הכנסת השמונה-עשרה

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות



24
26.1.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי,כ"א בשבט התשע"א (26 בינואר 2011), שעה 10:00

היערכות משרדי הממשלה לקליטת בני הפלשמורה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

אהוד פראוור - ראש אגף תכנון מדיניות, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

אלעד סון - דובר המשרד לקליטת עלייה

חנוך צמיר - משנה למנכ"ל, המשרד לקליטת עלייה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת עלייה, משרד החינוך

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, משרד הפנים

רבקה לויפר - רפרנטית עלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מוטי וינטר - סמנכ"ל בכיר, אגף שירותים חברתיים אישיים, משרד הרווחה

בלה אלרן - עוזרת מפקחת ארצית, המחלקה לסיעוד בבריאות הציבור, משרד הבריאות

ישראל שוורץ - משרד הבינוי והשיכון

הרב יוסף הדנה - הרב הראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת

מיטל הוברט-אשכנזי -מרכזת בכירה, תחום בריאות וסיעוד, המשרד לאזרחים ותיקים

עופר דהן - מנהל פרויקט אתיופיה, המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

גטנת צ'קול - מבני הפלשמורה שעלו לאחרונה, הסוכנות היהודית

סמין צ'קול - מבני הפלשמורה שעלו לאחרונה, הסוכנות היהודית

הרב מנחם ולדמן - ראש מכון "שבות עם"

יצחק דסה - מנכ"ל, עמותת טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אברהם נגוסה - מנכ"ל, עמותת מכנף דרום לציון

דוד מהרט - מנכ"ל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

דני עדינו אבבה - כתב

פלורה קוק דבידוביץ' - המרכז למחקר ומידע

יגאל אמיתי - דובר הוועדה

דנה גורדון

ס.ע. חבר המתרגמים בע"מ
היערכות משרדי הממשלה לקליטת בני הפלשמורה

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבה חשובה, ישיבת עלייה, קליטה ותפוצות, לדיון המשך בנושא היערכות משרדי הממשלה לקליטת בני הפלשמורה. הקמנו דיון לפני מספר חודשים ואני שמח לומר שסוף סוף התחילו להגיע עולי הפלשמורה לישראל. היה לי את הכבוד להגיע בשעת בוקר מוקדמת מאוד, דוד את השעות תשנו קצת של הטיסות, ולקבל את העולים הראשונים שהגיעו לפני שבועיים.

לא, שבוע שעבר.

שבוע שעבר היה. וגם הזמנו אורחים נציגים, עד היום הגיעו שלוש מאות חמישים וחמישה.

שלוש מאות שלושים וחמישה.

שלוש מאות שלושים וחמישה עולים, ואנחנו הזמנו אותם לדיון גם קצת לשמוע מהם בקצרה על הקליטה בשבועיים הקרובים, ובייחוד להתמקד על הנושא של היערכות משרדי הממשלה.

יש לנו נייר של מרכז מחקר ומידע, של גברת פלורה קוק דבידוביץ' שעושה עבודת קודש בנושאים של הוועדה. ופלורה חשפה דברים מדאיגים מאוד על חוסר היערכות. וגם אני זוכר שבישיבה הקודמת נאמר לנו: אל תדאגו יש את הצוות הבין משרדי, יש לנו תאריך שקיבלנו מהממשלה, והכל יעבור במקומו. והיום אנחנו יושבים, התאריך של הצוות הבין משרדי כבר עבר.

היינו צריכים לקבל את הסיכום, את ההמלצות, את המסקנות, ולא קיבלנו אותם. אני מקווה שנציג משרד ראש הממשלה, מר אהוד פראוור, יגיע לפה להסביר את הנושא הזה, כי אנחנו רואים את זה בחומרה רבה. קודם כל שההחלטות של הוועדה לא מתקיימותאבל על אחת כמה וכמה ההחלטות של הממשלה עצמה, שקבעה לוחות זמנים מאוד ברורים.


אני רוצה בפתח הדיון לבקש מהעולים החדשים, ברוכים הבאים.

(מתרגם לאמהרית את דבריו של היו"ר דני דנון).

ואני אשמח דוד אם אתה תעזור בתרגום, ואולי שיספרו לנו העולים על החוויה שלהם מהרגע שהם נחתו ועד היום. מה קורה אותם, מה הם מרגישים, לספר לנו קצת מהחוויה שלהם.

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

"איך שירדנו משדה התעופה, מה שהרגשתי היה מעל שציפיתי אליו. לא ציפיתי שאני אשיג את מה שראיתי שם. בשבילנו, יהודי אתיופיה, שמגיע לקבל אותנו נציג הממשלה, אצלנו אפילו אדם מן השורה, עובד מהשורה לא היה מגיע לשם. בשדה תעופה קיבלנו אותנו, ולקחו אותנו משם לאולם הקבלה. באולם הקבלה נתנו לנו אוכל ושתייה. אחר כך הוציאו אותנו מאולם הקבלה, הפגישו אותנו עם המשפחות שלנו, ואחרי שנפגשנו עם המשפחות לקחו אותנו לאוטובוסים. הביאו אותנו למקום שלנו, לבית שלנו, שזה מרכזי קליטה. ללא תשלום כלשהו שאנחנו הוצאנו מכיסינו."

איפה הוא נמצא היום? משפחה, ילדים, אם הוא יכול לספר קצת?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

מרכז קליטה מבשרת ציון, שזה לא רחוק מכאן. הוא בא עם ילדים. יש לו ילדים, אני שואל אותו כמה נפשות בדיוק. כל הילדים שלו הגיעו, יש לו עוד בת נוספת שנשארה באתיופיה. ביחד יש להם עוד שלושה ילדים. ויש לו גם עוד בת שהיא נשואה שהיא ראש משפחה שהגיעה לכאן.

למה הבת שלו לא באה?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

היא ממתינה לתור שלה. מאז שאנחנו הגענו לפה כבר מגונדר היא הגיעה לאדיס אבבה.

הוא דיבר בטלפון עם המשפחה באתיופיה?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

הוא התקשר אליה והיא אמרה לו שהיא כןהגיעה כבר לאדיס אבבה.

מה הוא סיפר לה על מה שקורה פה בארץ? מה היו החוויות שלו?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

"השמחה שיש לי בבטן אני לא יכול לספר לאף אחד, אבל אני כן אמרתי להם משפט אחד: זה משהו שאני הגעתי אליו שגם אתם תזכו להגיע."

יש משהו שהוא מרגיש שאנחנו צריכים לעשות יותר? מבחינת הקליטה מבחינת בעיות?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

"מבחינתנו אם אני אשווה בין מה שהייתי למה שמצאתי פה, ההבדל הוא שמיים וארץ."

הוא ביקש להגיע למבשרת? או שפשוט הוחלט שהוא מגיע?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

"בשדה תעופה לא ידענו לאן הם לוקחים אותנו". אבל הילדים שבאו לפניו קצת כן התגוררו במבשרת וכנראה בקשו למבשרת.

איפה המשפחה שלו היום נמצאת בארץ? איפה הם מפוזרים בארץ?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

יש אחד שעובד בתור מהנדס, הוא גם סיפר לי לפני כן, שכל הזמן נוסע לאתיופיה.

ואיפה הוא גר בארץ?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

הוא גר עדיין במבשרת. כולם נמצאים במבשרת.

חבר הכנסת מולה, אתה רוצה לשאול שאלה לפני שנמשיך?

אני הייתי רוצה לשאול אותם לגבי מצב הקהילה באתיופיה עכשיו מבחינת הסיוע שהם מקבלים, איזה סוג של סיוע הם מקבלים בגונדר?

