הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת החינוך, התרבות והספורט

24.01.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 356

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום שני, י"ט בשבט תשע"א (24 בינואר 2011), שעה: 10:30

עתידו של בית-הספר גורדון בפתח-תקווה

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

רונית תירוש

יפה בן עמי – מפקחת מחוז מרכז, משרד החינוך

טליה קורן – מפקחת כוללת בפתח-תקווה, משרד החינוך

אלכס צסרסקי – דובר למגזר רוסי, משרד החינוך

גנאדי בורשבסקי – ר' מנהל קליטה בעיריית פתח-תקווה

סימון דהן – עוזר ליו"ר סניף פתח-תקווה, הסתדרות המורים

ורדה גרנות – מנהלת בית-ספר גורדון

ילנה טבצ'נאיה – מורה, בית-ספר גורדון

טטיאנה פיסרנקו – מורה, בית-ספר גורדון

אלן רוזנפלד – יו"ר ועד ההורים בבית-ספר גורדון

יוסף בר – הורה, בית-ספר גורדון

ולדמיר יושקביץ

פאינה שקנבסקי – הורה, בית-ספר גורדון

איציק ושדי – הורה, בית-ספר גורדון

אביטל ושדי – הורה, בית-ספר גורדון

פנחס סגל- הורה, בית-ספר גורדון

לירון וייס – דוברת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יהודית גידלי

אושרה עצידה

עתידו של בית-הספר גורדון בפתח-תקווה

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת החינוך. אנחנו ממשיכים בסדר-היום, והנושא הוא: עתידו של בית-הספר גורדון בפתח-תקווה.


קיבלתי פניות גם מההורים, וגם מחבר מועצת העיר פתח-תקווה גנאדי בורשבסקי, על כך שיש אי סדרים בכל מה שקשור להתנהלות מול בית-הספר. זוהי הקדנציה השנייה שלי בכנסת, ומהניסיון האישי שלי אני יכול לומר שהנושא עלה על סדר יומה של הכנסת השבע-עשרה כאשר היתה איזושהי החלטה לא מובנת של ראש העיר לסגור את בית-הספר. קיימנו כאן ישיבה, וקיבלנו החלטה חד-משמעית שמבחינתו בית-הספר צריך להמשיך, ומאז היו רק בעיות. היה לנו את עניין ההסעות שבו טיפלנו בתחילת הקדנציה של הכנסת השמונה-עשרה.


אני מברך את משרד החינוך על שיתוף הפעולה בכל מה שקשור לטיפול בנושא הזה. התשובות היו מהירות, והטיפול היה גם מהיר. אני מקווה מאוד שגם היום אנחנו נוכל להגיע לממצאים ולמסקנות שיהיו ברורים. הדבר האחרון שמדינת ישראל רוצה לעשות הוא שהתלמידים וההורים יהיו באיזושהי אי ודאות בהיבט של עתידו של בית-הספר בו לומדים הילדים שלהם, וכמובן גם של מערכת החינוך, של משרד החינוך, בכל מה שקשור לבתי-ספר שנמצאים תחת פיקוחם ורשותם.


אתמול קיבלנו איזושהי הודעה מוזרה מעיריית פתח-תקווה על עניין הנוכחות. מי נמצא כאן מהעירייה?

חוץ ממני אף אחד.

לא, אתה לא קשור.

אני קשור ולא קשור.

לא, אני מדבר על האנשים שהם אחראים על ההפעלה. אני מדבר על אגף החינוך של עיריית פתח-תקווה, ואני מדבר על מי שמחזיק בתיק החינוך בפתח-תקווה. האם יש מישהו שנמצא כאן? אם כך, גברתי מנהלת הוועדה, אני מבקש שנוציא מכתב ליושב-ראש הכנסת על כך שהאגף המקצועי בעיריית פתח-תקווה החליטו להחרים את ועדת החינוך.


אם אנחנו מדברים על פתח-תקווה, אז ברצוני לומר כמה מילים. אין פה מישהו שיכול לתת לי מענה על כל מה שמתנהל במערכת החינוך, כאשר כל שני וחמישי קורסים שם גגות של גני ילדים. רק אתמול היה שם מקרה. מקרה נוסף אירע לפני תקופת מה. אנחנו מקבלים פניות בכל מה שקשור להתנהלות מול העולים, והחשיפות שהיו בתקשורת סביב התלמידים האתיופים. מבחינתי, אני יכול לומר לכם שאני רואה בחומרה את התנהלות העירייה בכל מה שקשור למערכת החינוך בעיר פתח-תקווה. אני רואה זלזול, ואני רואה איזושהי רגולציה שהיא רגולציה פנימית של אנשים מסוימים בתוך העירייה בכל מה שקשור לתלמידים, ובכל מה שקשור לטיפול במבנים ובכל ההיבטים הנוספים שיש להם קשר גם לגני ילדים, ולמערכת הכללית.


גם חבר הכנסת נחמן שי דיבר איתי על הנושא הזה. האם אפשר לבדוק אם הוא יכול להצטרף אלינו?


ועדת שרים לחקיקה תמכה אתמול בחוק שלי שאני חושב שהוא חוק חשוב - הוא בא בתיאום עם שר החינוך - בכל ההיבט של הרחבת חוק זכויות התלמיד, ועל כך שלא תהיה אפליה של תלמידים על-פי ארץ מוצאם. ומה זה אומר? זה אומר שבית-ספר לא יכול, וגם עירייה. בדרך כלל זה נעשה בתוך חדרי החדרים של אגף החינוך כאשר עושים רגולציה של התלמידים, ומכוונים אותם למקומות שנוח לעירייה. לפעמים זה בא במסגרת ההישגים והתוצאות במבחנים כאלו ואחרים כדי להעלות את הנתונים הסטטיסטים מול עיריות אחרות. אני רואה בחומרה את כל מה שמתנהל בעיר פתח-תקווה בפרט, ובאופן כללי בכל אותם מקומות בעיריות שבהם מחפשים דרך לעשות רגולציה לתלמידים.


אנחנו נפתח בישיבה. האם נמצאים כאן נציגים של ההורים? מי מדבר?

שלום, שמי אלן רוזנפלד. אני יושבת-ראש ועד ההורים של בית-ספר גורדון. אני רציתי לדבר בדיוק על נושא הגזענות, כי כל הזמן מתנגדים לבית-הספר שלנו וטוענים שאנחנו גטו רוסי, ושזהו בית-ספר רק לרוסים, ולא נותנים לנו לפעול כמו שצריך.


בית-הספר שלנו הוא מאוד פעיל. קודם כל, יש אווירה טובה וידידותית בבית-הספר שלנו. המורים שלנו הם מאוד מאוד מקצועיים. התלמידים מקבלים שיעורים במקצועות שונים ברמה גבוהה. הילדים שלנו לומדים פיסיקה, אנגלית ולוגיקה מהכיתה הראשונה, וגם שבע שעות שבועיות במתמטיקה.


אחד מהנושאים שנראה לי מאוד חשוב הוא זה שיש לנו יום לימודים ארוך שהוא עד השעה ארבע וחצי אחר-הצהריים. יש גם הסעות ואוכל. כל זה מסובסד. מקבלים את זה במחיר של 250 שקל לחודש. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב לכל אימא משום שכך אנחנו מקבלים אפשרות לצאת לעבודה. אין הרבה פתרונות אחרים. אנחנו יודעים שהילדים שלנו נשארים בבית-הספר אחרי יום הלימודים ושהם עושים שיעורי בית יחד עם המורים המקצועיים. לפעמים הכנת שיעורי בית עם הילדים היא דבר קשה להורים רוסים משום שהם לא תמיד יודעים עברית כמו שצריך. באופן אישי אני יכולה להיות רגועה בעבודה משום שאני יודעת שהילדים שלי לא נמצאים ברחוב, ושהם לא נמצאים עם כל מיני חברים שהם לא בסדר. אני גם יודעת שהילדים אכלו, ושהם עשו שיעורי-בית

כמה ילדים יש לך בבית-הספר?

בינתיים יש לי רק אחת, רק הבת הגדולה. עוד מעט ייכנס השני.

האם הילדה שלך בכיתה א'?

לא, היא כבר בכיתה ד'.

מכיתה א' היא בבית-ספר גורדון, נכון?

כן, היא מכיתה א' בבית-ספר גורדון, ואני מאוד מאוד מרוצה.

אני לא רוצה שתיכנסי לכל מה שקשור להיבט של התכנים ולמה שאתם מקבלים, כי לכך ייכנסו האנשים האחראים על ההיבט הזה בפועל. כהורה, אני רוצה לשמוע ממך את החוויה האישית שלך בבית-ספר. הרי זהו לא היום הראשון שלך כאן בארץ, ואת יודעת להשוות למה שקורה בבתי-ספר אחרים, ואת יודעת להגיד מבחינת ההתנהגות של הילד בבית, ומבחינת נושא ההישגים, והעניין של הידע, והדברים שלומדים בבית-הספר. אני רוצה לשמוע ממך על כל זה. כמו כן, מה קורה, לדעתך, מבחינת ההשכלה, ומבחינת ההתנהגות, ומבחינת כל אותם הדברים שאנחנו כהורים מחפשים שבתי-הספר יתנו עליהם מענה כאשר הילדים לא נמצאים בבית.

