הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה

25/01/2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 322

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ' בשבט, התשע"א (25.01.2011) בשעה 09:30

אנרגיות מתחדשות כמנוף לפיתוח הנגב והגליל – הישיבה במסגרת יום הנגב

חברי הוועדה: דב חנין – מ"מ היו"ר

אריה ביבי

חמד עמאר

אבי פלדמן

- ראש תחום תקציב ותכנית עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אפרים שלאין

- מנהל אגף בכיר מנהל התכנון, משרד הפנים

חיים חבלין

- יו"ר ועדה חקלאית, ערבה תיכונה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

עודד אגמון

- ראש אגף הסדרה רשות החשמל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אדוה אשל-רבינוביץ
- משרד הפנים

שיינפלד רומן

- מתמחה, המשרד להגנת הסביבה

יוחנן בורשטיין

- אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

מיכל פרנקו

- יועצת מנכ"ל תש"ל, משרד התשתיות הלאומיות

דורון אהרון

- מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות

יואב מורג

- מנהל מחוז דרום

שחר בן מויאל

- מנהל השקעות אנרגיה מתחדשת, משרד הבינוי והשיכון

אלוש שמואל

- חברת החשמל

מילכה כרמל

- יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

אודי גת


- ראש מועצה חבל אילות

אשר שטרן

- מנהל פיתוח כלכלי, עיריית דימונה

דב ליטבינוף

- מועצה אזורית תמר

שמואל ריפמן

- ראש מועצה רמת נגב

יוסף אברמוביץ

- נשיא ערבה פאוארס

עבד אלסייד

- סגן מנהל הסקטור הבדואי, ערבה פאוארס

תמיר חזות

- ערבה פאואר

איתן פרנס

- ראש פורום חברות אנרגיה מתחדשת

יניב רונן


- מרכז המידע והמחקר של הכנסת

יפה שפירא

אתי אפלבוים

אנרגיות מתחדשות כמנוף לפיתוח הנגב והגליל

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הישיבה הזאת היא ישיבה מיוחדת שעוסקת בנושא אנרגיות מתחדשות כמנוף לפיתוח הנגב והגליל במסגרת יום הנגב והגליל בכנסת. בפועל, הדגש שלנו יהיה יותר על הנגב אבל כמובן שנתייחס גם לגליל.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה מילות פתיחה שיתנו את המסגרת הרעיונית הכללית לדיון שא אנחנו נקיים פה היום כדי שלא נתפזר. יש הרבה דיונים על אנרגיות מתחדשות, יש הרבה דיונים על נגב וגליל והדיון הזה צריך להיות דיון ממוקד ומעשי בכיוונים שאנחנו רוצים לקדם.

הנושא של אנרגיות מתחדשות הוא לא נושא חדש בישראל, למרות שהטיפול בו, למרבית הצער, הוא טיפול איטי, מהוסס ולא מספיק נמרץ מכל הבחינות. אנרגיות מתחדשות זה נושא שזוכה לעיסוק גדול יותר בעולם. קודם כל, בגלל הקשרים סביבתיים שלו. ההקשרים הסביבתיים שמתחילים בזיהום אוויר ופגיעות בריאותיות שנגרמות מזיהום אוויר ונמשך לשאלות גדולות ומשמעותיות בעלות משקל גדול מאוד באג'נדה העולמית של המאה ה-121 כמו משבר האקלים.

משבר האקלים, כמו שכולכם יודעים, נושא שהוועדה מופקד עליו מטעם הכנסת, לעקוב אחרי התמודדותה של מדינת ישראל עם נושא משבר האקלים. זאת בעיה גדולה מאוד. אנחנו נמצאים עכשיו חודש אחרי ועידת קנקון, ועידה שבה היתה התקדמות ממשית ראשונה אחרי זמן רב בניסיון או במאמץ הבינלאומי להתמודד עם משבר האקלים.

משבר האקלים בדרך-כלל מתואר כמערכת מאוד מאוד קשה של איומים ואכן האיומים הם אמיתיים. האקדמיה האמריקאית למדעים אומרה לנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, ביוני 2001, שמשבר האקלים, כמו שאנחנו מכירים אותו, מאיים על עתיד החיים על פני האדמה במהלך המאה ה-21. את זה אמרה האקדמיה האמריקאית לנשיא בוש. מאז, לא רק שהדברים לא נחלשו אלא שהעוצמה של האיום היא יותר ויותר ברורה ויותר ויותר מוחשית.

כשאני מדבר כרגע על משבר האקלים אני רוצה דווקא להזכיר אמירה שאני אוהב לומר לגבי משבר האקלים וזאת האמירה הידועה של ג'ורג' גרדנר, שמשבר האקלים הוא בעצם סדרה עצומה של הזדמנויות שמסוות כמערכת של איומים בלתי פתירים. זאת הזווית הנכונה, לדעתי, להתייחס לנושא הזה. הזווית הזאת מביאה אותנו להתמודדות עם שאלה של אנרגיות מתחדשות במלוא העוצמה.

אנחנו עוסקים באנרגיות מתחדשות בדיון הזה לא רק כאלמנט סביבתי וטכנולוגי. אנחנו מתייחסים לאנרגיות מתחדשות כמהלך שיש לו משמעויות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. אני לא יודע עד כמה מהמעורבים פה מסביב לשולחן מכירים את פרויקט אפולו.

פרויקט אפולו זאת תכנית שאפתנית שפותחה בארצות הברית, שמתייחסת לאנרגיות מתחדשות לא כמהלך סביבתי וטכני, אלא כמהלך חברתי וכלכלי של קידום. מהלך של יצירת מקומות עבודה, מהלך של פיתוח כלכלי וחברתי בעל משמעות מרחיקת לכת.

פרויקט אפולו שהתחיל כיוזמה של אנשים מבריקים באקדמיה ובחברה האזרחית הולך ומתקדם להפוך להיות לחלק מהמדיניות האמריקאית הרשמית תחת נשיאותו של ברק אובמה. אני מאוד מקווה שגם אנחנו בישראל נדע לייצר פרויקט אפולו כזה משלנו. זאת אומרת, לדעת להתייחס לקידומן של אנרגיות מתחדשות כמהלך כולל שיש לו משמעויות סביבתיות, כלכליות, חברתיות ואזוריות, שתשננה לטובה את דמותו של הנגב, תקדמנה את דמותו של הגליל ותאפשרנה לאזורים האלה להפוך להיות לאזורים מתקדמים, לא רק מבחינה סביבתית אלא גם מבחינה כלכלית וחברתית.

נעשים דברים יפים, נעשים דברים ראויים בנגב, אנחנו נשמע על כמה מהם. ישנן יוזמות מבורכות וחשבות שנשמע עליהן היום בדיון. נדון בחסמים ובקשיים הקיימים בפני מי שרוצה להמשיך ולקדם את התחום הזה. נמצאים איתנו אורחים מכובדים ונאפשר לכולם לדבר.

ראשי המועצות הרלוונטיות, ברוכים הבאים.

אנחנו נפתח, כמנהגנו, בהצגת מידע. יש לנו מחקר מעניין וחשוב שנעשה על ידי יניב רונן. יניב, זאת הזדמנות להודות לך על המחקר ולהודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אבקש ממך להציג בכמה מילים את הממצאים העיקריים של המחקר.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל, אנרגיות מתחדשות הקידום שלהן בארץ נעשה מאז תחילת 2009 במסגרת החלטת ממשלה 4450, שקבעה והציבה יעדים לקידום אנרגיות מתחדשות. היעדים שנקבעו הם שבשנת 2020 10% מצריכת החשמל בארץ תגיע מאנרגיות מתחדשות. כיעד ביניים נקבע 5% לשנת 2014.

המתווה שנקבע לקידום היצור של אנרגיות מתחדשות הוא של מכסות, שכל טכנולוגיה מיועדת לה מכסה ולכל מכסה יועד תעריף הזנה. זה על סמך הניסיון העולמי שנמצא שתעריף הזנה הוא המנגנון היעיל ביותר ליצור החשמל הנקי. תעריף הזנה, כלומר, שהמדינה מתחייבת לשלם עבור החשמל, תעריף קבוע לתקופה של 20 שנה.

הקידום של תעריפי ההזנה התחיל בצורה קצת צולעת והיום הוא רץ בצורה די טובה. א חראית על זה בעיקר רשות החשמל, למרות מאבקים כאלה ואחרים סביב תעריפים ומכסות, נראה שזה מתקדם בסדר. משרד התשתיות גם בפרסם בפברואר השנה מסמך מדיניות שקבע את מדיניות המכסות והרשות פועלת לפי המדיניות שנקבע.

חשוב לציין בקשר להחלטה 4450 שהיא ציינה במיוחד את אזור הנגב והערבה כמתאימים לקידום אנרגיות מתחדשות בגלל זמינות יחסית של שטחים בהשוואה לאזורים אחרים בארץ ובגלל, כמובן, כמויות הקרינה והחום שנמצאות באזור הנגב והערבה.

באזורים האלה באמת מתקדמים כמה פרויקטים שהגדול בהם הוא פרויקט "אשלים". הפרויקט הזה התחיל לפני 5 שנים. אנחנו עומדים בפני סגירת המכרז. יש פה נציג משרד האוצר?

ממש לא בקרוב.

משרד האוצר והנגב והגליל זה שני נושאים שבדרך-כלל לא נפגשים.

ישנו גם פרויקט תמנע, שזה שני מסלולים שונים. פרויקט "אשלים" מקודם בשיטת BOT, כאשר יזם צריך לבנות על חשבונו, לתפעל מתקן ולהעביר אותו לאחר כ-20 או 25 שנים. פרויקט תמנע, שזאת תחנה יותר קטנה, מוציאים את הקרקע למכרז ואז היזם צריך לבחור את הטכנולוגיה המתאימה לו ולהציע רק מחיר על הקרקע . ב-BOT היזם צריך להציע את מחיר החשמל.

יש איזו תחרות בין שני הפרויקטים האלה. נראה מי יצא לפועל נכון ולפי זה הרשויות יוכלו לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לקדם פרויקטים של תחנות סולאריות.

כמו שהיושב ראש הזכיר, האנרגיות המתחדשות זאת הזדמנות מאוד גדולה, בעיקר לגורמים מקומיים למנוף של פיתוח כלכלי. זה נותן הזדמנות לבעלי קרקע לעשות הכנסה נוספת על השטח שלהם מכלום, על ידי הצבת פאנלים על גגות או בחצרות או במגרשי חניה. זה נותן אפשרות לייצר מקומות תעסוקה חדשים שלא היו. המועצה האזורית אילות, לדעתי, מובילה בעניין הזה, אולי יחד עם מועצה אזורית גולן. נקווה שמועצות אזוריות וערים ועיריות נוספות יצטרפו אליהם. תודה רבה.

תודה רבה.

אכן מכבד אותנו בנוכחותו הנציג הכי רחוק בדיון הזה, מר גת. אני אשמח לשמוע גם על ההישגים אבל גם על הקשיים, הבעיות והדברים שהייתם רוצים כדי להמשיך ולקדם את הנושא ביתר תנופה.

בבקשה, מר גת, ראש המועצה האזורית חבל אילות.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לדבר גם בשם כל מרכז המועצות האזוריות שאני נושא בתואר של יושב ראש הוועדה לאנרגיה מתחדשת של מרכז המועצות האזוריות. נכון שחלק גדול מהמועצות הן פריפריה אבל אני רוצה לדבר בשם כולן.

הרעיון של לקחת את הנושא הזה של אנרגיה מתחדשת להפוך אותו כלי לפיתוח הנגב במקרה שלנו ובפריפריה בכלל הוא רעיון מצוין. הוא עלה לפני כמה שנים על השולחן. לאט לאט אני שמח להגיד שהוא מחלחל גם למוסדות הממשלה, אם כי כמו שאמרת אדוני היושב ראש, עדיין לא הצלחנו לחבר את משרד האוצר מספיק טוב.