(מתרגם מאמהרית את דבריו של סמין צ'קול)

לשאלה של חבר הכנסת שלמה מולה, מבחינת מה שהוא פירט הוא אומר, מבחינת טיפול רפואי "יש לנו שם של ג'וינט, אנחנו מקבלים טיפול רפואי". לגבי כלכלה, היה ועכשיו זה הופסק. צעירים מתחת לגיל שמונה עשרה, כן הם מקבלים כלכלה. כנראה זה באותה מסגרת הלימודים של מי שנמצא במערכת הלימודים. ולשאלה של חבר הכנסת שלמה מולה:אז איך אתם מתקיימים?, ואז הוא ענה שהם עובדים, יש כאלה שעובדים כחוטבי עצים, ויש כאלה שמסייעים בבניה וכל הדברים האלה. כך הם ממשיכים לחיות.

אבל היום פעם מקבלים סיוע, כלכלה של מזון וזה הופסק. רק הילדים מקבלים היום אוכל.

אנחנו רוצים מאוד להודות לכם, אנחנו רוצים שתישארו. אתה יכול דוד לתרגם גם תוך כדי, ואם מרגישים צורך להתערב תוך כדי הדיון. בדרך כלל עולים אחרי שבועיים לא עושים זאת, אחרי חודשיים, שנתיים כבר לומדים, אבל שירגישו באמת חופשי להשתתף בדיון.

(מתרגם לאמהרית את דבריו של היו"ר דני דנון)

תודה רבה, תודה.


אנחנו ממשיכים בדיון, יצטרף אלינו אהוד פראוור, ראש אגף תכנון ומדיניות. אהוד,אנחנו ישבנו פה בחדר לפני מספר חודשים, וקיבלתם מנדט מאוד ברור ממשלת ישראל, שתחום בלוחות זמנים, ולוחות הזמנים האלו עברו, ואנחנו לא ראינו שום התקדמות. אני מניח שישבתם מספר פעמים, גיבשתם עמדות, ושאלות קשות מאוד דורשות תשובה. אני רוצה לקבל סקירה שלך קודם כל על לוחות הזמנים, מדוע יש חריגה בלוחות זמנים? ושנית בנושאים המהותיים, של פינוי מרכזי הקליטה, של הגדלת המענק, כל הנושאים המהותיים שאנחנו נדרשים אליהם, ואתה יכול לחדש לנו איפה הדברים עומדים.

אפשר לבקש עוד שאלה?
אני הייתי רוצה שאתה תעדכן אותנו, אם אתה יודע, לגבי העברת האחריות בין הנקוג' לסוכנות. אני מבין שזה בגלל שביתת משרד החוץ, שום דבר לא התקדם בעניין. או שאני טועה, אם יש מהלכים זה דבר קריטי בעייני למימוש החלטת הממשלה.

אני חושב שהאיש הראשון שכדאי לשמוע אותו לפני זה עמוס, משום שאני חושב שאנחנו בסדר גמור עם לוח הזמנים. אני חושב שנעשית פעולה על הציר המרכזי של בחינת הזכאות שהיא מפתיעה בהיענותה לקצב של מה שהממשלה קבעה, וזהו הציר המרכזי. כל השאר זה צירים מקבילים. אני חושב שכדאי שעמוס יתחיל כדי שתהיה קודם כל תחושה שאנחנו בודקים.

אני קורא בהכרזת הממשלה, שבתוך שישים יום ימצא מתווה לפתרון המחסור הצפוי במקומות במרכזי קליטה, ותתייחס לתמריצים ליציאה ממרכזי הקליטה, למדיניות הקליטה ולפיזור האוכלוסייה.


פה יש החלטת ממשלה מספר 2434, שצריך לתת תשובות עליה. אנחנו תכף נתייחס לנושא המעמד ולנושאים אחרים, אבל מרכזי הקליטה מתמלאים, ואנחנו שמחים. רוצים לראות עוד מטוסים מגיעים. אבל בפועל, ברגע שאתם מעכבים את קבלת ההחלטה בנושא התמריצים ליציאה ממרכזי הקליטה, אנחנו נשב פה עוד מספר חודשים ונגיד שיש בעיה. זה הנושא שאני רוצה לדעת.

אני מציע, קודם כל אני קראתי את ההחלטה, גם אחרי שכתבתי אותה, וכתוב שזו ועדה ברשות מנכ"ל האוצר. מי מייצג פה את האוצר בחדר? אז גבירתי תיתן על זה תשובה. אבל אני רוצה לומר שבהבנה שלי את ההחלטה יש ציר קריטי, הציר שבלעדיו אי אפשר לזוז, וזה אף אחד לא האמין שיקרה, אחרי כל מה שתואר בהרבה מאוד ישיבות של הודעה הזו, זה שנתחיל לבדוק זכאות. ושאנחנו לא רק נתחיל, שנאפשר זכאויות ושנביא אנשים, עם התנגדות כזו או אחרת של אתיופיה. אני חושב שהמהלכים האלה קורים.


עכשיו, הוועדה ברשות מנכ"ל משרד האוצר מתכנסת, אני חושב, תכף תשמע, שהוא בנה מתווה מאוד ברור של מה הוא דורש מהמשרדים, תוך כמה זמן הוא יכנס אותה לסגירה, הוא מתכוון לסיים את העניין בישיבתה השנייה. עשה עבודה בעיניי מאוד יפה. אבל יש גם איזשהו דבר שכשממשלה מעבירה סמכות למישהו, אז צריך לשאול את בעל הסמכות האם הוא יכול לדווח שנעשית שם עבודה, והיא בעיניי מרשימה. אבל אני חושב שלב הסיפור זה שאנשים נבדקים, לא מדו"ח אפרתי, שנבדקים כבר מתוך ההחלטה החדשה, ושמתחילה תנועה אמיתית של להביא אותם.


אני מסכים שחלק מענייני העברת סמכות נקוג' זה מתעכב, ונדבר על זה.

נמצה קודם כל את הנושא של התמריצים. גברת רבקה לויפר, רפרנטית לעלייה באגף התקציבים. המנכ"ל לא נמצא פה, אולי את יכולה להגיד לנו אבל קודם כל למה חרגתם מהלוחות זמנים? איפה התשובות?

הוועדה התכנסה פעם אחת במלואה, אבל זה לא אומר שבין לבין לא נעשו תהליכים. רק אציין שזה נושא מאוד מאוד סבוך. בעבר גם כאשר הוגדלו המענקים, וגם כאשר נקבעו קריטריונים לפיזור הפתרון לא נמצא. זאת אומרת זה לא שכשהגדילו את המענקים קרתה תפנית דרמטית, ככה שזה נושא שדורש חשיבה אמיתית, והחשיבה הזאת נעשית.


בנוסף יש גם עבודה שכרגע צריכה להיעשות במשרדים, שהם צריכים להעביר אלינו בקשות גם של תקציבים וגם של מתווה לפתרונות, ואנחנו בתהליך הזה כרגע.

התשובה לא מספקת. החלטת הממשלה מאוד ברורה הייתה, וקבעו שישים יום על מנת שכל הביורוקרטיה,לא להגיד יש תהליכים, קשה, יש בעיות, סמכויות. אלא שישים יום, תשבו, תכריעו, תגדילו את המענק, אל תגדילו את המענק, תחליטו על פתיחת מרכזי קליטה נוספים ותתקצבו את זה. אבל לא לקבל תשובות כאלו.

לא מדובר בקשיים בירוקרטיים, מדובר באמת בחשיבה אמיתית כשמסתכלים על מה נעשה בעבר. אפשר לראות שפתרון פשוט אין כאן. לכן למשרדים נשלחו כל אחד לעשות את העבודה בתחומו. הוועדה, בתקווה ממש, בשבועיים הקרובים תסיים את עבודתה ותגיש את המסקנות. אין כאן פתרונות קסם, זה לא משהו שאפשר ביום אחד להביא.

