הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
37
ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
18.1.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות
יום שלישי, י"ג בשבט התשע"א (18 בינואר 2011), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 18/01/2011
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בנין), התשע"א-2010
פרוטוקול
סדר היום
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"א-2010
מוזמנים
¶
דן אורן
משרד המשפטים
אורלי בוני
מנהלת השירות לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות
עו"ד רמי אבישר
משרד הבריאות
רפ"ק דוד חדד-לוי
אדריכל משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
ליאור קמזון קליין
רכז צמי"ד מינהל קהילתי הר חומה, עיריית ירושלים
עו"ד יהודה מירון
ריטיינר של נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות
שמואל חיימוביץ'
ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
ד"ר נורית ניישטט
ריטיינרית של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
ישראל אבן זהב
רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים
אבי ורשבסקי
עיריית תל אביב
מלכי איציק
מיכאל רוטמן
עמוס רון
רשמה וערכה
¶
ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"א-2010
היו"ר אילן גילאון
¶
שלום לכולם שוב, אם מישהו הצטרף אלינו. אנחנו נכנסים לאישור תקנות של קובץ חדש, תחת הכותרת "מקום שאיננו מבנה", כגון שצ"פים, גנים, מקומות כאלה, ונעשה את זה כפי שאנחנו תמיד עושים בטכנולוגיה של הקראה. אם אין לאנשים דברים ממש בציפור נפשם להתנגד להם, או הערות שהן מאד חיוניות לנושא, כל החוסך בדיבורו מביא גאולה לעולם, ואנחנו נוכל להתקדם. אנחנו שוב צריכים לעמוד גם ביעדים פה, בעיקר בוועדה הזאת. יש כאן קובץ מסודר, אנחנו דנים בו, אייל יתחיל להקריא. אם אין משהו נוראי להגיד על הנושא או שמתנגדים באופן מהותי, או שיש תיקון, אז אנחנו מתחילים לרוץ.
ובכן, השיטה היא תהיה, מתוך הנחה שכל הדברים האלה כבר בוררו עד תום ונבחנו עד תום, שאייל קורא ולא מרים את העיניים, ואם למישהו יש בעיה הוא מסמן לי. אייל, אל תסתכל על אף אחד, תצלול לי. אתה רוצה להציג, תציג. אז א' תנצל את זכותך, אני הודעתי שהנציב יכול לדבר, יש לו מעמד של שר.
הנציב
¶
תודה. אנחנו כמובן מברכים על זה שהתקנות מתחילות היום להיות נידונות בוועדה. הגשנו את התקנות האלה לפני 3 שנים, זה התעכב במשרד הפנים, אם אנחנו חוזרים לנושא של הדיון הקודם, אבל זה סוף סוף פה. מבחינתנו כמובן מדובר בתקנות מאד חשובות, מדובר על השטחים שבתוך הרשויות המקומיות כמו גני משחקים, חופי רחצה, בתי עלמין והגיע הזמן שלאנשים עם מוגבלויות כמובן, תהיה גישה שווה כמו לאנשים בלי מוגבלויות לכל הדברים האלה.
יש פה בשורה מיוחדת לילדים, כל הנושא של פארקים ושל גני משחקים, ואולי סוף סוף אנחנו ניצור מצב שיש פה כור היתוך שילדים אכן פוגשים ילדים עם מוגבלויות במרחב הציבורי. וכמובן, כמו בכל התקנות שאנחנו דנים בהן, הייתה פה התייעצות ארוכה עם הארגונים השונים, עם אנשים עם מוגבלויות, עם הרשויות המקומיות, ועם שאר משרדי הממשלה. אז אנחנו מאד שמחים שזה סוף סוף מתחיל לקרום עור וגידים, ומקווים שהדיונים יהיו קצרים ויעילים, ושאנחנו ממש בישורת האחרונה. תודה לך.
יהודה מירון
¶
שמי יהודה מירון, אני מטעם נציבות שוויון, ואני אעשה איזו מצגת קצרה על עיקרי התקנות. התקנות הללו הן תקנות ששר המשפטים מתקין אותן, והם נוגעים כמו שכבר נאמר לאותם שטחים פתוחים בסביבה העירונית או היישובית. טיפה נפרט מה הם השטחים הללו.
