הכנסת השמונה עשרה

PAGE
13
ועדת הכספים

25.1.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ' בשבט התשע"א (25 בינואר 2010), שעה 11:40

מס רכוש – הסדרי חבות וגבייה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורי אריאל

ציון פיניאן

זאב פורת, סמנכ"ל בכיר, אכיפה וגבייה, משרד האוצר

מאיר אסולין, מנהל אגף מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

גדעון לואיה, ממונה מע"מ אזור באר-שבע, רשות המסים, משרד האוצר

שבתאי עזריאל, יו"ר נמר, נפגעי מס רכוש

מאיר שפירא, נמר, נפגעי מס רכוש

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מס רכוש – הסדרי חבות וגבייה

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום מס רכוש, הסדרי חבות וגבייה.


בשעתו התקבלה החלטה שמבטלים את מס רכוש. התעוררו מספר בעיות. בשעתו הייתה ועדה, יותר נכון בורר, בראשה עמד יורם גבאי וכולנו קיבלנו פניות לגבי מקרים בהם עדיין קיימות בעיות. בדיון הזה אנחנו ננסה ללבן את הבעיות וננסה להגיע לפתרונות.


גבירתי היועצת המשפטית, תציגי בבקשה את המצב החוקי בו אנחנו מצויים בעניין הזה.

למעשה מס רכוש בוטל בשנת 2000.

לא בוטל. ב-1999 שיעור המס הפך להיות אפס אבל הוא עדיין חי.

שיעור המס הפך להיות אפס אבל הוא באמת חי לגבי חובות העבר. ועדת הכספים קיימה דיונים רבים, ביניהם גם הונחו הצעות חוק פרטיות בוועדה על מנת לנסות לפתור את המצב של חובות העבר, בעיקר במצבים של מתנה, של העברה לקרובים. בשנת 2005 היה מבצע גבייה מאוד גדול שגם ועדת הכספים הייתה שותפה לו.


מפניות שהגיעו אל הוועדה מתברר שהפתרונות שניתנו לאורך השנים הם לא פתרונות מוחלטים וכי יש עדיין בעיות קשות לגבי גבייה של מס רכוש. אני גם מבינה שחלק מהנושאים מתנהלים בהליכים משפטיים. אם אני מבינה נכון, בישיבה הזאת אתה רוצה לראות איך אפשר להגיע לפתרונות חדשים על מנת לקדם את הנושא וליצור הסדרי חובות כדי לסגור את חובות העבר שכנראה הם גבוהים מאוד, אבל מדובר במעט מקרים.

אנחנו לא יודעים מה הבעיות, אבל באתי עם כל הנתונים.

שבתאי עזריאל, יושב ראש נפגעי מס רכוש.

המס בוטל.

יש נפגעי מס רכוש ואת זה אני אומר. אני מקבל פניות ואני גם פניתי אליכם. צריך למצוא לעניין הזה פתרון ולפי דעתי גם אתם רוצים למצוא לו פתרון. צריך לכבד כל אחד.

האם לפני כן אתה לא רוצה לשמוע מה המצב הנוהג כרגע?

לא, להפך. אני רוצה שיציגו את הבעיות ואני רוצה שתשיבו ותציעו הצעה.

אני חושב שכדאי שתשמע אותנו.

הסדר אצלי קצת מבולבל אבל נלך לפי הבלבול שלי כל עוד אני יושב ראש הוועדה. אצלכם הכל מסודר.

המס בוטל לפני 11 שנים. אני הובלתי את המאבק לביטול המס. החוק נותר קיים, ראשית, בגלל הסדרי החובות, כפי שאמרה היועצת המשפטית, ושנית, בגלל הנושא של קרן פיצויים. היום למעשה אין שום הצדקה להחזיק את חוק מס רכוש למעט קרן פיצויים, לפצות על נזקים שלא קשורים בכלל למס רכוש, לא למקרקעין ולא למאומה. למעשה היה מקום לבטל את כל החוק ואת כל המס, ויכול להיות שזאת ההחלטה שצריכה להתקבל לבסוף, כי כמה זמן עוד אפשר להמשיך ולהחזיק חוק שלמעשה אין עליו גבייה?