ברור לכולנו. השאלה שלי, אני רוצה לקבל ממך תאריך, שאתם חרגתם כבר. לפי החשבון שלי ב-14 לינואר המועד האחרון היה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. זה לא יקרה כבר. אני צריך לקבל מכם התחייבות לתאריך מסוים שאתם אומרים אנחנו תוך 14 יום מפרסמים את המסקנות.

אני לא יכולה להתחייב על תאריך, אני יכולה לבקש להעביר מהמנכ"ל. לי אין תאריך שאני יכולה להתחייב. אני יכולה כן לומר שנעשית עבודה, אין כאן עיכובים בירוקרטיים של תיאום או התכנסות. נעשית פשוט עבודה.

הוועדה התכנסה?

הוועדה במלואה התכנסה פעם אחת. יש חלוקה לצוותי משנה, והצוותים עובדים.

טוב אנחנו בסיכום נתייחס לזה, אבל אני כבר אומר לך פה, המנכ"ל לא נמצא אבל תעבירי לו את המסר שאנחנו נקצה 14 יום לוועדה לסיים את העבודה שלה. אם יש לכם דברים שאתם לא מסוגלים להתמודד, אז תגידו: לא מסוגלים להתמודד, אבל דבר אחרון שרוצים לראות זה שהביורוקרטיה ממשיכה. הנושא הזה סבוך, ובסוף העולים ימשיכו להגיע, ומרכזי הקליטה ימשיכו להתמלא. כרגע אין בעיה אקוטית, נציגי הסוכנות פה. אין פה בעיה אקוטית מחר בבוקר, אבל זה יגיע. ואז אנשים לא ירצו לצאת, ואז הכסף שהמדינה תוציא יהיה הרבה יותר, והנזק שיגרם לעולים יהיה הרבה יותר גדול.

רק אני אציין, אין כאן מצב שמונע מהעולים להמשיך להגיע, לפחות לא כרגע. ושוב, לא מדובר בעיכובים בירוקרטיים, לא מדובר בחוסר תיאום כזה או אחר. באמת מדובר בעבודה, שמה לעשות, היא לא פשוטה. אם היא הייתה פשוטה היא הייתה נפתרת כבר בכל הועדות. כבר שנים יש ועדות שמנסות למצוא פתרון לנושא.

את יכולה להגיד לנו כרגע מה מסתמן, מהם הכיוונים? לנו ברור שצריך להגדיל את המענק, השאלה היא האם התייחסתם לנושא הזה?

מתייחסים גם לנושא הזה.

ואיזה עוד דברים כן סיכמתם?

שוב, זה עבודה של צוותי משנה שאני גם לא חברה בכולם וגם לא יכולה להגיד מה הכיוון של כל קבוצה. הכוונה היא בכינוס השני באמת לסכם את כל העבודה שנעשית.

אנחנו בנושא הזה אני חושב שאנחנו לא נרפה. אנחנו נקבע ישיבת המשך עוד 14 יום עם מנכ"ל משרד האוצר שיגיע לפה. וב-14 יום האלו אתם תשבו כמה שצריך, תסכמו את העבודה שלכם ותציגו בפנינו את המסקנות. אני חושב שפעם שעברה התרענו על כך. אהוד, אם אתה זוכר שהצוות לא התכנס. אמרת: כן הוא לא התכנס אבל הוא הולך להתכנס. הוא התכנס פעם אחת.

התהליך באמת בסדר. גם הישיבה שהייתה, הייתה בעייני מאוד טובה. וגם הרוח שהייתה ביחס למה שהמשרדים העלו הייתה---

לא.

לא להגיד לא. אנחנו מכירים הרי דיונים מדיונים שונים.ולכן התהליך, זה קורה. זה קורה אגב וכולם מבינים שיש חשש שנובמבר הקרוב יגיע.

בנושא הזה אנחנו לא קיבלנו תשובות, אבל אנחנו הקצבנו לוחות זמנים ברורים.

לגבי הנושא של העברת פיקוד במחנה, אתה רוצה להתייחס לזה?

כן.

מי נציג הסוכנות? עופר נמצא איתנו.

אני מציע שנתחיל מעמוס. אני יכול לענות ולהגיד מה עמוס עושה, וזה לא נכון ולא הוגן. עמוס חטף מספיק בישיבות קודמות על דברים שלא נעשו ובדרך כלל לא באשמתו. אבל עכשיו שזה קורה בואו ניתן לו.

אנחנו מברכים על הדברים הטובים שקורים, אנחנו רוצים אבל לפתור את הבעיות. עמוס בוא תדווח לנו בקצרה לגבי העניין של המעמד, שאנחנו רואים את המספרים בעיניים שלנו, רואים שבאמת העסק עובד. ואם אתה יכול להתייחס, או אחרי זה יתייחס נציג הסוכנות, עופר דהן, לגבי כל הנושא של תפיסת הפיקוד על המחנה.

אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הטיפול בהחלטת הממשלה. התהליך מורכב ממספר מרכיבים, והייתי רוצה להתחיל דווקא מהמרכיב הראשון בבדיקת הזכאות שהוא מתחייב, זה הגשת בקשה בישראל.


כזכור יש שלושה מרכיבים. בקשה בישראל, בקשה באתיופיה ורשימת הפוטנציאל. לגבי הבקשות בישראל, נכון לעכשיו הגישו בסביבות שמונה מאות משפחות, בתי אב, מתוך אלף שמונה מאות בתי אב שהם בפוטנציאל. זה אומר שישנם בסביבות האלף משפחות, אלף בתי אב, בישראל שעדיין לא הגישו בקשה. בסוגיה זו יש לנו כמה דרכי פתרון וטיפול.


ראשית, קיבלנו אישור, ואכן החלטת הממשלה גם מצאה את הפתח הקטן הזה, שאלו שהגישו בקשות עוד טרום החלטת הממשלה, ניתן גם להסתמך על בקשות אלה ולבדוק איתם את הזכאות גם בלי הגשת בקשה חדשה עכשיו בחודשים האחרונים. וזה מסייע לנו מאוד. היו משפחות כאלו שלא באו ללשכה להגיש בקשה כי חשבו שלפני שנה הגישו. זה נותן מענה, זה מסייע לנו בעניין הזה.

אני רוצה לשאול אותך, סליחה שאני נכנס בדבריך, מתוך 8,700, כמה בית אב הם?

1,800 בתי אב.

8,700 זה 1,800 בתי אב? זה הגיוני?

7,800.

7,800 זה הפוטנציאל, כל הרשימה. היא מהווה בסביבות 1,800 בתי אב. מתוך ה-1,800 הגישו 800 בתי אב בקשות בישראל.

לפי הערכתך,אחרי הבקשות בישראל, אחרי שאלה כבר אתה מסתמך על הבקשות שכבר הוגשו, כמה לפי דעתך יהיה הפער, אם יהיה בכלל כאלה.

אנחנו מאוד רוצים לא להגיע למצב שתהיה בקשה ברשימה שלא יהיה לה בקשה בישראל. לא רוצים להגיע למצב הזה. וזה המשך שלי, אנחנו רוצים לצאת בבקשה למזכירות הממשלה להוסיף עוד שלושה חודשים נוספים מעבר ל-14 לפברואר, על מנת לאפשר הגשת בקשות בישראל לשלושה חודשים נוספים. סך הכל זה תהליך טכני.

עשיתם את זה כבר? הגשתם בקשה למזכירות?

אני מתואם עם אהוד.

אני רוצה, אדוני היושב ראש, שהוועדה תפנה בכתב למזכירות הממשלה.

והמנכ"ל שלנו מתואם בעניין, אהוד גם מתואם. ואנחנו הולכים לכוון הזה של להוסיף שלושה חודשים נוספים כדי לאפשר למצות את ה-1,800 בתי אב בישראל, שלא ייווצר מצב שאנחנו לא נוכל לדון בבדיקת זכאות של משפחה אחת אפילו בגלל בקשה בישראל. אם היא לא זכאית זה סיפור אחר. אבל בקשה בישראל לפחות שתוגש.


