הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
23
ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האשה, למאבק בסחר בנשים

26.1.11


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האשה, למאבק בסחר בנשים

יום רביעי, כ"א שבט התשע"א (26 בינואר 2011), שעה 09:30

הצגת פעילות הרשות לקידום מעמד האשה בנושא סחר בנשים בשנים 2009-2010

חברי הוועדה פליאל-טרוסמן: אורית זוארץ – היו"ר

דב חנין

ורד סויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה

עו"ד הימת יונס, מרכזת תחום מיעוטים, הרשות לקידום מעמד האשה
רותי הורניק, מרכז בכיר קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האשה

חנה אהרון, מתמחה, הרשות לקידום מעמד האשה

עו"ד יסמין צלינה קונפינו, עוזרת המתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זוהר, עו"ד באגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

עו"ד עידו אציל, המחלקה המשפטית, משרד ראש הממשלה

שירלי הרמולין, המחלקה המשפטית, משרד ראש הממשלה

עו"ד אורלי שמואל, לשכה משפטית, משרד הפנים

מיכל יוספוף, רשות אוכלוסין, הגירה ומעברי גבול, משרד הפנים

יעל גור, מרפאת לווינסקי, עו"ס, משרד הבריאות

מרים שכטר, ממונה על קידום מעמד האשה, משרד החינוך

עדה פליאל-טרוסמן, ס. מנהלת שירות לטיפול בנערות וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעל בוקאי, מפקחת מחוזית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ס סאיד תלי, מפקח ארצי לטיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רפ"ק ליאור שלו, קצין חקירות ארצי – משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אורית חיימי, ר' חוליית פשעים חמורים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד קרן בר-יהודה, נציגת לשכת עורכי הדין

עידית הראל שמש, דוברת מכון תודעה – חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל

מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

עדי לניר, סטודנטית תואר שני לעבודה סוציאלית ועושה תזה על ועדת המשנה לסחר בנשים

אריאלה אהרן

הדס צנוירט

הצגת פעילות הרשות לקידום מעמד האשה בנושא סחר בנשים בשנים 2009-2010

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר היום הצגת הפעילות של הרשות לקידום מעמד האשה. נמצאת אתנו הגברת ורד סויד, ראש הרשות לקידום מעמד האשה. ורד מכהנת במשרד ראש הממשלה כבר מספר שנים, וזה, כנראה, בזכות היכולות שלך לעשות הפרדה בין החלקים הפוליטיים לפרופסיונליים וההתמקדות שלך בציר הפרופסיונאלי. ורד היתה יועצת ראש הממשלה לנושאים שקשורים לרווחה, כיהנה לצדו של אריק שרון, ולאחר מכן כיהנה לצד אהוד אולמרט, וכעת לצד ביבי נתניהו. זה רק מחזק אצלי את התחושה, שנשים צריכות לנהל את העניינים, ואז תהיה יציבות שלטונית. אני מברכת אותך על כניסתך לתפקיד לפני עשרה חודשים.


כמה מילים על הרשות שהוקמה ב-98': היוזם שהקים את הרשות הוא ראש הממשלה דהיום, בנימין נתניהו, ועל אף הביקורת שיש לי עליו בתחומים אחרים, בתחום הזה אני תמיד מברכת.

אמונה אלון היתה יוזמת החוק.

זו מין סגירת מעגל, שראש הממשלה שהקים, הוא גם היום עומד בראש הממשלה, ואנחנו בוחנות לאורך כל הדרך את ההתנהלות של הרשות ואת המדיניות של ראש הממשלה בנושאים שקשורים לקידום מעמד האשה.

שינוי נוסף שהתחולל עכשיו זה המינוי של סגנית שר לענייני נשים וצעירים. לא די בכך, ואנחנו סבורות שיש למנות שרה לענייני נשים, כמו ברשות הפלסטינית, למשל – הייתי שם אתמול, ביריחו, ויש שרה לענייני נשים, ואם תהיה שרה לענייני נשים, כל הנושאים שקשורים לעולם התוכן של נשים בישראל, לרבות סחר וזנות, יוכלו לקבל מענה וטיפול רחב יותר עם תקצוב משמעותי. יש כיום תקצוב ויש פעולות, אבל השאיפה שלנו, להרחיב את זה.

אני מעבירה את זכות הדיבור אליך, ורד, בבקשה.

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת אורית זוארץ, שעושה לילות כימים לקידום גם הנושא הספציפי שאנחנו דנים בו היום, הרבה מאוד דברים אחרים. אני רוצה להתנצל גם על כך שסגנית השר לקידום נשים במשרד ראש הממשלה מאוד רצתה להיות אתנו בדיון, רק היא מייצגת כרגע את ישראל בוועידה כלכלית בדאבוס. אני רוצה להודות לעובדות הרשות שנמצאות אתנו כאן, לכל הצוות, לנציגים הבין-משרדיים, לכל הארגונים שפועלים בתחום הזה ולנציגי המחלקה המשפטית שלנו בראשות עו"ד שלומית ברנע, שנמצאים אתנו כאן עידו אציל ושירלי הרמולין.


בדוח הזה ניתן תמצית של הפעילות של השנתיים האחרונות בתחום הסחר בנשים והוצאת נשים ממלכודת הזנות. מרבית הדברים מוכרים לרוב המשתתפות והמשתתפים שנוטלים חלק פעיל לאורך השנים. בשנים האחרונות השתנו דפוסי הפעילות העבריינית של סחר בנשים, ובדוח האחרון, נמצאת אתנו יסמין, שפורסם ב-3.1.11, הדוח של הצוות הבין-משרדי לבחינת הפעילות בהתאם לשינויים בדפוסי הסחר בבני אדם למטרות זנות ועבירות נלוות, מהדוח עולה שב-2010 לא דווח על אף קורבן סחר שנכנסה למדינת ישראל, בעוד שבשנים קודמות יותר לאחור, הערכת המשטרה היתה על כמות משמעותית של נשים שנסחרו. גם מהדיווחים של הגורמים החוץ-ממשלתיים עולה, כי בין הנשים המנוצלות לסחר למטרות זנות, פחת המספר של נשים שיובאו לישראל ממדינות העולם.

עדיין ניתן למצוא נשים ישראליות שמנוצלות למטרות זנות, ובקטע הזה ברשות לקידום מעמד האשה אנו לא עושות את ההפרדה של ההגדרה המשפטית של סחר בנשים, של אשה שמיובאת בחו"ל לבין אשה שעוסקת בארץ בזנות, אנו מתנגדות לכל תפישה שזנות היא מבחירה; זנות הוא הליך שנכפה על נשים והוא הליך של ניצול, ואנו רואות בו סוג של סחר בבני אדם.


לפי העדויות של הגורמים העוסקים בטיפול בנשים, שעסקו בזנות ובשיקום, כמו שדיברנו, רוב הנשים שעוסקות בזנות נתונות לשליטת סרסור, שחי על הרווחים מהעיסוק בזנות, ויש לזה מאפיינים של העסקה בתנאי עבדות, וקודם כל פגיעה בכבוד האדם, עושק ועבודה בכפייה, במקרים מסוימים כליאת שווא, מניעה של טיפול רפואי, של שעות מנוחה, החזקה של קורבנות בתנאים מחפירים – הרבה פעמים אונס שנשים עוברות, תקיפה וניצול כלכלי.

פעילות הרשות בתחום זה מוקדשת להוצאת נשים ממעגל הזנות. החלק המרכזי שאנו עושות זה באמצעות הסברה והובלה של תוכניות הפעולה הבין-משרדית. התוכנית, החלק המשמעותי, עושים בה משרדי הממשלה, משרד הרווחה את חלקו, משרד הבריאות ומשרד החינוך, שעושה הסברה גם בקרב התלמידים וגם בקרב גורמי ההוראה.


בהתאם להמלצות של ועדת המנכ"לים שמטפלת בנושא סחר בבני אדם, הוקם צוות מקצועי לעיצוב מבצעי מידע לציבור בארץ ובחו"ל, והצוות גיבש המלצות והגיש אותן למנכ"ל משרד המשפטים. ההמלצות כללו הרחבה של פעילות ההסברה בקרב אנשי תקשורת, במערכת החינוך, מוסדות להשכלה גבוהה, באמצעות חומר פרסומי, כנסים, הרצאות, אתרי אינטרנט, סרטים וסרטוני פרסומת והענקת העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני אדם. העברנו את הדיסקים של סרט שהוקרן בערוץ 8 בנושא, ולאחר מכן התקיים פאנל סביב הנושא.

באתר האינטרנט של הרשות לקידום מעמד האשה מתפרסם מידע שוטף על תופעת הסחר בנשים. אנו מקבלים את הנתונים בסיוע משטרת ישראל, ומעלים אותם כל שנה לאתר. אפשר לראות שם מצד אחד את הירידה בכמות של נשים שיובאו לארץ, ומצד שני הודות לעבודה רצינית של המשטרה ושל המחוקקים, עלייה בתלונות על תחום של פרסום שירותי זנות ודברים שנלווים, והעלייה מראה שיש טיפול גדול יותר ומודעות גבוהה יותר.

השנה לראשונה הרשות לקידום מעמד האשה מממנת כל שנה בסדר גודל לפחות של 100 אלף ₪

הרצאות ליועצות לקידום מעמד האשה ברחבי הארץ ולממונות במשרדי ממשלה. השנה פעם ראשונה ביקשנו להכניס את נושא הסחר בנשים ואת נושא נשים במלכודת הזנות.

יש שיתוף פעולה עם פרויקט ההסברה של משרד המשפטים?

