.

בסדר.

זה בסדר?

כן, זה בסדר גמור. תודה רבה. נא להתחיל לקרוא את החוק.

הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2010

1.
הגדרות


בחוק זה –

יש לי הסתייגות לשם. חוק מקרתיסטי שתכליתו לצמצם את השיח הציבורי בארץ.

גם לי יש הסתייגות לשם.

אני מציע את זה בשם סיעת מרצ.

ואני מבקש לצרף גם אותנו.

יש לי כאן יותר מדיי נציגים של קדימה.

לא. אורית זוארץ ושלמה מולה.

אני רוצה לדעת מי מצביע בשם סיעת קדימה.

אורית ושלמה מולה. יש החלטה שאורית מצביעה.

לכו ותביאו לי בבקשה אישור מיושבת ראש קדימה.

סליחה, אתה לא תגיד לנו מה לעשות.

אני לא אתן לאף אחד מכם להצביע. אני לא אתן לאף אחד מכם להצביע.

אני חבר ועדה ואני מודיע לך שאורית תצביע.

אתה לא קובע בשבילי מי המצביע.

אדוני היושב ראש, אני לא שמעתי שקדימה החליטה משהו על החוק הזה.

אתה טועה .

כנראה יש מקרתיזם בקדימה.

מצביעה אורית זוארץ.

יש כאן שלושה מקדימה.

יש החלטת סיעה?

יש החלטת סיעה. כן. אני לא יודע אם זה כתוב, אבל יש החלטת סיעה.

יש החלטת סיעה מישיבת סיעה?

רבותיי, תודה רבה לכם. לחבר הכנסת חנין יש הסתייגות.

כן אדוני. אדוני היושב ראש, בשם סיעת חד"ש אני רוצה להגיש שתי הסתייגויות לשמה של הצעת החוק. ההסתייגות האחת, כמו שאנחנו יודעים אדוני היושב ראש, שמו של החוק צריך לבטא את מטרתו האמיתית ולכן אני מציע ששמו של החוק יהיה: החוק לפגיעה בחברה האזרחית. הצעת השינוי הזה איננה הצעה מתגרה ולא פרובוקטיבית אלא היא מאוד מדויקת, מאוד מידתית ומאוד נכונה, ואני מציע לכל חברי הכנסת, מעבר לוויכוחים שיש בינינו, בואו לפחות נגדיר את השם של החוק בצורה מדויקת.


הצעת התיקון השנייה לשמו של החוק היא חלופית והיא נוגעת להסתייגות שאנחנו נחזור אליה בכמה וכמה מסעיפי החוק. אנחנו מציעים אדוני היושב ראש לקרוא להצעת החוק מתוך גישה שהיא בעד שקיפות, אבל היא בעד שקיפות אוניברסאלית שחלה על כל תרומה וכל מימון. אנחנו מציעים להוריד את הישות המדינית הזרה משמו של החוק ומציעים להחיל חובת גילוי אוניברסאלית כללית על כל מי שמקבל תרומה בהיקפים משמעותיים. הרציונאל שמאחורי ההסתייגות הזאת הוא מאוד פשוט. לא פחות חמור כאשר בעל הון מממן קמפיין, אם הוא מממן, נגד אלה שרוצים להעלות את הכנסות המדינה מהגז, וגם כאן כדאי שהציבור ידע מי עומד מאחורי הקמפיין הזה. לא פחות חמור כאשר בעל הון, אם הוא ישראלי או בן לאומי מממן קמפיינים בישראל, ואם זה קמפיין, אנא ספרו לנו מי עומד מאחוריו.


לכן ההצעה החלופית לשינויו של שם החוק היא: הצעת חוק חובת גילוי. נקודה.

תודה רבה.

אנחנו מצטרפים להסתייגות של חבר הכנסת חנין, גם שלמה מולה וגם אני, ואני רוצה להוסיף תיקון לשם החוק: מי שלא אתי – נגדי.

אני מבקש הסתייגות לשם החוק. הצעת החוק היא אנטי דמוקרטית ובאה לשרת מפלגות פוליטיות.

תודה. רבותיי, אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות.

ההסתייגות שלנו, של קבוצת מרצ, לשם החוק נרשמה?

כן. בוודאי. היא ההסתייגות הראשונה.


אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חבר הכנסת חיים אורון.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חבר הכנסת דב חנין.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד - 8

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת אורית זוארץ.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת שלמה מולה.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 7

ההסתייגות לא התקבלה

1.
הגדרות


בחוק זה –
"חברת חוץ", חברה תועלת הציבור", "רשם ההקדשות" – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999.


"חוק העמותות" – חוק העמותות התש"ם-1980.


"ישות מדינית זרה" – כהגדרתה בסעיף 36א(א) לחוק העמותות.

כפי שאמרנו קודם, אנחנו מציעים כאן לקבוע ישות מדינית זרה ותרומה כהגדרתה בסעיף 36א(א).

"נתמך" – עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תרומה מישות מדינית זרה.

"הרשם" – רשם העמותות כמשמעותו בחוק העמותות או רשם ההקדשות כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, לפי העניין.

"תרומה", "תרומה מישות מדינית זרה" – אולי כאן נכניס לפי הגדרתה בסעיף 36א לחוק העמותות - תרומה שהועברה, במישרין או בעקיפין, על ידי אחת מאלה:


(1)
ישות מדינית זרה.

(2)
חברת חוץ שמחזורה בשנת הכספים האחרונה שלגביה היה עליה להגיש דוח כספי היה ברובו מהגופים המפורטים בהגדרה "ישות מדינית זרה".

לגבי תמיכה כספית מישות מדינית זרה, היות שאנחנו אמרנו שנתקן את חוק העמותות בתיקון עקיף באופן שישות מדינית זרה תכלול גם חברת חוץ כפי שהיא מוגדרת כאן, אנחנו חושבים שאפשר להפנות כאן להגדרת ישות מדינית זרה כמשמעותה בחוק העמותות ובזה אפשר להסתפק.

לא, כי גם אני אגיש על זה הסתייגות כי אני רוצה שזה יהיה כתוב אדם ולא נתמך.

איפה?

בהגדרה של נתמך כתוב עמותה או חברה לתועלת הציבור מקבלת תמיכה כספית מישות מדינית. אני ארצה להסתייג על זה ושזה יהיה כל אדם.

לא רק עמותה וחברה לתועלת הציבור?

נכון. כן.

זה שינוי מאוד משמעותי.

אין שום בעיה. תהיה הסתייגות.

אנחנו לא נתמוך בזה.

זה היה בקריאה הטרומית וזה מה שאני רוצה. גם לי מותר להסתייג.

הגשת הסתייגות?

עוד לא הגשתי הסתייגות. אני אגיש את ההסתייגות עכשיו. אני רק אומר למה אני לא מוכן לקבל את התיקון שלה.

אנחנו נצביע נגד.

בכל מקרה, הנוסח שהציע הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים עדיין מאפשר לך להגיש הסתייגות.


אם כן, זה יהיה תרומה מישות מדינית זרה, תרומה לפי סעיף 36א לחוק העמותות.

בסדר.

אי אפשר להגיש הסתייגויות להגדרות?

כשנגמור את כל ההגדרות.

כבר סיימנו את ההגדרות.

אפשר להתחיל להסתייג.

בשם סיעת מרצ, אנחנו מבקשים לתקן את הגדרת נתמך בהצעת החוק הזאת ובמקום מה שכתוב, אנחנו מבקשים שיירשם: עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תמיכה כספית או תרומה של ישות מדינית זרה או של אדם שאינו אזרח ישראלי או של אזרח ישראלי שאינו מתגורר בישראל דרך קבע או של כל תאגיד זר או כל ישות משפטית זרה אחרת.


אם אנחנו הולכים לפי ההיגיון של הצעת החוק הזאת שבהשפעה של מדינות זרות או ישויות זרות או כל מיני גורמים זרים, יש השפעה על דעת הקהל. אני רואה למשל לנגד עיניי את העיתון הזה שכיום הוא העיתון הנפוץ בישראל וקוראים לו "ישראל היום" והוא כבר עבר את "ידיעות אחרונות" ואת "מעריב" ואת "הארץ". אגב, זה עיתון שאני בטוח שגם היושב ראש, אני אוהב ואני קורא אותו כל בוקר והוא נתמך בכספי עתק על ידי גורמים זרים במטרה להשפיע על דעת הקהל. אני קורא את העיתון ואני לא נגדו ולא מבקש לאסור עליו כמו שיש כאן כמה שמבקשים מאינטרסים כאלה ואחרים. אני אוהב את "ישראל היום" אבל אני רוצה שהכללים האלה שאתם מבקשים להחיל על מיני ארגונים מהטעם שהם משפיעים על דעת הקהל הישראלית באופן אולי לא לגיטימי, אולי לא גלוי, שזה יחול גם על זה. אני אומר לכם שאם היינו רואים כמה כסף שפכו על הדבר הזה.

