הכנסת השמונה עשרה

PAGE
24
ועדת הכספים

24.1.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ט בשבט התשע"א (24 ינואר 2011), שעה 10:35

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – יישום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, זאב בילסקי, מנחם אליעזר מוזס, דוד רותם, יעקב כץ, משה גפני, פניה קירשנבאום, אלכס מילר, חמד עמר, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, אורלי לוי אבקסיס, נסים זאב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, כרמל שאמה, יריב לוין, אופיר אקוניס, אנסטסיה מיכאלי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

זאב אלקין

אמנון כהן

פניה קירשנבאום

בנצי ליברמן, מנהל מינהלת תנופה

עו"ד איתי אהרונסון, היועץ המשפטי, מינהלת תנופה

עו"ד מיכל פרימן, הלשכה המשפטית, מינהלת תנופה

עו"ד דוד קופל, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעקב ברקאי, רכז תקציב הביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד מניה לייקין, סגנית היועץ המשפטי, מינהל מקרקעי ישראל

יוסי נשרי, ראש עיריית קרית אונו

דורון בן שלומי, מנהל ועד מתיישבי גוש קטיף

חמוטל כהן, ועד מתיישבי גוש קטיף

מאיר נריה, סיעת הליכוד

אייל קציר, דובר הוועדה

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – יישום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון), התשע"א-2011

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, זאב בילסקי, מנחם אליעזר מוזס, דוד רותם, יעקב כץ, משה גפני, פניה קירשנבאום, אלכס מילר, חמאד עמאר, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, אורלי לוי אבקסיס, נסים זאב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, כרמל שאמה, יריב לוין, אופיר אקוניס, אנסטסיה מיכאלי

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – יישום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון), התשע"א-2011.


חבר הכנסת אלקין, אני מבקש לדעת לגבי החוק, האם יש הסכמה.

יש הסכמה על מה צריך להצביע.

אני מבקש לדון סעיף-סעיף.

לא אמרתי שלא נדון סעיף-סעיף.

אתם רוצים כך להעביר חוק? אז קדימה, תעבירו.

אני לא אעביר חוק כך.

הוא אמר שנצביע.

לא, לא אמרתי.

גם אני רוצה לתרום את חלקי למפונים.

אני רוצה לומר לך שאמנם מנסים לקחת ממני סמכויות, כמו שדיברנו קודם.

הוא שותף למזימות האלה.

לא. הוא רק חתום על ההסכם הקואליציוני אבל לא מעבר לזה.


יעקב הוא חבר ועדה מכובד, הוא רכז האופוזיציה ויש לי דרך ארץ בפניו. אצלנו כאן הכל נעשה בנועם הליכות ובדרכי נועם



חבר הכנסת אלקין, עם כל הכבוד למעמדו הרם כיושב ראש הקואליציה המאוד מוצלחת הזאת, הוא לא יכול לומר לי להצביע. מה שאתה תרצה להעיר בנושא הזה, תעיר.

אף פעם לא ניסיתי לומר לו להצביע.

אני ביקשתי לדעת, ואני חוזר על השאלה שלי, כי בישיבה הקודמת הייתה בעיה בעניין הזה, האם יש הסכמה.

של מי?

של המציעים ושל הממשלה, כי זה משנה עוד לפני שאנחנו דנים. בפעם הקודמת היה עימות ועוד לא הגענו אפילו לדיון.

קשה להאמין שיושב ראש הקואליציה יביא משהו ללא הסכמת הממשלה.

תאמין.

קורה אבל לא במקרה הזה.


אדוני היושב ראש, התמונה היא כדלהלן. יש הסכמה על איזה נוסח אנחנו נוכל להצביע היום לקראת קריאה ראשונה, לפחות ביני כמייצג את כל הקבוצה הגדולה של המציעים שגם אתה בתוכה וגם חבריו של חבר הכנסת אדרי בתוכה.

לא באו להחתים אותי. זה מוזר לי, אבל בסדר.

לא אני עסקתי בזה, כך שאני לא אקח אחריות, אבל זה נכון שזה מוזר. אין לי ספק שהיית חותם.


יחד עם זאת, אדוני היושב ראש, במקביל להסכמה הזאת יש מספר נושאים שיישארו במחלוקת לקראת קריאה שנייה ושלישית כאשר מתוכם נושא אחד כן ייכנס פנימה לנוסח החוק לקריאה ראשונה אבל אני אומר לפרוטוקול שידוע לי שמשרד האוצר עוד לא הסכים באופן סופי לעניין הזה.

של מה?

אנחנו נגיע לזה אולי תוך כדי דיון בסעיפים, אבל יש נושא אחד שמופיע בנוסח לקריאה ראשונה, הממשלה מודעת לכך אבל היא עוד לא הסכימה לזה באופן סופי ויש סיכום שזה ייפתח מחדש לדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית. זה מצד אחד מבחינת הדברים שבנוסח. הנושא הזה אגב הוצע גם כאן בדיון הקודם שהתקיים כאן וכבר אז הוגדר כנושא שבמחלוקת.


לצד הנושא הזה יש מספר נושאים אחרים שאני לא יודע מתי להציג אותם, עכשיו או אולי בתום הדיון על הנוסח, שהם כרגע לא בתוך הנוסח. יש עוד מספר נושאים שדורשים בירור, כאשר לגבי הנושאים האלה גם הממשלה מודעת לכך שהם דורשים בירור והמשך משא ומתן לקראת קריאה שנייה ושלישית ואנחנו, כדי לא להיתקע בבעיה של נושא חדש, נרצה להזכיר אותם כאן לפרוטוקול ולהכליל אותם בדברי ההסבר, כדי להשאיר לעצמנו פתח להכניס אותם פנימה לקראת קריאה שנייה ושלישית.


אני ניסחתי נכון את ההסכמות?

רגע. את זה אני אשאל. תודה רבה חבר הכנסת אלקין. אני מבקש לדעת מנציגי הממשלה, גם ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל. מישהו מנציגי הממשלה חולק במשהו על מה שאמר חבר הכנסת אלקין? אם אתם לא חולקים על הניסוח הזה, אנחנו מתחילים בהקראת החוק.

אני היועץ המשפטי של המינהלה. הסכמה קטנה שהושגה אחרי הישיבה עם נציג המפונים. יש נקודה אחת שנכון שתיכנס אבל כיצד היא תנוסח, עדיין הסוגיה הזאת פתוחה ולכן זה לא מנוסח כרגע, וזאת איזושהי קשירה בין ההטבות שניתנות כאן לבין הצורך בסופו של יום לוודא שאנשים מתפנים - ככל שיש שוכרים פרטיים שגרים בדיור הזמני – בסופו של יום מהדיור הזמני.

בסדר.

תודה רבה. אני מבקש להתחיל להקריא. משרד האוצר או מישהו רוצה להתייחס? בנצי, אתה רוצה להתייחס?

