הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

26.01.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 414
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"א בשבט תשע"א, (26 בינואר 2011), שעה 09:15

תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה),




התשע"א-2011.

חברי הוועדה: היו"ר – חיים כץ

אורלי לוי-אבקסיס

רחל אדטו
ישראל חסון

אברהם מיכאלי

יוחנן פלסנר

יעל כהן – עו"ד – לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

גל כהן – עו"ד

זמר בלונדיים – מתמחה, משרד המשפטים

יעל פרומן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעקב ברקאי – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר

נועה בינשטיין – תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

יעל טור כספא – פליישמן – יועצת משפטמת, המועצה להשכלה גבוהה

אייל רק – עוזר היועצת המשפטית, משרד החינוך

שירה שחרור – עוזרת מנכ"לית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

יעל אדיב – רכזת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

סתיו ארז – ראש מדור אקדמיה

אורי קידר – יו"ר אגודת הסטודנטים

סלי בסון – יועצת משפטית, האוניברסיטה הפתוחה

דביר גולדשטיין – נשיא התאחדות הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

יגאל כהן אורגד – נגיד, המכללה האקדמית אריאל

סרן אילן רויזמן – פצ"ר – ע' יועמ"ש פרט, משרד הביטחון

און סבר – יו"ר אגודת הסטודנטים

גל יעקובי – ראש מדור הסברה באגודת הסטודנטים

נועה בן שבת





יעקובית ישפה

וילמה מאור

אתי בן שמחון

תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה), התשע"א-2011

בוקר טוב, כ"א בשבט, ה-26 בינואר 2011, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בנושא: תקנות קליטת חיילים משוחררים, קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה התשע"א-2011, פרוטוקול מס' 414.

לאחר הדיון האחרון שהיה לנו, הבנתי מהיועצת המשפטית שישבו ניסוחים, הגיעו כמעט לנוסח מוסכם, או הגיעו לנוסח מוסכם להוציא נושא אחד - הנושא הזה אומר שהקציבו חמש שנים לניצול.

נכון. חמש שנים מהשיחרור, סיום השרות הסדיר.

אנחנו חושבים שלקצינים לוחמים שעקב היותם קצינים נאלצו לחתום קבע, להאריך להם את התקופה לפחות בתקופת הקבע הראשונית שלהם, שזה שנה או שנתיים שנאלצים לחתום ולתת להם חמש שנים מיום שחרורם. לא מגיע קנס לבן אדם שאומר אני הולך לתת עוד שנה, ואני הולך להיות לוחם וקצין. אם מישהו חושב שמגיע לו קנס והוא ינצל פחות מחייל אחר, ושהוועדה הזאת תאשר את זה, אז הוא טועה. הגיע האוצר - אני אחזור שוב על הפתיחה. צריך את האישור שלכם.
נאמר פה בתקנות האלה שהן טובות לחמש שנים מיום השיחרור. אנחנו אומרים שקצינים לוחמים שחתמו קבע בגלל שהם הלכו לקורס קצינים ולקחו על עצמם אחריות להוביל חיילים לקרב, לפעולות, לוחמים, יהיה להם חמש שנים מיום השחרור, לא אם הם חתמו 40 שנה, אלא אני מדבר על שנה, שנתיים הראשונות יום השחרור מקבע, מפני שהוא נאלץ – אם הוא הולך לקורס קצינים, הוא נאלץ לחתום קבע. חייב לחתום קבע ולא מגיע לו עונש בגלל שהוא אומר אני בא לתת טיפה יותר.


אני אתן לך גילוי נאות. בזמנו הבן שלי היה בדוכיפת, סיים קורס מכי"ם מקוצר בהצטיינות. דיברתי איתו, ושאלתי אותו, איך הקצין הוא אמר לי על הפנים. זה שהגיע ללכת לקורס קצינים, הוא אמר לי אני לא רוצה ללכת, אני לא רוצה ללכת לשם. אמרתי לו למה, הוא אומר שמע, מה אני צריך לשרת, אני בא לשלוש שנים, אני אתן שלוש שנים. אמרתי לו תשמע, אבל אם אתה יכול לתת ולעזור לאנשים או חיילים שהם שלך או לא שלך, לחזור הביתה בשלום אתה צריך לתרום עוד קצת, הוא אמר עזוב. אחר כך הוא אמר לי אבא אני החלטתי שאני הולך, אתה צודק. עכשיו אתה אומר לו שלם קנס, למה פחות מחייל רגיל? למה לוחם פחות מחייל רגיל?

חס וחלילה, אדוני היושב ראש.

תחזור למונים שלך, תגיד שלא יעברו התקנות אם קצין לא יהיה חמש שנים כמו חייל רגיל מיום שחרורו, אני מדבר איתך לא אם הוא חתם 10 שנים קבע.

תרשה לי להביע את עמדתי. מה אומרים בוועדת גורן, הם אומרים דבר פשוט. שם הם מקצים, הם מוכנים לקבל נושא של נכות של סדיר של מילואים, קבע הם מקבלים את זה כמובן מאליו, קבע לא. אותו דבר הקונספט פה, אני חושב שאתה צודק, בוודאי קבע ראשוני שמתחייב מאיזושהי הכשרה מסויימת שהוא לקח על עצמו. אני חושב שזה צריך להיות הרוח של הדברים, הרי זה לא משנה בסופו של דבר, זה צריך להיות רוח הדברים של המדינה, אתה צודק מאה אחוז.