אז למשל, גן ציבורי, אתר משחקים, חוף רחצה, בית עלמין, אתר הנצחה, גן חיות ועוד רשימה שנגיע אליה בהמשך, של מקומות שגם אליהם אנחנו נרצה שתהיה נגישות בצורה זו או אחרת. בואו טיפה נסתכל על תמונות. זה דוגמא כאן, אני אתאר מה רואים כאן, רואים כאן גן משחקים עם איזה מתקן משחקים מורכב על מצע של חול, שכמובן, אני אומר כמובן, אבל לצערנו הוא לא נגיש. כלומר הילדים שנמצאים כרגע בתצלום על המתקן זה ילדים שאין להם שום בעיה של מוגבלות, וזה דבר שאנחנו בהחלט לא רוצים ולא נסבול אותו בעתיד.
מה שאנחנו כן נרצה לראות זה משהו כדוגמת הגן הזה, קטע מגן למשל בגן דובנוב בתל אביב, שבו ממבט ראשון כבר רואים שכנראה שאין בעיה להגיע לשם עם כסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות. יש יותר מכך, אם תסתכלו, רואים פה חצובה של נדנדות, יש שם שתי נדנדות משני סוגים. הנדנה הימנית והשמאלית אלה נדנדות שגם ילד שיש לו בעיית טונוס או בעיית יכולת להשתמש בידיים שלו, יוכל לשבת בפנים בצורה בטוחה ולהתנדנד. כלומר גם הנדנה עצמה נגישה. הדבר היחיד שחסר כאן, רק כדי להשלים את התמונה, זה הנושא של איזה שהוא אמצעי אזהרה בפני אדם עיוור, שלא ייפגע מאותן נדנדות. אבל סך הכל זה גן יפה וכמעט בסוף הדרך של הנגישות.
עוד דוגמא, כאן אתם רואים דוגמא של בית קברות, זה כנראה לא מישראל, שמראה לנו שתי תופעות – אחת, לא בדיוק אפשר להתנייע שם בין הקברים, וגם אם אני מגיע לשם עם כסא גלגלים, או נגיד שהייתי מגיע, לא הייתי יכול לראות דבר, כי יש שם הסתרה מאד גבוה של המצבות. מה שאנחנו כן נרצה לראות בעתיד, ונגיע לזה גם, דוגמא כמו השרטוט שרואים כרגע, שיש כאן שרטוט של חלק או גוש בבית קברות, שהקברים מסודרים בצורה מסוימת. כסא גלגלים יכול לעבור שם, אמנם לא ברוחב כמו שהיינו רוצים, אבל זה כתוצאה ממצוקת קרקעות, אבל בהחלט תהיה פה נגישות לכיסאות גלגלים.
ונקודה חשובה נוספת שצריך לראות כאן, אנחנו גם נדבר בהמשך למשל – גובה המצבות, כך שלא תהיה פה הסתרה. אז זה ככה רמז לאן אנחנו נתקדם בתקנות האלה.
נאמר כמה מילים על העקרונות. אז התשתית התחיקתית היא חוק השוויון שלנו, לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי. אנחנו בעצם נרצה לתת חוויה דומה לאדם עם מוגבלות. חוויה זהה זה כנראה בלתי אפשרי, לפחות בחלק מהמקרים, אבל לפחות חוויה דומה לאדם שמבקר באותו גן משחקים, או אותו בית עלמין וכו'. שם זה לא חוויה, שם זה יותר מה שנקרא השתתפות בטקסים.
יהודה מירון
¶
חוויה לא חיובית, זה נכון. כמובן שנעמוד כאן על נושא הרציפות והכלה, נבחין בין קיים לחדש, ומה שעוד תוצאה של הנגישות במקומות הללו, שלא כמו למשל בבניין, שכן כנראה תהיה תוצאה של אבחנה בין רמות שונות של נגישות לסוגי מוגבלויות שונות, שהם פשוט תוצאה בלתי טבעית של המקום. כלומר, יכול להיות שכסא גלגלים יוכל להתקדם עד למרחק מסוים מכניסה למקום, ושם הוא יצטרך להיעצר, אבל אדם למשל עם מוגבלות בראייה לא תהיה לו בעיה להמשיך וללכת הלאה.
