הכנסת השמונה עשרה

PAGE
48
ועדת החוקה חוק ומשפט

23.1.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 324

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום ראשון, י"ח בשבט התשע"א (23 בינואר 2011), שעה 10:00

1.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010

הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון

2.
תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'), התשע"א-2010

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה

אריה כהן, סמנכ"ל הרשות לאכיפה וגבייה

עו"ד ענת הר אבן, היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

עו"ד ענת ליברמן, סגנית היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

רבקה אהרוני, דוברת רשות האכיפה והגבייה

שני זמל, מתמחה, רשות האכיפה והגבייה

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים
עו"ד חיים זקס, משרד המשפטים

עו"ד הדס אגמון, משרד המשפטים

ודים גודון, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד בישארה אלי פראן, הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

חיים רוזנברג, מתמחה, נציבות שירות המדינה

שחר קטוביץ, רשם הוצאה לפועל, הנהלת בתי המשפט

ליאת הר ציון, רשמת הוצאה לפועל, הנהלת בתי המשפט

עו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד מורן פרוינד, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד סורין גנות, לשכת עורכי הדין

עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת ידיד ופורום לשמירה על זכויות חייבים

עו"ד יעל קסטן רבסקי, עמותת ידיד ופורום לשמירה על זכויות חייבים

עו"ד איתמר סיון, יו"ר התנועה למלחמה בעוני

תמי סלע

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010
הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון

2.
תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'), התשע"א-2010

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.


קודם נעסוק בדבר קטן לגבי תקנות ההוצאה לפועל.

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'), התשע"א-2010

למעשה קודם הוועדה צריכה להחליט על דיון מחדש כי היא אישרה אותן.

מחליטים על דיון מחדש.

העניין עצמו הוא סעיף נוסח שאושר, תקנות לגבי חוקרי ההוצאה לפועל, סעיף ששר המשפטים הפעיל אותו, סעיף 38א לחוק ההוצאה לפועל. נכללה שם תקנה שעניינה הכשרה של חוקרי ההוצאה לפועל. בעקבות תיקון חקיקה שהוועדה אישרה ומונח כבר על שולחן הכנסת, והערות של משרד המשפטים לגבי צורך לפרט בצורה יותר טובה את הנושאים שההכשרה הזו כוללת, כמו שצריך לקבל תקנות, מוצע כאן לשנות את הנוסח שהיה כפי שאישרה אותו הוועדה מלכתחילה, שאמר: לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה, כפי שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

יש לאשר נוסח דומה אשר כולל פירוט של העניינים: לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה עיונית לעניין סמכויות חוקר ההוצאה לפועל, חובותיו ואופן ניהול הליך הבדיקה, הכל כפי שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

יש הערות? לשכת עורכי הדין, אין לכם מה לומר? הרשמים? מישהו? אף אחד לא רוצה לומר כלום?

אושר פה אחד


אנחנו ממשיכים.

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 32) (רשמי הוצאה לפועל), התשע"א-2010

גברתי תתחיל לקרוא את החוק.

אני מקריאה מהנוסח שהופץ באתר הוועדה ביום חמישי שכולל סיכומים שהיו בישיבה הקודמת והצעות שונות בעקבות אותם דיונים.

מינוי רשמי ההוצאה לפועל וכהונתם.

יש כאן איזושהי הפרדה פרוצדוראלית של הסעיף הראשון שכלל הרבה מאוד סעיפים קטנים, כדי שיהיה יותר נוח לקרוא.

1.
החלפת סעיף 3



בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא:


"3.
רשמי הוצאה לפועל

(א)
שר המשפטים ימנה לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים רשמי הוצאה לפועל. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב)
לא ימונה לרשם הוצאה לפועל אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.

(ג)
(1)
הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה הוועדה לבחירת

(א)
שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה יושב הראש.

אני רק מעירה שזה יכול להיות גם שופט בדימוס לפי סעיף בחוק בתי המשפט שמאפשר יושב ראש ועדה שהוא שופט, למנות גם שופט בדימוס.

(ב)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

(ג)
הממונה על רשמי ההוצאה לפועל.

(ד)
נציג של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית.

(ה)
נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים.


זאת ההצעה האחרונה עליה דובר.

יש למישהו הערות לגבי הנושא?

בוקר טוב. אני מנציבות שירות המדינה. בפעם הקודמת לאחר שהעליתם את ההצעה הזאת, הלכתי וביררתי עם הממונה עלי. בדרך כלל כאשר במדינה באים למנות אנשים בתפקידים בכירים, לרבות ועדות איתור, תמיד בוועדות מינויים או בוועדות איתור יושב או הנציב או נציג שלו. כאן אתם הורדתם את הנציב והנציג שלו וזה דבר שלא מקובל עלינו.

למה זה לא מקובל עליכם?

כאן במיוחד הם באו וקבעו מסלול מסוים מיוחד וייחודי שהוא מחוץ לחוק המינויים. הלכנו בד בבד בנושא הזה ואנחנו מקבלים את העמדה של אנשי המקצוע כאן שזה תפקיד ייחודי, אבל עדיין כל עוד מדובר ברשות המבצעת, היא כפופה באיזשהו מצב לנציב, כך שיהיה גם לנציבות שירות המדינה מילה. מבירור קטן שעשיתי, ברקע, כמעט שלא היו מקומות שהנציב או נציגו לא הופיעו.

כמובן שההצעה שלנו התחילית, אנחנו עדיין חושבים שהיא ראויה. ניסינו לדבר עם הנציבות ואנחנו מבינים שזו העמדה שלה.

מה עמדתכם עכשיו?

הוועדה כפי שהיא הוצעה על ידי הוועדה מקובלת עלינו. הצעת החוק המקורית ביקשה שהנציב או נציגו יהיה חבר הוועדה, אבל אנחנו מקבלים את השינוי.

האם אי אפשר שנציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים, יהיה מישהו מהנציבות.

עלינו זה מקובל.

בסדר.

אולי אפשר להציע שזה יהיה שר המשפטים אבל בהתייעצות עם הנציב.

זו אחת ההצעות שהעלינו.

התייעצות. זה יכול להיות רעיון טוב.

שר המשפטים יבחר את נציג הציבור, את המשפטן, בהתייעצות עם הנציב.

שר המשפטים בהתייעצות עם הנציב.

אנחנו היינו מעדיפים שיהיה בהסכמה ולא בהתייעצות.

ברור. אם בהסכמה, יש לכם וטו. לכן אמרתי בהתייעצות.

בדרך כלל באמת הרלוונטיות של הנציבות היא שהנציג הוא נציג הרשות המבצעת וכאן זה אמור להיות מישהו שהוא לא נציג הרשות המבצעת.

יש לנו את מנהל מערכת ההוצאה לפועל ויש לנו את הממונה.

נכון, יש כאן נציגים של הרשות המבצעת. לכן אני אומרת לעניין הציג שהוא נציג ציבור, דווקא שם ההתייעצות, ובוודאי ההסכמה של נציב שירות המדינה, היא חריגה והיא לא כל כך רלוונטית.

גם זה לא בדיוק כמו שהוא אמר. זה לא בדיוק רשות מבצעת.

נכון.

לא רק. הכוונה כאן שהתפקיד הוא לא בדיוק רשות מבצעת. רובו או חלקו.

אדוני, בכל הכבוד, אנחנו סבורים שהרכב הוועדה כפי שהוא מוצע הוא לא משמר את העצמאות שנדרשת לנו ואומר למה כוונתי. שופט של בית המשפט המחוזי הוא הנציג של הרשות השופטת הממונה על ההוצאה לפועל.

לא. הוא לא נציג של הרשות השופטת.

הוא שופט.

רבותיי הרשמים, כדאי שתבינו, אתם אינכם חלק מהרשות השופטת.

אדוני כמובן מסכים אתי ואדוני גם הבהיר את זה במספר הישיבות הקודמות.

הוא יושב ראש הוועדה ומכוח היותו שופט, אנחנו סומכים על הגינותו ועל יושרו.

נכון. לכן המהות של הרכב הוועדה הוא קריטי הן מבחינת המינוי והן מבחינת ההדחה. ההרכב כפי שהוא מוצע כיום, כאשר שופט של בית המשפט המחוזי, הממונה על רשמי ההוצאה לפועל בנוסח ההצעה היום, הוא כשיר להיות שופט מחוזי. הוא לא שופט. לכן, למעט השופט ל בית המשפט המחוזי, יתר הגורמים הם גורמים שהם מזוהים איך שלא נראה את זה עם הרשות המבצעת.


לבוא ולטעון, לדעתי, שזה ההרכב שמשמר את המעמד ואת העצמאות של רשם ההוצאה לפועל, זה בעייתי הן מבחינת המינוי והן מבחינת ההדחה. כאשר אני יושבת וכותבת את ההחלטות שלי, ואני יודעת שלהדחה שלי אחראים, בהרכב הוועדה, ארבעה מתוך חמישה שהם מתוך הרשות המבצעת. איך זה שומר בדיוק על העצמאות ועל שיקול הדעת ועל כל הרעיון ממנו התחלנו? אי אפשר לבוא ולומר שאין מרות זולת מרותו של הדין, ואני יושבת ואני חשופה לכל העניינים האלה. מה שהיה, זה מה שיהיה.


אני רוצה לכוון כאן מבחינה קריטית לעניין ההדחה. זאת אומרת, זה איום. איך שלא תראה את זה, זה איום ולכן אנחנו מנסים להציע מה היום קורה. היום מראיינים אותנו שני נשיאים של בית משפט שלום, לאחר מכן אנחנו נבחנים עוד פעם במסננת נוספת. אנחנו רוצים להוסיף גורם שהוא אובייקטיבי במשוואה הזאת כדי להרגיש שאנחנו מוגנים בהיבט הזה.

גם שופט של בית משפט מחוזי.

לא בהכרח שופט. יכול להיות גם שופט בדימוס.

כן.

הוא כשיר להיות שופט. הוא כפוף לממונה על ההוצאה לפועל.

נכון, אחד מהם איננו שופט. אני מסכים.

נכון אדוני, אבל הכל נמצא באותו הגוף שבו אני עובדת. לכן, אם אני נותנת החלטות שלא מוצאות חן בעיני אותו גוף, זה בעייתי עבורי באופן שבו התקבלו ההחלטות, ואני לא חושבת שלזה כיוונה ההצעה, בכל הכבוד. היא כיוונה לגוף שהוא אובייקטיבי.

אני רוצה שתבינו. הגוף הזה לדעתי הוא גוף מאוד אובייקטיבי. צריך גם לזכור שחל שינוי במעמדם של רשמי ההוצאה לפועל.

אנחנו מבינים את זה לגמרי.

אני גם מבין את הדרישה של הנציבות.

היא מקובלת עלינו.

זה מקובל עלינו. אנחנו מבקשים עוד גורם במשוואה הזאת שיאפשר לנו את אותה מטריה שתאפשר לנו לבצע את התפקיד שלנו בצורה רגועה.

גם אם היה כאן עוד שופט, כמו שאתם הייתם רוצים, זה לא ישנה כלום.

גם אנחנו נשמח להצטרף לעמדת הרשמים. אני יושב ראש הל"ב. יש לנו כמאה מתנדבים ברחבי הארץ, סטודנטים למשפטים, שחשופים להרבה מאוד מקרים וההתרשמות שלנו היא שלרשמים יש סמכויות מרחיקות לכת לגבי חיים של חייבים רבים. לא צריך לומר לכל היושבים שמדובר בצו עיכוב יציאה, צו מאסר, דיור חלוף, ואני חושב שהעצמאות שניתנת להם היא מאוד חשובה וצריך להתייחס אליה בחרדת קודש בדיוק כמו שידידיי הרשמים כאן סבורים. דרך המינוי היא מאוד משמעותית ואנחנו חושבים שציבורית יש משמעות יתרה לעובדה כי הרי ממונה כאן גורם מינהלי בעל סמכויות מרחיקות לכת. אנחנו רוצים להגדיל את האובייקטיביות, להגדיל את המקצועיות, להקטין את התלות ברשות המבצעת.

