הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
35
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

10.2.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 138
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, ו' באדר א' התשע"א (10 בפברואר 2011), שעה 13:00

א. סיור בקרית ביאליק לבחינת קליטת העלייה.

ב. סיור בקרית ים לבחינת קליטת העלייה.

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
רוברט טיבייב

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

ליה שמטוב

משה הראל

- מנהל מחוז חיפה והצפון, המשרד לקליטת העלייה

שוש רוזנטל

- מנהלת מרחב חיפה, המשרד לקליטת העלייה

אהרן אוהד

- ממונה אכלוס מחוז חיפה, משרד השיכון

אריה ועקנין

- ראש תחום חירום, המשרד לאזרחים ותיקים

דר' שרה רובינשטיין
- מפקחת ארצית באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ויקי ניגרי

- מפקחת תלמידים עולים במחוז חיפה, משרד החינוך

אליצור בלום

- מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אילנה בורובסקי

- מחוז חיפה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אורלי צוקרמן

- מנהלת שירותי קליטה באזור הצפון, הסוכנות היהודית

רות דיין מדר

- ממונה תחום קליטה, מרכז השלטון המקומי

מנחם ולדמן

- מכון שבות עם

אברהם נגוסה

- מנכ"ל, ארגון מכנף דרום לציון

אלי דוקורסקי

- ראש עיריית קרית ביאליק

עזרא חכם

- מנכ"ל עיריית קרית ביאליק

שושי סוקניק

- מנהלת מחלקת הרווחה, קרית ביאליק

קרני בלס

- מנהל מח' תרבות, יו"ר צוות היגוי לקליטה, קרית ביאליק

עמי ראובן

- מנהל אגף החינוך, קרית ביאליק

ירון מזוז

- סגן ראש העיר, קרית ביאליק

אברהם אדמסו

- רכז ונציג הקהילה האתיופית, קרית ביאליק

עומר טיאצ'או

- מפקח בפרויקט לאומי לעולי אתיופיה, קרית ביאליק

זיו ויינגרם

- מנהל יחידת הנוער, קרית ביאליק

משה לוזון

- מנכ"ל רשת המתנ"סים, קרית ביאליק

אבי ברקם

- מנהל מרכז צעירים, עפולה והעמקים

ניומה רצ'בסקי

- סגן ראש העיר, ועדת קליטה, קרית ביאליק

יוסי ברבי

- יו"ר ועד העובדים, מנהל, קרית ביאליק

ליאור טרגן

- מזכיר ראש העיר, קרית ביאליק

ענת זיו

- חברת מועצת העיר, קרית ביאליק

מוריס משה אבגי

- מ"מ ראש העיר קרית ים

אדם אמילוב

- סגן ראש העיר, מחזיק תיק הקליטה, קרית ים

שלומי טל

- סגן ראש העיר, קרית ים

דוד אבן צור

- סגן ראש העיר, קרית ים

שלמה הולנדר

- גזבר העירייה, עיריית קרית ים

טדלה לגילם

- לשכת רווחה, עבודה קהילתית

הלל יסוה

- מתאם קליטת עולי אתיופיה בחיפה ובצפון

שמואל סנבטו

- יועץ ראש העיר לענייני העלייה האתיופית, קרית ים

לריסה רושטיין

- רכזת קליטה, עיריית קרית ים

צילה וייסבוך

- רכזת קליטה, עיריית קרית ים

אלכס פורטנוי

- חבר מועצת העיר, מחזיק תיק הרווחה, קרית ים

ליעד אילני

- יועץ ח"כ שלמה מולה

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור בקרית ביאליק לבחינת קליטת העלייה.

.

בצורה כזו או אחרת, מגיעים אל הלשכה לשירותי רווחה, על מנת שנדע להיערך מבעוד מועד איזה כלים, איזה פתרונות, איזה סיוע נדרש עבור העולים שמגיעים לכאן. גילינו סך הכל רצון טוב מבחינת הנציגים המחוזיים של משרדי הממשלה. לא נח לי לומר את הדברים, אבל אני אומר; אם אני לוקח את המשרד לקליטת העלייה, היו לנו סיכומים עם המחוז והמחוז מאוד קואופרטיבי. מבחינת המשרד בירושלים, לא ראינו שקל אחד מהדברים שעליהם סיכמנו.

לאיזה פרויקטים?

אני ביקשתי קודם כל תקן של מגשר שילווה את כל הקליטה הזו. הייתי אצל המנהל הכללי של המשרד, אמרתי לו 'שמע, הגיעו לכאן שמונה משפחות מאמריקה הלטינית, קיבלתי משרה מלאה לפרויקטור שיקלוט את שמונה המשפחות'---

ממי קיבלת את זה?

ממשרד הקליטה. אני מדבר על כשקלטנו לפני שנה, שנה וחצי.

אז היה מושג כזה באותו משרד שנותן.

כן. לגבי המגשר של העלייה מפלשמורה, עשו איתי מלחמת עולם, הסכימו בסוף לתת לי לתקופה מוגבלת חצי משרה, וגם את זה לא קיבלתי. אני זקוק למשרה מלאה של מגשר, שיעבוד, ייתן את המענה, יסייע לנו מבחינת התקשורת, השפה האמהרית, שנוכל לדבר ולתקשר עם האנשים. עד היום זה לא קרה. הסיכום היה מלפני מספר חודשים. ועוד פעם, אין לי טענות למחוז, המחוז היה סופר דופר קואופרטיבי, משה הראל ושוש רוזנטל וכל האנשים של המחוז שאיתם דיברנו, הדברים תקועים בירושלים ואני מבקש את העזרה ואת ההתערבות שלכם.

דבר נוסף שאני מבקש, אנחנו מקבלים תקציב שנתי לפעילות שנקראת קליטה בקהילה. מה שאני מבקש, שלא יבואו ויגידו לנו שהתקציב של קרית ביאליק היה, לדוגמה, 400,000 שקל, יישאר 400,000, אבל תסיט את הצרכים מעלייה אחת שנקלטה לעלייה אחרת. אנחנו מבקשים שיינתן תקציב. דובר שנקבל תקציב פעילות ייעודי, לא קיבלנו. אני חייב מנגד לציין, לשבחו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים את שיתוף הפעולה; הייתי אצל המנהל הכללי של המשרד, הוא ירד לשטח, למחוז, היו אצלי עוד באותו שבוע כל אנשי המשרד, כולל מירושלים, כולל מהמחוז, אנחנו מבצעים איתם פרויקטים. תסקור את זה מיד מנהלת הלשכה לשירותי רווחה.

אני מבקש שבגלל המאפיינים המאוד מיוחדים של העלייה, ואנחנו נכונים להיכנס לפרויקטים, אבל אני חושב שבגלל שיש צורך שהפרויקטים שאנחנו מקבלים והתקנים... למשל דרך שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה אנחנו עומדים לקלוט עכשיו עובד סוציאלי ומדריכים חברתיים, כשהתקצוב יהיה תקצוב ללא מאטצ'ינג. הרי המדינה בדרך כלל בשלב מסוים יוצאת החוצה ואנחנו צריכים להישאר ולהתמודד ובדרך כלל, מי שמכיר ברשויות מקומיות, כשאתה מתחיל פרויקט אתה אחר כך לא יוצא ממנו.

יש לכם מידע כמה עולים מאתיופיה, למשל, אמורים או מתעתדים להגיע לכאן?

כן, כ-50 משפחות הגיעו מאוגוסט ומתוכננות עוד 100. זה נתון מדויק, עוד 100 משפחות אמורות להגיע.

אנחנו מבקשים שישחררו אותנו מהנושא של המאטצ'ינג.

מאטצ'ינג באיזה תחום?

בנושא של השתתפות של משרדי הממשלה. עם משרד החינוך, למשל, הגענו לסיכום. הם התחייבו שכל הנושא של הסעת התלמידים... למשל, בנושא הסעת התלמידים, מרבית העולים הולכים לבתי הספר הממלכתיים דתיים. בקרית ביאליק אין היום בית ספר ממלכתי דתי, אנחנו מסיעים את הילדים לנשר, לקרית טבעון.

אין בכלל?

אין בכלל. לרכסים ולקרית מוצקין. הגענו לסיכום עם משרד החינוך, הם התחייבו לי לגבי השנה הזאת, אני אדרוש כמובן שזה יימשך גם הלאה, שמממנים את זה 100%.

את כל ההסעות.

את כל ההסעות. היום כשאני מסיע תלמיד החוצה זה שקל מול שקל. כאן לקח על עצמו משרד החינוך את המימון המלא ואני מבקש שזה ייעשה גם מבחינת המשרדים האחרים.

משרד שהוא יחסית קטן כמו המשרד לאזרחים ותיקים העביר לנו תקציב של 20,000 שקלים דרך משרד הקליטה לטובת נושא של להוציא את זקני העדה, את ותיקי העדה לטיולים. עשינו את הדבר הזה. זה דבר שהוא נפלא. פתחתי במימון מלא של העירייה מועדון לעולים המבוגרים יותר, גייסתי כסף לנושא הזה, אבל אנחנו מבקשים שנקבל יותר עזרה. אני מבקש שמשרד החינוך יעביר לעירייה תקציבי תרבות תורנית, ייעודיים, עבור העלייה מאתיופיה, בנושא המורשת היהודית. אנחנו מקבלים תקציב זעום ממשרד החינוך בתחום התרבות התורנית למטרות, נגיד הכלליות, אבל אני מבקש כאן, כדי לחזק את הנושא של הזהות היהודית, את הנושא של מורשת ישראל, שנקבל תקציבים ייעודיים.

מדובר על 50 שנקלטו, עוד 100 יגיעו, זאת אומרת הם יבקשו גם שירותי דת משלהם, כי הקהילה רוצה בית כנסת משלה וכאלה דברים. לקהילה יש בית כנסת משלה?

לא, אין לקהילה בית כנסת משלה.

עוד דבר שחשוב לעבוד עליו זה הנושא של החיבור בין העולים של מבצע שלמה ומבצע משה לבין העולים מהפלשמורה שהגיעו, כי יש כאן מתחים ובגלל זה, למשל, אחד הדברים שאנחנו עושים זה להרים ערבי תרבות משותפים.

אני אגיד לך מה הייתי מציע. קודם כל לא להשתמש במלה פלשמורה.

אוקי, מקבל---

יוצאי אתיופיה הוותיקים והחדשים.

בין העולים הוותיקים לעולים החדשים.

נכון.

אנחנו למשל אתמול סיכמנו עם משרד התרבות והספורט, דרך עמותת תרבות ישראל, אנחנו נקבל שני אירועי תרבות, אירוע תרבות אחד לנוער ואחד למבוגרים ואנחנו מזמינים גם את הוותיקים וגם את החדשים כדי ליצור את האינטגרציה והשילוב. יש לנו למשל מועדון נוער אתיופי בקרית ביאליק, שרבע מהמבקרים בו הם לא בנים למשפחות מעולי אתיופיה. מבחינתי זאת הצלחה של הקליטה.

בקרית ביאליק אנחנו הקפדנו וביקשנו לאורך כל השנים, כחלק מהתפתחות העיר, את העולים החדשים. קיבלנו באהבה ובברכה ואנחנו נמשיך תמיד להיות ראשונים להתייצב בשורת הקולטים את העליות מכל מקום, אנחנו מבקשים את הכלים. תנו לנו את הכלים, תנו לנו את המשאבים, אנחנו נעשה את זה טוב. עשו את זה קודמיי בתפקיד בצורה מיטבית, אני אעשה את זה הלאה, אנחנו מחויבים לנושא, רתומים לנושא, כל המערכות העירוניות. מתקיימת אצלי ישיבת סטטוס קבועה בנושא של קליטת העלייה עכשיו מאתיופיה, כדי לראות איך הדברים מתקדמים. תנו לנו את הכלים לעשות, נקלוט בצורה הטובה ביותר.

ברשותכם, אני אתן למנהלי האגפים שיציגו, איש איש בתחומו.

רק שאלה אחת לגבי עידוד עלייה. הנתונים מראים שמגיעים לפה עולים, השאלה אם אתם עושים משהו או שזה עובר מפה לאוזן.

קרית ביאליק היתה שותפה בפרויקט מדהים, אני חושב, עם אמריקה הלטינית, יצאו פעמיים בשנה משלחות של העירייה לדרום אמריקה, קליטה ישירה. היו משלחות עלייה בשעתו, באוזבקיסטן וברוסיה, והבאנו לכאן עולים בקליטה ישירה. הוזמנו לנסוע עכשיו, בחודש אפריל, לסנט פטרסבורג, כדי לקבל עולים נוספים.

יש שם יריד גדול.

