ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 25/01/2011

עתיד ההשכלה הגבוהה בגליל - לציון יום הנגב והגליל

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט

25.1.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 357
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ' בשבט התשע"א (25 בינואר 2011), שעה 09:00
סדר היום
עתיד ההשכלה הגבוהה בגליל – לציון יום הנגב והגליל
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר
יעקב כץ

אנסטסיה מיכאלי
מוזמנים
שר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום

יונתן רגב

- רכז מו"פ והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אוסקר אמבון

- מנהל מרכז רפואי זיו, משרד הבריאות, צפת

ניר קידר

- רכז כלכלת בריאות, משרד הבריאות

אורנה הוזמן בכור

- מנכ"ל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

דרור סורוקה

- מנהל אגף תכנון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

שירה שחרור

- עוזרת מנכ"לית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

סיגל שאלתיאל הלוי
- המשרד לפיתוח הנגב והגליל

עדי אשכנזי

- ראש אגף כלכלה ומחקר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

אריאל רבון

- יועץ משפטי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

מוטי רותם

- ראש מטה השר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

משה בנימין

- יועץ השר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

רני רוזנהיים

- מנהל תכנית הישגים להנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה

מעין אברגיל

- לשכת המשנה לראש הממשלה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אייל פרידמן

- מחלקה משפטית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

רמי רחמים

- עוזר השר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

חיים שלום

- עוזר השר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

בני כהן

- ראש מטה השר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

נועה צבי

- יועצת משפטית, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

לילך גדול

- דוברת המשרד לפיתוח הנגב והגליל

נועה בינשטיין

- תקצוב תשתיות פיזיות ומחקריות, ות"ת

סיגל מורדוך

- מזכירות אקדמית, מל"ג

רעות בר גיל

- מתאמת פעולות ודוברת ועד ראשי המכללות, ור"מ

יורם רז

- מנכ"ל המכללה, המכללה האקדמית עמק חפר ומנכ"ל ור"מ, ור"מ

אברהם בר און

- מזכיר אקדמי, אוניברסיטת בן גוריון

רבקה בריק

- סגן הדיקן להוראה, הפקולטה לרפואה הטכניון, חיפה

גל ריכטר-לוין

- דיקן הפקולטה למדעי הטבע, אוניברסיטת חיפה

איציק שמולי

- יושב ראש אגודות הסטודנטים בישראל

אהרן אריאל לביא

- מחלקת מחקר ומדיניות, התאחדות הסטודנטים בישראל

אהרן בית הלחמי

- ראש הועדה להקמת בית ספר לרפואה בגליל, מל"ג/ות"ת

שמעון גבסו

- ראש העיר נצרת עלית

אבנר בן גרא

- ראש המועצה המקומית מיתר

אתי אלוני

- ראש מינהל חינוך וחברה, השלטון המקומי

יפה זילברשץ

- משנה לנשיא, אוניברסיטת בא אילן


מחמוד חליל

- נשיא מכללת סכנין

חיליל מוחמד

- מכללת סכנין

אבי קרמפה

- מעלה יוסף

אילן שוחט

- ראש העיר צפת

רון שני

- ראש המועצה האזורית משגב
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

עתיד ההשכלה הגבוהה בגליל – לציון יום הנגב והגליל
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים ישיבת ועדת החינוך, תרבות והספורט. הנושא: עתיד ההשכלה הגבוהה בגליל לציון יום הנגב והגליל.

אנחנו מברכים כאן את השר לענייני הנגב והגליל, השר שלום. כבוד השר, אנחנו מכירים כבר קדנציה שניה. היה לנו שיתוף פעולה רחב בנושאים שקשורים לסטודנטים להשכלה גבוהה גם בכנסת הקודמת, ועל כך אני מברך על פעולותיך למען חיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בפריפריה. זה דבר חשוב. אני יודע שאתה מביא לנו גם בשורות חדשות בדרום ובצפון. על כך אני רוצה רק לברך ולאחל הצלחה למשרדך בכל מה שאתם עושים בדרך של חיזוק של מערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל, כל פעילותכם בנגב והגליל.

רבותיי, הנושא של חיזוק האקדמיה בפריפריה זה נושא שעולה על סדר היום הועדה בתדירות די גבוהה. אנחנו קיימנו כאן ישיבה לפני שבועיים, אם לא יותר אפילו, חודש, על הנושא של הקיבוצים. על ההחלטה של מינהל מקרקעי ישראל לבוא ולהגביל שכירויות שהייתה נגזרת גם על הסטודנטים, שהנושא של הקיבוצים היה אחד מהפתרונות הריאליים לבעיות הדיור שיש לסטודנטים באזורים הללו, ועל כך נמסר לנו שגם הנושא הזה נפתר, ויש הסכם, ועל כך אנחנו גם מברכים.

אנחנו נעשה ישיבה בשבוע הבא על העניין הזה. מינהל מקרקעי ישראל יציג לפנינו את ההסכם שנחתם על כל מה שקשור להשכרת הדירות לסטודנטים.

בנוסף לכך, אני בעברי הייתי גם פעיל בעולם הסטודנטיאלי, אז אני יודע עד כמה חשוב החיזוק. אני יודע שגם היום, כבוד השר, ועדת הרווחה צריכה לאשר את התקנות בכל מה שקשור למכללות, עם הנושא של המלגות, עם השנה הראשונה חינם, אז גם על כך אנחנו מברכים.

גם על הנושא הזה ועדת חינוך תקיים דיון על אופן היישום של אותם התקנות. כידוע לכם, הסטודנטים התחילו ללמוד באוקטובר, אנחנו כבר כמעט בתחילת סמסטר ב', ואותם הסטודנטים שאמורים לקבל הטבה צריכים לדעת באיזה דרג זה נעשה, וכמובן כל העניין של הפרסום של הנושא הזה.

אז אני אתן את רשות הדיבור לשר שלום, ואנחנו נתקדם הלאה לפי רשימת המוזמנים.
השר סילבן שלום
תודה רבה. אני שמח לחזור לועדת החינוך שתמיד אהבתי להיות בה כחבר מן המניין. אני מאד מצטער שלא ידעו שאני מגיע. בדרך כלל מגיעים יותר חברי כנסת שיודעים ששר מגיע, אבל לא היה בפרסום, למרות שאתמול אפילו שוחחתי עם היושב ראש.

אני מודה לך אדוני היושב ראש. אתה באמת איש שעוסק בנושא סטודנטים, צעירים, חינוך הרבה מאד שנים, ואני חושב שהעובדה שאתה יושב כאן בתפקיד היא טובה לחינוך, היא טובה לסטודנטים, טובה לצעירים, ואני מקווה מאד שאתה תהיה עוד זמן רב פה בועדה הזאת, כי אתה באמת, לפי דעתי, האיש המתאים לעניין. עשינו גם בעבר את חוק זכויות הסטודנט, ועשינו, יחד, ועשינו עוד דברים נוספים, כך שזה באמת.
היו"ר אלכס מילר
מכוני הפסיכומטרי.
השר סילבן שלום
מכוני הפסיכומטרי, חוק הפיקוח על המכונים הפסיכומטריים, ועוד שורה ארוכה של דברים, כך שאני יודע את המחוייבות שלך לעניין.

אנחנו רוצים לדבר היום על הרעיון של הקמת האוניברסיטה בגליל, אבל לא ניתן להתחיל מבלי שאנחנו מדברים גם על מה שמתרחש עכשיו מבחינה אקדמית בגליל, וטוב שיש פה גם את אהרל'ה בית הלחמי, שנמצא כאן, הרים את היד.

החלום של הקמת בית ספר לרפואה בצפת היה חלום של הרבה מאד שנים, והוא, באיזה שהוא מקום, נתקע עמוק עמוק במקרר, היה בהקפאה עמוקה, ואני חושב שמה שאנחנו רואים בשנה האחרונה זה דחיפה עצומה של הפרוייקט הזה, שהגיע להבשלה מלאה, כאשר ביום חמישי לפני 10 ימים היה השלב האחרון שבו המועצה להשכלה גבוהה, אותה ועדה של אהרל'ה בית הלחמי נתנה את ההיתר לפתוח מסלול לימודים גם לישראלים שלומדים רפואה בחו"ל, אבל גם לישראלים שהם כאן, בוגרים של מדעי החיים שיוכלו ללמוד. אנחנו מדברים על 70 סטודנטים ישראלים, 50 מחו"ל. אני מקווה שנוכל להגיע בהבנות גם להרחבה של המספר הזה, כדי שאנחנו נוכל באמת להתחיל הקמה של בית ספר אמיתי לרפואה, שאני רואה אותו בהבשלה מלאה גם עם אלף סטודנטים, שיהיה שם גם פיזיותרפיה, וגם סיעוד, וגם מינהל בריאות, וגם מינהל רפואי, כך שהדבר הזה באמת יעשה שינוי דרמטי, ייצר אלפי מקומות עבודה.

לפי התכנית המקורית זה היה 5,000 מקומות עבודה. היום, לאחר שאנחנו מנסים לעשות את השלב הבא, וזה הקמת אזור תעשייה שיהיה שם למוצרים ביו – רפואיים, וביו – טכנולוגיים ואחרים, שתהיה להם את הנגישות. אנחנו יכולים לדבר אפילו על כמעט הכפלה של מספר המועסקים אפילו ל – 10 אלפים.

אני חייב לציין את אוניברסיטת בר אילן שעשתה מעשה יפה, והתקדמה, ורצה, הביאה 15 מדענים חוזרים מחו"ל, וקלטה אותם, כאשר כמובן התנאי שלנו היה תמיד שהם יעברו לגור בגליל, וזה תנאי מפתח. מדובר על 15 מדענים בכירים, שאחרי שנים ארוכות בחו"ל חוזרים ובאים באמת. עובדה שמחזירים את המשפחות האלה זה כבר מהלך ציוני חשוב. שמביאים אותם לגליל זה מהלך שמחזק את החשיבות, והעובדה שהם גם ישתלבו בבתי החולים הדבר הזה הוא כמובן דבר מרכזי.

כמובן לצד בית ספר לרפואה אנחנו גם פועלים במקביל לשדרוג כל מערך הבריאות. ושדרוג מערך הבריאות בגליל הוא דבר נדרש. הרבה פעמים צריכים לנסוע שעה, או שעה וחצי כדי לקבל טיפול, ואני אמרתי במרכז הארץ, בסוף השבוע האחרון, באיזה שהוא מקום, היה איזה שהוא דיון, אמרתי: אם הייתם נאלצים לנסוע כדי לקבל טיפול רפואי מסויים עד לבאר שבע, הרי כאן היו הפגנות ברחובות, זה היה כאן פשוט, כל המדינה הייתה בוערת. דברים שקורים באזור הגליל באופן קבוע, ולצערי הרב, במקרה הטוב, נאלצים לנסוע לרמב"ם. במקרה הפחות טוב נאלצים לנסוע עד למרכז הארץ כדי לקבל טיפול שאמור להיות דבר מובן מאליו.