בכל אופן, במשרדים שונים לקחו את הפרויקט הזה של הפיתוח כחלק מהנושא העיקרי של ממשלת ישראל, לעמוד ביעדים של יצור אנרגיה מאנרגיה מתחדשת. החיבור של פיתוח הפריפריה ביחד עם ייצור אנרגיה, שניהם לטובת המדינה ובקונצנזוס של המדינה ולכן אני חושב שלאט לאט אנחנו מתקדמים אם כי יש חסמים.

אני רוצה להגיד כמה מההצלחות שלדעתי יש כבר ואחר-כך לציין גם כמה מהחולשות או חסמים שאנחנו עדיין עומדים בפניהם. א', תמ"א 10/ד/10. מבחינה תכנונית משהו סטאטוטורי קרה ולפני שבוע אושרה סופית. יש תכנית סטאטוטורית שיודעת להגיד את הדרך ואת התוויית הדרך שבה מתקדמים תכניות בעיקר של PV בקשר לכל הארץ אבל כמובן עם דגש לפריפריה. אני חושב שזה דבר טוב. יחסית זה קרה מהר מול מה שאנחנו מכירים בסטאטוטוריקה של מדינת ישראל ואני חושב שזה מצוין.

משרדים כמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ידעו לנווט מבחינת ה רגישויות השונות ולהגיד מה כן מותר ולא רק מה לא מותר. אני חושב שזה תרם רבות לקידום המהלכים. גם מנהל מקרקעי ישראל בכמה דברים התקדם מאוד, כולל העובדה שבשבוע הבא יוצא מכרז קרקעי באזור רמת הנגב, בקרוב מאוד באזור תמנע, באשלים וכדומה. כלומר, מתקדמים מכרזים. אני חושב שאנחנו יכולים להגיד שאנחנו בדרך הנכונה.

למשל, התפישה של משרד הפנים לגבי ארנונה אחידה כדי להסיר את זה מהויכוח. כך אני מציין משרד אחרי משרד, שבסופו של דבר הבינו. מה שבאמת חסר זאת מטריית גג, שעל-פי החלטת הממשלה היתה צריכה להתקיים והיא עדיין לא מתקיימת. כלומר, בסופו של דבר, כל משרד מבין את הצורך, הצטרף לצורך ופועל במסגרת משרדו כדי לקדם את הצורך, אבל החיבור של כמה משרדים יחד יכול היה להיות הרבה יותר טוב.

לגבי החסמים העיקריים, אני רוצה לומר שאנחנו עוד לא פתרנו את הסטאטוריקה לגמרי אם כי יש את ההחלטה הכללית של תמ"א 10/ד/10, אבל אנחנו עדיין בדרך, בין עם ועדות המשנה במחוז דרום ובין עם אישורים סופיים כדי לאפשר לצאת לדרך.

בנושא של מנהל מקרקעי ישראל יש עדיין בעיה של תעריף על הקרקע שהיא עדיין לא פתורה. מנהל מקרקעי ישראל רוצה לצאת למכרזים על-מנת לדעת מה יהיה התעריף שהוא יגבה על הקרקע. התעריף על הקרקע הוא חלק מסימן השאלה שעומד בפנינו.

הנושא השני זה כל מה שקשור למיזמים על קרקעות חקלאיות על פי התמ"א באופן מוגבל של כמה מאות דונמים, בסדר גודל מוגבל של עד כ-10 מגה. האם ואיך מבוצעים על-ידי חברות ויזמים שעל-פי החלטות מנהל מקרקעי ישראל יש קושי בחיבור הזה. מי היזם? מי מקבל את האישור? ואיך יחסי הגומלין בין הישוב, בין אם זה קיבוץ ובין אם זה מושב, לבין אותו יזם מבחינת הקידום. עדיין הנושא הזה לא פתור במנהל מקרקעי ישראל ואני חושב שהוא אחד החסמים הגדולים שעל הפרק.

בסך הכול אנחנו מרגישים בחבל אילות, ככאלה שהובילו את המהלך הזה במשך השלוש שנים אחרונות ושותפים לו במלוא המרץ, שכן ניתן לפתח את הפריפריה באמצעות הכלי הזה. לתפיסתנו, לא רק ייצור אנרגיה, כבוד היושב ראש, אלא מהלך כולל שקשור במדע, במחקר ובחינוך ומקומות עבודה. כל הדברים האלה, כל חוקר שיורד לערבה הוא חוקר שמביא את משפחתו, שצריך לקבל שירות. המעגלים האלה של האנשים הם אלה שיביאו לחבל אילות ולערבה תיכונה ולכל הנגב את האנשים שאותם אנחנו רוצים. אלה אנשים איכותיים וטובים שיכולים להביא מעגלים ומעגלים של עבודה ופרנסה. אנחנו רוצים שבוודאי אזור הערבה הדרומי ושהפרויקט שלנו יחד עם אילת, יהיה מה שאנחנו קוראים עצמאי אנרגיה. אין סיבה שהאנרגיה לערבה הדרומית תגיע לאשקלון, עם פחת גדול בדרך של חשמל. יש סיבה שנייצר אותה לבד. זה גם גימיק אבל גם אמת. הכול ביחד, אפשר להביא אלפי אנשים, אם לא יותר, לערבה ולנגב שיעסקו, יעבדו סביב העניין הזה של האנרגיה המתחדשת ויביאו איתם עוד ועוד אנשים.

תודה רבה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, מר גת, להביע את הערכתנו הרבה לעבודה הרבה שאתם עושים בחבל אילות. אני עוקב אחר הדברים האלה מקרוב. לפעמים אני עוקב אחריהם מרחוק ואני מאוד נהנה לראות את ההתקדמות שקיימת. אני שותף איתך ברצון להתמודד עם החסמים שעדיין קיימים בדרך כדי לאפשר לכם למצות את הפוטנציאל העצום שקיים.

גברתי מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל. אני אומר מראש שהייתי מבקש מכם להיות איזה גורם מתאם בין כל משרדי הממשלה בכל הנושא הזה.

הם כבר גורם מתאם.

יכול להיות שזה כבר המצב בפועל.

לכן גברתי, אבקש שתשמעי את ההערות ואת הדברים שאנשים יאמרו, ותהיה לך הזדמנות להתייחס ולהשיב בצורה מסודרת בשם המשרד.

נמצאים איתנו עוד כמה ראשי מועצות. נמצא איתנו מר שמואל ריפמן, ראש מועצת רמת הנגב.

בוקר טוב. כמו שאודי אמר, המועצות האזוריות מלוות את נושא האנרגיה המתחדשת בשנים האחרונות. אודי נבחר על ידנו להיות יושב ראש הוועדה לאנרגיה חלופית.

אני רוצה להתחיל מהדברים החשובים. אדוני היושב ראש, מדינת ישראל לא מעוניינת ולא רוצה באנרגיה חלופית, בעיקר בנושא אנרגיית השמש. אנרגיית הרוח היא חשובה אבל היא בשוליים, קצת רמת הגולן, קצת בהר חריף, עוד איזה שלוש פינות במדינה אבל מעבר לזה אין פוטנציאל כלכלי בנושא של אנרגיית הרוח.

אני אומר את הדברים בצורה ברורה. הייתי מצפה שמהישיבה הזאת תצא קריאה של הוועדה ושל היושב ראש, איך באמת גוררים את המדינה בכוח לנושא האנרגיה הסולארית. אני מכיר את כל הפרויקטים ואני לא אתייחס אליהם רק אגיד עוד 3 משפטים שהם מוקד הדיון. אל תספרו לי מה יש, ספרו לי מה אין. מה יש אני שומע כבר 10 שנים ומה אין, אני יודע שאין. הנתונים ברורים. ישראל לא עומדת ביעדים שהיא קבעה לעצמה בתחום הפחתת גזי החממה.

כאשר היעדים הם מינימאליים, לא עומדים גם ביעדים המינימאליים.

נכון. לא עומדים ביעדים האלה, לא עומדים ביעדים הכמותיים של 10% מסך הכול. אני אומר לך עם יד על הלב. כשאני חושב על זה בשבועות האחרונים, אני חש את תסמונת התפלת המים במדינת ישראל שמשפיעה גם על נושא האנרגיה החלופית. מריחים טיפת גז אי-שם בים. מי שמופקד על סבסוד האנרגיה הסולארית מפחית את המחירים.

לכן, כמו שאמרת, אני חושב שצריך להסתכל על אנרגיה חלופית בטווח הארוך לעשורים הבאים. גם אם בנקודת הזמן הזאת מרבית הפרויקטים הם לא כלכליים, מדינת ישראל חייבת להשקיע ולהשקיע לטווח הרחוק, מכל מיני סיבות שאני לא אפרט אותן ויש פה אנשים שיודעים לעשות את זה יותר טוב ממני.

עדיין לא ברור מי מוביל את זה. יש שני משרדים שלכאורה צריכים להיות המובילים. המשרד להגנת הסביבה שלא כל-כך נכנס לזה. הם מדברים אבל הם לא בפנים. משרד התשתיות, שהוא מופקד על זה אבל גם הוא קצת עושה תנועות שהוא לא מבין בדיוק מה הוא עושה שם. לכן יש פה מקום לעשות חשיבה של איך באמת מקדמים את נושא האנרגיה החליפית.

הזכירו פה את פרויקט אשלים, שבמקרה הוא אצלי במועצה. אתמול היה סיור שאפרים היה בו. הדברים האלה הולכים לאט מאוד עם בירוקרטיה או חסמים בלתי סבירים לחלוטין.

לכן, אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, קח את הנקודות הקשות ואז יש סיכוי שגם בדור שלנו תהיה אנרגיה חליפית במדינת ישראל אחרת נשמע סיפורים מפה עד להודעה חדשה.

תודה רבה, אדוני.

אכן זה מאוד כואב לכולנו לשמוע ולקרוא שמדינה כמו גרמניה, אחוזי השימוש בה באנרגיה סולארית, אנרגיית שמש, הרבה יותר גבוהים מאשר בישראל. השמש שלהם היא שמש בעייתית. זאת לא השמש שלנו, בוודאי לא השמש של הנגב. זה מאוד כואב לראות שאנחנו כל-כך נמצאים מאחור ונמצאים בקצב כל-כך איטי.

נמצא איתנו ראש עיריית אופקים מר צביקה גרינגולד, בבקשה.

אנחנו מודים לכנסת על היום המיוחד הזה שעוסק בפריפריה, בגליל ובנגב. אני לא רואה את זה כמובן מאליו ואני מודה לכם מאוד.

כראש עירייה אני רואה את היעד העיקרי לחזק את אופקים על-ידי קליטה של אוכלוסיות חדשות וחזקות. הנושא של אנרגיות מתחדשות בכלל ובפרט עיר שעוסקת בקיימות או בשמירה על משאבים, מאידך, הוא גם כלי שנכון לעשות אותו אבל הוא גם כלי למשוך אוכלוסיות טובות. לכן אנחנו עוסקים בזה בהתלהבות. לא כל-כך משיקולים כלכליים כי להבדיל מהמועצות האזוריות לנו אין שטחים נרחבים להקצות אותם לסוג כזה של מיזמים. אבל, כדי לפתח עיר וקהילה מתקדמת, קהילות מתקדמות עוסקות בתחומים האלה.

הנושא של הגז הטבעי, כפי ששמוליק הזכיר אותו, מפחיד אותי. העכשוויזם של מדינת ישראל יכול ליצור מצב שכתוצאה מזה שיש היום פיתרון קל ונוח לאספקת אנרגיה זה ידחה תמרוצים וקידום של תכניות. הילדים שלנו והנכדים שלנו ימצאו עצמם בעוד 30 שנה בפיגור הרבה יותר עמוק ממה שקיים היום.

לגבי הסיפור של אופקים. אנחנו ניצלנו את האפשרות לייצר חשמל פוט-וולטאי ואנחנו גמרנו את המכרז ויש לנו זכיין. אני חושב שתוך 3 חודשים נתקין על גגות ששייכים לעירייה משהו כמו חצי מגוואט חשמל. זה כ-350,000 שקלים הכנסה שנתית לעירייה. זה שווה ערך ל-100 יחידות דיור מבחינת ארנונה. זה יפה מאוד מבחינה כלכלית. אני חושב שההצלחה שלנו נובעת מהמודל הכלכלי שהלכנו עליו.