אנחנו, אגב, כרשות מקומית, מעבר להנחה שקבועה בחוק, כל עולה שמגיע לקרית ביאליק מקבל מאיתנו שנה חינם כניסה לקאונטרי קלאב העירוני, אנחנו נותנים סל תרבות מאוד עשיר, מסייעים להם בכל הנושא של ההצטיידות ואני לא מבקש ולא פונה למשרדי הממשלה לקבל תקציב. אנחנו עושים את הדברים האלה ואני חושב שהדברים האלה עובדים בקרית ביאליק מאוד יפה. אני אומר, תנו לנו לעשות.

מה לגבי הדיור? חוץ מהקבוצה של יהודי אתיופיה שכרגע מגיעים, הם קבוצה ייחודית, אבל נניח מגיעים עולים מדרום אמריקה, עולים מרוסיה, האם הם יכולים היום לרכוש בעיר, בתנאים סבירים, דירה?

קודם כל, דבר שעשינו, אנחנו העמדנו דירה של העירייה שמהווה דירת קלט לעולים. במסגרת הקליטה הישירה בדרך כלל לא מגיעות מסות גדולות, אז יש דירת קלט שלנו, של העירייה, שאנחנו שיפצנו, בסיוע הסוכנות היהודית, שכשמגיעה משפחה בקליטה ישירה, עד שהיא מתארגנת היא יכולה גם חודשיים להיות בדירה. עד שהיא מתארגנת, אנחנו דואגים עבורה.

דיור ציבורי אין כמעט בקרית ביאליק. גם היום דירות שהיו בעבר דירות של עמיגור, בקרית ביאליק מי שמנהל את הדיור הציבורי זה עמיגור, הם כבר הפכו להיות במצב של רוכשים.

מה שקרה עכשיו עם העלייה החדשה מאתיופיה, שהם הופנו לשכונות הקצה של העיר, לשכונות המוחלשות. הם רכשו איפה שקל יותר לרכוש.

הם רכשו בכסף הזול שהמדינה נותנת.

אני לא יודע אם יש כאן נציגים של משרד הבינוי והשיכון. אני ביקשתי פגישה עם המנהל הכללי של המשרד ואני אשמח אם תהיה גם תמיכה לדבר של הוועדה. שכונת ביאליק דרום חייבת להיכלל ללא כל קשר, אבל זה מתחזק עוד יותר בפרויקט שיקום שכונות. שכונה חלשה מאוד, מבחינה פיזית, בתים של שנות ה-50, ואנחנו מבקשים לגבי שתי השכונות, צור שלום ודרום, שקלטו את העולים, שיכניסו אותם לנושא של שיקום שכונות חברתי.

גם לפני כן היתה קבוצה גדולה של עולי אתיופיה בצור שלום. היא עזבה?

לא, הדור הצעיר, בני הנוער, הם ישראלים לכל דבר, מעורבים, בלי ציניות---

כמה משפחות ותיקות יש מיהודי אתיופיה פה בעיר?

יש לנו קרוב ל-200 משפחות שגרות בעיר.

משנעשה מיפוי לגבי אותם עולים חדשים שנכנסו בחודשים האחרונים, לגבי הדירות, אנשי האחזקה שלנו נכנסו לכל בית, עשו מיפוי, וכפי שציין ראש העיר, הדירות במצב באמת גרוע.

אבל אסור לכם לגעת בדירות האלה.

אנחנו לא נוגעים, אנחנו עשינו את המיפוי על מנת לעזור, כי לא יעלה על הדעת שמשפחה שנכנסת---

אבל איך אתם עוזרים?

אני אומר תמיד את הפתגם הישן, מן היקב ומן הגורן נחפש משאבים, אבל אני חושב שידנו קצרה מלהכיל את כל הצרכים האמיתיים שמתבקשים לטובת העניין, ולכן כאן יש מקום באמת למשרדי הממשלה השונים לאגם משאבים, לאגם כוחות, על מנת לקלוט אותם כפי שראש העיר מבקש.

אני רוצה להודות לראש העיר. ראשי האגפים, בקצרה, אם יש לכם דברים נקודתיים להוסיף.

בנקודה הזאת שהמנהל הכללי אומר, אני חושב שאנחנו, כמדינה, כממשלה יותר נכון, אסור להיות מקובע במחשבה הזאת שאסור לגעת בכלום, במיוחד מול הקבוצות החדשות שבאות לשם. משרד הפנים אומר להם 'אסור לכם אפילו לשים צבע', חבר'ה, מדובר שם בבתים שראש עיר מבקש שיקום שכונות, עד שייתנו לו, אם ראש העיר יכול מיוזמתו לעשות משהו, אז שמשרד הפנים יאשר להם את זה, שיעשו את הדברים המינימליים האלה.

יש לי הצעה מעשית בעניין. אם משרד השיכון או גורם ממשלתי אחר ידאג לנו לצבע, אנחנו נדאג לאנשים שיצבעו את הדירות, אנחנו נדאג לדברים האלה, במסגרת של מחויבויות שונות, במסגרות השונות.

חיילים מוכנים להתנדב לעשות---

בדירות האלה הרוב רוכשים?

בעלייה עכשיו כל הדירות לרכישה.

כן. אין פה דיור ציבורי, אין לו עמיגור וכאלה, אתם קליטה ישירה.

יש היום של המעשים הטובים במדינת ישראל, שמחוברים אצלנו באזור, וגם גופים מתנדבים כמו תנועת שלם ועוד כמה תנועות שפועלות כאן. כפי שמציין ראש העיר, אם היו לנו את המשאבים לחומרים, אנחנו, באמצעות מתנדבים ובאמצעות מנהלי המחלקות---

אדוני המנהל הכללי, גם לא מדובר בהרבה כסף. אני לא בא אליכם כדי להפיל את זה, אלא שמשרד הפנים שיאשר את זה.

מה שאני מציע, שנעשה סקירה מסודרת.

אני אעשה סקירה קצרה. הנושא של התלמידים שאנחנו קולטים. ההתמקדות במצגת היא בעיקר בנושא של העולים שהגיעו מאתיופיה, כאשר אני חייב לציין ולומר שאנחנו עיר שמעודדת קליטת עלייה, כפי שראש העיר אמר. אנחנו, מבחינה דמוגרפית, אוכלוסייה מזדקנת, מספר התלמידים במערכת החינוך שלנו יורד, אז על אחת כמה וכמה, כמה שיותר עולים במערכת החינוך בקרית ביאליק, כן ייטב. אנחנו עושים את הכל כדי לקלוט בצורה הטובה ביותר.

לגבי תכניות קיימות; קיבלנו תכניות שמופעלות דרך רשת המתנ"סים, כולל אתיופים. שתי קבוצות כרגע פועלות בצפון ובדרום הקריה. יש עובד קהילה אתיופי שעובד ב-50% משרה והפרויקט הלאומי שחייבים לציין אותו כאן, שעושה עבודה נפלאה בקרית ביאליק. אתם תיכף תראו מצגת שממחישה את זה. ופה התשדיר שירות, לעשות להם, אנחנו חייבים חייבים לשמור על הפרויקט הזה ולתקצב אותו, הוא קוצץ בצורה דרמטית, הוא נבנה בעיקר על תרומות מעבר לים.

קשיים שיש לנו בקליטת העלייה האחרונה שהגיעה. שוב, היא הגיעה ממש בבום, בטווח של חודש לקלוט קרוב ל-130 תלמידים במערכת החינוך.

הפרויקט הלאומי, אי.אן.פי, כמה זמן הוא פועל אצלכם?

זו שנה שלישית והוא חטף קיצוץ די משמעותי עכשיו, לצערנו. יש שם חבר'ה נפלאים ונהדרים שעושים עבודה נפלאה ולצערנו העניין הזה במגמה של הפחתה וקיצוץ.

הפנייה למסגרות חוץ. לגבי המסגרות הדתיות, אני חייב, כמנהל אגף חינוך, להתחנן לפני רשויות שיקלטו את התלמידים האלה. שתבינו, אני עומד במצב מאוד מאוד לא סימפטי. צריכה לצאת מפה הנחיה מחוזית, של המחוזות, למנהלי בתי הספר, שיקלטו אותם בצורה של הנחיה ולא שאני אצטרך לנהל משא ומתן מול מנהלי אגפי החינוך ברשויות אחרות.

אתה יכול להגיד לי בכמה ילדים מדובר שאתם היום מסיעים מהעיר?

אנחנו מסיעים היום קרוב ל-70 תלמידים למסגרות חוץ, 20 תלמידים הצלחנו לקלוט במערכת החינוך בקרית ביאליק, רובם רוצים מסגרות דתיות. יש לי הבטחה של מר דודו לוי, שהוא מנהל גף היסעים במשרד החינוך, הבטחה בעל פה, שהוא מממן לי פר מסלול, כי ההסעה היא הסעה מאורגנת, אני חייב הסעה מאורגנת.

כיתות א' נוסעים 20 דקות כל בוקר.

לפחות. אני מסיע קבוצה של 18 תלמידים לטבעון, כל בוקר לטבעון. הילדים מאחרים, מגיעים באיחור.

למה לא בחנתם את האפשרות שאותם ילדים ילמדו בבתי הספר הכלליים ביישוב---

הם לא רוצים.

לא רוצים? תלוי מה היתה הגישה. עם חיזוקי לימודי יהדות, הם יכולים ללמוד בבתי הספר המקומיים.

הגישה שלנו היא לקלוט כמה שיותר תלמידים ולא משנה מהיכן הם הגיעו בתוך העיר. העניין הוא, שתבינו, וראש העיר נגע בזה, שלא היתה הסברה. הם הגיעו, התיישבו מולנו, לא היה מגשר שגם יכול להסביר. העניין של הסברה הוא מאוד מאוד חשוב ואקוטי. לא היה מי שיסביר להם ואפילו תהליך של שכנוע. הם רצו מסגרת דתית וקיבלנו את המידע ממרכז הקליטה שאלה המסגרות שהם אמורים להירשם אליהן, גם בישיבה מקדימה שערכנו, ושם הם שובצו. כולם כמובן מוזמנים למערכת החינוך שלנו, יש לנו מערכת חינוך חזקה, איתנה.

השאלה אם הרשות ומשרד החינוך יהיו פתוחים, כי צריך לבוא למשפחות עם חבילה שבה אומרים, מצד אחד אנחנו לא רוצים לפגוע ברצון שלכם וכן הלאה. מדובר פה באנשים שעברו לימודי יהדות, סיימו את כל מה שצריך לעשות. אי אפשר שילד בכיתה א' ייסע 20 דקות, כל אחד מאיתנו הורה, זה בלתי אפשרי.

מסכים איתך, אין לנו---

רגע, אני לא בא אליכם בטענות. זה שאין לכם בית ספר ממלכתי דתי, בסדר, זו עובדה, אתם לא אשמים, כנראה אין אוכלוסייה כזאת, אחרת הייתם פותחים, לכן צריך למצוא חבילה שמאפשרת... להידבר עם הרבנות וכן הלאה. אני חושב שצריך למצוא פתרון בצורה כזו.

אני מסכים איתך. כמובן עם תשתית ארגונית נכונה כדי לקלוט אותם, כמו מועדוניות בית ספריות והמשך יום לימודים, אנחנו ערוכים ומוכנים. הרבה תלמידים, אגב, שקלטנו בעליות הקודמות מאתיופיה שובצו בקיבוץ אפק ובקיבוץ אגרון. כולם חזרו אלינו, הם קיבלו פה את המענה ההולם.

תקציב הצטיידות ראשוני. אנחנו רשות חזקה, רשות איתנה, אבל אם היתה מגיעה חבילת תקציב, למרות סל התלמיד שהם מקבלים, סל לתלמידים עולים, הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב, כי אנחנו מיד מציידים אותם, גם בלבוש. עכשיו הגיעה אליי מבית ספר בטבעון רשימה של ספרי לימוד, מיד הוצאתי הזמנה לנושא הזה, אבל הדבר הזה היה מסייע לנו לבצע את זה בצורה יעילה.

צריכים לקחת בחשבון שהם יחזרו אלינו. כדי לחזור אלינו, אני צריך להקים פה תשתית ארגונית נכונה ונאותה. סתם להגיד להם תבואו ולא יהיה לי מה להציע להם, אני בבעיה.

הנושא של מועדוניות בית ספריות זה נושא מאוד אקוטי.

נושא נוסף, הנושא של פרישה עירונית. אתם תיכף תראו מפה. זה גם לא יהיה נכון, לדעתי, על פי תפיסתי, לשבץ אותם רק בריכוזים בדרום ובצפון. הרעיון זה גם איכשהו ליצור פרישה נכונה, ליצור ריכוזים בשכונת צור שלום, שגם ככה היא שכונה חלשה, והשכונה הדרומית, שגם ככה היא שכונה חלשה, זה לא נכון. גם על הנושא הזה צריך לתת את הדעת.