אני לא משפטן, המשפטנים פה ירחיבו בהיבט המשפטי של הבקשה. חוק חיילים נועד לטפל בתגמול שהמדינה נותנת לחיילי החובה על השרות הארוך שהם נושאים בו, בניגוד לאנשים בני גילם מקבילים במדינה. זה הרציונל שעומד מאחורי חוק חיילים משוחררים. גם בחוק חיילים משוחררים עצמו, בלי שום קשר לתקנות החדשות, אין הבחנה אם החייל המשוחרר הלך לשרות קבע או לא חתם לשרות קבע, ולא משנה לאיזה שירות קבע הוא חתם, בסוף הוא מקבל את כל הזכויות על פי החוק, על פי חוק חיילים משוחררים, בהתאם לשרות החובה שהוא ביצע, וגם אם הוא תוך כדי שרות הקבע הוא יכול להינות מהסכומים שנצברו לו גם בפיקדון וגם במענק, הוא מקבל את המענק גם כשהוא מצטרף לקבע, לא קשור שרות הקבע הראשוני או מובהק לחוק חיילים משוחררים, אין איזושהי האחדה בין סוגי השרות.

הרציונל של התקנות שעולה כאן, הוא אותו רציונל, זאת אומרת, חייל חובה שהשתחרר מהצבא, אם הוא יילך ללמוד בפריפריה, יוכל לקבל שנת לימודים אחת חינם בגין שרות החובה שלו. הארכנו את התקופה שבה הוא יוכל לנצל את זה לחמש שנים. באותן חמש שנים מיום שרות החובה, לדעתי, האנשים שאתה מדבר עליהם נכנסים לתוך התחולה, כי בן אדם שחתם לשנה, שנתיים, הוא הלך להיות מ"פ פלוס מינוס, זו התקופה שאנחנו מדברים עליה, חמש שנים מיום שרות החובה.

אני מבין מה שאתה מדבר.


אתה מבין טוב אני מסביר גרוע. ההסבר שלי אומר שמפה לא ייצאו התקנות אם חייל שבא לתת יותר יתנו לו פחות זמן מאשר לאחד שהשתחרר אחרי שרות רגיל.

למה ללוחם בשייטת צריך לתת רק 3 שנים, כי הוא חתום ל-5 שנים? למה לוחם בסיירת מטכ"ל שחתום על 4 שנים אתה נותן לו רק 4 שנים? זה מה שחיים שואל אותך. מה זה עולה לך?

אין בעיה לג'ובניקים, יהיה בסדר, ג'ובניקים יקבלו.

הם גם בני אדם....

בגלל זה הם מקבלים העדפה מתקנת.

לסבר את האוזן בתאריכים, ביום שחותם שייטת, צוללת, ביום שהוא הולך לצבא והוא הולך לקורס, אני יכולה להגיד על הצוללת - ביום שהוא מתחיל את הטירונות שלו של הצוללת, הוא כבר חתם על חמש שנים, הוא יודע שהוא יהיה חמש שנים בצבא, זאת אומרת, שיש לו 3 שנים את החובה והשנתיים הנוספות הם חלק מהחובה שלו.

חברת הכנסת רחל אדטו הבינה מה שאני מדבר.

בתור אזרח שחתם בגיל 14 על שרות קבע זה בסדר, אתם הולכים למקרים קיצוניים.

מה פתאום, זה לא קיצוני.

מה שונה אותו קצין ולצורך העניין חייל משוחרר שהלך לשרות בשרות הביטחון, לא שונה.

זה בדיוק מה שאמרתי, הוא לא שונה, הוא זהה לחלוטין. חייל שהלך לשרות הביטחון, עשה את השלוש שנים חובה שלו, יש לו חמש שנים לנצל את ההטבה הזאת. חייל שהולך לקורס קצינים, באו אליו אמרו לו שמע, נבחרת, אתה ראוי והוא לוחם, אמרו לו תן עוד שנה מההיו"ר חיים כץ: שלך, תשקיע עבור המדינה עוד שנה בגלל שאלוקים חנן אותך בקצת יותר יכולות, ואתה אומר לא, בגלל שאלוקים חנן אותך בקצת יותר יכולות, ובגלל שאתה מוכן לתת למדינה יותר, אתה מוכן לתת למדינה יותר, אנחנו נראה לך שאתה מטומטם, זה מה שאתה אומר לו.

אבל זה גם לא קיצוני בכלל.

אתה אומר לו אנחנו נראה לך שאתה מטומטם, כך היה לך 5 שנים, כך יהיה לך 4 שנים. אם אתה רוצה לנסוע לחוץ לארץ אחרי השרות אז יהיה לך פחות. תחשוב, זה לא עושה שכל, זה גם לא ייתן לכם תקשורת טובה.

אם אפשר להגיד בהיבט המשפטי. בחוק קליטת חיילים משוחררים בחקיקה ראשית בסעיף 19 כתוב – שהזכאויות לפי החוק ניתנות למימוש למשך 5 שנים מתום השרות הסדיר. יש שם הסדר מיוחד בהמשך הסעיף לגבי הארכת משך הזמן לניצול הפיקדון, אבל ההסדר המיוחד הוא רק על הפיקדון. אנחנו קובעים תקנות מכוח החוק הקיים - - -

אתם עורכי הדין יודעים לעשות הכול, לרבע את המעגל, נותנים לכם הוראה, בשביל זה למדתם משפטים, תעשו ניסוחים, בגלל הניסוחים שלכם שהגעתם עם היועצים המשפטיים למשרד ראש הממשלה, אתם האליטה של מערכת המשפט בישראל לא תדעו לנסח? עדיף לקחת אחד שתורם ולקפח אותו?