מאגר המרצים שלנו, הרישום שלו מתבצע – כל מאגר היום, האישור לרשום אותו מתבצע על-ידי משרד המשפטים, וקיבלנו את האישור. פרסמנו מודעות בכל העיתונים היומיים, וקראנו לנשים וגברים שמרצים בתחומים אלה להירשם. שינינו את תנאי הסף, כי פחות היה חשוב לנו שיגיעו רק מרצים מהאקדמיה; רצינו שיגיעו גם נשים שהן מנטוריות בתוכניות. לכן שינינו את הדרישה של רף השכלה אקדמאית, וביקשנו נשים שעוסקות בהרצאות בתחום הזה, בניסיון, כי היה לנו חשוב להכניס גם נשים מהשטח, נציגות ארגונים.

מנטוריות שעובדות בסלעית וב- - -

כן, זו היתה המטרה שלנו, שיוכלו להגיע ולהיכנס למאגר הזה.

הן מקבלות שכר על זה?

כן. עבור הרצאה משלמים אצלנו תעריף של נציבות שירות המדינה של הנש"מ, ומקבלים, כמובן, גם עבור ביטול זמן ועבור נסיעות. התקיימו השנה הרצאות גם אצל היועמות ברשויות המקומיות, כשהקהל מגוון – מעובדי רשויות, מנשים שפעילות באותן מועצות ובעיריות, וממונות במשרדי ממשלה ובבתי חולים שהזמינו את ההרצאות האלה. אחת מהיועצות הקדישה יום עיון לנושא בתחום, ובחודש הבא אנו מציגים את התוכנית של הרשות במכללת קריית אונו, ושוב נקרא לעשות את הפעילות הזאת. אנחנו מאוד רוצים שיעשו אותה לאורך כל השנה ולא רק בצמידות ל-2 בדצמבר או ליום האשה, כי אנו חושבים שזו פעילות שוטפת שצריכה להיות. הפידבקים שקיבלנו במשובים היו מאוד מעניינים, שדווקא ההרצאות בתחום הזה היו מאוד פורצות דרך, ויש ביקוש למעבר להרצאה, ואני מקווה שנוכל להגדיל את התקציב בשנה זו.

אני בטוחה שיש בקרב משתתפי הישיבה ונציגי המשרדים, שיוכלו לשתף פעולה ולהעשיר את ההרצאות בתחומי הידע, אם זה ממשרד המשפטים, מהסנגוריה, מהפרקליטות, אם זה משטרת ישראל, המקלטים.

בחודש הקרוב אנו אמורים לפתוח את המאגר, ונשמח אם יצטרפו אלינו מרצות, ואם תמליצו על מרצות ומרצים נוספים.

חשוב שאנשים שעוסקים בתחום הזה גם יהיו אלה שיסייעו.

יש לנו עידית הראל-שמש ממכון תודעה, את אסתר, ונשמח מאוד על כל מי שתמליצו.


את החלק של משרד החינוך תציג הגברת מרים שכטר. אנו מעבירים מהתקציב חלק למשרד החינוך באופן קבוע לצורך העלאת המודעות במערכת החינוך לנושא סחר בנשים. מרים הכינה מערך שיעור על זנות וסחר בנשים כעבדות של המאה ה-21, והוציאה חוברות על הסחר בנשים, שהכינה אותן כבר ב-2008, ומפיצה אותן. זה עומד לרשותם של אנשי חינוך גם לצורך הסברה ולימוד הנושא.

אפשר לדאוג שזה יגיע גם אלינו, לוועדה? תודה.

במסגרת יום המאבק בבני אדם ב-2 בדצמבר 2010 פרסמנו אגרת לכל הציבור, אבל הדגש היה לאנשי תקשורת – שלחנו לכל עורכי העיתונים בנוגע לניצול של נשים העוסקות בזנות, ומה הנזקים האישיים שנגרמים משירותי מין. האיגרת מפורסמת באתר הרשות, היא נמצאת גם כאן, וזה מאוד חשוב, כי הרבה פעמים יש הצגה מעוותת בכלי התקשורת של העיסוק בזנות, החל מהצגה על זה שיש מין מיתוס של סטודנטית שבוחרת לממן את הלימודים, מיתוס שהוא שקרי לחלוטין, ודרך התייחסות של החפצה. כל השנה פנינו לגורמים סביב זה, אבל ביום המאבק בעבדות הוצאנו איגרת מיוחדת.


בדצמבר 2009 הרשות קיימה פעילות הסברה באמצעות יום שידורים שנקנה בתשלום בערוץ 8, שבמסגרתו שודר הסרט "נשים למכירה", של הבמאית נילי טל. לאורך כל היום שודרו כתבות על סחר בנשים למטרות זנות. הוצגה התוכנית הממשלתית על-ידי פאנל של נשות מקצוע על הוצאת הנשים ממעגל הזנות. השידור הזה חוזר פעמים נוספות, ונשמח להפיצו, כי אנחנו חושבים שיש בו תועלת.


פנינו לאחרונה למועצת העיתונות בבקשה לקיים דיון משותף בנושא המסרים המועברים מהעיתונות אל הציבור, ומועצת העיתונות בראשות השופטת דליה דורנר נענתה לפניית הרשות, ונשמח אם את תצטרפי גם, אנחנו רוצים ממכון תודעה ונציגים שחושבים שהם רלוונטיים לעשות דיון בנושא הזה.


בנובמבר 2010 הפיצה הרשות למערכות העיתונים מכתב על חשיבות המאבק בהתייחסות משפילה כלפי נשים, שבאה לידי ביטוי בין היתר בפרסום מודעות על שירותי זנות. מהנהלת "מעריב", למשל, הגיעה תשובה מפורטת, שממנה עולה כי ב"מעריב" מודעים לחשיבות הנושא, והם עורכים מדי שבוע בדיקה אקראית של כ-10 אחוזים מהמודעות המעוררות חשד, שמאחוריה מסווה לשירותי עיסוי או דברים אחרים, אם יש הצעה לשירותי מין, והדברים נבדקים בקפידה.

מה קורה עם עיתונים אחרים? מישהו הגיב?

קיבלנו תגובות, אבל מאף אחד לא קיבלנו תגובה ברמה שיש בדיקות. חלק הגיבו, שבקרוב עומדת לעבור הצעת חוק, ושאצלם בעיתון אין. עדיין אנחנו מוצאים, ובעיקר במקומונים בכל הארץ, מודעות מאוד לא מקובלות עלינו, ואנחנו פונים, ואין הרבה שיתוף פעולה מהעיתונות המקומית לנושא.


בפברואר 2010 פנתה הרשות, וחלק מהפניות שלנו זה בעקבות הסבה של מכון תודעה, שמפנה אותנו לדברים בעקבות גילויים של הצוות, גם רותי נמצאות פה, חנה, הסטודנטית, צוות שעוקב ורואה, וביקשנו מקשת להסיר פרסום מאתר MAKO על אתרי סקס – בסוף כתבה היו קישורים לאתרי סקס ופורנו. יומיים לאחר הפנייה שלנו הודיע מנהל האתר, יובל נתן, במענה אלינו שהכתבה הוסרה, ועקבנו וראינו שזה לא חזר. אני חושבת שיש חשיבות שגורם ממשלתי פונה ודורש את הדברים האלה.

גם פנינו להנהלת YNET בעניין כתבה שראינו אותה כמעודדת זנות, ובאוגוסט 2010 פנינו למנכ"ל ערוץ קשת בנוגע לתוכנית הטלוויזיה "נדבר על זה בבית", שהציגה מספר פעמים את נושא הזנות בדרך מסולפת, שמזיקה לנושא. ביקשנו להופיע בפניהם ולהציג את זה. העורך השיב לנו מכתב מפורט, אבל התוכנית הסתיימה, ולכן לא היה מקום לעשות את המפגשים. סוכם, שאם התוכנית תעלה מחדש, יתקיים דיון בנושא.


דיברנו על כך שהרשות עוקבת אחר פרסומים ומסרים בתקשורת ובתרבות הישראלית ומגיבה במקרה הצורך. הרבה פעמים זה מתקשר לנושא של פרסום פוגע - אחד הקניונים הציג תערוכת צילומי אומנות, הציג נשים כפותות במהלך החופש הגדול בשלטי חוצות. פנינו גם לעירייה להסיר את השלטים, והשלטים הוסרו. אז גם אם לא מדובר על זנות עצמה, אבל הצורה שנשים מנוצלות כמכשיר וכחפץ.


לגבי התוכנית הבין-משרדית, מאז 2008 פועלת התוכנית הבין-משרדית להוצאת נשים ממעגל הזנות בשיתוף הרשות, משרדי הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות ומשרד החינוך. התקציב כיום מעוגן בבסיס התקציב. התוכנית הפכה לפעילות שנתית שוטפת.

זה ממש בבסיס התקציב במשרד ראש הממשלה?

כן.


בשנת 2010 נמשך יישום התוכנית, ומשרד הרווחה יפרט על הדברים שהם עשו - ההמשך של שתי דירות החירום שנותנות קורת גג זמנית לעוסקות בזנות, גם בתל-אביב פרויקט "סלעית" ובחיפה פרויקט "אופק נשי", קו חירום ארצי למתן מענה ראשוני לנערות ולנשים במעגל הזנות, שנקלעות לעתים קרובות למצבים קשים של התעללות, אונס. קו החירום נותן מענה באמצעות הפניה לגורמי טיפול בזמן אמת ומתן סיוע בשעת חירום.

מי מפעיל את הקו?

משרד הרווחה, יחד עם- - -

משרד הרווחה ועיריית תל-אביב. בחיפה זה משרד הרווחה ועיריית חיפה. באילת כבר עובדת, וגם בבאר שבע.

נשמח אם תתייחסי לזה. נעשה גם דיון עם השר החדש, ונכניס אותו לעניינים.