אי אפשר לנמק שעה.

נימוק נוסף קטן. אנחנו מבקשים להרחיב את הגדרת הנתמך כדי למנוע את המטרה הפסולה בחוק הזה שמכוונת לארגונים מכיוון פוליטי מסוים. ברגע שנקבל את ההגדרה הזאת, אז כפי שאמר חבר הכנסת מיכאל בן-ארי ואתה בעצמך אדוני היושב ראש, הדברים יהיו כלפי כל אחד בצורה שוויונית וראויה.

חבר הכנסת שנלר.

אני רוצה להכניס הסתייגות לתמיכה כספית או שווה ערך כספי ולעשות את זה לאורך כל החוק כולו. תמיכה כספית מישות מדינתית זרה, תמיכה כספית או שווי ערך כספי שהועברה במישרין או בעקיפין על ידי אחד מאלה. אותו הדבר יהיה גם בהמשך בסעיף 2 ו ביתר הסעיפים. תמיכה כספית או שווה ערך כספי.

חבר הכנסת מולה.

נתמך, עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תמיכה כספית מרשות מדינית זרה או אדם זר או תאגיד.


תמיכה כספית מישות מדינית זרה או אזרח זר או תאגיד, תמיכה כספית שהועברו במישרין או בעקיפין על ידי אחד מאלה. ב-(1) ישות מדינית זרה או אדם פרטי או אזרח זר. זאת אומרת, לחזור על הדברים. אחר כך, בהמשך, בסעיף קטן (2), חברת חוץ.

הנוסח הסופי לא ייראה כך אלא תהיה רק תרומה מישות מדינית זרה, לפי הגדרתה בסעיף 36א לחוק העמותות. צריך לתקן את זה רק פעם אחת.

הכוונה שלי בכל ההגדרות האלה, בכל סעיף, שיהיה אדם פרטי או תאגיד.

חבר הכנסת סוייד.

אני רוצה בשם סיעת חד"ש להצטרף להסתייגות של סיעת מרצ לגבי הגדרת נתמך. אנחנו מציעים להוסיף הוספת הגדרה של תמיכה ממקורות זרים, בסעיף 1, סעיף ההגדרות, האומרת שתמיכה ממקורות זרים, תמיכה שהועברה במישרין או בעקיפין על ידי אזרח זר או אזרח ישראלי שאינו מתגורר דרך קבע בישראל או על ידי תאגיד זר או כל ישות משפטית זרה אחרת לעמותה או לחברה לתועלת הציבור בישראל.

יש עוד הסתייגויות? אין. אני מבקש להסתייג כאן.

כבוד היושב ראש, אני שקופה?

לא. אני לא מבין, כל אחד מכם מסתייג בנפרד?

בוודאי.

בהגדרת נתמך אני מבקש שיהיה רשום נתמך – ישות מדינית זרה, אדם המקבל תמיכה כספית של ישות מדינית זרה לצורך מימון פעילות פוליטית בישראל.

אדם בודד.

אדם המקבל, לצורך מימון פעילות פוליטית בישראל. אני מבקש פעילות פוליטית, שיהיה כתוב פעילות המיועדת להשפיע על דעת הקהל בישראל על גורם כלשהו מאחת מרשויות השלטון בנוגע למרכיב כלשהו ממרכיבי מדיניות הפנים או מדיניות החוץ של מדינת ישראל.

מצוין. זה יכול להיות סוג של הלבנה. יהפכו את זה לאדם יחיד.

חברת הכנסת זוארץ.

אני רוצה להצטרף להסתייגות של חברי שלמה מולה ולהוסיף להגדרות סעיף קטן (3) לגבי תמיכה ממקור זר, העברה של תמיכה ממקור זר שהועברה במישרין או בעקיפין על ידי אזרח זר או אזרח ישראלי. זר, כלומר שאינו ישראלי או אזרח ישראלי.

שאיננו מתגורר באופן קבוע.