דרך אגב, הנושא הזה יעלה היום, במסגרת יום הדיונים נגב גליל, גם בועדת הבריאות, ועדת עבודה הרווחה והבריאות בשעה 12:00, ויהיה שם דיון על כל שדרוג מערך הבריאות.

אני ציינתי את כל העניין הזה כי אני חושב שהקמת האוניברסיטה אמורה להיות הטריגר, העוגן, הקמת בית ספר לרפואה בצפת אמור להיות הטריגר, או הזרז, זה שדוחף, והעוגן להקמת אוניברסיטה בגליל.

לפני כחמש וחצי שנים, כמעט שש שנים התקבלה החלטה להקים אוניברסיטה בגליל, וההחלטה הזאת היא החלטה שכבר קיימת. דובר על גיוס של תורמים, והיו מספר אנשים שגם אמרו שיתרמו, וכדומה. ואנחנו, לאחר בדיקה של העניין הגעתי, יחד עם החברים, למסקנה שהקמת האוניברסיטה הזאת היא כמובן דבר חשוב, נדרש, יעשה את השינוי שקרה בבן גוריון.

בן גוריון עשה שינוי אדיר בבאר שבע והאזור. היום אוניברסיטת בן גוריון לבד היא 20 אלף סטודנטים. יש שם, בתוך העיר באר שבע, את מכללת סמי שמעון, יש מכללה להוראה קיי. יש מדרשה לחינוך גופני, שהיא המקבילה של וינגייט. רק בבאר שבע עצמה לומדים 30 אלף סטודנטים, שזה פשוט דבר מדהים, ושינה בצורה דרמטית את האזור. כמובן שהמקומות הנלווים כמו "ספיר" וגם מכללת אילת תורמים. אנחנו נדבר גם על דברים שאנחנו רוצים לעשות בבן גוריון בהמשך, אבל אוניברסיטה בגליל היא פשוט דבר נדרש, בגלל העובדה שאין שם את המענה המלא. יש מכללות שקמו, ואני שמח שהייתה לי אז הזכות להיות שותף להקמת המכללות, לא מרצון של האוניברסיטאות, אלא מתוך מצב שהאוניברסיטאות חשבו שההצעה שלי עומדת לעבור, והיא כניסה חופשית לאוניברסיטאות. אולי יהודית יותר זוכרת את זה. כניסה חופשית לאוניברסיטאות בשנה הראשונה, כמו שקיים באירופה, והמיון בסוף השנה הראשונה יאפשר להמשיך הלאה. כאשר האוניברסיטאות ראו שזה עבר ללא צחוק, בטרומית, עבר בועדה, עבר בקריאה ראשונה, והבינו שהולכת להיות קריאה שניה ושלישית, נענו להפצרותיהם של אברום בורג דאז, יושב ראש ועדת החינוך, ורובינשטיין, להקים את המכללות לא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח, ואחרי שנעשו שלושה תיקונים בחוק המכללות, הם כמובן דבר שהביא לכך שהמכללות היום הם חיות, בועטות ונושמות. ודרך אגב, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות השנה הוא יותר גבוה ממספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות. לראשונה.

אבל אנחנו מדברים על מחוז צפון שבו מתגוררים מיליון 250 אלף תושבים, ואנחנו מדברים על כך שבמחוז הזה אין אוניברסיטה, כשבמחוז תל אביב יש מיליון 200, שם יש אוניברסיטה. מחוז חיפה הוא רק 893 אלף, ויש אוניברסיטה, ואני חושב שבעניין הזה אנחנו פשוט חוטאים, כי אנחנו גורמים לפריחה של צעירים שרוצים ללכת ללמוד. לא כל דבר יש במכללות, וכאשר הם הולכים לאוניברסיטאות הם גם לאחר מכן, לצערנו הרב, לא חוזרים.

ולכן, אנחנו רוצים ללכת על משהו אחר. במקום להמציא את הגלגל ולהקים אוניברסיטה, לעשות אוניברסיטה רב קמפוסית. אוניברסיטה רב קמפוסית שתהיה מבוססת על המכללות הקיימות. דרך אגב, גם באוקספורד יש 46 או 47 קמפוסים, לא הצלחתי לבדוק עד הסוף, כי במקומות מסויימים כתוב 46, באחרים כתוב 47 קמפוסים. כך גם בבוסטון. אבל למה ללכת רחוק? פה בירושלים, באוניברסיטה העברית – 3 קמפוסים: יש קמפוס הר הצופים. קמפוס גבעת רם, ויש קמפוס ברחובות. כך שהרעיון של אוניברסיטה רב קמפוסית הוא דבר שקיים גם בארץ. הוא ייתר את הצורך להקים משהו מחדש יש מאין. יביא לכך שהעלויות יהיו הרבה הרבה יותר קטנות, לצורך העניין.
היו"ר אלכס מילר
גם בבאר שבע בן גוריון יש להם קמפוס באילת.
השר סילבן שלום
לא רק זה, מה שאתה צודק. עכשיו הזכרת לי משהו נוסף. שבין גוריון כשהוקמה, הוקמה כשלוחה של הטכניון בהנדסה, ושלוחה של האוניברסיטה העברית במדעי הרוח והחברה.
קריאה
כל האוניברסיטאות בארץ, חוץ מהעברית, הוקמו בצורה הזאת.
השר סילבן שלום
ככה היא הוקמה. גם תל אביב הוקמה כשלוחה של.
קריאה
וגם חיפה.
השר סילבן שלום
ולכן ראינו שיש דברים שאכן קרו. אנחנו מדברים על האפשרות לעשות את זה, יש היום 6 מכללות. ואני לא רוצה להגיד יותר חזקות או יותר חלשות. אבל ישנן 3 שנחשבות יותר מבוססות, שזה: תל חי, עמק יזרעאל ואורט בראודה, וה - 3 האחרות שהם בדרך להיות מבוססות, שזה: צפת, שזה גליל מערבי וכנרת.

אנחנו מדברים על הצורך לעשות אוניברסיטה שתהיה מבוססת על העניין הזה. יש כמובן, תכנית החומש היא הגדלתם והפיכתם לאוניברסיטה. זה מאפשר לעשות את זה באופן מהיר וזריז. במידה וות"ת כמובן ייתן לזה את היד. זה מצריך גיוס של סגל אקדמי. הרחבה, שדרוג תשתיות באופן הדרגתי. כאשר אנחנו מדברים שבשלב הראשון זה יהיה מבוסס על 3 המכללות האלה, ובשלב השני יצטרפו המכללות הנוספות.

אנחנו כבר קיימנו ישיבות עם כל ראשי המכללות. מספר ישיבות. ישבנו איתם. כמובן שיש תמיד גם בעיות אנושיות, אישיות, מי יעמוד? איך יהיה בראש? אבל אני חושב שגם את זה סיכמנו. נצטרך לקבל החלטה. יכול להיות שצריך גם להשאיר מכללות באזור, לא רק אוניברסיטה, גם שיהיו מכללות ליד, וזה גם חשוב. אבל ות"ת הקימה מראש משהו שהוא שונה. כאשר היא בחרה כל מכללה שהיא תעסוק בתחום מסויים. ברגע שהיא בחרה שכל מכללה תעסוק בתחום מסויים אין עניין של כפילות.

זאת אומרת, אם אני לוקח את תל חי אז היא עוסקת במדעי החיים, במדעי הסביבה. אם אני לוקח את עמק יזרעאל – אז היא עוסקת יותר במדעי החברה, בחינוך. ואם אני לוקח את אורט בראודה – זה הנדסה. כך שאם אנחנו מצרפים לזה את מה שקיים כבר, זה יכול להיות משהו חשוב וגדול.

אנחנו מדברים על אוניברסיטה שבסוף, בהיקף הכולל שלה, תקיף 22 אלף, או 21 אלף סטודנטים, נכון להיום. וכמובן שאנחנו מדברים על גידול במספר הסטודנטים כתוצאה מהעניין. אנחנו נראה גידול של 5,000 או 6,000 סטודנטים לעומת מה שיש לנו היום.

זה מה שקיים היום, ואנחנו מדברים על מה שיהיה בעוד 5 שנים, כאשר כל הפער שאנחנו רואים הוא 100 מיליון שקלים בלבד. ב – 100 מיליון שקלים אנחנו עושים אוניברסיטה. עכשיו, בתקציב המדינה, כשר האוצר לשעבר, זה לא סכום, בוודאי לא משמעותי, כדי לעבור ולהקים אוניברסיטה. התכנית הראשונה הייתה כמובן.
היו"ר אלכס מילר
אבל זה התקציב, אם אני לא טועה, זה ללימודים לתואר ראשון עכשיו.
השר סילבן שלום
גם לתואר ראשון, גם לתואר שני, גם לסגל,
היו"ר אלכס מילר
זה כולל מחקר?
השר סילבן שלום
הכל. אנחנו עשינו עבודה מקיפה של העניין, וגם אם זה יעלה יותר אז זה לא יהיה בדרמטי יותר. זה יהיה משהו שיאפשר להקים את האוניברסיטה הזאת, ואני חושב שאנחנו נהיה עדים לפיתוח של הגליל בצורה משמעותית.

עכשיו, כמובן מכון המחקר ... שנמצא שם, הוא חלק מאותו מערך של אוניברסיטה רב קמפוסית. הוא נמצא בקריית שמונה, חי, עובד, בועט, הוא ממש ממש טוב. עכשיו, כמובן שכאשר עושים את זה ומעבירים אותם ממכלה לאוניברסיטה לא צריך לתקצב את הסטודנט בכל הסכום. אלא היום הוא מתוקצב מכללה, מדובר על הדלתא בין תקצוב מכללה לבין תקצוב אוניברסיטה. כך שלא מדובר על תוספת גדולה לעומת הקמה יש מאין של אוניברסיטה לפי התכנית הגרנדיוזית הראשונה, ולכן אני תמיד מאמין בהכנסת רגל בדלת. תמיד. וזה עובד. גם כשעשיתי את הרפורמה במס הכנסה, והיה צריך להטיל מס על הבורסה, שהרבה רצו בעבר ולא הצליחו, כשנכנסתי להיות שר האוצר, אבי בן בסט היה מנכ"ל משרד האוצר, והוא אמר לי, אמרתי לו: תישאר חודש, חודשיים. אמר לי: מה עם הרפורמה שלי? אמרתי לו: אני אבדוק מה זה. אמר לי: הכל כמקשה אחת. אז אמרתי: תשמע, זה לא ספר תנ"ך. רק ספר תנ"ך אי אפשר לשנות. אז הורדנו מס על מתנות, ומס על קרנות השתלמות. במקום 25 אחוז עשינו 15. היום כבר העלו את זה ל – 20 אחוז מס. ויש לנו 7 מיליארד הכנסה יש מאין משוק ההון. כמובן גם ירדו שיעורי המס בצורה דרמטית.