יש לי דוגמה מצוינת. לפני ארבע שנים בדיוק, כאשר היו סכסוכים עם פתיחת בית-הספר, הבת שלי הלכה כמה ימים לבית-ספר שמעוני, וזאת כשהיא היתה כבר כמה ימים בבית-ספר גורדון. כשהיא חזרה מבית-ספר שמעוני היא כל הזמן בכתה ואמר ליה: אימא, אני רוצה לגורדון, כי בשמעוני נורא משעמם לי. נותנים רק שלושה דפי עבודה, ואחר כך כל השיעור נורא משמעם לי. גם בהפסקות נורא משעמם לי.


בבית-הספר גורדון נותנים תמיד לפחות עשרה דפי עבודה. בהפסקות המורים משחקים איתם כל הזמן, והם משיגים את תשומת הלב שלהם, וכך הלאה. הילדים גם מקבלים חום ודאגה מהמורים. אני באופן אישי ראיתי איך ורדה מנהלת בית-הספר דואגת לבית-הספר. היא פשוט נותנת ממש כמו אימא את כל הלב והנשמה לילדים, וגם להורים.

מי נמצא כאן מטעם משרד החינוך? גברתי, יש לי כמה שאלות. מבחינת משרד החינוך בהיבט הפורמאלי, מהו הסטאטוס של בית-הספר? כל פעם אני שומע דברים אחרים. זאת אומרת, האם זה בית-ספר שפתוח בהיבט של רישום אזורי? האם זה בית-ספר שמחויב לקלוט את הילדים מהאזור לפי חוק רישום אזורי? מבחינת פתח-תקווה, מה קורה שם בכל מה שאולי העליתי בקצרה. אני יודע שלא התכוננתם לנושא הזה. אבל, אני בטוח שאתם גם מודעים למה שקורה שם.

קודם כל, נעים מאוד. שמי טליה, ואני המפקחת על בית-הספר. ראשית, אני רוצה לומר שבית-הספר הזה הוא בית-ספר ממלכתי, ציבורי של מדינת ישראל. הוא מחויב לעמוד על-פי הנהלים, לעבוד על המדיניות והיעדים שמשרד החינוך מציב לכל תלמידי מדינת ישראל.


דבר נוסף – לגבי נושא הרישום ואזורי הרישום, זה תפקידה של הרשות. הרשות לא נמצאת פה. אני לא אוכל לענות במקומה. אני יכולה לענות רק במה שקשור לנו בהיבטים שלנו, מה שאני בודקת, מה שאני רואה. אני לא מתעסקת עם אזורי הרישום.

האם כמשרד החינוך אין לכם שום נגיעה ושום יד בכל מה שקשור להחלטה של מועצת העיר, של ראש העיר – לא משנה אם זה פתח-תקווה, או מקום אחר – בפתיחת אזור רישום לבית-ספר כזה או אחר? האם אתם לא נכנסים לזה בכלל? האם זה לא מעניין אתכם?

אנחנו מאשרים את זה אם מבקשים איזשהו שינוי. אבל, אני רוצה לומר שלבית-ספר גורדון יש אזור רישום משלו כמו עוד שני שותפים: שמעוני ועין גנים, שהם יחד באותו אזור רישום. זה מפורסם בחוברת שיוצאת להורים וכו'.

זאת אומרת, ההורים מאותו אזור יכולים לבחור בין שלושה בתי ספר.

כן, בדיוק – מאותו אזור.

האם לא נראה לכם מוזר המצב שבבית-ספר גורדון לומדים לרוב תלמידים שהם רק דוברי רוסית? איך זה יכול להיות?

אני לא יודעת, גם אני שואלת את זה.

האם בדקתם הכוונה יזומה של עירייה כלפי אותם בתי-ספר?

כן.

האם אין הכוונה?

יש הכוונה לשלושת בתי-הספר באותה מידה.

לא, אני מדבר על משהו אחר. את צריכה להבין אותי. כאשר הורה שגר ברחוב כזה וכזה שיש לו ילד שעומד לעלות לכיתה א', נכנס לחדרו של האחראי על הרישום, אומרים לו: תשמע, יש שלושה בתי-ספר, תבחר מה שאתה רוצה. אלו הנתונים של בית-הספר.

ההורים מקבלים את זה גם רשום.

בסדר. אני מדבר על הכוונה שהיינו עדים אליה במקומות אחרים. היה לנו כאן מקרה שבו ראש עיר ממקום מסוים נתן הנחיה לתת הכוונה של ילדים לגני ילדים פרטיים, ולא גני ילדים ציבוריים, ואז נחשף שם העניין שאחיין שלו היה בראש עמותה של אחד מגני הילדים האלו.


יש הכוונה. אותו עובד עירייה שאחראי על הרישום אומר: תשמע, אל תלך לבית-הספר הזה, אלא לבית-הספר הזה כי הוא יותר טוב, והשני פחות טוב. שם לומדים אך ורק דוברי רוסית, הילד שלך ייבלע שם.

אני לא נחשפתי לזה, אני ממש לא יודעת את זה.

האם סוג של הכוונה כזאת מקובלת מבחינת משרד החינוך?

לא. ממש לא, ממש לא. אני רוצה לומר דבר נוסף. אם יש ילדים שמבקשים העברה מאזור רישום והם עוברים את ועדת ההעברות שקיימת ברשות, הם אכן עוברים. ומי שלא – שהם שייכים לאזורים אחרים – אז הם לא מקבלים. הם מקבלים סירוב.


אני רוצה לומר דבר נוסף בנושא סגירת בית-הספר. עד הרגע הזה זה לא משהו שהוא עלה, זה לא משהו שהוא על הפרק. ראש העיר לא פנה למנהלת המחוז לבקש כזה דבר.

זה היה לפני ארבע שנים, אני יכול להוציא לך פרוטוקול.

לא, אבל אני מדברת עכשיו, מה שקורה עכשיו. אין שום איום לסגור את בית-הספר, לא סוגרים את בית-הספר. עד הרגע הזה לקראת שנת הלימודים תשע"ב אין שום בקשה כזאת, וזה לא על הפרק בכלל.

תיכף אנחנו נשמע לגבי כמויות התלמידים. הרי ברור לכולנו שאם אין רישום לכיתה א', או שהרישום הוא מצומצם, אז אין עתיד והמשכיות ואז סוגרים. השאלה היא מה המדיניות של משרד החינוך כלפי הנושא הזה? נניח שיש לנו בית-ספר אחר שכמות התלמידים בו היא מעל למה שאתם הייתם רוצים לראות. האם אפשר לעשות הכוונה של התלמידים לבית-ספר שבו כמות הילדים היא הרבה יותר קטנה, וכך לעשות איזון? אני לא יודע מה הן הכמויות.

אני ממש לא יודעת לענות על העניין הזה. אני רק יכולה לומר שלפני שלושה שבועות התקיימה ישיבה אצל מנהלת המחוז בנוכחות ראש העיר וראש המינהל החינוכי ומר בן שמחון סגן ראש העיר. הם הציגו בפנינו את כל הנושא של אזורי רישום, לא רק סביב גורדון, אלא סביב שכונות נוספות בעיר. הם העבירו את זה לפתחה של מנהלת המחוז. היו על זה דיונים. מנהלת המחוז אישרה את אזור הרישום של גורדון, וכך זה פורסם לאחר מכן. לפני שהם הוציאו את החוברת הם קיבלו את האישור של משרד החינוך, והחוברת יצאה לפרסום לכלל התושבים.

לבית-ספר גורדון יכולים להגיע תלמידים שהם לא מאזור רישום של בית-ספר גורדון, נכון?

לא, זה לא בית-ספר על אזורי.

אוקיי, בסדר גמור.

אזורי הרישום הוא לא כל כך החלק שלנו, אלא אלו נושאים שהם שייכים יותר לרשות. אבל, אני כן רוצה להוסיף עוד נקודה אחת שחשוב לי לומר, וזה הצד שלנו של משרד החינוך שנמצא ומפקח על בית-הספר על כל ההיבטים הניהוליים והפדגוגיים. אני רוצה לומר שבית-ספר קם ונופל על מנהל בית-ספר. בית-הספר נמצא כרגע בבדיקה ניהולית פדגוגית. כאשר משרד החינוך יסיים את תהליכי הבדיקה הניהוליים והפדגוגיים של בית-הספר, הוא יקבל את ההחלטות בנושא הזה. זה לא קשור אחד בשני - ממש לא.