שאינו מתגורר באופן קבוע בישראל או על ידי חברה, תאגיד זר או כל ישות משפטית לעמותה או לחברה לתועלת הציבור.

אפשר להתייחס להסתייגות של היושב ראש? זה פשוט משהו חדש לגמרי.

נצביע עליה. זה היה בקריאה הטרומית ואני רוצה להצביע על זה.

זה משנה בתכלית השינוי את כל הדיון ואת כל המסגרת.

ואת כל ההסכמות של ועדת השרים.

יש לזה השלכות מאוד משמעותיות מבחינת האכיפה.

הוא סתם כאן פרצה. זה הכל.

מותר לי להסתייג והקואליציה תחליט מה שהיא תחליט והממשלה תתנגד.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של סיעת מרצ.

וחד"ש, כי אני הצטרפתי להסתייגות.

אני רוצה להצביע על כל ההסתייגויות בנפרד. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של סיעת מרצ.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה

ארבעה.

רבותיי, אל תנהלו לי את ההצבעות. איתן כבל לא הרים את היד.

הרמתי.

עכשיו הרמת.

לא.

כן.

לא, באמת שלא.

אתה היית באמצע שיחה עם בוז'י.

דודו, באמת שלא.

מבקשים רביזיה.

אנחנו מצביעים על הרביזיה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

הרביזיה לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגויות של חבר הכנסת מולה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגויות של סיעת חד"ש.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגות חבר הכנסת רותם.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת זוארץ.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת שנלר.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה

2.
חובת דיווח רבעוני

נתמך שקיבל תרומה מישות מדינית זרה יגיש לרשם, בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה התרומה, דוח בטופס מקוון שיקבע שר המשפטים (להלן – דוח רבעוני) ובו יפורטו –

(1)
זהות נותן התמיכה הכספית.



(2)
סכום התמיכה הכספית.


(3)
מטרות התמיכה הכספית או ייעודה.

(4)
התחייבויות שנתן הנתמך לישות המדינית הזרה בנוגע לתמיכה הכספית, בעל פה או בכתב במישרין או בעקיפין, אם יש כאלה.

הסתייגויות.

כמה הערות. דבר ראשון, אנחנו מציעים להוסיף את המלים "במישרין או בעקיפין" אחרי המלים "מישות מדינית זרה". "נתמך שקיבל תרומה מישות מדינית זרה, במישרין או בעקיפין". זה פשוט ירד. כזכור לכם, הורדנו את הגדרת תמיכה כספית מישות מדינית זרה ולכן במישרין או בעקיפין פשוט לא בא לידי ביטוי בנוסח המתוקן.

לא הבנתי את ההערה. כאן יש עדיין רלוונטיות לבמישרין או בעקיפין.

ההגדרה של תמיכה כספית מישות מדינית זרה יורדת.

זאת תהיה תרומה .

פשוט אין בה צורך כי יש לנו הגדרה של ישות מדינית זרה לפי חוק העמותות ושם הדברים באים לידי ביטוי. אין צורך בהגדרה הזאת.

בסדר.

מה שנשאר לנו זה פשוט ה-במישרין או בעקיפין ואת זה אנחנו מציעים להכניס כאן במסגרת סעיף 2.


לגבי פרטים (1), (2), (3) ו-(4), במקום התמיכה הכספית צריך להתייחס לתרומה.

כן, זה בסדר.

הסתייגות. לגבי התקופה, נתמך שקיבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה, יגיש לרשם בתוך שבוע מתום השנה שבה התקבלה התמיכה.

לגבי חובת הדיווח, זה יתקבל חצי שנתי כפי שהציע משרד המשפטים?

כן. חובת הדיווח היא כמו שכתוב כאן.

אז חובת הדיווח חצי שנתי.ההצעה שלנו היא ברוח קידום השקיפות שהדיווחים יחולו על כל סוגי התרומות מהסכום הקבוע כבר בחוק היום ומעלה.

אין סכום קבוע עכשיו.

היא אמרה 300 אלף שקלים.

זה בחוק העמותות ולא בחוק הזה.

כאן צריך לדווח על כל סכום. חברת הכנסת זוארץ, אין בירורים עכשיו. כאשר תדעי על מה את רוצה להסתייג, תגידי לי.

