הכנסת השמונה עשרה
PAGE
20
ועדת הכספים
25.1.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' בשבט התשע"א (25 בינואר 2010), שעה 12:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 25/01/2011
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), התשע"א-2011
פרוטוקול
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), התשע"א-2011
מאיר אסולין, מנהל אגף מיסוי מקרקעין, משרד האוצר
עו"ד מיכל דויטש, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
יעל מבורך, משרד האוצר
עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים
רו"ח נדב הכהן, לשכת רואי החשבון בישראל
עו"ד אהוד נדב, היועץ המשפטי, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), התשע"א-2011
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), התשע"א-2011.
לגבי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), בתשע"א-2011, ביקשתי רביזיה כדי לשנות את הנושא הזה. אנחנו מצביעים על הרביזיה.
ה צ ב ע ה
הרביזיה אושרה
אנחנו חוזרים לדיון.
הדיון העיקרי מתמקד בשאלה הזאת. למעשה על פי הצעת החוק מי שאמור לשלם את מס השבח זה ה קונה על חשבון המוכר. זה כאילו חלק מהתשלומים שהקונה משלם עבור הרוכש, ואם צריך להחזיר, מחזירים למוכר וזה בסדר. אני קיבלתי את זה, הוועדה קיבלה את זה וזה בסדר גמור.
נשאלה השאלה מה קורה אם העסקה התבטלה, למשל דוגמת חפציבה. אני שילמתי ארבעים אחוזים – אגב, הגענו לפשרה, הם הציעו שיהיה שלושים אחוזים ואנחנו אמרנו חמישים אחוזים, והגענו לפשרה של ארבעים אחוזים ואני לא חוזר בי מכל הדברים כי מה שאושר, אושר וזהו – ועכשיו צריך להחזיר כסף. אנחנו מדברים עכשיו רק על הצד הזה שרשות המסים צריכה להחזיר את הכסף. אני טענתי שצריך להחזיר את הכסף במקרה הזה לקונה. למה? מכיוון שאם החוק יאמר שגם כאן מחזירים את הכסף למוכר, מי שיקבל בסופו של דבר את הכסף, אלה הבנקים. הוא יעמוד בתור עם כל הנושים ואני חושב שמבחינה מוסרית וציבורית אנחנו נצא רע בעניין הזה. יאמרו לנו שאנחנו, ועדת הכספים, תראו מה אישרתם. תתפוצץ פרשה, והרי היא עלולה להתפוצץ למרות שכולנו מתפללים שלא יקרה דבר כזה, אני איש פשוט, השקעתי את מיטב כספי, אני בלי דירה, שילמתי כבר ארבעים אחוזים, ואז באה רשות המסים, גבתה ממני את הכסף והיא כבר צריכה להחזיר – ואני מדבר רק על הצד שהיא צריכה להחזיר. על הצד שהיא לא צריכה להחזיר, היא לא צריכה להחזיר – ואז יאמרו שמחזירים לבנק או לנושה החזק שיש לו עורכי דין שבבית המשפט הוא עומד ראשון בתור.
במקרה הזה אני רוצה להגן על הקונה ששילם את הכסף לרשות המסים ושרשות המסים תעמיד אותו ראשון בתור.
זה הדיון.
תעזוב את הקבלנים. בוא נדבר על אדם שרכש מגרש. מה זה משנה? אני לא יודע למה אתם מתעקשים על העניין הזה.
אני אסביר. ראשית, דירות יד שנייה שמתבקש לגביהן פטור, אפילו לא נבדק אם הוא זכאי או לא, הוא לא נמצא בכלל בחקיקה הזאת והוא לא מתקיים כאן.
אנחנו מדברים על דירה יד שנייה שהמוכר מבקש פטור, מספיק שהוא מבקש והוא לא צריך להיות פטור. אם הוא מבקש, הוא בכלל לא נמצא כאן.