עם השר הקודם קיימנו סיור מפורט במקום, לראות את הדברים מקרוב, ועדה תרחיב גם על מרכזי היום, מרכזי הערב וההוסטל. נמצא אתנו גם עובד סוציאלי מפקח, סאיד תלי, שגם הוא ייתן את חלקו בנושא.


באמצעות משרד הבריאות, מרים זינגר התנצלה - היא מסיימת את תפקידה; תהיה לה מחליפה בימים הקרובים. יש לה היום אירוע בתל-אביב, במשרד הבריאות, לקראת סיכום, אבל משרד הבריאות מפעיל שתי מרפאות ניידות – אחת היא לוינסקי, והשנייה בחיפה.

חשבתי שיש עוד שתי ניידות, כל כך שמחתי...

הניידת בתל-אביב פועלת מלווינסקי עם הרחבה, בתוכן של התוכנית, ובחיפה הוקמה ניידת מיוחדת לנושא הזה – לקח הרבה מאוד זמן, ועיקר הקטע הארגוני, איך להוציא לפועל את התקציב שהאוצר נתן לנו לעניין. לקח קצת זמן, אבל פועלת ניידת נהדרת.

השנה גם השקנו את הניידת בטקס בעיריית חיפה, שהציגה שם גם הגברת פאטנה עוואד עביד, מנהלת המרפאה הניידת, הציגה שם את הפעילות.


הניידות עובדות בשיטה שהן יוצאות לשטח, הן מספקות שירתי רפואה, וסביב זה הנשים שעוסקות במלכודת הזנות מגיעות אליהן, ויש מאחורה חדר קטן, בניידת, תא ששם יושבת העובדת הסוציאלית, ומעניקה לכל מי שרוצה שיחות, טיפול נפשי, ויש קצה חוט, כשאותה אשה רוצה לצאת מהתחום - היא יודעת לאיזו כתובת להגיע. באמצעות משרד החינוך, מערך הסברה ומניעה במערכת החינוך, שמתקיים באופן אינטנסיבי.


במידעון שהוצאנו, לאף אחת אין זכות לפגוע בך, יש בו פירוט של כל ההתקשרות אל גופים שמסייעים לנשים קורבנות אלימות, וזה כולל את המידע על גופים מקצועיים בתחום המאבק בסחר בנשים ומידע על הגופים העוסקים בהוצאת נשים ממעגל הזנות. הוצאנו את זה בכל השפות. השנה עדכנו אותו, ואנחנו ממשיכים להפיץ את זה לקהל הרחב ברחבי הארץ. פונים אלינו מבתי חולים, ממקומות עבודה, ואנחנו מפיצים את זה בכמויות, שיהיה לפחות המידע נגיש.

הענקת עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם - בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2670 מוענק אחת לשנה עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם. הטקס מתקיים בבית הנשיא ב-2 בדצמבר, שהוא היום הבין-לאומי לציון ביטול העבדות. זה במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שגם השנה, למרות היום הקשה שהיה- - - , במעמד סגנית השר לקידום נשים, צעירים וסטודנטים במשרד ראש הממשלה, גילה גמליאל, סגן יו"ר הכנסת, חברת הכנסת אורית זוארץ ואישים בכירים נוספים. הענקת העיטור על-ידי נשיא, ראש הממשלה, שרים, יו"ר הכנסת, חברי הכנסת, מעבירה מסר ברור לציבור ולעולם בדבר אפס סובלנות כלפי תופעה קשה זו, של סחר בבני אדם.

הטקס נערך זו השנה השלישית, ומופק בהובלה של מרכז ההסברה. השנה נבחרו הזוכים הבאים: רבקה מקובר, מנהלת אגף ההסדרה במינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת, ריטה חייקין, מנהלת פרויקט המאבק בזנות וסחר בנשים בעמותת "אשה לאשה" בחיפה, ונמצאת אתנו כאן עידית הראל-שמש, נציגת עמותת מכון "תודעה", שקיבלו את הפרס, והם עושים עבודה מאוד חשובה, כפי שהסברתי, למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין.


הטקס הראשון התקיים במרס 2009, הוא נדחה מדצמבר 2008 עקב סמיכות לבחירות, ובעבר קיבלו אותו זהבה גלאון, חברת הכנסת, היושבת-ראש הקודמת של ועדת המשנה, מחלק חקירות א' של מפלג התשאול של הימ"ר תל-אביב של משטרת ישראל, שכאן בוועדה, אני מניחה שמכירים את העבודה החשובה של משטרת ישראל בנושא, עמותת מוקד סיוע לעובדים זרים. לאחר מכן בדצמבר 2009 הוענק העיטור למרית דנון, קודמתי בתפקיד, לשעבר מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, שהובילה את התוכנית, לגברת רינת דוידוביץ, מנהלת מקלט "מעגן" לקורבנות הסחר, ולעמותת "קו לעובד".


חוות דעת מגדריות על הצעות חוק שהוגשו ב-2010: הרשות לקידום מעמד האשה מכינה חוות דעת מגדריות להצעות חוק שמועלות על-ידי חברי וחברות כנסת, גם הצעות חוק פרטיות וגם ממשלתיות. כל שנה אנו מכינים חוות דעת על עשרות הצעות חוק, וחברי הכנסת והשרים נעזרים בהם.

יש לכם תגבור במחלקה המשפטית, כתוצאה מקידום החוק? זו הצעת חוק שקודמה על-ידי עמירה דותן.

החודש נכנס אלינו, ב-9 בפברואר אמור להיות השלב הסופי במכרז של עורך דין או עורכת דין ממגזר המיעוטים לצורך הכנת חוות דעת מגדריות, והוא יתגבר את המשפטנית רותי הורניק, שעושה בתחום, ושצוות הרשות מסייע לה בעניין, וגם הארגונים הלא ממשלתיים מסייעים לנו מאוד בנושאים מקצועיים שעל הפרק. השאיפה שלנו, לעשות בעתיד תגבור נוסף.

כאן מצוינות הצעות חוק רלוונטיות. התייחסנו לשתי התוכניות הבין-משרדיות. הצטרפה אלינו הגברת מיכל רוזין, מנהלת מרכזי הסיוע, שאתה אנחנו משתפים לפעולה, והשנה עשינו אתה שני ימי עיון משמעותיים בתחום, והיא גם חברת הנהלת הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האשה. הצעות החוק שמופיעות כאן מתייחסות לשתי התוכניות הבין-משרדיות, גם לנושא של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית וגם לנושא של סחר בנשים ושל זנות. אנו מחכים שתעבור הצעת החוק בנושא איסור הפרסום, ולהפיץ אותה ולפרסם גם מודעות בתחום הזה.

היא עברה השבוע בהכנה לקריאה ראשונה. נביא אותה לקריאה ראשונה, ואני מאמינה שבפרק זמן קצר גם לשנייה-שלישית, ונוכל לרשום לעצמנו הישג, גם של הוועדה וגם של גורמים שעבדו כאן בעשור האחרון, כי זה לא נושא שרק אני קידמתי; זו עבודה משותפת.

לגבי השנה הבאה, אנו אמורים בימים הקרובים לשבת עם נציגי המשרדים. יש בקשות להרחבת התוכנית, ונדון עם כל משרד על אופי התוכנית לשנה הקרובה. אני אשמח שגם נציגי המשרדים יציגו את חלקם עכשיו, ולענות לשאלות בתחום.

יש משהו שהצבתם לעצמכם כיעד לשנה הקרובה, או תקציב שהוגדל, שאת יכולה לשתף אותנו על פעולות? כי היו פה הרבה בקשות לאורך השנה ונושאים וצרכים שעלו בכל מה שקשור בטיפול בקורבנות זנות וסחר.

בחלק של נפגעי התקיפה מינית, בתוכנית הבין-משרדית עומד בימים אלה הנושא עם איכילוב. זה נושא שחיכו לו הרבה מאוד שנים, הסתיים.

זה היה אמור לקרות ב-1 בינואר.

זה עומד להתבצע בקרוב, גויסו משאבים נוספים.

גם קורבנות זנות, במקרים רבים הם קורבנות תקיפה מינית, וגם קטינים שמנוצלים מינית ומסחרית הם קורבנות תקיפה מינית. זה בהחלט נוגע לדיוני הוועדה.

מרים זינגר לא יכולה היתה להגיע לפה היום, אבל אם צריך לכנס ישיבה נוספת, כי הם הגוף שיבצעו את התוכנית של משרד הבריאות. אנחנו רק גוף שמעביר את התקציב.

הם מחכים לעוד משהו ארגוני של העברה תקציבית.

תשתפי אותנו, על מה מדובר – למי שלא יודע.

הקמת יחידה בעבר לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – לא היה להם מקום טיפולי, והן היו צריכות להגיע הרבה פעמים - תקני אותי אם אני טועה- - -

מדובר באשפוז נפרד לנשים, לא עם גברים, ועם מחלקה ייעודית לנפגעות תקיפה מינית, שגם המטפלות שם, יש להן הכשרה לנושא הזה. לאחר הרבה מאוד דיונים פה בכנסת ומאבק שלנו שזה יקרה, אחרי שהתקבלה החלטה בתוכנית הבין-משרדית ולא יושמה עד היום, כפי שאנו רואים, הוחלט להקים את היחידה הזו באיכילוב. 8 מיטות מיחידת השיקום אמורות לעבור לנושא הזה, להיות מיועדות לנושא הזה. זה היה אמור להתחיל ב-1 בינואר. לצערי, כל מעברי התקציבים- - -

הבעיה לא היתה תקציבית אלא למצוא בית חולים שייקח את זה, והיא השיגה משאבים נוספים בימים אלה ממש.

נשמח לשמוע עדכון.