אני רוצה שייכתב ולא רק על תרומות מישות מדינית זרה מאחר שהכוונה המוצהרת של הצעת החוק היא קידום שקיפות, דהיינו לחשוף בפני הציבור בישראל את מקורות התרומות המגיעות ממקומות זרים. הרי שאין הצדקה עניינית להגביל את הדיווח לתרומות מסוימות בלבד. יש עניין שווה לציבור בזהותם של תורמים זרים מסוגים שונים ובכלל זה תורמים פרטיים, ציבוריים ומדינתיים. לפיכך מוצע, ככל שהחוק הקיים לא מחייב זאת ממילא, להחיל דרישות שקיפות ככל שיוחלט עליהן על כל סוגי התרומות כאמור המגיעות ממקורות זרים.


את ה-בתום שבוע, אני מבקשת שיהיה בתום חצי שנה מתום הרבעון.

תודה רבה. חבר הכנסת מולה.

אני מצטרף להסתייגות של חברת הכנסת זוארץ ואני מבקש לנמק הסתייגות נוספת. נתמך שקיבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה, או אדם פרטי שאינו אזרח ישראלי.


סכום התמיכה הכספית כולל – אני מבקש שייאמר כולל – מימון חינמון או עיתון או מכון מחקר.

תודה רבה. חבר הכנסת שנלר.

ארבע הסתייגויות לסעיף הזה.


הסתייגות ראשונה. סעיף מספר 2, אחרי המילה "קיבל תמיכה כספית או שווה ערך".


הסתייגות שנייה. בתוך שבוע, במקום שבוע, בתום שלושים ימים ממועד קבלת התרומה.


הסתייגות שלישית. בסעיף (2), סכום התמיכה הכספית, להוסיף או שווה ערך לתמיכה.


הסתייגות רביעית. בסעיף (4), אם יש כאלה, לומר במידה ויש כאלה.

תודה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ.

אנחנו מבקשים, קבוצת מרצ, שבסעיף הזה, סעיף 2, יימחקו המלים ישות מדינית זרה ובמקומן יבואו המלים: בסכום הקבוע בחוק העמותות, כך שייכתב נתמך שקיבל תמיכה כספית בסכום הקבוע בחוק העמותות, יגיש לרשם וכל ההוראות יהיו מחויבות. אנחנו לא חושבים שצריך להגביל את השקיפות רק לישות מדינית זרה אלא בכלל לתרומות מכל מקור. כל גוף במדינת ישראל שמקבל תרומות מכל מקור שהוא, יצטרך להצהיר עליהן, בין אם מדובר באוניברסיטאות, בתי חולים, תיאטראות, תזמורות נוער.

בסדר. אמרתם את זה היום כבר שש פעמים בערך.

הוועד להצלת ים המלח וכל גוף אחר שקיים. אני רוצה לדעת מאיפה הוא מקבל את הכסף וחשוב שרשם העמותות יקבל דיווח מקיף מדי שבוע, בתוך שבוע, על כל תרומה.

כמה פקידים יצטרכו להעסיק?

לא, לא עכשיו.

גם הארגונים של מוזס יגישו. כולם יגישו.

חבר הכנסת סוייד.

אני רוצה להציע למחוק את הפסקאות (3) ו-(4) בסעיף 2. אני מבקש להצטרף להסתייגויות של קדימה, כפי שהעלה חבר כנסת מולה, לגבי הסעיף הזה.

בסדר. תודה. חבר הכנסת בן-ארי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. יש לי כמה הסתייגויות.


הסתייגות ראשונה. במקום הכותרת הצדדית, חובת דיווח רבעוני, יהיה כתוב: חובת דיווח מיידי.


הסתייגות שנייה. היכן שכתוב בתוך שבוע מתום אותו רבעון, יימחק מתום אותו רבעון ובמקום זה יהיה כתוב: ותוך שבוע מהיום שבו התקבלה התמיכה, ולהלן יהיה כתוב הדוח המיידי יוגש בטופס מקוון שיקבע שר המשפטים. ב-להלן שבסוגריים יהיה כתוב לא דוח רבעוני אלא דוח מיידי. לאחר מכן יהיה כתוב בדוח המיידי יפורטו וכמובן לא דוח רבעוני.

אולי השיק יחזור. אתה אומר תוך שבוע, אבל אולי השיק יחזור.

עוד הערות? תודה רבה רבותיי.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת סוייד.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת זוארץ.