עוד שאלה מבחינת ההתנהלות בכלל סביב כל העניין הזה. האם אתם מזהים איזושהי בעיה בהתנהלות העירייה מול בית-ספר גורדון, או שמבחינתכם הם פועלים כשורה והכול בסדר?

אני חושבת שמדבריי יכולת להבין. הנושא נמצא בבדיקה, וכשנסיים את תהליכי הבדיקה אנחנו נחליט.

כן, אבל את אמרת לי בדיקה על נושא המנהל. זה בסדר, זה צד אחד. אבל, יש גם צד אחר שלדעתי גם אותו צריך לבדוק.

אנחנו בודקים את כל הצדדים ששייכים תחת חוק הפיקוח שלנו.

זה מה שרציתי לשמוע כי לכל מטבע יש שני צדדים. מנהלת בית-הספר יושבת כאן. יכולים לבוא ולהגיד שהמנהלת עושה דבר כזה או אחר, וזה בבדיקה שלכם. אבל, אפשר לטעון טענה גם מהצד השני. לכן, צריך לבדוק את שני הצדדים. מבחינתי, אין לי בכלל ספק שיש השפעה משמעותית מאוד של עירייה כלפי כל מה שקשור להיבט של מערכת החינוך בעיר. כלומר, אם עירייה רוצה משהו היא יודעת להשיג את זה, ולא תמיד בדרכים הכי ישרות שיש. אני חושב שיש חשיבות רבה בבדיקת כל ההתנהלות סביב העניין הזה מההתחלה עד הסוף. כי אני חושב שברגע שהתקבלה החלטה לפני ארבע-חמש שנים לא לתת אישור לבקשה או ליוזמה של ראש העיר לסגור את בית-הספר, התחיל מאז תהליך של חניקה של בית-הספר. התחיל תהליך של שנה אחרי שנה של מציאת דרך לחנוק את בית-הספר הזה.


זה בית-ספר ממלכתי, זה לא בית-ספר על אזורי, זה לא בית-ספר שהוא מיועד ליוצאי דופן. לא יכול להיות שבבית-הספר הזה לומדים רק תלמידים ממוצא ברית-המועצות לשעבר. זה לא יעלה על הדעת, אין דברים כאלה. תראו לי בית-ספר אחד אחר כזה בארץ. לא חסרים בתי-ספר על אזוריים, יש יוהנה ז'בוטינסקי, יש שבח-מופת. כמובן שמכיוון ומדובר בבתי-ספר על אזוריים שנותנים תכנים מסוימים, ההורים בוחרים ללכת לכיוון הזה בתיכונים. אבל, איך דבר כזה קורה בבית-ספר יסודי? אין לי בעיה עם זה אם זה מגזר ערבי או מגזר חרדי. אבל, אם דבר כזה קורה במרכז הארץ אז כנראה שיש פה פעילות יזומה של אנשים בתוך העירייה כאשר הם נותנים הכוונה להורים לאיזה בית-ספר ללכת מתוך שלושת בתי-הספר. הם עושים את זה בצורה יזומה, והם יודעים שבסופו של דבר הם יכולים להגיע למצב שלא יהיו מספיק תלמידים בכיתה א', ואז פשוט אין להם כיתה א', ואז בית-הספר נסגר. היתה טענה אז של שטח, ואנחנו לא שמענו על כך. אני לא חושב שהתוכניות של ראש העיר השתנו בארבע שנים.

- - - מלענות על זה. תפנו לראש העיר. אני לא ועדת פיקוח על ראש העיר, על העירייה.

בסדר, אבל אתם מופקדים על מערכת החינוך. צריכה להידלק אצלכם במערכת נורה אדומה כאשר דבר כזה קורה, כך שאתם רואים שיש פה משהו שהוא לא תקין. כנראה שמישהו עושה פה משהו שהוא לא תקין. אם בית-הספר היה חצי חצי, אז בסדר – אין לי בעיה. יש שכונה שיש בה הרבה עולים, ולכן כמובן סביר להניח שגם כמות התלמידים תהיה בהתאם. אבל, לא יכול להיות שעושים את זה בצורה מכוונת, ושאין אינטגרציה. קראו למה שנעשה שם גטו. אין דברים כאלו, אנחנו בשנות האלפיים. מישהו עושה פה הכוונה של התלמידים מסיבות שהן לא ברורות לי.


האם יש לכם התייחסות להיבט של ההישגים? האם אתם משווים את הנתונים למה שקורה בשאר המקומות?

אנחנו במעקב אחרי זה, אנחנו לא יכולים להגיב כאן בפורום הזה.

למה?

כי הישגים אנחנו לא מפרסמים בצורה כזאת, וזה נמצא בתהליכי בדיקה. אני אמרתי שוב את זה, כשנסיים את כל תהליכי הבדיקה אנחנו נוכל למסור, וקודם כל למנהלת לפני כל אחד אחר.

בסדר גמור. מבחינת החוק של אזורי רישום – כאשר יש שלושה בתי-ספר והורים מקבלים אפשרות בחירה, האם יש איזושהי עדיפות שם מבחינת המערכת שמכוונת, או שזה פשוט שלושה בתי-ספר? האם יש לכך תקדים במקומות אחרים שיש כמה אפשרויות, או שזה עובד כך בכל מקום?

כן, יש תקדים לזה. יש לזה תקדימים בארץ שיש אפשרות להורים לבחור במתחם מסוים. זאת אומרת, נותנים מתחם שהוא יחסית קרוב, ומאפשר להורים לבחור בין שלושה בתי-ספר.

מבחינת כמות התושבים, האם זה לא חריג לעומת מקומות אחרים?

בדרך כלל עושים את זה באזורים שישנה קירבה בין בתי-הספר, ושמבחינת המרחק של הילדים לא תהיה בעיה אם הם יבחרו בית-ספר א' או ב'.

הולכים לעשות כזה דבר עכשיו גם באזור החדש של אם המושבות. הולכים ליצור גם מצב כזה של בחירה בין בתי-ספר.

אני רוצה לפנות להורים מכיוון שעניין ההכוונה עלה בפניי כמה וכמה פעמים. האם יש מישהו יכול להגיד שהוא הרגיש משהו מוזר כאשר הוא הגיע לרשום לבית-הספר?

שלום לכם. קוראים לי בר יוסי, אני בן 54, ואני אולי הכי מבוגר פה. יש לי ארבעה ילדים. אחד בכיתת מחוננים בתיכון ברנר. מנישואים שניים יש לי ילדה בכיתה ב'1 בבית-ספר גורדון. הבת הגדולה שלי היא גננת, והבת האמצעית שלי היא שנה שנייה באוניברסיטת בר-אילן.


אני נולדתי בארץ. נכון שהתחתנתי עם רוסיה. אני לא חולק עכשיו על מערכת החינוך, זה מה שנוצר פה במדינה. אבל, מניסיוני, אני חושב שהיא קרסה במקום מסוים. המורים באים לבית-הספר להעביר את הספר, ההורים שיכולים ילמדו בכסף את הילדים בבית. הורים שלא יכולים לעשות זאת, הילדים שלהם ייפלו. עם כל השיטה הכספית הזאת, יש לי ילד בכיתת מחוננים.


הילדה הקטנה לא ידעה בהתחלה עברית, ושלחתי אותה לבית-ספר גורדון להכנה לכיתה א'. אני ראיתי שם את צורת הלימוד, את השוני, את הדיסציפלינה, את הכבוד למורה – מה שאנחנו שכחנו פה במדינה כבר לפני ארבעים שנה. המורה הוא לא חבר, הוא מורה. אם היינו שמים את המורה במקום הנכון אז אולי גם החינוך שלנו היה נראה אחרת. אבל, אני לא אשנה את זה.


בתור אבא אני יכול להגיד לך על הקשיים שהיו לי ברישום הילדה לבית-ספר גורדון שבו רציתי שהיא תמשיך לאחר ההכנה לכיתה א'.

מתי זה היה?

זה היה לפני שנתיים.

תתאר לנו את העניין הזה.

אני ניגשתי לעירייה לרשום אותה אחרי גן החובה, ובעירייה אמרו לי: אנחנו נשייך אותך, תקבל בדואר מכתב. אחרי שלושה חודשים קיבלתי מכתב שאני משויך לבית-ספר הס. אמרתי: למה? אני משויך גם לבית-ספר גורדון. אני רוצה לבית-ספר גורדון, הילדה שלי נמצאת שם בהכנה לכיתה א'. היא היום מדברת עברית יותר טוב מכל ילד שסיים גן חובה, היא כותבת עברית למרות שאין חובה. הבת שלי היא גננת בגן חובה, והיא לא חייבת ללמד את הילד לכתוב בעברית לפני סיום הגן. אבל, הילדה שלי עוד לא הלכה לכיתה א' והיא כבר כותבת עברית, שלא לדבר על כל השפה.