הליך נוסף ואחרון לגבי הבקשות בישראל, אנחנו נעביר למר ולדמן את רשימת המשפחות שלא הגישו עדיין בקשה בישראל כדי שהם ייסעו לנו לפנות אליהם כאן בישראל, בדרכי התקשורת שלהם, לבוא מיד ללשכות שלנו ולהגיש בקשה. זה מרכיב משמעותי והכרחי לתהליך בדיקת הזכאות, כי אם אין אותו אי אפשר לבדוק.


אנחנו לא יכולים לעשות את זה באפשרויות הטכניות שלנו ואין לנו קשר עם שמונה מיליון אזרחים במדינת ישראל. הם מסייעים לנו בעניין הזה.

פרסומים כבר אני ראיתי. יש פרסומים.

אני לא בטוח שהפרסום, אני רוצה להגיד, אני חושב, שהדרך הכי טובה היא, אינטרנט זה לא פתרון, עיתונים זה לא פתרון.

נגוסה, מה אתה מציע מבחינת פרסום? איך להגיע לקהילה?

יש ניסיון, ב-2009 משרד הפנים יצא בהודעה ברורה באמהרית ברדיו, ובטלוויזיה. למה לא עשה עכשיו? למה לא עשיתם? ככה היה צריך להיות. כמה משפחות משתמשות בקרב העולים החדשים?

שבוע להחלטת הממשלה פרסמנו בידיעות אחרונות, במעריב ובעתון באמהרית לגבי החלטת הממשלה והעקרונות שלה והכוונה גם לאתר האינטרנט. זה נכון שהאינטרנט הוא לא כל כך נגיש לאוכלוסייה הזאת. פורסמה הודעה גם על ידי הסוכנות היהודית בכל מרכזי הקליטה בארץ. אני אומר ואין לי שום בעיה, נפרסם עוד פעם בעיתון באמהרית, ודאי אם יהיה שינוי לגבי השלושה חודשים הנוספים שזה נתון מאוד משמעותי לגבי האוכלוסייה הזו. ואני אומר כאן, כל עיתון כל רדיו באמהרית שירצו לראיין אותנו לתת מידע, אנחנו שם. אין לי שום בעיה בזה.

עמוס, בכמה רשומות מדובר? בכמה בתי אב?

1,800 בתי אב.

ויצאה פניה במכתב?

לא.

למה לא?

אנחנו לא יודעים איזה משפחת בית אב רוצה להזמין משפחה באתיופיה.

לא, סליחה. אם זה סך הכל 1,800 בית אב.

לא, 1,800 בתי בפוטנציאל.

באתיופיה.

בישראל.

אבל אין לכם את ההתאמה.

אין לי קשר בין הבן דודה לבין המשפחה באתיופיה. משפחה בירוחם שהבן דודה או הסבא שלה נמצא באתיופיה, אין לי שום מידע לגבי הקשר המשפחתי הזה.

רגע, רגע. עמוס, בוא ננסה לצמצם את בעיה. קודם כל מה שאתם צריכים לעשות זה את הנתונים. קודם כל לנטרל את אלה כבר שהגישו בקשות. שתיים, ללכת על אלו שכבר הגישו גם אחרי החלטת הממשלה. ואז אתה מגיע עוד פעם לנטו של איקס משפחות שאתה חייב לעבוד מולם. אני חושב שהדרך הטובה ביותר זה שלוש אפשרויות פעולה בעייני.


אחד, מוקדי הקליטה של משרד הקליטה. מוקדי הקליטה יכולים לאבחן בעיקר האוכלוסייה הזאת המבוקשת, באיזה ריכוזים היא נמצאת כרגע, שיש להם משפחות.


סתם אני אתן דוגמא. אם אתה היום תלך לעפולה למשל, עפולה זה לא רלוונטי. כי הקהילה החדשה לא נקלטה בעפולה, לכן אין, אתה לא תמצא. אתה תמצא רק משנות השמונים ואולי מקסימום עד מבצע שלמה בלבד. לכן, אלף, לפרסם במוקדי הקליטה. משרד הקליטה חייב לעזור בעניין הזה לפי דעתי.


האפשרות השנייה, זה ברגע שיש לך את המידע, לפרסם את זה ברדיו באמהרית. לא רק פעם אחת. אבל לא לשלוח מישהו שאין לו מידע מספיק. לשלוח את האנשים שיכולים לתת תשובות בצורה ברורה.


הדבר השלישי, אני הייתי כן מנסה לפרסם באמצעות הטלוויזיה. ואז שלוש אפשרויות הפרסום שלכם, ההנחיות ללשכות הקליטה שלכם. הסוכנות היהודית זה ברור, מרכזי הקליטה זה ברור. אני חושב, זה הציר הנכון, כדאי להגיע לאותן המשפחות, עם ההשלמה של הרב ולדמן, הפעילים של הקהילה. אז אתה יכול להגיע בזמן.

מולה. אולי רק משהו לגבי הרדיו. רק משפט אחד.

כן, בבקשה מר מהרט.

הרדיו במדור הרשת קליטה באמהרית, אפשר כמו כל פרסומת, לקנות שידור, תשדיר, ולהגיד את כל הנוהל ולא יודע. ולשלם, ואם אתה משלם, אני לא יודע אם המדינה רשאית אולי לקבל את זה גם בחינם. אבל זה יכול להיות כל יום, וכמה פעמים ביום.

אני רוצה אולי לשאול את עופר דהן. מה קורה היום בשטח? מה קצב העולים המתוכנן? אני ראיתי שהמטוס הבא ב-27 לפברואר.

למה? מחר.

מחר. בוא תיתן לי את הפריסה של הטיסות המתוכננות ומה קורה כרגע במחנה.

קודם כל, לגבי טיסות, השאלה הראשונה, אז אחרי המון בעיות עם אתיופיאן איירליינס , בסופו של דבר הונחתו שבוע שעבר, כמו שאמרת, שלוש מאות שלושים וחמישה עולים, שתי טיסות. טיסות שכר, דרך אגב, לא טיסות על בסיס מקום פנוי. עוד מאתיים איש יגיעו גם בטיסת שכר מחר בשש ועשרה. והפצנו אתמול תוכנית טיסות לכל השנה, לכל 2011. בדיוק בכל חודש באיזה תאריכים, כמה עולים יגיעו. לכל השנה עד סוף השנה. התוכנית הזאת נמצאת כרגע בתהליכים.

מהם המספרים של 2011? כמה עולים הולכים הגיע ב-2011?

ב-2011 יגעו 2,700 עולים בסך הכל, כי זה כולל גם את ה-335 עולים שעלו בתחילת השבוע שעבר.

מבחינת מיטות פנויות במרכזי הקליטה.

במרכזי הקליטה יש כרגע קצת פחות מ- 2,500 מיטות פנויות. אבל יש את פה את מרכז הקליטה, יכולה לתת לכם את המספרים היותר מדויקים. קצת פחות מ-2,500 מיטות פנויות. זה לגבי 2011.

עכשיו מה מצב בגונדר, מה קורה שם?

מבחינתנו, מבחינת הסוכנות היהודית, עשינו למעשה את כל ההכנות לקבלת האחריות. צריך לזכור שקבלת האחריות על פי מה שהוגדר לנו זה ב-15 למרץ. כשבפועל בגלל החגים וכולה, דיברנו שאנחנו מבקשים שזה יהיה בראשון לאפריל, זה יותר נכון לעשות את זה בראשון לאפריל. לא רק בגלל החגים, סליחה, בגלל הנושא הכספי. התשלומים לעובדים, באמצע החודש בעייתי להעביר תשלומים. ובראשון באפריל בעצם אנחנו מקבלים אחריות. עשינו למעשה את כל ההכנות בהיבט של מיפוי עובדים של נקוג', מיפוי מתקנים של נקוג', ומה המשמעויות התקציביות שלנו על הסיפור הזה. משמעויות של בטחון על העניין הזה. קיבלנו את כל האישורים הביטחוניים בהיבט של הביטחון של הסוכנות היהודית, מאחר ואנחנו שולחים לשם שליח קבוע, נבחר שליח קבוע.