אמורה להיות יחידה בתוך איכילוב לאשפוז ולטיפול בנפגעות תקיפה מינית במקרים מאוד אקוטיים. זו היחידה שהיתה בכפר שאול, שרצינו להרחיב אותה, ואי-אפשר היה, וחלק מהתקצוב שלה בא מהעודפים של התוכנית הבין-משרדית. מנהל בית החולים איכילוב לקח על עצמו להקים מחלקה כזו.

תחת ניהולה של ד"ר צביה זליגמן.

ד"ר צביה זליגמן דחפה את זה מאוד, ואנחנו מאוד שמחים שיהיה בתל-אביב, קיים המרכז הרב-תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית, שצביה עומדת בראשו, ותהיה גם המחלקה באיכילוב, שתענה על צרכים של נפגעות במצבים אקוטיים.

למה זה תקוע?

אלה דברים פרוצדוראליים, כולנו יודעים, אבל אני מקווה שזה ייצא מהסבך בגלל העבודה של מרים זינגר בעניין הזה. מנהל בית החולים איכילוב לקח על עצמו – אחרת זה לא היה ניתן.


זה לא בא במקום חלופת האשפוז, שאני מקווה שנקבל תקצוב מהאוצר בתוכנית הזו, ונוכל להקים אותה.

זה לא בא במקום?

ממש לא. זה עומד על סדר היום שלנו כל הזמן. פשוט, אין לנו תקציב לזה, כי התוכנית הבין-משרדית, שהיתה צריכה להיות 20 מיליון ל-2 תוכניות, היום היא 12.8 מיליון לשתי התוכניות, לנפגעות ולזנות. אנו מקווים למצוא דרך לפתוח את חלופת האשפוז, והיא תהיה.

אני מקדמת בברכה את חבר הכנסת דב חנין.

באחד הדיונים האחרונים קיימנו יחד עם הוועדה לשלום הילד דיון בנושא ניצול מיני מסחרי של קטינים, ואחת הבעיות המרכזיות שעלתה כאן, היעדר המסגרות שיכולות לטפל באותם קטינים שהם קורבנות. זה סחר? זה זנות? דובר כאן על אתנן שניתן לקטינים בתמורה לשירותי מין, קטינים וקטינות, והפער היה במסגרות טיפוליות שנותנות מענה רק לתקיפות ולניצול מיני מסחרי של קטינים, והיעדר המסגרות האלה והצירוף של אותם קטינים למסגרות של מוסדות חסות הנוער ומוסדות אחרים של נוער בסיכון. מההתייחסות של הארגונים עלה, שבמקרים רבים אותם קטינים ממשיכים להיות מנוצלים באותן מסגרות, אם זה פנימיות או מסגרות אחרות. יש בנושא הזה איזשהו חידוש או חשיבה של המשרד? ואם לא, נשמח מאוד אם תיקחו זאת לתשומת לבכם.

אנו מאוד ערים דווקא בתל-אביב, אנחנו חוברים היום לקבוצות שעלולות להגיע למצבים של ניצול לזנות, של להט"ב. המשרד עומד לתקצב יחד עם עיריית תל-אביב כשלושה עובדים סוציאליים שיטפלו באוכלוסייה הזאת. אנחנו גם לומדים את הנושא של הטרנסג'נדרים, וחושבים לראות מה אפשר לעשות כדי להציל, כי אנחנו מטפלים – יש לנו כמה אנשים שמאופיינים בנושאים האלה, שמקבלים שירותים ב"סלעית".

מה עם קטינים? כל המסגרות שציינתם נותנות מענה לבגירים; גם ב"אופק נשי" וגם ב"סלעית" המענה הוא לבגירים ובגירות.

בתוכנית הבין-משרדית יש פרק לנושא של נערות וצעירות. כל התוכנית היא לנערות, צעירות ונשים. כל התוכנית מיועדת לצעירות ולנשים, כאשר לצעירות ההוספטל בתל-אביב מיועד גם – יש ששה מקומות; שלושה מקומות לצעירות ושלושה- -

באותה מסגרת. זה עלה כנושא בעייתי, שהן לא מקבלות מענה בתוך מסגרת שהיא דיפרנציאלית וממוקדת בקטינות.

הצעירות זה מגיל 18. לגבי קטינות, בתוך התוכנית הבין-משרדית הזאת יש לנו תוכנית מיוחדת עם על"מ ועם ביטוח לאומי. התוכנית נקראת "ערים וערות בלילה". בתל-אביב היתה תוכנית כזו, שנקראה "ערים בלילה". תקצבנו במיוחד תקציב נוסף לנערות - התחלנו ב-2008 עם זה.

מה קורה עכשיו? כי ההצגה של משרד הרווחה בדיון שהתקיים היתה לוקה בחסר – לא היית בדיון, היתה כאן נציגה אחרת, והיו פערים בנתונים, ולא היתה לה יכולת לתאר את הפעולות שמתקיימות, אז מה נעשה עם זה?

בתל-אביב הפעילות, שנקראת "ערים בלילה", כוללת נערות, ויש שם פעילות של איתור מאוד מיוחד, כולל איתור דרך האינטרנט והתכתבויות וקשרים בין-אישיים שנוצרים כדי להביא את הצעירות ואת הצעירים להמשך טיפול במסגרות.

יש מקומות שהן יכולות להיות שם פיזית, אם הן יוצאות מהבית? כמו "סלעית", כמו "אופק נשי".

זה בתוך "סלעית", כלומר זה מסגרת לטיפול בנפגעי ונפגעות זנות, שיש בה שלבים שונים. עד שמגיעים באמת לשים אותם במסגרת מסוימת, לוקח המון זמן – זה תהליך ממושך של עבודה. אנו עושים את זה לפי האבחונים ולפי תפירת החליפה האישית.

אבל הן עדיין נמצאים בסביבה של בגירות; ב"אופק נשי" זה בגירות וקטינות.

רק חדר החירום הלילי, ללילה אחד. כל השאר נעשה במסגרת של היחידה לטיפול בנערות, במסגרת של "ערות בלילה"- - -

יש מקלט פיזי לקורבנות זנות ותקיפה מינית של קטינות?

יש לנו מקלטים שלנו, של נערות, וזה בסדר שהן יהיו עם כל האוכלוסייה. לנערות אנחנו לא רוצים לעשות את ההפרדות האלה, כי הנערות עדיין- - -

הטענה שעלתה בוועדה זה שאין התייחסות דיפרנציאלית לקורבנות תקיפה מינית וסחר או זנות של קטינות, והן משולבות יחד עם אחרות, והצרכים שלהן שונים.

לכן אנו לא משלבים אותן עם הבגירות, וגם אנחנו לא יוצרים מסגרות ייחודיות לילדות שעוסקות בזנות, כי אנחנו רוצים להוציא אותן לפני זה, כדי שהן לא יקבלו את הזהות הזאת. לפני שהיא מקבלת את הזהות הזו, אנחנו מטפלים בה ומכניסים אותה למסגרות הנורמטיביות. זו המדיניות שלנו.

אני אשמח אם בדיון עם השר תגיע נציגות המשרד שעוסקת בתחום הזה, כי בדיון הקודם שהתקיים כאן הוא היה חסר, והיה מתחת לכל ביקורת. חוסר הידע והפערים העצומים בין הנתונים בין הארגונים, ואנו יודעות שאתן עושות עבודה רבה, אבל ההצגה פה היתה מתחת לכל ביקורת. אני מזמינה אותך לקרוא בפרוטוקול אילו נתונים הוצגו, ונמקד את זה בצורה ייחודית יחד עם שר הרווחה וצוות משרדו בדיון נפרד.

אני רק רוצה להשלים את התמונה – בתל-אביב היה "ערים בלילה" – לא שינינו. בחיפה יש "ערות בלילה". אנחנו מתחילים את זה גם באילת. באילת אנחנו גם מתחילים את האיתור באמצעות על"מ. התוכנית הזו משולבת, מאחר שבתוכנית הבין-משרדית לא היה מספיק תקציב, יצרנו שני שליש-שליש עם המשרד, על"מ והביטוח הלאומי.

הם נכנסו כבר לתוכנית שמידט, אילת?

אני לא יודעת. נראה לי שכן.

אני שמעתי בפעם האחרונה את שר הרווחה, את בוז'י, בוועדה לקידום מעמד האשה. הוא אמר: לא, אבל בכוונתנו. עברו כמה חודשים מאז.

יכול להיות שכן – אני לא מוסמכת לענות על זה.

טוב. נמשיך לעקוב.

אנחנו נעבור לגברת מרים שכטר, הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך. נשמח לשמוע על הפעולות שמתקיימות בשיתוף הרשות לקידום מעמד האשה.

אבקש לציין, אם משרד ממשלתי כלשהו מוציא מידעון או חומרי הסברה – הוועדה תשמח לקבל. אנו מכינים ניירות עמדה ומשתמשים בחומרים האלה, וחשוב שתעבירו אלינו. בבקשה.

העבודה בנושא של סחר בנשים וזנות, וגם כאן משרד החינוך, כמו גם הרשות לקידום מעמד האשה, אנחנו רואים זאת כמקשה אחת, ולא עושים את ההפרדות. חברת הכנסת לשעבר גלאון ביקשה משרת החינוך וממנהלת הרשות דאז שמשרד החינוך ייכנס לנושא. אני ציינתי זאת לא אחת בוועדות כאן, שמבחינת משרד החינוך, זה היה מהפכה מאוד גדולה, כי זה היה נושא שלא היה במיינסטרים של פעילות המשרד. בנושא של סחר בנשים וזנות, למשל, לא עשו כנס. מאז אנו, בשנתיים הראשונות ערכנו בין שניים לשלושה כנסים בנושא. השנה כבר ערכנו כנס אחד, עומד להיערך כנס נוסף, אבל מכונות הבירוקרטיה הן איטיות, אז אנחנו עכשיו בעצירת משאבים, וכשאין משאבים, אי-אפשר לעשות כלום.