במהלך השנים הסתבר שניתנו הקלות שונות, היו הבטחות, היו פסקי דין והיו אמירות והודעות שאין מכירת קרקעות על חשבון חובות גביית חובות של מס רכוש. למרות זאת, אני במהלך השנים האלה שחלפו חילצתי עשרות אנשים ממכירה של קרקעות. השנה הזאת הצלחתי לעצור שתי קרקעות שעמדו להימכר לאנשים שהם מעוטי הכנסה מבלי שההכנסות שלהם נבדקו, הם נכים, חלקם חולי אלצהיימר, זאת אומרת, אלה אנשים שבכלל לא מסוגלים להתמודד עם הרדיפה מצד מס רכוש ומס רכוש מתעלם מכל הפניות. אחד המקרים הגיע עד בג"ץ וזה דבר שלא היה צריך לקרות כי אנחנו פנינו לפני כל הדיונים בכל דרך אפשרית, כולל לפרקליטות. בפרקליטות, ענה לי עוזר פרקליט המדינה, ואמר שהוא מפנה את הפנייה שלי לעורך דין משה מזרחי שהוא היועץ המשפטי.

שבתאי, יש לי בקשה אליך. תאמר מה הבעיה. תעזוב את תוכנית חיים שכאלה.

קיימת איזושהי מחשבה שאולי יש עדיין חובות שניתנים לגבייה, אבל אין חובות. הבקשה שלנו לקבל פילוח.

אתה אומר שאין חובות שאפשר לגבות.

לא חובות שאפשר לגבות ואין פילוח של חובות. זאת אומרת, בא מס רכוש והודיע שיש שני מיליארד שקלים חובות, ומצד שני הם באים ואומרים שהתחזית לשנת 2011 היא אפס גביית חובות. הוציאו מכתב לוועדת הכספים בו נאמר שיש 49 אלף חייבים, כאשר בשנת 2000 היו ארבעים אלף. יש כאן מצבים שהם לא מתקבלים על הדעת.

על איזה חייבים מדברים? על איזה בעיות מדובר? על איזה קרקעות? איזה מצבים לא נפתרו מאז דוח ועדת גבאי?

כמעט כל המצבים נפתרו.

אז איפה הבעיה?

אני לא חושב שיש הרבה חייבים, אבל עדיין נותרו כמה ומס רכוש מתייחס אליהם כמו אל סרבני מס שיש לרדוף אותם ולמכור להם את הקרקע.

איזה מקרה? תן דוגמה.

יש לי כאן מקרה.

לא, לא ספציפית. תגיד את המקרה אבל לא את השם.

היה הסדר שמי ששילם עשרים שנים מס רכוש, ישלם את שנת 1999, זאת הייתה תקופה קצרה, ובזה הוא גמר את החובות שלו. המחשבה מאחורי זה הייתה שאם בכל שנה אתה שילמת 2.5 אחוזים משווי הקרקע, אתה בעשרים שנים משלם חמישים שנים משווי הקרקע ובזה אתה גומר את החובות שלך. באה פתאום הודעה מטעם רשות המסים האומרת שזה לא חל על מקבלי העברה ללא תמורה אלא זה חל רק על יורשים. ביקשנו הנמקות, אבל אין הנמקות. זאת אומרת, יש מצבים שאדם, בתוך המשפחה הקרקע הזאת כבר שילמה את החוב שלה אבל פתאום באה רשות המסים ואומרת שהיא לא מכירה. אני מבקש הנמקה, אני מבקש שייתנו לי הנמקה, וזה הולך מאחד לשני ואף אחד לא נותן הנמקה אלא אומרים: ככה זה.

אבל מס רכוש בוטל. למה דורשים עוד כסף עכשיו?