יש לכם רק טעות בתפיסה הבסיסית. רשמי ההוצאה לפועל הופכים להיות פקידים.

נכון.

נקודה. הם לא חלק מהמערכת השופטת.

בדיוק בשל כך אדוני אני רוצה שהמינוי יהיה מאוד זהיר. אני רוצה שהמינוי יהיה מאוד זהיר. אני לא רוצה שרשם ירגיש שמי שממונה עליו ידיח אותו כי הוא יחליט כך או יחליט אחרת. אני רוצה שהרשם ירגיש עצמאי.

אתה מדבר על המינוי או על ההדחה?

גם וגם.

זאת אותה ועדה.

אני מדבר כרגע על המינוי.

בנושא המינוי, בעצם אנחנו מדברים על מינוי של עובד מדינה שצריכה להיות ועדת מכרזים רגילה. לא צריכים להיות יותר מדיי. זאת הטענה של נציבות שירות המדינה.

אבל להבדיל מגורם מינהלי רגיל, הרי גם בחוק הזה וגם בחוקים אחרים יש את כל הדברים שנותנים לרשמים אפיון דומה יותר, הגם שהם גורם מינהלי, לגורמים שיפוטיים.

לא, לכן אני נותן להם את מרות הדין ואני נותן להם הגנה בדברים מסוימים. אין שום חשיבות לשאלה מי ממנה אותם.

אמרה כאן הרשמת שארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה שייכים לרשות המבצעת וזה ממש לא נכון. גם בנוסח אחרי הצעת הוועדה, לכל היותר שניים והם הממונה ומנהל מערכת ההוצאה לפועל. נציג לשכת עורכי הדין לא שייך לרשות המבצעת וגם לא נציג הציבור.

למה? אמרנו שכן. הוא נציג הנציבות.

אני קובע את סדר הדיון כאן, ואי אפשר לבוא בישיבה השלישית, אחרי שכל הדברים האלה כבר נדונו.

חבריי מעמותת ידיד היו כאן והייתה להם עמדה שונה.

העמדה לא הייתה שונה. זאת הייתה העמדה כבר בדיון הראשון.

הדברים כבר ידועים ואני לא רוצה לחזור עליהם. אדוני אמר, אנחנו הופכים אותם בעצם לפקידים.

נכון.

אם כך, עיקר הבעיה טמונה כאן, לדעתנו. היות שדעת אדוני בעניין הזה כבר נשמעה, אני חושבת שעלינו לבנות מודל שמודע לסכנות ולהיתמם ולהציג כאילו אנחנו כאן לא עושים איזשהו משהו שטומן בחובו סכנות, אני חושבת שאנחנו קצת מתעלמים מהאחריות שמוטלת עלינו.


הוועדה למינוי רשמים היא ועדה חשובה, היא אותה ועדה שיש לה תפקיד משמעותי בהדחה של רשמים ולכן כן צריך לקחת בחשבון שאנחנו מדברים על חמישה חברים ששלושה מתוכם הם נציגי הרשות המבצעת, נציג אחד הוא של לשכת עורכי הדין ונציג אחד הוא בעל סמכות שיפוטית בהווה או בעבר. לדעתנו יחס נאות הוא לפחות של שתי חמישיות וזאת דרך אגב הייתה הטיוטה השנייה שדיברה על שבעה חברים ושם נדמה לי היחס היה של שלושה לשבעה. לכן יחס שדומה לזה הוא של שניים לחמישה.

מי אלה השלושה של הרשות המבצעת?

עכשיו, עם הנציבות.


גם יותר מזה, כאשר אדוני הציע את ההצעה בזמנו, ביום ראשון שעבר, ההצעה הייתה שהממונה היה שופט בתחילת הדיון. כשהתחלנו לדבר על זה אדוני אמר שיהיה השופט, יהיה הממונה על הרשמים שהוא שופט ויהיה מנהל הרשות ונציג לשכת עורכי הדין ונציג הציבור. בתוצאה הסופית עכשיו, אחרי ששינינו את הממונה והפכנו אותו בסופו של דבר לסמנכ"ל רשמים ברשות או למנהל חטיבת הרשמים או איך שתקראו לזה, בסופו של דבר יש לנו כאן שני נציגי רשות. אני מאוד מעריך את נציגי הרשות והם עושים עבודה נאמנה, אבל זאת לא הסוגיה כאן. הסוגיה היא שאלת המרות, אני אקרא לזה כך. כאשר ממנה אותי פלוני אלמוני ואני חייב לו את המינוי שלי, אני גם אתנהל, גם במינוי, בהתאם לרצונותיו, לבקשותיו, להערותיו ולהנחיותיו.

כך זה עובד? אני רוצה לדעת האם יש שופטים שצריכים לשמוע בקולי.

זה בתת המודע. לצערי הרב, כולנו מכירים את זה במיוחד שיש לי סמכות הדחה ואדוני הוא אחד מתשעה בוועדה לבחירת שופטים וכאן זה אחד מחמישה, שניים מחמישה, ויחי ההבדל הקטן. היחס הוא הבעיה שלנו.

אולי אם יש התנגדות כזאת נחזור להצעת החוק המקורית שאומרת שהנציב עצמו ישב. הנציב במקום הממונה, ודאי אין לו שום אינטרס בהחלטות שהרשמים נותנים. אי אפשר לחשוד בו באיזושהי נגיעה לעניין, הוא ודאי לא יתערב להם בהחלטות. אולי נציב שירות המדינה במקום הממונה הוא אופציה יותר טובה ופחות נגועה לדעת הרשמים. זאת הייתה ההצעה מלכתחילה.

כן? כך נראה לכם? אם זה כך, עוד שנייה אני עושה את זה.

לא. שוב השאלה היא היחס.

אתם עוד לא הבנתם.

עד שלא יהיו שלושה שופטים, לא תנוח דעתם.

בדיוק.

לא נכון. אנחנו לא מכוונים לשם.

רבותיי, יש שתי אפשרויות: או שאני מקבל את הצעת משרד המשפטים שבמקום הממונה על רשמי ההוצאה לפועל יהיה נציב שירות המדינה או מי מטעמו.

זה היינו הך.

זה היינו הך. תודה רבה.

גם אני מבקש לחזור להצעה המקורית. אני חושב שההצעה המקורית היא הצעה מאוזנת. גם לאור ההערות של הרשמים, אנחנו חושבים שיש פחות מעורבות כאן.

אבל אתם התעוררתם מאוחר מדי כי על ההצעה שאני הצעתי בישיבה הקודמת כבר הייתה הסכמה. אין לי שום בעיה שתגידו שאתם רוצים למשוך את זה חזרה.

לא, אנחנו לא מעוניינים. אנחנו חושבים שלאור ההערות יש מקום לחזור להצעה המקורית.

אין מקום. להערות של הרשמים?

גם לאור ההערות של הרשמים.

אין שום מקום לחזור לזה.

גם לאור הערות הנציבות.

הממונה הוא איש מקצוע. הנציבות גם הייתה כאן בפעם הקודמת, עם כל הכבוד. אי אפשר ללכת שני צעדים קדימה ושלושה אחורה. הצעד התימני נגמר.


יהיה: נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה. זה לא במקום הממונה שהוא נשאר.

זאת תוספת לפסקה (ה).

הערה נוספת בקשר לנציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית. את הוספת בבחירה חשאית. אין לנו התנגדות מהותית אלא שזה מוסדר כבר ויש את כללי לשכת עורכי הדין, בחירת נציגי הלשכה בוועדות הבחירה ובוועדות מינויים, התשנ"ז-1997 שמסדיר. השאלה אם לא ראוי יותר לעשות שם את התיקון ולומר שכמו בוועדה לבחירת שופטים ודיינים וכולי, גם בוועדה לבחירת רשמים הבחירות הן חשאיות, כי זה מוסדר שם בסעיף 5(א).

את יודעת מה זה לתקן את חוק לשכת עורכי הדין? עשו טובה. יש גבול למה אני מוכן להתעסק.

(2)
הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.

חברי הוועדה המנויים בפסקאות (א), (ד) ו-(ה) יכהנו תקופה של חמש שנים.

ברור שזה לכל היותר חמש שנים? או שהם נבצר מהם או משהו כזה, ברור שלא יתכן מצב שבו אנחנו נכפה על מישהו.

בדרך כלל כאשר קובעים תקופה, זה הנוסח שכותבים.

בוועדה למינוי שופטים זה מבחירות לבחירות. רק השופטים של בית המשפט כל שלוש שנים, אבל זה נוהג ואני לא יודע אם זה חוק. כאשר מדברים על חברי כנסת ועל חברי ממשלה שצריך בחירה של הכנסת, אז גם, עשינו שינוי בתקנון שזה צריך להיות תוך שישים ימים או משהו כזה כדי שהדברים יהיו מסודרים.

כתוב בחוק שלוש שנים.

איזה חוק?

בתי המשפט.

על מי?

על שופטי העליון.

גם לשכת עורכי הדין זה שלוש שנים לגבי הוועדות למינוי שופטים.

אני חושב שחמש שנים זאת תקופה ארוכה מדיי.

אני מסכים עם עורך דין גנות ורוצה להצטרף לדברים.

גם אצלנו יש בחירות פחות מחמש שנים. אולי ירצו לשנות, אולי ירצו לגוון.

אני לא רוצה שזה יהיה תלוי בתוצאות בחירות.

לא, לא תוצאות בחירות.

אני מדבר כאן על מינוי של אנשים שהם עובדי מדינה ואני קובע להם ועדה ואדם, גם אם הוא לא נבחר, הוא שם. מה הקשר בין זה לבין בחירות בלשכת עורכי הדין?

יש כל מיני אנשים שאולי ראויים להיות.

אותם אתם תבחרו מלכתחילה, את הראויים.

ברור, במיוחד אם זה חשאי.

אני יודע את זה.

עדיין אני חושב שחמש שנים זאת תקופה ארוכה.

הל"ב רוצה להצטרף לדבריו של עורך דין גנות.

הצטרפתם.


משרד המשפטים? מה מקובל עליכם?

המינוי עד חמש שנים.

הרשמים?

מבחינתנו אין לזה משמעות בהרכב הנוכחי של הוועדה.

(ו)
הרכב הוועדה יפורסם ברשומות.


(ז)
כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלה באחת מאלה:



(1)
בצאתו לקצבה.



(2)
בהתפטרות.

(3)
על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ג.

(4)
על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

כאן פתרתם לכם את בעיית ההדחה משום שזה לא מספיק שממונה על ההוצאה לפועל רוצה להדיח את הרשם אלא צריך שזה יהיה או יושב ראש הוועדה שהוא שופט, ואז אין חשש שהוא יעשה את זה כדי לנקום במישהו, אלא אם כן אתם לא סומכים על שופטים וזה כבר סיפור אחר.

אני לא יודע מי זה יהיה.

דבר שני, או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ג.

שגם הוא שופט בדימוס.

אדוני, אנחנו רוצים להציע שאופן ההדחה יהיה זהה לאופן המינוי. זאת אומרת, החלטה של שר המשפטים והמלצה של הוועדה וזה בתור עוד איזשהו סוג של הגנה ומסננת בהליך של ההדחה.

את יודעת שלפי הפסיקה עכשיו שר המשפטים, ברגע שיש ועדה שממליצה, הוא חייב לבצע את זה. זה כבר לא שיקול דעת נוסף. לכן עדיף לכם שוועדה מדיחה ולא שר המשפטים, לא גורם פוליטי.

מעמדם וסמכותם של רשמי ההוצאה לפועל.

(א)
רשמי ההוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיף 3ג.



כאן המספרים יותאמו. מדובר על הסעיף של האחראי על התלונות.

בכל הנוגע להפעלת סמכויות שפיטה, יחולו על רשמי ההוצאה לפועל גם כללי האתיקה לשופטים כמשמעותם בסעיף 16א לחוק בתי המשפט.

כאן צריך לעשות תיקון. קיבלתי הערה שבתקנות האתיקה יש לנשיאת בית המשפט המון סמכויות.