אני אמרתי: היא ממשיכה פה. כנראה שזוהי שיטת חינוך שבאה עוד מהסוציאליסטים, ממקום אחר. בתור ישראלים נדבק בנו החיידק של: לא איכפת לי שום דבר. לפני פתיחת שנת הלימודים, כל שבועיים אני מתקשר לעירייה ושואל: מה איתי? מה קורה? לאן אני שייך? הגברת שלידי אמרה לי: אל תדאג, אנחנו מנסים מפלגתית גם לעזור לך. אני שלחתי את הילדה בלי אישור בכלל לכיתה א' בבית-ספר גורדון, ויום לאחר מכן האישור סודר.


אני מקורב לצלחת, ואני יודע יותר מזה. אני רואה. מגמתית חונקים את הצוואר מכל מיני סיבות. תקרא לזה גזענות, הבטחת השטח לדתיים – שהעירייה תפתור את הבעיה של הדתיים מול הדתיים. גם להם יש מקום במדינה, ואפשר לדון איתם ולסדר את הכול. אני מדבר על הבעיות שלי. גם הדתיים לומדים ב"שובו" בחטיבת ברנר בחוץ כמו מסכנים. אבל, אני רוצה לדבר עכשיו על מה שמציק לי. אני רוצה שהילדה שלי תמשיך. זה בית חינוך, זה לא בית-ספר.


אני גדלתי בשכונת עין גנים, וכל הילדים שלי עברו את עין גנים, את אמיר, את חטיבת ברנר, וגם סיימו בברנר. אני שלחתי לגורדון מסיבה אחת – אני ראיתי את השוני. אני לא חולק על בית-ספר גורדון שלא הייתי מנותב אליו שלושים שנה עם הילדים שלי קודם. אבל, יש לי היום את האופציה. נכון, העירייה שמה לזה סטיגמה, וציינה שזה בית-ספר של רוסים. אז מה? הבן שלי לומד מתמטיקה ופיזיקה בכיתת מחוננים בברנר, וכל המורים רוסים. אין מורה ישראלי למקצועות האלה – מתו.

צבר, צבר – כולם ישראלים.

היום כולם ישראלים, נכון – בדיוק כך.


אם מורה אחד או שכנה מספרים לי שהם רוצים לרשום את הילד שלהם לכיתה א' בבית- ספר גורדון, אז אין כזה רישום לבית-ספר גורדון. זה בית-ספר שלא קיים במפה בכלל. ברחוב וולפסון אין בית-ספר גורדון. זה שטח ריק בעירייה. אתה יכול להירשם או לשמעוני, או לעין גנים, או בעקיפין ללכת לכיוון הס - לבתי הספר אחרים. אתם תעשו את המדגם הזה, לא צריך לשאול אותה. היא לא בעיר. תיקחו הורה אחד שגר ברחוב וולפסון, או ברחוב הס, והוא יגיד שהוא רוצה לרשום בבית-ספר גורדון. אבל, אין בית-ספר כזה בכלל. ואז בשביל להמשיך מפה בחניקה, תתחיל כל האנטישמיות הזאת: זה בית-ספר של אלכוהוליזם, זה בית-ספר כזה וכזה. אמרו לי: אם תפתח את האינטרנט אתה תהיה בשוק. אתה תשתגע ממה שכתוב בפורום הורים - זה נכון. אבל זה לא נכון בכלל. מי שרוצה לעשות שחור ולהמשיך במלאכת ההריסה יכול לעשות זאת. קל להשמיץ, אף אחד לא יתבע אותך, אף אחד לא מבקר אותך. זה מה שקורה פה במדינה. אולי לא מתפקידך לעשות את זה. אני מדבר אלייך, גם לנו יש זכות.


סיפרו לי שאין חגים של יהודים ושל ישראלים בבית-הספר. אני 54 שנים במדינה. אני למדתי בבית-ספר דתי, אני בחור ישיבה. אני לא אומר לך לאיזה משפחה אני משתייך. אנחנו משפחה שנמצאת בארץ כבר דור שביעי, יליד העיר העתיקה. הילדה שלי מזמרת לי ושרה לי כל החגים. אז היה כריסמס – מה כריסמס? מי נסע לכריסמס? אני לא אומר לכם מה לימדו אותי בתור ילד בישיבה על הכריסמס הזה, ואולי גם אתכם. אבל, העולם השתנה, אנחנו עברנו את שנת אלפיים. אנחנו הולכים למקום אחר שבו האדם והאנשים הם החשובים, ושצריך לתת כבוד לכולם, ושצריך לקבל את כל העמים ולחיות ביחד. אנחנו מכבדים את המוסלמים, את הדרוזים וגם עדות אחרות במדינה. המדינה הביאה את העלייה הזאת וזה היה לברכה. קצב הגידול של הערבים הוא 1 ל-6. גם את הדתיים אנחנו צריכים פה במדינה, וצריך להקים להם ישובים כמו אלעד כדי שהערבים לא ייכנסו אלינו, אחרת נהיה בים, כמו שאמרו לפני חמישים שנה – זה נכון בדיוק.

בעדינות, בעדינות.

בית-ספר גורדון קיים ברחוב וולפסון. לאזור הזה נכנסה אוכלוסייה צעירה וחדשה. לפני 15 שנה גרה שם אוכלוסייה מבוגרת שלא היו לה ילדים. אנחנו יצאנו משם. אפשר להכניס בחזרה, לנתב את הילדים. בית-הספר מתקיים. יש עוד שפה, וזה דבר שלא קיים בבתי-ספר אחרים. הילדה שלי לומדת רוסית, היא לומדת את שפת האם שלה. מה הפסול בזה? כך היא יכולה לדעת על השורשים שלה, על אימא שלה, ועל סבתא שלה. אני למדתי על השורשים שלי, אני יודע שאני שייך לגאון מווילנא. לא צריכים ללמד אותי את זה, לא למדתי את זה בבית-הספר – זה הטעות. אבל, מגיע גם לבת שלי לדעת מה הם השורשים שלה. הקמת המדינה היתה מלווי בקושי. ליהודים האירופאים שבאו לפה בהתחלה לא היו שורשים. המילה היחידה שנשארה להם היא השואה, וחבל שזה קרה כי היו שורשים מפוארים.

אנחנו גולשים פה למקומות שלא למענם התכנסנו. אנחנו לא פותרים פה בעיות דמוגרפיות.

אבל צריך לבדוק בציציות של העירייה.

אבל, בטוח שאנחנו גם לא במה לאמירות מהסוג שנאמרו כאן. אבל, אני רוצה שתהיה כאן התייחסות חד-משמעית לכל נושא ההכוונה. אתה אמרת בקצרה שקיבלת מכתב שעושה לך הכוונה לבית-ספר שלא רצית ללכת אליו.


שוב, אני רוצה להפנות שאלה למשרד החינוך. אני רוצה לדעת מה החוק היום אומר? עד כמה יש גמישות של עירייה לעשות הכוונה יזומה להורים גם אם יש להם אפשרות בחירה? זאת אומרת, אם יש להם אפשרות לבחור, עד כמה לעירייה יש אפשרות לעשות את מה שנעשה כאן? לדעתי, זה דבר שהוא מתפספס שם. האם אתם מכירים את התופעה שנאמרה עכשיו?

אני ד"ר יפה בן עמי, ואני מפקחת מחוז מרכז.
אני רוצה להתייחס לשני דברים שעלו פה. ראשית, ברוב היישובים בארץ אין פתיחת אזורי רישום. קרי, יש מיפוי עירוני שמחלק את היישוב ואומר איזה רחובות שייכים לאיזה בית-ספר. בדרך כלל הילדים ששייכים לאותם רחובות, ועל-פי זה גם מנתבים את ההורים, אומרים להם: אתם שייכים לבית-ספר X, אתם הולכים לבית-ספר X – זה הנוהל.


לאט לאט מתחילה להתפתח יותר ויותר המגמה שכן אפשר להרחיב בחלק מהמקומות. קרי, אם יש שלושה בתי-ספר באותו מתחם, בכל זאת לאפשר להורים בחירה בין בתי-הספר אם הם באותו מתחם. אם הורה שייך בכלל לאזור אחר ובית-הספר איננו על אזורי, בדרך כלל לא מאפשרים את ההעברה כי פחות או יותר המיפוי הזה מאפשר לנו צפי של כמות התלמידים שילמדו בבית-הספר שנה לאחר מכן, תכנון כמות כיתות, תכנון כמות המורים, וכן הלאה.

האם יש תכנון של שילוב עולים במערכת החינוך?

בוודאי, בכל בתי-הספר יש.

תוכניות לשילובם – בוודאי.

האם יש לכם נתונים בכיתות מקבילות בשני בתי-הספר האחרים של עולים דוברי רוסית?

לא בדקנו את הנושא הזה.