ה צ ב ע ה

בעד - 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת מולה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על כל ארבעת ההסתייגויות של שנלר.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגויות לא התקבלו


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת מרצ.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגויות של חבר הכנסת בן-ארי.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – הרוב

ההסתייגויות לא התקבלו


מי בעד נוסח הסעיף כפי שמוצע על ידי הוועדה?

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 4

סעיף 2 – אושר

מה גובה הסכום המינימאלי עליו מדווחים?

אין.

על כל שקל.

אני ביררתי ואמרו לי שלתפאורה של המלט שיש בו ריח של אנטי גיבוש, התקבלה תרומה מחוץ לארץ והם צריכים עכשיו לדווח על זה.

שידווחו.


סעיף 3.

3.
שמירת דינים


אין בהגשת דוח רבעוני כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על נתמך לפי כל דין אחר.

למישהו יש הסתייגות? אין. תודה רבה.


אנחנו מצביעים על סעיף 3 כנוסחו.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 4

סעיף 3 – אושר

4.
פרסום על ידי הרשם

הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את רשימת הנתמכים שהגישו דוח רבעוני. כמו כן יפרסם הרשם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, את המידע כאמור בסעיף 2 לגבי נתמכים שהגישו דוח רבעוני.

אדוני היושב ראש, יש לי הסתייגות.

בבקשה.

הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את רשימת כל העמותות.

הסתייגות נוספת. בנוסף לאמצעי הפרסום כאן, בידיעה שלפחות ארבעים אינצ' בשני עיתונים ימניים.

אנחנו מצטרפים

אנחנו מצטרפים.

בוודאי.

יפרסם רק בחינמון.

זה בשלושה עיתונים בשלוש שפות.

ודאי.

אבל בשום אופן לא בערבית כדי שהערבים לא ידעו מי דופק אותם.

אתם רוצים גם בערבית. אין בעיה.

ודאי. בכל השפות.

בסעיף 4, למחוק "ובכל דרך אחרת שימצא לנכון".

תודה רבה.

בסעיף 4 יש לנו תיקון. אנחנו חושבים להשמיט את המלים "לגבי הנתמכים". זה לא משנה ממהות הסעיף אלא זאת פשוט הוראת נוסח.

אלקין, מקובל?

בסדר. אין בעיה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת מולה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגויות מרצ וקדימה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חד"ש.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


תודה רבה. אנחנו מצביעים על נוסח סעיף 4 כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 3

סעיף 4 – אושר

5.
פרסום על ידי הנתמך

(א)
היה לנתמך או למי שפועל מטעמו אתר אינטרנט, יפרסם בו באופן בולט אלת המידע המפורט בדוח רבעוני שהגיש.

(ב)
קיבל נתמך תרומה מישות מדינית זרה המיועדת למימון מסעי פרסום מיוחד, יפרסם הנתמך, במסגרת פרסום זה, את קבלת התרומה האמורה.

יש לי הסתייגות בסעיף הזה. אני מבקש להוסיף כאן: נתמך או מי שפועל מטעמו יציין את מעמדו כנתמך באופן ברור בכל מסמך לרבות מסמך אלקטרוני.

סיעת האיחוד הלאומי מצטרפת להסתייגות.

נתמך או מי שפועל מטעמו, יציין את מעמדו כנתמך באופן ברור בכל מסמך, לרבות מסמך אלקטרוני הנוגע לפעילות הפוליטית.

לפעילותו.

אדוני היושב ראש, הסתייגות לסעיף 5. בסוף פסקה (א), אחרי "בדוח רבעוני שהגישד", להוסיף: וכמו כן יפרסם אך ורק בעיתון חינמון ישראל היום.

עוד הסתייגויות?

אנחנו מבקשים שהסעיף יימחק משום שכבר היום החוק מטיל את החובה הזאת והסעיף הזה הוא ריק, נלוז וכל כוונתו ברורה כי כאמור כבר בחוק החובה הזאת קיימת. לכן אנחנו מציעים שסעיף 5 יימחק.

אנחנו מצטרפים להסתייגות.

אתם תמיד מצטרפים להסתייגות של מרצ.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של רותם והאיחוד הלאומי.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגות קדימה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – 8

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגות מרצ, קדימה וחד"ש.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – 8

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על אישור סעיף 5 כפי שהוקרא.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 3

סעיף 5 – אושר

6.
בירור מקורות התרומות

על נתמך לעשות כל שביכולתו כדי לברר אם תרומה שקיבל היא תרומה מישות מדינית זרה.