ראשי הערים יכולים בוודאי לספר שמסתובבים הרבה מאכרים וכל מיני חבר'ה שמציעים כל מיני הצעות. אני חושב שאנחנו בחרנו נכון. בחרנו גוף מתווך שהוא לא לוקח כסף מהעירייה. הוא הכין את כל המכרז. זאת עבודה הנדסית לא קלה ולא פשוטה. זה לשוטט על גגות של עיר ולתת את הנתונים הקונסטרוקטיביים והאחרים כדי להגדיר נכון מבחינה הנדסית את המכרזים וגם כדי לקבל את היתרי הבנייה.

כוועדה מקומית לתכנון ובנייה קיבלנו חומרים מאוד מסודרים וזה אפשר לנו לתת היתרי בנייה בלוח זמנים יחסית קצר, מה שאפשר ליזם הזה לפנות למשרד התשתיות הלאומיות ולחברת חשמל ולקבל את המכסות. אתם יודעים שמכסות כאלה מחולקות היום רק כנגד היתרי בנייה בפועל וזאת כדי לא לאפשר תפיסת פוזיציות. יצאנו למכרז והמכרז נגמר.

השיטה שלנו היא שאנחנו לא מוכרים חשמל אלא מוכרים את הגגות שלנו. כל האחריות היא על היזם, ההתקנה, ההפעלה, הקשר עם חברת החשמל. הערכנו שנקבל כ-25,000 שקל ליחידה של כ-50 קילוואט וקיבלנו 32. זאת אומרת שהביקוש הוא טוב והכלכליות של הפרויקטים האלה כתוצאה מזה גבוהה מהמצופה. ההתקנה תהיה קצרה. אני מניח שתוך חודשיים שלושה אופקים תייצר על גגות עירוניים כחצי מגה וואט. יש לנו גם שני מפעלים תעשייתיים שנכנסו לפרויקט דומה. סך הכול זה מגה ואט חשמל. נכון, זה לא 100 מגה ואט, זה לא 220, זה לא תחנות גדולות אבל תחשבו שעיר כמו אופקים שמייצרת 1 מגה, אז עיר כמו באר שבע יכולה לייצר לפחות 10. דרך זה אפשר להגיע רק בדרום להגיע לכמה עשרות מגה ואט חשמל, שזה גם כלכלי, גם תורם ליעד של הממשלה, גם תורם לקהילות שירגישו מתקדמות ולקלוט אוכלוסיות טובות.

אני לא יכול לסיים את דבריי בלי להוסיף עוד שתי נקודות שהן שייכות ולא שייכות כי בסך הכול הכול שייך. בנושא של הטמנת אשפה אנחנו נמצאים בלחץ של המשרד להגנת הסביבה להעלות את היטלי ההטמנה. כולם יודעים שבעצם אין פיתרונות קצה אמיתיים. עוד דבר יודעים – אני מדבר מתוך עיר שנענתה לקול הקורא להפרדת זבלים - - -

אתה מעלה נושא חשוב אבל הוא כרגע הוא לא בסדר היום של הישיבה הזאת.

אבל אפשר לייצר אנרגיה מתחדשת מאשפה. בנוסף לחשמל הפוטו-וולטאי זה יכול להיות המיזם העירוני ליצור אנרגיה מתחדשת הכי חשוב.

נושא נוסף זה נושא מים מושבים. גם בנושא הזה צריך לעשות הרבה יותר ממה שעושים היום כדי לאפשר שימוש במים מושבים בגינון העירוני כדי לשחרר מים שפירים שהם גם נדירים וגם מאוד יקרים. אם זה לא יקרה מהר, נמצא את ערי הדרום, לפחות, מיובשות לגמרי.

תודה רבה אדוני. שתי הנקודות הנוספות שהזכרת בתחילת דבריך מטופלות על-ידי הוועד הזאת. גם הנושא של מים מושבים או מים אפורים, זה נושא שאנחנו מקדמים אותו, אנחנו מנסים לקדם בו חקיקה. יש עדיין ויכוחים עם משרדי הממשלה אבל אנחנו מקווים שנצליח לקדם את זה.


הנושא השני של ייצור אנרגיה מאשפה, שאני מבין שגם מר ליטבינוף רוצה להתייחס אליו ואל נושאים אחרים.

בתחומנו יש את אתר הפסולת הגדול ביותר במזרח התיכון. זה גם אתר הפסולת היחיד שמובילים אליו פסולת ברכב. זה דבר שהוא לא מסובסד על-ידי המדינה. כדי לסבר את האוזן, אם הוא היה מסובסד על-ידי המדינה זה היה מוריד תאונות דרכים וגם פליטה של מזהמים לאוויר כי כל רכבת כזאת שמובילה פסולת, מורידה 15 משאיות מהכביש. צריך להבין את הכמויות. אם היו מסבסדים, זה היה מוסיף הרבה.


האנרגיה הירוקה זה לא רק שמש. אנחנו מייצרים היום כבר אנרגיה מהגז המתאן שנפלט מהפסולת שקיימת באתר הפסולת אפעה. תוך מספר שנים אנחנו מעריכים שנוכל להאיר את כל העיר ערד מהגז הזה. זה לא שמש.


מעבר לזה. שמוליק נגע באנרגיה של הרוח. יש לנו מיזם שאנחנו עושים ביער יתיר בהר עמשה. אנחנו נכנסים לבדיקת היתכנות מעמיקה לגבי רוחות ומשטר הרוחות במקום. גם הנושא הזה של אנרגיית רוח הוא חלק מאנרגיה מתחדשת.

אשר שטרן מעיריית דימונה.

אני מנהל את היחידה לפיתוח כלכלי בעירייה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, בסקירה שנתן עובד מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הוא שכח לציין שבדימונה הוקצו על ידי המועצה הארצית 4,500 דונם בתוך שטח השיפוט של דימונה לתרמו-סולאר. הוצא עוד שטח של 4,500 דונם, מה שנקרא אצלנו מעגל הרכבת, כשכל ארגוני הירוקים מסכימים לשטחים והם אפילו הציעו את השטחים האלה.

ההחלטה כבר נעשתה לפני שנה וחצי. שנה וחצי העירייה מנסה. שכחתי לציין עוד 4,500 דונם ברמת נגב במשותף. בשלושת המקומות האלה אנחנו מנסים כבר שנה וחצי להשיג את התקציב לבצע את תסקיר השפעת הסביבה הראשוני. הובטחו מכל מיני משרדים. נכון להיום, שקל אחד עוד לא הגיע. העירייה, יחד עם רמת נגב, אמרו: ניקח על עצמנו את עצם הביצוע, אנחנו זקוקים רק לתקציב. פה מדובר על שטח גדול מאוד, 13,000 דונם לתרמו סולאר. זה יצור חשמל שאני לא צריך להסביר לפורום מה המשמעות שלו. חבל שהדבר הזה תקוע כבר שנה וחצי.

ביום ראשון האחרון התחילה בדימונה הרכבה של 50 גגות, 50 קילו בכל גג ויש גגות שגם יותר. יש לנו יותר ממונה אחד אז הצלחנו לעשות יותר. זה התחיל ביום ראשון האחרון לאחר מכרז שנעשה. גם זה תהליך שנתקע באיזה שלב בגלל כל הנושא של רישיונות. גם אנחנו כמו אופקים הלכנו על שיטה שבעצם אנחנו נותנים את הגגות, העירייה מכניסה לעצמה מזה כסף.

הבעיה האחרונה שאני רוצה לציין זה הנושא של מנהל מקרקעי ישראל. אודי נגע בזה אבל יש בעיה קשה מאוד עם המנהל. אנחנו עומדים בפני הוצאה של מכרז, כרגע 300 דונם ב-PV באזור התעשייה של דימונה. יש את ההחלטה העקרונית של 30% מכל אזור התעשייה. הבעיה העקרונית היא שבעצם הרשויות אינן שותפות. המנהל עושה ככל העולה על רוחו. אם בשטחים של קיבוצים, ואנחנו מברכים על-כך, יש אפשרויות שגם תהיה איזו הכנסה לקיבוץ, למועצה, בערים זה לא קורה. אנחנו הצענו הצעה שתהיה אופציה שגם העיר תוכל לקבל איזו הכנסה, כל שקל שייכנס משם ירד מתקציבי האיזון. לדעתי, כוועדת פנים, זה דבר מעולה. המנהל מתנגד לזה בחריפות ולא מאפשר את הדבר הזה בשום צורה. היו רעיונות של הקמת חברות ניהול שינהלו את השטח ודרך זה לעשות את זה, אבל זה לא נעשה.

לדעתי צריך למצוא פה איזה פיתרון שגם תושבי הערים, שיש להם את השטחים, כמו דימונה 9,000 דונם או-טו-טו ו-600 דונם, יוכלו בעצם ליהנות מההכנסה הזאת. כשדימונה באה ואומרת מראש: אנחנו מתחייבים שהתקציבים האלה יהיו צבועים, הם יהיו מיועדים מראש לדברים מסוימים כגון פעילות בקהילה, כגון רווחה, כגון חינוך. זה לא בשביל לשלם את החשמל של תאורת הרחוב אלא מראש יהיו מיועדים לפעולות קהילתיות חברתיות בתוך העיר. לצערי הרב זה לא מתקיים.

מר איתן פרנס, ראש פורום חברות אנרגיה מתחדשת.

אדוני היושב ראש, תודה על ההזדמנות ועל היום החשוב הזה. היום אני לא רוצה לדבר על חסמים ולא על קשיים וכשלים אלא על הפוטנציאל החברתי כלכלי. נניח לרגע את הנושא הסביבתי, שמדינת ישראל כל-כך מתקשית לעסוק בו.

קצת על הפוטנציאל החברתי כלכלי. אני מבקש מהכנסת הנכבדה ומהנוכחים ומחברי הכנסת שנמצאים כאן, לראות את הפוטנציאל האדיר בתיעול המשאבים שאנרגיה מתחדשת יכולה לעשות לחלוקה מחדש של הון מסוים שהוא הון ציבורי, שנאסף מכלל הציבור בחשבונות החשמל. ניתן באמצעותו להשיג הישגים אדירים בפריפריה. זאת הזדמנות חד פעמית ליצור בפריפריה מקורות תעסוקה ממשיים. אנחנו מדברים כאן, לפי מחקר שהכנו, על נתון של 40 מועסקים לכל מגה ואט מותקן. אלה נתונים שבאים מהעולם, שנמצאים בכל מקום שבהם צמח משק אנרגיה מתחדשת. אנחנו מדברים על כך שאת הפריפריה ניתן לרתום לתפקיד חדש של יצור אנרגיה מתחדשת להפחתת הפליטות. זאת משימה לאומית, מפעל לאומי שבהחלט את התוכן הזה אפשר להעביר לפריפריה. אני בטוח שישמחו שם לעסוק בנושאים חדשים, אחרי שענפים שלמים של חקלאות קרסו. למעשה אני מדבר על העצמת הפריפריה.

אתמול התקיים סיור של הוועדה לתשתיות לאומיות בראשותו של אפרים שלאין, שנמצא כאן היום. אלה אתרים בפריפריה בהם עתידים לקום מתקנים גדולים לייצור חשמל סולארי בישראל.

אני מבקש לתת 3 דוגמאות. במושבים זרוע, נבטים ובקיבוץ צאלים ראינו למעשה אוכלוסייה שהמדינה יישבה אותם, חלקם עם קום המדינה וחלקם עם העליות והם עסקו בתחומי תעסוקה שהיום כבר לא קיימים, אם זה גידול פרחים ואם זה לולים. היום רואים בתושבים האלה תל חורבות של ברזלנות, שזה לולים שהיו והיסטוריה של תעסוקה שהיתה שם. בטח שדור ההמשך לא נמצא שם. דור ההמשך נודד לפריפריה והמקום הזה הולך וגוסס. אני חייב להגיד, מדינת ישראל בימים אלה הורגת את הפריפריה שלה, לא יעזרו אי אלו תכניות מצגות וגם הדיון בחסמים על אנרגיה מתחדשת לא יועיל.