אבל כמו בעניין של בית ספר לרפואה: התחלנו במסלול הזה, בסוף נגיע, אני מאמין בהבשלה מלאה, גם למסלול של ה – 6 שנתי. וזה יקרה. זה יקרה. זה לאט לאט זה יתפתח, זה יתרחב, זה יהיה, וכאשר זה יעבוד, ויעבוד בצורה טובה, אז יהיה לנו גם מודל של חו"ל, גם מודל 4 שנתי, וגם מודל 6 שנתי, וגם באוניברסיטה כאן אני חושב שצריך לעשות את זה בדרך הזאת, ולא בדרך של הקמת אוניברסיטה, כמובן יש מאין.

עכשיו, לסיכום הפרק הזה, ואני רוצה שגם אנשים כמובן, לא שאני לוקח לך את העניין, אבל שאני גם אשמע אותם, אני אצטרך לרוץ מועדה לועדה. אז אני יכול להיות כאן עד קרוב ל – 10:00, ואז אני צריך לרוץ לועדה הבאה. ואז אנחנו נעשה את זה.

אני רוצה לומר, תיראו, אוניברסיטה בגליל היא מחוייבת המציאות. צריך חזון, צריך אמונה שאפשר לעשות את זה. אני יודע שבוועדה לתכנון ותקצוב, כמובן, יש גם התנגדויות. באופן טבעי כשיש עוד אוניברסיטה אז המשאבים מתחלקים לעוד אוניברסיטה. וזה לוקח מהקיימות באופן כזה או אחר, אם לא מגדילים את התקציב. אבל צריך לראות את החשיבות של העניין. גם את בן גוריון לא רצו להקים. גם לאוניברסיטת בן גוריון הייתה התנגדות גמורה להקים את זה שם.
קריאה
תל אביב.
השר סילבן שלום
תל אביב, אני כבר מדבר על שנים אחרות שאני לא זוכר. לחשוב היום שלא היה את אוניברסיטת בן גוריון. זה פשוט נשמע כמעט משהו דמיוני. אותו דבר גם יהיה כאן. אני תמיד אומר, אבנר, אתם בנגב, אני אומר לחברי בנגב, לכם: תיראו, לכם יש אוניברסיטה, בגליל אין. לכם יש רכבת, להם אין. לכם יש כביש 6 שמגיע. צריך לעשות משהו, לא שחס וחלילה בנגב צריך לעשות הרבה דברים. אם אתה תהיה איתי בועדות האחרות היום תראה גם עבר צה"ל דרומה, ודברים אחרים שאנחנו עוסקים, אבל צריך לעשות את האוניברסיטה בגליל.

אני גם שמח להגיד שאנחנו פועלים עכשיו לנסות להקים פקולטה למוסיקה באוניברסיטת בן גוריון. אקדמיה למוסיקה בירושלים כבר מפוצצת באלף סטודנטים, ואנחנו נמצאים במגעים עם ארנון צוקרמן, נשיא מכללת בצלאל, להקים שלוחה של המכללה בערד, יחד עם ראש העיר, טלי, שהיא בתוך העניין. אני חושב שזה ייתן תסיסה גדולה מאד לתוך הנושא הזה של תרבות בנגב, שזה גם דבר חשוב ודבר מרכזי, כי בסופו של דבר, מאות מוזיקאים צעירים שיגיעו, ומאות אומנים צעירים שיגיעו יפתחו שם את העניין. בבאר שבע אנחנו מדברים כבר על רובע האומנים שיהיה שם בעיר העתיקה, וזה עוד דבר שייתן גם דחיפה נוספת למה שכבר קיים בנגב, אבל היום אנחנו מדברים על הגליל.
היו"ר אלכס מילר
תודה אדוני.

אני מעביר את זכות הדיבור לאהרן בית הלחמי. בבקשה אדוני.
השר סילבן שלום
אני רוצה רק מילה אחת להודות גם לאהרן בית הלחמי. באמת מילה טובה שמגיעה לו בעניין הזה, ויהללך זר ולא פיך. אהרן בית הלחמי עמד בראש הצוות של המועצה להשכלה גבוהה לקביעת האוניברסיטה שתנהל, או תוביל את הקמת בית ספר לרפואה בצפת. והנושא הזה היה תקוע הרבה מאד זמן. אני זוכר ישיבה שהייתה אצלי בנובמבר 09', באוקטובר, נובמבר 09', שראינו שזה לא זז, וכדומה, ודיברתי איתו, ובאתי להופיע בפני הועדה ואני יכול לומר שהוא נתן דחיפה עצומה. גם בהתנגדויות שהיו שם. ההתנגדויות הרי, וזה בכל מקום, לא להקים ולא לעשות, ואני יכול לומר, באמת, להודות לך ולוועדה, אבל בראש ובראשונה לך, על הדחיפה העצומה שעשית ונתת לפתוח את האוניברסיטה הזאת כבר באוקטובר הקרוב, וגם עם שני המסלולים שלה, גם לימודי חו"ל, וגם לימודים ישראלים, ועל כך, אני מאמין בשם כולם, שא ברכה.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה אדוני. ואחריך ראש עיריית צפת.
אהרן בית הלחמי
תודה רבה. רציתי רק להגיד, הועדה שלנו ממשיכה לפעול כועדה שמלווה את הקמת בית הספר, כי המשימה לא נגמרה. רציתי רק לומר המועצה להשכלה גבוהה וות"ת לקחו על עצמם את המשימה בצד שלהם, במקביל למשימה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. למרות שאפשר היה לגדיל את מספר הסטודנטים בבתי הספר לרפואה ולפתור את בעיית הסטודנטים. ההבנה שבית הספר לרפואה ישמש עוגן מסייע לפיתוח העיר צפת והגליל ומערך הרפואה בגליל, היה בעצם גורם ממש מרכזי למוטיבציה של הועדה ושל הקמת הפרוייקט הזה.

רציתי גם, אם הודית לי, אני רוצה להודות לשר, כי פה זכיתי לשיתוף פעולה של המערכת של ההשכלה הגבוהה מצד אחד, והמערכת של המשרד של השר סילבן שלום. אי אפשר להקים כזה פרוייקט, והשיתוף פעולה פה הוא לדוגמא.

אני רוצה רק להתייחס, לא להתנגד, אבל להסביר משהו. אני זוכר מאד את הפגישה הראשונה במשרד של השר, שהשר עם האנרגיות שלו רצה לראות כבר באותה שנה את בית הספר נפתח, ואמר לי גם: אני זוכר שגם בבן גוריון, לא כבר בשנה הראשונה, זה היה,
השר סילבן שלום
לומדים על הדשא.
קריאה
גם לך הוא אמר את זה?
אהרן בית הלחמי
זה רק מראה שזה אמת. אבל הנקודה היא.
השר סילבן שלום
וסידרתי כבר את המבנים היבילים האלה, את הקרוואנים. יכולנו לפתוח את זה גם ב – 2010.
אהרן בית הלחמי
רציתי לספר לכולכם, אנחנו מתכוונים בכל הרצינות, וצריך גם שזה יהיה מפורסם, שבית הספר לרפואה בצפת לא יהיה זנב לאריות של בתי הספר לרפואה בארץ. הוא בסופו של דבר, שמנצל את ההזדמנות שמקימים משהו פרום סקרצ', מה שנקרא, וכל מיני עקבות שמקשות על פיתוח של בתי ספר ותיקים קיימים שמקשים עליהם להכניס חדשנות, בית הספר הזה הוא יהיה הכי מתקדם שרק אפשר לתאר.

אנחנו קיימנו בצפת לפני שנה וחצי כנס עולמי שבאו מובילים בעולם של בתי הספר לרפואה. ראש הארגון של בתי הספר לרפואה בארצות הברית, פרופסורית מקנדה שמלמדת בבית ספר שמלמדים הורים בבתי ספר לרפואה, והם ממש קינאו בנו שנוצרה לנו ההזדמנות להקים בית ספר לרפואה מהתחלה.

עכשיו, למה אני גם אומר את זה? כי בנקודה של האוניברסיטה בגליל, דרך אגב, ואני לא מדבר עכשיו בתור ות"ת, כי אני גמרתי להיות שם חבר 10 שנים, ואני נציג ציבור הייתי שם, ולא נציג של אחד המוסדות, אבל יכולתי להסתכל ולראות כמה באמת חשוב שכשמקימים משהו, אפשר לראות שיש לא רק את המאה מיליון שקל, אלא גם את האפשרות שזה יהיה מוסד מצטיין.

עכשיו, אנחנו עוד לא גמרנו בארץ להשלים את אוניברסיטת חיפה שתהיה אוניברסיטה שלמה ומצויינת. זה לא פשוט להיות אוניברסיטה בהשוואה למכללה, כי אוניברסיטה צריכה, היום המחקר המדעי מחייב רב תחומיות. רב תחומיות מחייבת שבאוניברסיטה יהיו כל הדיסציפלינות ההכרחיות. זה אומר: מתמטיקה, ופיזיקה, וכימיה, וביולוגיה, אחרת זה לא אוניברסיטה. בחיפה, למשל, עוד הרבה חסר. לכן אני לא רוצה להגיד נגד אוניברסיטה בחיפה, זה חזון יפה. אני,
השר סילבן שלום
בגליל,
אהרן בית הלחמי
בגליל.
השר סילבן שלום
זה לא היה פליטת פה סתם. כי רוצים לעשות, אוניברסיטת חיפה לקחת את אחת המכללות ולהפוך את זה בשם לאוניברסיטת חיפה והגליל. אז גם את זה אנחנו יודעים, וגם את זה אנחנו,
אהרן בית הלחמי
אני לא בעניין כל כך, אבל אני די בעניין לדעת שרוצים לקחת לא רק מכללה, אלא לקחת יותר ממכללה, ולהקים בגליל 3 לפחות 3 מרכזי מחקר שיהיו באיזה שהוא אופן יחד עם אוניברסיטת חיפה. אני רק אומר יש גם אלטרנטיבה כזאת, ויכול להיות שהיא גם תפתור את הבעיה וגם תהיה מוצלחת. אני בעד הגליל.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

אילן בבקשה.
אילן שוחט
קודם כל, בוקר טוב. אני גם כן מצטרף לברכות למשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, על היום המיוחד הזה שמעלה את קרנה של הנגב ושל הגליל.