כי נותרו חובות. רוב הקרקעות, 95 אחוזים מהקרקעות היו כאלה שאין אפשרות לבנות עליהן. זאת אומרת, חל איסור לבנות על הקרקע. המזבלה של נתניה הייתה מונחת על קרקעות פרטיות, לאורך כביש חיפה, 120 מטרים בשוליים, אסור לבנות אבל יש שם קרקעות שחייבות במס רכוש. עד היום אני לא יכולתי לבנות על הקרקע שלי שבגינה יצאתי למאבק והיא אצלי וברשותי מאז שנת 1961. מדוע? כי חל איסור לבנות. אבל כל שנה חייבו אותי בעשרות אלפי שקלים. לא רק זה אלא חייבו אותי בסכומים כפולים מאשר שילמו השכנים שלי לקרקע הסמוכה לשלי, וכאשר ביקשתי הנמקות איך זה יכול להיות שאצלו זה כך ואצלי זה בדיוק פי שניים – אין הנמקות. הייתי צריך לרוץ לבג"ץ.

אתם באמת עושים הבחנה בין קרקע שעברה בירושה לבין קרקע שעברה בדרך אחרת?

הם עושים. אני יכול להעיד. כתבתי על זה, אבל זה לא עזר. אכן, כן. אני גם הייתי חבר ועדת גבאי ולכן סליחה שאני מתפרץ אבל אני יודע. אם האב שילם שלושים שנים והעביר את הקרקע לבן, יום הרכישה הוא כמו של האב אבל התשלומים של האב לא מובאים בחשבון.

ואז פונים לבן והבן צריך להתחיל את הכל מחדש.

נכון.

הסיטואציה הזאת לא נכללת בדוח גבאי?

אנחנו הצענו לבטל את מס רכוש ולהטיל מס מכירה. בדוח ועדת גבאי לא הייתה בכלל התייחסות למה צריך לעשות עם חייבי מס רכוש. על זה היה דיון נפרד, התקבל ההסדר כפי שהתקבל.

אבל גם כאן ההסדר.

נכון. בהוראה לא כתבו איך סופרים את השנים והפירוש הוא לחומרה וזה פירוש לא מתקבל על הדעת.

תודה רבה. מר זאב פורת, בבקשה.

לצערי לא ידענו שהולכות להיות מועלות כאן בעיות נקודתיות.

לא נקודתיות אלא עקרוניות.

אני אדבר על תמונת המצב נכון לרגע הזה. חוב מס רכוש מסתכם, נכון להיום, ב-8 מיליארד ו-339 מיליון שקלים, מתוכו חוב קרן של מיליארד ו-650 מיליון שקלים כאשר מספר החייבים הוא 40,815 חייבים. שבתאי, תרשום את המספר. מאז שנת 2005 ועד 2010 גבינו נטו 610 מיליון שקלים בגין מס רכוש. במסגרת המבצע ב-2005 גבינו 321,720 מיליון שקלים.

מה זה נטו?

נטו, כי יש גם החזרים. כשאנחנו מתקנים שומה, אנחנו מחזירים כספים. זאת היתרה שנותרה. הברוטו הוא מעבר לכך.


בשנת 2006 גבינו 101 מיליון שקלים. משנת 2007 עד 2010, ארבע שנים, המספר התייצב סביב ה-50-52 מיליון שקלים כאשר אנחנו מדברים ב-2009 ו-2010 על בין 5,000 ל-6,000 מקרים בהם שולמו אותם חמישים מיליון שקלים. כלומר, במרבית המקרים זה לקוח שרוצה לבצע דיספוזיציה בקרקע ומכיוון שלא יכול לבצע ללא תשלום מס הרכוש, הוא ביוזמתו מגיע למשרדים, לאחד מעשרת משרדי מיסוי מקרקעין, כדי להסדיר את חובו. במסגרת המבצע, כפי שהיה ידוע אז וידוע גם היום, הסכמנו לוותר על מלוא הקנסות ועל תשעים אחוזים מן הריבית וההצמדה, ואת יתרת הקרן, לפרוס ל-24 תשלומים לאותם אלו שיבואו ויסדירו את חובם. הארכנו את תחולת המבצע מחודשיים לתשעה חודשים למעשה, עד 31 בדצמבר 2005 הארכנו את תחולת המבצע.