רבותיי, הסתייגויות.

אנחנו רוצים להוסיף אחרי המלים "קיבל תרומה מישות מדינית זרה" את המלים "או תמיכה ממקורות זרים". פשוט, כדי שתהיה שקיפות מלאה וכל מי שמקבל תמיכה ממקור זה כלשהו, יהיה חייב בדיווח לפי החוק הזה.

היות שלא ברור כאן איך עושים את זה ככל יכולתו.

אני רושם את הכל על שם מרצ.

כן. אני מציע הסתייגות לכל יכולתו באמצעות חוקר פרטי או ועדת חקירה פרלמנטארית, ואם שניהם לא מצליחים, באמצעות NGO מוניטורס.

חבר הכנסת מולה, בטח גם לך יש הסתייגות.

ודאי. להוסיף אחרי שות מדינית זרה או אדם פרטי או תאגיד זר.

להוסיף או כל גורם זר.

חבר הכנסת סוייד, גם לך יש הסתייגות?

אני מצטרף להסתייגות של ג'ומס.

של מרצ. מרצ חדש.

אפשר להוסיף ו/או.

נכון. ו/או. זה טוב. זה לא אלטרנטיבי אלא זה כולם ביחד.

למנות את בן-ארי להיות חוקר ראשי.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של מרצ, חד"ש וקדימה.

רגע. גם לי יש הסתייגות.


לגבי סעיף 6, להוסיף, סעיף נוסף. הוראות חוק זה יחולו על עמותה או חברה לתועלת הציבור אם ידעה או שהיה עליה לדעת שהתמיכה היא מישות מדינית זרה.

עד דור שלישי.

אנחנו מצביעים על הסתייגויות מרצ, חד"ש וקדימה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגויות לא התקבלו


אנחנו מצביעים על הסתייגות חבר הכנסת בן ארי.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על אישור סעיף 6 כפי שהוא.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 4

סעיף 6 – אושר

7.
ביצוע ותקנות


שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

יש הסתייגויות?

כן. במקום שר המשפטים, השר להגנת הסביבה.

מצוין. מכיוון שצריך להגן כאן על המדינה, צריך להגן על הסביבה.

כי זה מסריח. אתה מבין מה ההקשר.

הוא צריך לפקח על הארגונים האלה.

כי זה מסריח.

חבר הכנסת מולה, בבקשה.

במקום שר המשפטים, יהיה חבר הכנסת בן ארי.

וחבר מרעיו.

עוד יבוא היום.

והוא רשאי להקים ועדות חקירה ככל שיחפוץ.

וכך ינהג.

אמרו לי שקודם הארגונים ואחרי כן את.

אנחנו מצביעים על הסתייגויות חד"ש.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד - הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגות קדימה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על סעיף 7 כנוסח ההצעה.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

בעד – 3

סעיף 7 – אושר

8.
תיקון חוק העמותות



בחוק העמותות, התש"ם-1980, בסעיף 64א(א), אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8)
הגשת דוחות רבעוניים כאמור בסעיף 2 לחוק גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2010".


יש עוד שלושה תיקונים לחוק העמותות. התיקון האחד הוא תיקון לסעיף 64א(1), זה יהיה תיקון בהתאם לכתוב בסעיף 8. השני, בתנאים לתרומות, סעיף 36א לחוק העמותות, אנחנו נשנה את ההגדרה בחוק העמותות לפי ההגדרה בחוק כאן.

אני חשבתי שצריך לתקן את הגדרת ישות מדינית זרה בסעיף 36א באופן שבסוף אחרי פסקה (3) תבוטא פסקה (4) שתאמר: חברת חוץ שמחזורה בשנת הכספים האחרונה שלגביה היה עליה להגיש דוח כספי, היה ברובו מהגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (3).

נכון. זה התיקון השלישי שעדיין לא ציינתי אותו, אבל התיקון השני עליו דיברתי הוא תיקון של מה הם התנאים לתרומות בסעיף 36א.

בסדר. הסתייגויות.

בסעיף קטן (8), הגשת דוחות שנתיים ולא רבעוניים. לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, ואני חוזרת להגדרות בהתחלה, גורם זר, אזרח ישראלי שחי בחוץ לארץ או אזרח שאינו חי בארץ.