אני רוצה לומר פה מספר דברים, כראש רשות, וגם כפורום של ראשי רשויות למעלה מ – 15 במספר, שהתאחדו והתאגדו סביב הנושא של הבית ספר לרפואה, הפקולטה לרפואה. חבל, איפה פרופסור בית הלחמי? הלך?
קריאה
הוא לא פרופסור.
אילן שוחט
יצא. רציתי שהוא ישמע את הדברים דווקא. ואני רוצה לומר שהשר, המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, עושה פה למעשה מעשה ששם בצד את כל השיקולים הפוליטיים, ושם בצד את כל האינטריגות, ואני יכול להגיד לכם, כאחד שמלווה, מיום כניסתי לתפקיד, את הנושא של הבית ספר לרפואה. חשבתי שהפוליטיקה נמצאת ברשויות המקומיות, ונמצאת בממשלה ובכנסת, וגיליתי שפוליטיקה באקדמיה היא פי אלף יותר מורכבת, כי שמה, בפוליטיקה שלנו אנחנו יודעים, רואים את הסכין בא אליך או לגב או לחזה.
השר סילבן שלום
אילן, אנחנו בשידור חי. תזהר עם הדימויים של הסכינים האלה.
אילן שוחט
שמה אתה שותה את המים ולא מתעורר בבוקר.
קריאה
אילן, אבל כולנו יצאנו משמה, אז אתה צריך לדעת.
יעקב כץ
רק תציין שגם שם אנשי הימין שולטים בצורה מוחלטת.
אילן שוחט
מה שאני רוצה לומר זה שכיום הגליל אין יד מכוונת. כל מכללה עושה ופועלת לפי אינטרסים וכיוונים שהיא רוצה לחתור. כל אוניברסיטה עושה איזה שהוא מחטף, חוברת, עושה הסכם עם מכון כזה או אחר. אין יד מכוונת. אין מישהו שרואה את התמונה הכללית.

לא יעלה על הדעת שפקולטה לרפואה של בר אילן קמה בגליל, יושבת בגליל, יוצרת מעין בסיס, כמו שדיבר על זה המשנה לראש הממשלה, ובמקביל, אוניברסיטת חיפה הולכת וחותמת איזה שהוא הסכם עם מכון מיגל לפתוח את אוניברסיטת הגליל. נהיה פה סלט אחד שלם בכל הגליל, וחייבת להיות יד מכוונת, וצריכים כולם להסתכל ולראות מה טוב לגליל, ולא מה טוב לנשיא אוניברסיטה כזה, או לנשיא מכללה כזה. חייבת להיות יד מכוונת.

ואני אומר לך כבוד השר, יש אחריך גב של כל ראשי הרשויות בגליל להוביל את המהלך הזה. אנחנו נעשה כל מה שאפשר שתהיה פה מדיניות, יד מכוונת. החזון שלך מאד מתאים למציאות הקיימת, וגם אתה הוכחת שהוא פועל והצליח במקומות אחרים. גם היבטים כלכליים, גם מבחינת הגיאוגרפיה, שזה נושא לא פחות מורכב. מדברים פה על הקמת קריית מחקר ומדע בגליל שישבו שמה גם הבתי ספר לרפואה, גם אוניברסיטת הגליל, גם מכון המחקר, גם מעבדות. יהיה מקום אחד מרוכז. ומספיק עם הפילוגים והמשיכה לפה, ומשיכה לשם, יד אחת מכוונת. לרכז מאמץ. זה מאד קשה במדינת ישראל, ואם אנחנו 15, והמספר הולך וגדל, ראשי רשויות התאחדנו והתאגדנו, ויתרנו על השיקולים הצרים והקטנים וראינו את טובת הגליל כולו, אם מסתכלים על הדברים בראיה רחבה, ויש לנו שר שמוביל ונותן את הקצב ואת הטון, צריך ללכת ולהתאחד סביב הדברים האלה, וזה המקום, וזה רגע להגיד את זה שאנחנו מאד תומכים בעמדה של השר, ואנחנו חושבים שזה הדבר הטוב ביותר גם מבחינה אקדמית, גם מבחינה חברתית, גם מבחינת התפתחות הגליל, וגם מבחינה תקציבית שכל הזמן אנחנו נתקלים באוצר במקרים כאלה או אחרים, יכולים לראות פה את האיגום משאבים, וגיאוגרפית ייצור סוף סוף את השינוי האמיתי שמייחלים.

אני מברך את השר, ואת אורנה, ואת כל הצוות, וגם את יושב ראש הועדה על ההתגייסות וההירתמות, והדחיפה של הדברים. יישר כוח לכולם.
היו"ר אלכס מילר
תודה אדוני.

איציק, אתה רוצה להתייחס עכשיו?
איציק שמולי
אני אתייחס. אני רוצה לשמוע גם את עמדת הות"ת. העמדה של הסטודנטים ידועה. כלומר, אני חושב שמבחינת.
היו"ר אלכס מילר
איציק שמולי הוא יושב ראש התאחדות הסטודנטים, למי שלא מכיר.
איציק שמולי
טוב, התחלתי, אז אני כבר אמשיך. בשנתיים האחרונות קורים תהליכים מאד מבורכים בכל מה שקשור לקידום האיכות במערכת ההשכלה הגבוהה. אחרי שנים שהמערכת צמחה, ובאמת הרבה סטודנטים נכנסו אז התחילו לשים את הדגש גם על מרכיב האיכות. אני חושב אבל שזה בסדר שכל הזמן מדברים על טיפוח מצויינות וטיפוח איכות גם במחקר וגם בהוראה, אבל מהצד שלנו כסטודנטים חייבים כל הזמן להבטיח שהסטודנטים לא רק שייכנסו לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, אלא גם שיגיעו למקומות, אתם יודעים? יש מדרג, בכל זאת, באקדמיה, אז שיגיעו גם לאוניברסיטאות, וגם לאפשרויות מחקר. אני חושב שהיוזמה הזאת שלך, כבוד השר, בהחלט משרתת את המטרה הזאת. מסכים עם מה שאמר ראש העיר, אנחנו גם חווים, אני בעיקר כחבר מל"ג מרגיש שמגיע איזה שהוא ערב רב של תכניות ואישורי חוגים למל"ג ומרגישים לפעמים איזה שהוא מחסור ביד מכוונת. לא ברור מה ייעודה של כל מכללה ואיך הכל, בסופו של דבר, מתחבר. כשהיוזמה הזאת גם משרתת את היעד של נגישות הסטודנטים למערכת ההשכלה הגבוהה, וגם תעלה על נס את כוחן ואת איכותן של המכללות, ועל כך אני בהחלט מברך.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

אברהם בראון.
אברהם בראון
בוקר טוב. אני המזכיר האקדמי של אוניברסיטת בן גוריון קרוב ל – 30 שנה כבר, ואיש הנגב 60 שנה. אז אני קודם כל מברך את זה שהגיע פיתוח לגליל, ואני יותר מזה שמח לראות כאן שמקבלים את אוניברסיטת בן גוריון כמובן מאליו. זה אמר כבוד השר, וכבוגר האוניברסיטה בוא בטח לא מתבייש בכך.

יחד עם זה חשוב לא לשכוח את הנגב ואת הדרום. ואני ברשותכם אתמקד ב – 3, 4 נקודות שלעניות דעתנו חשוב לבטא אותן במסגרת הועדה הזו: א - התרומה הבלתי משוערת אפילו, אפשר לומר, של האוניברסיטה לקהילה. לקהילה בדרום, לקהילה בבאר שבע, לקהילה ביישובים שליד באר שבע. לא לשכוח שאוניברסיטת בן גוריון שאכן נוסדה מהטכניון והאוניברסיטה העברית, ואנחנו על זה מודים, לא שוכחים, היא הטריגר להמשיך ולפתח מסגרות לימודים בדרום. שלוחה שהוקמה באילת כשלוחה של אוניברסיטת בן גוריון היא דבר יוצא דופן. עכשיו זה מסתדר עם המודל שכבוד השר הציג כאן עם האוניברסיטה הרב קמפוסית. אני מזכיר שוב.
השר סילבן שלום
יש לך גם בשדה בוקר, לא רק באילת.
אברהם בראון
יש קמפוס נוסף בשדה בוקר. נכון.
השר סילבן שלום
יש גם. אתה יודע מה? אני גם אקח אתכם כדוגמא לאוניברסיטה רב קמפוסית.
אברהם בראון
נכון. זה קמפוס מחקר וקמפוס לימודים בשדה בוקר. כך שהתרומה היא תרומה כוללנית. ולכן לאוניברסיטה הזו צריך להמשיך לתת להתפתח. באיזה מובנים לתת לה להתפתח?

נכון להיום האוניברסיטה הזו חסומה מבחינת האפשרות לקלוט תלמידים נוספים. כמו שאתם יודעים במל"ג והות"ת יש הקצאה של מכסות לתלמידים לתואר ראשון ושני, ואנחנו חסומים כרגע. אנחנו מעבר למכסה. יש לנו, כמו שכבוד השר אמר, כ – 20 אלף סטודנטים. התקצוב עובר על משהו כמו, קרוב ל – 17 אלף, פחות מ – 17 אלף סטודנטים. מכאן שהאוניברסיטה יוצאת נפגעת.

היבט אחר שמן הראוי להזכירו כאן הוא הפעילות לקידום המלגות לחיילים משוחררים לשנה הראשונה ללימודיהם, שמשום מה אוניברסיטת בן גוריון שנמצאת בפריפריה הוחרגה מהעניין. כל המוסדות האחרים בפריפריה נכללים. אוניברסיטת בן גוריון לא נכללת. מדוע לפגוע באפשרות של חייל משוחרר שראוי ומתאים לו ללמוד באוניברסיטת בן גוריון שלא ייהנה מאותה הטבה שאחרים ייהנו? זאת שאלה.
היו"ר אלכס מילר
חשוב לציין ששום אוניברסיטה לא נכללת בתוך התקנות האלה.
אברהם בראון
מה אתה אומר?
היו"ר אלכס מילר
שום אוניברסיטה לא נכללת בתוך התקנות.
אברהם בראון
שום אוניברסיטה? רק למכללות? הבינותי.
היו"ר אלכס מילר
חשוב לציין. שלא יהיה שאוניברסיטה אחת מקבלת, אוניברסיטה אחרת לא מקבלת. אז חשוב לציין למען ההגינות ששום אוניברסיטה לא נכללת. והסיבות, לדעתי, הם לא הסיבות של ההיבט התקציבי, לדעתי העניין הוא של מילוי המכסות של המכללות בפריפריה שמתקשות לגייס סטודנטים, והם הולכים לכיוון המרכז. זה גם לדעתי אחד מהשיקולים שהיה בעקבות ההחלטה הזאת.
אברהם בראון
אז אני מבין שבאר שבע זה כבר לא פריפריה.
היו"ר אלכס מילר
לא, זה לא עניין של פריפריה.
קריאה
זה אוניברסיטה.
היו"ר אלכס מילר
שוב, אני אומר.
יעקב כץ
השר אומר שזה פחות משעה נסיעה.
היו"ר אלכס מילר
הרציונל שהיה מאחורי.
השר סילבן שלום
היום באוטו 57 דקות. בשנה הבאה ברכבת 48 דקות.
יעקב כץ
להגיע מאלקנה לוקח שעה וחצי, להגיע מבאר שבע לוקח פחות משעה. אז מי בפריפריה?
אברהם בראון
אני לא בטוח שזה כל כך לטובת האוניברסיטה, כי תהיה ניידות גבוהה ולא יגורו בבאר שבע.
השר סילבן שלום
אבל זה לטובת הרבה מאד תושבים.
אברהם בראון
בסדר. אני לא מדבר על ההיבט.
השר סילבן שלום
... במרכז הארץ.
אברהם בראון
אתה מדבר על ההיבט הלאומי.
היו"ר אלכס מילר
כן.
אברהם בראון
זהו. זה המסר שרציתי להעביר.
היו"ר אלכס מילר
תודה אדוני.