נשמע מה האוצר יגיד.

בנצי, אתם תומכים בעניין הזה?

אנחנו תומכים.

האוצר תומך, המינהל תומך, אפשר באמת להתחיל.

עכשיו אני רואה שגם אני בין היוזמים.

למה? חשבת להתנגד?

אגב, מניסיוני, זה שחבר הכנסת גפני רשום בין היוזמים, זה לא תמיד מונע ממנו להתנגד.

נכון.

הנה, אני לא רשום ואני תומך.

אני אומר לך אמירה ערכית, בלי קשר לחתום או לא חתום. מבלי להביע עמדה לגבי הנושא של ההתנתקות, ולכן יש גם חברי כנסת שהיו בעד ההתנתקות

כמוני.

כן. יש דברים שמדינה לא יכולה להרשות לעצמה. כמו שעשו את ההתנתקות, צריך לעשות את הפיצוי.

נכון.

יש שם אנשים, ואני יודע את זה בוודאות, אני גם סיירתי שם ואני אומר לך שיש אנשים שלא יצאו מהטראומה הזאת, בעיקר בני נוער. המדינה לא יכולה לעמוד מהצד. לפי דעתי היא לא עובדת בזריזות כמו שהיא עבדה בהתנתקות עצמה ולכן לא חשובה העמדה, תהא אשר תהא, זה לא המקרה, חבר הכנסת אלקין, שאני אתנגד. לא רק שאני בין היוזמים אלא שגם אם לא הייתי חתום, אני לא נגד זה.

הרב גפני, אני בכל זאת אומר משפט. אני מאלה שתמכו, כשר תמכתי בעניין הזה, ולמרות זאת אני רוצה להביע את פליאתי, ידידי זאב אלקין, שזה לקח שנתיים עד שהביאו את הצעת החוק הזאת.

זה לקח יותר משנתיים.

עוד יותר גרוע.

זה לקח חמש שנים.

הממשלה הקודמת עשתה טעות בעניין הזה, חד משמעית. אני אומר שהממשלה הזאת יכולה לתקן ומהר, אבל היא לא עשתה את זה.

יש לי עוד כמה טענות לממשלה הזאת.


נתחיל בהקראה.

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3), התשע"א-2011

1.
תיקון סעיף 32

בסעיף 32 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), בהגדרה "מסלול ב'", במקום "לפי סוג בית המגורים ושטחו, בתוספת סכום המשתנה לפי ותק מגורים, כמפורט בסעיף 3 בתוספת השנייה" יבוא "לפי סוג בית המגורים ושטחו, בתוספת סכום נוסף, כמפורט בסעיף 3 בתוספת השנייה".


סעיף זה מדבר על ביטול מקדם הוותק של המגורים לצורך הקבלה.

לפי החוק הקיים יש מדרגות לקבלת תשלום שהוא בגדר סיוע לרכישת קרקע באזור ייחוס. התשלום הזה היה מותנה בוותק. ועדת החקירה הממלכתית המליצה לבטל את המדרגות ולקבוע שמי שיש לו ותק של שנתיים ומעלה יקבל מלכתחילה את הסכום הגבוה וזה מה שבעצם התיקון הזה עושה.

2.
הוספת סעיף 43א


בסימן ב' לפרק החוק העיקרי לפני סעיף 44 יבוא:


"43א
הגדרות



בסימן זה –
"אישור זכאות עקרוני" – החלטה של ועדת הזכאות בבקשה המוגשת בהתאם לסעיף 47א, לפיה המבקש הוא שוכר פרטי.

"התקופה הקובעת" – ביחס לכל אחד מהישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית, התקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 3 ועד לשישה חודשים ממועד פרסום הודעת מנהל המינהלה כאמור בסעיף 47ג(ב) ביחס לאותו ישוב.

"ישוב יעד", ביחס לשוכר הפרטי הנוגע לעניין – ישוב המנוי לצד ישוב המקור בסעיף 2 בתוספת החמישית.



"ישוב מקור" – הישוב המפונה בו התגורר השוכר הפרטי ביום הקובע.

"מגרש מגורים" – מגרש המיועד על פי תכנית תכנון תקפה לבניית יחידת מגורים אחת בלבד.



"מגרש מגורים מפותח" -

(1)
לגבי הישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית, למעט הישוב אמציה, מגרש מגורים שעד ליום תחילתו של תיקון מספר 3 בוצע לגביו פיתוח תשתיות באופן המאפשר בנייה של יחידת הדיור במגרש.


(2)
לגבי הישוב אמציה – מגרש מגורים שנקבע לגביו תקציב לפיתוח מלא של התשתיות במסגרת החלטת ממשלה מספר 2379 מיום 20 בספטמבר 2007, החלטת ממשלה מספר 4296 מיום 3 בדצמבר 2008, החלטת ממשלה 1538 מיום 21 במרץ 2010 והחלטת ממשלה 2294 מיום 29 בספטמבר 2010.




כאן נצטרך להכניס תאריכים עבריים.

"שוכר פרטי" – ישראלי שאינו זכאי לפיצוי לפי סימן א' לפרק ה' לחוק או לתשלום לפי החלטת הוועדה המיוחדת שניתן חלף פיצוי לפי סימן א' לפרק ה' לחוק, שמרכז חייו ומקום מגורי הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית מגורים בישוב מפונה, ובמהלך תקופה זו ניהל בבית המגורים משק בית עצמאי. לעניין זה, לא ייחשב כשוכר פרטי –
(1)
מי שהתגורר במגורים של מוסד חינוך פנימייתי במהלך השנתיים האמורות או חלקן.



(2)
בן משפחה או אחר שהיו סמוכים על שולחנו של השוכר הפרטי.

היו שניים או יותר העונים להגדרת שוכר פרטי כאמור, והתגוררו באותו בית מגורים, ייחשבו כולם יחדיו כשוכר פרטי אחד.

"שוכר פרטי בעל מגרש" – שוכר פרטי אשר רכש ישירות ממינהל מקרקעי ישראל לאחר היום הקובע ולא יאוחר מיום תחילתו של תיקון מספר 3, זכויות במגרש מגורים בישוב מבין הישובים המנויים בסעיף 3 בתוספת החמישית, והזכויות לא הועברו על ידו עד יום תחילתו של תיקון מס' 3.

בסעיף זה הייתה הסכמה שאם תהיה כאן בעיה מסוימת, ישתנה הניסוח.

יש ישוב אחד – יסודות - שהתחיל התהליך אבל הוא לא הסתיים.

צריך להוסיף כאן סיפא.

לא ברור מה יהיה המצב העובדתי נכון ליום בו ייכנס התיקון לתוקף.

של קריאה שנייה ושלישית.