אנחנו מבקשים כאן בצורה הכי ברורה שהתחום הלאומי הזה, שמעסיק כל-כך הרבה אנשים וכולכם רואים איזה קשת של עיסוקים ואנשים ומאיפה מגיעים האנשים לדיון הזה, אם זה רשויות מקומיות ואם זה חברות שעוסקות בתחום ואם זה נציגים של ארגונים כלכליים, ארגונים שעוסקים בבנייה ומי לא. התחום היפה הזה בכלל לא מוסדר בחקיקה בישראל. המילה אנרגיה מתחדשת לא מופיעה אפילו בחקיקה בישראל. בטח ובטח האנדרלמוסיה שאנחנו רואים, חסמים ומעצורים, מתחילה בזה שהכנסת עוד לא אמרה את המילים אנרגיה מתחדשת אפילו לא פעם אחת.

אני רוצה לתת קצת נתונים על מה אנחנו מדברים. גג פרטי בבית במושב, בקיבוץ, גגות של 40-60 מ"ר קירוי של מתקנים פוטו-וולטאים. גג כזה יביא להכנסה עודפת שנתית של כ-18,000 שקלים לשנה לאותו משק בית.

אם זה גג של לול, מה שנקרא מערכת עסקית, היא תביא להכנסה של 135,000 שקלים לאותו בית פרטי או לאותו בית בקיבוץ.

נמצא כאן עודד אגמון, שהרשות לשירותים ציבוריים חשמל יצרה והן תכניות כלכליות שמחזירות את ההשקעה הראשונית בערך תוך 8 שנים.

אם אנחנו מדברים על תחנת כוח, מה שנקרא מיזם אזורי, שבו מושב או קיבוץ או ישוב עירוני, מקימים לצידם, אנחנו מדברים על הכנסה עודפת לפריפריה של כ-40,000 שקל שקלים. זאת הכנסה נקייה,לא צריך להחזיר שום הלוואה, לכל בעל נחלה באותו מושב. אנחנו מדברים כאן על פוטנציאל תעסוקתי מקומי. לא רק שהכסף הזה ייכנס כפנסיה למי שאין לו פנסיה, כי עסק בענף שהמדינה שלחה אותו לעסוק בו והענף הזה קרס. הנה תחליף פנסיה.

לא רק זה. אנחנו מדברים על תעסוקה לדור ההמשך של אותו ישוב. אנחנו מדברים על גאווה לאותו ישוב. אני חייב לספר לכם, אתמול ראינו בעיניים של המושבניקים, את הניצוצות של מי שעתידים להקים תחנות סולאריות לידם. הם כבר מדברים על תיירות והם כבר מדברים על זה שאליהם יבואו לראות את התחנה התרמו סולארית הפוטו-וולטאית הראשונה והנה יש להם תפקיד במדינה לתמוך בענף חשוב מאוד שהוא יצור חשמל ממקורות מתחדשים.

הרי את הפליטות אנחנו שורפים בפריפריה. את החשמל אנחנו צורכים בתל-אביב, בירושלים בערים המרכזות אבל את הפליטות של החשמל המזהם הזה אנחנו פולטים בפריפריה. אסור להתעלם מזה, יש מקום למעשה להסדיר את התחום הזה, לא רק בחקיקה אלא בחקיקה שתיכנס לעובי הקורה.

חייבים להזכיר את מדיניות משרד התשתיות מלפני שנה. זה מסמך המדיניות ונמצאים פה נציגי משרד התשתיות. מסמך המדיניות קבע ערך עליון של העדפת הפריפריה, של מכסות בלתי מוגבלות בפריפריה. היום אנחנו נמצאים שנה אחרי כאשר הנושא הזה, לצערי הרב, נזנח לחלוטין בגלל קשיים משפטיים, שלא ניתן להעדיף את הפריפריה בהחלטות ממשלה או בהחלטות משרדיות או במכתבים בין משרדים אלא צריך חקיקה בישראל שתעדיף את הפריפריה באנרגיה מתחדשת.

אני מקווה שנציגי המשרד, שמאוד עודדו את הנושא הזה והביאו בשורה לפני שנה לישראל בדמות העדפת הפריפריה במסמך המדיניות שלהם, הנושא הזה למעשה היום לא מקבל טיפול ואולי הוועד הזאת תתניע את התהליך הזה, שבאמת הנושא יוסדר גם בחקיקה וגם לטובת הפריפריה. תודה רבה.

תודה רבה אדוני. אנחנו כמובן בוועדה הזאת מאוד נשמח לקדם חקיקה. גם אם הממשלה לא תצליח מסיבות כאלה ואחרות לקדם את החקיקה הזאת כחקיקה ממשלתית, אנחנו נקדם את החקיקה הזאת כחקיקה פרטית כי אי-אפשר להשלים עם מצב שבו המערכת עובדת בקצב כל-כך איתי כפי שהוא היום.

מר ריפמן, רצית להשלים משהו קצר.

תרשה לי הערה אחת. אני לא בטוח שכל מי שיושב כאן וחבריי ראשי הרשויות ישמחו לשמוע אותה. חשיבות של אנרגיה סולארית היא כל-כך גבוהה שאם יש רשויות ומועצות אזוריות שחושבות שזאת הדרך להתעשר מהכנסות ארנונה, הן לא קולטות את העניין.


לכן אני אומר בצורה ברורה, ואודי מכיר את זה, הוא מייצג אותנו בכל המקומות. חייב להיות מתווה שמתחיל במינימום שאנחנו יכולים וצריכים לגבות. אני לא רוצה שאנחנו הרשויות נהיה עוד מסמר בלקבור את הדבר הזה שנקרא אנרגיה סולארית או אנרגיה חליפית. זאת המדיניות שאנחנו מדברים עליה. ארנונה נמוכה - - -

זה מה שמוצע כרגע.

ארנונה נמוכה. מי שחושב שהוא הולך להתעשר מהארנונה, שזה יכניס לו כך וכך אז הוא פשוט טועה. היה לי חשוב להגיד את זה. נקטין את ההכנסות או לא נגבה הכנסות ובהמשך נרוויח גם את האנרגיה החליפית וגם דברים אחרים שקשורים לזה.

תודה רבה. זאת הערה חשובה ואני מאוד מקווה שבאמת כל הגורמים שנמצאים פה מסביב לשולחן ייקחו את זה גם כסוג של דוגמה לגישה שבאמת לא רואה את כל הפרובלמטיקה הזאת דרך החור שבגרוש.

מר אברמוביץ, נשיא ערבה פאואר.

תודה אדוני היושב ראש ותודה לחברי הוועדה. בדרך כלל כשאני בא לוועדה המכובדת הזאת יש לי רק חדשות רעות. הפעם יש לי שני מסרים. אחד, יש התקדמות. השני, אף על פי שיש התקדמות, הכול יכול ליפול מחר.


בנושא של ההתקדמות בואו נברך ובאמת נראה מה נעשה. אפרים שלאין, תמ"א 10 – כל הכבוד. עודד אגמון מרשות החשמל – יש קביעת תעריפים. משרד התשתיות, כמובן והתמ"ת, כל הכבוד. כניסה של משרד נגב וגליל זה מאוד מאוד מבורך.


אנחנו בונים עכשיו בקטורה את השדה הסולארי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל, 4.96 מגה ואט. זה 200 מקומות עבודה, לפי החישוב של איתן פרנס. אנחנו מדברים על הפרויקט כמנוף לפיתוח אזורי. העלות ליזם זה 100 מיליון שקל, זה המון כסף.


עשינו חישוב, 50 מיליון שקל נשארים במדינה. לקחנו חברה בדואית להכשיר את הקרקע. כל ההתקנה וכל שדה בינוני לפחות 50 מיליון שקל באים למדינה ובמיוחד לאזור. זה דבר עצום, זה מנוע לפיתוח שעוד לא ראינו בתולדות המדינה.


אבל אף על פי שיש התקדמות הכול כן יכול ליפול ומייד וזאת משתי סיבות. אני אדבר על סיבה אחת ואז תמיר ידבר על החסמים.


נושא אחד זה נושא המכסות. קבעה רשות החשמל עם משרד התשתיות שלשדה בינוני יש מכסה של 300 מגה ואט לפני שנה. יש בקשות ל-1,000 מגה ואט, יפה, זה אפילו סימן להצלחה. היעד של הממשלה הוא 1,500 מגה ואט עד 2014. ברור שהדרך היחידה שהמדינה תגיע ליעד של הממשלה זה לעלות את המכסה מ-300 מגה ואט לשדה לבינוני ל-1,000 מגה ואט.


יש כבר בקשות, יש יזמים, יש שטח ויש הכול וזה מה שצריך. אם לא יעלו את המכסות, יפלו הרבה חברות. אמנם לא חברת ערבה פאואר, תודה לאל, אבל חברות אחרות יפלו, מקומות עבודה ייעלמו. גם עכשיו אין וודאות לשוק שיש שוק מאחורי ה-300 מגה ואט בשביל משקיעים. אז אם רוצים השקעה בנגב, בנושא הזה, המשקיעים צריכים לראות שבאמת יש שוק ויש עתיד. אין עתיד ואין שוק ויפלו הרבה חברות אם לא נעלה את המכסה ל-300,000. גם כן צריכים מכסה אחרת חדשה.


אסור במדינה דמוקרטית ש-99.9% מהטבות לאנרגיות סולאריות בנגב ילכו רק ליהודים – אסור. צריכים מכסה אחרת, צריכים להוסיף משהו למחשבה.


לגבי החסמים, אני אגיד לכם את האמת. כן, קטורה היא השדה הראשון, תודה לאל, תודה לכולם בחדר הזה שהיא נבנתה. אבל היא תהיה האחרונה אם אנחנו לא עכשיו כמדינה נפתח כמה חסמים חשובים.

גם אני עובד ב"ערבה פאואר". אחד היתרונות החשובים שהציגו פה זה להביא את הכלכלה לאזורים שהכלכלה לא מגיעה אליהם בדרך-כלל. אני רוצה להתייחס יותר לחסם של המקרקעין. מנהל מקרקע ישראל, למרות היותו חלוץ בתחום ובהוצאת החלטת מדיניות להקצאת קרקע לאנרגיה מתחדשת, הופך את עורו והחליט בעצם לשנות את כללי המשחק מבחינתו ולהוציא החלטת מדיניות חדשה שתרע את ההטבות שיש בהחלטת מועצה 1162. בעצם, לגרום למצב שבמקום שהשוק הזה יתפתח, הוא ייעצר.

אחד הדברים המרכזיים שבהם זה מתבטא אלה ערכי הקרקע לאנרגיה סולארית. הדבר המרכזי שמפריע היום למנהל זה שהחברות, בפיתוח השדות בישובים חקלאיים, משלמים הישובים החקלאיים עבור השימוש בקרקע. למנהל זה מאוד מפריע. המנהל חושב שבעצם זה שאנחנו משלמים לישובים החקלאיים, אנחנו גוזלים את הסכום הזה שמגיע בעצם למדינה. בכוונתו להעלות את מחירי הקרקע לשטחים לאנרגיה סולארית בזה שהוא הוציא מכרזים. מחיר הקרקע במכרזים בעצם יהיה אינדיקציה למחירי הקרקע גם בישובים החקלאיים, וזאת מבלי להתחשב בסיכונים שלוקחים היזמים באותם ישובים חקלאיים. למשל, תכנית סטטוטורית, שלא תמיד תאושר מסיבות כאלה ואחרות או קווי הולכה שלא תמיד קיימים בגלל בעיית הולכה שיש במדינת ישראל. ישנה גם מכסה של חשמל שהיא די מצומצמת. בעצם יכול להיווצר מצב שבו עוד בטרם קם השדה הראשון, המנהל יעלה את מחירי הקרקע ובהתאם למה שקבעה הרשות בהסדרה של השדות הבינוניים, סך הכול מחיר הקרקע, כולל כל המיסים שהרשויות אמורות לגבות אמור להיות על 460 דולר לדונם. היום זה יהיה פי 5 יותר ובעצם עם התעריף הקיים לא יתאפשר להקים שדה בינוני לאנרגיה סולארית מפני שזה לא יהיה כלכלי.