הוא לא במשחק. לכן אין לנו כאן בעיה. אנחנו מדברים על עסקאות חייבות לא של דירת מגורים ושכל תמורתם היא במזומן. אני אסביר היכן הבעיה. כל עסקה או כל ביטול עסקה אצלנו, חייבת להגיע עם הסכם חתום על ידי שני הצדדים. אין מצב כזה שאנחנו נבטל עסקה כאשר רק צד אחד פונה אלינו ואומר שהוא ביטל את העסקה ומבקש שיחזירו לו את הכסף. תמיד יהיה הסכם שבו הצדדים מבטלים בהסכמה מלאה. במסגרת הביטול הם מסדירים גם את כל נושא השבת הכספים.
אני רוצה שהחוק יאפשר לי לעמוד ראשון בתור, עם כל הכבוד לבית המשפט. אני לא מדבר על מקרה בו הקונה ביקש לבטל את העסקה, אני לא מדבר על מקרה בו נעשתה הסכמה בין המוכר לקונה.
אני מדבר רק על הפינה הזאת. אני רוצה שתהיה אמירה מוסרית ציבורית והאמירה המוסרית אומרת שבמקום שאין הסכמה בין הקונה למוכר, אין ביטול על ידי הקונה, זה נעשה באופן חד צדדי, ההוא פשט את הרגל, ברח לחוץ לארץ.
יש מחויבות חוקית של פושט הרגל לסיים. לא התבטלה העסקה. הוא מכר משהו, הוא קיבל משהו, נכנס מישהו במקום האדם שפושט את הרגל, מישהו מסיים את הבנייה, מישהו ממשיך לקיים ולבנות.
זה לא עומד במבחן המציאות. אני מצטער לומר. כאשר עסקה מתבטלת באמצע, יש נושים, יש תור של נושים לחייב הזה והוא לא חייב להיות קבלן. יש לו תור של נושים. אחד הנושים הוא זה שזכאי לקבל והוא עומד בתור אחד יחד עם נושים אחרים.
אנחנו רוצים להסביר מה זה ביטול עסקה לצורכי חוק מיסוי מקרקעין. זה שעסקה נכשלת, זה לא בהכרח ביטול עסקה לצורכי חוק מיסוי מקרקעין.
בדיון הקודם הוועדה הבהירה לנו, אחרי שהסברנו את הפער בין בוטלה עסקה, מה שכתוב בנוסח שלכם, לבין מטעמים אחרים לא קוים הסכם המכירה וסיכמנו עם הוועדה שהסיפא היא לא רלוונטית כי אנחנו לא יודעים להתמודד בסיטואציות שלא קוים הסכם מכירה, אז דיברתם אתנו רק על סיטואציה נקייה של ביטול עסקה. ביטול עסקה, משמע שזאת עסקה שלא תפסה. במציאות יש ביטול עסקה של שני הצדדים ומס שבח מקבל את ביטול העסקה ולא רואה במכר חוזה. זאת הסיטואציה היחידה. זה היה הסוף של הדיון הקודם בו ניסינו לאפיין את הסיטואציה שדיברה עליה הוועדה. אמרנו שלא מדברים על סיטואציה שלא קוים הסכם מכירה כי אנחנו לא יודעים, אנחנו לא חלק מהמהלך הזה בין המוכר לקונה, אנחנו לא צד להסכם הזה. אז דיברנו רק על ביטול עסקה.
הבנתי. אני מדבר על סיטואציה מאוד מאוד קיצונית, מאוד מאוד לא קיימת, רק האמירה המוסרית הזאת. מותר לכתוב את זה בחוק?
אמרתי. לא הגדרות של ביטול עסקה אלא אני מדבר רק על המקרה בו אתם צריכים להחזיר את הכסף, רשות המסים צריכה להחזיר את הכסף, ואז הקונה נכנס לתור יחד עם כל הנושים האחרים.