יש שני דברים שאפשר להציע. האחד, הסמכויות שיש לנשיא בית המשפט העליון או למנהל בתי המשפט, זה נמצא בסעיף אחד או שניים, יראו את הממונה על הרשמים ואת מנהל מערכת ההוצאה לפועל כגורמים הרלוונטיים לאותו עניין.

סליחה, המנהל ייתן לי איך להתנהל מבחינת אתיקה שיפוטית? אני מנסה להבין.

אין כאן שאלה של אתיקה שיפוטית. אין כאן שאלה של אתיקה שיפוטית.

אני יכול להיפגש עם הצדדים לכוס קפה?

עובד מדינה שצריך לקבל החלטה בין שני צדדים, לא רשאי לשתות אתם קפה.

עם כונס הנכסים אני יכול לשבת לכוס קפה?

אני לא יודע. אתה שואל אותי שאלות של מה לי ולאתיקה שיפוטית.

לצערי הרב אני אתקע אתן.

לשמחתי, בחיים שלי לא הייתי לא רשם ולא שופט. צריך לבדוק מה הם התנאים שמתאימים. יכול להיות שיקבע לך הממונה עליך, שהוא הממונה האדמיניסטרטיבי עליך, הוא יקבע כללי אתיקה. אין בזה שום דבר פסול.

אולי כדאי להסביר שהכוונה היא לא למחוק את הסעיף, אם הבנתי נכון, אלא לציין בו שצריכה להיות התאמה ולעניין מקומות בהם לכללי האתיקה יש סמכות לנשיא בית המשפט העליון להתיר כל מיני דברים, יראו לצורך העניין את הממונה על הרשמים, הוא הגורם שמבחינה מקצועית, כפי שנשיא בית המשפט העליון ביחס לשופטים, הוא הגורם הרלוונטי. במקומות בהם מנהל בתי המשפט מנוי בכללי האתיקה, ואין הרבה כאלה, ואני אתן את הדוגמה שסימנתי לי, למשל יש סעיף שמדבר על מטלות, הנחות והזמנות, שופט לא יקבל הנחה ברכישת מוצר או בקבלת שירות אלא אם כן ההנחה ניתנת על פי הסדר כללי שאושר בידי מנהל בתי המשפט. אין לו הרבה סמכויות בכללי האתיקה למנהל בתי המשפט, אבל יש כמה עניינים מאוד מעטים. לאותם עניינים זה יהיה מנהל מערכת ההוצאה לפועל.

מכיוון ששם מדובר על כללי אתיקה לשופטים, צריך לשנות ולשכתב אותם.

למה נשיאת בית המשפט העליון?

נשיאת בית המשפט העליון לא תהיה בתמונה. הכוונה היא שיהיו כללי אתיקה לרשמים. הכללים האלה צריכים להיות כמה שיותר קרובים לכללי האתיקה לשופטים, כי כמו שמעלים כאן הרשמים, האם מותר לי לשתות קפה עם הצדדים או לא. זה אמנם גם על עבוד מדינה אסור כשהוא צריך לקבל החלטה בין שני צדדים, אבל יש דברים שמכיוון שמדובר בסמכויות שפיטה, צריך לתת לרשמים את כללי האתיקה שלהם והשאלה מי יחבר אותם. אני בהחלט מסכים שזה צריך להיות דומה לכללי האתיקה של שופטים, אבל השאלה מי קובע את זה, והממונה על הרשמים בעצם הוא הסמכות שהופכת להיות הסמכות המקצועית של הרשמים ולכן לדעתי הוא צריך להיות זה שיקבע אותם.

לפי הנוסח הזה, זה לא כך.

כרגע זה לא כך. השאלה אם רוצים לקחת את הקיים ולאפשר לאיזושהי תת ועדה לעשות התאמה.

לא, לא תת ועדה. הממונה על הרשמים יקבע כללי אתיקה.

הוא לבדו יקבע כללי אתיקה?

כמו שנשיאת בית המשפט העליון קובעת.

יש ועדה שחברים בה עוד שופטים של בית המשפט העליון והם קבעו את כללי האתיקה. זה לפי חוק. יש שם ועדה של שלושה.

ועדת האתיקה עוסקת בפרה-רולינג.

הייתה ועדה של חשין שניסחה. כתוב בפתיח. בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים. זה חבר שופטים.

בסעיף 16א לחוק בתי המשפט.

רבותיי, אנחנו ננסח את הסעיף הזה מחדש.

(ב)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.

(ג)
החלטות וצווים של רשם ההוצאה לפועל, דינם לעניין אכיפה והוצאה לפועל כדין החלטה או צו של בית משפט.




זה בעקבות הערה שנשמעה כאן בדיון הקודם.

אנחנו לא מבינים מה הצורך בסעיף הזה. הבנו שיש הערה של הרשמים בנוגע לסמכות שלהם לתת צווים לרשויות המדינה. אנחנו לא מבינים למה יש שינוי מבני של הרשמים, מדוע יש השפעה על הסמכות שלהם לתת צווים מכוח חוק ההוצאה לפועל.

עד היום, כיוון שהם מונו לפי חוק בתי המשפט, יש סעיף בחוק בתי המשפט שמתייחס לתוקף של ההחלטות שלהם גם לעניין ערעור, ולזה יש סעיף מיוחד, אבל לכל עניין אחר. זה סעיף 94 לחוק בתי המשפט, אם אני לא טועה. הסעיף הזה כבר לא יחול על רשמי ההוצאה לפועל ואז מתעוררת שאלה כגורם מינהלי מה תוקף ההחלטות שלהם ביחס לגורמים מינהליים אחרים שאמורים להורות להם הוראה שהיא כן אמורה להיות בעלת תוקף גובר.

סעיף 95.

כן. סעיף 95. היום חל על החלטותיהם ואומר: פסק דין והחלטה אחרת של רשם, כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם והכל בכפוף לסעיף 96, שזה הסעיף של הערעור. כאן אין החלטות שיש להן תוקף של פסק דין וככל שיש כאלה, זה כתוב במפורש בחוק ההוצאה לפועל, שיש להחלטה תוקף של פסק דין, אבל החלטות וצווים שהם נותנים, צריך להיות להם תוקף, כמו שהיה להם עד עכשיו והם לא אמורים להשתנות.

בהוצאה לפועל, כאשר יש צו לעיקול או סמכות לתת צו לקבלת מידע, כל הצווים האלה מכוח חוק ההוצאה לפועל, יש סמכות לתת את הצווים האלה. מדוע יש שינוי מהמצב הקיים?

זה לא מדויק.

אנחנו זקוקים לסעיף הזה כדי שלהחלטות שלנו יהיו שיניים ואפקטיביות. אני נותנת הרבה מאוד צווים ועיקולים טרם אזהרה, למשל מקרה של איתורן, אתר כלי רכב, אני נותנת צווים לבנקים לתת יתרות של משכנתאות, אני צריכה שלהחלטות שלי יהיו שיניים גם בשביל הצדדים עצמם. אלה גם גופים מינהליים וגם גופים שהם לא מינהליים, איך הם יתייחסו להחלטה שלי כשאני גורם מינהלי? גם גופים מינהליים כמו למשל משרד הפנים במקרים מסוימים זה בא דרך סעיף 7א ובמקרים אחרים, לפני שהיה 7א, נתנו תדפיס שהוא חורג מ-7א, אבל הם איחדו את ההחלטות שלנו. אם אנחנו גוף מינהלי, הם לא יכבדו את זה מאחר שזה גוף מינהלי לפחות לפי כללי המשפט המינהלי.

יש דוגמאות רבות. אני מוכן לעבור אתך סעיף-סעיף ולהראות לך כמעט בכל סעיף בחוק ההוצאה לפועל.

אתם לא מבינים למה זה מופיע, אבל יש לכם התנגדות?

כרגע הסעיף הוא סעיף פתוח שנותן סמכויות נרחבות לרשמי ההוצאה לפועל.

לא מספיקות.

אריזה סמכויות רחבות הוא נותן?

החלטות וצווים של רשם ההוצאה לפועל לעניין אכיפה והוצאה לפועל כדין החלטה של צו של בית משפט.

במה זה מרחיב? תגיד לי למה אתם מתנגדים.

אני חושב שזה מיותר.

מיותר. אתה יודע, ספר החוקים שלנו מלא בדברים מיותרים. תסביר לי במה זה פוגע בכם.

אני חושב שיש לזה משמעות.

מה המשמעות?

המשמעות המשתמעת היא שללא הסעיף הזה חוק ההוצאה לפועל מצד עצמו, אין תוקף לצדדים של רשמי ההוצאה לפועל שנותנים צווים על פי סמכותם לפי סעיפים ספציפיים בחוק ההוצאה לפועל. סמכויות הרשמים מוגדרות בצורה ספציפית בחוק ההוצאה לפועל, יש להם סמכות לתת צווים לעיקול או צווי מידע. מעבר לזה, אין להם סמכות.

האם זאת החלטה שיפוטית או זאת החלטה מינהלית?

זאת החלטה מינהלית. שיש לה תוקף מכוח חוק ההוצאה לפועל.

מה עושים אתה, עם ההחלטה המינהלית הזאת? מי מבצע אותה? מי חייב לבצע אותה?

כל מי שמקבל את הצו.

מכוח מה?

מכוח חוק ההוצאה לפועל.

הדבר שמפחיד אותי הוא אם אני אקבל צו שהוא צו מינהלי, עד כמה הוא מחייב אותי, וכשאני מקבל צו שאומרים לי שזה כמו צו של בית משפט, אני מתייחס אליו אחרת.

אני בהחלט חושב שצריך סעיף כזה, אבל עכשיו, תוך כדי, אין לי ספק שצריך, אבל עכשיו אני עוד יותר מוטרד כי לא הייתי בדיון הקודם. עצם העובדה שמכניסים סעיף כזה מטריד אותי שמא אולי יש עוד נושאים שכרגע אנחנו לא עולים עליהם או לא חושבים עליהם וצריך אולי הפניה כללית למשהו מעין סעיף 95 שיהיה ברור שרשם ההוצאה לפועל לפי התיקון לחוק דינו כדין, כמו שהיה קודם, לפי סעיף 95. אולי לעשות סעיף סל עוד יו תר מרחיב אפילו.

בהמשך יש עוד החלה של הוראות.

אין ספק שצריך סעיף כזה אבל אני מוטרד.

גם הסעיף הזה כמו שהוא, עדיין מצומצם.

למה שסעיף 95 לא יחול על רשמי הוצאה לפועל.

כי הוא רחב מדיי. הם לא שופטים של בית המשפט.

בסדר, אבל הסעיף הזה לדעתי חייב להישאר.

אם כבר, סעיף 103 לחוק בתי המשפט צריך להיות. לפי דעתי זה יותר משמעותי. לפי דעתי כבר היום מבחינה משפטית לא ברור שהסמכויות של רשם של בית משפט הן סמכויות של ראש ההוצאה לפועל. זה לא ברור אבל סעיף 103 לעומת זאת, כל סמכות שיש לפקיד הוצאה לפועל, כמובן צריך להיות לרשם.

זה מופיע כבר בחוק ההוצאה לפועל.

החשש שלנו הוא לא החשש הזה אלא הוא חשש מצדדים שלישיים שמקבלים.

אבל זה כמו כל רשם. למשל רשם המשכונות. אם יש חוק שמסמיך אותם לתת החלטות ויש גם הוראה שקובעת כיצד ניתן לערער על ההחלטות האלה, אז מה צריך יותר?

לא, אבל גם המפקח קיבל את הסמכות הרחבה הזאת. אם קופת גמל או איזשהו צד מקבל צו שלי על שבירת כספים בקופת גמל, הוא אולי יחשוב פעמיים.

הוא הלך לסעיף 95 כדי לכבד את זה היום?

היום, כן. הוא כותב לי שאם הוא יקבל החלטה שיפוטית, הוא יקבל את הצו.

אם אני אקבל החלטה של בית משפט, אני אקבל את הצו. ככה הם כותבים.

זה הנוסח.