אז אני מבקש שתבדקו. יש לך כיתה א' בגורדון, כיתה א' בשמעוני, וכיתה א' בעין גנים, ואפשר לבדוק כמה עולים יש בכל אחד מבתי-הספר האלו.

אני יכול לתת לך את הנתונים.

אפשר לבדוק כמה עולים יש בבתי-ספר אחרים. אנחנו מדברים על אינטגרציה, צריך להיות איזשהו שילוב. אתם יכולים לראות את האחוזים.

אפשר להביא את זה מהעירייה.

מצוין. לדעתי, זה נתון מאוד חשוב אם אנחנו באמת רוצים לבדוק עד כמה האינטגרציה מופעלת בכל המערכת הזאת.


גברתי המנהלת, בבקשה.

בית-ספר גורדון בפתח-תקווה מונה כיום 269 תלמידים, ו-22 מורים ואנשי צוות. בשיתוף ראש אגף הקליטה מר גנאדי בורשבסקי, מתקיים יום לימודים ארוך עד השעה 4:30 הכולל ארוחה חמה, שיעורי בית וחוגים. ובנוסף, פעמיים בשבוע בית-ספר ערב להעמקת מקצועות הליבה ומוכנות לכיתה א'. כמו כן, בכל החופשים מתקיימות קייטנות, וכמובן מערך הסעות מותאם ונוח.


כ-95% מילדי בית-הספר נולדו בארץ. כלומר, הם ישראלים. אך, הוריהם, מה שנקרא: עולים חדשים. כך שכל הפעילות שהזכרתי היא למען ההורים, ובעיקר האימהות כדי שתצטרפנה למעגל העבודה, ובכך יפחת התסכול ומכאן גם האלימות, ורק כך תיעשה קליטה אמיתית ונכונה.


יחד עם נציגות ההורים נבנתה מערכת שעות מתוגברת של 7 שעות שבועות מתמטיקה, לוגיקה ושיעורי פיסיקה ואנגלית כבר מכיתה א'. כמובן שהשקעה כזאת על-ידי צוות המורים המופלא מהבוקר עד הערב מניבה תוצאה. ולראייה – ההישגים המרשימים ותוצאות המיצ"ב. מיצ"ב – פירושו מדדי צמיחה בית-ספריים.


טטיאנה, בבקשה.

האם זה הדפים שיש לפנינו?

כן. אתם רואים פה את מקצוע העברית כשהממוצע הארצי זה הצבע הכתום, והירקרק הוא בית-ספר גורדון. נכון, מכיוון שאנחנו נמדדים בתי-ספר דוברי עברית, ושפת האם של הילדים שלנו היא לא בדיוק, אז ההבדל הוא פחות. אבל, אפשר להגיד שזה לא מבייש את הזמן שהם נמצאים.


לעומת זאת, כולכם יודעים שגם המבחן במתמטיקה הוא בעברית. הוא לא ברוסית, וזה עוד יותר קשה: בעיות מילוליות, הוראות, ובמתמטיקה בעברית אנחנו בממוצע הגבוה ביותר ביחס ארצי.


התחושה הכללית כלפי בית-הספר בקרב התלמידים ביחס לממוצע הארצי - ההרגשה הטובה ביותר. התחושה הכללית כלפי בית-ספר בקרב התלמידים ביחס לממוצעים הארציים - התחושה הטובה ביותר.


יחסי הוגנות וכבוד מצד מורים כלפי תלמידים לפי דיווחי תלמידים - הגבוה ביותר. יחסי הוגנות וכבוד מצד המורים כלפי תלמידים לפי דיווחי התלמידים, איך התלמידים מרגישים, ביחס ארצי - הגבוה ביותר.


יחס חיובי בין התלמידים לחבריהם לכיתה לפי דיווחי התלמידים - ממצאים במצב טוב מאוד. יחסים חיובים בין תלמידים לחבריהם לכיתה לפי דיווחי תלמידים - הגבוה ביותר. התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה – הגבוה ביותר. התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה לפי דיווחי תלמידים – הגבוה ביותר. שביעות הרצון של המורים – הגבוהה ביותר ביחס לממוצע הארצי.


היו גם מיצ"בים – זה חיצוני, היו פנימיים במדעים ובאנגלית. הממוצע במדעים הוא 92, והממוצע באנגלית הוא 86,4.


בגלל זה ועל כל אלה, ההורים רוצים שילדיהם ילמדו בבית-ספר גורדון. כבוד היושב-ראש, סיימתי.

תודה. האם יש לך מחסור בתקנים של מורים בבית-ספר מול מספר התלמידים שיש לך?

האמת היא שלא רציתי להיכנס. אבל, אם טליה כבר הזכירה אותי באופן אישי אז כבר לא משנה.


זה קשה עם תלמידים, ואותו הדבר קשה לגבי מורים כי הא בהא תליא. מה שקורה הוא שהתקנים הם פועל יוצא של כמות תלמידים, ואז מכיוון שמוציאים להם את הנשמה – אבל, בסוף מאשרים, זה לוקח זמן – אבל, הזמן הזה הוא שאין תקנים. ככה לאט לאט מאשרים ונעצרים. היום לא חסר כי אישרו את כולם. להיפך, אנחנו היום במצב נהדר, וזה מה שרציתי שיהיה מההתחלה.

כמה תלמידים היו בבית-ספר לפני חמש שנים? ממתי את מנהלת בבית-הספר?

23 שנים.

אם כך, את יודעת את כל הנתונים.

תודה על המחמאה שלא הבחנתם.

מתי התחילה הירידה, לדעתך? האם תמיד היית בכמות תלמידים שכזו?

לא, מה פתאום? זה היה בית-ספר של 8 כיתות מכל שכבה, וכך התחלתי. אבל, לפני חמש שנים החליטה העירייה שהיא רוצה לסגור את בית-הספר, וטליה צודקת. אנחנו בקושי מכירות. טליה אולי בקושי שנה, ואת יפה אולי חודש. לא ניכנס לזה. אתה צודק, זה הכול העירייה. החליטו לסגור אז את בית-הספר. הביאו שוטרים והוציאו את הילדים. זה לא היה פשוט. אבל, ההורים החליטו שהם לא מוותרים, והתחלנו מההתחלה, מאפס. לפני חמש שנים היינו 70, והיום אנחנו פי 4? אבל, מוציאים לנו את הנשמה. זה לא פשוט. זה מלחמה יום יומית, ולכן הגענו עד הלום. זה לא נגמר.

גנאדי, אתה היחיד שבא מעיריית פתח-תקווה. אומנם אתה לא בקואליציה של מה שמנסים לעשות סביב הנושא הזה. אתה בקואליציה בעירייה, אבל אתה לא בקואליציה של - - -

אדוני, אני מרגיש את עצמי פועל לטובת החינוך.


אני גנאדי בורשבסקי ראש אגף לקליטת עלייה, וראש בתי-ספר קולטי עולים. אנחנו הקמנו אגף כזה בעיריית פתח-תקווה בעקבות הסכסוך הזה בבית-ספר גורדון.


עיקר הטענות שלי הן כלפי מינהל משרד החינוך. זאת אומרת, יושבות כאן שתי מפקחות שאומרות ככה בפשטות שכזו: הכול בסדר, יש גם אזור חינוך. השאלה היא פשוטה. יש חוברת שאף אחד לא מביא אותה להורים. זוהי חוברת פנימית של מינהל החינוך. בכל הארץ אין בית- ספר כזה שכמו שהם אומרים מתחם פתוח כזה. אין דבר כזה מתחם פתוח, כי לכל בית-ספר יש את הרחובות שלו, ויש ילדים שמקבלים הביתה הזמנה להירשם לבית-ספר מסוים. כשאתה מגיע להירשם בבית-הספר הזה, רושמים אותך. אבל, אסור לך אחר כך להעביר למשהו אחר. יש ועדה שיושבת בסוף הקיץ, לפני שנת הלימודים, והיא מאשרת לבודדים. הם כאילו עשו הכול כביכול לפי החוק. אבל, למעשה זרקו את החול בעיניים.


לפני כמה ימים הביאו רשימה של 250 תלמידים שנמצאת כאן אצלי, והם אומרים שהתלמידים האלה יכולים להירשם גם לבית-ספר עין גנים, שמעוני, וגורדון. אבל, אני אומר לכם שכל 250 התלמידים האלה כבר קיבלו טופס, או שבימים אלו יקבלו טופס היכן הם צריכים להירשם – או עין גנים, או שמעוני. אף אחד לא אומר להם שהם חייבים להירשם לגורדון. כלומר, כל בתי-הספר בכל הארץ - לא רק פתח-תקווה - מקבלים הביתה רישום שבו כתוב לאן הם שייכים. בפתח-תקווה אין דבר כזה. הן יושבות כאן, ואומרות שהכול בסדר. קודם כל, זה לא עניין שלנו.

לא, אבל הם אומרים שזה בבדיקה כרגע, מבחינתם.