ברשותכם, אני מדבר לאו דווקא בהקשר של התאחדות הקבלנים אלא כעורך דין. אנחנו מדברים על סיטואציה בה עסקה לא יצאה אל הפועל כי המוכר לא יכול להוציא אותה אל הפועל, הוא פשט רגל, ברח מהארץ, מכר את הנכס שלוש פעמים לשלושה אנשים שונים וכולי. העסקה לא יצאה אל הפועל. נדמה לי שמה שמבקש כאן יושב ראש הוועדה לעשות זה לעזור לבית המשפט ולדיני הנשייה לעשות צדק ולא רק משפט.
כרגע כל המערכת המשפטית כפופה לדיני הנשייה שאומרים שבמקרה כזה עומד הקונה ששילם מכספו למוכר, עומד בתור יחד עם כל האחרים.
זה כסף שהקונה נתן אותו. במצב היום, לפני שעשינו את התיקון לחוק, הקונה שם את הכסף הזה בנאמנות. את הכסף עבור המסים הוא שם בנאמנות. לא יצאה העסקה אל הפועל, הנאמן מונחה להעביר את הכסף חזרה לקונה. עושים עכשיו תיקון מנימוקים כאלה ואחרים ומחייבים את הקונה לא לשים את הכסף בנאמנות אלא להעביר אותו לרשות המסים על חשבון המוכר, אבל אף אחד לא התכוון כאן לגרוע מזכויותיו אלא התכוונו לעזור לו להשלים את העסקה. אבל אם העסקה בסופו של דבר לא יוצאת אל הפועל וזה מגיע לבית משפט, בית המשפט לא מבקש שום חתימה של שני הצדדים אלא בית המשפט צריך לעזור לו ולומר שדיני הקדימות שנקבעו בחקיקה הזאת אומרים שבמקרה הזה זה יחזור לקונה.
תודה. יש כאן את החוק, סעיף 102, האומר כי "המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי התבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס". יש מקרה שצריך להחזיר את המס?
למה אתם מתעקשים? אני כל כך מבקש את זה ואתם מתעקשים? על מה? מה הולך לקרות? מה שאתם הכנתם צריך לעבור כאן פה אחד?
אז תקיימו את החוק. ריבונו של עולם, אני לא מתווכח אתכם על החוק, אני מקבל את החוק אפילו אני לא מסכים אתו, אבל אני אומר שתעשו צדק כאשר זה יגיע לבית המשפט.
סליחה, למה אהוד נדב מהתאחדות הקבלנים עושה יותר צדק? אנחנו לא מצליחים להבין את הסיטואציה שאהוד נדב מדבר עליה.
אני אומר לך את הצדק. הצדק הוא שתהיה סיטואציה אחת למיליארד והסיטואציה הזאת תהיה שאתם מחזירים כסף וזה הולך לבית המשפט מול כל הנושים. את זה אני רוצה למנוע. מקרה אחד למיליארד.
נקודה. אין שום סיטואציה אחרת בה מוחזר כסף למישהו. גם אם הקונה צועק שהוא ביטל, זה לא כאן. הוא לא נותן לי שום דבר והמוכר אומר שהוא מקיים. אנחנו לא מתערבים. אנחנו לא צד שמתערב.
אנחנו לא נמצאים בהליך של חדלות פירעון. יש שאלה מי חייב למי, הרי לא בהכרח כל הכסף מגיע לרוכש. יכול להיות שיש ביניהם הסכמים וחלק מההסכם אומר שהרוכש חייב קצת למוכר. אם תבוא ותקבע שכל הכסף עובר לרוכש, אתה מתערב בהסכם ביניהם ואני לא יודעת אם זה צודק.
המקדמה היא על חשבון תשלום שכאילו ניתנה למוכר והמוכר שילם את המס. זה מה שעשינו כאן. עשינו ניכוי במקור. אם יש מערכת יחסים ביניהם שיש חיובים לכאן או לכאן, לא בהכרח כל המקדמה מגיעה לרוכש.