הפרופסור רבקה בריק. בבקשה.
רבקה בריק
בוקר טוב. אני גם רוצה, כמובן, לאחל הצלחה לבית הספר החמישי. אני מהפקולטה לרפואה בטכניון, ואני חושבת שהחזון הוא חזון מלהיב מאד. בתור מי ששימשה כסגן דיקן להוראה בפקולטה לרפואה עד לא מזמן, אני רוצה לומר שבשלבים הראשונים שהתחילו לתכנן את בית הספר החמישי, ובהחלט הטכניון רצה לזכות באותו מכרז. הוא לא זכה, ואנחנו מאחלים הצלחה לאוניברסיטת בר אילן. חישבנו במדויק את מספר הסטודנטים שיוכלו ללמוד בצפון.

אני רוצה להזכיר שסטודנט לרפואה הוא סטודנט שלומד ליד מיטת חולה. צריך מיטות אשפוז. זה לא סטודנט במקצוע שיכול ללמוד באולם הרצאות עם עוד 500 סטודנטים. וכאשר אנחנו עברנו מחלקה מחלקה בכל בתי החולים בצפון הגענו למספר של 120 סטודנטים.

בינתיים, במהלך 5 השנים הללו גם הגדילו את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות, והיום בטכניון אנחנו עומדים על 110 סטודנטים לשנה.

המספרים שכבוד השר מציג אותם, והחזון של 200 או 500 סטודנטים לרפואה בגליל הוא לא כל כך ריאלי בנתונים הקיימים, היות ואנחנו כיום, הסטודנטים שלנו בטכניון,
השר סילבן שלום
לא, דיברתי על פקולטה לבריאות שתכלול סיעוד, פיזיותרפיה, מינהל בריאות. ואם אנחנו מדברים על מסלול 6 שנתי שבכל שנה יהיו בו 70 סטודנטים לפחות, רק זה לבד זה 420. תוסיפי את חו"ל, שאפילו אם זה רק 30 לשנה, על 4 שנים זה עוד 100 ומשהו, כבר הגענו לאיזה כמה מאות, אם נוסיף את הסיעוד אנחנו מגיעים מעל אלף. זה החזון.
רבקה בריק
בהחלט שיהיה בהצלחה.
השר סילבן שלום
וזה החזון שיעבור ויהיה. כמו שיהיו 300 אלף תושבים נוספים בגליל בעשור הקרוב, גם בנגב.
רבקה בריק
אני רק רוצה לומר שבבתי החולים שיסונפו לבית הספר החמישי לומדים הסטודנטים לרפואה. מה שאומר שברגע שבאמת התכנית תצא לפועל, והיא אמורה לצאת בשנה הבאה, הפקולטה לרפואה תצטרך לצמצם את מספר הסטודנטים שלה כי אין לה אתרי למידה. אז כמובן שאם מדינת ישראל, פה אנחנו מדברים על מצוקת אשפוז, ועל תקנים חסרים, תגדיל את הכל, תגדיל את מספר המיטות, תגדיל את התקנים, תגדיל את מספר המחלקות בגליל, וזה מאד רצוי, וכולנו בעד, תהיה אופציה לסטודנטים לרפואה ללמוד כמו שהם צריכים.
היו"ר אלכס מילר
רק אני חושב שצריך לציין למה אנחנו בכלל מעלים את הנושא? הציפייה של בית ספר לרפואה, רבותיי, צריך להבין שאנחנו נמצאים פה במצוקה, לדעתי, מהנתונים אנחנו בעוד 10 שנים נהיה במחסור של רופאים ברמה מאד דרמטית. אני יודע שכולנו מכירים ויודעים את זה שהעלייה לישראל הביאה איתה המון רופאים, אבל אותם האנשים הם עוד מעט יצאו לפנסיה, ואנחנו נהיה במצוקה. בסוף בשביל לקבל תור לרופא נעמוד בתור כמו, אני אז לא הייתי, אבל אתה זוכר, בשנות ה – 60', כך סיפרו לי, שבשביל לקבל קו טלפון היו מחכים שנים.
השר סילבן שלום
7 שנים.
היו"ר אלכס מילר
כן. אז אני חושב שבשביל שלא נגיע למצב שמחכים לתור לרופא כמו שחיכו פעם לתור לקבל טלפון, אז אין ספק שצריכים להיות פה החלטות, החלטות ברורות וחדות בכל מה שקשור להרחבה של הבתי ספר לרפואה וכמות הסטודנטים. וכמובן אותם התכניות שאני ראיתי אותן בכל מה שקשור לאזהרת הרופאים שירדו מהארץ, או לעלייה של הרופאים שהיום נמצאים במקומות אחרים וקשה מאד להשוות את המצב הכלכלי של הרופאים בישראל למול הרופאים במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה, ולהעלות משמה, או היום כבר ברית המועצות לשעבר, להעלות משמה לישראל אנשים, הרבה יותר קשה מאשר מה שהיה בשנות ה – 90'. אז כל אותם הפתרונות זה פתרונות שאין ספק שהמדינה חייבת אותם, ובאמת אנחנו לא ניתקע פה למצוקה שאנחנו נצטרך לחפש, לא יודע מאיפה, פתרונות של הבריאות את אזרחי מדינת ישראל.

תודה גבירתי.

אני מעביר את זכות הדיבור למנכ"לית המשרד הגליל והנגב, גב' אורנה קוזמן בכור.
אורנה קוזמן בכור
בוקר טוב. אני מצטרפת למה שאתה אומר לגבי רופאים עולים. אנחנו גם במשרד מקדמים, יחד עם נפש בנפש, תכנית לאפשר לאותם רופאים עולים, רק בשנה אחרונה היה, עלו בתכנית של נפש בנפש 200 עולים שמתוכם חלק מאד גדול הם רופאים עולים. זה כמובן נובע מהמחסור הגדול של רופאים, ואני, כמי שעומדת בראש הועדה הבין משרדית בנושא של בית ספר לרפואה, אחת הבעיות שעלו כבר בדיונים הראשונים, וזה בעצם היה המאיץ לכל הדחיפה של הקמת הפקולטה הזאת, וכל הסרת החסמים, זה בעצם מחסור של רופאים שאנחנו,
יעקב כץ
אני רק רוצה לציין שנפש בנפש מעלה עולים בעיקר מאמריקה. מארצות הברית.
השר סילבן שלום
כן. אבל הצלחנו להביא 4,000 עולים השנה הזאת, ב – 2010. מתוך 16 אלף עולים שבאו, 4,000 הגיעו לגליל ברובם, חלק לנגב דרך נפש בנפש, ודרך בית ראשון במולדת שזה עוד איזה שהוא פרוייקט נוסף. על זה אתה צודק. זה הכל מצפון אמריקה.
יעקב כץ
הכל מצפון אמריקה. זה הישג גדול מאד. שואלים מאיפה? אז הם בדרך לפה. 6 מיליון שם.
השר סילבן שלום
הלוואי, אמן.
אורנה קוזמן בכור
זה גם אחת מהתכניות שהמשרד מקדם.
קריאה
אבל אם כולם יגיעו, איך נתמודד עם זה?
אורנה קוזמן בכור
יש מקום לכולם. כמו שאתה יודע, אין מחסור קרקעות בנגב ובגליל, ותמיד השר אומר: אין בעיה של קרקעות. המינהל רק צריך לשחרר. יש בעיה עם המינהל. טוב, אני לא רוצה להתייחס לזה.

אני רוצה רגע להתייחס לחזון של המשנה לראש הממשלה, של הבאת 300 אלף תושבים חדשים לנגב והגליל בעשור הקרוב. אוכלוסיית הצעירים היא בעצם עוגן משמעותי בחזון. בגליל יש היום, לומדים 15 אלף סטודנטים, והמגמה היא להגדיל ל – 20 אלף סטודנטים. במכללות אין היום את האפשרות להגיע לתארים מתקדמים, ובמסגרת השדרוג להקמת אוניברסיטה יוכלו להצטרף למעגל של הלומדים באוניברסיטה לתארים שניים ושלישיים כ – 1,200 סטודנטים. זה לא מעט. אני חושבת שזה מספר.
יעקב כץ
כשאת אומרת: גליל, את כוללת את חיפה?
אורנה קוזמן בכור
חיפה לא נמצאת בגליל. אולי בעתיד היא תסתפח, אבל כרגע היא לא נמצאת. אני חושבת שזה מספר יפה. אני חושבת שהסטודנטים הם מהווים עוגן, עוגן למה שקורה בכלל בפריפריה. המשרד שלנו מקדם תכנית שנקראת: צעירים בונים עתיד, שבעצם אותו סטודנט כשהוא מסיים את שנת הלימודים האחרונה שלו הוא לא לוקח את האוטובוס הראשון, עולה על הרכבת ועובר לתל אביב ומתחיל לחפש עבודה. אנחנו בעצם נותנים בתכנית הזאת מלגה שמאפשרת עבודה בשנת הלימודים האחרונה שלו, ועוד שנתיים קדימה. זאת אומרת שיש לו 3 שנות עבודה מובטחות עם סיום לימודיו. וזה בעצם מה שיאפשר לו להישאר במקומות האלה ולא לעזוב, ואני חושבת שאחרי 3 שנות עבודה מובטחות זה בעצם הבסיס להישארות. בדרך כלל הוא כבר מכיר חברה, מקים משפחה, מתחתן. זה נותן לו את הבסיס, כי תמיד אומרים: יש בעיית תעסוקה. ואני חושבת שאם אנחנו נדע לתפוס את אותם סטודנטים, והממשלה עכשיו אישרה תכנית של מלגות בשנה הראשונה, ובשנה האחרונה, ואני חושבת שאנחנו במשרד השנה נוכל לקדם תכנית לשנת הלימודים השנייה, אז בעצם לאותם סטודנטים יש מענה מהשנה הראשונה שהם נכנסים לאוניברסיטה או למכללה, עד השנה האחרונה, ועוד שנתיים קדימה, וזה בעצם נותן את המענה הכולל. תמיד צריך להסתכל על התמונה הכוללת. אותם צעירים שחיים בפריפריה צריך לתת להם את המענה הרחב לאיכות החיים.