בהתייחס למה שאמר מר ריפמן, אני רוצה להתייחס גם לנושא של היטל השבחה. בסופו של דבר, הרשות המקומית אמורה לגבות מאותם יזמים את היטל ההשבחה. אולי גם מלבד הארנונה גם נתחשב גם בסוגיית היטל השבחה שאמורים לגבות מאותם יזמים שמקימים מיזמים על קרקע חקלאית.

אני רוצה לציין עוד משהו אחד לגבי החלטת מועצה 1162, שהמנהל מבקש לשנות. בעצם הוא הולך להגביל את השטחים למיזמים הסולאריים עד גבול מסוים. הוא הולך לדרוש מישובים חקלאים להשיב שטחים בעבור הקמת שדות בינוניים.

זה משרד החקלאות.

בסדר, אבל המדיניות להקצעת קרקע במדינת ישראל זה מנהל מקרקעי ישראל ולא משרד החקלאות.


אחת הדרישות של המנהל לקבלת הטבה ב-1162 זה איזו התקשרות בין היזם לישוב החקלאי להקצאת הקרקע. הישוב החקלאי נדרש בעצם להיות 26% מהון המניות הנפרע שהוא אותו תאגיד. זה אומר שבעצם אף ישוב חקלאי לא יכול להעמיד הון כזה כי לישובים חקלאיים את הסכומים האלה.


כשאנחנו באים לעשות עסקה מול המנהל על קרקע חקלאית יש את המכשול שבעצם קשה לנו להקים מודל כזה בשביל להגיע לנושא הקצאת הקרקע.

מה מוסה טראבין, בבקשה.

אני מברך על הישיבה הזאת. אני בתקווה מאוד שהישיבה הזאת באמת תהיה הצלחה ואנחנו נסלול דרך לאור שנגיע אליו.

אני עזרתי כמובן מול המנהל. אני ראש שבט טראבין ועזרתי מול המנהל לקדם את שבט טראבין מהמדבר, חיים פשוטים, חיי מדבר לכל דבר, לישוב עצמאי שנקרא טראבין אל סעאנה. היום הישוב, ברוך השם, הוא יפה מאוד. היושב היום מתקדם, אתה נכנס אליו אתה שמח אבל חסרים דברים. חסרה לנו כלכלה, חסרה לנו עבודה, יש לנו הרבה אבטלה. לקחת בדואים בזמן של היום למחר ולהכניס אותם למודרניזציה שאנחנו נמצאים בה היום בלי כלכלה, לדעתי זה בלתי אפשרי.

אני באמת מודה לכם שנתתם לי להשמיע את הקול שלי.

אני מברך את עצמי ואתכם על השדה הראשון שיוקם אצלי, השדה הראשון אצל הבדואים. אבל זה לא מספיק.

אני מבין שאתם עושים את המיזם עם ערבה פאואר?

כן. אני מאמין שנגיע לסוף.

זאת לא הטענה היחידה שלי. הטענה הכללית היא שיש לך הרבה בדואים שהמדינה היום מביאה אותם ממדבר לכפרים, אין להם עבודה והם במצב של אבטלה. לכן אני רוצה שתתייחסו למכסות. שתהיה מכסה לבדואים. תתמכו בזה שיהיה לנו במכסות האלו, שיעזרו לאנשים באבטלה.

תודה רבה ואני מודה לך מאוד.

תודה רבה אדוני.


חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, מאז שאני בכנסת, השתתפתי בהרבה דיונים בנושא. ביקשתי גם דיון מיוחד לקביעת תעריפים לשדות הבינוניים, כאשר רשות החשמל התעכבה בקביעת המחירים. אין ספק בחשיבות הנושא של האנרגיה המתחדשת, כולל משמש. אנחנו רואים שהחורף שלנו נהיה קצר יותר ויותר.

נתת דוגמה את גרמניה, בכל אירופה מנצלים את השמש יותר מאיתנו, למרות שאין שמש כמו שיש לנו.

החלטת הממשלה היא טובה, עד שנת 2020 יהיו 10%, עד 2014 יהיו 5%. ההחלטה מעולה, אבל השאלה היא האם ההחלטה מיושמת? בכמה אחוזים אנחנו עומדים היום? האם נגיע ב-2014 ל-5%? אני אומר לך שלא נגיע. אנחנו נקיים עוד דיון ועוד דיון.

בהחלטת הממשלה היה צריך להיות 250 מגה ואט כל שנה משדות גדולים. זה היה אמור להתחיל ב-2010. יש לנו את זה? אין לנו את זה. אז אנחנו מדברים על החלטת ממשלה שרוצים אנרגיה ירוקה ומצד שני אנחנו לא מצליחים להתקדם. אם אנחנו צריכים לקיים דיון מיוחד כדי להביא את רשות החשמל לכאן כדי שתקבע מחירים לשדה בינוני, זה אומר דרשני.

איך שאני רואה את הדברים וממה שקראתי, גם תעריפים לשדות גדולים אין לנו ועדיין לא נתקבעו תעריפים לנושא.

גם לאנרגיית הרוח לא נקבע.

בקשר לאנרגיית הרוח, אני מכיר את שר התשתיות ואני יודע את המהלכים שבוצעו במשרד התשתיות לפרויקט לאומי בגולן. זה אושר כפרויקט לאומי ואני חושב שזה מתקדם. היום מפתחים את אנרגיית הרוח גם בגליל. ליוויתי את הפרויקט בתחילתו כדי לקדם את הנושא של ניצול של האדמות הפרטיות במגזר הדרוזי. את הנושא הזה הייתי מבקש להפוך כפרויקט לאומי גם בגליל, כפי שעשו ברמת הגולן.


אני לא יודע למה רשות החשמל לא השכילה לקחת את העניין של הפריפריה ולקבוע מחיר אחר בשביל לתמרץ את הפריפריה. שלפריפריה יהיה תעריף אחר שיתמרץ את האנשים להקים את השדות האלה ולפתח את הנושא. יש אבטלה בפריפריה, כולם מדברים על הפריפריה. מאז שאני בכנסת כל חברי הכנסת וכל השרים מדברים על-כך שצריך לקדם את הפריפריה. באופן מעשי, אנשים יכולים לעזור בדברים פשוטים. לתת תעריף אחר לפריפריה ואז זה מעודד את הפריפריה ומתמרץ את האנשים שם להתחיל להזיז את הנושא.


בנוסף, למה שתהיה מוכסה מוגבלת לפריפריה? שתהיה מכסה פתוחה לפריפריה וכך אנשים יוכלו להסתמך על זה. ממילא החקלאות שלנו במצב קשה, ממילא אין לנו מים. אתמול דנו גם בנושא של ההתפלה, אנחנו דנים בנושא של גז ותמלוגים וגז. כאן יש לנו משהו שנמצא בהישג יד ואנחנו דוחים את זה הצידה כל הזמן.


לכן אני קורא לרשות החשמל לתמרץ את הפריפריה, לקבוע תעריפים מיוחדים לפריפריה ולא להגביל את המכסות בפריפריה.

חברת הכנסת פאינה קירשנבאום.

כבוד היושב ראש, אורחים וחברי כנסת. אחרי ששמעתי את שמואל ריפמן חשבתי שבעצם הוא אמר את כל מה שהיה להגיד.

מכיוון שאנחנו כבר פה, אני לא יכולה שלא לציין כמה נקודות. לפעמים נראה לי ששכחנו שאחד התפקידים שלנו זה לשמור על ארצנו הקטנטונת שהיא חלק מכל העולם הגלובאלי.

כמו ששמוליק אמר, אנחנו לא מטפלים בבעיית המים ופוגעים באקוויפר שלנו והדורות הבאים ישלמו על זה. מה שקורה היום במשק החשמל זאת גם בכייה לדורות שאנחנו עדיין לא יודעים להעריך.

אתה יודע, כבוד היושב ראש, אנחנו נתקלים לא פעם בסטיגמות של האוצר ופקידי האוצר, שמדברים על חיסכון ועל כמה כסף זה עולה. בסופו של דבר, הכסף שנצטרך להשקיע בתיקון העוולות שנעשות עכשיו, יהיה הרבה יותר גדול ממה שזה יעלה היום.

שמעתי את צביקה ואני מאוד מעריכה את כל ראשי הערים. למה ציינתי את צביקה? כי הוא ראש מועצה ממונה. בדרך כלל, כאחת שמלווה לא מעט את השלטון המקומי אני יודעת שאנשים לא מסתכלים על העתיד ולא בונים תכנית. צביקה יודע שהוא לא יישאר שם לנצח אבל עדיין חשוב לו מה יקרה בשלטון המקומי וגם לנו זה חשוב. אז אם אנחנו כל הזמן מקצצים להם מענקי איזון ותמיכות ומטילים עליהם אחראויות אחרות, אז שניתן להם כלים להשיג הכנסות נוספות ולאפשר להן להיות קצת יותר עצמאיות.

משהו לגבי הכנסת. אני לא רוצה לדבר על החשמל כי הכול נאמר. זה חשוב, צריך לעזור וכדומה. זה שיש יום נגב ופריפריה מדאיג אותי עוד יותר. זה צריך להיות בתודעה של כל אחד מאיתנו ולא צריך לעשות את הימים האלה של נגב ופריפריה כי כל הפעילות של הכנסת, של חברי הכנסת והמשרדים המבצעים צריכה להיות לכיוון הפיתוח. זה שמעבירים חוק עידוד השקעות בנגב, זה עדיין לא אומר שפתרנו את הבעיה. יש עוד כל-כך הרבה תחומים שצריכים לעסוק בהם. כשאומרים לי: בואי נעשה בכנסת יום כזה או אחר, אני מתחילה לדאוג. כשאנחנו עושים יום, קרוב לוודאי שאחרי היום הזה לא נעשה שום דבר. אז נעשה פה דיונים, נדבר ונגיד כמה זה חשוב וכל אחד ילך הביתה.

פה אני חוזרת לתפקידה של הכנסת. האם אנחנו רק גוף מחוקק או שאנחנו גם גוף שמפקח על פעילויות של משרדים? זאת הנקודה החשובה כי אם אנחנו צריכים לפקח על פעילויות, אז אנחנו צריכים לעשות חריש יותר עמוק מרק לדבר פה בוועדה. צריכים להיות לוחות זמנים, הגבלה, קביעת תאריכים, קביעת יעדים.

אני מסכימה עם שמוליק ועם צביקה ועם כל מה שנאמר פה. אני הולכת הביתה ומה נשאר מזה? אני רוצה לדעת לאן אנחנו מתקדמים? איפה, נכון לעכשיו, רשות החשמל? אני לא רוצה להגיד שהיא שמה מקלות בגלגלים של האנרגיה המתחדשת. איפה הם נמצאים? יש משרד מקצועי שקוראים לו משרד התשתיות ואז מממנים לו עוד ועדה ועוד ועדה. אני לא יודעת אם בראשות הוועדות האלה נמצאים אנשי מקצוע והם צריכים להחליט מה קורה עם האנרגיה המתחדשת. למה צריך עוד ועדות? יש החלטה של משרד התשתיות, יש מתווה דרך מה צריך לעשות. אז בואו נפקח ונראה מה עושים עם זה.

אני יכולה להגיד שכולכם צודקים ואני משתתפת בצערכם בנקודה הזאת. אני חושבת שאנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים ולאן אנחנו הולכים.

מר עבדל סעיד, נציג המגזר הבדואי, בבקשה.

שלום לכולם, אני עובד ב"ערבה פאואר".