אבל זה לא ניסוח, זה חקיקה ראשית, שאם רוצים לתקן אותה זה אפשרי, אבל אי אפשר בתקנות לתקן. אולי היועצת המשפטית של הועדה תוכל להתייחס.

יש פה גם אפלייה מבחינת ללכת לבג"צ, אפילו יגידו לכם שהחוק הזה הוא חוק מפלה, זה בכלל לא - - -

את אומר בעצם שכל הפיקדון כולו הוא לחמש שנים, זאת המגבלה - - -

כתוב בסעיף 19 לחוק – "הזכאויות לפי חוק זה והזכאות הזאת זכאות לפי החוק זה סעיף 7א שהתווסף לחוק, ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות במשך 5 שנים לאחר תום השרות הסדיר", זה כתוב בחוק.

תודה רבה. עשינו את הדיון המקדמי. אנחנו נעבור ונקריא את כל מה שמוסכם על הצדדים, ואנחנו את הסעיף הזה נשאיר, והתקנות האלה יחכו עד שאתם במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר תבינו, תבינו שאנחנו לא ניתן לפגוע במי שמוכן להתנדב ולתת טיפה יותר לצבא גם אם אף אחד לא יקבל כלום. לא ניתן לכם להפלות את אלה שרוצים לתת טיפה יותר, לא ניתן לכם, אני לא אתן לכם.

אדוני היושב ראש, לפני שנקריא סעיף סעיף, אני רוצה להתייחס בשלב המקדמי.

עשינו כבר דיון מקדמי, אחר כך תבוא ותגיד למה משרד ראש הממשלה לא מאשר את התקנות, ואני רוצה דיון מהיר. אנחנו רוצים לאשר את התקנות, ואנחנו רוצים שהחיילים יקבלו את הכסף.

גם אני רוצה, ואני רוצה שזה יקרה בלי שייגרם נזק.


שתי הערות – אחת, לגבי כל הסוגייה של התחולה של החוק הזה לגבי ירושלים. מה שקורה, לא רק שהחוק הזה, כל עוד ירושלים לא נכללת בתוכו – לא רק שהוא לא תורם לעיר הבירה, אלא הוא גם יוצר תמריץ שלילי.

אתה צודק.

אתה הוכחת שאתה לא חותמת גומי בשום נושא, הסוגייה של התמריץ השלילי אתה מבין אותה נכון. יש 6,000 סטודנטים שמתחילים ללמוד בירושלים בשנה א' מתוכם כ-4,500 באים מחוץ לעיר. מה שקורה – אותם 4,500 שזה בעצם המנוע התפתחות של ירושלים, שמזרים אוכלוסיות - - -

דיברנו על זה.

אני קראתי את הפרוטוקול.

דיברנו על זה ודנו על זה גם במליאה, והיה קרב גדול, אם כך לא קראת את כל הפרוטוקולים. היה קרב גדול בדיון שנערך ברמת גן בכפר המכביה, הגיע זבולון אורלב במיוחד, הוא לא חבר בוועדה, והוא הגיע במיוחד לדיון הזה והעלה את הטיעונים של ירושלים, אני גם כמוך רוצה שיכניסו את ירושלים, אבל בבעיית תקציב – אתה צריך להבין אולי את מה שאתה כבר יודע, אבל אתה צריך להבין שבאומנות המשא ומתן כל אחד מושך את החבל לכיוון שלו כמה שיותר, אבל אם החבל נקרע אז לא עשינו כלום, זה הקטע שהחבל ייקרע.

אני לא בטוח אם נושא ירושלים נמצא על סדר היום. שנית, מדובר אולי בנושא היחיד – אם יש עוד התחייבות תקציבית מפורשת של ראש הממשלה מלפני הבחירות בעוד נושא, אני אשמח אם יראו לי, זה ההתחייבות התקציבית היחידה שאני מכיר של ראש הממשלה שדיבר על שנת לימודים ראשונה אקדמית חינם לחיילים משוחררים. אין עוד שום נושא שהוא היה קונקרטי ומפורש ואמר שזה יהיה עוד באוקטובר 2009. לכן אני אומר - - -

יש לך תעמולה לבחירות – תגיד ראש הממשלה לא עומד בהתחייבויותיו, זה נושא האחד שרציתי להעלות לדיון. הנושא השני – כל הרעיון של הדבר הזה היה כדי להתמודד גם לחזק את ערך השרות, להקטין את הפגיעה בערך השוויון בנטל ולעודד רכישת השכלה והקניית מיומנויות כדי לתרום לפריון ולמשק. הנושא הפריפריה היה אתמול בכנסת ביום שלם, יש יוזמות, ויש הצעות וזה נושא חשוב בצורה בלתי רגילה, אבל החוק הזה הוא לא חוק פריפריה, הוא חוק שנועד להתמודד עם הסוגיה של חיזוק ערך השרות, מי שייתן יקבל, אותו קצין שהיה בסיירת צנחנים והיה רוצה ללמוד ברפואה בבן גוריון, צריך להיות חלק מהדבר הזה. לכן העיוות זה עיוות פופוליסטי.

מה אנחנו בעצם אומרים בחוק הזה, מישהו שלא יכול לקבל סיוע מהמשפחה או ממקורות חיצוניים או להתפרנס - - -


אדוני היושב ראש, חשוב לי שתבין את העניין הזה.

תאמין לי שאני מבין.