לגבי ביצוע, מה הוראות הביצוע, אז למעשה התקנות בנויות על הוראות טכניות של תוספות. המטרה היא, עוד מטרה חשובה שלנו, שהיא מטרה שיהיה ברור למי שחייב – מה הוא צריך לעשות עד כמה שאפשר ולא יהיה פה פתח לכל מיני ויכוחים אחר כך, או לצמצם אותם עד כמה שאפשר.
הנקודה המרכזית בהקשר הזה של הביצוע הוא בעצם הגדרה של מה שאנחנו קוראים 'מרכזי העניין'. בכל אחד מהמקומות האלה שנטפל בהם, 'מרכזי העניין' אם זה פארק זה אולי איזור ריכוז שולחנות הפיקניק, בבית עלמין זה יכול להיות אזור בית הלוויות, כמובן אזור הקבורה. בחוף רחצה זה אזור סככות הצל, וכו'. הרעיון יהיה שקודם כל צריך להגדיר אותם, ואז נראה איך הם מבצעים את הנגישות עד אליהם, וכמובן תהיה גם אפשרות לפטורים שנדבר עליהם.
בעצם בזה אני רוצה לסיים. זה ככה בקצרה עיקר או עיקרי התקנות, ואנחנו מתחילים בצורה מסודרת מתחילת.
הנציב
¶
אני כמובן רוצה להגיד תודה לכל אלה שעבדו על התקנות האלה וכל הנציגים של הארגונים השונים, של המשרדים השונים, וכמובן ליהודה ולשמואל שהובילו את כל המהלך הזה.
אייל לב-ארי
¶
תקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"א-2011
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19ט ו-19יד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשס"ח-1998 (להן – החוק), ולאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 19ט(ח). בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א' – פרשנות
1.
הגדרות
בתקנות אלה -
"אדם עם מוגבלות" ו"נציבות" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק;
"אתר משחקים" – כהגדרתו בת"י 1498 חלק 8;
"הנציב" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק או מי שהוא מינה מבין עובדי הנציבות, שהוא בעל מומחיות מתאימה, לפי העניין;
"חייב בביצוע נגישות" – מי שהוטלה עליו חובת הנגישות לפי סעיף 19ח(ג) לחוק;
"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
"מהנדס הרשות" – מהנדס הרשות המקומית או מי שהוא מינה מטעמו, ובהעדר מהנדס ברשות המקומית – מי שמינה לעניין זה ראש הרשות המקומית;
"מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה" ו-"מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותם בסימן יא בפרק ה'1 לחוק, לפי העניין;
"מקום חדש שאינו בניין" – מקום שאינו בניין שהוקם לאחר תחילתן של תקנות אלה;
"מקום ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק;
"מקום קיים שאינו בניין" – מקום שאינו בניין כמשמעותו בפסקה השנייה להגדרת "מקום ציבורי קיים" שבסעיף 19ז לחוק;
"מקום שאינו בניין" – מקום ציבורי מסוים שאינו בניין שמפורט בתוספת הראשונה, שהוכשר לכניסת מבקרים;
"בניין", "נגישות", "רשות ציבורית" ו"תקן ישראלי" - כהגדרתם בסעיף 10א לחוק;
"מרכז עניין" – חלק ממקום שאינו בנין שלציבור יש עניין לבקר בו או לבצע בו פעילות, או שהציבור נזקק לו כחלק מהביקור במקום;
"שירות ציבורי" – כמשמעותו בסעיף 19ה לחוק;
"ת"י 1498 חלק 8" – תקן ישראלי ת"י 1498 חלק 8 – מתקני משחקים – אתר המשחקים;
"ת"י 1918 חלק 4" - תקן ישראל ת"י 1918, חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה; תקשורת;
"תקנות נגישות בבניין קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"א-2011;
"תקנות התכנון" - תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;
"תקנות נגישות באתר" - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות באתר) התשס"ח-2007;
"תקנות נגישות השירות" - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשע"א-2011.