אני מודה לכם על הזכות לדבר. רציתי להגיד שבנושא של המגזר הבדואי שוכחים אותנו כאילו אנחנו לא קיימים בנגב. גם כשהכינו את תכנית התמ"א של באר-שבע, לא הזכירו את הישובים. כל הישובים וכל הפזורה הבדואית לא היו קיימים. אחר-כך היתה צעקה החזירו את הנושא הזה.

אותו דבר בנושא של האנרגיה סולארית, אנחנו כמעט ולא נמצאים. אם לא היתה "ערבה פאואר" כמעט לא היינו נמצאים. הקיבוצים נמצאים על אדמות מוסדרות והמושבים נמצאים על אדמות מוסדרות והם מקבלים את המכסה מייד ואנחנו נשאר כמעט בלי מכסה.

אני מבקש מהוועדה שתדאג שיקצו מכסה למגזר הבדואי, כך שהמכסה הזאת תהיה שייכת למגזר הבדואי בלבד, כך שאנחנו יכולים להתקדם. הנושא של האדמות שלנו הוא נושא מסובך ועד שלא פותרים לנו את הבעיה – גם אם אתה עושה הסדר עם המנהל, גם מסדרים אותך שם, נותנים לך אדמה שהיא לא בסדר ואז אתה מתחיל לרוץ. או שזה קרוב למקום צבאי או שיש בו אתר של עתיקות. העיקר, שמים אותך במקום שאי-אפשר לפתח בו דבר.

אם לא תהיה לנו מכסה לסדר את הדברים האלה, חוץ מטראבין לא ייכנס אף אחד.

תודה רבה. אנחנו נתחיל סבב של התייחסויות של רשויות המדינה השונות. נתחיל עם רשות החשמל.

שלום לכולם. רשות החשמל הסדירה אתמול את נושא הסולאר תרמי ובכך בעצם גמרה את תהליך ההסדרה עבור מתקנים סולארים, כולל מתקנים קטנים על גגות. אני שמח לשמוע שכל המועצות המקומיות משתמשות בזה ומציבות מתקנים, פה חצי מגה ואט ושם 2 מגה ואט. אכן, מתוך מכסה של 120 מגה ואט שהוקצתה לאחרונה, לאחר מכסה שכבר התמלאה של 50 מגה ואט, יש קרוב ל-60 מגה ואט שנשארו עדיין פנויים ויש מקום להיכנס. זאת הסדרה למתקנים קטנים לצריכה עצמית. אנחנו מברכים על העשייה הזאת, זאת עשייה טובה ואכן היא באמת הצעידה אותנו בשנת 2010 קדימה בכל מה שקשור למתקנים פוט וולטאים קטנים על גגות.


בהתייחס להסדרה למתקנים בינוניים. ההסדרה הזאת פורסמה בשנת 2009. מדצמבר 2009 רשות החשמל פרסמה הסדרה למתקנים בינוניים, למשל, המתקן של "ערבה פאואר" בקטורה. ההסדרה מתמרצת בהחלט הקמה של מתקנים ברשת החלוקה בתעריף טוב. אינהרנטית, בתוך התעריף עצמו יש העדפה כבר לפריפריה. בפריפריה הקרקעות זולות יותר.

אני מדבר על תעריף. שאלתי על תעריף ורציתי שתתייחס לנושא של התעריף. האם התעריף בפריפריה יותר גבוה או שהוא אותו דבר כמו במרכז?

הליך קביעת התעריף ברשות החשמל נקבע נורמטיבית. כשאנחנו מסתכלים על איך אנחנו יכולים להציב תעריף, התעריף הוא נורמטיבי למתקן נורמטיבי שיכול לקום במדינת ישראל. אבל, אינהרנטית לפריפריה, יש תנאים טובים יותר למתקנים סולארים ולמתקני רוח, זאת עובדה.


אנחנו רואים שהיזמים מצביעים ברגליים ואכן את כל הבקשות שאנחנו היום סופרים אצלנו, הם נמצאים באזורי הפריפריה. אף אחד לא חושב שבאזור השרון או באזור תל-אביב אפשר להקצות קרקעות לטובת מתקנים סולאריים. רק כדי לתת המחשה, מתקן של 100 מגה ואט בטכנולוגיה סולארית, דורש היקפים של 2,500 דונם. האזורים האלה נמצאים בפריפריה. קרינת השמש בפריפריה גדולה בהיקפים של 20%-25% מאזורים אחרים במדינת ישראל, מה שנותן בסופו של דבר ליזם תשואה עודפת. התשואה היא עודפת ולכן אם היינו קובעים תעריף מיוחד לפריפריה, לא בטוח שהוא היה גבוה יותר, יכול להיות שהוא היה נמוך יותר כי אנחנו מחויבים למיזעור עלויות.


נקודת ההסתכלות שלנו היא שעמידה ביעדים לשנת 2014 של 5% ו-10% לשנת 2020, מדובר בהשקעות של קרוב ל-10 מיליארד דולר. 10 מיליארד דולר השקעות של מדינת ישראל בעשור הקרוב לטובת אנרגיות מתחדשות שבסופו של דבר יעלו את תעריפי החשמל בשיעור של 15%. תעריפי החשמל יעלו אך ורק בגלל שילוב אנרגיות מתחדשות בשיעור של 15%. זה המקום שהמדינה עושה את האיזון. מצד אחד, היא רוצה אנרגיות מתחדשות ולצד זה היא גם קובעת את המכסות. זה בדיוק האיזון שרשות החשמל מבצעת.


אתמול סיימנו גם את ההסדרה למתקנים לחיבור ברשת ההולכה. בכך אנחנו בעצם מייצרים פה אופק של 1,000 מגה ואט. 1,000 מגה ואט לטובת מתקנים סולאריים, אם זה פוטו וולטאים ואם זה מתקנים סולאר תרמיים. אני חושב שזה נותן אופק מספיק רחב גם ליזמות וגם לכל מי שפועל בתחום, לגרום לכך שבעשור הקרוב אכן ההשקעות יהיו בכיוון אנרגיות מתחדשות.


רשות החשמל פועלת לא רק בעניין הסולארי. אחרי שסיימנו את העניין הסולארי, יצאנו במקביל השנה בשימועים לשני נושאים נוספים, אם זה הביו גז וטיפול באשפה. בהחלט יש עבודה שפרסמנו ותוך חודשיים אנחנו גם נקבל החלטה במליאת הרשות לגבי תעריף מיוחד ליצור חשמל מטיפול בפסולת אורגנית. הדבר הזה כבר יצא לשימוע וכבר פורסמו התעריפים. אני מקווה שנקבל החלטה בחודשיים הקרובים ובכך נוכל בעצם לראות מתקנים שמטפלים גם בפסולת אורגנית וזוכים בתעריף לייצור החשמל. אכן אנחנו מעודדים גם שם את היזמות. נקווה לראות מתקנים כאלה בזמן הקרוב. זאת עבודה שנעשתה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה.


הרשות פרסמה גם שימוע לטובת מתקני רוח. השימוע יסתיים בשבוע הקרוב ובמהלך של חודש אנחנו נפרסם את ההסדרה. גם שם אפשרות להציב מתקנים של רוח בחוות רוח גדולות ולהזרים חשמל אל הרשת. זאת הסדרה שבהחלטת מתמרצת גם מתקני רוח.


דבר אחד שצריך לציין זה החסמים והם לא חסרים. אני חושב שהחסם המרכזי, לצד זה שהפריפריה עדיפה בייצור אנרגיה סולארית, הבעיה המרכזית בפריפריה היא תשתיות ולא רק תשתיות החשמל אלא גם הכבישים, גם תשתיות של מים וגם תשתיות של ביוב. כל הדברים האלה צריכים להיפתר כי בסופו של דבר זאת תהיה הבעיה הבאה שלנו. אנחנו מדברים על היקף של קרוב ל-2,000 מגה ואט שיותקנו באזור הערבה ודרומה ובאזור הדרום ואת האנרגיה הזאת צריך לשנע צפונה. השינוע של האנרגיה הזאת נעשה על-ידי קווי הולכה. נכון להיום, אין מספיק קווי הולכה לאזור הדרום שיכולים להזרים את האנרגיה הזאת צפונה.


במקום שאנחנו יכולים להקל – לדוגמה, בהסדרה שפרסמנו אתמול לא דיברנו על אפשרות להתחבר לרשת הגז כי אנחנו מבינים כי כנראה רשת הגז לא תגיע לאזור הדרום ובטח אילת לא ייהנו מהגז הטבעי מהגז הטבעי במדינת ישראל ולכן שריפה של אחרת של דלקים.

סליחה, גז מגיעה היום לכל האזור של דימונה עד ים המלח.

בהחלט. זה דבר שאנחנו יודעים ומכירים בו אבל יש אזורים דרומיים יותר. אמרנו שנקל על הפריפריה ואמרנו שלא נחשב תעריף לפי גז טבעי אלא לפי סולר כי סולר יכול להגיע לכל נקודה. מי שיהיה לו גז טבעי, יבורך כי זה טוב יותר, אבל עדיין צריך לחשוב על תשתיות המים ותשתיות החשמל. אנחנו חושבים שהחסם הבא שאנחנו עומדים בפניו זה עניין רשת החשמל. רשת החשמל צריכה להתפתח לכיוונים של ייצור החשמל. שם זה צריך להיות. לא רק החשמל, גם תשתיות אחרות.

האם ב-2014 נגיע ליעד של הממשלה של 5%?

אדוני, השאלה של חבר הכנסת עמאר היא מאוד מחודדת. אנחנו מעוניינים באמת לראות את המצב כפי שהוא והשאלה שנשאלה היא מאוד עניינית. אנחנו נעמוד ביעד הזה?

לפי הערכה של רשות החשמל, אנחנו נצטרך להרחיב מעט את הכמות באנרגיה פוטו וולטאית ברשת החלוקה וכן נוכל לעמוד ב-5% אבל לא בתמהיל הזה. התמהיל הזה הוא צפוף וקשה כי מתקני רוח ומתקני ביו-גז, התהליכים שלהם להקמה הם תהליכים מאוד ארוכים. אלה תהליכים של 5 שנים ו-7 שנים. ישנם גם תהליכים סטטוטוריים מורכבים וגם תהליכים של סגירות פיננסיות רחבות.

אל תשכח שב-2015 הם לא יוכלו יותר להקים מתקנים כאלה. אם הסיפור הזה נמשך יותר מ-4 שנים אף חברה לא תקים כי הם לא יודעים מה יקרה איתם ב-2015. אם אנחנו מדברים על טווח של 5 שנים, אנחנו קוברים את הפרויקט.

כרגע הטווח הוא של 4 חודשים. המכסות הם החסם המרכזי ואף אחד לא מטפל בו. מי שיספר לכם כאן על פיתוח הפריפריה בתעסוקה, כולל אנוכי, חייב להשלים ולהגיד לכם שאי-אפשר לפתח ולהשיג כוח אדם לחברות כמו שאני מייצג כאשר המכסה היא 60 מגה ואט שתסתיים תוך 4 חודשים. איך אפשר לבנות פיתוח עסקי? זה לא מתחיל ברשות החשמל, זה מתחיל במשרד התשתיות.


התחזית של משרד התשתיות לענף המפותח ביותר, הזמין ביותר, פוטו וולטאי, היא חסם.

הגיע זמנו של משרד התשתיות.

התבקשנו להציג מצגת וכך עשינו. אני אסקור את מדיניות המשרד ולאחר מכן אתייחס לנושאים שהועלו כאן.

(מציג מצגת)
בפברואר השנה יצא המשרד במדיניות שילוב אנרגיות מתחדשות במטרה ליישם את החלטה 4450 של 10% יצור מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020, כולל עמידה ביעדים של 2014-2015. כל המסמך כולו וכל תכליתו היתה בעצם להגיע למצב שאנחנו מיישמים את יעדי הממשלה תוך שמירה על אמינות משק החשמל ומינימיזציה של עלות. צריך לזכור שהמתקנים כאלה, נכון להיום, אינם כלכליים, במיוחד אלה הסולאריים. מבחינתנו יש יעד וצריך ליישם אותו ונגמרו הבדיקות הכלכליות.