מי שלא יכול לקבל סיוע או להסתמך על מקורות הכנסה אחרים, מה אנחנו בעצם אומרים לו אל תלמיד רפואה, לך תלמד איזה מכללה בדרום אבל אתה לא ראוי ללמוד רפואה בבאר שבע כי אין לך כסף משל עצמך, המדינה רק תסייע ללמוד מקצועות אחרים. מה ההגיון בדבר הזה? דיברנו על כך שהחוק הזה פוגע בירושלים, אתה אמרת יש פעמים שאם מותחים את החבל יותר מדי אז הוא נקרע. אני אומר לך, התקנות האלה והחוק הזה במתכונתו הנוכחי עדיף שייקרע החבל כי הוא גורם יותר נזק מתועלת, אני אומר לך את זה באמת.

לגיטימי שתחשוב כך, אני חושב שאתה טועה.

אני מנסה לשכנע אותך.

אני לא יודע מה עשית בעברך, באמת שאני לא יודע מה עשית לפני שהגעת לפה. אני לא מכיר עשייה של משהו שהוא מושלם מההתחלה. אני מאמין בפריצת דרך בללכת בקטן, להגיע לגדול.

התפקיד הקודם שלי לפני זה הייתי המנכ"ל הראשון של מפלגת קדימה, ובאמת, פה אין לי נסיון דומה לשלך כי הקמנו מפלגה מושלמת.

תודה רבה, הקשבנו לך בקשב רב. אנחנו נעבור להקראה.

אדוני, אם אפשר לפני ההקראה להתייחס לסעיף 19 שדובר עליו.

למה בסעיף התקציב - - - 30 מיליון ומדברים כאן על 80 מליון? תענה לי בבקשה.

תודה רבה.

למה מופיע 30 מליון? כי אתם יודעים שאף אחד לא יממש - - -.

תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה), התשע"א-2011.


בתוקף סמכותנו לפי סעיף 7א(ג) לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994
(להלן – החוק), בהתייעצות עם השר הממונה על עניני שירות אזרחי-לאומי ובאישור ראש הממשלה וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

מתי מוסיפים הסתייגויות?

בתקנות אין הסתייגויות.

אני חושב שיש לי הסתייגות מאוד חשובה. צריך להוסיף כולל יישובים מבודדים שלא יהיו חלק מהמפה העתידית של מדינת ישראל על חשבון יישובים בפריפריה, זו ההסתייגות שאני רוצה להוסיף.

"אזור סיוע" – אזור עדיפות לאומית שעליו החליטה הממשלה בהחלטת ממשלה מס' 2271 מיום ד' בתשרי התשע"א (12 בספטמבר 2010), ובכל החלטת ממשלה שתחליף אותה כאמור בסעיף 7א(ה) לחוק, וכן כל אזור עדיפות לאומית נוסף שעליו החליטה הממשלה, כאמור בסעיף 7א(ה) לחוק;

"חוק דחיית שירות" – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002
;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
;


"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958
;

"חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986
;
"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו, ושהוא אחד מאלה:
(1) מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

"שירות אזרחי" - כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות;
"שירות לאומי" – שירות לאומי בהתאם להוראות לפי פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי;

(1) שירות שדינו כשירות סדיר לפי פרק ג' לחוק שירות ביטחון, לרבות שירות משולב כהגדרתו בסעיף 9 לחוק דחיית שירות, אך למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;
(2) שירות לאומי או שירות אזרחי;
"תואר בוגר" – כמשמעותו בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

זכאות ללומדים באזור סיוע
2. (א) חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) ואילך (להלן – משוחרר זכאי), הלומד במוסד להשכלה גבוהה באזור סיוע, זכאי להשתתפות בשכר הלימוד ששילם לאותו מוסד בעד שנת הלימודים הראשונה ללימודי תואר בוגר, בסכום שלא יעלה על 9,521 שקלים חדשים אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא שירת שירות סדיר כאמור בפסקה (1) להגדרת שירות סדיר במשך תקופה כמפורט להלן:
(1) 34 חודשים לפחות - למשרת שהשתחרר כלוחם, כהגדרתו בחוק (להלן – לוחם) או כתומך לחימה כהגדרתו בחוק האמור (להלן – תומך לחימה) , ו-35 חודשים לפחות – למשרת שהשתחרר משירות אחר;
(2) 22 חודשים לפחות - למשרתת שהשתחררה כלוחמת או כתומכת לחימה, ו-23 חודשים לפחות – למשרתת שהשתחררה משירות אחר, למשרת שבא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע, כאמור בסעיף 15(2) לחוק שירות ביטחון, ולמשרת בהתנדבות לשירות ביטחון כאמור בסעיף 17(א) לחוק שירות ביטחון;
(3) 17 חודשים לפחות למשרתת שבאה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע, כאמור בסעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון;

וכן כל אחד מהאמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג) אשר שוחרר על ידי הגורם המוסמך לכך כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה מחמת פציעה שאירעה במהלך אימון או פעילות מבצעית, או הוכר על ידו כמשוחרר זכאי לעניין סעיף זה;
(2) הוא שירת –
(1) בשירות לאומי במשך תקופה של 23 חודשים לפחות;
(2) בשירות אזרחי במשך התקופה הנדרשת לפי חוק דחיית שירות;
וכן כל אחד מהאמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), אשר הפסיק את שירותו לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות באישור ראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי או מי שהוא מינה לשם כך, ובלבד שהשלים לפחות שני שלישים מתקופת השירות הנדרשת כאמור באותן פסקאות משנה.