כלומר, כל החלטה שלכם הולכת להיות מאושרת בבית משפט?

לא. הם רואים אותנו כבית משפט.

אם אתם תעשו את זה, עכשיו יצטרכו ללכת לבית משפט לאשר את העיקולים בשבירת החסכונות. הזוכים יצטרכו לעבוד קשה עכשיו וללכת לבית המשפט.

רבותיי, אנחנו ממשיכים בסעיף 3ב.

סעיף שכבר היה קודם.


בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.


סעיף 3ב, תחולת הוראות מחוץ לבתי המשפט. הוראות סעיפים 68(א), 69, 70, 72, למעט לפי סעיף 72(א), שזאת ענישה לעניין הרחקה של אדם או אי ציות.

זה לא ברור.

זה בדיוק הנוסח שהיה לגבי רשמים, שקיים לגבי רשמים היום בסעיף 104 שבו כתוב שכל הסעיפים שחלים על רשמים חלים, אך רשם שאינו שופט לא יהיה מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א) שזה סעיף שמאפשר להטיל קנס ומאסר כדי לכפות ציות, והחלק הזה הוא חלק שהוא לא בסמכותו של רשם היום לפי הדין הקיים, לא להטיל קנס ולא מאסר.

אז מה נשאר? בעצם לא נשאר.

להרחיק. להורות על הרחקה.

למה שלא תכתבי שיש לו סמכות להרחקה? כי זה יצא מסורבל.

מה מסורבל כאן?

הרעיון הוא להשאיר את המצב הקיים בעניין הזה ולא לשנות.

סעיף 72(א) קובע סמכויות ואת מחריגה אותן, סעיף (ב) מתייחס לסמכויות לפי (א), כך שזה גם יצא. מה נשאר לנו?

זה לא נכון. 72 עצמו חל למעט הנושא של ענישה.

לגבי שפיטה? זה לענישה.

רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו אבל הוא לא יכול להטיל עליו קנס או מאסר. זה המצב הקיים גם היום. זה גם מה שיישאר לגבי רשמים.

אני לא באה בטענה אבל אני אומרת שזה לא ברור כבר היום. לגבי ההודעה לנשיא בית המשפט העליון על ההרחקה, מורן תסביר.

יש כאן סמכות נוספת בסעיף קטן (ב) למסור הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון.

אם הוטל עונש.

אם רשם משתמש בסמכות ההרחקה.

רשם לא יכול לתת עונש. 72(ב) מדבר על להודיע לבית המשפט על עונש. נכון? מכיוון שאנחנו אמרנו שאין להם עונש, אפשרות להעניש, אין גם את הסעיף של ההודעה לנשיאת בית המשפט העליון.

אבל אם הוא עושה שימוש בסמכות ההרחקה?

תחריגי גם את (ב).

הקנס הוא עונש ובזה הוא חייב דיווח.

זה לא ברור.

מה לא ברור?

לא ברור שהכוונה היא שהרשם רשאי להטיל קנס.

לא רשאי להטיל קנס.

להורות על הרחקה בלבד. זה לא ברור. אולי נכתוב.

זה לא ברור?

לי זה לא ברור.

ושסעיף קטן (ב) לא חל.

אנחנו נראה איך ננסח את זה.

אפשר לכתוב סעיף 72(א) לעניין הרחקה. אז יהיה ברור שזאת רק ההרחקה.

77(א) שזה פסלות ו-81 לחוק בתי המשפט, זה תיקון טעות – יחולו על רשם ההוצאה לפועל ועל הדיונים בפניו בשינויים המחויבים ואולם על אף האמור בסעיף 77(א)(ג) לחוק בתי המשפט לחוק בתי המשפט – זה הערעור על החלטת פסלות, ערעור על החלטה של הרשם לפי אותו סעיף – יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

סעיף קטן (ב) מכיל הוראות נוספות שחלות היום על רשמים בכלל וימשיכו לחול על רשמי בתי משפט. כאן הוא מחיל אותם גם על רשמי ההוצאה לפועל, אבל רק לעניין הדיונים השיפוטיים. כאן מדובר על סמכויות של מתן כל סעד, פסיקה, דרך של פשרה, העברה לבוררות, לגישור, החלטה שהעניין הוא לא בסמכותו והעברה לבית משפט אחר.

שוב, אנחנו באים לאותו מקום של החלה של סמכויות רק לגבי הדברים המשפטיים פרופר. אנחנו מנהלים דיונים בכונסי נכסים, בדיור חלוף, במיוחד כאשר יש תחרות בין זוכים וחלוקת הכספים, ואנחנו חושבים שאין שום סיבה להחיל את אותם סעיפי סל רק על הסמכויות השיפוטיות. לא נוכל לעשות בהם שימוש בתיקים נוספים. אנחנו עושים בהם היום שימוש.

רק בתיקים שיפוטיים.

לא, אבל דיור חלוף, כינוס נכסים, זה לא משהו שהוא שיפוטי. ואם אני רוצה להפנות לגישור? כיום אני לא יכולה לעשות את זה לפי המנגנון שקבעו כאן. אתם מצמצמים את האפשרויות שלי. היום אני עושה את זה.

פסק דין הצהרתי בעניינים של נוהל שיפוטי.

לא, להפנות לגישור או לפשרה.

אנחנו נמצאים ממש בהליך ביצוע. הדברים בהסכמת הצדדים אפשר לעשות, השאלה אם צריך את כל ההוראות שחלות כאן.

אני לא יודעת אם הסכמת הצדדים יכולה לחרוג מסמכותי. יש על זה פסיקה מפורשת.

רבותיי, אי אפשר לעשות גישור על גישור על פשרה ועל פשרה.

לא, אנחנו לא רוצים בזה.

ברגע שהתיק הזה נגמר ועכשיו צריך לבצע אותו, אתם מבצעים אותו.

אדוני, אנחנו רוצים לעשות את התפקיד בצורה טובה. לפי פסיקה אנחנו לא יכולים ליצור סמכות יש מאין תוך הסכמה. יש על זה פסיקה מפורשת.

נכון.

לכן אנחנו מבקשים שייתנו לנו את האפשרות לייעל את ההליך ולקדם אותו בדרך של גישור ופשרה, גם באותם הליכים שהם לא פרופר שיפוטיים אבל הם שיפוטיים ואנחנו מקיימים בהם דיונים, יש הרבה מאוד צדדים ואפשר לייעל את זה בצורה כזאת. להפך, כאשר קובעים שסעיפים יחולו רק על הדברים האלה, זה מעורר לי בעיה של סמכות בתיקים אחרים וכובל את ידיי.

נכון. בתיקים אחרים צריכים לתת החלטה.

יפה, אבל לא תמיד התיק נכון. בדיור חלוף, אם יגיעו הצדדים להסכמה ביניהם על ה תקופה.

אתה תיתן פסק דין לפי ההסכמה.

גם כתבתי את זה בהערות ששלחתי לאדוני. סעיף 83, צירוף חייב על פי ערבות מיוחדת לחוק. אני בעצם אוכף את כל דיני הערבות, בצירוף של החייב על פי הערבות שהוא נתן לפי החוק. זה קורה הרבה פעמים ויש תיקון וכולי, שמחתימים כל מיני חייבים, צדדים שלישיים כחייבים נוספים בתיק וכולי. הצירופים בעיכובי יציאה מן הארץ וכולי, כל הערבים למיניהם, בתיקי משפחה, שם בכלל אם העבירו לי את זה לפי סעיף 7 המפורסם לחוק בתי המשפט, ושם אני שוב פעם תקוע וזה לא מופיע בסעיפים הללו. זה בסך הכל איזון משאבים אבל אני צריך לפתור את הבעיות האלה. כן, אני לא שולח כל יום לגישור בתיקי כינוס, עשיתי את זה פעם אחת בימי חיי ועד היום הצדדים מודים לי על זה, אבל אתה צריך את הסמכות הזאת. צריך לאפשר את הכוח הזה במקרים המתאימים. אם אני לא יכול לקנות כוח, אני נמצא במצב שאני צריך להחליט, מצוין, אז יחליטו, ילכו לערעור לשלום ואז בקשת רשות ערעור למחוזי, יטרידו גם את העליון, ובסופו של דבר יחזרו ויבקשו גם בקשה לדיון נוסף וזה דבר שאפשר לסגור בהליך די קצר, אם היינו מלכתחילה נותנים את הסמכות. יש את המקרים הללו שצריך את זה.

אדוני, אנחנו באופן עקרוני מסכימים עם הרשמים. אולי אפשר בגלל החשש הזה לפצל את אותו סל הליכים שנקבע בסעיף קטן (ב) ונניח לפחות להעביר גם ליתר ההחלטות ולא רק להחלטות השיפוטיות את העניין של הסמכות הכללית, לתת סעד, שקבועה בסעיף 75, את העניין של הסמכות הנגררת בסעיף 76, את העניין של 79(א) של ה סכמה. נניח את הבוררות ואת הגישור שהם באמת מקרים מאוד מאוד קיצוניים יחסית ולא כל כך בשימוש, אותם אפשר להשאיר רק לארבע השיפוטיות. אולי את כל היתר שבהם כן נעשה שימוש נרחב יותר, לפחות סעיף 75 ו -76 שהם באמת סמכות כללית, לאפשר אותם גם ביתר ההליכים.

גם 79.

79(א).

מה אומר משרד המשפטים?

הוא מקבל.

העמדה העקרונית שלנו שהסמכויות של הרשמים, ההצעה הזאת לא צריכה לגרוע ולא תוסיף.

לא העמדה העקרונית. עזבו עמדה עקרונית. שמעתם את ההצעה של הרשות.

לא קיבלנו את ההערות של הרשמים בעניין הזה אלא הבוקר. אני לא יכול לחשוב על פתרון. אני חושב שאם הם טוענים שיש להם סמכויות לעשות את ההסדרים, הגישור ---

עד היום היינו בחוק בתי המשפט.

אם הם חושבים, אנחנו חושבים שלא צריכים להפחית מהסמכויות שיש להם כבר היום.

צריך למחוק את המלים "לפי סעיפים 19, 25, 48, 58".

צריך לאחד את זה עם (א).

לאחד את שני הסעיפים.

צריך פשוט לאחד את שני הסעיפים.

אנחנו רק רוצים להבהיר שהסמכות להעביר הליכים לבוררות לפי סעיף 79(ב), קבוע שבית המשפט הוא בית המשפט שהעביר את העניין לבוררות. זאת אומרת, בקשת האישור ובקשות נוספות במסגרת הליך הבוררות מופנות לבית משפט שהפנה את ההליך לבוררות. כלומר, אם רשם ההוצאה לפועל עושה את זה, ההליכים יוחזרו אליו ולא לבתי המשפט, לא לבית המשפט המחוזי.

זה ברור. על בתי המשפט לא נטיל עבודה אפילו לא של גרם אחד. אל תדאגו. רק ניקח מהם.

לפחות לא במקום שזה לא מוצדק.

אני מסכים עם חיים. אני די מוטרד, ויש כאן הרבה מקצוענים סביב השולחן הזה, אבל גם אנחנו ככל שנהיה מקצוענים לא נצליח לחשוב על כל אחת ואחת מהאפשרויות שעלולות או עשויות להיות. לכן אני בהחלט חושב שצריך למצוא איזושהי הגדרה שתאמר שהתיקון הזה הוא יותר תיקון ממסדי, מינהלי, פיקוחי וכולי. הסמכויות שהיו קודם צריכות להישאר. אם נרצה להוסיף עוד משהו, בסדר. אמרת חז"ל הידועה היא שהיוצא מן הכלל יצא לא למד על עצמו אלא יצא למד על הקהל כולו. עצם העובדה שאנחנו עושים כל כך הרבה יוצאים מן הכלל, זה מתחיל להטריד אותי מאוד לגבי הכלל, אולי שכחנו משהו. נותן כאן כבוד הרשם כל מיני דוגמאות ואני יכול לחשוב על עוד דוגמאות שאולי הן לא תבאנה לידי ביטוי. צריך להיות סעיף סל שמה שהיה, הוא שיהיה מבחינת הסמכויות, לטוב או לרע.