נכון להיום אנחנו די מוטרדים מהחוב הזה וכרגע יש שתי ועדות כאשר האחת היא בראשותי, ועדה בין משרדית שהוקמה על ידי ממשלת ישראל לבקשתו של השר לשעבר אבישי ברוורמן לבדיקת רישום הזכויות במגזר המיעוטים, ובלית ברירה אנחנו נדרשים בעיקר למס הרכוש לגבי אותן קרקעות במגזר המיעוטים. הייתה ועדה תפעולית שהמליצה והקמנו צוות תפעולי בראשות סגנית ממונה מיסוי מקרקעין חדרה והקצינו לה כוח אדם לטיפול פוזיטיבי בחובות מס רכוש.


כאשר אני מדבר על מיליארד ו-600 מיליון, אזי יש איזושהי חלוקה כפונקציה של המחזיקים. יש לנו את מוסדות המדינה, את מוסדות הדת הנוצרית שכתוצאה מהתנהלות של משרד החוץ והיועץ המשפטי לשעבר, כבוד השופט אליקים רובינשטיין, אנחנו מנועים מלגבות כספים בגין מוסדות דת בשלב זה עדיין ומדובר על סכומים אסטרונומיים.

לא מוסדות הדת היהודית.

במקרה הזה מדובר על הנוצרים קתולים, אבל יש לנו הרבה מאוד.

עוד מישהו יכול לבוא אלי לקבל תרומה.

יש לנו תושבי חוץ שחייבים עשרים אחוזים מהסכומים. כלומר, הכמות היא די מצומצמת. נאמר כאן שאנחנו מפעילים ונוגסים וצרים אבל כדי לסבר את האוזן, שכרנו לפני ארבע שנים 21 משרדי עורכי דין שישמשו ככונסי נכסים בעבור רשות המסים על כלל חובותיהם. בתחום מיסוי מקרקעין כולו – כולו, לא מס הרכוש – אנחנו מימשנו במשך ארבע שנים סך הכל חמישה נכסים על כלל החובות שהם מס שבח, רכישה, מכירה, רכוש, כל הסיפור הגדול. מימשנו בתחום הזה חמישה נכסים בלבד. אני לא מכיר הרבה נגיסות. אני מכיר בעיות.

כמה כסף יש לכם מחמשת הנכסים?

אתה שואל כמה כסף גבינו. אני אגיד לך בדיוק. הבאתי אתי את הנתונים.

לפני כן, יש לי שאלה אליך. האם קרקע ששולם עליה על ידי האב, אתם עדיין מחייבים את הבן?

אני אסביר למה הכוונה. היה חוק שנכנס ואפשר למי ששילם במשך עשרים שנים חוב מס רכוש וישלם את השנה השוטפת, שזאת הייתה 1999, זה היה בסביבות 1999, כל החוב שהצטבר יופטר. בחוק כתוב במפורש שמה ששולם על ידי בעל הקרקע. ניתנה פרשנות לגבי מה זה בעל הקרקע, האם הוא כזה שמחזיק בה עשרים שנים או בעל הקרקע שקיבל אותה במתנה.

בירושה.

בירושה ובמתנה. הנושא הזה נבחן מבחינה משפטית על ידי המחלקה המשפטית ונדמה לי שגם בבג"ץ האחרון שהתקבל לגביו, גם שם עלתה הסוגיה הזאת, ולא התקבלה החלטה לגבי התקופה שהיה בידי הבעלים האחרים. זאת ההחלטה של הייעוץ המשפטי. חוות הדעת המשפטית אמרה שלא ניתן לספור.

אתה רוצה שאני אקבל החלטה כזאת של הייעוץ המשפטי?

אנחנו אומרים מה יש.