אדוני היושב ראש, לגבי השרות האזרחי – הממשלה בהחלטה שלה יצרה הבחנה בין שרות אזרחי ביטחוני לשרות אזרחי אחר, שהיום למשל רובו ככולו מתבצע בתוך הקהילה החרדית, אני מדבר בהקשר של הקהילה החרדית, בתוך הישיבות וכן הלאה. אני חושב שראוי פה ליצור את ההבחנה הזאת בעיקר מכיוון שמדובר במושבים מוגבלים. מי שעשה שרות אזרחי ביטחוני לרוב מדובר על חבר'ה יותר צעירים שיהיו זכאים להטבה הזאת. מי שעושה שרות שלא במסגרות שהן ממלכתיות, לאו דווקא ראוי לקבל במסגרת שנה.

האוצר מקשיב למה שהוא אמר?

מנסים לפתור את מה שהעלית בהתחלה.

אני רואה שהזכאים כאן להטבה הם מי שהיה בשרות אזרחי. אני לא מכיר את ההיבט לעומק של השרות האזרחי של האוכלוסייה הערבית, ולכן הדברים שאני אומר לא קשורים לזה כי אני לא מתמצא בזה.

שרות אזרחי פה מדובר על השרות של תלמידי הישיבות.

עכשיו אני מדבר בהיבט של שרות אזרחי של תלמידי ישיבות. הנתונים היום הם שמרבית המשרתים בשרות האזרחי משרתים בתוך הישיבות עצמן, חלק במסגרות שהן מה שנקרא חונכות, שאפילו יש ספק חוקי לגבי זה, כי החוק קבע במקור שאסור להם לשרת בתפקידים שקשורים בחינוך. אין ספק שזה לא מדובר במסגרות שהן ממלכתיות שזו היתה התכלית המקורית של החוק. יש עכשיו מגמה בהחלטת הממשלה מלפני שבועיים לכונן מסלול בשרות אזרחי שנקרא שרות אזרחי ביטחוני, להפחית שם את הגיל שמאפשר ללכת לשם וזה במסגרות ממלכתיות. אנחנו גם מקווים שייכנס לשם אלמנט של שרות מילואים באותן מסגרות כמו כיבוי אש וכן הלאה. אני מתחיל להבין שמתכוונים לתקצב את החוק הזה מאוד בצמצום, ואם מדובר במשאב מוגבל אז צריך לתת אותו למי שמשרת בשרות אזרחי ביטחוני ולא כל אחד שהולך לשרות אזרחי שגם כך עושה שנה בהרבה פעמים בגיל 24 בישיבה, לא דינו כדין מישהו ששרת עכשיו בגולני שלוש שנים מבחינת ההטבה הזאת.

שרות אזרחי הרי נחשב לפי החוק, החוק מאפשר לבצע את השרות האזרחי, והוא לא מבחין בין שני המסלולים האלה.

הממשלה הבחינה לפני שבועיים, שנה חדשה.

זו הבחנה שאין לה ביטוי למשל בחוק קליטת חיילים משוחררים.

אני מעלה את העניין הערכי לא את הטכני איך עושים.

(ב)
מי שלא נתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) והוא שירת שירות לאומי במשך תקופת השירות המזערית של 12 חודשים, שבה הוא מחויב בהתאם להוראות לפי פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, או שהוא התנדב לשירות ביטחון לפי סעיף 17(א) לחוק שירות ביטחון, למשך תקופה של 12 חודשים לפחות, הלומד במוסד להשכלה גבוהה באזור סיוע, זכאי להשתתפות בשכר הלימוד ששילם לאותו מוסד בעד שנת הלימודים הראשונה ללימודי תואר בוגר בסכום שלא יעלה על 4,760 שקלים חדשים;


(ג)
בתקנה זו, "מוסד להשכלה גבוהה" – למעט מוסד שהוא אוניברסיטה; ואולם סייג זה לא יחול על מוסדות בעיר אילת.

לפי מה שהסתמן מהסעיף הזה, יכול להיות שיהיו שני משוחררים ששניהם גרים באותו יישוב, ששניהם שירותו באותה, ששניהם לומדים באותו יישוב ואחד יהיה זכאי ואחד לא.

נכון, אמרתי הכל לא משולם, אם נעשה את הכל מושלם לא יהיה לנו מה לעשות יותר. אנחנו עושים ואחר כך יהיה לנו זמן לתיקונים, מה לעשות, אי אפשר להשיג הכל בבת אחת. אתה צודק.

זכאות חיילים משוחררים מאזורי סיוע: 3. (א)
הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה, כהגדרתה בסעיף 7א לחוק, תקצה משאבים למימון תכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, בקרב משוחררים זכאים, המתגוררים באזורי סיוע, והתכניות הן מסוגים אלה:

לגבי סעיף ג', הסיפור של ההחרגה של האוניברסיטאות, מה הרציונאל מאחורי זה?

הכל כסף. עשינו על זה דיון, אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש. הכל כסף.

נגיד את המגבלות הכספיות שמנו בצד רגע, אתה יכול להגיד, בסדר, אני מחלק את הכסף בצורה כזאת שזה לא יהיה מלגה מלאה.

הכל כסף, ישבו ודנו. אנחנו עכשיו בשלבים הסופיים שאנחנו רוצים לתת לאנשים את הכסף לקראת תחילת הלימודים, וגם אתה רוצה לתת את הכסף. אני יודע.

אני רוצה לתת את הכסף וליצור את התמריצים הנכונים.

אתה גם רוצה לתת את הכסף לסטודנטים הזכאים, לחיילים הזכאים, אבל מה לעשות שאין לנו מספיק לכולם. נגמר הדיון. אני עובר להקראה. אני לא פותח שום דיון מחדש.