זה מה שהם לא רוצים.

השיפוטיות. למה לא?

לא, זה לא נכון.

אנחנו נפגע בעבודת ההוצאה לפועל. אני חושב שאם נתחיל להגדיר מחדש, להמציא את הגלגל מחדש, אנחנו עלולים להגיע לכל מיני אפשרויות שפשוט נשאיר רשם ללא סמכויות.

אדוני, אנחנו אמרנו את זה כמה וכמה פעמים בפתיח לדיונים האלה. לא הייתה לנו שום כוונה לגרוע מהסמכויות של הרשמים. כל מה שהתכוונו לעשות זה לקבוע להם דרך מינוי חדשה ומעמד חדש כעובדי מדינה, אבל לא התכוונו בשום אופן לשנות את הסמכויות שלהם או לגרוע מהם. לכן אנחנו ניסינו לעשות את כל ההתאמות של כל הסמכויות.

היה צריך סעיף אחד לומר. קודם כל, אולי, דרך אגב, חיפשתי עכשיו והסתכלתי כי לא היה לי את הנוסח הקודם, אולי בתיקון, נדמה לי זה 32, יהיה כתוב בסוגריים מינוי ודרכי בחירה והדחה וכולי. אמרתי את זה רק בתור רעיון, אבל אולי יש סעיף אחד שיהיה כתוב בו שאין בתיקון לחוק זה או אין בתוספת הזאת בסעיף זה או בפרק זה כדי לפגוע בסמכויות שהיו קיימות טרם כניסת התיקון לתוקף.

זה מה שמסביר יושב ראש הוועדה, שאין גורם מינהלי שהוא גורם שיפוטי. זה מהות התיקון. תפנימו, זה מהות התיקון.

לפחות ארבעת הסמכויות השיפוטיות שאנחנו מכירים מאז ומעולם, 19, 48, 58, תישארנה. זאת אומרת, סמכויות שיפוטיות תישארנה. יש גם מעבר לזה. אולי באמת יש בעייתיות ואנחנו מנסים ליצור כאן איזה יצור היברידי – אני לא רוצה לומר אנדרוגינוס – כזה או אחר, אבל אני חושב שאף אחד סביב השולחן הזה, מכל הקשת, לא רוצה לפגוע. אם רוצים להוסיף משהו, יכול להיות. אנחנו ברפורמה ורוצים להיטיב את המערכת. התיקון כמו שהוא כאן, וכמה שאנחנו דנים יותר, אני יותר מוטרד מכך שאנחנו עלולים לפגוע ויצא שרצינו לברך אבל נצא מקללים. צריך להיות סעיף סל, משהו כללי.

אנחנו הצענו סעיף סל.

אנחנו הצענו את הסעיף בחוק המקרקעין.

סעיף 74 לחוק המקרקעין, אבל הם לא רוצים אותו.

הסעיף הזה משנה את המצב הקיים.

בדיוק. למה לא לכתוב בעברית שאין בתיקון חוק זה כדי לפגוע בסמכויות שהיו לראשי ההוצאה לפועל, כי שמם הקודם כזה, טרם כניסת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

יש היום סעיף בחוק בתי המשפט שמגדיר איזה הוראות חלות על רשמים.

הם יוצאים מחוק בתי המשפט.

בסדר, אבל אני אומר שהתיקון, הרפורמה לא שינתה.

אם לא רוצים לשנות כלום, אפשר לקחת את סעיף 104 לחוק בתי המשפט ולהחיל אותו על הרשמים, כפי שהוא ובלי שינוי.

מבוקש כאן להחיל על ההחלטות השיפוטיות את סעיף 78 שמתייחס לסמכות הנשיאה להעביר תיקים בין בתי משפט. אנחנו סבורים שיש לעשות כאן התאמות.

ודאי. הנשיאה לא יכולה להעביר ואפילו לא מנהל בתי המשפט.

על זה נאמר בשינויים.

את מי תכניסי במקום הנשיאה אם את לא אומרת? צריך לומר.

אני מסתכל על סעיף 104 והוא מעולה.

זה הסעיף אבל כאן הייתה מחשבה שיש שינוי במעמד ולכן בעניינים שהם לא הליכים שיפוטיים אין הצדקה לכלול את כל ההוראות שהיום חלות על רשמים.

אי אפשר להשתמש בסעיפים האלה בכל המקרים. נראה את סעיף 3(ב) וננסח אותו שוב. תמשיכי בסעיף 3(ג).

אפשר להגדיר אולי את אותן פעולות שיפוטיות ורק לגביהן יחול הסעיף הזה. יכול להיות שאם נגדיר – כי תכף נגיע לערעורים – מה בזכות ומה ברשות, נגדיר את אותן החלטות שיפוטיות.

בסעיף הזה אנחנו לא נדון היום כי כדי לדון בסעיף הזה אני צריך כאן את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

3ג.
הממונה על רשמי ההוצאה לפועל.

(א)
שר המשפטים ימנה לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים מי שכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי ההוצאה לפועל. לעניין סעיף זה יהיה אחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים במקום הממונה על הרשמים. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב)
הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל. אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3ו – שעניינו אין עליו מרות אלא מרות הדין – או כדי לאפשר התערבות בשיקול דעתו השיפוטי והמקצועי של הרשם בהפעלת סמכויותיו על פקידים בנוגע להליך שבפניו.

(ג)
תקופת כהונתו של הממונה תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

(ד)
הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.

הערות.

אני מבקשת לדבר על הממונה. דיברנו על הוועדה שממנה ושמדיחה ועכשיו אנחנו מדברים על הממונה. זה נדבך אחרי נדבך. אנחנו מציעים, אחרי שבישיבה הקודמת לא קיבלו את עמדתנו שזה יהיה שופט, שהממונה על הרשמים יהיה מקרב רשמי ההוצאה לפועל. אנחנו חושבים שמישהו שבא מתוך התפקיד ומכיר את התפקיד על כל היבטיו וניגודי העניינים שבו והקשיים שבו, הוא עדיף על פני מישהו שהוא רק כשיר להיות שופט מחוזי, שהוא לא נובע מתוך המערכת ולא היה שם באותו תפקיד ולא היה לו את כל הבעייתיות שיכולה להיות כרוכה בהיותו רשם הוצאה לפועל, במיוחד בקונסטלציה כזאת.


עוד אנחנו מבקשים שהאחריות תהיה אחריות כללית. זאת אומרת, אנחנו חושבים שלא נכון ליצור את היריבות הישירה – חופשות, העברות מקום, כל הדברים המינהליים שיהיו ביום יום, מול מי הם יהיו אם הממונה הוא רק אחראי מבחינה מקצועית.

לא, זה יהיה מול המנהל.

אנחנו חושבים שזה צריך להיות מול הממונה.

אני לא הולך ליצור כאן שלושה דרגים של מנהלים.

ממונה אחד.

לא, יש רק מנהל אחד על הרשמים וזה מנהל ההוצאה לפועל.

אבל יש גם את הממונה.

הממונה הוא אחראי מקצועית, הוא המדריך המקצועי שלכם. אתם גם חושבים שצריך שהממונה יהיה שופט.

כבר יצאנו ואנחנו לא שם. אנחנו מנסים באותן המגבלות ליצור את אותו מנגנון שנראה לנו יותר בריא מבחינת העבודה שלנו והתקינות של העבודה שלנו. אנחנו חושבים שזה יותר נכון שאם כבר יצרנו גוף שהוא הממונה עלינו, כדי לשמור על העצמאות השיפוטית שלנו ועל אי התלות, אנחנו חושבים שנכון שהוא יהיה אחראי מכל ההיבטים.

כבר היום בגלל השליטה, יש סגני רשמים בכל מחוז. אני חושב שמר מדיוני רוצה להתחיל לאשר חופשות לכל הרשמים, זה הרי פשוט סתם נטל על המנהל.

אל תדאג למנהל. שיגיע בשעה 8 בבוקר לעבודה.

אני רוצה שהוא יעשה את העבודה החשובה שהוא עושה. אני מעריך מאוד את העבודה שלו.

התפקיד של הממונה, אם לא הבהרנו את זה מספיק עד היום, הוא להוות איזשהו חוצץ בין מנהל המערכת לבין הרשמים כיוון שהרשמים כפופים למנהל המערכת.
כל החציצה הזאת -הרי אין שום עניין בחציצה בין המנהל הגדול לבין העובדים שלו – נוצרה במטרה להגן על עצמאותם השיפוטית של הרשמים ועל אי תלותם. לפיכך הממונה בעצם, כל התפקיד שלו מתחיל ונגמר בלחצוץ לעניין הזה המקצועי של הפעלת הסמכות השיפוטית שלהם והסמכויות לפי החוק. אין שום צורך בממונה, ככל שמדובר בדברים שהם יחסי עובד-מעביד רגילים, של אם אתה תעביר אותו מכאן לכאן, או אם אתה תהיה אחראי על ימי החופשה שלו וכולי. לא בשביל זה נועד אותו ממונה.

אנחנו חושבים אחרת.

אתם חושבים אחרת, אני יודע. אני חושש מאוד שאתם עוד לא הפנמתם.

אנחנו הפנמנו. אנחנו רק מבקשים לשקול מחדש את כל המנגנונים האפשריים כדי לאפשר לנו את העבודה. אנחנו חושבים שיותר בריא ליצור את החוצץ הזה.

גם לנושאים טכניים.

גם למנהל.

קודם כל, אל תדאגו למנהל.

למה? הוא יקר לנו מאוד.

הוא יקר לכם מאוד, זה נכון, הוא גם יקר לי מאוד, אבל אני פוחד שאם אני אקבל את הגישה שלכם, לא יהיה צריך מנהל. מה הוא יעשה כל היום?

הוא יהיה המפקח. הוא האחראי על הממונה על הרשמים.

גם היום הממונה על הרשמים, הוא זה שאחראי על העברות, הוא זה שאחראי גם על דברים שהם מינהליים ואנחנו פונים אליו.

מי מאשר לי חופשה היום? הממונה על הרשמים.

מהיום והלאה, אתה תפנה.

בכל דבר נטריד אותו?

תטרידו אותו. לא נורא.

מיותר לציין שאנחנו כמובן מסכימים כאן עם הרשמים. אני רק רוצה להוסיף שני דברים. ראשית, אנחנו חושבים שאם הממונה על הרשמים אמור להיות אחראי עליהם מבחינה מקצועית, מן הראוי שזה יהיה לפחות אדם שנשא בתפקיד דומה או היה בתפקיד דומה ולא איש שהוא חלק מהרשות המבצעת והוא איש ביצוע. אנחנו רוצים להציע להחזיר מחדש לשולחן הדיונים את הנושא של שופט בדימוס.

לא, זה לא חוזר לשולחן כי זה כבר סגרנו.

דבר שני. לא הספקנו אבל רצינו לכתוב. אנחנו חושבים שכדאי להוסיף סעיף – אני לא יודעת אם 3ג הוא המקום המתאים ואולי כן – שקובע שהחלטות, הוראות והנחיות של הממונה על הרשמים או של מנהל רשות האכיפה והגבייה – ואני לא מדברת על הנחיות מינהלתיות כמו יציאה לחופשה שצריך להודיע 14 ימים מראש וכולי אלא הנחיות מקצועיות – יפורסמו על מנת לאפשר ביקורת בזמן אמת ושקיפות בזמן אמת, כדי לנסות להקטין את הסכנה מניגוד העניינים שאנחנו כל כך הרבה זמן מדברים עליה. אני מדברת על הנחיות מקצועיות שיפורסמו על מנת שאנחנו נוכל לבחון בזמן אמת. הרי אם אני ארצה לטעון שהוראה ניתנה בחריגה מסמכות, לפי המצב היום אני אפילו לא אוכל לדעת על אותה הוראה. למשל, יש הוראה שקובעת לגבי הוראות הסגירה, התיקים היא הדוגמה המפורסמת, יש לתת 120 ימים מראש להבעת התנגדות. בכל זאת, אני ארצה לטעון שההוראה הזאת ניתנה בחריגה מסמכות, לולא ההוראה הזאת תפורסם אני אפילו לא אוכל לדעת עליה. ההוראות לא יהיו שקופות והעין הציבורית בכלל לא תראה אותן. לכן אני רוצה שהן יפורסמו. אני לא מדברת על הנחיות מינהליות, רק כדי הסר ספק. אני לא מדברת על הנחיות שאם אתה רוצה חופשה או אם אתה רוצה העברה ממקום למקום, תמלא טופס כזה וכזה.