אם המצב העובדתי יהיה שאנשים נמצאים על סף קבלת מגרשים מהמינהל אבל הם טרם קיבלו מגרשים מהמינהל, צריך יהיה למצוא את הדרך המשפטית לנסח.

לא נראה לי שיש חשד לגביו שהוגדר כנושא חדש אבל כדאי לומר שיש כוונה להכניס את יסודות.

בואו נעשה סדר בעניין. מי אתה כל הזמן חושש שיטען נושא חדש? איפה החשש שלך.

תיאורטית.

אנחנו מודיעים לפרוטוקול. אנחנו קיימנו דיון על יסודות עכשיו. קיימנו דיון. אנחנו נגדיר משפטית, אם יהיה צורך, לקראת הקריאה השנייה והשלישית כדי שיסודות יהיה בפנים. אם מישהו חושב שזה נושא חדש, שיגיד את זה עכשיו. הנושא של יסודות נמצא כאן בדיון. אנחנו ננסח אותו באופן כזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. למה אנחנו לא מנסחים עכשיו? מכיוון שיכול להיות שהבעיה תיפתר עד הקריאה השנייה והשלישית, כי אחרת היינו מנסחים עכשיו. אם כן, זה לא נושא חדש.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להבהיר שדובר לגבי בעל מגרש ביסודות ולא לגבי יסודות בכלל.

שוכר פרטי בעל מגרש, ממילא מדובר כאן בהגדרה.

בסדר, אבל זה לא צוין לפרוטוקול.

קיבלנו את דבריך והם נרשמו.

"שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד" – שוכר פרטי בעל מגרש אשר המגרש שנרכש על ידו מצוי בישוב יעד.


"תיקון מס' 3" – חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3), התשע"א-2011.

3.
הוספת סעיפים 47א עד 47ה


אחרי סעיף 47 לחוק העיקרי יבוא –

47א
בקשה לאישור זכאות עקרוני

שוכר פרטי שאיננו שוכר פרטי בעל מגרש, רשאי להגיש בקשה לקבלת החלטה של ועדת הזכאות לפיה המבקש הוא שוכר פרטי, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

על מנת לאפשר לשוכרים פרטיים שיבקשו ליהנות מההטבות על פי התיקון, אותם שוכרים פרטיים ירצו לדעת, לפני שהם יוצאים לדרך מבחינתם, מתחייבים לרכישת מגרש במקומות הרלוונטיים על פי התיקון, הם ירצו לוודא שמבחינת זכאותם הם ייכנסו להגדרת שוכר פרטי בעל מגרש. לצורך זה הם יבקשו החלטה כזאת של ועדת הזכאות שתאשר להם מראש שעקרונית הם יכולים להיכנס להגדרה שמאפשרת להם את הזכאות.


לכן יצרנו את המנגנון המיוחד הזה שנותן אישורים מראש לאנשים שעקרונית הם יכולים להיות זכאים.

47ב
פטור ממכרז לשוכר הפרטי בעסקה במקרקעי ישראל

(א)
מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע כי התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל ביחס למגרשי מגורים בישובי יעד, שייערכו במהלך התקופה הקובעת עם שוכרים פרטיים שקיבלו אישור זכאות עקרוני, יהיו פטורות מחובת מכרז בתנאים שייקבעו בהחלטת המועצה. החלטת המועצה לפי סעיף זה תתקבל לאחר התייעצות עם המינהלה והיא טעונה אישור שר האוצר.

(ב)
אין באמור בסעיף. קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של מועצת מקרקעי ישראל לקבוע פטור מחובת מכרז על פי כל דין.

יש כמה כלים מבחינת מינהל מקרקעי ישראל להקצאת מגרשים בפטור ממכרז או שוכרים פרטיים, מבוססים על מספר החלטות מועצה שונות, בין היתר החלטה 1180, החלטה 959, שמספרה החדש נדמה לי הוא 1180, ואנחנו לא רוצים שתשתמע פרשנות שמרגע שקבענו מסלול של פטור ממכרז כאן במסגרת ההמלצה שהחוק קובע, שנחסמו המסלולים האחרים לפטור ממכרז. לכן הבהרנו שהמסלולים האחרים לפטור ממכרז עדיין תקפים, קיימים ואפשר גם לפעול על פיהם.

כל המנגנון מתייחס רק לאותה החלטה שתתקבל.

ההטבות הנוספות של השיפוי וההלוואה העומדת יינתנו ללא קשר לשאלה באיזה מסלול מהמסלולים של הפטור של מינהל מקרקעי ישראל נרכש המגרש. אנחנו יצרנו סלול נוסף, אבל ההטבות יכולות להינתן גם למי שבחר בשני המסלולים הקיימים הנוספים. ההטבה יכולה להינתן גם אם הלכו למסלול אחר שהוא לא מסלול הפטור הזה.

לעניין ההקצאה העתידית.

גם לעניין ההקצאה העתידית. ההקצאה העתידית יכולה להיעשות בכל אחד מהמסלולים הקיימים היום במינהל מקרקעי ישראל. לא מגבילים דווקא למסלול שהחוק הזה יוצר. ההטבות יכולות להינתן למי שבחר בכל אחד מהמסלולים. הצורך ביצירת מסלול נוסף כאן הוא בגלל בחלק מהמקומות המסלול כבר מוצה ואנחנו נבקש לפתוח אפשרות נוספת לפטור ממכרז בעקבות ההטבות הנוספות שיכולות לשנות את השיקולים של חלק מהאנשים.

(ג)
(1)
שוכר פרטי יהיה רשאי להתקשר עם מינהל מקרקעי ישראל

בעסקה במקרקעי ישראל בפטור ממכרז כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מגרש מגורים אחד בלבד.

(2)
שוכר פרטי לא יהיה רשאי להתקשר עם מינהל מקרקעי ישראל בעסקה במקרקעי ישראל בפטור ממכרז כאמור בסעיף קטן (א), כל עוד הוא בעל זכויות במגרש, שייעודו למגורים, אשר נרכשו על ידו ממינהל מקרקעי ישראל בפטור ממכרז שניתן בקשר עם הפינוי.


47ג
שיפוי שוכר פרטי בעד רכישת מגרש מגורים

(א)
(1)
שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד אשר מחיר המגרש הכולל

ששולם על ידו עולה על הסכום הקבוע לאותו ישוב וסוג מגרש בסעיף 1 בתוספת החמישית, יהיה זכאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה להפרש בין שני הסכומים האמורים.

(2)
שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד אשר רכש את הזכויות במגרש ממינהל מקרקעי ישראל במסגרת הסדר המאפשר תשלום דמי חכירה מהוונים בהתאם להיקף הבנייה שבתכנית הבניה שתוגש על ידו, יהיה זכאי, בנוסף לאמור פסקה (1), ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), לקבלת שיפוי בעד תשלום יתרת דמי החכירה המהוונים עבור מלוא זכויות הבניה על פי תכנית התכנון התקפה במועד רכישת הזכויות במגרש.