אני מבינה. המקרה של חדלות פירעון הוא מקרה מאוד ספציפי ויש דיני נשייה ספציפיים, וגם ניתנו בטוחות למקרה הזה אחרי מקרה חפציבה, אז היה תיקון של חוק רוכשי דירות שקיבלו בטוחות מיוחדות למקרים כאלה. אני לא בטוחה שזאת בטוחה נכונה לקבוע במקרה של חדלות פירעון. אגב, כל התשלומים בדרך כלל בהסכמי מכר מועברים עם קבלת בטוחות. לא יועבר תשלום של שלושים אחוזים אלא אם כן יש הערת אזהרה, ומה שמדובר כאן על הנאמנות, אני לא חושבת שזה לגמרי מדויק כי בדרך כלל מוחזק כסף בנאמנות עד שישולם המס.
כאן שום דבר לא מונע מהמוכר לקחת את הכסף. אם רוצים לחשוב על בטוחות לרוכשי דירות, אני לא בטוחה שהמקום הוא דרך תשלום המס.
140 אלף עסקאות בשנה, 68 עסקאות בלבד התבטלו והיה בהם תשלום. כמה זה 68 מתוך 140 אלף עסקאות? זה כלום.
אין ספק שמדובר במקרים פרובלמאטיים ואני מצטער לומר שלא תהיה שום תשובה אלגנטית כי במקרים מסוימים האבסורד יהיה כאן ובמקרים מסוימים האבסורד יהיה שם. אני חבר ועדת ערר במיסוי מקרקעין ואני יודע הרבה על מיסוי מקרקעין ואולי יותר מאשר חלק מהאנשים.
אני יודע. אני מבין. אני אומר גם משהו מעשי. יש עסקאות שהתמורה לא ברורה כי זה אמנם מזומן אבל הקונה מקבל על עצמו תשלומים של המוכר ואז לא ברור מהי התמורה ומה הרווח של ה-15 אחוזים. יש מקרים שארבעה אנשים קונים, מוכר אחד, שניים ינכו ושניים לא ינכו. יהיו סיטואציות. מובן שהמקרה שיושב ראש הוועדה העלה הוא מקרה קשה מאוד, אבל יהיו עוד מקרים בעייתיים.
אם מאוחר מדי להחזיר את הגלגל לאחור – ואני מקווה שלא מאוחר מדיי – לפחות 15 אחוזים בסוף. הוועדה הציעה את זה. כי 15 אחוזים בסוף פותר חלק גדול מאוד.
אני לא חוזר בי ממילתי והוועדה לא חוזרת בה ממילתה. אנחנו סיכמנו והחוק הזה כבר עבר. אני ביקשתי את הרביזיה רק בגלל הדיון הזה ועוד דיון אחר בערעור שכנראה גם עליו הם מתעקשים.
אני רואה שאני צריך ללכת לעבוד ברשות המסים. אתם אנשים מצוינים אבל הייתי מכניס קצת פוליטיקה לעניין. לא, אין אצלכם פוליטיקה, רק אצלנו יש, אבל נניח לעניין הזה. אתם צריכים לדעת מתי להתגמש. לנו יש בעיה ציבורית ולכם אין אותה. אנחנו מעבירים כאן חוק ואני ממש לא שלם אתו. אני מעביר אותו כי אני יושב ראש הוועדה מטעם הקואליציה, אני חבר של רשות המסים, אני עובד אתה ברשות המסים ומה שהם מבקשים, אני מעביר, ומה שאני מבקש, הם דוחים. אני עובד עם הרשות בשיתוף פעולה. העברנו את החוק, אבל מה עשינו בחוק הזה? אני לא מדבר על דירה אלא על המקרים בהם חל החוק. אני הקונה, במקום לשים את הכסף בנאמנות, אני משלם במקום המוכר ואני משלם את זה לרשות המסים. לא רק שאני משלם את זה לרשות המסים אלא שרשות המסים תיקח את זה ממני כי גם קבענו מועד. זה לא תלוי ברצוני וזה לא וולנטרי. קראתם לזה מנדטורי.