גנאדי בורשבסקי


בבדיקה הם אומרים כבר שלוש שנים או חמש שנים. המפקחות מתחלפות כל פעם, ותמיד יש להם מה להגיד: ההיא בבדיקה, ואני בחקירה, ואסור לנו להגיד, וכל הדברים האלה. אבל, הם אלה שיוזמים את החקירות ואת הבדיקות האלה.


אני ישבתי איתם בבית-הספר והם אמרו לי בפירוש: תשמע, היכן שאין יחסים תקינים אנחנו בודקים. אמרתי: אם התפקיד שלכם הוא לבדוק היכן שאין יחסים תקינים, אז תסלחו לי, לאן מערכת החינוך שלנו הולכת?


גם כאן יש דבר שנקרא גנים מזינים. כל גן שייך לבית-ספר כביכול על-פי רישום העירייה, לפני הרישום לכיתה א' הילדים באים לראות את האווירה בבית-ספר שאליו הם שייכים. לבית-ספר כבר מעל חמש שנים אין כבר גנים מזינים. המפקחות - ד"ר יפה, ועוד המפקחת טליה שגם לה יש ניסיון רב בעבודה זו – אף אחד לא בודק את זה, כלום לא מעניין. כשנוח להם הם אומרים: זה לא אנחנו, זה עיריית פתח-תקווה. כשלא נוח להם אז מזמינים את כל העירייה. העירייה גם כן אומרת: זה לא אנחנו, זה משרד החינוך. הם מפילים את התיק האחד על השני.


ד"ר סולי נתן הזמינה אותם לפגישה. אומר לי יעקב בן שמחון: מה אתה רוצה? אני איתך, אני איתך. אבל, משרד החינוך לא מאפשר לי. תלך תפעל נגדם.


הם משחקים יד ביד נגד הילדים. תסלחו לי, החינוך בכלל לא מעניין אותם, בכלל לא מעניין.


קיבלתי גם מכתב דרכך מקובי - - - שהוא בפירוש אומר: חברים, רישום זה לא עניין שלנו. רישום זה עיריית פתח-תקווה. הם כבר אמרו שזה כן עיריית פתח-תקווה, אבל אנחנו מאשרים להם. אבל, באותו רגע שהם מאשרים הם לא יכולים לבדוק איך נעשה הרישום, מה הם עשו – כלום לא מעניין.


אגב, לפני שנסעתי לכאן, עמדתי בפתח של בית-ספר וראיתי המון הורים וילדים שהולכים דרך גורדון לבתי-ספר אחרים. הם גרים צמוד לבית-הספר הזה, אבל הם הולכים לבית-ספר שהוא רחוק יותר. אם אתה גר קרוב לבית-ספר עין גנים נניח, אתה לא יכול לעבור דרך גורדון. זו השיטה, והם פשוט מתעלמים מהשיטה. זו פשוט גזענות לשמה. זה מה שהם עושים, זה מה שטוב להם.


שוב אני אומר לכם, קשה להם לראות את הנתונים האלה. בדרך כלל בודקים מיצ"ב פעם בעשר שנים, וכאן עושים כמעט כל שנה כי מחפשים - אי אפשר כך, אז נמצא דרך אחרת. מזמינים את המנהלת לחקירה, וגם מחתימים אותה. חוקרים אותה עליי כשאני ממונה עליה, ומחתימים אותה שאסור לה לגלות לי דברים. תראה לאן הגענו. אני פשוט לא מבין מה הם עושים. הם כל היום יושבים ומחפשים את הדרך איך לייבש את בית-הספר. זו פשוט גזענות. אחר כך אומרים להם: זה גזעניים, רק רוסים הולכים לשם, ורק דוברי רוסית. קודם כל, מדביקים לילדים האלה תוויות של רוסים בעוד ש-95% מהם נולדו בארץ – זה מה שעושה משרד החינוך. קודם כל, הם לא רוסים, הם דוברי רוסית, וכן עולים. טוב לי על הלב שיש כאן אדם שהוא לא דובר רוסית, והם לא יכולים להגיד עליו שהוא כן דובר רוסית. זהו הורה שטוב לו. הם מנסים לשכנע את ההורים שלא טוב להם שם, זו הגישה שלהם. והם יד ביד – מינהל החינוך יחד עם משרד החינוך – פשוט מתעלמים מהבעיה. עושים הכול כדי לייבש את בית-הספר, כדי לעשות אותו לבית-ספר לדוברי רוסית, וזו גזענות לשמה.


כשאדם בא להירשם לבית-ספר אומרים לו: לאן אתה הולך בכלל? רוסים. נסגור את בית-הספר, הוא לא קיים. יש מורות שהן אלכוהוליסטיות, לא מדברות עברית, ואין להם שום הסמכה. אין שום דבר, לאן אתה שולח את הילד שלך?


אם אתה שייך לבית-ספר אחר, האם בכלל שואלים האם אתה רוצה או לא רוצה? אתה שייך לאזור רישום, ואתה חייב ללכת לשם. מה הם עשו מלכתחילה לפני חמש או שש שנים? יש להם הרי את כל הנתונים ואת כל המיפוי. הם יודעים שבכל משפחה יש שלושה-ארבעה ילדים בגילאים שונים. את הילד הראשון שלחו לבית-ספר הס, אחר כך בנים ממשיכים. שם בבית- הספר יש מעל אלף תלמידים, וכאן זה בית-ספר של 270 תלמידים.


אני גם חושב שיש כאן הטעייה, וזה בלשון המעטה. יש 270 תלמידים, כשבפועל ממומנים רק 250. לאט לאט מאשרים. אתם יכולים להגיד שההורים עוברים על החוק. אם אתם כל כך חכמים אז תפעלו נגד ההורים. אבל, אתם לא מתקצבים את בית-הספר הזה, מביאים את הכסף לבית-ספר אחר שגם כך הוא מלא בכסף. אבל, לילדים כאן לא תהיה אפשרות ללמוד. קשה להם לראות את זה. אבל, בכל זאת הם מצליחים, ואת הנתונים אמרה ורדה. תודה רבה.

האם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

אני רק חייבת לומר דבר אחד. אני בשום פנים ואופן לא רוצה להיכנס לתוך השיח הזה. אבל, צר לי שאתה כל כך מעוות את התמונה. היא לא מבוססת על העובדות, וחבל שלא שמים כאן את העובדות כפי שהן באמת. צריך להתמודד עם העובדות גם אם הן לא תמיד יפות. אפשר להתמודד איתן, אבל חייבים לדייק בעובדות.

למה בדיוק את מתכוונת?

לא, אני לא אכנס.

אבל, גברתי את לא יכולה להגיד לשים עובדות. תשימי עובדות.

אני אתן רק דוגמה אחת. למשל, מחפשים את בית-הספר, ואת בית-הספר הזה מודדים כל שנה. סליחה, בית-הספר הזה הוא כמו כל בתי-הספר. יש חוקים, יש רמ"א והיא קובעת מתי נבחנים. לא אני קובעת, לא מנהלת המחוז קובעת. זוהי המדיניות של משרד החינוך, וכולם חייבים להיות מיושרים שם. אף אחד לא מחפש ובוחן את בית-הספר הזה כל שנה בכוונה – ממש לא.

את בעצמך אמרת לי את זה אישית.

אני לא אמרתי לך.

בפגישה אמרת: אם אין בינינו יחסים תקינים - - -

מר גנאדי היקר, אני לא אמרתי לך את זה. אולי אתה לקחת משהו - - -

אבל, זה לא משנה כרגע.

בדיוק. העובדה כפי שאני הצגתי אותה זו העובדה הנכונה והמדויקת. אתה הצגת כאן - - -

כל בית-ספר במדינת ישראל נבחן במיצ"ב פנימי פעם בשנה. בואו נדייק בדברים. אי אפשר להגיד ששמים חותם על בית-הספר כשלא שמים חותם על בית-הספר.

אני מברך את מנכ"ל הכנסת. אדוני, מזל טוב ליום ההולדת של הכנסת.


מבחינת הדיון, האם את חושבת שהנושא הזה של כמה פעמים נבחן בית-הספר פעם בשנה או פעם בשנתיים, משנה משהו? זה לא משנה. כרגע הבעיה היא מאוד פשוטה. יש הכוונה יזומה של עיריית פתח-תקווה כלפי בית-ספר כזה או אחר – זה דבר ראשון. אף אחד לא בא ואמר אחרת. אף אחד לא בא והביא לי עובדה אחרת. יש לי פה הורים שהיו בעירייה ואמרו להם: אתם הולכים לשם, ולא לשם, ובכלל לא נתנו להם את המידע, אלא בית-ספר אחר. זה מה שנאמר פה. האם יש מישהו שיכול להציג לי עובדה אחרת? לא.

ש - - - תציג.