ביום ראשון הקרוב, השליח הקבוע שלנו יורד יחד איתי לאתיופיה, לגונדר, ונקבל שם אחריות על משרדי העלייה שלנו בגונדר ובאדיס. ולמעשה נמצא בקשר עם נקוג' עד העברת המפתח.


מבחינת העברת המפתח, אנחנו ביקשנו לפעול, להרחיב את הפעילות שלנו היום. אנחנו פועלים היום באתיופיה תחת משרד החוץ. בקשנו להרחיב את הפעילות, את הסמכות הזאת, להרחיב את זה גם בכל המקומות האחרים. הבקשה הוגשה לפני השביתה במשרד החוץ ואתמול השביתה הסתיימה. אתמול כבר הייתה לנו התכתבות בנושא הזה. ואני מקווה שביום ראשון, שאנחנו יורדים לאתיופיה, כבר נקבל את האישור לפעול תחת משרד החוץ.

זאת אומרת אתם לא חושבים שאתם תפעלו באמצעות---

לא.

זו החלטה חכמה.

זו החלטה שיש לה שיקולים אחרים.

אני רק אומר שזו החלטה נכונה.

כרגע, כמו שאמרתי, גמרנו למעשה את כל ההכנות. אנחנו למעשה מוכנים. אנחנו מנצלים את הזמן הזה עד קבלת האחריות להביא כמה שיותר עולים אל פי התוכנית שנקבעה. אני מנסה להביא, הבאנו, כמו שאמרתי, לפני שבועיים. השבוע נביא עוד מאתיים. אני מקווה שבעוד שבוע עוד מאתיים.

הקטע של המזון, של הצפייה במזון.

זה החלטה של נקוג', הם למעשה מפעילים כרגע את מרכז ההזנה.

מה התוכניות שלכם? אתם ממשכים?

על פי ההסכם שיש עם נקוג' אנחנו מתכוונים להמשיך בדיוק את אותו הדבר. ביום שאנחנו מקבלים---

מה זאת אומרת? אתם יכולים לשדרג. מה זאת אומרת?

הם לא יכולים לסגור.

לא, רגע.

אנחנו לא סוגרים. לא אמרו שיכולים לשדרג, ההסכם לא אומר שדרוג הוא מדבר על לא לסגור פעילות.

מולה שואל לגבי המזון שניתן, אם יש כוונה כן לתת מזון למבוגרים או להשאיר את המצב כמו שהוא?

אנחנו מתכוונים להשאיר אותו כמו שהוא. שנרחיב את זה גם למבוגרים זה עניין תקציבי כמובן.


בעניין התקציב, גם חשוב לציין, גם את זה, לאחר מיפוי של כל הפעולות וכל הצרכים של הקהילה כרגע במקום, בנינו איזשהו תקציב שהועבר כמובן לממונים של המקום.

מה סוג הפעילויות שאתם מתכוונים לעשות? אתה יכול להגיד לנו?

אנחנו אדוני היושב ראש, בקשנו לקיים דיון מיוחד. אני חוזרת ומבקש שיתקיים דיון מיוחד לגבי הפעילות של הסוכנות באתיופיה. איזה סוג של פעילות הם מתכוונים לעשות? ובתחום החינוך, תעסוקה.

אנחנו יכולים לארגן סיור. חבר הכנסת מיכאלי יצטרף אלינו. הוא כבר היה בסיור בגונדר. אפשר לארגן עוד סיור.

סיורים אין לי שום בעיה.

פעם הבאה אני יבוא אתכם, מולה, אני לא ישלח אתכם לבד.

אני מבקש שיתקיים דיון. יש לי שאלות נוקבות אליכם, לסוכנות. אני לא חושב, סליחה על הבוטות שלי, אי אפשר לבוא ולהגיד יש עכשיו עוד עלייה מאתיופיה, לפרסם פרסומות בניו יורק, לקחת תורמים, וכן לעשות סיורים, ולבוא ולהגיד אנחנו מה שאנחנו עושים רק את הדבר הקטן, מה שנקוג' עושה.

זה לא מה שנאמר פה.

חבר הכנסת מולה, העלית נקודה אחת, נקודתית על המזון. ונתנה תשובה. טובה, לא טובה. יש עוד דברים שאנחנו יכולים לבוא ולהצביע על בעיות מסוימות.

שאלת לגבי המזון ועניתי לגבי המזון. לגבי פעילות חינוך, אנחנו מקבלים אחריות על בית הספר, אנחנו מכניסים שם פעילות חינוך ענפה מאוד. כולל מורים בישראל, כולל מתנדבים מדריכים בישראל, שליחים צעירים מישראל. כולל מערך שלם בשיתוף עם הרב ולדמן שנכנס לתוך בית הספר.

אותו דבר אנחנו עושים במרכז הקהילתי, מרכז ההזנה שאנחנו מקבלים עליו אחריות. כל הפעילויות האלה לא קיימות היום שם בכלל. אנחנו מכניסים שם בתוך מרכז הקהילתי פעילויות של הדרכה. אנחנו מכניסים חדר מחשבים שיהיה להם ללימוד עברית וללימוד מורשת ישראל. וללימוד חלקים ממודל המוכנות, מודל שבנינו במיוחד עבור העולים שמגיעים למרכזי הקליטה. אנחנו עושים אותם כבר באתיופיה ישר. וזה הרבה יותר רחב בעשרות מונים.

אני אשמח אם תתקיים כזאת ישיבה שנפרט לכם את כל הפעילויות המתוכננות. מדובר שם בהשקעות ענק שהם שמים בבית הספר ובמרכז הקהילתי.

מה עם הג'וינט?

הג'וינט מטפל בנושא הבריאות.

אני יודע. אבל השאלה היא האם אתם מתואמים עם הג'וינט, שהם אכן ממשיכים. כי הרי הם יצאו תקופה מסוימת. השאלה היא האם אתם כרגע, בגלל שאתם לוקחים אחריות, ולא נקוג' נמצאים בתמונה, אם אתם מתואמים עם ג'וינט בכל ההמשכיות שלהם. כי הם מסוגים מחר שוב לקום ולעזוב.

מה שאנחנו עושים, המהלך שאנחנו מנסים לבנות כרגע, ביום שני הקרוב למעשה, זה אנחנו לוקחים נציג של משרד הבריאות, מר יעקוב נקב, איתנו לאתיופיה. ואנחנו מתכוונים להעביר את הטיפול בעולים שנעשה היום באדיס לגונדר, שהמטרה היא כמובן לשתף פעולה עם הג'וינט במקום. היה מגע, היו מגעים, ועדיין יש מגעים עם דוקטור יקרוץ בגונדר, אנחנו נפגשים איתו ביום שלישי הבא. במידה שג'וינט ימשיך את הפעילות שלהם. במידה והם לא ימשיכו יש לנו את נציגות משרד הבריאות, את כל הנציגות של משרד הבריאות, מאדיס אנחנו מעבירים לגונדר.

תודה. חנוך, משרד הקליטה, נתונים לא העברת למרכז מחקר ומידע. אבל יש לכם משהו לחדש לנו?

קודם כל שלום לכולם. אם כבר הזכרת את המרכז למידע, אני מבקש שמרכז המידע לא יפתיע אותנו בבקשות מהיום למחר. אנחנו נשמח להעביר כל נתון אפשרי, אנחנו עושים את זה במשך שנים. אין שום בעיה מצד המשרד להעביר נתונים.