אבל הממונה לא אמור להתערב בשיקול דעת ולא אמור להנחות.

אם הוא לא נותן הנחיות, לא יפורסמו.

הוא אמור להפיץ פסקי דין תקדימיים, להראות פסיקה משווה בעניין הזה, לעדכן אותם.

ככל שזאת תהיה עבודתו, אין התנגדות. אני מדברת על הנחיות והוראות שיפורסמו. אם הוא לא הוציא כאלה, אז לא יפורסם כלום, אבל אם הוציא, שיפורסמו.

הוראות נוהל ממילא מתפרסמות, לא?

הכל מפורסם.

מתפרסמות באתר.

הכל מפורסם. אני רק לא חושב שזה צריך להיות רשום כאן. נותנים לי ממש תחושה לא נעימה כאן, בכל הכבוד. גם היום יש הרבה קשר שבכלל אין לי בעיה אתו בין העמותות לבין הרשמים. כמו שבוודאי ראית יש הלימה מלאה בין ההערות שהגישו אלה ואלה וזה בסדר גמור.

צר לי שהזוכים לא הגישו הערות.

אני בטוח שגם אם מחר הממונה על הרשמים יוציא איזושהי הנחיה שלא נראית, בטוח היא תגיע אליכם.

קודם כל, אין יותר רחוק מהאמת. אני מתנגדת בתוקף לרמיזות שנאמרו כאן. אין דבר יותר רחוק מהאמת.

רבותיי, לא נאמרו כאן רמיזות.

נכון, נאמרו דברים מאוד ברורים שהם רחוקים מהאמת.

נאמרו דברים מאוד ברורים והם לא רחוקים מן האמת.

סליחה, שיש הלימה בין העמדה שלנו לעמדת הרשמים?

הוא לא אמר שהיה קשר. יש הלימה.

יש הלימה כי אנחנו מודאגים.

אין בזה שום בעיה וזה לא דבר פסול שיש הלימה.

זה לא נעשה כי קיבלנו מידע מהרשמים ואני לא רוצה להיות תלויה באף גורם מתוך המערכת כדי שיעביר לי מידע על הנחיות שהתקבלו, כמו שאני לא רוצה להיות תלויה באתר לשכת עורכי הדין.

את זה הבנתי. את רוצה שיעבירו את זה אליך ישירות?

לא. שיפורסם באתר.

נדמה לי שיש כבר היום פסיקה שאומרת שהנחיות מינהליות והנחיות מקצועיות חייבים לפרסם אותן.

זה לא מתבצע.

אם זה לא מתבצע, זה סיפור בפני עצמו, אבל גם אם אני אכתוב בחוק, זה לא יתבצע.

אז יותר קל לאכוף את זה כי אחרת אנחנו נאלצים בשם הפונים שלנו להגיש עתירה לפי חוק חופש המידע לבית המשפט לעניינים מינהליים ואז זה כבר סיפור יותר משמעותי, בטח לפונים של הל"ב.

הם בכלל לא ידעו. אנחנו בכלל לא נדע. זאת בדיוק הבעיה. אנחנו בכלל לא נדע. היום אם יש הנחיה שאומרת שכאשר סוגרים תיק מחוסר מעש, יש להודיע 120 ימים מראש, האם אני צריכה למצוא את זה באתר לשכת עורכי הדין או באתר של רשות האכיפה והגבייה?

אנחנו בסך הכל רוצים למנוע חסם שהוא לחלוטין מיותר. אם יש פסיקה כזאת ואין שום סיבה לפרסם את זה, אין שום סיבה למנוע את זה. גם המשאבים שנדרשים לזה הם לא משמעותיים. את הקובץ הזה אפשר להעלות לאתר. בעינינו זה מאוד פשוט.

אפשר לדעת מה העמדה לגבי זה שהממונה יהיה מקרב רשמי ההוצאה לפועל?

אני מתנגד לזה. אני לא מבין למה אני אתן הבטחת הכנסה. אני בעד מכרזים פתוחים. יש מכרז. אני גם לא רוצה שיהיה מצב שבעצם אנחנו עוקפים את מטרתו של החוק. הייתה תקופה שבה כדי להתמנות לשופט של בית המשפט העליון, הייתה חובה להיות קודם במינוי בפועל. זאת לא הייתה הוראת חוק, אבל זה היה הנוהג. אז מה שקרה זה שבעצם לא היה צריך את הוועדה לבחירת שופטים כי היו שני מקומות והיו שניים שהיו במינוי בפועל, אז בוחרים אותם ולכן לא צריך ועדה.


אותו הדבר כך. בוא נאמר שפרש שופט של בית המשפט העליון בגיל 60 והחליט שהוא רוצה להיות ממונה על רשמי ההוצאה לפועל. הוא יכול להגיש או שיש עדיפות לרשם הוצאה לפועל?

לצערי הרב, בגלל התיקון שעדיין לא עבר בחוק לשכת עורכי הדין, מינוי כרשם לא ממשיך את רצף הזמן לעניין חוק לשכת עורכי הדין ומטבע הדברים גם בחוק בתי המשפט. זאת תקלה בחוק. אנחנו חברים ולא חברים. כלומר, אנחנו צריכים להגביל את החברות ובעצם אנחנו רוצים לשכת עורכי הדין אלא אם כן אתה ממשיך לשלם באופן פרטי. יש הצעת חוק אבל לצערי היא עדיין לא עברה.

היא תעבור בימים הקרובים.

אתם מתקנים שם גם את רשמי ההוצאה לפועל? את זה אני לא יודע.

אם צריך.

מצוין.

האמת שזה לא נוגע לנו אלא זה יותר נוגע להוצאה לפועל. אם הרעיון הוא שהם רשמים מינהליים, אז הם חברים בלשכה. כך אני מבינה.

למה?

תפקיד מעין שיפוטי.

נדון בזה בחוק.

הערה כללית לגבי סיפא של פסקה (א). כתוב: לעניין סעיף זה יהיה אחראי על בירור תלונות חברי הוועדה, במקום הממונה.


אם אנחנו מסתכלים על דרך מינוי האחראי, שהוא מתמנה על ידי שר המשפטים, זה מינוי של שר המשפטים, ואז מסתכלים על הרכב הוועדה, כביכול זה מביא לאי איזון בתוך הוועדה של המינוי של הממונה.

למה זה מביא לאי איזון?

אלה כביכול שני מינויים של שר משפטים.

כל המינויים הם של שר המשפטים.

הוא לא מתמנה כדרך כל יתר החברים.

אבל הוא שופט.

נכון, הוא בלתי תלוי, אבל כביכול אני אומר. אני לא אומר שזה בהכרח. אמרתי את הדברים כהערת אגב. זה גם מקשר אותנו להערה הראשונה שלנו לגבי נציב שירות המדינה וזה נותן מעין איזון. זאת הערה כללית בנקודה הזאת.

בקשר לסעיף 3ג(ב), בסיפא הוספתם שאין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף. אני חושב שאנחנו שוב חוזרים לעניין של אי תלות הרשמים. יש כבר סעיף שקובע שאין על הרשם להוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין. שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה שכבר אמרו שאין לו מרות אלא מרותו של הדין, וזה נכון גם ביחס לכל הגורמים ונכון גם ביחס לממונה על הרשמים.


חוץ מזה, יש כאן איזשהו חוסר בהירות שאנחנו אומרים שהוא לא יתערב בשיקול דעתו השיפוטי והמקצועי של רשם ההוצאה לפועל. מבחינה ניסוחית, אני לא מבין בדיוק מה זה שיקול דעתו השיפוטי והמקצועי. זאת אומרת, המקצועי, באיזה מובן? שיקול דעתו השיפוטי הוא שיקול דעת מקצועי? מבחינה ניסוחית, אני לא בטוח.

הכוונה היא מאוד פשוטה. הממונה לא ייתן להם הוראות מה להחליט בתיק.

או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו לפי החוק. משהו כזה.

בלי לאפשר התערבות של רשם ההוצאה לפועל. בלי שיקול דעתו השיפוטי והמקצועי.

פשוט את כל האמצע למחוק.

בנוגע להליך שבפניו.

יש עוד הערות על הסעיף הזה? תודה רבה.

3ג
אחראי על בירור תלונות


(א)
שר המשפטים ימנה שופט לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש או מי שכשיר לכהן כשופט, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות). מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.

(ב)
על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (קובלנה) על רשם בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

יש הצעה לפרסם בכל לשכת הוצאה לפועל את הכתובת של אותו ממונה.

תפנה למדיוני. זה לא סעיף שכותבים אותו בחוק.


יש הערות לסעיף הזה?

אב בית הדין ביקש ממני לעניין הבהרה מבחינת נוסח, לשאר העבירות המשמעתיות, זה מתנהל על ידי אגף המשמעת. אם זה רק מבחינה ניסוחית, האם צריך להוסיף את זה או לא, או שזה מתפרש מכללה.

זאת הדרך הרגילה של חוק שירות המדינה (משמעת). אם לא כותבים משהו אחר, חלות ההוראות הרגילות.

מבחינה ניסוחית זה לא מכסה. זאת ההערה שלו.

זה ברור כי בסעיף קטן (א) כתוב מה הם אותם עניינים שהם בסמכות האחראי, ואז ב-(ב) כתוב שרק לעניין אותם דברים שמנויים בסעיף קטן (א), הדרך היא שונה, אבל לגבי כל היתר, שהם לא בסעיף קטן (א), ברור שחלים הכללים הרגילים.

התיקון בסעיף 80 שעניינו הדרך להשיג על החלטות הרשם. בעצם החלפת סעיף קטן (ב). מבחינה מהותית הוא עושה הבחנה בין החלטות של הרשם שהן החלטות בערר שהוגש על פעולה של גורם שהוא מנהל מערכת ההוצאה לפועל או עובד אחר של המערכת, שלגביהם הערעור הוא ברשות, לבין כל ההחלטות האחרות שלגביהן הערעור הוא בזכות.

אני לא רוצה לדון בסעיף הזה כרגע. אני רוצה לקפוץ על הסעיף הזה.

מה שנותר לנו למעשה, אלה הם התיקונים העקיפים. תיקון עקיף לסעיף 91 לחוק בתי המשפט.

יש לנו הערות לגבי הוראות המעבר.

עוד לא הגענו לשם.

קודם התיקונים העקיפים. תיקון עקיף לסעיף 91. התיקון לסעיף 91 פשוט מוחק את סמכות רשם לפעול בעניין הליכי הוצאה לפועל כיוון שהסעיף הזה יחול רק על רשמי בתי משפט. בעמוד הבא יש תיקונים עקיפים נוספים, האחד לחוק שירות המדינה (משמעת), בסעיף 63(ב), שם מוצע סעיף חדש, תחולה על רשם הוצאה לפועל. חוק זה יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד מדינה שהוא רשם הוצאה לפועל בכפוף להוראת סעיף 3ג.

למה בסעיף (א) כתוב שיחולו גם הוראות החוק העיקרי והוראות חוק בתי המשפט?

אתה בהוראת מעבר, אבל אני מסתכלת קודם על התיקונים העקיפים.


השינויים הם על אף האמור בסעיף 6 לחוק – שזה הסעיף של הרכבים בבית הדין למשמעת – המוטב שידון בעבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל יכלול את אב בית הדין ושני ממלאי מקומו. נבצר מאחד מממלאי מקום אב בית הדין להיות חבר במוטב במקרה מסוים, ימנה אב בית הדין במקומו חבר אחר מרשימת המשפטנים שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 4 לחוק, שזה אומר הכשירות של אב בית הדין.