מילה לגבי שוכרים פרטיים, בעלי מגרש, רכשו בעבר, לעומת (ב), שם מדובר על רכישה עתידית.

סעיף (א) מדבר בשני רכיביו – גם סעיף קטן (1) וגם סעיף קטן (2) – על מי שכבר רכשו מגרשים נכון למועד כניסה לתוקף של החוק. אותם אנשים יהיו זכאים להחזר חלקי שאמור להעמיד אותם במצב שהם משלמים מחיר דומה למחיר ששילם הזכאי באותו ישוב.

סליחה, אני צריכה לצאת. אני תומכת בחוק.

אני לא אצביע בלעדיך, כי גם אני תכף יוצא לכמה דקות, אבל אני לא רוצה לעצור.

תשאיר מישהו שידע לנהל.

זה בסדר. אני כאן. יהיה בסדר. גם אמנון כאן.

כולנו כאן.

אתה לוקח בחשבון שחברי ועדת הכספים הם אנשים מאוד משכילים, חוץ ממני, והם מבינים מהר.

סעיף קטן (2) מאפשר לאנשים שרכשו רק חלק מזכויות הבנייה בזכות ההטבה הזאת לבוא ולקבל שיפוי עבור השלמת רכישה של יתר זכויות הבנייה.

אלקין, יש סעיף בחוק שאם צריך מים ביסודות, שמקורות תספק אותם? אין סעיף כזה בחוק.

(ב)
מנהל המינהלה רשאי לקבוע, ביחס לכל אחד מהישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית, כי שוכר פרטי אשר קיבל אישור זכאות עקרוני ובמהלך התקופה הקובעת ירכוש ישירות ממינהל מקרקעי ישראל זכויות במגרש מגורים מפותח בישוב יעד, ושמחיר המגרש הכולל של המגרש שיירכש על ידו עולה על הסכום הקבוע לאותו ישוב וסוג מגרש בסעיף 1 בתוספת החמישית, יהיה זכאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ד), לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה להפרש בין שני הסכומים האמורים. הודעה על קביעת מנהל המינהלה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(ג)
על אף האמור בסעיף 140(1), הסכומים הנקובים בסעיף 1 בתוספת החמישית, יהיו צמודים למדד מהמועד הנקוב בצד אותו סכום עד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביהם.

(ד)
על אף האמור בפרק ו' – שמדבר על חובת העברת כספים לחשבון ייעודי - המינהלה תהיה רשאית, על פי בקשת הזכאי לשיפוי האמור בסעיפים קטנים (א)(2) ו-(ב), לבצע את השיפוי בדרך של תשלום ישיר לגו רמים הזכאים לקבלת תשלומים עבור מחיר המגרש הכולל.



(ה)
(1)
שוכר פרטי אשר קיבל שיפוי בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו-(ב),

ולא בנה את ביתו לא התגורר בבית אשר נבנה על ידו במשך שמונה שנים ממועד השלמת הבנייה, או שהעביר את זכויותיו במגרש במהלך התקופה האמורה, ישיב את סכום השיפוי שקיבל כאמור בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת השיפוי עד מועד השבתו.

(2)
התבקש מינהל מקרקעי ישראל לאשר העברת זכויות במגרש אשר התקבל לגביו שיפוי בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו-(ב), והבקשה הוגשה במהלך תקופה של תשע שנים ממועד הקצאת זכויות במגרש כאמור, יתנה את אישורו להעברת הזכויות בהשבת סכום השיפוי כאמור בפסקה (1).

(3)
התבקש מינהל מקרקעי ישראל לאשר העברת זכויות במגרש אשר קיים לגביו חוב כאמור בפסקה (1), והבקשה הוגשה לאחר תשע שנים ממועד הקצאת זכויות במגרש כאמור, יהיה רשאי מינהל מקרקעי ישראל להתנות את אישורו להעברת הזכויות בה שבת החוב האמור.



(ו)
(1)
מנהל המינהלה יהיה רשאי להאריך את התקופה הקובעת

לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש בשל מניעה שנוצרה להקצאת מגרשי מגורים מפותחים בישוב יעד לשוכרים פרטיים שניתן לגביהם אישור עקרוני.

(2)
ראש הממשלה ושר האוצר רשאים להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכחו שהדבר דרוש בשל מניעה שנוצרה להקצאת מגרשי מגורים מפותחים בישוב יעד לשוכרים פרטיים שניתן לגביהם אישור עקרוני.

(3)
מבלי לגרוע מהאמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאים מנהל המינהלה וחשב המינהלה להאריך את התקופה הקובעת ביחס לשוכר פרטי מסוים, אם נוכחו שנמנעה ממנו האפשרות לרכוש זכויות במגרש מגורים בתקופה הקובעת בשל עיכוב בקבלת אישור זכאות עקרוני.

אני מבקשת להעיר הערת המינהל. בתקופה האמורה של ההגבלות, יהיה לנו קושי להעביר את הבעלות. במסגרת החלטות המועצה, יתכן שנצטרך לקבל החלטה שקובעת שבמסגרת אותה תקופה של תשע שנים לא תועבר בעלות במגרש, כי ברגע שבעלות עוברת, יהיה לנו קושי לפקח על ההגבלה.

לא הבנתי.

במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל הוחלט על העברת בעלות בנכסים מסוימים, שזה מתבצע כמעט באופן אוטומטי בהתקיים תנאים מסוימים. מבקשים כאן שהמינהל יגביל את העברת הזכויות במגרש בתנאים מסוימים. אם אנחנו נאפשר העברת בעלות כיום, לא נוכל להגביל את העברת הזכויות בהמשך.

ולכן?

ולכן במסגרת אותן תשע שנים, לא נוכל להעביר את הבעלות לחוכר במגרש. הוא לא יוכל לקבל זכות בעלות עד תום תשע השנים.

יש כאן בעיה מסוימת שצריך לקחת אותה בחשבון, לגבי כל ההגדרות. מה קורה לגבי לקיחת משכנתא? זאת אומרת, אנחנו דורשים מהבן אדם לבנות בית, ובצדק, אומרים שעשר שנים הוא לא יכול לעשות טרנזקציה, ומצד שני אנחנו בעיקרון יכולים לקחת לו את זה. אם זה לא פוגע ביכולתו לקבל משכנתא, אני לא מתנגד.

זה לא קשור.

המשמעות היא שהמגרש הזה לא ייכנס לרפורמה.

הבנתי. קיבלתי.

אלא אם כן יש שינוי במדיניות המשכנתאות.