זאת קרית ביאליק כפי שראש העיר ציין מבחינת פרישת מערכת החינוך, צפון ודרום. רק להגיד לכם שהפרויקט הלאומי לקליטת עולי אתיופיה, שעובד בקרית ביאליק, ותגבור מסיבי של התלמידים האלה מאתיופיה, הם עובדים מול תלמיד תלמיד והגיעו להישגים נפלאים. אחוז גבוה מאוד מהעולים שנקלטים מאתיופיה הם במסלול בגרות. זה לא דבר מובן מאליו, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. אני לא אעבור איתכם סעיף סעיף, אבל הנה זכאות לתעודת בגרות ונעבור לרווחה.

רוב הקשיים שראש העיר דיבר עליהם, אני לא אחזור עליהם, אני אתמקד בבעיות ההסתגלות ובבעיות הכלכליות. רק מלה אחת לגבי הדיור, יש לנו סיירת תיקונים דרך העמותה למען הקשיש. תיקונים קלים, או סניטציה, אנחנו עוזרים בלי תשלום, אבל התיקונים שהדירות האלה דורשות אלה תיקונים ש---

כמה עולים רשומים בשירותי הרווחה?

כל משפחה שמגיעה ממרכז קליטה, כמו שהיא נרשמת במחלקת החינוך, בקופת חולים, היא נרשמת ברווחה. הם כולם אוכלוסיית רווחה.

ביוזמה שלהם הם באים אליכם?

הם נשלחים ככה. וחוץ מזה, בצדק, כי חלק מהם מגיעים לכאן כשאין תיאום עם הביטוח לאומי ואז הם בלי קצבה לפחות חודשיים, שזה פשוט הכרזת מוות, אין להם אוכל. הגמ"ח שלנו לא מותאם לאוכל שהם צורכים ואנחנו גם לא יכולים לתת להם חבילות מזון. הגיעה אלינו לפני שלושה שבועות אישה, אני תיארתי לראש העיר לפני יומיים, אני, מכיסי הפרטי, עשיתי חבילה לאישה הזו. האישה הגיעה עם שלושה ילדים קטנים, כשהתינוקת היא בת חצי שנה ולאמא אין אוכל לקנות לתינוקת, אז היא מאכילה אותה בשד שאין בו חלב, ואני לא צריכה להסביר לכם מה קורה, עם חיתול אחד ליום. העובדת הסוציאלית כתבה את הדוח הסוציאלי לביטוח לאומי, אני נחרדתי מהדוח, אמרתי, איך זה יכול להיות שבקרית ביאליק יש כזו משפחה?

אז גם אני לא מקבלת דוח סוציאלי מראש, כדי לדעת מי המשפחה שמגיעה, ולדעתי גם צריך להיות ליווי ממרכז הקליטה לדירה, אלה לא משפחות חזקות. הן לא מסוגלות לעשות את זה באופן עצמאי.

מה מחיר דירה היום באזורים שאנחנו מדברים עליהם, של העולים החדשים, יוצאי אתיופיה?

סדרי גודל של 400,000 עד 450,000 שקל. זה עומד בדיוק בקטע של קרוב למענק שהם מקבלים.

אבל למענק היום העיר סגורה.

זה היה עד 15.12.2010.

יש מחלקת קליטה, הוא יצא לפנסיה ואנחנו עכשיו בקליטה של מנהל חדש.

כדי לעזור בבעיית ההסתגלות צריך שיהיה ליווי יותר צמוד ממרכז הקליטה ליישוב.

בעיות כלכליות. אני לא צריכה לספר לכם, רובם חיים מקצבאות, או הבטחת הכנסה או קצבת נכות. כמעט ולא עובדים ביניהם.

בתעסוקה. אין להם השכלה מינימלית שהם יכולים לעבוד, אין להם מקצועות. תיכף תראו. אנחנו עשינו סדנא ומתוך 15 אנשים שהיו בסדנא 7 עובדים עם ליווי צמוד. זה פרויקט שעשינו בעזרת משרד הקליטה. אבל עדיין יש לנו 69 משפחות שמתוכן עובדים מעט מאוד אנשים ואני לא צריכה להסביר לכם את המשמעות של זה.

יש בעיות בתפקוד ההורי, יש בעיות אישות קשות. מה שקורה וזה חשוב שתדעו, במרכזי הקליטה עובדים עובדים סוציאליים שהם פרנג'ים, הם 'אנשים לבנים'. הנשים, בעיקר, לא מספרות את כל מה שקורה בבית. לי יש שתי עובדות סוציאליות שהן יוצאות אתיופיה, מדברות אמהרית, איך שהן מתיישבות, נשמעים דברים איומים על מה שהן עוברות בבית. אני לא אגיד שבכל ה-69 משפחות יש אלימות, אבל הרבה יותר ממה שידעו במרכזי הקליטה ויש לי בעיה קשה מאוד בלטפל באלימות במשפחה. יש לי היום 20 משפחות, זה המון מתוך 69, שחווים אלימות קשה בבית. יש לי היום חקירות ילדים של השבוע האחרון, של ילדים שנחשפים לאלימות קשה בבית---

20 מתוך 69?

20 משפחות עם אלימות במשפחה.

באיזה מצב זה? של תיקים פתוחים, של חקירה?

כן, יש לי ארבע נשים במקלטים, יש לי שתי משפחות שנסעו למשפחות במרכז הארץ כדי לא להיות עם הבעל, יש שני גברים עצורים עד פתיחת הליכים, וזה רק מאוגוסט.

זה נתון קשה. והספקתם לעשות סקירה של כל המשפחות?

כן, ה-69, עד הפרט האחרון יש לי...

חבר הכנסת דנון, נתקלנו בבעיה בערים אחרות, אבל הבעיה היא שאלה החדשים חדשים שבאים עכשיו, באמת כנראה אנחנו כממשלה צריכים לשים לב לזה שהבעיות הן גדולות. עד שיגיעו למשטרה, עדיף שנטפל בזה ברווחה, כדי למנוע משהו.

כן, אנחנו פה כדי להעביר את זה, כי אני לא יודעת אם שם הם יודעים את כל הבעיות. אתה ידעת---

שמענו על זה בראשון לציון, שמענו על זה בכמה מקומות.

בגלל זה חשוב לי שאתם תדעו את זה.

אבל לא באחוזים האלה. המספרים פה חריגים מאוד.

יש עוד בעיה שהיא כאילו כלום, אבל היא המון. יש הרבה שעברו את תהליך הגיור ולא עברו את הבחינות, אז הם צריכים להמשיך לנסוע למרכז הקליטה.

כמה?

אני לא יודעת להגיד, יש כמה. הם עם ילדים קטנים, אין לנו כבר מקומות במעונות בקריה, הם עדיין לא סידרו את הילדים הקטנים במעונות, הם בהיסטריה על זה שהם לא עברו את הגיור, מאוד חשוב להם לעבור את הגיור. אין להם את הכסף לנסוע למרכז הקליטה אז הם באים אליי.

עוד משהו?

בעיקר האלימות.

בתוך המשפחה.

כן. זה משהו שאני הייתי מאוד מאוד רוצה שתתנו על זה את הדעת ותבנו איזה שהוא פתרון יותר משמעותי. גם לנו, שנקבל עובד סוציאלי בתקן שלם שיוכל לעשות את העבודה.

לצוות המקצועי שלך, עשיתם איזה שהוא יום עיון לגבי דפוסי העולים שמגיעים אליכם? זאת אומרת כדאי לתת כלים או הכנה לצוות שלך, יכול להיות אפילו לצוות העירוני, גם מחלקת החינוך, גם מחלקת הרווחה, לעשות מן סיעור מוחות וגם להביא את אנשי הסוכנות, נמצא כאן גם הרב ולדמן, לעשות הכנה נכונה כדי שאתם תיערכו נכון. לגבי הנתונים, תיכף אני אגיד, אבל השאלה אם עשיתם את זה, ואם לא עשיתם, אולי כדאי לעשות.

ברמה העירונית של מנהלי מחלקות וראש העיר, אנחנו ישבנו הרבה שעות לתכנן את העבודה. לגבי העובדים במחלקה שלי, אלה שעובדים עם האוכלוסייה, אני פונקציונלית בלשכה, מי שמתעסק בעולים חדשים שעלו מאתיופיה, לא מתעסק בדברים אחרים, והפוך. העובדים שמטפלים בעולים מאתיופיה הם אתיופים בעצמם. שתי עובדות סוציאליות, שתיהן אתיופיות בעצמן, המגשרת אתיופית. שוב, אני לא קיבלתי תקן למגשרת, אני עשיתי כל מיני טריקים כדי שתהיה לי מגשרת.

תודה.

קרני בלס היא יושבת ראש ועדת ההיגוי לקליטה ומנהלת מחלקת תרבות.

אני אעשה את זה מאוד בקיצור, כי רוב הסוגיות עלו פה. בתחום התרבות עיקר הבעיה שלנו מתמקד בזה שהעיר, כפי שראש העיר ציין, היא ארוכה וצרה, 8 קילומטרים. העולים התיישבו, מדרך הטבע, בשכונות המצוקה, בקצוות, ואנחנו לא יכולים לעשות כפל פעילות. את רוב הפעילות אנחנו נותנים בשכונה הצפונית, שכונת צור שלום, כי שם הרוב הגדול יותר, אבל זה אומר שאת העולים של הדרום לא מצליחים להביא לפעילות, לא של מועדון הנוער, לא פעילות מבוגרים. וזה בהיעדר תקציב לנסיעות, מה גם שזה לא מופנם בהרגלי התרבות שלהם לחכות להסעה שתסיע אותם, כי עשינו כבר כמה ניסיונות וזה לא צלח. זאת אומרת יש לנו את שכונת הדרום שבעצם בה אין לנו מענה ואין פתרונות.

למה אי אפשר ליצור שם תשתית מקומית?

מכיוון שזה כפל תקציב שאין לנו אותו. לא קיבלנו סיוע.

אבל ההסעות האלה גם עולות כסף.

ניסינו. ניסינו לתת כרטיסיות, ניסינו לספק---

אנחנו פותחים עכשיו מועדון בשכונת ביאליק דרום, שמנסה לשלב בתוכו פעילות עבור העולים החדשים שהגיעו.

וכמו שראש העיר ציין, הגשנו תכנית עם משרד הקליטה במחוז, שהוגשה לירושלים, שהיתה אמורה לפעול עד סוף מרץ, שזה היה איכשהו הרע במיעוטו, ולצערנו נדחינו בתשובה שלילית ולא קיבלנו תקציב ולא מגשר, אפילו לא לחצי משרה. זו פעילות של מועדונית לילדים ומועדונית לנוער שהיתה מאוד מאוד נחוצה.

התשובה היא שכרגע הנושא של המגשר בבדיקה?

הנושא של המגשר ותקציב לפעילות והסיוע מועבר באמצעות ועדת רשויות של המשרד. היתה תקלה בסוף השנה. היתה הנחיית מנהל כללי, עם קבלת תקציב 2011 האגף האתיופי יעביר את תקציב 2010 ואני אבקש גם תקציב ל-2011.

יפה. אנחנו שמחים, אנחנו נרשום את זה גם בפרוטוקול.

זה מטופל, זה רשום.

עומר, בבקשה. אם תוכל להתייחס בקצרה למה שנאמר פה, לגבי העולים החדשים שהגיעו, לגבי אלימות בתוך המשפחה.

עומר יותר מתעסק בנוער.

אני יכול להגיד, קודם כל מפקח של הפרויקט הלאומי שעוסק בתחום הנוער, מגיל 13 עד 17. אני כבר ציינתי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם העירייה, העירייה היא חלק מאוד חזק בהובלת הפרויקט פה ביישוב ואני שמח מאוד שאנחנו מצליחים. חלק מהמחשבה גם, אנחנו שומרים על אינטגרציה חברתית ולא בידול חברתי ואנחנו נותנים בבית הספר תגבור לימודי וגם במרכז הנוער אחר הצהריים בשיתוף עם העירייה. הבעיה שנופלת באמת בשנים האחרונות, גם חבר הכנסת שלמה מולה, ידוע לך, כל שנה יש קיצוצים של הפרויקט הלאומי וזה פוגע בחניכים עצמם. הרבה פעמים מפטרים עובדים והרבה פעמים גם פוגעים בכל הגורמים שמסייעים לילדים. לכן אם תעשו חשיבה איך אפשר לעזור לפרויקט הזה, פרויקט שנותן את חלקו, זה מאוד חשוב לנו.

כמה ילדים משתתפים בפעילות אחר הצהריים?

אחר הצהריים רשומים 83.