מיכאל רוטמן
¶
הערה טכנית קטנה, אני סבור שההגדרה של אתר משחקים, בעצם ההגדרה מן הראוי שהיא תהיה בתקנות התכנון והבנייה ולא בתקן, כי הפרנציפ הוא שההגדרות הן בתקנות והיישום הטכני הוא בתקן. זה גם יעשה את הדרך יותר קלה לוועדות התכנון והבנייה,
מיכאל רוטמן
¶
לא. הוא מפנה פה להגדרה שהיא בתקן. התקן זה המפרט הטכני זה בסדר גמור, רק את ההגדרה מה הוא אתר משחקים,
יהודה מירון
¶
מיכאל, במקרה הזה התקן שאליו אנחנו מפנים הוא תקן רשמי. כלומר, במעמד של חקיקה. ולכן אין פה טעם לפצל וזה גם לא יהיה נכון, כי התקן הזה כולו שולט על כל נושא אתרי המשחקים. זה תקן ברמה של תקנות, זה לא סתם תקן מה שנקרא וולונטרי. ולכן,
מיכאל רוטמן
¶
אז יהיה תיקון בתקנות התכנון והבנייה כדי לאכוף את זה, אחרת זה יהיה על הנייר. התקנות האלה מישהו צריך לבדוק את זה, וכל התהליך זה שיתנו לזה אישורים של התאמה לנגישות.
מיכאל רוטמן
¶
הכל בסדר, רק להכניס את העניין של אתר המשחקים, כמו שאומרים בניין ציבורי לדוגמא. אז שיהיה – אתר משחקים. ההגדרות האלה כדאי שיהיו,
יהודה מירון
¶
מיכאל, אני מסביר מה הבעיה. אנחנו כרגע לא רוצים לגעת בזה, מאחר שהתקן הוא תקן שהוא כמו תקנה. אנחנו לא רוצים לתקן,
יהודה מירון
¶
לא משנה, במקרה הזה הוא כמו תקנה, לכן אנחנו לא יכולים לגעת בו. אנחנו פשוט מפנים אליו, שם ההגדרות זה תקן שכולו עוסק באתרי משחקים, וראוי שרק הוא יתעסק ויגדיר.
יהודה מירון
¶
אם מוציאים היתר בנייה אז הוועדה המקומית, אבל אין בעיה בזה. היא תתקבל ותיגש לתקן, מה הבעיה?
אייל לב-ארי
¶
פרק ב' – התאמות נגישות במקום שאינו בניין
2.
הוראות כלליות
(א)
במקום שאינו בניין יתקיימו הוראות התוספת השנייה ולמקום רחצה – גם התוספת השלישית, בהתאם להוראות אלה ובכפוף להוראות פרק ג':
(1)
אדם עם מוגבלות המבקר במקום שאינו בניין יוכל לחוות חוויה דומה בטיבה, ובאיכותה, לזו של מבקר שאינו אדם עם מוגבלות;
(2)
לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות רציפה –
(א)
לכניסה עיקרית, למקום שאינו בניין מכל אחד מאלה המצויים בקרבתו; חנייה, מדרכה, תחנת הסעה, מקום להורדת נוסעים והעלאתם ושביל ציבורי;
(ב)
מכניסה עיקרית של מקום שאינו בניין אל מרכזי העניין ובתוכם;
(ג)
לחלקים במקום שאינו בניין ושניתן בהם שירות ציבורי הנלווה למרכזי העניין מזנון, בית שימוש נגיש, ולמתקנים נגישים לאורך דרך נגישה לפי תקנות אלה.
במקום רחצה יחולו הוראות תקנה 12 במקום האמור בפסקה זו.
ובכפוף לאלה
¶
(1) שהחייב בביצוע נגישות ידאג לכך שהתאמות הנגישות בשטח לו הוא אחראי יאפשרו חיבור ברציפות להתאמות נגישות במקרקעין הגובלים, ככל שנדרשת רציפות נגישה רציפה אליהם.