(ז)
בסעיף זה -

"מחיר המגרש הכולל" – המחיר ששילם או נדרש לשלם השוכר הפרטי עבור המגרש למינה ל מקרקעי ישראל וכן המחיר ששילם או נדרש לשלם השוכר הפרטי כדין עבור פיתוח תשתיות כבישים, מדרכות, חשמל, טלפון, מים וביוב עד לקצה המגרש, בתוספת הפרשי הצמדה למדד לסכומים ששולמו על ידי השוכר הפרטי מיום תשלומם עד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביהם.

ברשות היושב ראש, שאלת הבהרה. האם זה ברור שאפשר לקבל מהמינהל טופס, מי שכבר רכש מגרש ולא לקח את כל זכויות הבנייה והוא בעצם צריך להביא שובר, הוא יכול להביא את השובר הזה גם בלי תוכנית בנייה או שהוא צריך לתכנן תוכנית בנייה של כל המטרז'?

ההקצאה היא על מלוא זכויות הבנייה. לכן אין לו בעיה לקבל.

ההקצאה עכשיו, אבל מי שהוקצה לו חלקית? מה הפרוצדורה שנדרשת במינהל כדי לרכוש את יתרת זכויות הבנייה למי שרכש זכויות בנייה חלקיות? האם הוא צריך להגיש תוכנית בנייה או שהוא יכול פשוט לבוא ולשלם?

לא, הוא יכול לבקש לרכוש את מלוא הזכויות.

הוא יכול לבקש בלי תוכנית. בסדר.

47ד
הלוואה עומדת להעתקה קהילתית לשוכר פרטי


(א)
שוכר פרטי בעל מגרש ושוכר פרטי אשר קיבל אישור זכאות עקרוני ורכש בתקופה הקובעת זכויות במגרש מגורים מפותח בישוב יעד שלגביו ניתנה הודעה כאמור בסעיף 47ג(ב), יהיה זכאי לקבל הלוואה לשם בניית בית המגורים במגרש הנרכש, בסכום כמפורט בסעיף 3 בתוספת החמישית, בהתאם לישוב שבו נרכשו הזכויות ולתקופה בה התגורר ברציפות בסמוך ליום הקובע כשוכר פרטי בישוב מפונה.

(ב)
שוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני, אשר רכש עד תום שישה חודשים ממועד תחילתו של תיקון מס' 3 זכויות בקרקע בישוב המצוין בסעיף 4 בתוספת החמישית מעל ישוב המקור שלו, לצורך הקמת בית מגורים, יהיה זכאי לקבל הלוואה לשם בניית בית המגורים באותה קרקע, בסכום כמפורט באותו סעיף, בהתאם לתקופה בה התגורר ברציפות בסמוך ליום הקובע כשוכר פרטי בישוב מפונה.

(ג)
ההלוואה תינתן בתנאים הנהוגים לגבי הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, ואולם הלוואה שניתנה כאמור תהפוך למענק בתום עשר שנים מיום קבלתה, בתנאי שהשוכר הפרטי בנה את ביתו, התגורר בבית אשר נבנה על ידו ולא העביר את זכויותיו במקרקעין שנרכשו כאמור במהלך התקופה האמורה.

(ד)
הזכות לקבלת ההלוואה תהיה ניתנת למימוש עד לאחד מהמועדים הבאים:

(1)
לגבי שוכר פרטי בעל מגרש – תום ארבע שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

(2)
לגבי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש, שרכש זכויות במגרש מגורים בישוב יעד – ארבע שנים מתום התקופה הקובע.

(3)
לגבי שוכר פרטי, שרכש זכויות במגרש מגורים בה תאם לסעיף קטן (ב) – ארבע שנים ושישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.


47ה
(א)
על אף האמור בסעיף 13 -

(1)
המועד האחרון ל הגשת תביעה לפי סעיפים 47ג(א) ו-(ב) על ידי שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד ולהגשת תביעה לפי סעיף 47ד(א) על ידי שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.





שימו לב כאן להבחנה של מועדי ההתיישנות.

(2)
המועד האחרון לה גשת תביעה לפי סעיפים 47ג(א) ו-(ב) ו-47ד(א) על ידי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מתום התקופה הקובעת.





זאת אומרת, מהמועד בו הוא היה זכאי.

(3)
המועד ה אחרון להגשת תביעה לפי סעיף 47ד(ב) הוא שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

אני מניחה שאיתי יסביר, מדובר כאן בישובים בהם המגרשים כבר זמינים ולכן זאת שנה מיום תחילת החוק.

(4)
המועד האחרון בקשה לוועדה המיוחדת לקבלת תשלום מיוחד, לרבות אישור זכאות עקרוני, על פי סעיף 137(ב)(2), חלף זכות על פי סעיפים 47א, 47ג ו-47ד, יהיה בהתאם למועד להגשת בקשה לקבלת הזכות למי שזכאי לכך על פי אותם סעיפים.

(ב)
לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנו ת להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן (א), בתנאים שיקבע. לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט בערעור כאמור בסעיף 18".

הלוואה עומדת.

תסביר בקצרה. אני חושב שחברי ועדת הכספים מסוגלים להבין את זה מהר.

בנוסף לשיפוי עבור רכישת המגרש, המחיר שהם משלמים דומה למחיר שמשלמים הזכאים באותם ישובים, וקיימת זכאות להלוואה עומדת שהיא מיועדת לבניית בית המגורים. סכום ההלוואה העומדת משתנה בהתאם למיקום של הישוב ובהתאם לוותק כשוכר פרטי על פי הטבלה שמצורפת לחוק. סכום ההלוואה העומדת, כפי שציינתי, בטבלה יש שני מרכיבים משפיעים, האם הישוב הוא פריפריה או מרכז הארץ. קבענו שלוש מדרגות בעניין הזה, והדבר השני הוא הוותק שלו כשוכר. קיימת הבחנה בהצעת החוק. הזכאות להלוואה עומדת היא כלפי אנשים ללא הבחנה חדה כפי שקיימת לגבי השיפוי עבור רכישת המגרש. ההבחנה היא פחות חדה בהקשר של ישוב המקור וישוב היעד. הרחבנו במידה מסוימת את רשימת הישובים בהם קיימים מפונים ובהם ניתן לקבל את ההלוואה העומדת לגבי מי שכבר רכש מגרש.


אלה הדברים המשמעותיים.

4.
בסעיף 48 -


(א)
בסעיף קטן (א), במקום "חמש שנים" יבוא "עשר שנים".



כאן מדובר על הארכת התקופה לשיפוי בגין מס רכישה.

(ב)
סעיף קטן (ה), בהגדרה "דירת מגורים אחרת" במקום "שש שנים" יבוא "אחת עשרה שנים".



מדובר כאן בתיקון טכני בעקבות הוספת חמש השנים לשיפוי בגין מס רכישה.