והדבר האחרון שאני רוצה. המגשר, או הרכז היישובי, זה מאוד חשוב. הרבה פעמים הילדים שרצו להירשם בתוך מסגרת כלשהי, ההפניה ולקיחת האחריות, להגיד לו 'אתה צריך ללכת לפה', 'בית ספר כזה אתה צריך להיות פה'. סתם דוגמה, פגשתי ילד אחד במרכז נוער, שמסתובב לו ארבעה חודשים, ארבעה חודשים לא היתה לו מסגרת ודיברתי עם עמי ואם היה מגשר כזה, לדעתי הוא היה יכול לתת מענה לכל הצרכים של העולים החדשים כאן.

תודה.

נציג משרד הקליטה.

בתגבור לימודי, כ-130 ילדים יוצאי אתיופיה משולבים בתכנית פל"א והעלות שלה בשנת 2009-2010 היתה מעל 400,000 שקל. בלי קשר לפרויקט הלאומי, בנוסף.

400,000 שקל, בוא נדייק, זה לא לעולי אתיופיה בלבד.

רובם עולי אתיופיה.

אני מבקש לציין את זה, מהסיבה הפשוטה, כי זה בדיוק מה שראש העיר ציין, אם יש את החבילה---

סליחה, בואו נבדוק את הנקודה הזו. כמה מתוך אותם ילדים בתכנית הם ילדים יוצאי אתיופיה, מתוך ה-130?

מעל 100.

אבל הדבר גורם לכך שלמשל העלייה מקווקז, הילדים האלה, ייצאו החוצה.

אף אחד לא ייצא החוצה, כי אנחנו עכשיו---

סליחה, הגדילו את התקציב?

תקשיב.

אני מקשיב, אני מכיר את ה---

חברת המתנ"סים זכתה שוב בהפעלת התכנית ב-2011, אנחנו נקיים איתם דיונים ואני מתחייב שאנחנו נגדיל את המכסה לקרית ביאליק, לעולים יוצאי אתיופיה, כי סך הכל עולים חדשים בקרית ביאליק מארצות אחרות, בשלוש השנים האחרונות כ-120 עולים, ממוצע של 38-42 עולים בשנה. אלה הנתונים המדויקים.

איפה נכללים היהודים החדשים שהגיעו בחצי השנה האחרונה?

אני מבקש לחדד את הנקודה, כי היא מאוד משמעותית. הסל שמדבר עליו משרד הקליטה, בקטע של ה-400,000 שקל, לא השתנה מהשנה הקודמת לשנה הנוכחית. אני מבקש להדגיש את זה ותתקן אותי אם אני טועה. אני לא טועה, כי אלה הנתונים. בקטע הזה אנחנו פשוט באים וטוענים שלא יכול להיות מצב שמאותו תקציב תהיה הסבה מקטע של עולים מסוימים ממגזר אחד למגזר השני. מאוגוסט עד היום אנחנו קלטנו מסה קריטית של יותר מאותם ילדים שהיו בפל"א הקווקזי בשנה הקודמת והתקציב לא גדל בהתאם והצרכים של ילדי אתיופיה הם הרבה יותר גדולים מאותם ילדי קווקז שהיו פה והם מעורים בחברה הישראלית ומעורים בקהילה הישראלית, ולא יכול להיות מצב שמאותו סל יעשו שינויים כאלה או אחרים.

אבל אומר משרד הקליטה שהכמויות קטנו. השאלה אם זה נכון או לא נכון.

מה זה קטנו? אין יצוא מקרית ביאליק של תלמידים או של ילדים מתוך הקהילה.

לא, השאלה היא מבחינת עלייה חדשה. הרי היתה לכם עלייה חדשה בחצי השנה האחרונה.

זאת בדיוק הנקודה.

היא לא קטנה, אלא גדלה.

לא גדל התקציב, זו בדיוק הנקודה.

התקצוב של תכנית פל"א הוא מספטמבר עד יוני, שנת לימודים. הילדים החדשים שיגיעו, היה מכרז, ככה זה במשרדי ממשלה, חברת המתנ"סים זכתה ואנחנו עכשיו בדיונים בכל מחוז באיזה יישובים ואיפה להגדיל תקציב נוסף לפל"א.

וקרית ביאליק תהיה בחלק שיוגדל התקציב.

בהחלט. אני אומר את זה בפה מלא.

אוקי, זה חשוב.

אני רוצה רק לחדד את הנקודה. מה זה פל"א? יש פל"א קווקזי ויש פל"א אתיופי? והם מקבלים תקציבים בנפרד?

כן, כן. יש גם קווקזי, יש גם חמ"ע (חבר העמים), אירופאים.

אני רק רוצה לברך את העירייה ואת כל הפועלים פה שעושים מלאכת קודש, אבל דבריי מכוונים לחבר הכנסת דנון, יושב ראש הוועדה. העלייה הזו, ואני מדבר על העלייה הספציפית שמגיעה מאוגוסט ותגיע עוד, היא עלייה ששבה ליהדות, עוברת הליכי גיור, רגילים לחיים דתיים ולחינוך דתי. ממשלת ישראל, לדעתי מסיבות לא מובנות לחלוטין, הפנו אותם לעיר מצוינת, קרית ביאליק, שאין בה שום ממסד דתי מתאים להם. אין גנים דתיים מספיק, בכלל, אין חינוך דתי. אם לא היה פה בנק, לא היו מעבירים אותם לפה, לא היתה פה קופת חולים, לא היה מביאים אותם לפה, אבל אם אין חינוך דתי, מביאים ואחרי זה צריכים להסיע אותם---

הרב ולדמן, למען הדיוק, העולים קונים דירות, המדינה לא מפנה. היא לא אומרת להם 'תלך, תקנה ברחוב הזה בדיוק'.

אבל ברגע שאתה נותן את המענק, אתה בעצם מכוון אותם.

הבעיה היא לא בזה, הבעיה היא בגובה המענקים שנותנים.

נכון, הם הולכים לאותם מקומות, יוצרים בעיה מראש שאחרי כן לתקן אותה, מי יודע כמה תיקונים נצטרך לתקן. מה שנעשה, נעשה. אני אומר את זה לחבר הכנסת דנון, יושב ראש הוועדה, לא ייתכן שבמקומות נוספים שיגיעו עולים מאתיופיה ואין בהם תשתית של חינוך דתי, גנים דתיים וכדומה, יפנו אותם לערים האלה. אחרי זה כמה תיקונים נצטרך לתקן בעשר השנים הקרובות, מאלף היבטים. לשלוח ילד לשעה נסיעה ולאחר לבית הספר, בכיתה א' ו-ב' ו-ג', אחרי זה הוא ינשור שם, יתחיל לחפש את מקומו וכן הלאה וכן הלאה.

בעיר כמו קרית ביאליק, אני שכן שלכם, אני מוקיר את העיר, כמו שאין בית ספר דתי ואין גנים דתיים, גם אין תשתית דתית מתאימה להם, ואחרי זה לחפש להם בית כנסת וכן הלאה. ואחרי זה נבכה מה קורה איתם. לכן הדבר הוא לא כלפי קרית ביאליק, צריכים להיות תנאי סף לקליטת עולי אתיופיה החדשים.

אני אעדכן אותך, אני בטוח שאתה יודע, אנחנו לוחצים, כוועדה, יש צוות של המנהל הכללי של משרד האוצר, מר חיים שני, שיושב בימים אלה על עדכון המענק. המענק הולך לגדול בגובה של 40%, זה משמעותי, זאת אומרת שבממוצע משפחה מאתיופיה במקום 500,000 שקלים, היא תוכל לקנות דירה ב-700,000 שקל, מענק. למדתי מהסיורים ומההתעסקות בנושא, בסוף המשפחות מחליטות. אם העיר סגורה, או לא סגורה, המשפחות מחליטות לאיפה ללכת בגלל משפחה, בגלל חברים. אנחנו לא יכולים כמדינה להגדיר את זה. גם העניין של לסגור את הערים, אנשים אפילו קונים בלי המענק, כי הם רוצים להיות בקהילה. לכן אני בא ואומר, את המענק אנחנו מגדילים, אני מניח שתוך מספר שבועות משרד האוצר יפרסם. אנחנו לוחצים עליו לפרסם עכשיו, כי אם עד ספטמבר הם לא יפעלו, לא יהיה מקום במרכזי קליטה לעולים הבאים שמגיעים. משרד האוצר לא מבין זאת, ואנחנו קוראים פה גם למשרד הקליטה ללחוץ יחד איתנו. המענק יגדל, יגיע עד 700,000 שקל, אבל עדיין הבחירה תהיה של המשפחות. ערים שאינן סגורות, הם יוכלו להגיע לאותן ערים, ואי אפשר לעשות שום דבר בנושא הזה.

אני שמעתי כאן את הדברים שהשמיעה גב' שושי סוקניק, ברווחה, ושני עניינים. לאנשים אין השכלה מתאימה, אין להם הכשרה מקצועית והבעיות האחרות שהן בעיות גם של נתק בין דורי ובעיות במשפחה וכן הלאה. מרבית האנשים שהגיעו הגיעו ממרכזי קליטה, כאשר הם באמת השלימו רק את השלב הראשון של קליטתם הראשונית והאחרת, ואין שום ספק שהם זקוקים לחיזוק הקליטה הראשונית, אבל הם גם זקוקים ללמידה ועליית מדרגה, כך שהם יוכלו להגיע בסופו של דבר גם להכשרה מקצועית. לפי מה אני יודעת? דיברו על כך, וכאן הזכירו את הפרויקט הלאומי, ואני שמעתי אצלנו במשרד שדיברו על כך, אבל לא ראיתי שהיתה חבירה בין קרית ביאליק לבין התכניות להשלמת השכלה. אינני יודעת איך לעשות את זה, אבל זה נשמע מתבקש לנסות לקדם את ה---

דר' רובינשטיין, הייתי רוצה לשאול אותך, אני יודע שהאגף שלכם נמצא בקיצוצים מתמידים מבחינה תקציבית, יש לכם איזה שהן אפשרויות אולי, אני אתן לך דוגמה, לעשות אולפן ב', או אולפן שלתקופה מסוימת שבו... השאלה אם אתם יכולים לחשוב באיזה שהיא קונסטלציה שאתם יכולים לעשות משהו ב---

לגבי אולפן המשך ואולפן ב', אני חושבת שהרעיון הזה עלה, אני חושבת שגם בשיחות שהיו פה עם משרד הקליטה, גם אצלנו באגף, אנחנו כן חשבנו שאם תהיה פנייה, אנחנו נעשה כל דבר כדי לקיים את התכנית. אבל זה לא מספיק, התכנית הזאת היא רק ראשיתו של תהליך וצריך לעשות משהו מקיף יותר.

הזכאות לעולי אתיופיה בסיוע לתעסוקה במשרד לקליטת העלייה היא 15 שנה. אז אנחנו ניתן את כל הכלים לקידומם התעסוקתי של העולים ויש לנו כלים. רק בשנה האחרונה השקענו מעל 500,000.

אדוני היושב ראש, אני חושב שבקטע הזה אנחנו חייבים להטיל על אותה ועדה בין משרדית שאמורה היום לטפל בכל ההתארגנות של הקליטה החדשה של ה-8,000 שאנחנו מקווים שיגיעו לארץ, הרי לא מגיעים בבת אחת אלפים, מגיעים בקושי 100-200, אז למה אי אפשר להיערך באיזה ועדה בין משרדית? הרי הם יודעים איפה רוכשים דירות, הרי זה לא כמו שאתם אומרים, שהם בוחרים. קונים להם דירות, אז מכוונים אותם לשם. אז, רבותיי, בוועדה הבין משרדית, אם גברתי ממשרד החינוך כרגע אמרה שהיא רוצה פנייה מהעירייה, העירייה לא ידעה, הנחיתו עליה עולים בלילה אחד ולמחרת היא גילתה שיש לה פה 8 משפחות. הוועדה הבין משרדית אמורה גם לתאם את זה, בזמן הזה של מרכזי קליטה, יודעים לאיפה מכוונים את ה-50 משפחות האלה, ואז ייערכו כל הרשויות, כל המשרדים שנוגעים בדבר, לקליטה גם חינוכית, גם רווחה, גם בעיות שכרגע צצות בעירייה, כי העירייה צריכה להיות מוכנה לזה מראש.

אנחנו נקיים דיון נפרד של הוועדה בנושא הפניית עולים מאתיופיה לאזורים מסוימים. הגיע אלינו מידע שיש ניסיונות להפניה, אנחנו נעשה דיון לגבי הניתוב הזה ונדון בזה. אבל אני רוצה שנתמקד פה בבעיות הנקודתיות של המקום.

החינוך הדתי, ראש העיר הזכיר ויש פה מערכת של חינוך דתי, אבל כנראה אין מספיק מקום לקלוט, לכן גם מוציאים החוצה.