שנייה רגע, אני רק מבקש פלורה מתי?

סליחה, אבל אני לא סיימתי את המשפט.היושב ראש תן לי לסיים את המשפט.

חנוך, אתה מאשים פה את המרכז מחקר ומידע שפנו אליכם במועד מאוחר, ואני רוצה לברר אם נכון הדבר.

לא סיימתי את המשפט. ברשותך. חבל שנכנס לזה אבל יש לי פה מכתב של מרכז המידע שיצא שלשום, ב-23 לחודש, לא בנושא הדיון הזה, בנושאים אחרים. ומבקשים התייחסות עד היום.

אבל הדיון של היום?

לא.

אז זה לא קשור כרגע. על הדיון של היום לא העברתם מידע. השאלה היא אם פנו לפני שבוע, לפני חודשיים, לפני יומיים?

הדיון של היום, לפי ההודעה שקיבלנו, הוא אמור היה להיות בפברואר. כך כתוב במכתב של מרכז המידע והוועדה. והיינו מעבירים את הכל בזמן. ולכן, כדי לסיים את הפרק הזה מבחינתו, כל מידע, כל נתון שהוועדה תרצה תקבלו את זה בזמן. אני רק מבקש שההתרעות תהיינה קצת יותר מסודרות.

אתם גם עושים את זה, אתם לא מסתירים שום דבר עד היום.

עכשיו לעצם, ברשותכם, לעצם הדברים שעלו כאן. קודם כל אני רוצה להזכיר לכולנו..

רגע חנוך, אבל מתי הפנייה לגבי הוועדה הזו ממרכז המידע, מתי התקבלה הבקשה?

תכף פלורה תענה על זה. רוצה לענות פלורה, על היום? רק על היום.

על היום? הפנייה באמת בהתחלה דובר על כך שהדיון יתקיים באמת במועד מאוחר יותר.

בפברואר.

נכון, לכן הפנייה יצאה אז. אבל לפני כיומיים לפחות התקשרתי למשרדך ועדכנתי את המשרד בכך שהפנייה---

אנחנו תוך יומיים קשה לנו להתארגן במסמך רציני ומקיף, כפי שהוועדה ראויה. פלורה, חבל על הוויכוח. הרי את מקבלת מידע בצורה שוטפת ואין שום בעיה, אני מבקש שזה יקרה בהתראות יותר סבירות.

אתה צודק במקרה הזה. אבל במקרה הזה ההתראה פשוט הגיעה כעשרה ימים לפני הדיון, וגם הדיון הוקדם ככה שאנחנו לא יכולים---

הוקדם, אבל אנחנו לא יודעים שהדיון הוקדם מראש.

לכן אני אומרת, התקשרתי לפני יומיים לעדכן.

עכשיו לעצם העניין. אני רק לא רוצה שייווצר הרושם שיש בעיה בהעברת מידע. אין בעיה וכל נתון שהוועדה תבקש, תקבלו.


לגבי הדברים שנאמרו כאן. אני רוצה להזכיר לכולנו שעליית בני הפלשמורה היא לא התחילה עכשיו. למעשה ב-2010 וב-2009 נמשכה כסדרה. מנקודת המבט של ההגעה אנחנו מסיימים את 2010, או סיימנו את 2010, בסדר גודל של כ-1,800 נפש. זאת אומרת, אני רוצה שגם לפרוטוקול וגם לידיעת כל הנוכחים כאן, זה לא שמתחילים מאפס. העלייה נמשכת, והיא תגדל, אנחנו מקווים ב-2011 בצורה כפי שהמספרים נמסרו כאן. אז זה לטובת הפרוטוקול ולטובת האנשים שהתכנסו כאן.


נקודה נוספת. כרגע באמת יש מיטות ריקות, מלאי של מיטות ריקות במרכזי הקליטה. הוא קצת פחות מ-2,500, כפי שאמר פה עופר, אבל אנחנו מודאגים. כי מטבע הדברים, אם נעמוד בקצב של מאתיים, ואני מקווה שנעמוד בו, בחודש זה הולך ומתמלא, הולך ומתמלא. והמפתח לסירקולציה שאנחנו רוצים, הרי זה מיטה חמה - אנשים יוצאים נכנסים, זה המענקים שהוזכרו כאן. ובאמת, ככה אנחנו מעריכים, שהמענקים חייבים להשתנות, לגדול, כדי לאפשר את התנועה הזאת של יציאה. אני רוצה לחבור לדברים שאמרה רבקה, שתיארה באופן נכון, ורותי---

בכמה אחוז אתם ממליצים להגדיל את המענק?

יש כרגע משא ומתן. אני לא רוצה להיכנס כרגע לפרטי המשא ומתן. אגף האכלוס שלנמו יושב עם אנשי אגף התקציבים ובודקים כל מיני חלופות. אז חבל כרגע להיכנס למספרים. אבל יש לוועדת 'חיים-שני' יש שתי ועדות משנה, או שלוש נדמה לי, אני כבר לא זוכר שתיים, נכון? ואחת מהן באמת עוסקת גם בעניין המענקים. מבחינתנו זה קריטי, ואנחנו מקווים שאכן תהיינה תוצאות טובות שיאפשרו את היציאה ממרכזי הקליטה.

חנוך, זאת אומרת, מה שאתה אומר עכשיו, אפשר לבוא ולהגיד שזה אפס רכישות היום?

אני לא מעודכן.

רגע, שנייה. או שהאם יש טיפין טיפין של רכישות?

מולה, יוצאי העדה חיים בקרבנו. הם יודעים שיש ועדה.

לא. מה שאי יודע עד החלטת הממשלה, היו כן כאלה רכישות.

אני יכול לענות לך, שוב, לא במספרים. הקצב לא משביע רצון. הוא נמוך. ולכן אנחנו מטפלים בנושא הגדלת המענק.

מאה אחוז.

דבר נוסף שנאמר כאן, אנחנו כמובן, אפרופו ההצעה שלך, נאפשר למשרד הפנים, אם תרצו עמוס, לפרסם במוקדי הקליטה את עניין המהלך החדש הזה. ואין שום בעיה מבחינתנו לתת כתף ולעשות את זה. תעבירו את החומר, אנחנו נדאג שהוא יופץ.

חוץ מנושא המענק, איזה עוד דברים אתם?

זה המפתח. אני הזכרתי בישיבה קודמת שיש גם חוסרים תקציביים, כאלה ואחרים. אני מניח שגם המשרדים האחרים ידברו על זה. אבל את כל זה בתהליך של בדיקה ובסופו של דבר ועדת מנכ"ל משרד האוצר נועדה בדיוק לדברים האלה. ואני מקווה שאכן נמצא שם תשובות טובות. כרגע התהליך נמשך כסדרו, אין שום בעיה. שמענו פה עדות. אבל לא צריכים עדויות. זה קורה, אנשים מגיעים, נקלטים. להערכתנו אנחנו עושים את זה בכלל לא רע.

תודה. משרדי הממשלה רוצים להתייחס? מלבד לומר שהצוות עובד. כי את זה אנחנו שומעים. אבל אנחנו רוצים לראות את התוצאות. יש לכם התייחסויות לגבי דברים שלא נבדקים כרגע, שבעיתיים?

אני חושב שיש נקודה שחשוב להתייחס אליה.

רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

לי קוראים עורך דין יצחק דסה, אני מנכ"ל עמותת טבקה.

בעבר היינו עדים למשפחות חד הוריות שמגיעות לארץ, כאשר אחד מבני הזוג הוא לא זכאי לעלות לארץ. וכדי לעבור את התהליך של השבה ליהדות והגיור, נדרשת הסכמה של ההורה השני, שנשאר באתיופיה. וזה יצר מערכת עגומה של, לפעמים אפילו מסכת של סחטנות של ההורה שנשאר באתיופיה, כדי לקבל ההסכמה שלו לחתום על המסמכים האלה. במרבית המקדים..