היום אנחנו יודעים שצעירים לא מסתפקים בזה שהם מגיעים הביתה בשעה 5:00 ויושבים בבית, או יושבים מול הטלביזיה, מחפשים פעילות. אנחנו מובילים גם את כל נושא תרבות הפנאי, שהוא חשוב מאד לאוכלוסיית הצעירים לתת באמת את התחושה שיש מה לעשות. אנחנו מקימים מגרשי ספורט משולבים. תומכים בחדרי כושר. בכל נושא תרבות הפנאי. מקימים אולמות ספורט, אולמות להתכנסות, שיכולים להתכנס בשעות הפנאי. אני חושבת שזה בעצם מה שישאיר כן צעירים, וכן ייתן להם את האפשרות להישאר, להבין שיש מה לעשות, שיש מי שמוביל ודואג להם, לאוכלוסיית הצעירים, כי הם באמת עוגן, ואני חושבת שאם אנחנו נדע ביחד לשלב ידיים, גם כמו שאמר ראש עיריית צפת שראשי הרשויות ישלבו ידיים, וזה יבוא מהשטח, ונצליח, כמו שאמר המשנה לראש הממשלה, בהידברות עם כל ראשי המכללות שכבר ישבנו מספר פעמים, וגם ישבנו עם הות"ת, אז זה בעצם מה שייתן את קפיצת המדרגה, וזה בעצם מה שיוביל לאוניברסיטה.
היו"ר אלכס מילר
תודה גבירתי.

פרופסור מחמוד חליל. בבקשה.
מחמוד חליל
אני רוצה להצטרף לברכות ליוזמה של כבוד השר ולדבר עכשיו אולי מזווית אחרת שלא הועלתה עד כה, זה מהקול של המגזר הערבי, בתור נשיא מכללת סחנין. רציתי לציין שרוב האוכלוסייה הערבית, כמובן, כפי שאתם יודעים, נמצאת בגליל, וכעת יש מצב של נהירה לירדן שנמצאת גם ב"הארץ", יש עיתון כאן שמדבר על נהירה לירדן. ויש בעיה של הישגים.
השר סילבן שלום
ללמוד בירדן,
קריאה
8,000 סטודנטים, על פי "הארץ" לומדים בירדן.
השר סילבן שלום
... ירדנית פתחה כאן שלוחה בארץ.
מחמוד חליל
לא, לא, לא, 8,000 סטודנטים לומדים בירדן.
השר סילבן שלום
למה הם לא פותחים פה שלוחה? יהיה להם הרבה יותר קל.
רבקה בריק
יש שם בית ספר לרפואה טוב מאד.
קריאה
וגם בית ספר למשפטים, וגם בית ספר לרוקחים.
מחמוד חליל
זה לא רק לרפואה. אני רוצה לציין שבמגזר הערבי אין שום אוניברסיטה ערבית, ואין גם בי.איי. אחד שהוא מתוקצב על ידי המדינה. ואני חושב כדי לשלב, להמשיך עם אותם המלצות של ה – O.E.C.D שדיבר על שילוב הפריפריה, וגם להשקיע באופן שוויוני בהשכלה הגבוהה, מן הראוי לפחות שהמכללה הזאת שנמצאת כבר בגליל, אני מדבר על מכללת ... שהיא כבר נמצאת בתוך הגליל, ומעל 2,000 סטודנטים.
השר סילבן שלום
הבעיה שאין לכם את ההכרה. חשבנו להכניס אתכם גם בתוך העניין הזה. הטענה הייתה שאין לכם את ההכרה.
מחמוד חליל
יש לנו הכרה. יש לנו הכרה של המועצה להשכלה גבוהה. יש לנו תואר ראשון, יש לנו תואר שני.
השר סילבן שלום
הכרה מלאה?
מחמוד חליל
הכרה מלאה.
קריאה
הם לא מתוקצבים.
מחמוד חליל
אנחנו כן מתוקצבים. אנחנו מתוקצבים על ידי משרד החינוך.
קריאה
סמינר להוראה.
השר סילבן שלום
אה! לסמינר להוראה.
מחמוד חליל
כן.
השר סילבן שלום
... שביקשו שהם גן סמינר להוראה. אורנים, כל הסמינרים להוראה לא הכנסנו.
מחמוד חליל
אבל בגלל שאין שום דבר שנוגע, שאין שום מוסד שנותן בי.איי. או אוניברסיטה למגזר, שיש תביעה. אתם יודעים שיש תביעה.
השר סילבן שלום
אז איך אתה מסביר, למשל, סתם.
מחמוד חליל
אז לפחות אפשר לפתח את ... הזאת.
השר סילבן שלום
מכללת צפת למשל. אני חושב שרוב הסטודנטים שם הם ערבים. אז מה? זה לא, או באוניברסיטת חיפה יש מספר גדול מאד. זאת אומרת, זה לא עניין של להפוך את העניין לקרוא לזה אוניברסיטה ערבית.
מחמוד חליל
יש 1,000 סטודנטים ערבים שמנסים להתקבל למכללות ובגלל תנאי קבלה לא מתקבלים.
השר סילבן שלום
יש גם ... שלא מקבלים. אז מה?
מחמוד חליל
אני רוצה להדגיש שהתביעה שלנו שאנחנו נצטרף לאותה אוניברסיטה רב קמפוסית. יש לנו הבטחה שהייתה בכתב אפילו מחברת הכנסת אורית נוקד. וכשהיה חבר כנסת, היה אז חבר כנסת שמעון פרס, היום הנשיא, הוא גם הבטיח שאנחנו נצטרף בכל חשיבה בעניין הזה.
השר סילבן שלום
אני לא יודע איך קיבלת את ההבטחה, כי הרעיון היה להקים אוניברסיטה נפרדת. אוניברסיטה רב קמפוסית זה רעיון שאנחנו באנו איתו לפני שנה. זה לא היה בכלל על השולחן. זה רעיון של שנה, שנתיים.
יורם רז
10 שנים.
השר סילבן שלום
10 שנים? רק לפני 5 שנים החליטו על הקמץ אוניברסיטה בגליל, אז אתה אומר לי 10 שנים?
יורם רז
10 שנים.
השר סילבן שלום
אז 20 שנה. גם כשדיברו על הקמת אוניברסיטה, דיברו על הקמת אוניברסיטה רגילה לחלוטין לצד המכללות. יכול להיות שהיא רב קמפוסית בבנייה שלה.
מחמוד חליל
אני אבקש רק דבר אחד לסיכום, לקחת את האוכלוסייה הערבית בחשבון. יש דרך אחת קלה מאד להעצים את מכללת סחנין שנמצאת כעת, כדי להעניק תואר בי.איי. מתוקצב על ידי המדינה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
פרופסור גל ריכטר לווין, בבקשה.
גל ריכטר לווין
תודה. אני דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת חיפה.
השר סילבן שלום
אני, רק שנייה אחת, אני מתנצל שאני אצטרך לעזוב. אני פשוט עובר לועדת הכספים. אז אני יודע מה, אני אקשיב לך ואני אלך. אם כבר התחלת. התחלת ולכן תסיים.
גל ריכטר לווין
קודם כל אני רוצה לציין את ראש עיריית צפת. אני לא באתי מהפוליטיקה, ולא הולך לפוליטיקה, ולכן אני לא אכנס לכל האספקטים הפוליטיים. אבל אני רוצה רק לציין שבאוניברסיטת חיפה אנחנו כבר מזה תקופה מנסים לבנות תכנית שיכולתי להשתמש במידה רבה במצגת שכבוד השר הציג, חוץ מאשר שקף הסיום, מבחינת הרציונל של הכניסה לגליל, והפיתוח של הגליל, כך שאני לא אחזור על זה. אבל אני כן מצטרף לדברים שאהרן בית הלחמי ציין. אני מאד בעד העניין הזה של לשים קראווילות ולהתחיל ללכת, אלא שיש תחושה שלפחות מבחינת מדעי החיים אוניברסיטת חיפה נמצאת עדיין על קראווילות. אנחנו נמצא את עצמנו, או יש סכנה שנמצא את עצמנו עם יותר מידי קראווילות מפוזרות על יותר מידי מקומות. ומתוך המחשבה הזאת אנחנו ניסינו, אנחנו עובדים על תכנית של כניסה לגליל ושל השתלבות בגליל, מתוך כוונה לפתח שני מוקדי מחקר שיושבים בגליל, פועלים בגליל, מביאים מדענים מצויינים לגליל, כל אותם ... שדובר בהם. מפתחים מקומות עבודה בגליל, אבל מחוברים עם אוניברסיטת חיפה, ועל ידי כך יוצרים גם פתרון לבעיית הפיתוח של הגליל ולבעיית האקדמיה בגליל. גם פתרון לבעיית התארים המתקדמים בגליל, וגם פתרון לאוניברסיטת חיפה, ומאפשרים לה לפתח אותה כאוניברסיטה, באמת, אוניברסיטת מחקר מצויינת. אנחנו נמצאים בשלבים מאד מתקדמים של קשר באמת עם מכללת תל חי ... לבניה של מרכז מחקר אוניברסיטאי שישב בקריית שמונה, ויביא לשם את החוקרים המצויינים, אבל יעזור לנו ליצור מסה קריטית של מחקר גם באוניברסיטת חיפה. כאשר, שיעצים את הלימודים לתואר ראשון במכללת תל חי, ויצור תכניות של לימודים מתקדמים, אבל שיהיו מקושרות ומחוברות עם המחקר שנעשה בחיפה, כאשר יש הרבה מהמשותף בכיווני הפיתוח מבחינת הנישות של פיתוח המחקר בעניין הזה, ובשלב שני, וגם בשלבים שאנחנו מדברים בהם, ליצור מוקד מחקר נוסף בכרמיאל, בשיתוף עם מכללת בראודה, כאשר באוניברסיטת חיפה אין בכלל תחומים של הנדסה. זה האפשרות שלנו גם לפתח את הכיוונים האלה, ביחד עם מכללת בראודה ובכרמיאל. גם כאן מדובר על בניה, מצד אחד על תשתיות קיימות במידה רבה, וביסוס התשתיות הקיימות ופיתוח מהם. דגש על מצויינות מחקרית. ואני חושב שאנחנו חייבים לזכור שאם אנחנו נפתח משהו בינוני בגליל, אנחנו נקבע את הגליל אחורנית ולא נביא אותה קדימה. ודווקא המחשבה שלנו שחיבור עם אוניברסיטת מחקר, ודגש על מצויינות מחקרית, ידאג לכך שהפיתוח של הגליל לא יהיה סקנד בסט, אלא ברמה המתקדמת ביותר. וכמובן שהחשיבה היא שהציר הזה גם יעבוד בשיתוף פעולה עם הבית ספר לרפואה, שאנחנו רואים חשיבות רבה בקיומו, ועם המחקר שאמור להיעשות שמה. כך שאנחנו חושבים שהתכנית הזאת יכולה לתת מענה, כאמור, לכל אותן נקודות שהוצגו פה במצגת.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
השר סילבן שלום
אני נאלץ ללכת לועדת הכספים. היום אני צריך להיות בכל הועדות, ואני עובר מועדה לועדה.
היו"ר אלכס מילר
מנכ"ל פרח.
קריאה
אדוני השר, אם שמעת את מה שאמר הפרופסור המכובד מחיפה, אני חושב שאוניברסיטה בגליל במתכונת שעליה אנחנו מדברים.
היו"ר אלכס מילר
סליחה אדוני. סליחה אדוני.