לא בכדי קבעו שהוועדה בראשותך מאשרת את התקנות. אם לא היה צריך את הוועדה ואת הדיונים שמתקיימים בה, אז ממילא - - -

עשינו דיונים על התקנות, אבל אתה לא היית. לא יכול להיות שלכבוד כל חבר כנסת יתחילו הכל מחדש.

להיכנס למה הייתי ומה לא, גם אני דרשתי הרבה דיונים בנושא הזה שלא קיימת.

זה הזכות שלי.

לא זה לא הזכות, זה היה בניגוד לתקנון ולא קיימת דיונים, אחר כך קיימת דיונים כשאני לא הגעתי לכאן. לפחות מגיעה לי הזכות להתבטא פה.

אתה יודע מה האופציה שלך, להתלונן עליי.

אני באמת ייעשה את זה אם אתה לא תשאיר לי אופציה אחרת. אבל אני מעדיף לקיים דיון, הרי כאן אנחנו עומדים בפני קבלת הכרעה, לכן אני מציע אלטרנטיבה. למשל, הסיפור הגדול במפת האזורים שאני לא מקבל, אבל אם כבר אושרה, זה באר שבע. לכן אתה אומר אתה יכול גם לחלק את זה בצורה כזאת שבאזורים שאישרת האוניברסיטאות כן ייכללו ואז זה אומר שלא יקבלו שנה מלאה אלא פחות, אבל כל המוסדות כדי לא להפלות לרעה.

(1) ביצוע אבחונים לבחינת התאמה ללימודים גבוהים ולבחירת תחום

הלימודים;



(2) הגברת הנגישות להשכלה גבוהה באמצעות חיזוק תוכניות לייעוץ


והכוון שיופעלו במרכזים היישוביים באזורי הסיוע, שייקבעו בהסכמת המועצה

להשכלה גבוהה;

(3) תוכנית למשוחררים זכאים המבקשים ללמוד במכינה כהכנה ללימודים אקדמיים, כמפורט להלן:
(א) מימון השתתפות בשכר לימוד במכינה במוסדות להשכלה גבוהה, שבהם ילמדו משוחררים זכאים, המועמדים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שייבחרו בהתאם למבחנים כאמור תקנת משנה (ג), וזאת בסכומים שלא יעלו על אלו המשולמים על ידי
הקרן לסיוע נוסף, כמשמעותה בסעיף 7 לחוק, למטרה של לימודים במכינה קדם אקדמית;

(ב) מימון השתתפות בשכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה ששילם לאותו מוסד בוגר כיתת מכינה, כאמור בפסקת משנה (א), בעד כל אחת משלוש השנים ללימודי תואר בוגר, בסכום שלא יעלה על 4,760 שקלים חדשים לשנה;

(ג) הפעלת תוכנית ליווי ומניעת נשירה במהלך הלימודים במכינה

ובמהלך שנת הלימודים הראשונה לתואר בוגר, שתופעל במוסדות

להשכלה גבוהה שבהם פועלות כיתות מכינה כאמור בפסקת

משנה (א);
(4) מימון השתתפות בשכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה ששילמו משוחררים זכאים, שייבחרו בהתאם למבחנים כאמור בתקנת משנה (ג) ואינם זקוקים לכיתות
מכינה כדי להתקבל למוסד הלימודים, בעד שנת הלימודים הראשונה ללימודי תואר בוגר, בסכום שלא יעלה על 9,521 שקלים חדשים.
(ב) התכניות כאמור בתקנת משנה (א) יבוצעו בידי הקרן לקליטת החייל המשוחרר, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק (להלן – הקרן), בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה, ובהתאם לכללים ומבחנים שייקבעו לפי סעיף 7א(ד) לחוק;

(ג) התנאים ואמות המידה לבחירת משוחררים זכאים, במבחנים לעניין פסקאות (3) ו-(4) בתקנת משנה (א), ייקבעו בהתחשב בשיקולים אלה, כולם או חלקם: מצבו הכלכלי-חברתי של המשוחרר הזכאי, מקום מגוריו, משך השירות הסדיר ששירת וסוגו, ונתונים הנוגעים ליכולתו והתאמתו של המשוחרר הזכאי ללמוד לימודים אקדמיים.

אפשר הבהרה לגבי העניין. הרציונל, לפחות גם לפי דברי ההסבר זה יתנו יקבלו, ישרתו נסייע להם. אז מה העניין של הסוציו-אקונומי?

זה סיוע נוסף.

זה בנוסף לשרות.

זה רק לחיילים.

יש פה שני מסלולים. מסלול אחד שנותן מלגות שנה ראשונה ללימודים בפריפריה. ומסלול שני שנותן עזרה לאנשים כדי לנסות ולהשיג לימודים אקדמאיים.

עזרה נוספת.

כן.

אתה שואל למה סוציו-אקונומי, פשוט בגלל שמתוקצב לעניין הזה 20 מליון שקל ואת ה-20 מליון שקל האלה צריך לחלק איכשהו - - -

80 מליון, לא 20 מליון.

צריך לעשות סדר. התקנות האלה מדברות על שני סוגים של הטבות. הטבה אחת זה לחיילים משוחררים מכל מקום בארץ שהולכים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, וזה מוקצב כ-60

מליון שקל בהתאם לדרישה שתהיה. מעבר לזה יש את החלק השני של התקנות שתוקצב ב-20 מליון

שקל וזה מיועד לחיילים משוחררים מהפריפריה, מאזורי הסיוע שהולכים ללמוד בתוכניות שעכשיו הוקראו.

תוכניות מיוחדות.