5.
תיקון התוספת השנייה


בתוספת השנייה לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף 3 -

(א)
המלים "כשהוא מוכפל במקדם הוותק כאמור בסעיף קטן (ב)" – יימחקו.



(ב)
סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים.


(2)
בסעיף 4(ג), המלים "כשהוא מחשוב בהתאם למקדם הוותק של הזכאי, כאמור בסעיף 3(ב)" – יימחקו.


כאן מדובר על תיקון משלים לסעיף 1, שהוא גם כן ביטול מקדם ותק המגורים שהיה בתוספת השנייה.

6.
הוספת התוספת החמישית

"תוספת חמישית


1.
ישוב היעד

סוג המגרש

סכום ותאריך הצמדה



אמציה


500 מ"ר

201,300 ₪ - 16.10.2009




בני נצרים

250 מ"ר

45,148 ₪ - 13.1.2008






1,000 מ"ר

127,277 ₪ - 13.1.2008



נווה


250 מ"ר

45,148 ₪ - 13.1.2008






1,000 מ"ר

127,277 ₪ - 13.1.2008



ניצן


500 מ"ר

225,000 ₪ - 18.2.2005



באר גנים

500 מ"ר

225,000 ₪ - 18.2.2005



נטע


500 מ"ר

201,300 ₪ - 16.10.2009



בני דקלים

500 מ"ר

201,300 ₪ - 16.10.2009

כאשר כתוב 500, הכוונה היא לכ-500. כתבנו את זה כסוג המגרש, אבל יתכן שיש מקום לשיפור ניסוח בעניין הזה. הכוונה היא מגרש מסוג ולא גודל מדויק. יתכן שצריך להוסיף ולומר כ-500.

2.
ישוב יעד
ישוב מקור



אמציה

קטיף



בני נצרים
נצרים



נווה

עצמונה



ניצן

נווה דקלים



באר גנים
אלי סיני, בדולח, גדיד, גן אור, דוגית, חומש, מורג, נווה דקלים,

ניסנית, נצר חזני, פאת שדה, רפיח ים



נטע

כפר דרום



בני דקלים
נווה דקלים

אני רוצה להזכיר שבנושא הזה אנחנו סיכמנו שלקראת קריאה שנייה ושלישית, בגלל שכל נושא ישוב המקור הוא עלה חדש והוא לא היה בניסוח הראשון אלא בניסוח השני, אנחנו ביקשנו שיהיו ישוב אחד או מספר ישובים ---

אני אתייחס לנקודה הזאת. ישוב שעל. אני אתייחס. זה שייך לנקודות שהן לא בניסוח אלא נשארו במחלוקת. אנחנו נזכיר אותן בהמשך.

על זה דיברנו קודם. בסדר.

לאחר סיום ההקראה, אני אתייחס לנקודות האלה.

3.
הישוב בו נרכשו הזכויות בקרקע


תקופת המגורים

אשקלון (שכונת הרצוג)
אמציה, בני דקלים
נווה,





באר גנים, יד בנימין
נטע


בני נצרים





ניצן, יסודות


שנתיים או יותר

35,000 ש"ח

102,500 ₪

136,250 ₪


אך פחות משש שנים


שש שנים או יותר
60,000 ₪

127,500 ₪

161,250 ₪


אך פחות משבע שנים


שבע שנים או יותר
100,100 ₪

167,500 ₪

201,250 ₪

אך פחות משמונה שנים

שמונה שנים או יותר
140,000 ₪

207,500 ₪

241,250 ₪

4.
הישוב בו נרכשו הזכויות בקרקע




ישוב המקור

אבני איתן, גדיד, כפר

שומריה, עצמונה





דרום, נווה דקלים





נצר חזני

שנתיים או יותר



102,500 ₪


אך פחות משש שנים


שש שנים או יותר


אך פחות משבע שנים


127,500 ₪


תקופת המגורים


שבע שנים או יותר


167,500 ₪

אך פחות משמונה שנים

שמונה שנים או יותר


207,500 ₪

צריך להעיר שלגבי שומריה, מכיוון שיש בעיה, יכול להיות שצריך כאן לשנות את הניסוח.

לגבי אבני איתן, שהוא ישוב בו נרכשו הזכויות בקרקע, אם זה אבני איתן, ישוב המקור שלו הוא גדיד, כפר דרום, נווה דקלים או נצר חזני, לגבי שומריה, מדובר בעצמונה.

כיוון ששומריה זה קיבוץ ושם אין דבר כזה נרכשו זכויות בקרקע, כיוון שהקרקע היא של הקיבוץ, צריך לתת הגדרה אחרת על מנת שהם יוכלו לממש את זה כי אחרת לעולם הם לא יוכלו לממש. אין להם זכויות בקרקע. קיבל מגרש על בניית בית.

הנושא ייבדק, האם הנוסח הקיים מאפשר לקבל את ההלוואה העומד גם בשומריה.

אם לא, יהיה ניסוח מתאים.

כן, נתמודד עם זה בהמשך.

אם מדובר בשנתיים או יותר, אך פחות משש שנים, זה 102,500 שקלים חדשים, אם מדובר בשש שנים או יותר אך פחות משבע שנים, זה 127,500 שקלים חדשים. אם מדובר בשבע שנים או יותר אך פחות משמונה שנים, 167,500 שקלים. אם מדובר בשמונה שנים או יותר, 207,500 שקלים.

יש הערות?

כפי שאמרתי, יש כמה הערות. קודם כל, נושא אחד שכרגע הוא מובלע בניסוח שה וצג וזה מצבם של שוכרים פרטיים. מדובר בשוכרים פרטיים שמסיבות כאלה ואחרות כבר רכשו זכויות בקהילות שהן לא קהילות היעד שלהם. כרגע, לפי החוק הזה, הם יקבלו את ההטבה של ההלוואה העומדת והנושא הזה, כפי שאמרתי, עדיין נשאר בדיון בין המציעים לבין הממשלה ויוכרע סופית לקראת קריאה שנייה ושלישית. זה מצד מה שנכנס. לא צריך לציין את זה, אבל אני אומר לפרוטוקול כדי שהממשלה תהיה רגועה שאנחנו מודעים לכך שהנושא יצטרך לבוא לדיון נוסף.


יחד עם זאת, יש כמה נושאים שאני אמנה אותם - ואני מקווה שיפקחו עלי חברים שלא פספסתי משהו – שהם לא נמצאים כרגע בניסוח של החוק וצריכים להתייחס אליהם בוודאי כאן בדיון כי יש כוונה לחזור אליהם לקראת קריאה שנייה ושלישית, ויכול להיות שגם להכניס את חלקם לדברי ההסבר.