בבקשה אדוני.
יורם רז
שמי יורם רז, אני מנהל המכללה האקדמית בעמק יזרעאל. נדמה לי שאני היחידי פה מפי הגבורה שיכול, נמצא בתפקיד הזה כבר יותר מ – 30 שנה. חבר קיבוץ מרחביה, שזה גבול גזרה דרומי לגליל. אני גם מנכ"ל תורן של ור"מ שזה ועד ראשי המכללות, שזה 21 מכללות ציבוריות, שאינן שייכות ברובן לנושא הזה.

הרעיון, למרות מה שהשר ציין, להקים את האוניברסיטה של הגליל, הוא רעיון בן 10 שנים למרות שלא הייתה החלטת ממשלה. ברגע שהמכללות יצאו לעצמאות, ברגע שהם בעצם השתחררו מאוניברסיטת חיפה, ובעיקר מאוניברסיטת בר אילן בחלקה, אוניברסיטה רב קמפוסית, כפי שבעצם צויין כאן. ישבו במשך הרבה מאד שנים ראשי המכללות והוציאו תחת ידם עבודה עם מבנה, עם דרך עבודה, עם תחומי לימוד, עם תקציב, עבודה שלמיטב ידיעתי גם היום המשרד משתמש בחלק ממנה, כי דברים לא כל כך השתנו.

עכשיו, צריך להבין שהמכללות הוקמו על פי תיקון 10 שנחקק בועדה הזאת, הם הוקמו קצת על בערך, כשהשר עזר במידה רבה מאד להקמתן, אני לא יודע אם קלטתם, אבל הוא בעצם התנגד להקמת מכללות אז, והיום הוא מבין שבעצם הוא שגה, הוא גם מודה בזה. ברגע שהוא רצה להציע את האופן אדמישן הזה. אבל כאשר הוקמו המכללות הם עשו שתי שגיאות: הם בעצם ויתרו על מחקר, והם ויתרו על איכות של סגל. ההנחה הייתה שכדי להעביר את הצעת החוק הזאת כשבתווך ישנה כבר הצעת החוק של השר שיצא, יש לוותר ולהתקדם תוך כדי תנועה. התנועה הזאת נמשכת 16 שנים, ואנחנו חיים בסתירה בלתי אפשרית. ולשמחתי באדמיניסטרציה הנוכחית של הות"ת מבינים את העניין, וגם בגידול התקציב שמופיע כבר בתשע"א יש לעניין הזה ביטוי, וכבר היום מתחיל להיות שינוי מסויים בדפוס העסקת הסגל בכמה פרמטרים שהם עדיין נמוכים מאשר באוניברסיטאות, אבל כבר מדובר על קרן קשרי מדע, מדובר כבר על שבתון, מדובר כבר על קביעות, ומדובר כבר על גמולי הצטיינות.

אבל הבעיה העיקרית של המכללות בארץ הזאת זה לגייס סגל, ובעיקר בפריפריה. כי אנחנו נמצאים בעצם בפריפריה במקום החמישי. במקום הראשון נמצאת בריחת המוחות. במקום השני נמצאים המכללות הפרטיות. כולכם קראתם מה שעושה המרכז הבינתחומי, שמפרק חוגים שלמים באוניברסיטאות. אחר כך האוניברסיטאות, אחר כך המכללות במרכז, ואחר כך המכללות בפריפריה.

עכשיו אנחנו חיים בעידן שלפי דעתי צריך להיות פה איזה שהוא שילוב כוחות נכון, והרעיון, אני חושב, של השר הוא נכון בעניין הזה של אוניברסיטה של הגליל, אבל הוא חייב להיעשות בשלבים. והשלבים הללו הם של מציאות שאם היום תבוא הועדה, ויבוא השר, ותבוא הממשלה אפילו, לות"ת ולמל"ג ותגיד: יש צורך להקים אוניברסיטה שמינית במדינת ישראל, הסיכוי שלו להעביר החלטה כזאת הוא אפסי. יש רוב לאוניברסיטאות במל"ג. יש רוב לאוניברסיטאות בות"ת. היוזמות הללו שאתם שמעתם עליהם, שאף אחד לא מבקש מהם רשות, וגם הם, לפי דעתי, בברכה גלויה וסמויה של הות"ת, כך שהפתרון צריך להיות אחר.

כמו שהוקמו המכללות על ידי החברה האזרחית, ורק אחר כך באה הרגולציה ועשתה את הקואופטציה, ועשתה את השילוב הזה, כך גם המכללות עצמן תקמנה את האוניברסיטה של הגליל. אנחנו נצטרך את העזרה הזאת, נצטרך את התמיכה הזאת, נצטרך את הפעילות הציבורית הזאת שבאה לידי ביטוי כאן, אבל אנחנו נקים את זה. ונקים את זה בצורה המאד פשוטה: אנחנו נקלוט סגל איכותי, ולשמחתי, יש בות"ת היום פתיחות לעניין הזה.

התקיים לפני שבועיים כנס של מדענים חוזרים, שבאים, אתם יודעים, בחופשות החגים לארץ, של זוגות צעירים, פוסט דוקים, שמשתגעים לבוא ולחזור לארץ, הם חלקם בכלל לא ידעו על קיומם של המכללות, כי הם כבר 10 שנים לא נמצאים כאן והם לא למדו במכללות, הם למדו באוניברסיטאות. והם רוצים דווקא את הארומה המסויימת שגליל יודע להציע להם, ואולי גם הנגב. והם יודעים את מערכת החינוך, והם יודעים את חוסר האלימות. הם יודעים גם את הפעילות האקדמית שיכולה להיעשות בתנאי שתהיה מאד מאד דומה וזהה לאוניברסיטאות. ולכן, גם משרד הקליטה צריך לעסוק בעניין הזה. אני יודע שיש גם פעילות חברתית שעוסקת בעניין הזה, התנדבותית. כלומר, צריך פה לשלב ידיים. חבל שקובעי המדיניות פה של המשרד יצאו, כי נדמה לי שזה הנושא החשוב.

דיבר גם החבר מסכנין על הנושא הערבי. הוא נושא מאד מאד מרכזי. אנחנו חייבים לתת תשובה לאוכלוסייה הערבית שילדיה הם כמהים ללמוד, ומערכת החינוך שמה, בסופו של דבר הרי תתיישר ותשתפר, והם ייקלטו, והם ייקלטו במספרים. זה מהלך ברוּך, כי אנחנו יוצרים את המעמד הבינוני, ושלום אפשר לעשות, לתפישתי, זה לא הנושא שלנו כרגע, רק עם מעמד בינוני משני הצדדים, ולכן חייבת פה להיות תורת השלבים. ותורת השלבים, בזה אני מסכם, הוא באמת שדרוג קודם כל של אותם שלוש מכללות שציינו, כי באמת יש דיפרנציאציה ביניהם, וכאשר הם תהיינה משודרגות, וכאשר הן תוכלנה להציג קבלות, הם תבואנה, אהרל'ה לות"ת ותגדנה מה הם עושות ומיהו הסגל שלהם, ואיזה מחקר הוא עושה, ואיזה תשתיות יש שמה, אז אפשר יהיה להקים את האוניברסיטה של הגליל. אבל צריך להיות לעניין הזה תורת שלבים הרבה יותר איטית, כי אחרת אי אפשר יהיה להקים את העניין הזה מעבר להצהרה.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

ניר קיבר ממשרד הבריאות.
ניר קיבר
שלום, אני רוצה להתחיל ולהגיב על מה שנאמר פה על ידי נציגת הטכניון. כבר בהצעה של הטכניון, שהתמודדו מול בר אילן, הם אמרו לא ש – 200 סטודנטים, אבל אמרו שאפשר ללמד סך הכל 150, 160 סטודנטים. יש לי את ההצעה, אני יכול אפילו להוציא אותה מהמחשב. דיברו על 150, 160 סטודנטים ב – 12 כיתות. אז זאת לא המגבלה. בדיקה שאנחנו עשינו במשרד על כל בתי החולים בצפון הראתה שאפשר ללמד במצב הנוכחי היום 200 סטודנטים בבתי החולים בצפון, שזה הלל יפה והלאה. צריכים לעשות את זה בשימוש יעיל במערכות. אפשר ללמד יותר הוראה בבתי החולים מאשר מה שמלמדים היום.