אתה מדבר על נושא הגיור.

נושא הגיור. הרי ברגע שלמשפחה לחד הורית יש ילד והוא אמור עבור גיור יחד עם ההורים, הוא חייב את ההסכמה של ההורה השני. אם ההורה השני נשאר באתיופיה, הסיכוי גם להשיג אותו וגם לקבל את ההסכמה שלו היא בעייתית. והשאלה שלי כרגע האם הסוכנות וגם משרד הפנים יכולים לפחות, כבר עכשיו בשלב של ההכנה, לזהות גם את המשפחות החד הוריות ולדאוג לכך שההורה השני יחתום להורה שמגיע עם הילדים לארץ את הסכמתו כבר מראש. שהילד יוכל לעבוד תהליך של גיור.כי אחרת המשפחות החד הוריות האלה יצטרכו ללכת ולפנות לבית משפט. כל משפחה בפני עצמה. אלף, זה מעכב גם את תהליך הפינוי שלהם במרכזי הקליטה. בית, גם אלה שעוברים תהליך של מעבר לדיור קבע, עדיין לא יכולים לקבל את הזכויות שמגיעות להם, כי אין להם את ההשלמה של תעודת הגיור. והוא קריטי. ואפשר לפתור את זה על ידי שכך שבעצם הסוכנות ומשרד הפנים ידאגו לכך שיהיו חתימות.

למה שבן הזוג יסכים שם? למה שהוא יסכים בכלל?

הסיכוי שהוא יסכים שם, הוא יותר גבוה מאשר נתחיל לחפש אותו.

אני מבין. אבל השאלה היא אם יש מאבק בין שני בני הזוג ואחד רוצה והשני לא רוצה?

למה מאבק? יש שם גירושים גם סבירים.

זה מקל. אין לכם בעיה עם זה, נכון?

הערה מאוד נכונה, אנחנו ניקח את זה.

רגע רק אני מציע, שכדאי להשלים---

איך זה מבחינת שלטונות אתיופיה?

אין לזה שום בעיה, לפי דעתי. האתיופים לא מתערבים.

אבל אני כן חושב במקרה שבו בן הזוג מסרב, שיהיה מסמך שבו הבן זוג הוזמן וסרב, אז למשפחה שבארץ יהיה לה קל מאוד בבית המשפט בארץ, שהייתה בקשה כזאת והבן זוג סרב.

לא בטוח.

מה לא?

תודה. אני חושב שהנושא פשוט, ברור ויש נכונות לסייע בו. בקצרה, בבקשה, אברהם נגוסה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מברך על ההתכנסות, זה מאוד חשוב לעקוב אחרי זה. אני גם מאוד שמח שהדיון שאנחנו היום דנים זה לא כמו מה שאנחנו היינו דנים בעבר. וגם יותר מזה, יש לנו עולים, נציגים שעולים שהגיעו ומשתתפים. ולכן, אני מאוד מברך על כל האנשים שפועלים לעשות את הדברים האלה. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, צריך לעשות עוד מאמצים. אמרנו, זה שבמשרד הפנים אנחנו ראינו מצד אחד התקדמות בעניין הבדיקות שם, והוצאתם של העובדים בזמן. ומצד שני אנחנו גם רואים חולשה במשרד הפנים, שלמרות שיש ניסיון בעבר של יציאת פרסומים לתושבים, זה לא נעשה בצורה נכונה, כי אנחנו יודעים שגם מפרסמים את זה בעיתון באמהרית, אנחנו יודעים כמה אחוז מהעולים יודעים לקרוא ולכתוב. הכי טוב שכמו שחבר כנסת שלמה מולה אמר, הרדיו באמהרית והטלוויזיה באמהרית זה כלי מרכזי וחשוב לעשות את זה. אני שמח שיש הסכמה לעשות את זה, וזה חושב לעשות את זה.


הדבר השני, ההיערכות של הסוכנות היהודית. כי מי שעוקב מקרוב, ההיערכות היא בכוון הנכון. צריך לתת דחיפה, ולא צריך גם, אני לדעתי, לחכות עד הראשון לאפריל. צריך לקבל את האחריות כמה שיותר מוקדם כדי שהאנשים יקבלו סיוע טוב. כי אנחנו מצפים, גם הציבור מצפה, הסיוע שהסוכנות תיתן היא יותר טובה וגדולה מאשר הנקוג' נותנת. כי סוכנות זה סוכנות, ארגון גדול, זה לא אנחנו.


הדבר השלישי מאוד חשוב, הסדרת טיסות לטווח הארוך, זה חשוב מאוד. כרגע הפתרון הוא לתווך קצר, למיטב דעתי. זה שענה קדימה צריך לחתום כל שנה. המפתח זה הגדלת מענקים.

תודה.

לאחת עשרה, נכון, יש מקום. אבל בשתיים עשרה, אם אלו לא יצאו לא יהיו לנו עולים.

אנחנו לא נרפה מהעניין הזה.

תודה.

היו"ר, אחת הסוגיות שעלו בביקור שלנו, שלי ושל שלמה בזמנו שם, הנושא של האבטחה לפקידים שמצאים שם. נפתרה הסוגיה הזאת? יש מי שדואג להם?

נפתרה.

אני רוצה, משרד הרווחה מוטי וינטר, סמנכ"ל בכיר אגף שירותים חברתיים אישיים.

אנחנו נערכנו והכנו תקציב בתיאום עם משרד האוצר, אהוד פראוור. ומבחינתנו, נכונים לקליטה בתנאי שיהיה לנו תקציב. אנחנו בחנו כמה אופציות לתקציב, בכל מיני תנאים, ואנחנו יודעי מה אנחנו רוצים. העברנו לכם גם, פלורה, את העבודה. ואני רק רוצה שתדע שאנחנו מוכנים. גם העברנו אותה. היום נראה לי, פרסמתם בעיתון שאנחנו לא. לא העברנו לכם חומר, אבל אנחנו העברנו לכם חומר והכל מוכן. זאת אומרת מבחינתנו.

איך התקשורת יודעת כבר על הדו"ח הזה לפני שהייתה הוועדה?

דיברו על זה כל הבוקר בתקשורת.

אני רוצה לומר, אנחנו, שומעים על העבודה של הוועדה הרבה. אבל אנחנו רוצים לקבל תשובות, לגבי כמה המענק הולך לגדול? כמה המשרד שלכם הולך לקבל? אנחנו נמתין את השבועיים האלו. אבל אנחנו לא נמתין יותר מזה.


חבר הכנסת מולה, בקצרה. דיברת הרבה, ניתן לך עוד שתי דקות.

אני דיברתי הרבה? חשבתי פחות. אדוני היושב ראש, קודם כל תודה רבה על הדיון. אני בראשית הדברים שלי אני רוצה דווקא לשבח את משרד הפנים. בניגוד לפעמים הקודמות אני חושב שאם יש משרד שבאמת התעשת ועושה את העבודה שלו כמו שצריך, משרד הפנים. גם לחזק את השליחים שנמצאים באתיופיה, ארבע שליחים, שעזבו את המשפחות שלהם, עושים את העבודה. אני חושב שצריך להגיד את זה ביושר והגינות. וכל הכבוד על כך.


אני גם חושב שהשאלה או הבקשה לשלולה חודשים הנוספים, זה דבר הגיוני בעייני. וצריך להפנות את זה למזכירות ההמשלה. אני מציע שזה כן יהיה, ולאפשר להם לעשות את העבודה. אני מניח שאתם תשלימו את הבקשות של המשפחות במטווה שאנחנו הצענו. זה דבר אחד.