על אף האמור בסעיף 32 לחוק – שמונה את מי שרשאי להגיש קובלנה – הגשת קובלנה על עבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל רשאים להגיש שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה וכן מנהל מערכת ההוצאה לפועל ואחראי על בירור תלונות על רשמים כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל. כלומר, מי שיוצא מהרשימה זה הסמנכ"ל ומנהל יחידת סמך שהם דרגות נמוכות יותר שחלות לגבי כל עובד מדינה רגיל ומוצע כאן שלגבי רשם הוצאה לפועל הסמכות הזו לא תינתן לדרגות האלה.

סליחה על השאלה. היועץ המשפטי לממשלה, לא הצלחתי להבין מה הקואורלציה בין זה לבין הממונה על התלונות. כלומר, אני חושב שאני מבין למה מכוונים כאן, אבל זה לא מסתדר כל כך בלשון. היועץ המשפטי לממשלה, באופן אישי הוא אף פעם לא התייצב אצלי, אבל הוא מתייצב אצלי, לפחות בכוח, בדיונים.

נכון. אז הוא מגיש נגדך את התלונה כי הוא רואה איך אתה מתנהל.

האמת שהוא צודק.

לא יכולה להיות חפיפה כזו מכיוון שהיועץ המשפטי נכנס רק במקרים בהם זה לא האחראי על התלונות. כלומר, בכל הדברים שקשורים להפעלת הסמכויות שלך לפי החוק, בהם רק האחראי יכול לגשת ולבקש הגשת קובלנה. זה מה שקבענו בחוק אבל לגבי כל הדברים האחרים בהם זה לא קשור להפעלת הסמכות שלך אלא בהם אתה עובד מדינה רגיל, אז בעצם חל סעיף 32 ותמי גם ניסתה להעלות את המעמד שלכם והיא אמרה שאם בדרך כלל גם סמנכ"ל יכול או מנהל יחידת סמך יכול לבקש הגשת קובלנה, אז במקרה הזה אנחנו מורידים אותם ומוסיפים את האחראי גם במקרים האלה. כך שלא יכול היות מצב שבו מישהו שהתדיין בפניו, כלומר, שהוא הפעיל את הסמכויות שלו, ואחר כך הולך ויוזם את הגשת הקובלנה.

אם זה היועץ המשפטי לממשלה, זה אפשר.

יש תיק נגד המדינה, מופיע נציג היועץ המשפטי לממשלה, ואז פתאום מתברר שההתנהלות של הרשם הייתה כזאת שהוא קבע את כל הדיונים בשעה 8 בבוקר.

הוא צריך להגיש את זה לאחראי על התלונות.

לא. רגע. הוא קבע את הדיונים ל-8 וחצי בבוקר, ובכל אותם ימים שהיה התיק הזה קבוע, הוא הגיע ב-11. מי יכול להגיש את התלונה? זאת לא תלונה של התנהלות.

מה רע בנציב השירות? בשר?

גם הם. היועץ המשפטי תמיד נמצא בפנים.

תיקון אחר הוא התיקון לחוק לשכת עורכי הדין, בסעיף 53א לעניין הייצוג בפני רשם על ידי עורך דין שהוא חבר בוועדת המינויים.


העניין השני בחוק לשכת עורכי הדין שכרגע לא נמצא כאן, זה באמת ההוראה שקובעת שלא יחולו הוראות לעניין שיפוט משמעתי של לשכת עורכי הדין כי למעשה הצעת חוק אחרת שהדיון בה מתקיים השבוע קובעת מנגנון אחר. היא פשוט מפסיקה את החברות לגבי אותם גורמים שהיום אין שיפוט משמעתי לגביהם, שאלה רשמי בתי משפט, ולגבי שופטים – כאן אולי יש איזשהו דיון שצריך לקיים – מה המהלך הנכון, כי יש אפשרות לבוא ולומר שרק השיפוט המשמעתי של לשכת עורכי הדין לא יחול אבל הם ימשיכו להיות חברים בלשכת עורכי הדין.

למה שהם ישלמו 3,000 שקלים לשנה או 1,500 שקלים לשנה? זה דבר מיותר.

גם אני לא ראיתי את הרלוונטיות לגבי ההוצאה לפועל.

המדינה משלמת עבורם.

המדינה לא מממנת.

למה שהמדינה תממן? אני לא מבין למה עובדי מדינה צריכים להיות חברים בלשכת עורכי הדין.

עובדי מדינה בכלל.

אני חושב שבכלל.

זה פחות בוטה. כאן בכל זאת יש יותר דמיון לשופטים בבתי המשפט, גם מבחינת אופי התפקיד שמפסיקים את חברותם, לרבות השיפוט המשמעתי. באמת ההוראות שמדברות על סוג של נאמנות ייצוג לקוחות, היבחרות למוסדות לשכת עורכי הדין.

יש שם עניין של כבוד המקצוע ואחר כך יבואו טענות שלא התנהגת באופן שתואם את כבוד המקצוע.

באמת מבחינת הנוהל התקין של הליכי החקיקה, נראה שהתיקון צריך להיות שם. התיקון כאן היה אמור להיות בסעיף 62א שהוא הסעיף שמדבר על סייג לשיפוט משמעתי. בהצעה של תיקון חוק לשכת עורכי הדין מוצע למחוק את סעיף 62.

אנחנו נוסיף שם את הרשמים.

כן.

אני רוצה רק לציין בקשר לתיקון ביום שלישי. ממה שהבנתי, עד היום רשמי בית המשפט היו חברי לשכה והשינוי שחל בגלל האופי השיפוטי של הרשמים והרצון שגם הרשמים, כמו השופטים, לא יהיו חברי לשכה. הרצון הזה לא חל בקשר לרשמי ההוצאה לפועל.

למה?

משום שכל הרציונל היה בגלל האופי השיפוטי המובהק של ההחלטות.

מה זה המובהק? הם נותנים החלטות שהן שיפוטיות שעשויות לפגוע בעורכי דין שמופיעים לפניהם. אתה רוצה אותם כל שבוע בבית הדין המשמעתי?

אני לא רוצה. את זה בכל מקרה אנחנו נחריג. השאלה אם נכון לקבוע באופן חד משמעי שרשמי ההוצאה לפועל לא יכולים להיות חברי לשכה.

לא צריכים להיות חברי לשכה.

השאלה מכוח איזה סעיף הם כן צריכים להיות חברי לשכה.

למה הם צריכים להיות חברי לשכה?

השאלה אם אנחנו רוצים למנוע מהם להיות חברי לשכה.

מה היתרון בלהיות חבר בלשכה?

שיושב ראש ועדת ההוצאה לפועל יהיה רשם ההוצאה לפועל. עדיף שלא.

זה התיקון העקיף האחרון, תיקון התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי, כדי לאפשר העברה של מידע מהרישום הפלילי לוועדה למינוי רשמים.

תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.


בהוראות המעבר תיארנו מהותית מה הן קובעות בישיבה הקודמת, שהרשמים הוותיקים, במובן זה שהם מונו לפני תיקון 29, לפני לתחילתו ואין עליהם עדיין איחוד כהונה בהוצאה לפועל בלבד שחל על הרשמים החל ממאי 2011 לפי המצב הקיים.

אבל החוק קורא לזה איחוד כהונה.

החוק קורא לזה איחוד כהונה.

היינו מבקשים להתייחס לגבי אוכלוסיית הרשמים שמונו עד תיקון 29. הם מונו מלכתחילה כרשמי בית משפט. רשמים שמונו לאחר תיקון 29, לגביהם, הגם שדרכי המינוי שלהם היו בהתאם לחוק בתי המשפט ומקרבם הם מונו כרשמי ההוצאה לפועל, והם גם חתמו על מסמך שהם מאשרים מראש שהם יודעים שהם מיועדים להוצאה לפועל ---

לא כולם.

חוץ מאחד.

חוץ משניים.

תקראי את סעיף (ב).

יש כאן קושי, כי אנחנו מבחינים בין שני מצבים. יש מצב אחד שמתייחס לייחוד העיסוק, ואני אומר למה הכוונה. בתיקון 29 דובר על כך שדרכי המינוי של הרשמים יישארו בתוקף אבל מכלל רשמי בית המשפט, אותם רשמים שיעסקו בהוצאה לפועל, יעסקו אך ורק בהוצאה לפועל. לגבי הדבר הזה אין מבחינתנו שום מחלוקת, וכמובן ככל שאנחנו נאריך את הוראת המעבר עד שתסתיים ההסדרה של מינוי הרשמים אך ורק בבתי המשפט והעברה של רשמים מבית משפט להוצאה לפועל. אם יש צורך, אני ארחיב בנקודה הזאת.

יש צורך, כי לא הבנתי אף משפט ממה שאמרת. אל תדברי בקיצור. דברי בצורה ברורה כדי שאני אבין מה את רוצה.

אני מדברת עכשיו לגבי קבוצת הרשמים שמונו לפני תיקון 29. בסך הכל מדובר בקבוצה גדולה של רשמים שעסקו גם בהוצאה לפועל וגם בבתי המשפט, ומבחינת בתי המשפט זה היה שקוף לגמרי ולא הייתה הבחנה בין רשם ההוצאה לפועל לגבי רשם בית משפט. לפי תיקון 29 נקבע שאנחנו ניקח את הקבוצה הגדולה הזאת ונחלק אותה לשתי קבוצות, האחת שתעסוק אך ורק בהוצאה לפועל, ואחת שתעסוק אך ורק בבתי המשפט. לגבי ההוראה הזאת נקבעה הוראת שעה שקובעת שההפרדה הזאת בעיסוק, ביקשנו להאריך אותה עד חודש מאי 2011.

איפה ביקשתם?

בתיקון הקודם.


הרציונל שעמד בבסיס התיקון הקודם נבע מכך שמערכת בתי המשפט שואפת לכך שרשמים שמונו כרשמי בית משפט, ככל שניתן, יישארו בבתי משפט ורשמי ההוצאה לפועל יהיו רק רשמים חדשים שמונו לאחר תיקון 29 ככל שניתן. אין לכך הבטחה. כפי שציינו גם בדיונים הקודמים, הנושא הזה נמצא בשלבי הסדרה במערכת הממשלתית ועדיין לא הוסדר סופית.


מעבר לדבר הזה, נראה לנו שיש קושי בהוראה שקובעת היום, בהוראת המעבר הנוכחית, הוראה שמרגע שהחוק יאושר, בהנחה שהוראת המעבר תגיע לידי סיומה, רשמים שמונו כרשמי בית משפט, ברגע שהחוק הזה יתקבל, יהפכו לרשמים מינהליים בלבד. אנחנו אומרים לגבי הדור הוותיק, הדור הישן, אנחנו מציעים לגביהם להשאיר את ההוראה שלפי תיקון 29, שהמינוי שלהם יישאר והוא לא יבוטל לפי חוק בתי המשפט, ולגבי ייחוד העיסוק, זה יהיה ---

עד 16 במאי.

או אנחנו נבקש להאריך.

תגישו הצעת חוק.

אני רוצה רק לחדד את הנקודה שאני רוצה לעמוד עליה עכשיו ויש לגביה הסכמה גם מההוצאה לפועל, שרשמים שמונו לפני תיקון 29, מונו לפי חוק בתי המשפט כרשמי בית משפט, לגביהם לא ייקבע שהם רשמים מינהליים בלבד.

לא הבנתי מה יקרה אתם. תשאירו אותם במערכת המשפט ואל תעבירו אותם להוצאה לפועל בכלל.

השאלה כמה אנחנו יכולים לעשות את זה שהם יישארו רק אצלנו. זה גם עניין תקציבי.

אז מה אתם רוצים, שהחוק הזה יישאר פתוח עד שתגמרו את העבודה?

לא. מה שאנחנו אומרים שההוראה לגבי הרשמים הוותיקים, הם יוכלו להישאר כרשמי בית משפט. הוותיקים בלבד.

היא קלטה אותם והפרישה אותם לרשות האכיפה והגבייה. זה כמו סיפוח בצבא.