בזמן שערכנו את המסמך זיהינו מייד את היתרון שיש לגורמי יצור בפריפריה על גורמי יצור אחרים בארץ. כתוצאה מכך ביצענו כמה פעולות שזה איתור ופיתוח מקצבי יצור בעיקר באזורי הנגב ובערבה. בעצם מקצבי היצור יקבצו בתוכם מספר יחידות, אם זה תרמו סולארי ואם זה פיביד ובכך אנחנו נקל את ההולכה לאותם מקומות וזה יאפשר פיתוח הרבה יותר מהיר.

בנוסף, ביצע המשרד סקר של מרחבי חיפוש בנגב למתקנים בטכנולוגיות רוח. קיבלנו פניות מהיזמים ועל-סמך אותן פניות איתרנו שטחים והגדרנו אותם כשטחים שמתאימים להקמה של מתקני רוח.

לגבי הפזורה הבדואית, המשרד פועל כבר היום, במסגרת ישום המלצות דוח גולדברג, למצוא שטחים שיתאימו לשימוש הפזורה. כמו שהזכיר עודד אגמון מרשות החשמל, יש בעיה לייצר דיפרנציאציה של מכסות ושל תעריפים למגזרים ואפילו לאזורים. יש בעיה משפטית ולכן אני חושב שזה יהיה קשה. מה שכן אפשר יהיה לעשות זה במסגרת דוח גולדברג לנסות ולקדם את השילוב של הבדואים בתוך מהלך האנרגיות המתחדשות.

עוד שני נושאים שהמשרד ביצע אלה מכרזי קרקע שאמורים להתפרסם כבר בשבועות הקרובים. אלה הם מכרזים בשיתוף פעולה עם מנהל מקרקעי ישראל בדרום. בעצם, אותם מכרזים ישווקו לציבור לפי עלות הקרקע. המציעים יצטרכו להתמודד לפי מחיר קרקע.

דבר נוסף שקבענו בתוך המדיניות אבל אני מצהיר בריש גליי שאנחנו מתקשים להעביר אותו בגלל יועצים משפטיים, זה מכסה פתוחה לא מוגבלת לגגות ירוקים בפריפריה. אסביר למה:

אני גדלתי בפריפריה ותמיד הדהדו לנו מאחורה את כל הנושא של אפליה מתקנת ונושאים כאלה. הנגב והפריפריה לא זקוקים לאפליה מתקנת בכל הקשור באנרגיה סולארית מתחדשת. יש בה את היתרון הטבעי הגלום בה, זה הקרינה, זה המרחבים הפתוחים. בנושא הספציפי של גגות ירוקים היא כן זקוקה לאפליה מתקנת. למה? כי כשאדם פרטים מקים על הגג שלו מתקן, אם הוא גר בכפר ויתקין אני מניח שיהיה לו קצת יותר קל לגייס את ההון הנדרש להקמת אותו מתקן. הוא מתחיל לזלול מתוך המכסה ואז הציבור שנמצא בפריפריה, שלצערי הרב הוא בעל יכולת כלכלית יותר נמוכה, מתקשה לנגוס באותן מכסות.

לכן המשרד חשב שצריך לפתוח את המכסה בפריפריה כך שהיא תהיה בלתי מוגבלת. אבל, נעמדו מולנו 10 יועצים משפטיים ואנחנו עדיין מנסים לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה. הטענה היא שזה בלתי אפשרי להגדיר מכסה לאזור בארץ.

אלה מהנדסים או עורכי דין?

היינו עכשיו בסיור בחולות ניצנים. סיפרו שיש שם צמח "שיטה מכחילה". המדריך אמר שמה שלא עושים הצמח הזה ממשיך לצמוח. אם עוקרים אותו הוא משאיר שורשים, אם שורפים אותו הוא מפזר זרעים. אמרתי לו שיש לי 10 יועצים משפטיים ואם הם יגידו לו לא לצמוח, הוא לא יצמח.


צר לי, אבל זאת המציאות.


לגבי ההשקעה הצפויה. איתן הזכיר כאן את ההשקעה שנגזרת מתוך הקמת אותם מתקנים בפריפריה. אם אנחנו מדברים רק על מכרזי הקרקע, מדובר על עלות של 200 מיליון דולר, שלפחות 30% מהם כרוכים בעבודות תשתית של קבלנים מקומיים. המעבר של כספים כתוצאה מהקמת אותם מתקנים באזורי פריפריה הוא באמת מנגנון שיכול לייעל את כל התהליך.


העברת כספים ממרכז לפריפריה, אף אחד לא עושה טובה לפריפריה, זה עיקרון כלכלי. המחקר הכלכלי מראה בפירוש שביזור הכנסות והקטנת אי-שוויון מגדילה את התוצר. זה אינטרס של מדינת ישראל. אנחנו זיהינו את זה, שמנו את האצבע והחלטנו שאנחנו מקדמים את הנושא הזה. שוב, אנחנו נתקלים בכל מיני חסמים.


יוסף אברמוביץ כבר יצא אבל לא מזמן הוא שלח לי מצגת - - -

הוא כאן. הוא אף פעם לא יוצא מדיון שקשור לאנרגיה מתחדשת ואני מלווה את הדיונים האלה הרבה זמן.

לא מזמן הוא שלח לי מצגת שמתארת 22 משרדים ורשויות שונות שעוסקות בפרויקטים הסולאריים.

צריך להוציא מהדורה חדשה של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה".

זה ממש כך. גם אם היום אני מנסה כמשרד לתאר ליזם את המשוכות שהוא אמור לעבור, אני מאוד מתקשה לנסח את זה על הכתב. בהתייחס לנקודה זאת, ראוי שהוועדה תנסה לקדם את התיאום בין רשויות משרדי הממשלה ולסייע לנו בכך.


לגבי שילוב האוכלוסייה הבדואית – התייחסתי.


עלה פה נושא של מחזור פסולת. תכנית המשרד זיהתה בבירור את היתרון שיש למתקני ביו-גז, מתקנים שמייצרים חשמל על-ידי הפקת גז במטמנות. אם אנחנו מדברים על עיר הבה"דים שאמורה לקום, כמויות הזבל והאשפה שאמורות להיות שם הן עצומות והיינו שמחים לקדם מתקן לייצור חשמל מאותה פסולת. כבר עכשיו אנחנו מנסים לקדם את זה.

אני ממשרד התשתיות הלאומיות. דורון התייחס לנושא של מכרזי קרקע. למעשה, החל מהשבוע הבא, אנחנו בשיתוף הדוק עם מנהל מקרקעי ישראל מקדמים שורה של מכרזי קרקע באזורים בפריפריה שכוללים אזורי תעשיה: רמת הנגב, ערד, מצפה רמון, עברונה, מישור רותם. כשתהיה הסכמה גם של עיריית דימונה אז אנחנו גם מתכוונים לקדם את הנושא בדימונה. לצד מכרזי הקרקע, במהלך החודש הבא מתכנסת ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות. הוועדה תדע לקדם הצעת מחליטים בתחום של אנרגיות מתחדשות. המטרה של הצעת המחליטים היא למעשה לרתום את כל משרדי הממשלה לקידום אופרטיבי של התחום.

מר פלדמן, משרד התמ"ת.

הזווית שבה משרד התמ"ת מתחבר היא בשני היבטים. אחד זה הנושא של קידום תעשיה וטכנולוגיה ישראלית, גם בשוק המקומי אבל גם ובעיקר בשוק העולמי והחיבור של זה לפיתוח אזורי.


אני רוצה להגיד שההחלטה שאתם כל הזמן מתייחסים אליה היא החלטה אחת מתוך סדרה של החלטות. יש החלטה קודמת לה, כחצי שנה קודם לכן, הצעה 3954 מאוגוסט 2008, שנשענה על עבודה של ועדה בין משרדית של משרד התשתיות, התמ"ת, הגנת הסביבה והאוצר, רשות החשמל. הוועדה הזאת שמה שורה של נושאים שצריך לקדם אותם כדי לקדם את התחום של אנרגיה מתחדשת. ההחלטה הזאת מדברת בקידום של מחקר בסיסי, בקידום של מחקר ופיתוח יישומי, בקידום התעשייה, לרבות הנושא של שיווק לשוק העולמי, משיכת השקעות ושיווק לשוק העולמי. היא בעצם יצרה את תחילת התנועה של הסרת חסמי הקצאת קרקע וקביעת תעריפי חשמל, כשעל בסיסם באה ההחלטה הנוספת.


כמו שנאמר על-ידי מיכל, יש ועדת שרים ויש גם ועדת מנכ"לים שמטפלת בכל מכלול הנושאי האלה של האנרגיה המתחדשת.


במסגרת ההחלטה הזאת ריכז משרד התמ"ת שורה של פעולות, כמו, למשל, הנושא של הקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיה מתחדשת. זה אותו מרכז שבמסגרתו יצא מכרז בשנה שעברה. זכתה בו קבוצה שמקימה עכשיו את המרכז הזה באזור אילות בערבה. יש שורה של פעולות תמיכה שהמשרד יוזם אותם, גם במסגרות מו"פ לאומיות, כמו תכניות "תנופה" ו"מגנט" וגם במסגרות בינלאומיות במסגרת קרנות דו-לאומיות של המדינה מול מדינות אחרות. עיקר הפעילות היא במסגרת קרן "בירד" מול ארצות הברית.


דובר פה על נושא הקרקע. בנושא הקרקע אנחנו בעצם תורמים את אזורי התעשייה בפריפריה, כשמשרד התמ"ת הוא המממן והמפתח של התשתיות בהן. המהלך הראשון הוא מהלך של הקצאת קרקע למתקני חלוץ, לאותם מתקנים של בדיקה והדגמה של טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מהלך שיצאנו איתו כבר לפני 7-8 חודשים. בקשות ראשונות כבר נדונו ונמצאות בתהליכים של הקצאה למתקנים האלה במנהל מקרקעי ישראל, אחרי שעברו אצלנו את תהליכי הבדיקה במשותף עם משרד התשתיות.


המסגרת השנייה היא המסגרת של הקצאות קרקע, שהופיעו במצגת של משרד התשתיות, למתקנים בשטחי אזורי התעשייה. אנחנו תרמנו קיבולת מסוימת של קרקע מפותחת בשטחי אזורי התעשייה לטובת המכרזים האלה. כמו שנאמר קודם, לאחר תקופה שלצערנו היתה ארוכה מידי, לפחות עכשיו אנחנו נמצאים בפתחו של תהליך המכרז וההקצאה במסגרת הזאת.


יש עוד שורה של פעולות שנעשות בתחום הזה, כמו הכשרה מקצועית כדי שיהיה כוח אדם מתאים לעבודה בתחום הזה. ישנה עבודה בתחום של תקינה ואימות טכנולוגי. כמו שאמרתי, כל הנושא של שיווק אקטיבי של טכנולוגיה ישראלית, בין אם בכנסים ובדרכים אחרות, שימוש בכל המערכת התמ"תית של נספחים מסחריים שנמצאים מעבר לים ובעצם עוזרים לאותן חברות טכנולוגיות לייצא ולהשתלב בפרויקטים של הקמת תחנות במדינות היעד.

מר שלאין, משרד הפנים.

אני חושב שכשעוסקים באנרגיות מתחדשות, כמו בתכנון הארצי, צריך להסתכל לטווח קצת יותר ארוך. חבל לי שדווקא נציגי הדורות הבאים שישבו פה לא נשארים עד הסוף.