בכל מקום בארץ.

כן.

זה כיתות מכינה, דברים מיוחדים.

בכמה תלמידים מדובר?

אנחנו אומרים יש 20 מליון שקל.

לא, אבל אתה פחות או יותר יודע כמה מדובר, כי אתה יודע כמה מתחילים שנה א' - - -

20 מליון שקל. אבל ה-20 מליון הם ייעצרו - - -

הבנתי, חשוב איך זה מתחלק כדי שנדע בממוצע כמה זה לבן אדם.

אני לא יודע כמה אנשים יהיו, לכן בשל התקרה הזאת של ה-20 מליון שקל צריך לקבוע גם תבחינים סוציו-אקונומיים כדי לחלק איך לחלק את ה-20 מליון שקל האלה בצדק.

מדובר במתחילי שנה אלף מאותם האזורים.

מאזורי הסיוע כן.

אני נתתי את הניתוח של מתחילי שנה אלף בירושלים, יודעים את הדברים האלה, זה קיים בות"ת.

אני שואל כמה, אתה כדי לבחון מה המשמעות של ה-20 מליון ואם זה עוזר לו אתה רוצה לדעת כמה בממוצע לאחד.

אני לא יודע כמה מהמשרתים ירצו ללכת ללמוד, כמה ירצו ללכת השנה, כמה ירצו לנסוע לחוץ לארץ אולי, לא יודע.

לא, אתה לא יודע שנה הבאה - איך אנחנו מקבלים החלטות בתחומים אתה יודע, אתה מסתכל על שנים עברו ואז אתה נותן - - -

אבל לא היה בשנים עברו. לא עשיתי סטטיסטיקה.

יש, מה הבעיה. לא פניתם לות"ת לפני זה ולשאול כמה יש בשנה אלף, מדובר על חבר'ה מבאר שבע, מאשקלון, מכל אותם אזורים?

כל מה שהוגדר כאזורי סיוע לצורך החוק הזה.

שזה נגב, גליל ויהודה ושומרון.

יש כאן דבר עובדתי. אני פשוט מכיר את החוק שאלה התקנות שבאות לתרגם אותן.

אתה לצורך העניין נכלל פה?

כן, אני נכלל פה.

אבל אתה מציג את עצמך כאוניברסיטה, אז היום אתה לא אוניברסיטה?

אני מוכן בחפץ לב לענות לשאלה שלך. אבל תרשה לי קודם להבהיר לך עובדתית. לא מדובר פה בסטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה, אלא בעצם בהכנה בשנת המכינה והעידוד שלהם לקבל את הלימודים המשלימים שיאפשרו להם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה.

20 מליון שקל לטובת מכינות?

לכן התבחינים הסוציו-כלכליים שעוסקים בכל מי שגר באותם אזורים וכנראה שהם בונים על כך שזה יילך מהיותר נזקק לפחות נזקק בגבול ה-20 מליון שקל.

מאחר והאוצר לא נתן לנו תשובה.

אדוני היושב ראש, למשל מישהו מאלפי מנשה או מאורנים - - -

לא מקבל.

למה לא?

חבר הכנסת פלסנר, נגמור להקריא, תרשום את ההערות שלך, למרות שאמרנו שאין הסתייגויות, תרשום את ההערות, אנחנו לא נצביע עכשיו, נדון בהערות, יכול שחלק אתה צודק, נראה מה אנחנו יכולים לעשות, נראה מה הלאה.

כדאי שנדע על מה אנחנו מצביעים.

אני לא אמרתי לך שמצביעים, חוץ מזה תדע שבכנסת תמיד יידעו על מה מצביעים, אז אנחנו נראה שאין הצבעות קואליציוניות.

אדוני היושב ראש, אין פה מישהו שיודע להסביר לי על זה, על כמה אנשים מתחלקים ה-20 מליון שקל האלה? זה לא מעניין אותך?

לא, בשלב זה לא.

לא מעניין אותך אם יקבלו 1,000, 500 או 9,000 שקל?

לא. בסביר להניח זה 2,000 איש.

2,000 איש נשמע לי מעט, לא נשמע לי הגיוני.

אז אם זה 3,000 זה עוד יותר טוב. אבל אם 2,000 מרוצה אני, אז יקבלו פחות כסף.

ל-2,000 אתה מניח 10,000 לבן-אדם. אבל זה לא נשמע הגיוני שמבאר שבע ומאשקלון

ומכרמיאל – אז מה המספר?

בבקשה, המשיכי.

(ד) לצורך ביצוע תקנה זו יוקצה לקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה מדי שנה, החל בשנת התקציב 2011, סכום שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים.



(ה) בתקנה זו, "המתגורר באזור סיוע" – מי שכתובתו הרשומה בחמש השנים מתוך שש השנים שלפני תחילת הלימודים נמצאת באזור סיוע.
דרך התשלום 4. תשלום לפי תקנות אלה, ייעשה באמצעות העברת סכום ההשתתפות בשכר לימוד

לחשבון הפיקדון של המשוחרר הזכאי, שנפתח על שמו בקרן, לפי סעיף 8 לחוק, לפי


כללים שתקבע הקרן לפי סעיף 7א(ד) לחוק.

מימוש הזכאות 5 מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 6, כל אחת מהזכאויות לפי תקנות אלה ניתנת למימוש,

בידי מי שמתקיימים בו התנאים לפי תקנות אלה, פעם אחת בלבד, בתקופת חמש השנים


הראשונות שלאחר סיום תקופת השירות הסדיר.
מניעת כפל הטבות

6 משוחרר זכאי שמתקיימים בו תנאים לקבלת הטבות לפי תקנות 2, 3(א)(3) או (4), זכאי לקבל הטבה על פי אחת משלוש האפשרויות האמורות בלבד, לפי בחירתו.