המצב הוא שהאב שילם במשך עשרים שנים ובא בנו ולא מתחשבים בעשרים שנות תשלום.

בהתחלה גם ביורשים הם לא התחשבו ואחרי ויכוח גדול, התקבלה החלטה בוועדת הכספים שיוכרו יורשים אבל כמו שנאמר, אמרו יורשים וכולם הבינו שזה גם מקבלי מתנות, אבל לא אמרו מקבלי מתנות, אז הם אמרו שמקבלי מתנות לא. גם את היורשים הם לא הסכימו לקבל. לא קיים בשום מקום בחוק שיש איזושהי הבחנה בין יורשים לבין מקבלי מתנות, כולל בחוק מס רכוש.

יש בעיה לתקן את החוק?

לא, אין צורך.

אני יכול להסביר מה ההבדל.

רגע. חבר הכנסת אורי אריאל, לפני שאתה הולך להצעת חוק. אני סומך הרבה על רשות המסים שהיא יודעת לתת חוות דעת. אם נצטרך ללכת לתיקון חקיקה, נלך לתיקן חקיקה, אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע לזה במקרה הזה. בוא נדבר קודם על ההיגיון ואחר כך נדבר על הפרשנות המשפטית.


ההיגיון אומר שאם אני קיבלתי קרקע מאדם ששילם עשרים שנים מס רכוש, אני משקיע מכספי שעליו שילמתי מס הכנסה ושילמתי את כל המסים, ובכסף הזה אני עכשיו צריך לשלם מחדש מס רכוש. למה? כי יש פרשנות משפטית שאומרת שבעל הקרקע, זה בעל הקרקע ולא מתחשבים במי ששילם קודם. מבחינה ציבורית אין לזה היגיון ואין לזה אח ורע. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל. בלתי מתקבל על הדעת ואנשים נפגעים כתוצאה מהעניין הזה.


בפנינו עומדת שתי ברירות. יש ברירה ללכת בדרך הקשה אותה מציע חבר הכנסת אורי אריאל, ללכת לתיקון החוק ולעשות פרשנות משפטית שאנחנו כמחוקקים, אחרי שאנחנו לא מסתדרים עם הייעוץ המשפטי שלכם, אנחנו מתקנים אותו.

יש אפשרות אחרת וזאת הדרך היותר פשוטה וזה יכול להעיד על שיתוף הפעולה בין רשות המסים לבין ועדת הכספים. האפשרות היא שאתם תיקחו את שיעורי הבית שלכם, תלכו לרשות המסים ותשנו את הפרשנות המשפטית שהיא נטולת כל היגיון והיא קרה כמו קרח. היא לא מתחשבת באנשים, היא לא מתחשבת בכאלה שעבורם זאת ממש פשיטת רגל על לא עוול בכפם. הפרשנות המשפטית, היום אנחנו נמצאים כבר ב-2011, זאב דיבר קודם על העניין הזה של החובות שאתם לא יודעים מה לעשות עם זה, ואני מבקש שתקבלו החלטה שמי ששילם על הקרקע, בעל הקרקע, זה אותו אחד שהחזיק בקרקע במשך עשרים שנים, גם אם אני עכשיו קיבלתי את זה ממנו במתנה או לא חשוב איך. על הקרקע הזאת שולם מס רכוש. אנחנו נמצאים בעידן שמס רכוש בוטל, אנחנו נמצאים בעידן שגם אתם מבקשים לסיים את הסאגה הזאת. אתם מבקשים לסיים את הסאגה הזאת אלא שאתם נתונים לפרשנות שעל פיה אתם פועלים. אני מבקש לשנות את הפרשנות הזאת.

יש הבדל בין ירושה לבין מתנה, ואני אסביר. בירושה, היורש מקבל את הנכס עם כל החובות של העיזבון.

הוא לא חייב.