יש לנו בעיר ממלכתי דתי אחד שפתחנו אותו השנה, אחרי למעלה מ-30 שנה, ואנחנו מסתייעים בגנים של עמותת תהילה לדוד, של החינוך המוכר שאינו רשמי, של ש"ס. נמצא כאן אבי ביטון, שקלט בצורה מאוד יפה את הילדים שהופנו. אבל בקטע של בתי ספר, אין לנו מספר תלמידים מספיק כדי לפתוח מסגרת של בית ספר ממלכתי דתי, מעבר לזה שאני בא ואומר שאני לא רוצה שיהיה בית ספר שיהיה צבוע. גם אם ייקלטו בעיר, ואני מוכן ללכת לניסיון שהצעת, אני רוצה שהתלמידים יתפרשו על פני ששת בתי הספר היסודיים בעיר, לתת את החוזקות ואת הכלים. יש לנו בית ספר יסודי אחד שהוא של תל"י, תגבור לימודי יהדות, אבל אני מבקש שגם אם הפרישה, היא תהיה כזאת שייקלטו בכל בתי הספר היסודיים בעיר, ואז להבטיח באמת את מערך ההסעות הפנים עירוני.

תודה.

אברהם נגוסה, בבקשה.

אני מברך על ההתכנסות, אני מברך את ראש העיר והצוות שעושים מאמצים לקלוט את העולים.

אנחנו רואים מהמציאות פה את הכישלון של משרד הקליטה ומשרד החינוך בהסברה לעולים חדשים במרכזי קליטה, איפה לקנות. אני חושב שגם אם כל משפחה מחליטה איפה לקנות, כמו שמסבירים שלא קונים בהרצליה, כי הכסף לא מספיק, כמו שמסבירים להם שלא קונים במקומות אחרים, היה אפשר להסביר לפי המאפיין של העולים החדשים, שלא לקנות בקרית ביאליק, כי אין בית ספר. לא נעשתה הסברה, לא נעשה תיאום מראש. אנחנו שמענו גם מראש העיר ומהצוות שהם לא ידעו, הם קיבלו את זה בהפתעה. זה אומר שאין תיאום בין מערכות הקליטה, ממרכז הקליטה עד דיור הקבע. זה כישלון של משרד הקליטה, זה המשרד שמופקד בנושא הזה.

הדבר השני. לעובדת הסוציאלית, למערכת הרווחה, אותן 20 משפחות שיש אלימות, אני רק זורק רעיון, האם אתם משתמשים בנכס של הקהילה.

השמגלוצ' בעצמו יושב עכשיו במעצר. זה מה שקורה אצלנו.

אבל זה אחד מתוך הקהילה. אני רק אומר לכם שבמקומות אחרים השתמשו ב... וזה חשוב מאוד.

תודה רבה.

בבקשה, אדוני סגן ראש העיר.

אני רוצה להתייחס לנושא של קליטת העלייה ואנחנו פה דנים בעלייה מאתיופיה, אבל כללית על נושא קליטת העלייה, בשלוש השנים האחרונות העיר לא השתתפה בקליטה הישירה מחבר העמים.

אין כמעט קליטה מחבר העמים.

ישנם פרויקטים בכל מיני ערים ברוסיה, בחבר העמים, ואנחנו לא השתתפנו באף פרויקט בשלוש השנים האחרונות. בסך הכל בשלוש השנים האחרונות הגיעו אלינו 21 משפחות, עיר שתמיד קלטה קליטה ישירה ומוכנה לקלוט. אנחנו, באיזה שהוא מקום, בשנים עברו, היינו תמיד מגיעים, לא הגענו סתם ל-9,000 עולים משנות ה-90 ועד שנות האלפיים וחלק גדול מהם קלטנו בקליטה ישירה.

תודה.

חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.

אדוני ראש העיר, אתה דיברת על פרויקט של עולים ותיקים מאתיופיה ועולים חדשים מאתיופיה ואתה אמרת שזה לא בדיוק מסתדר, ואני אגיד לך שזה לא רק מאתיופיה. מי שהגיע מחבר העמים בשנות ה-70 ובשנות ה-90, אז כשנקלטה העלייה של שנות ה-90, גם אז לא בדיוק היתה כימיה בין הוותיקים והחדשים.

עכשיו הבנתי למה את לא אוהבת אותי...

מה אני אומרת? בכל זאת, לעשות את הפרויקט שמשפחה ותיקה קולטת משפחה חדשה, וככה זה היה. אני לא קלטתי את רוברט טיבייב, בגלל זה יש לנו כנראה... אבל אם הייתי קולטת אותו... משפחה ותיקה שקולטת משפחה של עולים חדשים, קודם כל יותר קל להם להיקלט. שנית, המנטליות בכל זאת זו אותה מנטליות, הם יכולים להסביר יותר, כמו שאמרו פה מהרווחה, רק לעובדת סוציאלית אתיופית הם כן מספרים את הבעיות שלהם. אז עד שיקלטו את המגשר צריך לעשות גם למשפחות האלה, ועל זה צריך לעבוד.

אבל זה לא עובד.

למה? למה?

מי יעשה את זה? הוא?

חברת הכנסת שמטוב, עשינו, למשל, מסיבת ט"ו בשבט משותפת, של הוותיקים ושל החדשים, וזאת כוונת הפעילות. כשאני פניתי למשרד התרבות והספורט ונתנו לנו עכשיו את ערבי תרבות עם אמנים עולי אתיופיה, זה יהיה ערב משותף לוותיקים ולחדשים, כדי ליצור את החיבור, את ההיכרות הזאת.

תודה.

חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה רבה, אדוני ראש העיר המארח וכל הצוות המקצועי שלו, גם למשה ולצוותו ולדר' שרה, אני רואה גם את ענת זיו, חברת המועצה.

שתי תכניות הוזכרו כאן, תכנית פל"א ותכנית הפרויקט הלאומי. יש לי את הזכות, מי שייצר את שתי התכניות האלה זה אני, גם את הפרויקט הלאומי וגם את פל"א. פל"א היתה בשנת 98', התחלנו דווקא עם הנושא של עולים מאתיופיה וקווקז ואני שמח שהתכניות האלה מתקדמות. לגבי הפרויקט הלאומי, כולנו יודעים את הקשיים. דרך אגב, הפרויקט הלאומי כפרויקט, תפיסת העולם של הפרויקט היתה אמורה להיות אחרת, אבל הפרויקט הצטמצם לסכומים מאוד קטנים, ואני מקווה שבדיונים שיתקיימו נוכל לסייע. גם ועדת הכספים של הכנסת מקיימת דיונים אינטנסיביים בעניין של הפרויקט הלאומי, אני מקווה שתהיה אוזן קשבת ונפתור את הבעיה של הפרויקט הלאומי.

לטווח הרחוק אלה שתי התכניות שבאמת פותרות את בעיית הרווחה והקשיים. לטווח הרחוק, אבל לגבי מה שקורה כאן, צריך לחלק את הנושא לשני חלקים. החלק הראשון שצריך בהחלט לסייע לרשות המקומית שקולטת עולים מבחינת המשאבים, גם משרד החינוך, גם משרד הקליטה, וכל משרד אחר שיכול לסייע בקליטה של התקופה של השנה-שנתיים ראשונות, צריך להקל על הרשות המקומית. אבל יש דברים שלא צריכים כסף. אני אנסה להסביר מה לא צריך כסף. לא יכול להיות שלא יהיה תיאום בהעברת הנתונים, למשל, בין הסוכנות היהודית, מרכזי הקליטה, לבין הרשות המקומית. לא צריך כסף, צריך שכל ישר, לבוא ולהגיד, אוקי, בונים איזה שהיא מערכת של הזרמת מידע, יש לכם 100 משפחות, אתה שולח את הצוות שלך למרכז הקליטה, מרכז הקליטה מתאר לך את כל הנתונים לגבי הרכבי המשפחה, הקשיים של המשפחה---

אנחנו מקבלים ממרכזי קליטה בכל הארץ.

בכל הארץ, אין שום סיבה שלא תקבלו. זה לא בעיה של כסף. זה דבר אחד.

דבר שני, הבעיה הקשה שאני רואה אותה כאן זו בעיית הקליטה של הילדים במערכת החינוך הדתי. זאת הבעיה הקשה שאני לא רואה את הפתרון שלה. לכן אני פונה אליך, הרב ולדמן, אתה יודע שזה לא יהיה פתרון, לא יבנו פה בית ספר ממלכתי דתי, אבל אני חושב שזה יהיה עוול לגבי אותן משפחות שהילדים שלהם ייסעו מחוץ לעיר הזאת ויילכו למקום אחר. אני לא חושב שמנהל מחלקת החינוך צריך להתחנן שעיר אחרת... גם כשהייתי בסוכנות, אנחנו הנחינו שאף משפחה לא תעזוב את מרכז הקליטה בלי לסיים את הליכי הגיור. זאת אומרת, אם הם מגיעים לכאן אחרי שהם מסיימים את הליכי הגיור, אם צריך לחזור על אותה הנחיה, שלא יעזבו את מרכז הקליטה עד שיקבלו את תעודת הגיור, כדי להקל על המשפחות האלה, ואז לייצר תכניות שמאפשרות באמת במסגרת החינוכית עם חיזוקים של לימודי יהדות לתקופה הזאת של עד שהם באמת יתערו. בלי זה לא נוכל... אני חושב שצריך לפעמים גם לשבור מחסומים.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, הפתרון, כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, לבעיה האקוטית של קליטת עולי אתיופיה, רכישת דירות יותר טובות, טמון בהגדלת המענקים. אני יודע שאנחנו מקיימים על זה דיון, משם צריך לבוא הפתרון. אבל, אברהם, בוא לא נרחץ את ידינו מהעניין של ההסברה. אני לא חושב שצריך להטיל את האחריות רק על משרדי הממשלה, יש דברים שלא שווים כסף, צריך לבוא, יחד עם הארגונים, הארגון שאתה עומד בראשו ועוד ארגונים אחרים, לשבת עם משרד הקליטה ועם הסוכנות, 'בואו ניתן הסברה נכונה למשפחות עולים מאתיופיה', לייצר שיתוף פעולה, ביחד, יחד, כדי שההכוונה שרכישת העולים תהיה רכישה מושכלת. אני חושב שאפשר לעשות את זה. זה לא עולה כסף, זה עניין של רצון טוב, לבוא ולהגיד גם ב-700,000, 600,000 שקל איפה אפשר לקנות. אם משפחות קונות בצור שלום, מישהו יודע? צריך ללכת להסביר שלא כדאי בצור שלום אלא במקום אחר. אף פרנג'י לא יכול לעשות את זה, עולים מאתיופיה יכולים לעשות. צריך לראות איך מייצרים את העבודה המשותפת הזאת.

שוב, אני מודה לך, אדוני ראש העיר, גם על הסיור הפורה וליושב ראש הוועדה.

תודה.

חבר הכנסת רוברט טיבייב, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה, אדוני ראש העיר, הצוות המקצועי. כמה דברים אני ממש רוצה להגיד בקצרה. אני לא חושב שמישהו יכעס עליי אם אני אגיד שלהביא את העולים האתיופים החדשים, יש את הרוסים החדשים, האוליגרכים ויש את האתיופים החדשים, להביא אותם לפה, לדעתי זו טעות, דווקא לקרית ביאליק.

לצור שלום בביאליק, קרית ביאליק כקרית ביאליק היא טובה.

גם צור שלום טובה, גם ביאליק דרום טובה, רק ש...

גם העולים עצמם לא מוכנים, גם העיר עצמה, להערכתי, לא מוכנה, וחס וחלילה אין לי טענות כלפי ה---

אפשר להגיד את זה גם על מדינת ישראל.

כל מה שקרה פה, כמו שאני רואה את זה, זה פשוט העולים עצמם עוברים משבר תרבותי קודם כל, אחר כך חינוכי, כמובן זה עובר למשבר חברתי ואנחנו רואים את התוצאות, משטרה וכן הלאה וכן הלאה. חבר הכנסת מולה כמובן צודק שאין תיאום בין המשרדים וזו טעות אסטרטגית, לדעתי משרד הקליטה היתה צריכה ללוות את כל התהליך, מהתחלה עד הסוף צריך להיות איזה שהוא ארגון שמוביל את התהליך ואחראי עליו.

תודה.

חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל אני מודה לך שאתה באמת ממשיך בהתמדה בסיורים האלה בכל המקומות, ואני חושב שקרית ביאליק דווקא נתנה לנו היום רעיון, שאני חושב שלא רק להגיד שזה לא טוב, זה מצוין שערים חזקות קולטות עלייה. תמיד הוויכוח שלנו בסוף, כשמגיעים לבעיות של לאיפה לכוון את העולים, אנחנו מתמודדים תמיד בבעיה שערים חלשות אומרות 'כן, אבל אני רוצה לראות שסביון וכפר שמריהו יקלטו אותם'. וכל הכבוד לראש העיר. אני מודה קודם כל על האירוח ואני מודה לך על זה שאתה אמרת בפתיחת הדברים שלך, לא באת מלכתחילה ואמרת ישר 'תביאו לי תקציבים', אתה מוכן להתמודד קודם כל עם שלך, אבל אני חושב שהממשלה חייבת להבין שאי אפשר להטיל גם על ראש עיר כמו ראש עיריית קרית ביאליק את כל התקציבים. לכן כל מה שפירטו פה, בכל דבר לדעתי חייבים לתת לו גיבוי ולפתור לו את החסר התקציבים, כי הוא לא חייב להוציא את הדברים האלה מקופת העירייה.

אני כרגע לא אחזור על כל הדברים, אני חושב שהדבר שהבנו, על הבעיה הזו הרי התלוננו אצלנו בוועדת העלייה, אדוני היושב ראש, אני לא יודע אם זה בתקופה שלך או בתקופה של חברת הכנסת שמטוב, שקלטו פה בקרית ביאליק במחטף, בלילה אחד 80 עולים, והרב ולדמן בזמנו אמר את המחאה שלו, איך שלחו לקרית ביאליק, הרי לא העריכו מראש שאין שם מערכת של קליטה חינוכית דתית? נכון, יש פה בעיר, יש פה הרב ביטון שהוא קולט במוסדות שלו כמה שהוא יכול, אבל אין לי ספק שצריך להיערך לזה מראש. חבר הכנסת מולה צודק, לא יכול להיות שאותן דירות שנרכשו, אגב לא באותו יום, נרכשו כמה חודשים לפני כן, והמתווכים שקנו את הדירות ידעו איפה קונים, ידעו להגיד---

עכשיו אמרת.

אז תסלח לי, כשהמערכת מתנהלת ככה, כשהמתווכים קונים והמתווכים מכוונים והמתווכים מחליטים, זאת רגולציה לא טובה, לא ככה עושים.

אני חושב שאנחנו צריכים כן לחזק את הכיוון הזה. אני לא חולק עליך, חברי רוברט, אלא אני אומר שצריך לחזק את הערים החזקות לקלוט. מה החכמה שכל פעם נשלח לאור יהודה, כל פעם נשלח לשדרות?

אבל אין לו תשתית לקבל אותם.

יש לו תשתית, את הבעיה של מערכת החינוך צריך לפתור, אפשר לפתור הכל. אני רק מבקש דבר אחד, אני חוזר על מה שאמרתי קודם, יש לנו היום מספיק זמן להיערך לכמויות שיגיעו, לא נוכל לתת תירוץ שנחתו עלינו אלפי עולים ביום אחד. הם נוחתים עלינו במינון, לצערנו, קטן, אני דווקא מעדיף שיביאו אותם באלפים ולסגור את המחנה שם, אבל כרגע צריכים את הוועדה הבין משרדית, או את משרד הקליטה, שייקחו את האחריות על עצמם כדי להשלים את הפערים האלה של חוסר ציפיות שאחר כך נוצרים אצל ראשי ערים.

אני מבקש ממשרד הקליטה את מה שראש העיר אמר. לא יכול להיות שהתקציבים שחסרים במשרד הקליטה, דווקא משרד הקליטה הוא משרד חשוב ובכיר בקליטת העלייה, הם לא יעבירו את התקציבים.

אבל הם קיבלו את התקציבים מהממשלה לעניין הזה?

מי שלא קיבל תקציבים מהממשלה, תפקידו לדאוג לזה שאנחנו כולנו ביחד נתגייס לעזור לו לקבל את זה. אין מה לעשות, אי אפשר לנהל קליטת עלייה בלי כסף.

ואני כן מבקש לעזור לראש העיר בפרויקט הזה. נתקלנו בזה בכמה ערים. ראש העיר רוצה לעשות משהו, קצת לטפח את תנאי המחיה שלהם ואומרים לו 'אסור לך להיכנס לשם כי זה בית פרטי', אז בואו נעשה משהו, שהמדינה תאפשר לראשי ערים היוזמים, בהתנדבות כזאת או אחרת, לטפח קצת את הסביבה.

אנחנו חייבים לסיים וברשותכם אני אקריא את החלטת הסיכום של הוועדה. הוועדה מברכת את ראש העיר, מר אלי דוקורסקי, את סגניו, חברי המועצה וכל הצוות המקצועי העוסקים בקליטת עלייה יום וליל.

הוועדה פונה למשרד הקליטה לעמוד בהתחייבויות לגבי מגשר לקליטת עולים יוצאי אתיופיה ושמחה לשמוע שהתקציב למגשר יועבר בהקדם. הוועדה תבקש לקבל דיווח תוך 30 יום. זה מקובל?

לא יודע, זה תלוי בתקציבים.

לקבל דיווח מצב תוך 30 יום, מגשר ותקציב לפעילות.

הוועדה פונה למשרד החינוך להמשיך בתשלום ההסעות לבתי הספר הממלכתיים דתיים אשר לא נמצאים בקרית ביאליק.

ביקשנו שזה יהיה פר מסלול.

כי זה משמעותי מאוד מבחינה תקציבית.

אנחנו נוסיף שזה יהיה פר מסלול.

הוועדה פונה למשרד הבינוי והשיכון להכליל את קרית ביאליק דרום בפרויקט שיקום שכונות.

הוועדה מאוד מוטרדת מהאלימות במשפחה בקרב העולים החדשים שהגיעו לקרית ביאליק. הנתונים שהוצגו מהווים פצצת זמן מתקתקת. אנו פונים למשרד הרווחה להתערבות נקודתית מהירה. אני מבקש, דנה, שאני אדבר עוד היום עם מר נחום איצקוביץ על הנושא הזה, זה נושא שהוא מהותי ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנו.

הוועדה רוצה להודות לראש העיר, לסגן החדש ירון מזוז, שגם מתאם עם משרדי הממשלה, וכל הסגנים שעוסקים בקליטת עלייה, לצוות המקצועי על הפעילות היום יומית ואנחנו באמת גאים בפעילות שלכם.

הנושא של העברת המידע ממרכז הקליטה לרשות.

הוועדה פונה למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית לוודא שמידע לגבי עולים שיוצאים ממרכזי קליטה יעבור טרם עת לרשויות המקומיות הקולטות.

אני רוצה להודות לכולם שהגיעו, לחברי הכנסת, יש לך פה מכל המפלגות, אדוני ראש העיר ומכל רחבי הארץ. תודה רבה לכולם.

סיור בקרית ים לבחינת קליטת העלייה.

אני שמח לפתוח את הישיבה של ועדת העלייה והקליטה של הכנסת בקרית ים. חלקנו, או רובנו, היינו בקרית ביאליק ודיברנו על בעיות וצרכים, אני חושב שהם דומים, אדוני ראש העיר, של קליטת יוצאי אתיופיה ותיאום בין המשרדים השונים. נמצא איתנו פה נציג של משרד הקליטה, מנהל המחוז.

נציג הסוכנות נמצא פה?

אבל בתחום שירותי קליטה.

אז מה זה עוזר לנו? בכוונה הם לא שלחו את האנשים הנכונים.

נמצאים פה חברים טובים שלי הרבה מאוד שנים, מוריס ודוד, שהפעם אני שמח להיות פה במישור הפורמלי, כיושב ראש הוועדה, ואני מברך גם את הסגנים הנוספים שנמצאים איתנו פה היום. זו דוגמה לעיר של עבודה משותפת ויפה, אדוני ראש העיר. אני רוצה לבקש מראש העיר לפתוח את הישיבה ואנחנו נתייחס לדברים שהוא יעלה. בבקשה, אדוני ראש העיר.

אני רק הייתי רוצה בהתחלה להציג את הנוכחים. מימיני, ממלא מקום ראש העיר, אדם אמילוב, סגן ראש העיר וחבר 'ישראל ביתנו' ומחזיק תיק הקליטה. דוד אבן צור, סגן ראש העיר, אתה כבר מכיר. שלומי טל, הציגו אותו. אלכס פורטנוי, הוא רץ ברשימה עצמאית, יחד איתנו, חבר מועצת העיר, מחזיק תיק הרווחה. נמצאים פה צילה ולריסה, שאחראיות על הקליטה באוןפ כללי. שמואל סנבטו, חברי הטוב, הוא יועץ שלי ועוזר ומגשר ומקשר בכל הנושא של העדה האתיופית בקרית ים. טדלה היא עובדת קהילתית ואני מקווה שבתקופה הקרובה נכניס אותה כעובדת מן המניין בנושא של---

יפה מאוד. אנחנו גם מעבירים חוק בכנסת בקרוב שיחייב ייצוג הולם למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות. אז אתה עושה את זה עוד לפני החוק הזה.

אני רוצה להגיד לך, אני אקדים, אולי לפני מה שאתה תגיד. לדעתי זו לא רק בעיה של קרית ים, ואני מאוד ער ואני מאוד רגיש לנושא הזה, כואב לי דבר אחד בנושא של הקליטה של האתיופים. אני יודע שיש הרבה צרות בנושא של הקליטה, אבל יש דבר אחד שהוא מאוד חשוב, אקדמאים אתיופים. יש להם תקרת זכוכית. לא יכול להיות שמישהו שגמר נניח עבודה סוציאלית, יגידו לו בוא תהיה מנהל לאתיופים, למה? הוא יכול להיות מנהל, הוא יכול להיות עובד סוציאלי.

מקסימום תקים עמותה אתיופית ואז שם תהיה מנהל.

הוא יכול להיות... ואני רוצה להציע לכם, בזמנו היתה תכנית כזאת, אולי היא קיימת עדיין היום, לחשוב על תכנית מיוחדת לאקדמאים---

יש לי במחוז עובדת סוציאלית, יוצאת אתיופיה, שמטפלת בכל העולים האחרים.

יפה, זו דוגמה. זו דוגמה יוצאת מן הכלל שמעידה על הכלל. אבל אני לא מדבר רק על עבודה סוציאלית, אני מדבר על כל דבר, ולדעתי אחד הדברים החשובים, הרי אנחנו לא מדברים במאות אלפים ולא בעשרות אלפים, אנחנו מדברים בסך הכל אולי על עשרות בודדות, לא יותר מ-100 לדעתי, אבל אם למשל יעשו תכנית כזאת, כמו שהיה פעם... אני קלטתי בעירייה בזמנו שני אקדמאים, אמרו לי 'בוא קח אותם, אנחנו מממנים לך את המשכורת', זה היה בשנות ה-90 המוקדמות, 'אני מממן לך משכורת שנה-שנתיים, תתחייב אתה להחזיק אותם עוד שנה', מה אכפת לי, ידעתי, יש לי זה, ועד היום הן עובדות פה. זו הצעה ראשונה שלי. חשבתי שנתיים, ואחר כך הן היו טובות, התגברנו על הסטיגמות, התחילו לעבוד, נקלטו יפה במערכת, בבקשה, עד היום הן עובדות פה. אז אני אומר, אם אתם תשלחו לדברים שאנחנו רוצים ואנחנו רוצים להתרחב, ומאחר ואנחנו הרי גם מצומצמים תקציבית, תתנו לנו, נעשה את ההתחייבות הזאת, כך נעודד את קליטת האקדמאים.

נמצא פה אדם אמילוב, שהוא בן העדה הקווקזית, הוא אומר שגם בעדה הקווקזית יש את אותה בעיה, ואם יש את אותה בעיה, צריך לעשות אפליה מתקנת ולאפשר קבלה שלהם.

אני כבר אמשיך לדבר על קרית ים. קרית ים, אפשר לומר, למי שלא יודע, קודם כל היא במצב סוציו אקונומי 5, אנחנו עיר שמבחינה סוציאלית העיר החלשה באזור. אנחנו מונים היום כ-44,000 תושבים, 34% הם עולים חדשים משנות ה-90 ואם אני אוסיף---

אתם מוגדרים כעיר קולטת עלייה.

כן, אנחנו עיר קולטת עלייה.

סליחה, אני מתכוון להגדרה, לא על הצעת החוק שלנו, על המצב הקיים היום.

לא, הם מסתכלים על השנים האחרונות.

על פי הצעת החוק שלנו כן.

לא, הצעת החוק לא קיימת.

לא, אנחנו לא נחשבים, הוא צודק.

אם אנחנו לא, אז מי כן נחשב קולט עלייה?

בשנים האחרונות לא נקלטו כבר.

למרות שבשנה האחרונה היתה עלייה בירידה, או ירידה בעלייה.