אני משלם להם כי זאת חובה. יאמרו שאני ישבתי בוועדה. הם לא מתחשבים ברגשות שלנו, כי הרי מה יקרה? תהיה סיטואציה של אחד למיליארד שהיא תתפוצץ. שבוע ידונו על זה בתקשורת. לא שאיכפת לי התקשורת, אבל איכפת לי הנושא המוסרי בסוף היום. יראיינו אותי, יאמרו לי שהנה המקרה, אתה חייבת את הקונה לשלם לרשות המסים, חייבת את רשות המסים לקחת את הכסף מהקונה, תראה את הגנב ההוא, זה שמכר לו, הגנב, הרמאי הזה שהתברר שהוא רימה את כל המדינה, ואז הוא צריך להתמודד, לבקש מרשות המסים את הכסף בחזרה, ואז אומרים לו שיש את בנק הפועלים עם סוללת עורכי הדין שלו, את בנק המזרחי עם סוללת עורכי הדין שלו וכולי. הוא הרי רימה את כולם וגנב מכולם. יאמרו שוועדת הכספים לפני חמש שנים היא זאת שאמרה שבנק הפועלים יהיה לפני האיש הקטן הזה שלא רק איבד את כל כספו, נפל עם רמאי וגנב, אלא שאני כמחוקק נתתי את הכוח לבנקים נגדו.
הם לא מתחשבים בי. פשוט לא מתחשבים. לא איכפת לי איך שינסחו את זה, אבל שיקבלו את העיקרון. אני לא מתווכח על כלום.
הלכתי לברר כדי להיות בטוחה שאני לא טועה בעניין הזה. אם יש הליך של חדלות פירעון אחרי שהיה הסכם לרכישת דירה, הפסיקה רואה בעצם במי ששילם עד אז כמין רוכש מן היושר ולכן חייבים להשלים את המכירה ולכן לא יהיה ביטול עסקה.
כמשרד המשפטים מפריע לך אם יהיה כתוב בחוק שבמקרה שרשות המסים חייבת להחזיר את הכסף והתברר שההוא באופן חד צדדי לא משלים את העסקה ועכשיו יש לו נושים, שהקונה יהיה קודם?
אני לא בטוחה שהסיטואציה הזאת מתקיימת. יכול להיות שבסיטואציה הזאת חייבים להמשיך את העסקה.
אני לא רוצה לריב אתכם למרות שהבוקר החלטתי שאני כן אריב אתכם על זה, כי אני לא שלם עם כל החוק הזה.
אנחנו מצביעים על העיקרון של מה שאמרתי ואני מקווה שזה ברור. אני מבקש שתנסחו את זה.
העיקרון הוא שברגע שיש בעיה, כתוצאה ממה שקרה, חדלות פירעון או פשיטת רגל או ביטול עסקה שנעשית באופן חד צדדי.
אני כל כך מעריך אותך, את משפטנית גדולה ואת יודעת מה אני רוצה, אבל את לא מסוגלת למצוא נוסח?
נקודת הזמן בה אני צריך להחזיר כסף, זה ביטול עסקה אמיתית. מה שאתה מציין, יכול להיות שבכלל אין ביטול עסקה, כך שאין כסף להחזיר.
בסדר. אני רוצה שיהיה ניסוח בחוק, גם אם הוא לא חל על אף מקרה. בסדר? מה עוד אני צריך לעשות? כמה להתחנן?
אנחנו מצביעים על מה שאמרתי ושהם ינסחו את זה ביחד?
ה צ ב ע ה
אושר
איזה עוד בעיות יש? אני רוצה לאשר את החוק.