בכל מקרה, היום מערכת התכנון שלפני שנה וחצי לא ידעה מה זה אנרגיות מתחדשות ולא היתה תשתית סטטוטורית – לפני שנה המועצה הארצית אישרה מסמך מדיניות ובסוף דצמבר אישרה ממשלת ישראל במליאת הממשלה את התמ"א לתכנית הפוטו וולטאית. היום 3 מוסדות תכנון מטפלים בכ-1,500 מגה ואט. בוועדה המחוזית מחוז דרום יש כבר כ-50 תכניות, כולל של מועצה אזורית אבו-בסמה. התכנית לא קבעה איפה, התכנית נתנה אפשרות לכל יזם למצוא את התהליך הסטטוטורי. ועדת משנה של הועדה המחוזית פעלה לפני אישור התמ"א כדי להכשיר את הקרקע. היום יש כבר דיון בוועדה המחוזית של מחוז הדרום ב-3 תכניות שהיו בהכנה. במועצה הארצית מטפלים בקטורה, בתמנע ובאשלים וגם 5 תכניות של מעל 750 דונם הוכרזו כתשתית שתטופל במסגרת הוות"ל. הסיור שהיה אתמול אפילו הקדים את ההסמכה על-ידי הממשלה. זאת אומרת, מנסים לעבוד כדי לתת את השירות התכנוני כמה שיותר מהר וזה דבר חשוב.


אני רוצה לומר שמדובר ב-30,000 דונם. אתה, כחבר כנסת שמכיר את הפעילות הירוקה, אתה יודע שאם היינו באים ואומרים 30,000, זה לא בהינף יד אחת, הארגונים הירוקים היו אומרים שהם מוכנים לתת אותם אפילו לטובת אנרגיה מתחדשת אבל כל זה נמצא בתהליך.


אני רוצה גם להגיד שהיום מבוצעת במחוז הדרום הדרכה לוועדות המקומיות על-ידי הצוות של מנהל התכנון שחיבור את התמ"א, הכול כדי שהשירות התכנוני ליזמים יהיה כמה שיותר מהיר.


חבר הכנסת שאל לגבי הביצוע. הביצוע לא תלוי במערכת התכנון.

מהזווית שלכם, איפה החסמים?

אני לא חושב שאין חסמים כי היזמים הגישו תכניות איפה שנוח להם. כל מוסד תכנון צריך למצוא את האיזון. אני רוצה להגיד לך שבהליך התכנוני של תמ"א 10, רבות מההשגות לא היו דווקא של גופים ירוקים או של גופים כאלה ואחרים אלא מתוך החברות עצמן. היית צריך לראות איזו שמחה לאיד. זה היה בתקופת המונדיאל ואמרתי שלפעמים יזם אומר: לא חושב שאני לא אקים, העיקר שההוא לא יקים. אתה יודע כמה עבודה היתה לגשר בין החברות עצמן?


אני מקווה שאחרי שיהיה האישור התכנוני, שיהיה להם את הכסף לבצע. אנחנו פועלים גם בנושא של רשת החשמל. תמ"א 10 ערוכה להכין תשתיות חשמל שיספקו את החשמל מהדרום למרכז הארץ.

כולל הקו דרך מצפה?

הקו דרך מצפה לא קשור לסוגיה של אנרגיה מתחדשת וחבל לשים את זה בכלל על סדר היום. הקו דרך מצפה זאת סוגיה שקשורה במכתש רמון כאתר מורשת עולמית.

אל תתייחס לזה כרגע.

זאת סוגיה מסוג אחר. תמ"א 10 יודעת שצריך להניח קו 400 שילך מאזור מישור רותם אל צפון הארץ ועוסקים בהתוויה שלו.

הדוברת האחרונה, נציגת המשרד לפיתוח הנגב והגליל.


אני מתנצל בפני מי שלא יכול היה לדבר כי פשוט הישיבה חייבת להסתיים.

הערה קטנה מטעם השלטון המקומי. שמענו פה במה נתקל השלטון המקומי בשנה האחרונה, גם בנושא של מכסות ייעודיות לשלטון המקומי למתקנים לאנרגיות מתחדשות וגם בנושא של התייעלות אנרגטית. בכל מקום שמענו את אותה תשובה שזה לא אפשרי. אני יכולה להגיד לכם שבהתייעלות אנרגטית הממשלה החליטה להקצות סכום נכבד מאוד, מעל מיליארד שקלים, אבל אין שם שקל אחד עבור השלטון המקומי. במצב שבו השלטון המקומי נמצא, אנחנו לא כמו המשל שאומר: לאנשים עניים אל תיתנו דגים, תיתנו חכה.


כל מה שאנחנו מבקשים זה לתת לנו את אותם אמצעים.

אני ממשרד החקלאות. אנחנו תומכים באנרגיה סולארית, גם על קרקע חקלאית בהיקפים קטנים ומצומצמים. אנחנו חשובים שקודם כל צריך למצות את הגגות על מבני המשק וגם אזורי תעשייה.


אני חייב לתקן דברים שאמרו פה שניים שלושה דברים, כולל חבר הכנסת. החקלאות לא קורסת, היא פורחת. תסתכלו בנתונים של הלמ"ס בדוח של ה-OECD. הפריון והתפוקות מהחקלאות רק עולים.

נציגת המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

ראשית אני רוצה לברך על הדיון הזה במסגרת יום הפריפריה, שהמשרד מקדם היום בכנסת במסגרת הוועדות השונות.


נושא המנוף שהאנרגיה מתחדשת מספקת לפריפריה חשוב בעינינו מאוד. זה מנוף אדיר להבאת הון אנושי, לתעסוקה והדברים הולכים ומתממשים אם כי בקצב מאוד איטי.


אני מלווה את התחום הזה במשך שנה וחצי. אנחנו לא משרד מקצועי שמקדם בתחום התכנון או בתחום החקלאות ולכן המעורבות שלנו היא להיות עם היד על הדופק ולנסות לראות היכן אנחנו צריכים להיות ומה אנחנו צריכים לקדם.


במסגרת שלוש השנים האחרונות עסקנו הרבה בקידום המחקר, סיוע בהבאת הון אנושי. יחד עם משרדים נוספים קידמנו את נושא המרכז הטכנולוגי. אנחנו רוצים להיכנס בצורה חזקה גם לנושא של התייעלות אנרגטית ולנושא ההסברה לגבי הפריפריה.


הנושא של הפריפריה עלה פה בצורה מאוד חזקה. צריך לסייע להם כדי להתארגן ולהתמודד על מכסות ייחודיות ואולי גם תעריפים מיוחדים לפריפריה.


אני חושבת שהבעיה החמורה היא באמת הראייה המערכתית והמתווה המערכתי למדינה כמדינה ומי הוא אותו גוף שצריך לסייע בפתירת חסמים.


לקראת הדיון הזה קיבלתי את ההחלטה שמקדם משרד התשתיות בעניין הצעת מחליטים בנושא הסרת חסמים. אנחנו נתמוך בה וננסה לקדם זאת יחד איתם, בתקווה שהתחום הזה באמת יביא לפריצה כלכלית, לתעסוקה, ולהבאת הון אנושי. יש לסייע גם למגזר הבדואי בתחום מכסות ייחודיות.

תודה רבה.

תודה רבה לכל המשתתפים. אני מתנצל בפני אלה שלא יכלו לדבר בדיון החשוב הזה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, אנחנו מברכים על כל התקדמות שנעשית ונעשית התקדמות. שמענו כאן על יוזמות, גם יוזמות מקומיות וגם על יוזמות עסקיות וגם על ההתקדמות שנמצאת במערכת התכנונית ובמערכות המסדירות השונות. אנחנו מברכים על כל התקדמות שנעשית.

אבל, גבירותיי ורבותיי, מה שנדרש למדינת ישראל בתחום של אנרגיה מתחדשת זה לא פחות מאשר החלפת דיסקט. אנחנו צריכים להבין שאנחנו כמדינה חייבים להתנהל אחרת לחלוטין בתחום הזה. זה שהתגלה גז בחופי ישראל זאת בשורה משמחת אבל גז הוא בוודאי לא פיתרון פלא. גז הוא לא פיתרון להתמודדות עם משבר אקלים כי גם גז מייצר גזי חממה.

אם אנחנו רוצים להיות חברה מתקדמת ומפותחת אנחנו צריכים להתקדם מהר, גם בתחום של התייעלות אנרגטית וחיסכון באנרגיה וגם בתחום של אנרגיה מתחדשת.

בהקשר הזה, אני רוצה להדגיש כמה נקודות שעלו מתוך הישיבה הזאת. אני חושב שהבקשה והדרישה למכסה בלתי מוגבלת למתקנים פוטו וולטאים על גבי גגות בפריפריה היא דרישה נכונה ואנחנו כוועדה מאמצים אותה. אנחנו חושבים שיש מקום להגדלה של המכסות הקיימות. אי-אפשר שהמכסות הקיימות יהוו איזה בלם בפני התפתחות של תחום האנרגיה הסולארית והאנרגיה המתחדשת בישראל.

אנחנו קוראים למנהל מקרקעי ישראל לשתף פעולה באופן אקטיבי. אי-אפשר שנימצא פה במצב שכל רשות תחשוב רק מה היא לא מרשה, מה היא לא מאפשרת. אנחנו צריכים פה באמת שיתוף פעולה אמיתי בין כל הרשויות כדי לקדם את התחום הזה באופן אמיתי.

אני רוצה לברך במיוחד, בשם הוועדה, ולהביע תמיכה ביוזמות לפיתוח קרקעות האוכלוסייה הבדואית בנגב לטובת אנרגיה מתחדשת. אני חושב שהדבר הזה הוא נכון וראוי. הוא נכון חברתית, הוא נכון סביבתית. אני מברך על עמדתו של משרד התשתיות בנושא הזה. אכן יש כאן אפשרות לקדם משהו שיהיה לא רק נכון ברמה הסביבתית אלא מן מפתח להתקדמות בבעיה שהיא מורכבת וקשה ורבת מימדים בהרבה מאוד מישורים.

אנחנו קוראים לכל משרדי הממשלה להתגייס לטובת קידום מהלכים כאלה של פיתוח קרקעות האוכלוסייה הבדואית לטובת אנרגיה מתחדשת. אנחנו קוראים לכל משרדי הממשלה להתגייס לטובת הפיכת הנגב באמת לאזור מתקדם, מפתח ומתפתח בתחום של אנרגיה מתחדשת.

ברמה המעשית. אנחנו מתייחסים לכך שיש לנו את המשרד לפיתוח הנגב והגליל כסוג של משאב. אכן זה לא משרד שעוסק ספציפית מקצועית בנושאים שעוסקים בהם המשרדים המקצועיים, אבל כמו שגברתי אמרה זה סוג של משרד שיכול לתאם את העבודה, גם לראות את החסמים וגם לראות את הקשיים שקיימים. הוא מן משרד בין משרדי שיכול לעשות פה עבודה רבה בתיאום ובגיבוש הדברים שנמצאים בחלקם קצת תקועים.

לכן, אני מבקש מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל להעביר לידי הוועדה נייר עמדה מסודר, בתוך מסגרת זמן סבירה של חודש או מעט יותר, איך אתם כמשרד מתאם חושבים שצריך ונכון להתקדם בכל הסוגיות הרבות שעלו פה על השולחן, בדגש כמובן על הנגב. יש נושאים שקשורים לנושא הזה שלא נמצאים בתחום הנגב אבל הדגש שלנו הוא כרגע על הנגב. איך אנחנו מקדמים את הנושאים האלה באופן כללי? איך אנחנו מתמודדים עם החסמים הקיימים? איך אנחנו עוזרים ליוזמות הקיימות בשטח להתקדם ולהתפתח? איך אנחנו מונעים מצבים שבהם יוזמות שכבר קיימות בשטח מגיעות לעיתים - אני אומר את הדברים בצורה דיפלומטית - למצב של הרמת ידיים. ניסו והתחילו ונתקלים בכל מיני קשיים ולא יודעים איך להיחלץ מהם.

אני מבקש שמסמך כזה יובא לעיוננו. מסגרת של חודש מספיקה לכם?

אנחנו נבחן.

אם אפשר זה יהיה, אם תצטרכו עוד שבוע זה גם אפשרי. אנחנו נקיים דיון מעקב בוועדה על הנושא הזה של הפיכתו של הנגב למופת של אנרגיה מתחדשת בישראל ובעולם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)