שתפי אותנו על הכנס - מי היו קהל היעד? מי המשתתפים? מה היו התכנים?

הנושא הוא נושא אחד: כבוד האדם - אשה ואיש, כי מערכת החינוך יוצאת ממקומות ערכיים, והפעילות נראית לנו נכונה מבחינה חינוכית, לראות את זה כערך של כבוד האדם. מניעת זנות וסחר בנשים, הבסיס הוא כבוד האדם, אבל כשמדברים על כבוד האדם, ודיברו הרבה במשרד החינוך על כבוד האדם - מעולם לא דיברו על סחר בנשים וזנות, כאישיו לשל כבוד האדם. כאן שמו את הפוקוס על כבוד האדם – אשה ואיש, ומתחת היתה שורה: העלאת מודעות בנושא של מניעת סחר בנשים בפרט ובני אדם בכלל. היו בכנס פאנל, סרט, הצגה שהיתה בזמנו של סמינר הקיבוצים, הרצאות – מגוון. אלה היו הכנסים שעוררו את המודעות. קהל היעד היו מורים, מורות, מנהלים, מפקחים - אנשי חינוך מבוגרים.

בחינוך הממלכתי?

בממלכתי בעיקר. היה לנו בקריית גת או אשדוד, שהבאנו את זה גם לממלכתי-דתי. קיבלתי המון ריקושטים, וזה לא עבר פשוט.

אנחנו מנסות לקדם פה מהפכה בנושא הזה. זה לא פשוט.

אני יכולה להרשות לעצמי לומר, שאני עושה מהפכה במשרד החינוך.

בהרבה תחומים.

ומה עם מוסדות החינוך בחברה הערבית?

אגיע גם לשם.


גם עשינו באחת השנים ימי עיון לתלמידים, וכאן החלטנו להפסיק את זה, כי זה עורר – לא היתה מספיק שליטה על הדברים, ובקבוצות קטנות חשבנו שזה יהיה נכון יותר. באמצעות אחת מהתוכניות שאנחנו מפעילים במערכת החינוך, שזה מגזר וכבוד האדם, או שוויון בין המינים, כבוד האדם, ותוכנית נוספת – מגדר, משפט וכבוד האדם, הכנסנו מודולות של מניעת סחר בנשים, כלומר יש יחידות לימוד של תוכנית, של פעילויות, עם הקבוצות, שיש דיון על נושאים שונים של כבוד האדם ומגדר, כלומר כל סוגיית כבוד האדם בהיבט מגדרי, אחת או שתיים מהמודולות הן סחר בנשים.

כמה תלמידים השתתפו בתוכנית?

בכל שנה כ-2,000 תלמידים. אנחנו עוסקים בזה בכיתות בין ט' ל-י', ומגדר, משפט וכבוד האדם, זה בכיתות י"א וי"ב.


אנחנו משתדלים גם להשתמש בהרצאות חיצוניות, אבל זה עדיין לוקה בחסר. יש לי קשר הדוק עם עידית שמש. לדעתי, היא לא מספיק מופיעה בפני קהלים של תלמידים, אבל זאת מורכבות, שלא ארחיב בה כעת.


בנוסף, אני רואה בכל תוכניות ההעצמה שאנחנו עושים – יש לנו תוכנית העצמה עם שדולת הנשים בישראל, שזו התוכנית הראשונה ששוויון בין המינים התחילו להפעיל, יחד עם שדולת הנחים. בתוך כל תוכניות ההעצמה האלה סוגיית הסחר בנשים וזנות היא סוגייה שמופיעה כדוגמה, אם אנחנו מדברים על פרסום, על יחסים בינו ובינה, בכל נושא שעוסקים במקום של העצמה, אנחנו עוסקים גם בנושא של סחר בנשים, אבל זה לא החלק המרכזי אלא דוגמה, כי אנחנו עוסקים בחינוך, וזה צריך להיות מלווה עם החינוך הערכי ועם התפישה המגדרית, שכל עוד יש סחר בנשים או זנות בישראל, שום אשה לא יכולה באמת להרגיש שהיא אשה שהשיגה והגיעה לשיא הפוטנציאל שלה, גם אם היא עורכת דין, גם אם היא מדענית, גם אם היא זוכת פרס נובל; כל עוד הזנות והסחר קיימים, יש איום על מקומה – גלוי יותר, סמוי, אך הוא קיים. התפישה הזו היא שמוליכה, מבחינתי, בתוך מערכת החינוך.

התוכנית מיועדת לנערים ולנערות?

כל התוכניות שלנו הן לנערות ונערים. לא יהיה שינוי במעמד האשה ובשוויון בין המינים אם זה יהיה רק לנערות. עם הנערים זה תמיד קשה יותר, ולא פשוט אתם, אבל עם קשיים אנחנו אוהבים להתמודד - אנו קוראים לזה אתגרים.


יש לנו תוכנית שנקראת "משפיעה", למשל, שמדובר על מגדר בשיטת הדיון, על פוליטיקה ועשייה ציבורית, כיוון שזה בשיטת הדיון, אנחנו בוחרים את הנושאים. אחד מהנושאים הבולטים שיש שיח סביבם בתוכניות האלה זו תוכנית שפיתחנו יחד עם עמותת כן, והיא פועלת כיום גם בתוכנית עצמאית, אבל גם זה חלק מהתוכניות שבתי הספר בוחרים במסגרת שיעורי אזרחות; הנושא של סחר בנשים וזנות הוא אחד הנושאים שעולים כל הזמן.

אתם עושים הערכה ומדידה של ההתייחסות והעמדות של הצעירים לכל הנושא של זנות וסחר בנשים? כי בשינוי חברתי מדובר גם במדידה והערכה, הפקת לקחים ותכנון תוכניות שתואמות לצרכים שעולים.

אנחנו עושים הרבה קבוצות מיקוד; אנחנו פחות עושים את הסקרים. יש קבוצות מיקוד מכל הארץ.

אני חושבת שבתהליכי מדידה והערכה אפשר למקד בנושאים המרכזיים. כשאנחנו מדברות על שינוי עמדות, וזה אחת הפעולות המרכזיות שמכון "תודעה" מקדם – עבודה עם תקשורת ועם המטה למאבק בסחר בנשים ועם ארגונים נוספים, שינוי בעמדות, ואם אנחנו ממשיכות לפעול באותם דפוסים ולא עושות תהליך של הערכה ומדידה, האם זה אפקטיבי בכלל? האם אנחנו משקיעות כל כך הרבה משאבים במקום שבו העמדות והתפישות נשארות אותן תפישות, ולא מתחולל שינוי? בסך הכול המטרה, לפחות במחלקה שאת ממונה עליה, זה שינוי חברתי.

את צודקת, אבל משום שזו רק תחילת הדרך של שלוש שנים, ואנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו עם משובים של הכיתות שאנחנו עובדים אתם – של המורים, הכיתות, ולומדים מהם, אין לנו הערכה שאני יכולה להציג, אבל יש לי כל הזמן משוב, ואני רוצה לתת לזה שלוש שנות עשייה, כי אחד הדברים שמערכת החינוך סובלת ממנה, זה שאין התמדה בלמידה מהעשייה הקבועה. אני חושבת שלהכניס נושא כזה למערכת החינוך, להעלות אותו לסדר היום החינוכי, להפוך אותו ללגיטימי במערכת החינוך, לזה לוקח יותר משנה או שנתיים או שלוש, ואז אני מקבלת את דעתך.

כיום אחת הפעולות המאוד ממוקדות שאני מקיימת זה להטמיע את הנושא המגדרי בתכני הלימוד כמו ספרות, היסטוריה, תנ"ך, אזרחות, מדעי החברה, ואפילו אני הופתעתי עד כמה זה חדשני, למשל בספרות, כשמלמדים סופרות נשים וספרות הנשים, והפן המגדרי לא היה בכלל מוכר למורים ולמורות בספרות, ודווקא בזכות שיתוף הפעולה עם המפמ"ר לספרות כיום זה קורם עור וגידים, כולל חוברת שמראה יחידות לימוד לבגרות, כלומר איני משנה את תוכנית הלימודים, אלא רק נותנת להם את הפן המגדרי.


בכל כל מקצועות הלימוד הללו שאמרתי, אנחנו כל הזמן מכניסים את הסוגייה של סחר בנשים, הן במדעי החברה, הן באזרחות. למשל, בהיסטוריה – זה עוד לא יצא, אבל כל הנושא של סחר בנשים בעבר, בארגנטינה, שיש היום ממש תיעודים של הדברים, איך להכניס את זה למערכת הלימודים השוטפת של מערכת החינוך, כלומר שיהיה לגיטימי לדבר על זה, כי כולם ידעו על זה ויש התיעוד של הנושא, אבל לא עסקו בזה עד היום.


לגבי החוברת, השתמשנו בה כטיוטה – עוד לא הוצאנו אותה, כדי לקבל הערות, ולראות שזה עובד. ברשותך, תוך חודשיים.

נשמח. נרשום לעצמנו, שתוך חודשיים נקבל את החוברת.


פניתי אשית לשר החינוך, ולאחר שיחה עם עו"ד רחל גרשוני, בבדיקה, האם יש מקום לצרף את מנכ"ל משרדו לוועדת המנכ"לים כחבר, כמובן, לגופו של עניין או לגופו של דיון או לגופו של צוות, והשר הסכים – זה היה בשיחה בלתי-פורמלית פה בכנסת, ואנחנו נוציא בוועדה פנייה מסודרת לשר ולמנכ"ל משרדו, וכמובן, לשר המשפטים, שיזמן אותו להיות חלק מהדיונים, כי כשאנחנו מדברות על שינוי חברתי, חשוב לנו שכל הגורמים הנוגעים בדבר יהיו שותפים.