דבר שני, לגבי אתיופיאן איירליינס . תראו, אני הייתי, אמנם זה לא מאחורי הקלעים, נפגשתי עם גיורא רום פעמיים. והויכוח הזה, זה שאתם הסוכנות, ניסתה להביא את העולים דרך טורקיה, זה איוולת שהייתה.

חבר הכנסת מולה, סליחה, אבל הנושא נפתר. למה לחפור?

שנייה, רגע. אני רוצה להסב את תשומת ליבנו איך העניין צריך שיעשה נכון. גם לפעמים הבאות. וכל מה שאפשר היה לעשות, היה צריך להאריך את החוזה בין הסוכנות אתיופיאן איירליינס. מה שהיה בשנים הקודמות. ולכן, העיכוב הוא לא היה אמור להיות עיכוב כמו שנעשה. לכן הטיסה הרביעית שנתנה היא אך ורק בנושא עלייה בלבד. כולל היום בבוקר, אני דיברתי עם מנהל הטיסות, חברת התעופה האתיופית, אסרט. הוא הודיע לי, הטיסה הרביעית התאפשרה ומבחינתם הנושא הזה סגור. אבל, אני מציע שתהיו ערניים. אני אומר לכם, אם לא תביאו את העולים באמצעות אתיופיאן איירליינס, הם בקלות יכולים לבוא ולהודיע למשרד הפנים האתיופי: אל תתנו לאסה פאסה. אני מציע להיות מאוד זהירים.


הדבר הנוסף, שאני חושב שתהליך לקיחת של הסוכנות באתיופיה זה חשוב. זה שבחרתם מנהל, זה מצוין. זה שאתם מתכוונים להיכנס, גם בסדר גמור. אבל אני מבקש, שהעולים האלה בסופו של דבר יהיו אזרחי מדינת ישראל. אני אומר, העולים האלה באים להיות אזרחי מדינת ישראל רובם. רובם כמעט ככולם. ולכן אני מציע שנביא אותם בשנתיים האלה שבעים, לא רעבים. אני חושב, אם אתם מתכוונים לעשות פעולות של לימודי עברית, הכנה לגיור או מורשת. לא רוצה גיור, אבל הכנה לכן הלאה. לא יכול להיות שהמשפחות לא יקבלו סיוע בשכר דירה. לא יכול להיות שהמשפחות לא יקבלו סיוע. תראו, עד אוגוסט, אני מניח אוגוסט-ספטמבר, אתם תקבלו רשימה שמית של כל המשפחות שאמורות לעלות לארץ בשנתיים הבאות. אם כך, למה לא לתת להם עוד מאה ביר, מאתיים ביר, למשפחה בחודש? אני מציע להיערך בעניין הזה בצורה קצת יותר, שיש בה חמלה.

נדיבות.

נדיבות, כן. באמת, כי אני אומר לכם. מי שם מסתובב? אדוני היושב ראש, כשאתה תיסע לאתיופיה אתה תראה באמת את תנאי החיים.

מה שאתה אומר בעצם, מולה, להמתין עד שיהיה רשימה מסודרת?

לא. תראה, בסופו של דבר הרי, גם ההיערכות של הסוכנות, נניח, כל השליחים שילכו וכן הלאה. אני מניח הלימודים יתחילו פורמלית בספטמבר, לא יהיה לפני. מי שיהיה לפני, אז מה שאני אומר, ברגע שיענו מהמשפחות שאנחנו בוודאות יודעים שהם עומדים לעלות לארץ, צריך לתת להם סיוע הומניטרי חומרי קצת יותר. מה שנקוג' לא נתן. נקוג' לא נתן כי האמצעים שלו היו מאוד דלים.


עכשיו משפט אחרון, בזה אני אסיים אדוני היושב ראש. אנחנו באמת, אני יודע שאני יפתיע הרבה מאוד אנשים אולי, אבל בכל זאת. אני מבקש, אפילו דורש, שכחלק מסיום הפרשה הזאת של העלייה הזאת, כל אחד מאתנו, נפסיק להשתמש, גם לכתוב, במושג "פלשמורה". זה מעליב את האנשים. באמת, אני אומר לכם, זה מעליב את העולים. ואני זוכר כשאנחנו הגענו לכאן לארץ, והשתמשו במושג "פלאשה", ונאמר מה שנאמר, ביודעין לא ביודעין. זה לא משנה. הדבר הזה, ברגע שכל עם ישראל הפסיק להשתמש בו. אני אומר כזה דבר, אם זה מעליב את העולים עצמם, למה להשתמש בזה? לא נחפש עכשיו צדק היסטורי. מה כן, מה נאמר, מה לא נאמר. זה לא משנה. עכשיו, למה זה חשוב? זה חשוב לחיבור הפנימי פה בישראל. ולכן אני מבקש שבאמת הדבר הזה, את השימוש.

נתחיל את זה פה בוועדה. בבקשה חבר הכנסת מיכאלי.

אדוני היושב ראש, אני יודע שאנחנו חרגנו כבר מהזמן. ראשית כל אני מברך אותך על היוזמה שאתה מתמיד באמת בישיבות העדכון האלה. אני בטוח שאם לא נתמיד בזאת חודשיים שלוש, נתחיל לשמוע אין כסף. ואם אני רואה שעד עכשיו לא הגישו בקשות לתקציבים נוספים, אני מבין שהמצב הוא טוב מאוד וכל משרדי הממשלה לא זקוקים לכסף. אז זה אחד הדברים.


שתיים, אני מקווה שעד אפריל, אני מבין העברת המפתחות זה באפריל? אני מציע לכם, כסוכנות, גם באמת לקחת את הניסיון, הנה הרב ולדמן נמצא אתכם, אני שמח, לקחת את הניסיון של כשלים שהיו במשך שנים אחרונות גם עם האוכלוסייה שנמצאת שם. אנחנו באנו לשטח, שומעים תלונות בכל תחום כמעט. למה? כי אנשים בתנאים קשים שם. ולהיערך לזה שבאמת השהות שלהם שתהייה שם לצערנו, לפחות עוד שנתיים. לא יודע, שלוש. שהשהות שלהם תהיה אנושית ככל האפשר. כי התנאים שם הם בלתי אנושיים. צריך לבדוק מה ניתן לעשות שם.

תודה. אחרון הדוברים, בקצרה, הרב יוסף הדנה, בבקשה.

בנושא של ההכנה לגיור, הרב הראשי, הרב שלמה אמר בנושא שהוא מאוד מאוד עוקב אחרי כל הנעשה ומתעניין. והוא כנס את הגורמים גם על הגיור, גם על אנשים שעובדים בשטח, והוא כנס את כולם והוא הנחה מה לעשות. בעזרת השם, בקרוב תצא תוכנית מסודרת איך לפעול כבר בגונדר. וגם השר לשירותי דת גם כן עוקב אחרי הכל. בעזרת השם, כולם מוכנים לעשות כל מה שניתן בנושא הזה.

תודה רבה. ברשותכם אסכם את הישבה. ועדת עלייה, קליטה ותפוצות מברכת על קליטתם של העולים יוצאי אתיופיה. הוועדה מודה לכל המשרדים והגופים העוסקים בדבר.

הוועדה התרשמה שהצוות הבין משרדי לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו בממשלה. הוועדה תקיים ישיבת המשך תוך 14 יום. הישיבה תתואם עם מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. בישיבה יוצגו המסקנות הסופיות של עבודת הצוות הבין משרדי.

הוועדה ממליצה למזכירות הממשלה להוסיף שלושה חודשים על מנת למצות את כלל הפניות של הבקשות מישראל.

הוועדה קוראת לסוכנות היהודית לשקול לשפר את התנאים של העולים הממתינים בגונדר.

הוועדה מודה לכל העושים במלאכה.

אדוני היושב ראש אפשר לבקש תוספת? אנחנו מבקשים לקיים דיון עם הסוכנות לגבי התוכניות באתיופיה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15
PAGE
24