סתם, מיכל, אל תשימי לב אלי. מה זה הדבר הזה שנסרדישי פורש? אנשים מתחילים לפרוש בלי לקבל ממני אישור.
מועד תשלום המקדמה. העברת ניכוי מס במקור, אמרנו שביום שמתקיים הנסיבות ל 51, אחד עד שלוש, כאשר הנסיבה הרלוונטית היא תשלום על חשבון של ארבעים אחוזים. בנוסח שלכם כתבתם מהתשלום הבא בגובה המקדמה. בעצם אנחנו הופכים את זה לקבוצה ריקה כי יוצא מצב שאו ששולם שמונים אחוזים בתשלום הראשון או תשעים אחוזים בתשלום הראשון ואז אין לי מהיכן לנכות מהתשלום הבא, או ששולם 39 ואז עשרה אחוזים כל תשלום. בעצם אנחנו צריכים לסכם כנראה כאן ולנסח את זה אחר כך שביום שמשולם ארבעים אחוזים על חשבון התמורה, יש את החובה להעביר את המקדמה כאשר המקדמה לא יכולה להיות גבוהה יותר מגובה התשלום הבא. זה בעצם מה שאנחנו צריכים לומר. כלומר, אם מישהו מעביר שמונים אחוזים, יש מקדמה של 15 אחוזים שעוברת מהשמונים אחוזים לרשות המסים, 65 אחוזים למוכר. אם יש תשלום של ארבעים אחוזים, באותו יום יש את החובה, התשלום הבא הוא 10 אחוזים, והוא צריך להעביר 10 אחוזים לרשות המסים. התשלום הבא הוא עוד הפעם 10 אחוזים, הוא צריך להעביר עוד חמישה אחוזים. כלומר, אנחנו נצמדים להסכם.
בהצעה הטלפונית של הבקשה להנחה דיברנו על זה שאם אדם יגיש את הבקשה להנחה שהוא מגיש את השומה העצמית שלו, אנחנו נענה לו בהודעת השומה. לקחתם רק את הסוף. מתי הוא יבקש את הבקשה?
בסדר. יגיש את זה ביחד. הדבר הנוסף הוא ביקש, נדמה לי אחר כך את חזרת וביקשת, שלא תהיה אפשרות להשיג על זה ולערער על זה. הוא רוצה שכן.
לכן גם ביקשנו את זה יחד עם השומה העצמית. כשהוא מגיש את השומה העצמית, אתה בוחן מיד. אתה מולו.
בסדר. נכנעתי. שיהיה רשום בפרוטוקול שנכנעתי. אני לא אגן על החוק הזה. בתקשורת אני לא אגן על החוק הזה. על כל החוקים שעוברים כאן אני מגן, על זה אני לא אגן.
זה מה שעכשיו דובר. הם מבקשים שהבקשה תוגש ביחד עם השומה העצמית והם ייתנו תשובה ביחד עם השומה, לפי אותו סעיף, שזה בעצם תוך עשרים ימים ואי אפשר יהיה להשיג על זה. זאת תהיה תשובה סופית.
אמרתי שאני לא אגן על החוק הזה, אבל תני לי להסביר. הבקשה שלו היא הפחתת המקדמה או הפחתת התשלום. אנחנו דרשנו דד-ליין, ביקשנו שהתשובה תהיה מיידית ולא שמנהל רשות המסים פתאום יסחב את זה. הם אמרו בסדר. הם אמרו שזה יהיה יחד עם הודעת השומה. על השומה הם צריכים להשיב בתוך עשרים ימים. אם בשומה מתברר שהוא באמת צריך לשלם את המקדמה, זאת בעצם תשובה על המקדמה. הוא יכול ללכת לבית משפט על כל הנושא אבל לגבי הנושא עצמו, יש בזה היגיון של ייעול ההליכים ואני מקבל את התשובה בזמן.
כי הקונה ינכה. מה איכפת לקונה? התיקון הזה הוא תיקון שעושה גן עדן לקונים וגיהינום למוכרים.