נעבור למשרד הרווחה. בבקשה תתמקדו בפעולות שאתם מקדמים עם הרשות, ואת העיקר נשאיר לדיון עם השר.

הפעולות שאנחנו מקדמים עם הרשות זה שתי התוכניות לנפגעות תקיפה מינית ולמיגור הזנות. התייחסות לנשים במעגל הזנות, ניסיון לשקם נשים במעגל הזנות, מה שבהתחלה היססנו – התקדמנו וראינו שאנחנו כן מצליחים – אנחנו מגיעים למיגור הזנות.

יש נושאים חדשים שאתם מתכוונים לקדם במסגרת התוכניות ב-2001, משאבים שהקציתם לפעולות מיוחדות חדשות?

מאוד היינו רוצים; יש לנו בעיה תקציבית. הרשויות לא יכולות. יש שתי רשויות גדולות שלא מסוגלות לעמוד בזה בשלב זה.

כיום הרשויות לא ממנות את זה.

ברגע שנוכל לעשות את זה, נוכל להקים את חלופת האשפוז, למשל, שהיתה בתוכנית ושתוקצבה לתוכנית, ושהורדה מהתקציב - ולהרחיב כמה שאפשר; בכל מקום שנשאר לנו קצת, אנחנו מכניסים עוד פרויקט, עוד פעולה לטובת העניין.


המקלט לנפגעות סחר הוא הראשון שהוקם על-ידי מדינה באיזושהי מדינה, כלומר משרד הרווחה לקח על עצמו אחרי ועדה בין-משרדית שהיתה; היה צוות בין-משרדי בראשות אבי דוידוביץ מהמשטרה, וישבתי בצוות הזה, ועם רחל גרשוני. זה צוות שמונה על-ידי אליקים רובינשטיין, כשהיה היועץ המשפטי לממשלה. ישבנו במשך שנה וקצת, והוצאנו דוח עם המלצות, ובהן היה להקים מקלט לנפגעות סחר, לזנות – אז היה מדובר רק על זנות; נושא העבדות לא היה כל כך על הפרק. היו אז 3,000 נשים נסחרות בשנה, ונעשו פעולות במישורים שונים, של הפרקליטות, של משרד המשפטים, של המשרד שלנו, של המשרד לביטחון פנים, והקמת המקלט לנפגעות סחר. משרד הרווחה לקח על עצמו להקים את המקלט לנפגעות סחר, אבל זו פעולה מאוד יפה, ואני די גאה שהשתתפתי בה – יש לנו צוות בין-משרדי, בהתחלה נפגשנו הרבה. היום- - -

בתוך משרד הרווחה?

יש צוות בין-משרדי, ששותפים בו כמעט- - -

זה דבר מאוד נדיר במשרדי ממשלה, שעושים ישיבות צוות בכלל. שמעתי את זה לא פעם בוועדה, שבאותו משרד יש שני עובדים מרכזיים שאמונים על טיפול בנושא מסוים, שלא דיברו.

במשרד שלנו קודם הקמנו את המקלט לנפגעות סחר, את "מעגן" לזנות, וכשעלה הנושא של העבדות, הנושא הזה קיבל את זה על עצמו בתוך המשרד שירות אחר, שירות של פרט ומשפחה, ויצאנו במכרז משותף, לזנות ולעבדות. משרד הרווחה יכול לשמש כדוגמה לשיתופי פעולה בין השירותים ובין משרדים אחרים.

"מעגן" הוקם על בסיס משותף של כל המשרדים. פיזית פועלים במקלט: האבטחה והביטחון - על-ידי המשרד לביטחון פנים, ההפניות – על-ידי היחידה של החקירות של המשטרה, כלומר הפעילות היא באמצעות עמותת "קשת", שזכתה במכרז של משרד הרווחה. הטיפולים הרפואיים מתוקצבים על-ידי משרד הבריאות- - -

מה החלק של הרשות לקידום מעמד האשה בפרויקט הזה?

אין.

בתוכנית הבין-משרדית אנחנו אחראיים על הסברה ותקצוב הפעילות שלכם.

אני שואלת קונקרטית, עד כמה יש תקציבים ברשות לקידום מעמד האשה, שמיועדים- - -

תשאלי את ורד. הרשות למעמד האשה עשתה את הפרסומים, את ההסברה.

איפה שיתופי הפעולה שלכם? כי בסופו של דבר שינוי מדיניות יכול להיקבע רק על-ידי תקצוב פעולות, כי אם לא מתקצבים את הפעולות- - -

אבל יש משהו, שצריך לעשות שינוי אידיאולוגי, והשינוי האידיאולוגי, אם אני מדברת על הסחר בנשים, לצורכי זנות, הוא התחיל בצוות הבין-משרדי לפני שהפעילויות החלו. מיכל גם היתה בצוות. עד אז התייחסו לנשים הנסחרות כאל מי שעברו על החוק. הן היו לא חוקיות במדינת ישראל. ההתייחסות אליהן הפכה כאל קורבנות ולא כאל מואשמות.

נקודת המוצא היא שיתופי הפעולה עם הרשות לקידום מעמד האשה; את הדיון בנושא משרד הרווחה נעשה בנפרד.

מבחינת שיתופי הפעולה, יש לנו.

על כמה עומד תקציב ההסברה?

הם לא קיבלו תקציב הסברה; תקציב לפעילות.

ב-2010 הם קיבלו 12 מיליון ו-800 אלף ₪ לשתי התוכניות.

יפה שניצלו את התקציב; אנחנו רוצות הגדלה. אחת הטענות המרכזיות שעולה לפעמים בוועדות, שמשרדי ממשלה ורשויות לא מנצלות את התקציב. זה שיש פעילות – מצוין. צריך גם להגדיל אותו. אנחנו מבקרות את הקיצוץ הזה שהיה, העלינו את זה בפני השר בדיוני הוועדה, ואנחנו נזמן את השר החדש, כדי אולי לבחון אפשרות של הגדלת התקציב, כי במשך השנה כל פעם דיונים מחודשים בוועדת כספים על העברת תקציב מסעיף לסעיף. נשקיע מאמצים שהכספים יועברו לסעיפים האלה.


חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. קודם כל, ברכה לך, גברתי יושבת-הראש, לוורד על קיומו של הדיון החשוב הזה. אני חושב שהדיון הזה הוא חלק ממגמה שיושבת-ראש הוועדה מקדמת, ואני חושב שזה שינוי מאוד חשוב ועמוק, של הבנה רחבה יותר של הבעייתיות שבה אנחנו עוסקים כשמדובר בסחר בנשים. אם בעבר, כשהנושא הזה התחיל, ובאמת נעשתה עבודה חלוצית ומאוד חשובה בכנסות הקודמות, התפישה היתה ממוקדת בסחר בין-לאומי לנשים, כיום אנחנו מבינים את הבעייתיות באופן הרבה יותר רחב ועמוק; אנחנו מבינים שנשים בזנות הן נשים נסחרות. הזנות הוא ענף כלכלי, ואם אנחנו רוצים להתמודד אתו, אנחנו צריכים להתמודד אתו בכלים כלכליים, ויש הצעת חוק של חברת הכנסת זוארץ, הצעת חוק שלי שמקודמת, ואני מקווה שתוכל לעשות צעד מסוים בכיוון הנכון בהקשר זה. לכן הדיון הזה, לטעמי, הוא מאוד חשוב.


אני רוצה להביע הערכה לעבודה הרבה שנעשית. אני שומע על המורכבויות שאתם נתקלים בהם. באתי לכאן קודם כל כדי לחזק את ידיכם – אתם עושים מלאכת קודש חשובה מאין כמותה בתוך זירה חברתית שלא תמיד מבינה כמה זה חשוב וחיוני, וגם לא תמיד מבינה כמה זה דחוף.


התנצלות – נכנסתי באמצע, ועוד כמה דקות אצא. זו ודאי התנהלות מאוד לא מנומסת, ואני ממש מתנצל עליה, אלא שיש לי במקביל דברים אחרים, והיה לי חשוב להיות כאן ולומר לכם את הדברים האלה.


כל הכבוד על הדברים שאתם עושים. אותנו מעניין לדעת גם מהם הקשיים והמגבלות, ומהם הדברים שבהם אתם צריכים יותר מאתנו, בכנסת. עברתי על הסקירה, שהיא בעיקר סקירה של הדברים שנעשים, והיא מאוד מרשימה, אבל לנו חשוב לדעת איפה הבעיות, איפה החסמים, איפה אתם לא מצליחים להתקדם, כי אולי אנחנו מהכנסת נוכל לנסות מהזווית שלנו לסייע לכם במלאכה החשובה הזו. כל הכבוד.

תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין, שהוא באמת שותף למאבק שלנו פה גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת, בעיקר על הגנה על זכויות אדם. אני חושבת שכל הנושאים האלה נכנסים תחת אותה מטריה, זכויות אדם, בין אם הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי מדינת ישראל או פליטים וקורבנות אחרים שמגיעים הנה.


הגברת יעל גור, בבקשה. חשוב לי שנמקד את הדיון בשיתופי הפעולה עם הרשות ובצרכים שעולים ובנושאים שבהם אנחנו יכולים לסייע בקידומם.

קודם כל, הייתי שמחה אם לא היה כתוב "יצאניות" אלא "נשים בזנות".

מרפאת לווינסקי שייכת למשרד הבריאות, קיימת מ-2002. מראשית הדרך, עוד לפני שהרשות נתנה את הכסף, מראשית הדרך של המרפאה, זו מרפאה למחלות מין, אנו יוצאות לרחוב – בהתחלה עם רכבים פרטיים, אחר כך עם רכבים של לשכת הבריאות, תל-אביב, ומ-2008 נרכשה בכספי המענק הזה, היה מענק חד-פעמי לרכוש ניידת אמיתית, והיא יוצאת לרחוב.