אני רוצה להגיד, אדוני ראש העיר, יש מצב מעוות שאני רואה אותו כמעט בכל מקום בארץ, שבמשרד הפנים ערים קולטות עלייה באמת, כמוכם, כמו קרית ביאליק, כמו עפולה, נצרת עלית, לא מוגדרות כקולטות עלייה ולא זוכות להטבות בארנונה והטבות שונות שמגיע לכם על פי ההיגיון. יש ערים כמו רמת השרון, כמו סביון, כמו יהוד, שבשנות ה-50 קלטו עלייה.

אפילו יש לך פה מרכז קליטה.

מה שלא היה בהגדרה של שנות ה-50 משרד הפנים לא מוכן לשנות, כי זה יעלה לו הרבה יותר כסף. לכן אנחנו יוזמים הצעת חוק שאנחנו רוצים לשנות את כל ההגדרות, מי שיש לו מעל 20% עולים ייחשב כעיר קולטת עלייה, ואז בפועל זה ייתן מענקים של בערך כמה מיליוני שקלים לכל עיר.

כמעט 15,000 עולים, מתוכם מעל 2,000-2,5000 הם עולים קווקזים, יש לנו כ-1,000 אתיופים, לא כולל את מרכז הקליטה. לכן אמרתי שלא בכדי לא יושב פה הנציג הרלוונטי של מרכז הקליטה.

למה רק 1,000? יש לך רק 1,000 עולים מאתיופיה?

מ-89'. יכול להיות שהם באו קודם, אז הם לא נחשבים.

העיר מוגדרת פתוחה או סגורה היום לעולים שרוצים לגור פה?

אף פעם לא היו פה מענקים.

לא נכון, היה. היום הפסיקו המענקים. היום היא עיר סגורה, אבל היום הבעיה המרכזית שלנו, ופה זה הסוכנות בעצם, שאני מתפלא על הסוכנות, שמרכז הקליטה לפלשמורה נמצא פה. אני רוצה לתת כמה נתונים. מה שקורה, הם מגיעים לפה, אין תיאום, מגיעים בבוקר לפה 20 ילדים, 'אנחנו הגענו', באים ממרכז הקליטה, 'הגיעו', הגיעו כך וכך, הגיעו זה, הגיעו זה, לכו תסתדרו איתם. אנחנו מקבלים סל ממשרד הקליטה לכל תלמיד והסל הזה הוא גירעוני, הוא מחייב אותנו כבר עכשיו, על פי מה שיש לי, אני מסבסד 35,000 שקל את התלמידים ממרכז הקליטה. מעבר לזה שלדעתי זה לא בריא שמצמצמים את כולם לכיתות ויוצרים גטאות וכל העניין הזה, במקום לקחת אותם למקומות חזקים ולשים במקומות חזקים, אז מוסיפים על הצרות שיש בכל מקום.

מבחינה מספרית, מרכז הקליטה מכיל 400 איש, נכון?

כן.

400 איש זה מאוד משמעותי.

איזו שאלה. והם חייבים טיפול הרבה יותר צמוד ממה שהיה של העולים קודם. אני לא צריך להגיד לכם, אני בטוח שאתם כבר שמעתם, אני לא רוצה לחזור על מה שאמר מר דוקורסקי.

יש לכם פה בתי ספר ממלכתיים דתיים?

כן, שני יסודיים.

מה אחוז יוצאי אתיופיה בבית הספר הזה?

בבית הספר המקיף התיכוני לוינסון זה 28%. אני רוצה להבהיר, אני אמנם מתרכז בבעיות, אבל אני רוצה שתדעו, כשמטפלים נכון ועושים נכון, ואני לא רוצה רק להתרכז בצרות, השנה בית ספר לווינסון, עם זה שהוא 30%, או אולי לא עם זה שהוא 30%, תלמידים אתיופיים, 82% סיימו עם בגרות והוא מועמד לפרס ארצי. הייתם צריכים לראות את ועדת הפרס. ועדת הפרס באה לבקר בבית הספר הממלכתי דתי בלוינסון, הופיעה לפניהם חיילת אתיופית, סגן, תענוג.

למה נזכרתי בעניין של תקרת הזכוכית? היא עמדה וסיפרה, 'בא אליי המפקד, ביקש ממני להרצות על האתיופים', אמרתי לו 'לא, אני סגן, לא אתיופית, אני סגן ישראלית. אתה רוצה אתיופית? לך תלמד על האתיופים, או תביא מישהו ממרכז הקליטה'. היא באמת ריגשה את כולם וזאת הגישה שצריכה להיות.

דיברתי על הצרות שיש לנו, אולי היום קראתם בינתיים בעיתון, הרי יש לכם ביפרים של העיתונות, שאמא חד הורית פלשה לדירה, אם יפנו אותה, היא תפוצץ וזה. גם חד הוריות, אנחנו באחוז בין הגבוהים בארץ בנושא של חד הוריות, עדיין, וגם בעולים יש לנו 1,380 עולים שהם חד הוריות. יש לנו כמעט 1,000 קשישים וזה משפיע על העיר. לכן אני מתמרמר, בעיקר בקשר לסוכנות בנושא של אלה שבאים למרכז. בכלל אני לא יודע למה לא סגרו פה את מרכז הקליטה, אני הצעתי מאה פעם, תעשו את זה, שיישאר מרכז קליטה, תביאו אותו לאקדמאים, תביאו אותו לצעירים, היה פה פעם פרויקט נעל"ה, לחזק את העיר. במקום לחזק את העיר, הם מכניסים אותנו לעוד בעיות ולעוד צרות.

באופן כללי אני רוצה להגיד שבקרית ים, בכל זאת, עם כל מה שאני אמרתי, אנחנו לומדים, באנגלית אומרים, אתה יודע שהייתי יומיים בארצות הברית, אז למדתי שתי מלים ויש להם פתגם יפה, גם לעשות לימונדה מלימון. בכל זאת אני רוצה לציין שהתרומה של העלייה היא באמת טובה מאוד גם בקרית ים. היום אתה תסתובב אפילו במסדרונות העירייה, לדעתי 30%-40% פה הם עולים לשעבר מחבר העמים. יש לנו קונסרבטוריון, אחד הטובים בארץ, שזכה באירופה במקום שני בתחרות. המנצח של אחת התזמורות, גיליתי אותו כשעשיתי פרויקט שלקחתי עולים אקדמאים שטיאטאו רחובות. ראיתי אותו עם חליפה מטאטא רחובות. אמרתי לו 'מה אתה עושה בחיים? מה עשית ברוסיה?' הוא אומר לי זה, אמרתי לו 'בוא'. לקחתי אותו, הקים לי תזמורת כלי קשת מהטובות במדינה. אז יש באמת... מה שאנחנו היינו מבקשים באופן כללי שכל הגורמים המקורבים בעניין במדינה... הרי אנחנו, תמיד אני אומר שראש העיר, העירייה, העיר היא קבלנית משנה של הממשלה, אנחנו בעצם בשטח מבצעים את קליטת העלייה, כי כל האנשים שיושבים כאן, החינוך, הקליטה, הרווחה, כולם הם אלה שעושים את הקליטה. אז לא להגיד, זהו, הגיעו לקרית ים, בזה נפתרו הצרות שלנו. ברוך ה' יש מישהו שאחראי. אני שואל 'מה עם הזנה?' 'תסתדר לבד', 'מה עם זה?' 'תסתדר לבד'. זה מה שאני רציתי לומר.

מישהו מהחברים שלי רוצה להוסיף משהו?

ראשית, מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היתה ירידה בעלייה ובקליטה בכל יישובי הצפון, בתוכם קרית ים. כל יישוב שנפגע, ולא בכדי, קרית ים קיבלה יותר מטיל אחד, מספר העולים ירד והשנה הזאת, ב-2010, היה גידול בצפון ב-35% בעלייה לעומת השנה הקודמת. בשום מחוז בארץ לא היה גידול כזה וגם בקרית ים, הגידול שלהם הוא אפילו מעל 40%, בלי שום תכניות לעידוד העלייה. רוב העלייה מחבר העמים פה, הרוב המוחלט אפילו, כל העולים ב-2010, והקליטה של רוב הקהילה היא קליטה מאוד מוצלחת, כשאנחנו בפעילות מתגברת לעולי קווקז ולעולי אתיופיה. מר אדם אמילוב, סגן ראש העיר, הוא ממונה ואחראי לאחת התכניות שמקדמות את הקהילה יוצאת קווקז. אני אמרתי לראש העיר שיש לי בעיה קשה, הוא מנצל את כל התקציבים בסוף השנה, לא מחזיר שקל לאוצר. כל הכבוד לך, באמת.

אמרתי לך, תעביר לי מאלה שלא מנצלים.

יש לנו תכנית פל"א ליוצאי קווקז וליוצאי אתיופיה. 52 יוצאי אתיופיה, רובם כבר ילידי הארץ, העולים האלה, או עולים מתחילת גל העלייה, וכ-55 ילדים יוצאי קווקז, בתכנית פל"א ובעלות מאוד מכובדת.

בהגדלה של 2011 יגדל לקרית ים?

אני מבקש לקבל את הנתונים ממר אדם אמילוב, לגבי עולי קווקז, ומראש העיר לגבי עולי אתיופיה, או יחד---

אנחנו עובדים ביחד.

כמה אתם צריכים תוספת לתכניות פל"א ל-2011, אנחנו נשתדל לבוא לקראתכם כמה שנוכל.

תקציבי קליטה בקהילה לשנת 2010 היו 705,000, לכל הקהילה. בכל התקציב בעיר, סיוע בתעסוקה וביזמות, הגענו ל-1,800,000 שקל, סיוע ישיר ועקיף לקליטת העולים בקרית ים.

שוב פעם, תודה, שמואל, לך ולצוות, לסגני ראש העיר, למחלקות העירוניות ולתושבי העיר, שהם שותפים אמיתיים בקליטת העלייה.

תודה גם לכם על שיתוף הפעולה, באמת. כבר 20 שנה אנחנו עומדים בקשר הדוק ואנחנו רק מקווים שתזרימו לנו יותר תקציבים, כי אנחנו זקוקים.

תקציבים למה?

תקציבים לתגבור לימודים.

אם עכשיו היה אומר לך משרד הקליטה שיש לכם אפשרות לבחור, למה הייתם מבקשים תוספת תקציב, מבחינת שירות לעולים.

כמו שראש העיר אמר, זה רעיון גם לדעתי מעולה, לעשות גם את ההשתתפות באיתור עולי אתיופיה אקדמאים, וגם לילדים לחינוך, זה מאוד חשוב, כי הכל מתחיל מחינוך.

יש לנו פה מועדון לאוכלוסייה המבוגרת, יוצאי אתיופיה, שכבר פועל מעל שנה וחצי. שנה וחצי החזקנו מאוד יפה, תקציבים. עכשיו זהו, התקציב כבר הולך ומתדלדל מאוד.

אני אולי אתן קצת רקע. זה פרויקט של הג'וינט. לג'וינט יש מחלה, תמיד אני אומר להם, 'אתם לוקחים זקן, מעבירים אותו את הכביש ובאמצע הכביש אתם עוזבים אותו, ואומרים לו להסתדר לבד', שני צעדים וזהו והולכים. אותו דבר גם פה. אז באמת הם באים למקום שזקוק לעזרה, כמו קרית ים, היא פתחה מועדון באמת לתפארת, קשישים אתיופים באים, עושים חקלאות אתיופית לקשישים, תעסוקה וזה. היו שנה וחצי והודיעו 'עוד חודשיים אנחנו הולכים הביתה', עכשיו מה נעשה?

פתאום עוזבים.

עכשיו מה נעשה?

הם מצפים מהעירייה להמשיך?

הם מצפים מהעירייה, או לא יודע מאיפה, אבל זו כבר הוצאה עצומה.

חבר הכנסת מולה, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, האמת היא שפה בקרית ים אני מרגיש מאוד בבית. יוצא לי להגיע לפה הרבה.

יש משהו מיוחד?

אני חושב, אני לא יודע אם הוא סיפר לך, מר שמואל סיסו, על קרית המדע שהוא המציא כאן. יש פה פרויקט של קרית מדע שנבנה באמת לתפארת מדינת ישראל עם תורמים נדיבים ובגלל יוזמה של ראש העיר. אני כל הזמן מספר בכל מקום כמה שזה באמת מחבר את האוכלוסייה, דווקא את אוכלוסיית קרית ים, עם המדע, וזה דבר מאוד מבורך.