לא חשבתי שאתם רוצים לתקן את חוק חדלות פירעון וזאת בעצם המשמעות. אני רוצה להסביר שבעצם המשמעות היא שלוקחים משהו שהוא לא רלוונטי לפקודה. התשלום למס הכנסה הוא משהו שהוא לא רלוונטי לקדימות. אם אנחנו חושבים שיש מקום לתת קדימות לרוכשי דירות, יש מקום לעשות את זה בצורה מסודרת, אבל זה תיקון שהוא לא רלוונטי. יש עוד גורמים שאנחנו רוצים להגן עליהם בפקודת פשיטת הרגל וצריך לעשות את זה בצורה מסודרת ושוויונית. לבוא ולומר שרק סכום המס, יכולנו לעשות את זה היום. שום דבר לא מנע מאתנו לפני התיקון לחוק לקבוע שסכום המס יהיה משהו שיועבר ישירות לרוכש. אגב, אולי סכום המס יועבר ישירות לעובדים? אולי גם עליהם צריך להגן?
אני לא פותח את הדיון הזה. דלית, את צודקת, אבל אני לא פותח את הדיון. הדברים רשומים בפרוטוקול. חבל שמשרד המשפטים לא היה אתמול בחקיקה של המפונים כי היה עוד יותר טוב.
מה עוד?
אנחנו נצביע על ההסתייגויות. יש שתי הסתייגויות של זבולון אורלב. אנחנו מצביעים על ההסתייגויות האלה ליתר ביטחון כי ביקשתי רביזיה.
בסדר. יש הסתייגות לגבי זה שזה לא יהיה מנדטורי. הוא רוצה שזה יהיה בהסכמה. אנחנו דוחים את ההסתייגות הזאת.
ה צ ב ע ה
ההסתייגות לא התקבלה
אנחנו הסכמנו לפשרה הזאת.
ה צ ב ע ה
ההסתייגות לא התקבלה
ההסתייגות עולה למליאה. יכול להיות שהוא יגייס רוב במליאה.
עליו אני מדברת. אני אומרת שהמקרה הזה יוצר קושי כי אתה נותן קדימות לגורם מסוים במשהו שהוא בכלל לא רלוונטי לתשלום.
חברי הכנסת יכולים להצביע גם על משהו שהוא מוטעה לחלוטין. מותר להם. לכן יש לנו חסינות. אני לא אפתח עכשיו את כל הדברים מחדש. אני לא איש מקצוע, לא למדתי כלכלה, לא מבין במס, אבל אני מבין מה עשיתם כאן. אני מבין. קיבלתי את זה.
בסדר. קיבלתי את זה. אני מציע לא לעצבן אותי יותר מזה. אני מציע. אם אתם רוצים, בבקשה, אפשר לפתוח את הכל ואז אני אראה לך מה קורה היום ומה יקרה אחרי החוק ומי ייפגע. זה בסדר, המטרה היא ראויה, לייעל את הליכי הרישום, וזה בסדר גמור. יש כאן הרבה דברים, יותר טוב שאני לא אדבר.
אנחנו נאשר את החוק. אני רוצה לדעת לגבי מס הכנסה שלילי. ביקשנו לגבי מי שעובד אצל קרוב משפחה וחלק מהזמן הוא עובד אצל מי שאיננו קרוב משפחה, לגבי התקופה שהוא עובד אצל מי שאינו קרוב משפחה.
אנחנו מצביעים.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), התשע"א-2011, לפי מה שנקבע כאן כאשר ההסתייגויות שנדחו יובאו למליאה והן לא בגוף החוק. אתם תצטרכו לנסח לגבי הסעיף הזה ולמצוא איזשהו סעיף מוסרי אותו נביא למליאה.
ה צ ב ע ה
אושר
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), התשע"א-2011 אושר לקריאה שנייה ושלישית.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45