הראשון הוא המרפאה על גלגלים, מרפאה למחלות מין. היא יוצאת לא רק לרחוב; כיום בעיקר זירות העבודה של המרפאה הניידת היא דירות דיסקרטיות, בתי בושת, מכוני ליווי מוסתרים, שלבד מהמשטרה שמגיעה לשם בפשיטות, אנשים שיושבים סביב השולחן הזה לא מגיעים למקומות האלה ולא פוגשים את הנשים האלה, ובמובן הזה אנחנו חולייה של כל התוכנית הבין-משרדית, כי בסופו של דבר אנחנו גם מפנים את הנשים האלה – הן לא עוברות במקלט; הן מגיעות להוסטל או למרכז היום, אבל בדרך כלל זה עובר דרך מוקד נוסף של הפעילות שלנו, שהוא טיפול פסיכו תרפיסטי, פסיכו סוציאלי פרטני, לעתים מעל שנה ושנה וחצי, כדי לבסס את האמון ולהעלות את המוטיבציה לעלות על דרך ללא זנות, וזה לוקח תקופה ארוכה. הרבה פעמים הקשר מתנתק באמצע, ועובר לפגישות בבתי קפה או באמצעות שיחות טלפון. בסופו של דבר אשה מחליטה שהיא רוצה לעזוב את הזנות, ואז אנחנו, לשמחתי, יכולות ללוות אותה, היום בתל-אביב בהוסטל "סלעית" ולמרכז היום.


המוקד השלישי של הפעילות הוא קבוצות תמיכה, גם לנשים שהן אחרי הזנות וגם לנשים שהן בתוך הזנות. פה השותפויות שלנו הן בעיקר עם הרשות למלחמה בסמים, עם דירה שממוקמת ברחוב גולומב, תחת הכותרת "צעד ראשון", שם אנו עושים את הפעילות הזו פעם בשבוע, ויש שם גם קבוצות תמיכה אחר הצהריים לנשים שנטשו את הזנות, חלקן סיימו את ההוסטל או נמצאות בקשר עם מרכז היום, ומגיעות אלינו; חלקן נשים שבכלל לא עוברות דרך ההוסטל.


פה אני רוצה להצביע על לקונה – בכל התוכנית הבין-משרדית זה המענה לנשים בזנות שהן אמהות. נשים בזנות שהן אמהות לא יכולות לגור בהוסטל, אין אפשרות למקם אותן בכפר "אילנות" לנפגעות סמים, כי רובן לא משתמשות בסמים. קיימנו בשנה שעברה יום עיון בנושא זנות ואמהות בשיתוף משרד הרווחה, גם אוניברסיטת תל-אביב, ואנחנו עכשיו בדרך לעשות יום עיון נוסף בנושא זנות ואמהות בשיתוף מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. אנחנו עושות מחקר פעולה משתף עם אמהות בזנות. אנו מעלות מהן את הצרכים, הולכות לכתוב על זה נייר עמדה.

חשוב שהרשות לקידום מעמד האשה תיתן את הדעת על היעדר מענים לנשים בזנות שהן אמהות. אצלנו במרפאה מטופלות, באות עם התינוקות לשיחות פרטניות שבוע-שבוע נשים בזנות שהן אמהות, ואין על כך מענה; מעבר לזה שהן הנשים שמסתבכות הכי הרבה עם המשטרה, כי ההכרח להביא כסף הוא גדול, אז הן מפרות צווי הרחקה לבית הבושת שפשטה עליו המשטרה, ואמרו לאשה: תתרחקי, היא מפרה את הצו, כי היא מוכרחה לפרנס את הילדים, ואז גם כשהיא עוזבת את הזנות, היא לא יכולה להוציא תעודת יושר. זו מסכת ארוכה שהעליתי אותה בפניך, בפניכם, בפני עודד מזרחי ורחל גרשוני, הולכת להיות ישיבה בנושא, אבל לעניין הרשות, זה משהו שהרשות יכולה לטפל.

מעבר לכך, אני מזמינה אותך, ורד סויד, לבקר את מרפאת לווינסקי, את הפעילות של המרפאה הניידת. יש מרפאה ניידת גם בחיפה – את מוזמנת לבוא ולראות.

הייתי בחיפה, אבל לתל-אביב שלחתי עובדת.

אנחנו מאוד רוצות שתבואי. מעבר לזה, אני חושבת שיש משהו שאולי הוא על כתוב מבטא חוסר, ואנו רוצים להביע אותו לא רק על הכתוב – אתם הפקתם מידעון: לאף אחד אין זכות לפגוע בך. שנה אחר שנה אני כותבת לרשות במשרד הרווחה שאנו לא מופיעים במידעון הזה כשירות שמציע טיפול לנשים בזנות, וחבל.

אני אבדוק את זה, כי זו פנייה שלא הגיעה אליי, והשנה עשינו עדכון של המידעון.

פניתי למרי, למרית.

מרי לא העבירה את זה לידיעתי, גם לא מרית, וחבל, כי השנה עשינו תיקון, אבל נוסיף. משרד הבריאות העביר לי את הבקשה לפנייה, וזה ידון בדיון אתם לתוכנית – הם ביקשו עובדת סוציאלית נוספת ב-50 אלף ₪ ותקצוב של 10,000 ₪ להדרכות עובדים בנושא התוכנית של טיפול סוציאלי נשים אמהות הנמצאות בזנות, ואמור להיות לנו בשבועות הקרובים דיון בנושא. זה רשום לנו כמטרה ראשונה בתוכנית.

נמשיך לעקוב אחרי זה בוועדה.

דבר אחרון שאנחנו עושות לא מכספי הרשות אלא מכספים שאנחנו מגייסים מחברות תרופות ומכספי מרפאת לווינסקי, וזה פעילות מניעה בקרב נערות, מעבר למניעה שאנו עושים בבתי ספר, שזה מפגשים של שעה וחצי, שב-2010 כבר עבר באזור גוש דן, למעלה מ-16 אלף תלמידים עברו את הפעילות הזו, אני מדברת על פעילות מניעה של סדנאות, שמיועדות לנערות במצוקה, נערות שנשרו ממערכת החינוך הרבה פעמים, בית אריאל, בית רות, גם לנערים - והסדנאות האלה- - -

אתם עובדים בשיתוף פעולה עם על"מ?

כן, בחסות הנוער, עם ענת נגרי. אנחנו קוראים לזה בשם נורא נורמטיבי – "מיניות בריאה", אך מדברים שם גם על זנות ועל זיהוי מלכודות.

מה היקף הפעילות של הנושא הזה?

הנושא הזה – למעלה מ-3,000 בני נוער, רק ב-2010.

רק באזור המרכז?

הגענו גם לירוחם. אנחנו עובדים הרבה עם תוכנית המנטורים שמפעילה אוניברסיטת תל-אביב.

יחד עם השירות שלנו.

משרד החינוך שותף בפרויקט הזה?

לא.

אני חושבת שיש מקום ליצור ולקדם שיתופי פעולה גם עם משרד החינוך.

נפגשנו, מרים ואני.

אנחנו רוצים להציג בהזדמנות הזאת את מי שיחליף את ציפי בפרויקט, את המפקח, העובד הסוציאלי סאיד תלי, בתחום הזה.

ואם בהצגות עסקינן, אציג את יעל בוקאי, שהיא במקום שוש קרק, תפקח על "מעגן".

נפגשנו השבוע בסיור שקיימתי ב"מעגן", ונמשיך לעבוד בשיתוף פעולה – אתם חלק אינטגרלי מצות הוועדה. אתם מוזמנים להגיע הנה, ונשמח להצגה. השר ייכנס לתפקידו, ונזמן אותו הנה. אני מקווה שבתהליך האוריינטציה שלו, ייכנס גם הנושא הזה, והוא יוכל להגיע לוועדה, ולהציג את פעולות המשרד.

גברת עידית שמש-הראל ממכון "תודעה", בבקשה.

ציינו שרוב המכתבים שלנו מבוססים על פניות של מכון "תודעה". לא סתם הם זכו בפרס.

הנושא של קמפיין תקשורתי - ראיתי השבוע את טל פרידמן מספר על זה, תוך כדי שיוצא לו דשא מהראש, שאם לא נאיץ את הרכב יותר מדי, לא נזהם את האוויר. מתבקש שנתחיל לעשות קמפיין תקשורתי ציבורי רחב בנושא הזנות עם מסרים ברורים, שאין בחירה בזנות, ואם אתה קונה אותה, אז אתה מנצל אותה, ולא ללכת סחור-סחור, אלא לדבר ישירות. זה מתבקש – מעבר לימי העיון, להתחיל עם ג'ינגלים ברדיו. אני מקווה שיעבור החוק, זה יכול להוות תמריץ.

זה עובד הפוך - קודם כל קמפיין ציבורי ואז החוק.

בשנים האחרונות לפ"מ נתנו חוות דעת, שהציבור לא בשל, ולא עשו את זה, ועם כל הכבוד ללפ"מ, באמת יושבים שם אנשי מקצוע – הם לא שותפים לכל המאבק הזה. הם החליטו שלא יהיה קמפיין, ולא היה עד עכשיו קמפיין, וזה חבל.

אגב, גם בנושא הסביבתי, עד שיצא קמפיין כזה, הנשמה כמעט יצאה לכולנו. אני מלווה את הדבר הזה הרבה זמן. צריך הרבה כוח כדי לקדם – אני מעריך פה את השר להגנת הסביבה, שכן קיבל את ההחלטה הזו, כדי לקבל החלטה על קמפיין, שהוא לא בדיוק מה שהציבור היום רוצה לשמוע, וחשוב לומר את זה. גם הקמפיין שלכם, כדי שהוא יעבור, צריך להיות ערוכים פה למלחמה ארוכת טווח.