דבר שני, מבחינת משרד החינוך, אין לי שום נתונים מבחינת שילוב עולים במערכת החינוך. לדעתי, יש פה עניין שקשור בכלל למוצא של ההורים. אם כל אותם ילדים נולדו כאן,ועובדה שהם בכיתה א', אז כנראה שבאים וצובעים את זה על-פי המוצא של ההורים שלהם, ולא קשור - - -

יש לי בתי-ספר רבים שיש בהם אחוז גבוה של ילדים ישראלים שנולדו להורים שבאו מחבר העמים, ונמצאים בהרבה מאוד בתי-ספר.

אם הכול בסדר מבחינתכם, אז אין לנו בעיה.

אני רוצה להבחין בין הדברים. הניסיון לשים פה את משרד החינוך ואת הרשות המקומית יחד הוא טעות. זה לא נכון. הניסיון להגיד כאילו משרד החינוך מתייג את בית-הספר, קורא לו בית-ספר לרוסים וכן הלאה, הוא לא נכון. לזה אנחנו מתנגדים. אנחנו כן אמרנו והצהרנו על כך שאם היינו חושבים שהכול בסדר לא היינו פותחים בפתח הדברים ואומרים שהדברים נמצאים בבדיקה מינהלית פדגוגית. ועל כן, אנחנו לא נחשוף מעבר לזה.

תודה רבה.

האם אני יכולה להתייחס, בבקשה?

לא. אנחנו סתם ניכנס כרגע לוויכוח מי אשם ומי לא, ואנחנו לא בית-משפט.


אלכס, האם אתה רוצה לומר משהו? אני שומע אותך מדבר.

אני לא מבין את טענת מר בורשבסקי. מצד אחד, הוא מתלונן על זה שבודקים את בית-הספר. מצד שני, הוא מתלונן שלא בודקים. מצד אחד, הוא אומר שהוא ממונה על המנהלת. מצד שני, הוא מתלונן על עיריית פתח-תקווה שהוא מייצג אותה.

הוא לא מייצג את עיריית פתח-תקווה.

האם הוא לא סגן ראש העיר פתח-תקווה?

הוא לא סגן ראש העיר. הוא לא נשלח על-ידי עיריית פתח-תקווה. הוא חבר מועצת העיר שמתוקף תפקידו הציבורי בא להביע את עמדתו לפי הנושא בתור יושב-ראש האגף.

אמרת שבודקים את בית-הספר כל הזמן.

לעומת בתי-ספר אחרים, בודקים רק אותו.

לפי מה שאני הבנתי - ותקן אותי אם אני טועה - הוא טוען שהבדיקה נעשית כלפי התוכן, ולא כלפי ההתנהלות של מה שקורה סביב בית-הספר גם בצד השני.


צריך ללמוד את ההיסטוריה. לבית-הספר הזה יש היסטוריה שהתחילה לפני חמש שנים. היתה פעילות גם כאן של הוועדה, וגם של הורים וההפגנות, שעצרה את סגירת בית-הספר. ומאז ועד היום, במשך חמש שנים, יש הרבה מאוד בעיות. תבדוק במשרד שלך כמה משרד החינוך טיפל בבעיות כאלו ואחרות שקשורות לבית-הספר הזה: אם זה הסעות, מורים, תלמידים – הכול. פשוט שיטתית בכל פתיחת שנת לימודים יש התערבות של המשרד. למה? כי ברגע שהעירייה מזהה שהם יכולים לרכב על מצב כזה או אחר, הם עושים את זה. הם משנים את ההחלטה שלהם כשהם מקבלים מכתב או איזושהי הודעה ממשרד החינוך שהם פועלים שלא כשורה. זה כל שנה, כל שנה. למה אתה חושב שהם לא כאן? אם המצב היה אידיאלי, ואם הם היו בסדר, האם אתה חושב שהם לא היו מגיעים לכאן?

אז למה אנחנו סופגים את כל האש?

אני אומר לך איפה תפקידו של משרד החינוך?

אתם נותנים יד לעיריית פתח-תקווה.

גנאדי, סליחה. תפקידו של משרד החינוך לפקח גם על התנהלות אגף החינוך של העירייה אם זה משהו שקשור לאותם תלמידים שלומדים. היו לנו כאן מקרים אחרים במקומות אחרים שמשרד החינוך זיהה שיש בעיה, שיש הכוונה של עירייה כלפי דבר כזה או אחר, אם זה גנים, אם זה בתי-ספר, אם זה תפקוד לא ראוי. אתמול קרס גג בגן ילדים. אם ילדים היו נפגעים כתוצאה ממקרה כזה, אל מי היו באים בטענות? איך משרד החינוך הגיע למצב שלא עשו בדיקה? בסופו של דבר, מי אשם? מי שאחראי על כלל המערכת. אני אומר שכך או אחרת תמיד יבואו אל משרד החינוך.


אם משרד החינוך לא מזהה את הבעיה, אז זה לא שהבעיה הזאת נעלמת. אי אפשר לפתור את זה כל פעם בהסכמים קואליציוניים כאלו ואחרים שעושים חברי מועצה כשהם נכנסים לאחר בחירות, כשלאחד חשוב בית-ספר ממלכתי-דתי, וכשלאחר חשוב בית-ספר אחר, וכך משחקים עם התקציבים. זה לא עובד כך, במיוחד כאשר אנחנו מזהים כאן בעיה שיטתית. זו לא בעיה שהיא התעוררה לפני יומיים. יש כאן בעיה שיטתית של הכוונה, של פעילות יזומה, של אנשים בעירייה כלפי בית-ספר מסוים. אם זה יחסים שהם לא יחסים תקינים בין מנהלת לבין אגף החינוך של העירייה – יכול להיות, אני לא נכנס לזה. אבל, למה זה צריך לעניין אותי, את הציבור, ואתכם כמשרד החינוך? אתם לא המגשר בין המנהלת לבין העירייה.

ממש לא.

ברגע שאדם ממלא את תפקידו החינוכי הוא לא צריך להיות פוליטיקאי בבית-ספר. לגבי מי שמנסה לבנות את מנהלי בתי-הספר כפוליטיקאים - אני והשר שלך מקדמים הצעת חוק בנושא של מינוי מנהלי בתי-ספר, וזה מדבר בדיוק על העניין הזה, על היחסים בין ראש העיר לבין מנהלי בתי-הספר, ועל מה שקורה היום בשטח, ועל כך שהתפקיד הזה מנוצל. ראש עיר שיש לו יחסים אישיים עם מנהלים כאלו ואחרים יודע לעשות רגולציה כזאת או אחרת בתוך בתי-ספר – זה החוק. בדיוק בגלל הסיבות האלה שיש חיבור, נקדם את החוק הזה בתיכונים. כשיש מורה שלא מתנהג יפה לילד מסוים, ההורה הולך לראש העיר, והוא מרים טלפון למנהל בית-הספר, ואומר לו: תעשה למורה הזה נו, נו, נו. זה קיים בשטח, זה לא שאנחנו ממציאים כאן סיפור.


זה שמנסים לעשות פה את החיבור הזה ולהגיד שהמנהלת היא לא מספיק פוליטיקאית ביחס שלה כלפי ראש העיר או אגף החינוך, והוא לא טוב לה - אלו עניינים פנימיים.

מי אמר את זה?

בסדר, אין בעיה. אבל, בסופו של דבר, התלמידים הם הנגזרת. אם מנהל אגף החינוך של העירייה מייצר יחסים כאלו עם מנהלת כזאת, וזה מצליח לו, אז כך הוא יכול לעשות גם בבתי-ספר אחרים. מה איכפת לו לדרוש מחר ממנהלת בבית-ספר אחר לעשות: א', ב', ג', ד'. ואם היא לא תעשה אז הוא יעשה לה בדיוק אותו הדבר.


אתם עובדים לפי הקריטריונים שמשרד החינוך קבע, ואתם מתייחסים כלפי החוק. אבל, מצד שני, גם אי אפשר לשבת בצד ולהגיד: זה לא באחריות שלנו, זה באחריותם. מה שיקרה אז הוא שהמערכת תקרוס. אם המצב הזה יימשך היא עלולה לקרוס. אנחנו מדברים כאן על בית-ספר אחד שמשנה לשנה לשנה זה מה שמתנהל, והפגנות ושביתות ובלגאן. אומנם זה באחריות עיריית פתח-תקווה, אבל צריך להיות פה גם איזשהו היבט של משרד החינוך שיבוא ויאמר: רבותי, אתם עושים פה הליך לא תקין.

זה מה שאנחנו בודקים כדי שנוכל - - -, במקצועיות מרבית, ועל-פי הנדרש.

הציבור בישראל זה לא אנשים שיושבים כאן יום יום, ויודעים להפריד בין זה לבין זה. כאשר מדברים על החינוך, הציבור בישראל אומר שזה משרד החינוך. הם לא כל כך מבינים שאנחנו אחראים על א', ורשות מקומית אחראית על ב', ואלו אחראים על ג'. אם יש לך מורה שאת לא יכולה להזיז אותה בגלל ההסתדרות או ארגון המורים, האם באים אליהם בטענות? באים אליכם בכל מקום ומקום.