אני חושב שמר סיסו שם לגבי קליטת עולי אתיופיה את הנקודה המרכזית שבה או שקליטת העלייה מאתיופיה תצלח או תיכשל. אני אפילו בא ואומר, למרות שהיוזמה היא מבורכת, כשנדרש ממחוקק חוק היום, העדפה מתקנת לעולי אתיופיה, אחרי שעולי אתיופיה הם בעצם 30 שנה, מראה לנו באיזה נקודה בעייתית אנחנו נמצאים מבחינת קליטת האקדמאים, אם כי הרעיון של קליטת אקדמאים באמת מסתובב בכל מקום. אני חושב שיש מקומות שבהם ראשי ערים לא חיכו לחוק ואחת הדוגמאות זה כאן. גם בקרית ביאליק לקחו שתי עובדות סוציאליות והתחילו להעסיק אותן וזה דבר מבורך וזה מאוד חשוב. אני יודע שגם במשרד הקליטה חושבים איך בכל זאת אפשר לעשות צעד נאות. תראו מה קרה, המדינה השקיעה כמעט ב-8,000 אקדמאים יוצאי אתיופיה, 8,000 היום זה מספר ענק, מספר עצום. תחשבו ש-8,000 יוצאי אתיופיה היו מגיעים לא רק לעסוק עם עמותות של אתיופים לעמותות, היו נכנסים לכל המגזר הציבורי והפרטי, איך הקליטה היתה יכולה להיות הרבה יותר איכותית, הרבה יותר טובה, גם לחדשים שמגיעים, וטוב שכך.

מר סיסו, לגבי מרכז הקליטה שנמצא כאן, אני חושב שאין בררה, זה יצטרך להיות עד שהמבצע של העלייה מאתיופיה יסתיים.

זה לא יסתיים.

יש לי יסוד סביר להניח, כמו ששיתף פעולה עם הממשלה הזאת לקבל החלטה. אני חושב שראש הממשלה קיבל החלטה נכונה---

הוא בירך את מר נתניהו, אז אמרתי לו בכנס, 'תגיד את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם'.

כשראש הממשלה היה בשנת 98' אמרנו שהסתיימה העלייה מאתיופיה.

אבל אני אגיד לכם מה ההבדל. אל"ף, כל עוד שעולים מגיעים, לא אכפת לי, אבל בנקודה הזאת אני יכול לומר לכם שאני באופן אישי מעורב בפרטי פרטים, פעם ראשונה, וחבר הכנסת דנון עד לכך, שאנחנו באנו ואמרנו שהסוכנות לוקחת את האחריות באתיופיה. ברגע שהסוכנות לוקחת באתיופיה, שניים-שלושה הארגונים האמריקאים יוצאים משם, זאת אומרת המדינה מתחילה להתנהל לא על פי הארגונים, אלא על פי ההחלטות שלה. לכן גם פרישת העלייה, לא באנו ואמרנו שכולם יעלו מחר בבוקר. דרך אגב, חלק מהסיבה היא גם מצוקת מרכזי הקליטה. לכן בגלל שמרכז הקליטה כנראה יצטרך להמשיך להיות, מה שכן אני הייתי רוצה, אדוני היושב ראש, שנתבע ממשרד הקליטה וממשרדים אחרים שכן ייעדו תקציבים נאותים לראשות העיר, לפה. אם יש מרכז קליטה שבו נמצאים 400 עולים, כל הילדים הולכים לבתי הספר, מקבלים שירותים עירוניים, אי אפשר לבוא ולהגיד שהעיר לא תקבל סיוע, אם זה תקציבים לפעילות חברתית, אם זה תקציב למגשר אולי, לכל מיני תכניות. צריך לבוא למשרד הפנים ולהגיד בצורה מפורשת, האוכלוסייה שנקלטה פה... 40 עולים און ליין, חלק הולכים ואחרים בינתיים מגיעים.

כרגע יש לי 100 ילדים.

במצטבר, כשאתה פורש את זה למשך שלוש שנים... נניח העלייה תסתיים בעוד שלוש שנים, זה לא אומר שבעוד שלוש שנים סגרת, יש לך עוד שנתיים או שלוש שיש עולים, התכנון צריך להיות מהיום לעוד שש שנים. לכן החשיבה צריכה להיות של לתת לרשות המקומית בעניין הזה. אני חושב שזה לא נכון להגיד שהעיר קולטת עלייה ולספור את זה מ-89' כמה הגיעו, אני חושב שזו שגיאה, צריך לייצר איזה שהם תיקונים כדי להקל ולא להכביד. מרכז הקליטה עובדתית יהיה.

ואז האוצר ייתן לנו הרבה פחות תקציבים, אם אתה תלך לשנים האחרונות.

אני התמקדתי דווקא בגלל 400 העולים שנמצאים פה במרכז הקליטה ואי אפשר לבוא ולהגיד לעיר ש'אתם לא קולטים עלייה' ולספור את המספרים, כי הצרכים, אנחנו יודעים שהם מאוד משמעותיים.

תודה.

גב' אורלי צוקרמן, מנהלת שירותי קליטה באזור צפון, הסוכנות היהודית.

אני רוצה לומר, בקשר למרכז הקליטה, מרבית העולים שמסיימים פה את תקופת השהות במרכז הקליטה, בין שנה לשנה וחצי, לאחרונה לא נשארים בקרית ים, הם רוכשים דירות מחוץ לקרית ים ובעצם תקופת הקליטה שלהם היא פה במרכז הקליטה.

אני רוצה לציין דבר נוסף. בתוך מרכז הקליטה, אדוני ראש העיר, דיברנו על זה לא מזמן, יש לנו 15 דירות לקליטת עולים מארצות אחרות. בעצם קרית ים אפשרה לעצמה לקלוט מספר רב של עולים מארצות אחרות בזכות זה שאנחנו מעמידים במרכז הקליטה 15 דירות קלט.

הדירות האלה מלאות?

מלאות כל הזמן.

מאיזה מדינות העולים עכשיו?

ממדינות חבר העמים בעיקר, 90%, דרום אמריקאים מעט וארצות מערב אחרות.

זה טוב.

ומספר העולים בקרית ים השנה הזו, כפי שציין ראש העיר, גדל, והעיר אפילו לא יצאה לעידוד עלייה החוצה, במשלחות, ובכל זאת קרית ים בין הערים שקלטו מספר רב של עולים בזכות שירותי הקליטה הראשוניים שניתנים פה. זה דבר שחשוב לציין אותו וזה גם ניתן במסגרת מרכז הקליטה, כי אם לא יהיה לנו קלט ראשוני כזה זה לא היה מאפשר קליטת עולים אחרים.

לעניין קליטת עולי אתיופיה, כפי שאמרתי, הדברים שעלו פה וגם בקרית ביאליק, בנושא העברת המידע ממרכז הקליטה לרשות המקומית, זו נקודה שעלתה כבר פעם שנייה, אני אעביר את זה, זה תחום שהוא לא בטיפול שלי, אני בטיפול בשאר העולם.

עוד הערה. יש גידול גם במספר התושבים החוזרים שהגיעו לקרית ים בשלוש השנים האחרונות. השנה ממאי, בגלל התקציב, 28 משפחות ממאי, בחצי השנה האחרונה, וב-2009 ו-2008 כ-60 משפחות.

זה מעבר למה שקורה בארץ?

לא, זה מתוך מה שמגיע לכל הארץ.

לא, השאלה שלי אם יש פה אחוזים יותר גבוהים או שזה אותו דבר כמו שקורה בכל הארץ.

יחסית זה יותר גבוה.

זה קצת יותר גבוה מערים בסדר גודל כזה. יש תכנית לתושבים חוזרים שהיו שנתיים בארץ והיו כאלה שהיו חמש שנים, אז חלק נמצא במגזר הלא יהודי בצפון, אבל בערים בסדר גודל של קרית ים הנתונים של תושבים חוזרים הם מכובדים, חוזרים הביתה.

גם המחיר של הדירות הוא פחות מהערים האחרות, בגלל זה כולם מבקשים פה דירות עכשיו.

אני רק אומר, אנחנו אמרנו את זה גם בישיבה הקודמת, אנחנו נלחמים להגדיל את המענק של העולים יוצאי אתיופיה. העולים מקבלים מענק כשהם יוצאים ממרכז הקליטה בסדר גודל של 500,000 שקל, אני מניח שתוך מספר שבועות זה יפורסם רשמית, אבל המענק לדיור יגדל ב-40% וזה יגיע לסדר גודל של 700,000 שקל למשפחה וזה יאפשר לעולים יותר מבחר, כי היום אין להם מבחר, הם הולכים למקומות שבהם אפשר לנצל את המענק.

אני רק רוצה לציין שדווקא העולים שעלו בשנות ה-80, 83'-84' פה בקרית ים באמת נקלטו טוב מאוד, עם אבטלה מאוד נמוכה. כשאתה מדבר על עולים, העלייה מאתיופיה, גם הדור השני הופך להיות בעייתי, אבל הסימנים כאן דווקא בתחום התעסוקה מאוד מעודדים. אני מסתובב בהרבה מאוד מקומות, אבל צריך גם את זה לציין.

כמה דברים. קודם כל אני מאחל לך הצלחה.

אתה עוד לא באת לכנסת.

דווקא לפני כמה ימים הייתי.

לא לוועדה.

לא לוועדה. ראש הוועדה הקודמת, חברת הכנסת ליה שמטוב, אני מכיר אותה טוב, היא חברה שלנו, חברה של העיר, היא היתה כמה פעמים פה ואני מאחל לך באמת הצלחה. מצד אחד משרד הקליטה זה אחד המשרדים שמקבלים הכי פחות תקציב, מצד שני אני אומר שקליטה היא מאוד חשובה לארץ ישראל, כל המדינה בנויה על העלייה פה, וצריך לעודד את העלייה עוד ועוד ואנחנו רואים את הפירות של העלייה האחרונה, היא מאוד קידמה את המדינה קדימה.

אתם באתם לפה לדבר על קליטת עולי אתיופיה, כמה דברים. אני מרגיש פה בקרית ים, אני 20 שנה בארץ, השכנים שלי אתיופים ואני מרגיש שקהילת אתיופיה מאוד התקדמה. יחד איתי, גם אני הגעתי מקווקז, יחד עם הקהילה, ואנחנו נמצאים באותו מצב לגבי ההשתלבות. אם אנחנו מדברים על משרדי ממשלה, אין יוצא קווקז אחד בכל משרדי הממשלה, חוץ מאחד שעובד עם הקווקזים במשרד הקליטה. אז בעניין הזה אנחנו נמצאים הרבה יותר אחורה. רציתי להגיד לך, היתה גם תכנית חומש ליוצאי אתיופיה, לפני כמה שנים, ופתאום השנה אנחנו לא רואים, האם זה נמשך, לא נמשך. כל החוקים שמדינת ישראל מקבלת, יש התחייבות, או אין התחייבות? לצערי אני יודע שתכנית החומש הסתיימה, השנה לא היתה. אם אתם רוצים לחייב ייצוג הוגן לעולי אתיופיה במשרדי ממשלה, אני לא יודע אם זה יחייב או לא יחייב. אם זו תהיה אפליה מתקנת כמו לערבים, יכול להיות שבאיזה שהוא שלב זה כן יחייב.

אנחנו קוראים לזה העדפה מתקנת.

זה יחייב. ברגע שזה יעבור זה יחייב.

לגבי הקהילה הקווקזית, אני אומר לך, רק בן אדם אחד עובד בכל משרדי הממשלה, זה 0.00001% של יוצאי קווקז שעובדים במשרדי ממשלה. יש המון יוצאי קווקז בוגרי אוניברסיטאות, יש להם תואר ראשון, תואר שני, יש אפילו פרופסורים ועשרות אנשים עושים דוקטורט, אבל משרדי ממשלה לא קולטים אותם. בעניין הזה, אני מבקש ממך, אם אתם שוקלים את הנושא של השתלבות יוצאי אתיופיה במשרדי ממשלה, גם לשקול את העניין של יוצאי קווקז.

אני מבקש לצרף גם את העולים ממרוקו...

אני רוצה לסכם את הדיון. ועדת העלייה והקליטה רוצה להודות לראש העיר, עורך דין שמואל סיסו, לממלא מקומו, מר מוריס אבגי, לסגנים, לצוות העירייה, על ההירתמות לקליטת עלייה. אנחנו מחויבים לתקן את המצב הבלתי אפשרי שקרית ים, שקולטת עולים, לא מוגדרת לפי משרד הפנים כעיר קולטת עלייה. אנחנו נקדם את הצעת החוק בנושא הזה.

הוועדה התרשמה שקיים שיתוף פעולה מרבי עם משרד הקליטה. זה לא בכל מקום, יש מקומות שאנחנו באים כדי להעלות את כל הבעיות, והתרשמנו שכאן קיים שיתוף פעולה מרבי. אנחנו כן מבקשים מהמשרד להגדיל את התקציב לפעילות במהלך שנת 2011, לאור העבודה הטובה שקיימת בין הגופים.

אני רוצה להודות לכולם על זה שהייתם איתנו היום. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00