לגבי משרד החינוך, מרים ואני עובדות הרבה שנים. עדיין תלמידים לא שומעים מה המשמעות של לקיים יחסי מין גם גבר תמורת ג'ינס או בושם. אני חושבת שתלמידים לא יודעים מה המשמעות של להזמין נערת ליווי, חשפנית, זה אשה בזנות, למסיבת סוף שנה. הם לא שומעים את התכנים. כנ"ל בצה"ל – חיילות שגומרות יום בצבא, ב-17:00, ואחריי זה הולכת לבית בושת, זה קיים. או חיילים שבאים לחגוג סוף מסלול, מסיבת גיוס, מסיבת שחרור בבית בושת.

אני בכל ישיבה אומרת: אם מפקד חיל הים הגיע למועדון חשפנות ויצא בלא כלום – הוא אמור להגיע אלינו לוועדה, ונשאל אותו שאלות נוקבות, שלא קשורות לפעולות צה"ל במרחב הימי...

אני ישבתי עם מי שאחראית על כל התכנים בצה"ל, והיא אמרה: יש לי הומוסקסואליים ויש לי סמים ויש לי כתות, וכמה אפשר להפיל? אז אפשר, וצריך.

זה צריך להיות במקשה אחת, כל התחלואה החברתית, שקשורה לאלכוהול ולסמים ולניצול מיני מסחרי, וברוב המקרים יש קורלציה בין הדברים – זה לא פתאום קורה לאנשים; יש פה תהליכים.

לגבי עודפים, אני יודעת שוורד לקחה לתשומת לבה- - -

ורד לא תשאיר שקל. כמו שאני מכירה את ורד, עוד כראש עיריית נתניה בעברה, היתה ממלאת מקום, וכיהנה כראש העיר. אני סומכת על ורד ששקל לא יישאר שם.

משנת 2007 יש מסמך שמראה כמה עודפים יש? והאם נכונה השמועה, שכספים מהתוכנית הלאומית להוצאת נשים מהזנות הגיעה להרחבת מעונות לנשים מוכות?

השאלה אליך – הרשות לקידום מעמד האשה. את מכירה את הנתונים? אני אשמח לבדוק את זה. ידוע לך על עודפים משנים קודמות?

טרם כניסתי לרשות ישנם עודפים, ואני לא נציגת אוצר ולא נציגת חשבות; הנציגים של החשבות אצלנו לא היו יכולים להגיע. ישנם עודפים היסטוריים, שלמיטב הבנתי, המשרדים לא הצליחו לנצל אותם בגלל קוצר זמן, אם אני מבינה נכון, או מכרזים או בירוקרטיה. אנחנו פועלים לראות מה לעשות לגביהם. אני קודם כל מתייחסת מהשנה האחרונה – כל התקציב נוצל ב-100 האחוזים. נקפיד שזה יהיה גם מהיום והלאה. כשניתנת התחייבות, שתהיה התחייבות ריאלית, לזמן שאפשר לעשות פרויקט וביצוע.


אני מנסה לבחון גם את הנושא של עודפי העבר, אבל האם ניתן להשתמש ואיך - אלה החלטות חשביות; לכל התחייבות יש תוקף ביצוע עבור פרויקט מסוים, ואני מאוד מקווה שנצליח לממש אותם.


נכון לרגע זה, למיטב ידיעתי, לא הועברו סכומים לדברים אחרים, אלא אם יש למשרד עודפים, ולמשרד עצמו יש יכולת לבקש להסב אותם לדברים אחרים.


לגבי הלפ"מ, את ישבת עם הלפ"מ לפני כניסתי, ואני מכירה את העמדה שהוצגה בפניך, שנערך סקר, והוחלט שאין בשלות לציבור. אני רוצה להיות מאוד הוגנת בנושא הכספי – אני לא עוד מתייחסת בכלל לנושא הרעיוני, אבל אם ראית בעיתונים מה עלות הקמפיין של איכות הסביבה, הוא קמפיין שעולה יותר מכל התוכנית, לכן אי-אפשר היום לעצור את התוכנית, לסגור את הדברים הקיימים ולעשות קמפיין טלוויזיוני בסדר גודל כזה – מעבר לנושא הרעיוני. קמפיין של 15 מיליון שקל, אני לא רואה שמישהו יתקצב אותנו בנושא הזה.

כשמדברים על עבודה סוציאלית, זו תמיד הדילמה, האם אנחנו משקיעות בפעולות- - -

מהעודפים האלה תכננו שני מחקרים לשתי תוכניות.

אני לוקחת את זה לתשומת לבי, נעשה את הבדיקה גם מול האוצר וגם מול החשבות, ונראה איפה הכספים האלה עומדים נכון להיום, ואם אפשר לנצל את העודפים האלה לפחות להנעה של איזשהו קמפיין.

אולי התלמידים והתלמידות לא יודעים מספיק, אבל הרבה תלמידים יודעים מה המשמעות של להיות נערת ליווי- - -

אני חושבת שהנושאים האלה הובהרו, אבל עדיין אנחנו נחשפים למציאות שבה קטינים וקטינות מנוצלים מינית ומסחרית בדרכים רבות וקשות, וזו היתה אחת הסיבות המרכזיות שביקשתי משר החינוך להיות שותף. אני לא יודעת איך לא חשבו על זה קודם, שמשרד החינוך חייב להיות שותף בוועדה הבין-משרדית במשרד המשפטים בכל המאבק שלנו למיגור תופעות הזנות. בבקשה.

אני עומדת לפרוש משירות המדינה, אני נושקת ל-40 שנות עבודה, גם ברשות מקומית, בנתניה, ובמשרד הסעד-משרד העבודה והרווחה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים. כל השנים האלה עבדתי בנושא של קידום נערות ונשים, בכל הצורות האפשריות. ב-15-20 השנים האחרונות היו לי הרבה שעות כנסת, בוועדה לקידום מעמד האשה, ועוד כשהיא לא היתה במעמד של ועדה, ובוועדת המשנה לסחר. יחד עם שתי הוועדות האלה, בשנים האלה הקמנו מקלטים לנשים מוכות, אני הובלתי הקמת עשרה מקלטים לנשים מוכות. הקמנו את כל הקונספט ואת כל הטיפול בנסחרות מינית, זנות, את "מעגן", הייתי שותפה בהובלת התוכנית הזו ושל ההקמה, ובשנים האחרונות בשתי התוכניות הבין-משרדיות המדהימות של הטיפול בנפגעות תקיפה מינית ושל נפגעות הסחר. נפגעות תקיפה מינית – הובלתי. הייתי מאוד רוצה להודות לכל חברותיי בשתי הועדות, לכל מי שנמצא פה, ולאלה שלא נמצאות פה, לרחל גרשוני, שהיתה שותפה שלי בשנים האחרונות בשני התחומים האלה, למרית דנון, לחברת הכנסת זהבה גלאון, שקידמה את הדברים האלה בצורה בלתי רגילה, לשוש קרק חברתי במשרד, שקידמה את הנושא גם של המקלטים וגם של הסחר לזנות. אני חושבת שבמשך השנים האלה – אני עושה חשבון נפש בימים האחרונים, עם העזיבה, ואני חושבת שלכבוד הוא לנו כאן, לכולנו, אני חושבת שרשמנו בשנים האלה עם ועדות הכנסת פרק בהיסטוריה של ארץ ישראל היפה. תודה לכם.

אנו בהחלט מאחלים לך המון הצלחה בהמשך דרכך או בתחילת דרכך החדשה; אני בטוחה שהיא תהיה פורה ומצלחת. רק בזכות עובדי ועובדות מדינה שהם מחויבים ונחושים, אפשר היה לקדם את השינוי החברתי המתבקש. אני יודעת לפעמים קל להטיח ביקורת ולהעיר הערות ולחפש את הכשלים, אבל חשוב לומר גם מילים טובות, ובעיניי, ובפרק הזמן הלא ארוך שאנחנו מכירות, אני רואה אשה שהיא פורצת דרך גם בתוך המשרד, גם בעבודה מול הבכירים במשרד, גם בשכנוע, בנחישות ובעד כמה הנושאים האלה חשובים, וצריכים גם להיות מתוקצבים, ואין לי אלא להודות לך. אנו שומרות לעצמנו את הזכות בוועדה להמשיך להזמין אותך ולהיעזר בך כגוף ידע. אני בטוחה שיש עוד הרבה מה לעשות ומה ללמוד.


לסיכום הדיון, אני מודה לגברת ורד סויד על כניסתך המהירה לתפקיד, על התגייסותך למאבק מתוך תפקידים אחרים שעשית. אני מאמינה שיש עוד מקום להרחבת שיתופי פעולה, גם עם משטרת ישראל, ועבודה של ימי עיון והדרכות עם משרדים נוספים, שעדיין לא הגעתן אליהם, ואני בטוחה שבתוכנית העבודה שלך לשנים הבאות גם המשרדים האלה יהיו על הפרק, ואני מאמינה שבסוף השנה נגיע לכאן, ונשמע יותר גורמים שעובדים עם הרשות בשיתוף פעולה, כי הרשות היא זרוע של הרבה מאוד נושאים שקשורים לקידום נשים בישראל, ולכם, חברותיי וחברי הוועדה, להודות.


לסיכום, נבחן את כל סוגיית עודפי הכספים, ונבחן את האפשרות לתעל אותם לפעולות של הסברה ומניעה. כמובן, הארגונים החברתיים שעובדים בשיתוף פעולה. נעקוב אחר ההקמה של היחידה באיכילוב. נמשיך ונעקוב אחר כל הנושאים שעלו כאן בדיון היום.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.