קודם כל, לגבי רשימת יישובי היעד, כל הסוגיה של ישוב בת הדר. כרגע הוא לא מוזכר כאן. יש שאלה אם הוא צריך להיות מוזכר כאן וההכרעה בעניין הזה תבוא לקראת קריאה שנייה ושלישית. אם כן, אמרתי את זה לפרוטוקול. לא נראה לי שזה נושא חדש אבל כדאי להזכיר כאן לפרוטוקול גם הממשלה מודעת לנושא.

יש לך רשימה ארוכה?

לא.


נקודה נוספת. עלתה כאן סוגיה של יכולת להעמיד את ההטבה לאנשים שיש שאלה אם החוק חל עליהם או לא, החוק בניסוחו הנוכחי ויש שתי דוגמאות. דוגמה אחת היא הדוגמה של שומריה שהוא קיבוץ ואין שם זכויות על המגרש. לכן הסיכום הוא שעד קריאה שנייה ושלישית תיבדק הסוגיה המשפטית ואם צריך, יתוקן נוסח החוק כך שכמובן שומריה שנכנסת לכאן, באמת זה יהיה בר ביצוע ולא תהיה מניעה של הניסוח המשפטי.


דוגמה שנייה היא אנשים שסיימו כבר לבנות. גם לגביהם יתכן שיכול להיווצר קושי משפטי בניסוח הנוכחי וגם הסוגיה הזאת תיפתר עד לקריאה שנייה ושלישית.


שני נושאים משמעותיים - וזאת כבר לא שאלה של הניסוח המשפטי – שאינם מופיעים כאן ויצטרכו לדון עליהם לקראת קריאה שנייה ושלישית. נושא אחד הוא מה שקרוי ישוב או יישובי סל. מה לעשות עם שוכר פרטי שלא יכול להצטרף לקהילת המקור שלו, לקהילת היעד, מסיבות שונות. למשל, אין שם מגרשים כבר ואין שום יכולת טכנית שהוא ייהנה מהחוק הזה כי הכל כבר סגור באותה נקודת התיישבות. אין מחלוקת עם הממשלה, עד כמה שאני מבין, שצריכים לייצר לאנשים כאלה ישובי סל. יש מחלוקת היכן זה צריך להיות והסוגיה הזאת תצטרך להיפתר לקראת קריאה שנייה ושלישית, אבל יכול להיות שכאן בדברי ההסבר כן כדאי לציין שיהיה פתרון מהסוג הזה.

זאת אומרת שמי מבין הישובים ייחשב ישוב סל לצורך אותם אנשים.

בדיוק.


הסוגיה השנייה, יכול להיות שבנצי יוכל להציג אותה טוב ממני כי מבחינה מסוימת זה בא ביוזמת הממשלה כתוספת לחוק. אני כמובן תומך להכליל את זה כרגע בדברי ההסבר ולהשאיר פתח לקריאה שנייה ושלישית.

למעשה חלק מתיקון העיוותים של ועדת החקירה ותפיסת הממשלה בדברים שצריך לתקן אותם, יש בעיה של בנים ממשיכים כרגע בעיקר בישוב ניצן וניצנים, שני מקומות שהם ממש קרובים האחד לשני והשומות הן שונות בהיקפים גדולים, בערך בעשרים אחוזים. יש כוונה שכרגע אין הסכמה, לא מהאוצר, לראות איך אנחנו יוצרים שוויון. זה גם נכון, גם צודק וגם ראוי. הדבר הזה נמצא עכשיו בבדיקה אצל השמאים של מינהל מקרקעי ישראל ובמידה והדבר יתאפשר, משרד המשפטים לא מתנגד שאנחנו בחוק ניצור שוויון בין המגרשים של ניצן וניצנים לגבי הבנים הממשיכים.


אני רוצה להשאיר את הנושא הזה פתוח משום שהדבר הזה יתברר בימים הקרובים ממש ובהתאם לדיונים שיהיו אנחנו נבוא בדין ודברים עם האוצר והמינהל כדי לראות אם הדבר הזה יתאפשר. אנחנו רוצים לנצל את החוק הזה כי אחרת אנחנו נימצא בטווחים בלתי סבירים מבחינת לוחות הזמנים.

לגבי שתי הנקודות האחרונות. ישוב סל מבחינתנו הוא בעייתי.

אגב, מה עלות החוק הזה?

לפי הערכות שלנו עד כעשרים מיליון שקלים.

על זה אנחנו מבזבזים עכשיו חצי שעה?

זה תיקון חוק.

תכף נדבר על זה.

לגבי יישובי הסל. הרציונל שעומד מאחורי תיקון החוק ומאחורי המלצותיה של ועדת החקירה, הרציונל של שימור הפרטיות של אוכלוסיות המפונים. יש ויכוח או אי הסכמה בינינו לבין המציעים לגבי השאלה האם כלל אוכלוסיית המפונים היא אוכלוסייה שניתן לראות אותה כאוכלוסיית מקור שעוברת לכל יעד באשר הוא, או האם כל ישוב עומד בפני עצמו בתור גרעין של אוכלוסייה שאותה צריך לשמר. אי ההסכמה הזאת באה לידי ביטוי בתיקון. אנחנו לא הסכמנו כרגע לשים ישוב סל כי הוא בעצם מבטא את עמדת המציעים שכל אוכלוסייה ---

לא, הסכמתם, אבל את הישוב שאתם הסכמתם, אנחנו לא הסכמנו שהוא יהיה ישוב סל.

נכון. כאן הממשלה בעצם אמרה שאם אנחנו מפנים כממשלה את המפונים למקום אחד מסוים, עדיף שהוא יהיה לפי תכנון או הפניה לאומית. אז אמרנו שאין לנו שום בעיה לדבר על החלוציות כישוב כזה והייתה התנגדות של המציעים, ומכיוון שכך, זה לא נכנס כרגע לתיקון החוק.


לגבי הנקודה החמישית שבנצי העלה. ודאי שאין שום בעיה להשוות שומה, אם זה הולך לכיוון למעלה. אני חושב שהתיקון הנוכחי הוא לא המקום הנכון לתקן את זה. אני חושב שגם מינהל מקרקעי ישראל לא ממש שלם עם ההצעה הזאת, בלשון המעטה. זה יידון. אני חושב שהחוק הנוכחי הוא לא המקום הנכון לעשות את הדבר הזה.

אז מה לעשות עכשיו?

זה לא נכנס כרגע.

הם משאירים את זה לקריאה שנייה ושלישית.

אז לשם מה אתה אומר את הדברים עכשיו?

כהתייחסות.

שלא יאמרו שהם לא התנגדו.

בסדר. אתם לא תטענו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אם זה יעלה, שזה נושא חדש אלא אז תתווכחו.

נתווכח תוך כדי הדיון.

אני ארשום בדברי ההסבר שהנושא הזה נמצא בבחינה והוא יובא לדיון והכרעה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

בסדר.