7(א) משוחרר זכאי שקיבל מהקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה סכום השתתפות בשכר לימוד לפי תקנה 2 או 3 ימסור לקרן האמורה אישור על זכאותו לתואר בוגר ממוסד להשכלה גבוהה; משוחרר זכאי שלא מסר אישור כאמור ולא השלים את לימודיו לתואר בוגר במוסד להשכלה גבוהה בתוך 5 שנים מיום שהחל את לימודיו לתואר בוגר, יחזיר את הסכום לקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה.
(ב) ועדת חריגים, שחבריה הם נציג הקרן, נציג משרד האוצר ונציג משרד ראש הממשלה, תהיה רשאית לפטור משוחררים זכאים שקיבלו השתתפות בשכר לימוד כאמור, ואשר לא סיימו את לימודיהם כנדרש בשל נסיבות חריגות הנובעות ממצבם הכלכלי חברתי או מנסיבות אישיות מיוחדות או מטעמים אחרים הנוגעים לעניין, מהשבת הסכום שקיבלו, באופן מלא או חלקי.

מה קורה שמישהו היה בוגר שלא לוקח יותר מחמש שנים?

יעקובית תגמור להקריא ואז יהיה אפשר לשאול את השאלות.

עדכון סכומים
8 (א) הסכומים האמורים בתקנות 2 ו-3 יעודכנו ב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן –
יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש אוגוסט שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש אוגוסט שקדם ליום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2010; בתקנה זאת, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) הודעה על הסכומים המעודכנים לפי תקנת משנה (א), תפורסם ברשומות.
תחולה
9.
תקנות אלה יחולו לגבי שנת הלימודים התשע"א ואילך.

בדיון העלו מספר שאלות, חברת הכנסת אדטו רוצה לשאול עוד שאלה. כל הגורמים השלטוניים – ביום שני בשעה 10:45 אנחנו נעשה דיון נוסף. ניתן תשובות לשאלות שנשאלו פה.

שאלתי על בוגר שיש תואר בוגר של למעלה מחמש שנים, ואם למשל התחילו באריאל ללמוד רפואה, אז מה קורה עד חמש שנים - - -

הוא לא יסיים את התואר שלו. אם הוא לא התחיל ללמוד רפואה בחמש שנים - - -

לא, רפואה מתפצלת לשני שלבים – למדעי רפואה בסיסיים שזה שלוש שנים, והשלב הבא של שלוש שנים נוספות.

במדעי הרפואה מקבלים תואר?

כן.

בסדר, לא ניקח אריאל - - -

סליחה. אנחנו נקריא את השאלות שנשאלו, אם יש מישהו שרוצה להוסיף שיגיד.

עלתה פה שאלה ראשונה לגבי האפשרות להבחנה בין שרות אזרחי ביטחוני לשרות אזרחי אחר לפי החלטת הממשלה.

חבר הכנסת פלסנר, תקשיב.

אני מקשיב, אני גם ראיתי 20 מליון, אבל לא ראיתי 60 מליון. ה-60 מליון מופיע?

60 מיליון זה לא מילוי בדרישה, יכול להיות שיהיה פחות.

יהיה דיון נוסף, אפשר להעלות את השאלות.

עוד שאלה של חבר הכנסת פלסנר - הייתה מדוע מגבילים לימודים באוניברסיטאות באזורי סיוע. שאלה נוספת זה
הנושא של 60 מליון, מדוע לא כל סכומי הקרן מצויינים במסגרת התקנות.

אני מחדד – ובעוד שבתקציב המדינה החוק הספציפי הזה מתוקצב בכ-30 מליון שקל באופן כללי, האם זה מעיד על כך שיש הערכה שבגלל העיכובים והתקנות והביורוקרטיה יצליחו לממש בפועל בשנה הזאת רק 30 מליון שקל?

חבר הכנסת פלסנר שאל גם לגבי אזורי הסיוע שכן נכללים, לא נכללים, אבל זה חוץ - - -

שאל גם לגבי שרות אזרחי ביטחוני.

אני שואל כמה אנשים צפויים להיות זכאים, כמה לפי הסטטיסטיקות של השנים האחרונות מהאזורים האלה, תלמידי שנה א' באו מהאזורים האלה לכל המוסדות, ולכן איך זה אמור בכלל להתחלק וכמה בממוצע אמור לקבל אדם.

חברת הכנסת אדטו שאלה לגבי תארי בוגר שמשכה מלמעלה מחמש שנים.

אם אפשר לשאול, על מה ולמה נוצרה הפרדה בין הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון באילת שהוא כן חל בחוק ויש שם את אותם לימודים בחלקם בדיוק שיש בבאר שבע, למה אפשר ללמוד אותם באילת, אי אפשר ללמוד אותם בבאר שבע?

אני שאלתי למה קצין שהולך לקורס קצינים וחותם קבע, למה הוא צריך לקבל פחות מחייל רגיל. תם ולא נשלם.

לא רק קצין, ללוחם.

לוחם שנאלץ עקב שרות מיוחד, שהוא מתחיל בו לשרת מעבר לשלוש שנים, למה הוא מקבל פחות מחייל רגיל.

תם ולא נשלם. הדיון הבא ייערך ביום שני הקרוב בשעה 10:45 יהיו בו גם הצבעות. אתם תבואו עם התשובות לכל השאלות. תודה רבה הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:10)