אני עוסק כאן בהצעת חוק ממשלתית שאושרה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה. אם אתם רוצים לשנות שם, תואילו בטובכם לבקש ממשרד המשפטים שייקח את החוק, יחזיר אותו לוועדת שרים שתאשר את מה שאתם רוצים, ואז אני אדון בזה. אני לא עושה שינויים בהחלטות של ועדת שרים לחקיקה.

לא, אבל אתה מתקן.

כאן זה לא תיקון. כאן מה שאת רוצה, אלה שינויים מהותיים.

לא, זה לא מהותי.

לאה, עוד לא דנו בזה. אנחנו צריכים לדון בזה.

אפשר לבקש מהיושב ראש שלעניין הזה אנחנו נחזור אליו.

אתם תחזרו אלי, אין שום ספק. אתם חוזרים אלי כמעט פעמיים בשבוע. זה שאתם תחזרו, אני יודע, אבל אני אומר לכם שאתם לא יכולים את כל העניינים הפנימיים של ממשלת ישראל לבוא אלי כדי שאני אפתור לכם. שבו עם משרד המשפטים, עם ההוצאה לפועל, עם הנהלת בתי המשפט, עם הרשמים.

את זה אנחנו עושים כל הזמן.

יפה. אז תגמרו את זה ואם תבואו בהסכמה על נוסח מסוים לגבי סעיף התחילה והוראות המעבר, אין לי שום בעיה.

בסדר גמור. מקובל עלי. אנחנו נשב ונבוא עם סעיף מוסכם.

בסדר גמור.

אדוני, אני רוצה להעיר לגבי הסעיף ולומר שהדברים שאמרה גברת רקובר הם נכונים גם לגבי אותם רשמים שמונו עד היום. לבוא ולומר שהרשמים הוותיקים מונו לפי חוק בתי המשפט ואחר כך לא, זה לא מדויק. אנחנו מונינו בדיוק באותו אופן, יש לנו כתב מינוי.

אני בכלל לא מתעסק בזה. הם יגמרו את זה ביניהם.

אנחנו רוצים להציע שסעיף התחולה יכלול גם את דור הביניים, כך שתיקבע תקופת זמן יותר ארוכה ובעצם לגבינו יימשך אותו הסדר של איחוד כהונה.

המערכת לא תעבוד.

ודים, הבאת כסף?

לא.

חבל. אני מציע שתביא שיקים כדי לפתור את כל הבעיות האלה.

אנחנו באנו לכאן לייעל את המערכת.

מה לעשות?

לייעל את המערכת.

הבנתי. תתקשר אלי בשבוע הבא.

יש לנו מינוי של רשמי בית משפט. אנחנו באנו לעשות עבודה של הוצאה לפועל, אנחנו מודעים לזה ועושים את זה בצורה הכי טובה שיש. המינוי הזה, אנחנו חושבים שלבוא ולבטל אותו בהינף יד, זאת פגיעה שהיא לא מידתית. אנחנו לא רוצים לפגוע בהפרדה. אנחנו מבינים אותה ומכירים אותה ומוכנים לעבוד כרשמי הוצאה לפועל. כל הוראות החוק יחולו עלינו. אנחנו מבקשים לקחת תקופת זמן ולהותיר לנו את אותו מינוי של רשם שלום שהכירו בו, עבר את כל המשימות כדי שהוא יהיה, ולקבוע תקופת זמן יותר ארוכה לגבי הדור שלנו שבסופה ייבחן מה עושים אתנו. בכל התקופה הזאת נהיה רשמי הוצאה לפועל.

לצורך מה אתם מבקשים?

אנחנו חושבים שלבטל את המינוי שלנו כרשמי בית משפט, זאת פגיעה שהיא לא מידתית. המינוי שלנו יהיה כמו המינוי לפי הוועדה, לפי הוראות החוק הנוכחי. אנחנו ניחשב כמי שמונינו לפי הוועדה כאשר המינוי שלנו לפי חוק בתי המשפט ואנחנו אוחדנו באיחוד כהונה.

אבל הסכמתם לזה.

בסדר גמור. אנחנו מסכימים לזה גם עכשיו. אנחנו לא חוזרים מההסכמה הזאת.

אל תיסחפו. השאלה לצורך מה זה חשוב.

כדי שיישאר בתוקף אותו מינוי שלנו כרשמי בית משפט השלום.

המינוי הזה יעמוד בתוקף לעוד שלוש שנים. מה נפקא מינה?

נפקא מינה לסיכום ישיבה עם נציגי רשמי ההוצאה לפועל מיום 26 באוגוסט 2010, כבוד נשיאת בית המשפט העליון והשופט גל והממונה על הרשמים, בו נאמר שמנהל בתי המשפט הצהיר, והצהרה זו קובלת על נשיאת בית המשפט העליון, שרשמי ההוצאה לפועל שהתקבלו למערכת בתי המשפט במסגרת הקיימת, ישמשו כעתודה לנושאי משרה שיפוטית בתוך מערכת בתי המשפט בין אם כרשמים ובין אם כשופטים ותינתן עדיפות לקליטתם.

ככל שאנחנו נחשבים כמי שמונה לפי החוק החדש, זה מבטל את אותה הכרה שלנו כרשמי בית משפט שלום, הכרה שעבדנו וקיבלנו אותה ביושר. אנחנו לא מבקשים לעשות בה שימוש כרגע.

בואו אני אומר לכם משהו. הסיכום שאתם מחזיקים ביד

שווה כקליפת השום.

חס ושלום.

כמה הוא שווה?

חס ושלום, אם אתם שואלים אותי, הוא היה צריך להיות מוכרז כבלתי חוקי ברגע שהוא נעשה.

למה?

משום שמה פירוש שנשיאת בית המשפט העליון, עם כל הכבוד ויש הרבה כבוד, ומנהל בתי המשפט אומרים שזאת תהיה עתודה לקידום לשיפוט?

לא. זאת בדיוק הנקודה. אין לי ספק שהם לא יכולים לומר לוועדה לבחירת שופטים את מי לבחור ולכן המשמעות שאני מבין את הסיכום הזה, כי זאת האפשרות היחידה להבין את זה, שהרשמים הללו יועברו אחרי תקופה באיחוד כהונה, יעברו לכהן כרשמי בית משפט. זאת הדרך היחידה להבין את הסיכום הזה. אין לך שום דרך אחרת להבין את הסיכום הזה.

שלפתם לי איזשהו מסמך כרגע. אני לא יודע עליו, לא מכיר אותו, אני לא יודע מה הנהלת בתי המשפט יכולה לומר על הסיכום הזה. גברת רקובר, יש לך מה לומר לגבי הסיכום הזה?

אני צריכה לראות את הסיכום אבל אני חושבת שנעשה כאן סוג של הטעיה וסליחה שאני אומרת את זה. כל מה שנאמר זה שהם עברו איזה תהליך, אם אני מבינה נכון. נעשה כאן הליך של מיון מסוים והיות שהמיונים האלה נערכו בתוך מערכת בתי המשפט והייתה הכרה מסוימת של המערכת ברשמים האלה כרשמי הוצאה לפועל והם נבחרו כרשמי הוצאה לפועל, מבחינת הפוטנציאל להיכנס כמועמדים נוספים בלבד, כמועמדים חדשים מהתחלה, ואין כאן שום הבטחה. אני לא שומעת כאן שום הבטחה, בוודאי לא התחייבות להפוך אותם לרשמי בית משפט.

זה לא מה שכתוב בסיכום.

אנחנו לא אומרים את זה.

זה מה ששחר אמר עכשיו.

לא. אנחנו אומרים שתהליכי הקליטה שלנו היו זהים לחלוטין כתהליכי קליטה של רשמי בית משפט שלום ואנחנו רק רוצים שלא תיווצר פגיעה בלתי מידתית באותה הכרה.

זה בסדר.

מה יקרה מחר? מחר תהיה הפרדה.

כאן כתוב שאתם עתודה בלבד.

נכון.

עתודה במובן הפוטנציאלי. אין כאן שום הבטחה שתהיו רשמי בית משפט.

כעורך דין גם מלכתחילה הייתי עתודה פוטנציאלית.

נכון. מה פירוש מה שכתוב שם?

הסברתי כמה שאני מבין את זה כי אין דרך אחרת להבין את זה.

תהיו רשמי בית משפט שלום.

בשלב מאוחר יותר, אחרי שעשו את תקופת איחוד כהונה. רבותיי, סליחה שאני לא מבין. אני באמת לא מבין.

אתה מבין מצוין.

אני לא מבין ואני חייב לומר לך שאני לא מבין.

אתה מבין מצוין.

לאה, הוויכוח הזה נגמר.

אני מוניתי על פי החוק במועד שמוניתי בו. צר לי, אם הייתי יודע את הצעת החוק הזאת כמו שהיא, אם הייתי יודע על הצעת החוק הזאת כמו שהיא – ואני אומר לפרוטוקול – לא הייתי הולך להתמנות.


יותר מזה. רבותיי, כאן הפרוצדורה היא בסופו של דבר שיש רשמי בית משפט, בעצם אחרי ההפרדה הזאת כל הדור שהתמנה אחרי תיקון 29 ועד היו יהפכו להיות רשמי הוצאה לפועל בטווח זמן של שנתיים-שלוש, ויתמנו רשמים חדשים של רשמי בית משפט. מצוין. בעצם מה שאנחנו עושים, אנחנו בעצם עוקפים את כל התהליך, את כל מי שהתמנה עד היום בפרוצדורות כאלה ואחרות לפי חוק בתי המשפט, ואנחנו בעצם עוקפים את התור ומאפשרים להם לעקוף את כל התהליך הזה. לצערנו הרב זה גם מוביל לכך שהיום אין לנו, עם כל הכבוד ולצערי הרב, מישהו שימלא עכשיו את תפקיד רשם ההוצאה לפועל. אני לא רואה את כל האנשים שעומדים ומתדפקים בדלת.


אני חייב לומר עוד משפט אחד. אם ההצעה היא הצעה כל כך מוצלחת כמו שאמר כאן השופט מאור בדיון הראשון ואם אתם עומדים מאחורי זה, אני בטוח שכל רשמי ההוצאה לפועל המכהנים כיום ירוצו להיות רשמי הוצאה לפועל ולוותר על המינוי שלהם כרשמי בית משפט. אבל רבותיי, מה שאתם עושים כאן, זאת הדחה מכוח חוק. זאת הדחה. פשוט הדחה. אם חושבים שאני רשם לא טוב, מצוין, לכו להדחה, אם יש לכם טענות כאלה ואחרות על כתבים כאלה ואחרים, מצוין, לכו להליך הספציפי לכל אחד ואחד.

תודה.

רציתי לומר משהו אחד ואני לא נכנס לכל ההיבטים עליהם דיבר כבוד הרשם. אלה עניינים חוזיים ואני גם לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני נגד לייחד הוראות מסוימות לאוכלוסייה מסוימת. אני חושב שרשמי ההוצאה לפועל החדשים והישנים בכללותם – שוב, לא בחוק אבל באופן הגיוני – אני הייתי מצפה, ואני אומר את זה לפרוטוקול, שיהוו אוכלוסייה טבעית למינוי לשופטים, גם החדשים. אחרת לא יגיע כוח אדם טוב. מכלל ה-לאו למדים על ה-הן. אם יאמרו שאנחנו לגבי האוכלוסייה הזאת והזאת כן נותנים את ההזדמנות, אז נבין שלגבי אחרים לא. אני חושב שכל רשמי ההוצאה לפועל, זה תפקיד מכובד לדעתי, סיזיפי אולי אבל מכובד וחשוב, כל רשמי ההוצאה לפועל, גם אלה שנבחרו אחרי תיקון 29 ואלה שייבחרו אחרי תיקון 32, ראויים להתמנות להיות שופטים.

רבותיי, אני לא רוצה להגיב על הדברים האלה משום שאני בניגוד עניינים מובהק. אני מבקש לקבל הצעות ניסוח של אותם סעיפים שדיברנו עליהם, גם לגבי הוראות המעבר, ואני מציע שתגמרו ביניכם את זה, משרד המשפטים, ההוצאה לפועל ומערכת בתי המשפט.


תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40