שתי נקודות שירדו מנוסח החוק. הם היו בו בקריאה הטרומית אבל הם ירדו כי הממשלה אמרה שהיא תודיע שהבעיה נפתרה. נושא אחד הוא הישובים הלא מוכרים. כשהיינו בדיון אמרו לנו שעוד מעט חותמים על ההחלטה של הוועדה המיוחדת. זה נחתם כבר?

על מנת לקצר הליכים היו צריכים לעבור ממש מפונה-מפונה. בסוף השבוע שעבר קיבלתי החלטה לגבי ה-90 אחוזים לחתום מיד ולשחרר ו-10 אחוזים, זה ייקח קצת יותר זמן כי העסק מורכב אצל המתיישבים.

אם כן, תשעים אחוזים כבר חתומים.

אם לא חתומים, יהיו חתומים ממש ביומיים הקרובים. אני רוצה לומר שהנושא הזה נפתר.

נושא נוסף הוא פטור מחובת המכרזים. הייתה כאן אמירה שיש הסדר שמספק את משרד השיכון מבחינת לוחות הזמנים של המכרזים והחשב הכללי והשאלה אם זה נכון, אם יש כאן נציג של משרד השיכון שיוכל לאשר את זה, שיש הבנה שהמינהלת הובילה אליה, שפותרת את הבעיה בלי צורך בפטור מחובת המכרזים.


יש כאן נציג של משרד השיכון?

לא.

בדיון הקודם ביקשנו שיהיה ויודיע.

בסדר, הוא עסוק.

אם כך, אני מבקש – זאת פנייה אליך אדוני היושב ראש ולייעוץ המשפטי – את הנושא של פטור מחובת המכרזים להשאיר בדברי ההסבר. להוריד את זה מהחוק ולהשאיר בדברי ההסבר, כי הסיכום שלנו עם הממשלה היה שהממשלה תודיע כאן על ידי נציג משרד השיכון שההסדר החדש פותר את הבעיה .

זה היה בהצעה הטרומית וזה ירד לקריאה ראשונה. ככל שזה יידרש, זה יוחזר.

בדיוק. אין לי כוונות להחזיר את זה אבל אני רוצה לשמוע את נציג משרד השיכון אומר שאכן יש פתרון.

בהסכמה עם חבר הכנסת אלקין, דבר אחד לומר לפרוטוקול. מה שלכאורה מובן מאליו, יכול להיות שבמחשבה נוספת נחשוב שצריך גם לכתוב אותו וזאת העובדה שההסדר הזה מבוסס על זמינות מגרשים. היה ואין מגרשים זמינים, אז אין מגרשים זמינים, ואם יש עודף ביקוש, צריך למצוא מקומות אחרים.

בסדר. מה עוד? אני הולך להצבעה, אבל לפני כן אני רוצה לומר משפט, חבר הכנסת אלקין, ואני רוצה בעיקר לומר לממשלה.


אני אומר לכם כמחוקק שאני מתבייש בחוק הזה. זאת צורת חקיקה שהיא איננה ראויה. זה שאנחנו ניכנס לשמות מדויקים עם סכומים מפורטים עד השקל האחרון, זאת תעודת עניות לממשלה. זה דבר שהיה צריך להגיע להסכמה וחברי הכנסת המציעים היו צריכים לסמוך על מה שהממשלה תאמר. זה מעיד על חוסר אמון בין שני המרכיבים. כמעט ולא נתקלתי בחקיקה כזאת. אין ברירה. אני לא אומר את זה לכם אלא אני אומר את זה לממשלה. הממשלה כממשלה. זה מצב שבעצם היה צריך לעשות אותו גם בלי החוק. אני מברך את חבר הכנסת אלקין וגם את כל יוזמי החוק.

גפני בתוכם.

אני מברך על היוזמה הזאת אבל יש כאן דברים שבאמת הם מיותרים לגמרי. היה צריך לבצע אותם קודם, היה צריך לעשות אותם גם בלי החוק. יש דברים שאין ברירה וצריך לעשות בחוק אבל החוק הזה לא נעשה רק באין ברירה. יש כאן סעיפים שלא היו צריכים להיות בחקיקה ראשית. הם היו צריכים להיעשות כבר מזמן והם יכולים להיעשות גם היום. יש כאן דברים שלא צריך אותם. בספר החוקים של מדינת ישראל יהיה רשום שבמקור של עצמונה יהיה 202,328 שקלים.

כך נראה גם החוק המקורי.

הערתי את הערתי. אני לא מתכוון לממשלה מסוימת אבל אני בעיקר מתכוון לממשלה הזאת. אני מתכוון לכל הממשלות.

הממשלה הזאת, משום שהיא רוצה להעביר את החוקים באופן מהיר, היא מתלבשת באופן פרדוכסלי על הצעות חוק פרטיות כי אחרת זה יהיה בעוד שנה. משום כך אנחנו נעזרים בחברי כנסת שמובילים את העניין ואנחנו סומכים את ידינו כדי למהר ולא לחכות חודשים ארוכים. אם זה לא יהיה כתוב בסעיף האחרון, הפקיד האחרון במינהל מקרקעי ישראל תוקע שנה עסקה, אם זה לא יהיה כתוב על השקל. זאת לא שאלה של הממשלה.

הבנתי. משהו במה שאמרתי לא בסדר?

לא, בסדר גמור.

בעזרת השם אני אומר לבוחרים בבחירות הבאות שבכלל לא יצביעו לא לליכוד ולא לקדימה אלא שיצביעו לפקיד האחרון ושהוא יעמוד לבחירות. הרי אתה יודע שהוא בסוף תוקע את זה ואתה יודע שאנחנו מבזים את ספר החוקים של מדינת ישראל כשאנחנו עושים חוק שבסופו של דבר אנחנו רוצים לעקוף את הפקיד האחרון. זאת תמונת המצב וזה ביזיון. אין ברירה, אתה יודע, הכרח לא יגונה, אבל זה המצב.


אחרי שסיימתי להבוקר את הקיטורים שלי נגד הממשלה אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3), התשע"א-2011, כפי שהוקראה על ידי היועצת המשפטית עם התיקונים, עם התוספות ועם הנושאים החדשים שהם כבר לא יהיו נושאים חדשים, עם השינויים בחוק עצמו ובדברי ההסבר.

למרות הסתייגותו של היושב ראש.

לא למרות. אני אומר שצריך את החוק ואין ברירה, אבל זאת תעודת עניות. החוק הזה הוא אחד מהנושאים שבו אומר נציג הממשלה - ואם הוא לא היה אומר, אני אמרתי את זה - שאין ברירה, צריך להגיע עד השקל האחרון באיזשהו ישוב כי אחרת הפקיד יתקע את זה.

נכון. חד משמעית.

אם לא הפקיד, אז כמובן היועץ המשפטי. מישהו בלשכה המשפטית.

אנחנו מצביעים על אישור החוק לקריאה ראשונה.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה פה אחד

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35