אזרח זר או אזרח ישראלי שאינו מתגורר דרך קבע בישראל או תאגיד זר או כל ישות משפטית זרה אחרת מעמותה, חברה לתועלת הציבור או אדם פרטי.

חבר הכנסת מולה.

אני מבקש שייאמר: חוק העמותות התש"ם-1980 לא יתוקן בסעיף 64א(א) וכן הלאה.

חבר הכנסת הורוביץ.

שתי הסתייגויות לחלופין. הסתייגות אחת לסעיף (8). הגשת דוחות שנתיים במקום רבעוניים. לחילופין, בסעיף (8) להוסיף את המלים "לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה או מקורות זרים אחרים או ארגונים דתיים זרים הקוראים להתנצרות תושבי ישראל ולמלחמת גוג ומגוג.

מצוין.

כדי שנבין כולנו על מה מדובר, בהמשך למה שאמרה אפרת להתאים את סעיף 64א(1) לחוק העמותות בנוסח הקיים היום, אם אפשר אני רוצה להקריא את הנוסח המתוקן של הסעיף כדי שנוודא שאנחנו לא באיזושהי אי הבנה .


הנוסח המתוקן של 64א(1) לחוק העמותות יהיה: משיב תשובה כוזבת על שאלה שנשאל או מוסר מידע כוזב כשנדרש על פי חוק זה או על פי חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, בתשע"א-2010.

תודה. התיקון שלכם נכנס.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קדימה

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגות מרצ.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על סעיף 8 כפי שהוצע כאן.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 4

סעיף 8 – אושר

9.
תיקון חוק החברות


בחוק החברות, התשנ"ט-1999 בסעיף 354(בז) -


(1)
בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:

"(ה)
הפרת חובה כאמור בסעיף 2 לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2010".


(2)
בפסקה (5), ברישה, אחרי "כאמור בפסקאות (1)(א)" יבוא "או (ה)".

לי יש הסתייגות. אני מבקש להוסיף עוד סעיף: תאגיד שהוא נתמך, לא ייחשב מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.

אני ארצה להצטרף להסתייגות.

תודה רבה.

מעבר לישות מדינית זרה, אני מבקשת להוסיף: אזרח זר, אזרח ישראלי שאינו מתגורר דרך קבע בישראל, תאגיד זר או כל ישות משפטית זרה אחרת, עמותה או חברה לתועלת הציבור.

אנחנו מצביעים על הסתייגות רותם והאיחוד הלאומי.

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגויות קדימה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – הרוב

ההסתייגות לא התקבלה


אנחנו מצביעים על סעיף 9 כנוסחו.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 4

סעיף 9 – אושר

אדוני, יש לי סעיף להוסיף לחוק.

רגע. יש לנו עוד סעיף אחד, סעיף 10, החרגת המוסדות הלאומיים.

חוק זה לא יחול על ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן היסוד, המגבית המאוחדת לישראל וקרן קיימת לישראל.

ותאגידים שבשליטתם.

והתאגידים שבשליטתם.

אנחנו מצביעים על הסעיף הנוסף.

ה צ ב ע ה

בעד – הרוב

נגד – 3

נמנע - 1

סעיף 10 – אושר

אני מבקש להוסיף סעיף נוסף האומר: חוק זה יחול אך ורק על עמותות הימין, החרדיות ומכוני המחקר שלהם.

אנחנו מצביעים על הצעת הסעיף של קדימה. תנסח שוב כי אני רוצה שזה יהיה רשום מילה במילה.

חוק זה יחול אך ורק על עמותות הימין, החרדיות ומכוני המחקר שקשורים לעמותות הימין.

תודה רבה. על זה אני מבקש הצבעה שמית.

הצבעה שמית


דוד רותם, נגד.

בסוף תחזור אלי.

נגד.

נגד.

בעד.

בעד.

נגד.

נגד.

בעד.

שיירשם. קדימה נגד הימין, נגד החרדים, נגד הכל. אתם לא מבינים, אבל יהיו עוד פעם בחירות. אל תשכחו את זה.

נגד.

ההסתייגות והסעיף לא התקבלו. אורי אורבך, אתה לא חשוב כי יש לי רוב בלעדיך.


אנחנו מצביעים על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית כפי שהוחלט כאן. מירי רגב במקום דני דנון.

ה צ ב ע ה

בעד – 8

נגד – 3

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30