יש שם סטודנטים זרים שלומדים בטכניון, תופסים מקומות בבתי החולים בצפון, מקומות שיכולים להיות לסטודנטים ישראלים, צריכים גם להגיד את הדבר הזה.
יעקב כץ
מה זה סטודנטים זרים?
רבקה בריק
סטודנטים זרים זה סטודנטים שלנו, ישראלים, שלומדים בחו"ל ואנחנו רוצים לקלוט אותם, כי אנחנו רוצים שהם יהיו רופאים. מה זה סטודנטים זרים? אין כזה דבר.
ניר קיבר
יש בטכניון תכנית לסטודנטים מארצות הברית, שהם מגיעים, עושים תכנית, לומדים.
קריאה
עולים המון כסף, ואחר כך הם פרקטיקה עושים בארצות הברית.
ניר קיבר
בדיוק. והם חוזרים לארצות הברית. הם לא מקבלים רישיון תעסוקה כאן בישראל.
רבקה בריק
רגע, למה הם עולים לנו הרבה כסף?
קריאה
כי הם מסובסדים. המוסד מסובסד.
רבקה בריק
הם מקבלים, הם עוזרים לטכניון מבחינת התקציב. הם משלמים עבור הלימודים שלהם.
קריאה
הם מסבסדים אפילו את הסטודנטים הישראלים, אבל הם תופסים מקומות בבתי החולים, בבתי החולים לכולם.
יעקב כץ
כולם יורדים בחזרה?
רבקה בריק
כן.
יעקב כץ
לא עולים, לא חוזרים. יורדים?
קריאה
הם לא ישראלים.
רבקה בריק
הם יהודים, והם כולם חוזרים.
קריאה
לארץ?
רבקה בריק
הם חוזרים לארצות הברית.
ניר קיבר
בנוסף, המשרד, במסגרת הועדה הבינמשרדית גם כן הכין תכנית לשדרוג בתי החולים בצפון. אני מבין שמנכ"ל משרד הבריאות יציג היום ב – 12:00 בועדת העבודה הרווחה והבריאות. מדובר על תכנית שתאפשר בעצם לבית ספר החמישי לקיים את מספרי הסטודנטים שהוא מדבר עליהם. מדובר בתכנית שגם תעזור לבית הספר, וגם תעזור, בסופו של דבר, כמובן לתושבי הצפון. התכנית הזאת תוגש לממשלה על ידי המשרדים החברים בועדה הבין משרדית, אני מקווה שבשבועות הקרובים. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. פרופ' יפה זילברשץ.
יפה זילברשץ
שלום. אני משנה לנשיא אוניברסיטת בר אילן, ואני מאד שמחה שסוף סוף ניתנה לי הרשות לדבר. אני רוצה לפתוח ולומר שאוניברסיטת בר אילן בכל הנושא הזה ממשיכה מסורת ארוכת שנים שלה מהיום הראשון בפריפריה. בחלק מהמכללות שהשר הביא קודם, הציג אותם כאן לפני כולם אלה מכללות שאוניברסיטת בר אילן הייתה מאד מעורבת בהפעלה שלהם. שלחה לשם את אנשי הסגל שלה להוראה, אפילו על חשבון ההוראה במרכז הארץ.

במובן הזה ההזדמנות שבאמת המל"ג איפשר לנו את הקמת בית הספר היא המשך ההתייחסות.
יעקב כץ
כולל המרכז האוניברסיטאי באריאל.
יפה זילברשץ
אז בהקשר הזה אנחנו תומכים מאד בכל הרעיון של המעבר לפריפריה. ובעניין הזה האוניברסיטה בעצם ממשיכה את דרכה בהקמת בית הספר לרפואה בגליל.

כפי שנאמר כבר קודם, בית הספר ייפתח בשנה הבאה, בעזרת השם, בתשע"ב, בשני מסלולים: מסלול אחד מחזיר סטודנטים מחוץ לארץ. אני רוצה לומר לגבי המסלול: ההרשמה אליו כבר נפתחה לפני חודש, היא כבר הסתיימה. המסלול פתוח ל – 50 סטודנטים. נרשמו יותר מ – 300. הוזמנו לראיון בערך כ – 200 סטודנטים שיושבים כרגע על המדוכה ומראיינים אותם, ואני בטוחה, אהרל'ה, יתקבלו גם סטודנטים מעולים בתוך הסלקציה הזאת, וביום שישי הקרוב, בעזרת השם, אנחנו יוצאים עם הרישום למסלול הארבע שנתי. באמת בהתרגשות, בחגיגיות ובתודה רבה לכל מי שבאמת בדק וראה שאנחנו באמת ערוכים לפתוח את שנת הלימודים הבאה.

הערך המוסך העצום, כפי שציין השר, זה החזרת הסטודנטים לארץ, והחזרת מדענים רופאים לארץ. 15 כבר נקלטו. התכנית היא בשנתיים, שלוש הקרובות, לקלוט בין 40 ל – 50 אנשי סגל. אני מניחה שחלק מאד גדול מהם, אני חושבת שאני לא אחטא אם אני אומר שכ – 60, 70 אחוז לפחות יהיו אנשים שבעצם יבואו מטובי האוניברסיטאות בעולם, וילמדו סטודנטים מעולים, רפואה מעולה, בתכנית מעולה שאושרה על ידי המל"ג.

אני רוצה להתייחס כאן לנושא בתי החולים שנאמר: לא מאמינה שמשרד הבריאות והמל"ג היו מאפשרים את פתיחת בית הספר אלמלא היו מוודאים שיש מספיק מיטות לכל הסטודנטים.
רבקה בריק
תאמיני.
יפה זילברשץ
בנוסף לכך אני רוצה לציין את העובדה הבאה שאוניברסיטת בר אילן בעשור האחרון השקיעה את מיטב המאמצים לעבור לאוניברסיטה מחקרית ניסויית. במובן הזה המחלקות שלה למדעי החיים, לפיסיקה ולכימיה הם מחלקות מחקריות ראשונות במעלה, עם פרוייקט ענק לננו-טכנולוגיה, מה שיאפשר בעצם את השילוב המחקרי שבין הרופאים שמגיעים לצפת, לבין כל המידע, הידע והמחקר שנמצא באוניברסיטת בר אילן. ובמובן הזה אנחנו חושבים באמת שתוכל לקום פקולטה שבנוסף לכל התועלת הענקית שלה לגליל, היא באמת תהיה ראשונה במעלה, גם כפקולטה שמכשירה רופאים לגליל, וגם כפקולטה מחקרית מובילה ברמה בינלאומית, ואנחנו מקווים לא לאכזב. עושים את מלוא המאמצים לא לאכזב.

זאת באמת הזדמנות להודות כאן בפורום הזה למשנה לראש הממשלה, שנאלץ לעזוב, שתמך מהיום הראשון בפרוייקט. אולי באמת הוא הבולדוזר שהניע אותו, וכנ"ל גם לאהרל'ה בית הלחמי, ולוועדה, למל"ג, שליוו אותנו, היקשו עלינו בצדק, ובדקו אותנו. מה שאומר שבעצם כל העסק יצא לדרך על הצד הטוב ביותר,
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה גבירתי.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?
רבקה בריק
אני רוצה להתייחס.
היו"ר אלכס מילר
לא צריך. אנחנו לא נפתח כאן איזה שהוא ויכוח. הנושא הוא ברור ואני חושב שרבותיי, אני רוצה להיות זהיר מאד בסיכום שלי, אבל באופן כללי מה שכן, חשוב לברך על ההרחבה בכל מה שקשור ללמודי רפואה בישראל. אנחנו במצוקה, וצריך לבוא ולחזק את כל התחום הזה, ולהרחיב, וכמה שיותר מהר אנחנו נוכל להיכנס לסדרה של לימודים בתחום הרפואה, כך יותר מהר יהיו לנו רופאים שיוכלו להשתלב בכל מה שחשוב לתחום הזה.

בקשר להחלטת ממשלה של הקמת אוניברסיטה בגליל – זה גם כן דבר שהוא מאד מוזר לי. הממשלה קיבלה החלטה, יש את זה, זה קיים בהסכמים קואליציוניים, זה מופיע במסגרת, גם בהסכם קואליציוני בין ישראל ביתנו לליכוד, גם הנושא של אריאל, וגם הנושא של אוניברסיטה בגליל, אז או שרוצים ליישם את ההחלטה, או שרוצים לשנות את ההחלטה. צריך לעשות צעד. לא יכול להיות שהנושא הזה נמצא באוויר. שהממשלה תבוא, תתכנס ותקבל החלטה באיזה דרך הולכים. אם זה בדרך שכרגע החליטו עליו לבוא ולהרחיב ולעשות שיתופי פעולה, ולעשות מסלולים כאלה ואחרים, בית ספר לרפואה להרחיב את זה, זה צריכה להיות גם כן סוג של החלטה שמשנה החלטה אחרת, כי כל הזמן אנחנו מדברים על ניסיון, שכל הקדנציה, אפשר להגיד, המגיעים כמו עכשיו שר שלום שמגיע עם איזה שהוא רעיון, אז היה לדעתי שמעון פרס שקידם איזה שהוא רעיון אחר, ואז, האי וודאות סביב העניין הזה פשוט גורמת לכל מי שנמצא, אם זה ראשי רשויות, אם זה המוסדות להשכלה לגבוהה להיות באיזה שהוא אי וודאות סביב כל הנושא הזה. צריכה להיות פה החלטה ברורה ששותפים בה המועצה להשכלה גבוהה, ות"ת, וכל אותם אלה שמקבלים - - -
יורם רז
אני חייב לתקן אדוני היושב ראש, המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה, ועדת פזי, שהחליטה, יש שתי החלטות ממשלה, דרך אגב, ששניהם מעוגנות בהסכמים קואליציוניים, כולל כמובן אריאל וגליל.

להקים ועדה, והמסקנות של הועדה להקים מכון מחקר.
היו"ר אלכס מילר
בסדר.
יורם רז
אחר כך צץ הנושא הזה של בית הספר לרפואה.
היו"ר אלכס מילר
אז אני מציע, אז או.קיי. אז מה שבדיוק אני התכוונתי. אני מציע שגם תהיה החלטה ברורה לאיזה כיוון הולכים עם כל הנושא הזה. אי אפשר להשאיר את הדבר הזה באוויר, צריך לדעת אם באים ומיישמים החלטה בצורה כזאת, ואם יש ועדה שהוקמה וקיבלה החלטה שצריך ללכת בדרך אחרת, אז גם את זה צריך לראות כחלק מהחלטת הממשלה שתתקבל ותשתנה ההחלטה שכיום קיימת. כי כרגע המצב הוא של אי וודאות, אנחנו כולנו מדברים על זה, וברגע שבאים ועושים את זה בצורה נכונה ביותר, תאמינו לי, שגם ההתקדמות היא הרבה יותר מהירה ורציונלית. כי אי אפשר מצד אחד לבוא ולהגיד שכולנו רוצים שתהיה אוניברסיטה בגליל, ומצד שני – לבצע כל מיני התהליכים שלא הולכים בכלל לכיוון הזה.

אז אם באים ומחליטים לבוא ולבצע הליך של מה שהיום קיבלו במועצה להשכלה גבוהה, זה גם כן צריך להיות חלק מההחלטה שהממשלה צריכה לקבל ולשנות החלטה שקיימת עד היום.

אז בכך אני קובע שאני גם רוצה לקבל תשובות מכל מי שאחראי על התחום הזה בהיבט של הממשלה, אם זה משרד ראש הממשלה, שאחראי על הביצוע של החלטות הממשלה, אם זה השר לענייני גליל והנגב, שר החינוך שאחראי על המערכות שקשורות לנושא הזה, ומה בעצם העתיד של אותן ההחלטות שמתקבלות. כמובן זה בכפוף לאותם הועדות שקמו, ותכניות שהתקבלו. אני מברך על התכניות האלה, ואני חושב שעשיתם עבודה נכונה, חשובה ומבורכת על כל העניין הזה, וכמובן גם הציבור צריך לדעת מה עתידה של הקמת אוניברסיטה בהחלטת הממשלה.

תודה רבה.

הישיבה סגורה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:18

קוד המקור של הנתונים