אתם לא צריכים לקחת ללב את הרגשות של ההורים, ושל אנשים שנמצאים בשטח. הם מדברים מהלב. תחשבו איך הייתם פועלים אם דבר כזה היה קורה גם לילדים שלכם. תחשבו מה היה קורה אם הילדים שלכם היו הופכים להיות בני ערובה אצל ראש עיר שלא נראה לו, שהוא רוצה לעשות רגולציה מטעמים אישיים שלו. הרי זה קורה, ולא רק בפתח-תקווה. היו לנו מקרים.

כבוד יושב-ראש ועדת החינוך, אני מתארת לעצמי שטיפה קרדיט לאנשי משרד החינוך - - -

סליחה, נתתי לכם קרדיט כשפתחתי את הישיבה.

הם לא האנשים הרעים שבאים עכשיו להרע לילדים ולהורים, להזיק לבית-הספר, לפגוע בבית-הספר, לסגור את בית-ספר. סליחה, באמת.

גברתי, אני יכול להתחייב כלפי עצמי. אני פתחתי את הישיבה, ונתתי לכם את הקרדיט שלכם על שיתוף הפעולה. אם פספסת את זה, אני מפנה אותך לפרוטוקול.


שנית, אני לא אחראי על תחושות הבטן ועל דברים שיוצאים מהלב של אנשים. אני מציע שלא ניכנס לזה, כי לא נצא מזה. כל אחד ואחריותו ותפקידו במערכת.


אני מציע שמפה והלאה נתקדם בצורה הרבה יותר משמעותית מבחינת הטיפול בבית-ספר גורדון.


לסיכום, ראשית, לגבי כל מה שקשור לעיריית פתח-תקווה - אני אמרתי שאני רואה את זה בחומרה. אני פונה ליושב-ראש הכנסת בצורה חריפה ביותר על כך שעיריית פתח-תקווה לא ראתה לנכון לשלוח נציג מקצועי מטעם העירייה על מנת שיבוא וייתן תשובות לטענות שהועלו כאן על-ידי ההורים, ועל-ידי חבר מועצת העיר.


שנית, אני ציינתי ואני ממשיך לציין שאני רואה בחיוב את שיתוף הפעולה שיש במשרד החינוך בכל מה שקשור לטיפול בשנים האחרונות בבעיות שעלו בבית-ספר גורדון. אני רואה שיש פה הכוונה יזומה של עיריית פתח-תקווה בכל מה שקשור לרישום ילדים באזור זה לאחד משלושת בתי-הספר. לא שמעתי אף אחד שאומר אחרת, ולכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים האלה. לא קיבלתי כאן שום מענה. עיריית פתח-תקווה מכירה את העניין הזה. אבל, היא לא התייצבה. אני לא בית-משפט ולא חוקר. לכן, אני מעביר את כל העניין הזה למבקר המדינה על מנת שיבדוק את התנהלות עיריית פתח-תקווה בכל מה שקשור להכוונה יזומה, אם זה בבית-ספר גורדון, או בכלל, בכל מה שקשור לאזורי רישום. הוא הסמכות שיכולה לבדוק את זה - אם יש פה פעולה שהיא לא כפי החוק, או מטרות שהן מטרות סותרות שאנחנו לא מכירים אותן בכל מה שקשור אולי גם לשטח בית-הספר. אני לא יודע, אין לי פה מישהו שיכול לתת לי מענה. הם הוזמנו לכאן גם בשביל זה.

אם אתה רוצה לשמוע, אני יכול להגיד לך את הנתונים שנמצאים אצלי.

אני פונה למשרד החינוך בכל מה שקשור להיבט של שילוב עולים, ושילוב אותם תלמידים שהם ילדים של עולים. אני פונה אליו בבקשה לבדוק נתונים של בתי-ספר אחרים ולזהות האם יש באמת בעיה של שילוב. כלומר, האם יש פה איזשהו מצב שפתאום כינסו את כולם במקום אחד, ובכל השאר נמצאים ילדים אחרים. צריך לבדוק את הנתונים, ולראות עד כמה הם פועלים לטובת שילובם של העולים. וכמובן שגם אתם יכולים לדרוש רגולציה שהיא רגולציה הרבה יותר בריאה בכל מה שקשור לעניין הזה.


מבחינת ההורים והמורים - כפי שציינתי קודם ובמשך כל אותן שנים, מבחינתנו, ההחלטה התקבלה, וגם בית-משפט, לדעתי, חיזק את החלטה הזאת בכל מה שקשור לקיום בית-הספר. אני מאמין שאחרי הבדיקות שעושה משרד החינוך - ואני גם מבקש שהבדיקה שלכם תהיה גם מקיפה בכל מה שקשור לפעילות העירייה, ולבדוק בדיוק מאילו טעמים הם עובדים, ומה בדיוק קורה שם סביב בית-הספר הזה - אחרי שההחלטות של הבדיקה יתקבלו, אני מציע שאנחנו כאן נקיים ישיבת מעקב. כמובן במסגרת הדברים שאתם יכולים לחשוף ולפרסם. אבל, חשוב לנו לדעת מה יהיה עתיד בית-הספר בשנים הקרובות. אנחנו מדברים כאן על פתיחת הרישום, אם אני לא טועה. מתי מתחיל הרישום לבית-הספר?

כבר התחיל.

אם כך, אני מציע שאם יש אפשרות – אני לא יודע אם מותר לכם לפי החוק – לבדוק עכשיו את כל מנגנון הרישום לבתי-ספר באזור הזה. באיזו דרך זה מתקיים? איך המכתבים נשלחים? מה התוכן של המכתבים? לפי איזה כללים הם עובדים, ומה קורה בחדרי חדרים כשההורה מגיע להתייעץ?

אני לא חושבת שזה בסמכותנו. אבל, אנחנו נבדוק בסמכותו של מי זה. אני לא יכולה להתחייב על משהו שהוא לא בסמכותנו.

מתי הרישום מסתיים?

לקראת מרץ.

יש כבר חוברת שיצאה.

אבל, עד מתי יכולים?

התהליך עכשיו בעיצומו. עד סוף פברואר.

עד סוף החודש הבא. אז כמובן שיש פה עניין גם של זמן. צריך להיות פה עם יד על הדופק בכל מה שקשור לרישום. אם לא מפרסמים את בית-הספר, ואם לא נותנים להורים לבחור באמת בין בתי-ספר ובאים ומשקרים – אם אפשר להגיד את זה, כי אין לנו הוכחות בפועל, זה לא שמישהו כאן בא מ - - -

יש גם מכתבים.

יש לך חוברת שזה לא מופיע, רק ב- - -

גנאדי, אם יש לך הוכחות, ואם יש לך דברים בפועל בשטח שאתה יכול להצביע עליהם, אנא תעביר אליהם, בבקשה.

אין שום בעיה.

שום רשימה לא תעזור ברגע שהעירייה מפרסמת שאנחנו רוסים, - - -

סליחה, סליחה. אני מציע שתעבירו למשרד החינוך את כל אותם מסמכים שישנם. תבדקו האם אתם רואים שישנם איזשהם ממצאים בהתנהלות העירייה שכדאי לבדוק אותם. אני מציע שתעשו את זה. כי באמת לא יעלה על הדעת, במידה ויש אמת בכל אותם דברים שנאמרו, שדבר כזה קורה במרכז הארץ במדינת ישראל. זה נראה שזה חיסול נקודתי של בית-ספר.

יש לי הוכחה עכשיו על- - -

גברתי, סליחה. אני אוציא אותך מכאן. את לא יכולה להתערב בזמן שאני מסכם. אנחנו לא בבית-משפט, אנחנו לא בחדר חקירות, אני לא משטרה כאן. אנחנו בכנסת ישראל, וכרגע אנחנו מנהלים ישיבה שקשורה לבית-הספר. אבל, את לא יכולה להתערב בזמן שאני מסכם. אני אומר את זה כבר כמה פעמים.


אני רוצה שכולנו נהיה סגורים על מה שסיכמתי: הנושא של העירייה נכנס. כמו כן, נכנס נושא מבקר המדינה. גנאדי, תעביר בבקשה למשרד החינוך את כל הממצאים שיש לך בצורה מסודרת. אני מציע שתעשו בדיקה לגבי הדרך שבה מתנהל הרישום לשנה הבאה, והאם עיריית פתח-תקווה פועלת לפי החוק ולפי אותן הגדרות שאתם אישרתם בכל מה שקשור לפתיחה או לסגירת אזורי רישום, ולפי הנוהלים שקבע משרד החינוך בכל מה שקשור לרישום ילדים לבתי-ספר יסודיים וכן הלאה.


תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.