אם הוא לא חייב, הנכס יימכר והחובות ייפרעו מהנכס. ברגע שהוא מקבל את הנכס בעיזבון, הוא מקבל גם את כל החובות. במתנה הוא מקבל את הנכס נקי. מקבל המתנה מקבל את הנכס נקי. כלומר, אם לבעל הנכס במקור יש חובות, אני לא יכול להיפרע ממקבל המתנה כי הוא לא קיבל את החובות. לכן יש את ההבחנה.


המשמעות של מה שאתה אומר שאם אני לוקח את הזכויות של נותן המתנה ומעביר אותן למקבל המתנה, צריך להעביר גם את החובות של נותן המתנה למקבל המתנה וזה לא חוקי. נכון, כמו שזאב פירט, אנחנו הקמנו את אותו צוות שאמור לבחון את כל האפשרויות. דרך אגב, אני בכלל לא יודע מה ההשפעה של ההחלטה הזאת לגבי החובות ואולי היא בשוליים שבשוליים. אין כמות אדירה של מקבלי מתנות שיש להם חובות.

היא הנותנת.

כפי שאמר היושב ראש, יש לנו שיתוף פעולה מלא עם ועדת הכספים.

נכון. מה שאתם רוצים אנחנו עושים. שיתוף פעולה מלא. מה שאני מבקש מכם, שיתוף פעולה מלא.

בוא נעשה את זה אחרת. כדי שכאן לא נשמיע שטויות, אנחנו נחזור הביתה ונבחן. היות שלא הצגתם את הסוגיה כפי שהיא, אני מתחייב שנדון. אני לא מתחייב לסוג התשובה, אבל אני מתחייב שנדון בבית ונבוא עם תשובה.

תנו תאריך משוער.

לא, אין תאריך משוער. יום שני.

אני מדבר לכל היותר על שבועיים-שלושה. אני לא מחפש לברוח. אנחנו צריכים לדון אצלנו.

שאלתי שאלה פשוטה.

חבר הכנסת אריאל, אתה תקבל תשובה. אנחנו הרי לא מתחמקים. תקבל תשובה עניינית.

אני יכול לשאול שאלה אחרת לגמרי?

בבקשה.

מכובדי היושב ראש, ברשותך. היה כאן מר נסרדישי והיה ויכוח עם קרן קיימת, האם מגיע להם מס רכוש, חמישים מיליון שקלים החזר בגין מלחמת לבנון.

פיצויים.

זה משהו אחר.

אמר נסרדישי שהיות שיש שביתת פרקליטים והיה צריך להיות איזה גישור, פישור, בוררות, משהו, אני כבר לא זוכר את מה שהוא אמר לי בדיוק, הוא מבקש שנוריד את הרביזיה ונאפשר אחרי גמר שביתת הפרקליטים. הפרקליטים סיימו את השביתה לפני שבועיים-שלושה. אתם מכירים את הסיפור?

אני במקרה מנהל מחלקת הפיצויים, שמעתי על הנושא הזה אבל אין לי תשובה לתת לך כי אף אחד לא אמר לנו שזה יעלה.

לא, זה לא במסגרת סדר היום, אבל מותר לחבר ועדה להעלות שאלה.

אתה מעלה שאלה אבל אין לי תשובה.

יש לי בקשה. אם תוכל לדבר עם נסרדישי.

אני אבדוק את זה.

אתה תשיב תשובה לחבר הכנסת אריאל.

היום-מחר.

בסדר. אני מבקש לסכם את הדיון הזה. ברוח שיתוף הפעולה, זאב ומאיר, תבחנו את הדבר הזה. תעשו שיעורי בית. אני מבקש תשובה בתוך שבועיים. אני מבקש שתקבלו תשובה חיובית.

הוועדה קמה כדי לבחון את הנושא.

כאן ביקשו משהו נקודתי לגבי עשרים שנים, האם כאשר שילמו עשרים שנים יש פטור ולא משנה כרגע מה הווריאציה. כן או לא, נבחן את הסוגיה הזאת.

אני מחזיר לך את הנייר. 10 משרדים, זאת התפוקה שלהם?

בנושא מס רכוש.

זאב, אתם יכולים לבדוק בפחות זמן?

כן.

אתם יכולים עד יום שני? זה מאוד חשוב לי.

אני אעשה מאמץ.

יום שני בשבוע הבא. זה מאוד חשוב לי. אני רוצה לפתור את הבעיה. זה פשוט מעיק עלי גם כיושב ראש הוועדה. אנשים פונים ואלה באמת מקרים שהם מתגלגלים כבר שנים כאן. אלה מקרים שהם מקרים הומניים ואנושיים.

אם אתה מדבר על כמות של מאה-מאתיים, ניתן לפתור את זה בקלות יתרה. אני צריך להריץ נתונים.

אפשר לפתור?

אני אחראי לקטע הזה. אני אומר שהבעיה שלי היא נתונים. אתה מבקש עד יום שני ומחשוב הוא לא הכי מודרני. אני צריך לדעת על מה מדובר.

תשתדלו להיות קואופרטיביים וזריזים.

לגבי המקרה הספציפי.

אין מקרה ספציפי. המקרה הוא המקרה העקרוני. אני סבור, וכמוני סבורים כל אנשי הציבור אתם דיברתי, כולם סבורים שאם שילמו על הקרקע, שילמו על הקרקע. הפרשנות הזאת היא פרשנות מחמירה שלא לצורך. לא אתם מרוויחים מזה, לא המדינה מרוויחה מזה, ואנשים יש עליהם סבל גדול. יש גם מדיניות ממשלה להפשיר קרקעות. אנחנו עושים כאן הרבה דברים ונכנסים גם לעימותים עם מגזרים שונים באוכלוסייה כדי להפשיר קרקעות.

אמרתי שאני יושב ראש ועדה לגבי מגזר המיעוטים, כדי לבחון איך להקל עליהם. ממשלת ישראל מינתה ועדה בין משרדית.

מתי היא מונתה?

הוועדה מונתה לפני כחמישה חודשים וזאת בדיוק הסוגיה , איך ניתן להקל על המחזיקים.

זאב, היות שאני מכיר אותך כאיש יעיל וזריז, אתה איש מקצוע והרבה שנים אתה נמצא בעניין, מאוד חשוב לי לפתור את הבעיה הזאת. מאוד חשוב לוועדה לפתור את הבעיה הזאת. כאשר חבר הכנסת ליצמן היה יושב ראש הוועדה ועוד יושבי ראש אחרים, היו כאן הרבה מאוד דיונים. אנחנו מבקשים מכם את שיתוף הפעולה כדי לפתור את הבעיה.

התיקון בשנת 2000 היה בשיתוף אתכם. ההנחה בוועדה הייתה שזה יחול.

אם חס וחלילה לא נגיע לפתרון, אתם תאמרו שאין לכם ברירה, הייעוץ המשפטי או המסגרת, לא חשוב מה, אנחנו נניח תיקון לחוק באיזושהי מסגרת, אבל אני לא רוצה להגיע לזה. אני לא רוצה ללכת לחקיקה נגדכם.

דרך אגב, החקיקה הסתיימה כבר ב-2000. זאת לא חקיקה קיימת. זה משהו שהיה.

אבל אנחנו נצטרך לתקן בגלל הפרשנות שלכם.

החוק תוקן יחד עם דוח ועדת גבאי, בהתבסס על הדברים האלה.

נדב, אני טועה בעניין הזה?

אתה צודק לגמרי.

הנה, הוא היה חבר בכיר בוועדה.

כולם צודקים אלא שהחוק הזה היו לו תנאים שהסתיימו ב-1999. כלומר, אם רוצים עכשיו משהו, זה משהו אחר לגמרי.

היו תקנות. זה לא היה חוק. אלה היו תקנות.

אני כנראה מתקשה להסביר את עצמי.

אנחנו ננסה לעזור.

אני יכול להשתמש רק במה שהקדוש ברוך הוא נתן לי ואין לי יותר מזה.

בסדר. אנחנו נבדוק.

זאב, עד יום שני.

בסדר. אני אשתדל.

תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10