(2) החייב בביצוע נגישות, יפנה בצורה מתועדת, כגון באמצעות דואר רשום – למי שאחראי למקרקעין שבגול מקרקעין בבקשה להסדיר את רציפות הנגישות מכיוון המקרקעין הגובלים. למען הסר ספק, הימנעות מביצוע התאמות נגישות על-ידי מי שאחראי למקרקעין הגובלים, אינה פוטרת מחובותיו של חייב בנגישות לפי תקנות אלה;
(3)
נגישות אדם עם מוגבלות תהיה חלק בלתי נפרד מנגישות כלל הציבור במקום, בפרט דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות משטח ציבורי הגובל במקום שאינו בניין, לכניסה למקום כאמור ובתוכו למקומות בהם ניתן שירות ציבורי לכלל הציבור, היא הדרך שכלל הציבור משתמש בה; לעניין זה, סטיה מקטע דרך בה הולך כלל הציבור לשם התגברות על הפרש גובה לא יחשב כאי עמידה בדרישה האמורה.
(4)
התאמות נגישות לפי תקנות אלה הנגועות לאזהרה, הכוונה ומידע, יותקנו, ככל האפשר, באופן אחיד ובמיקום קבוע ביחס לדרך נגישה.
בפסקה 5 הנציבות מבקשת כרגע לדחות את הדיון בה. נכון יהודה?
אייל לב-ארי
¶
(ב)
לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א) – יכין חייב בביצוע נגישות לסוגי מקומות שאינם בניין המפורטים בתקנת משנה (ג), תוכנית פעולה ובה פירוט מרכזי העניין במקום שהונגשו במקום שאינו בניין בהתחשב בפעילות הציבור בו, בתוכן המידע שהציבור מקבל, או החוויה שהציבור חווה. מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר שהתייעץ עם מורשה לנגישות השירות, יאשר את התאמת תוכנית הפעולה להוראות תקנות אלה; בסיום ביצוע תוכנית הפעולה יאשר מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי נסתיים ביצוע תוכנית הפעולה בהתאם להוראות התקנות.
(ג)
סוגי מקומות שאינם בניינים שלגביהם נדרשת הכנת תכנית פעולה לעניין תקנת משנה (ב):
(1)
[בית עלמין] - שמשרת אוכלוסייה שעולה על 20,000 איש;
(2)
[גן ציבורי] – ששטחו 5 דונאמים לפחות;
(3)
אתר שעשועים שכולל 10 מתקנים לפחות;
(4)
אתר רחצה;
(5)
מקום קדוש המשמש לעלייה רגל – שמבקרים בו 5,000 איש לפחות בשנה;
(6)
גן חיות;
(7)
אתר הנחצה ממלכתי או חיילי;
(8)
גן אירועים.
היו"ר אילן גילאון
¶
הבנתי, בסדר. לצורך העניין הזה רצית לשאול? כי הוא הבהיר פה משהו שגם אני עכשיו הבנתי. בסדר? אפשר להמשיך.
אייל לב-ארי
¶
אנחנו עוברים בעצם לפסקה 4 בעמוד 5.
(4)
אישורים לפי הסיפה לתקנת משנה (ב) – ייערכו לפי טופס שיפרסם הנציב לפי תקנה 6(ב) (להלן – הטופס); הטופס יכלול בין היתר, מידע בדבר זיהוי המקום שאינו בניין, החייב בביצוע נגישות, הצהרת מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה בדבר התאמת תוכנית הפעולה להוראות התקנות, קיום התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, ואישור כי הושלם ביצוע תוכניות הפעולה.
(ד)
ניתן במקום שאינו בניין שירות ציבורי ייעודי לאנשים עם מוגבלות, בין היתר, בשל צרכיהם המיוחדים, אחראי החייב בביצוע נגישות בבדיקת הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על האמור בתקנות אלה. הבדקיה, לעניין זה, תבוצע לפי מרכיבי השירות הציבורי שניתן במקום כאמור ובהתאם לצרכים הייחודיים של אדם עם מוגבלות ובני אדם אחרים האמורים לעשות שימוש במקום כאמור. הבדיקה תבוצע בידי מורשה לנגישות השירות שהתייעץ עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.
2א. חובת הודעה לרשות מקומית לגבי מקומות חניה נגישים
(1) כל אחד מן המפורטים להלן יפנה לרשות המקומית הנוגשת לעניין בבקשה כי תקצה מקומוןת חנייה נגישים לאנשים עם מוגבלות, סמוך ככל הניתן למקום קיים שאינו בניין שבאחריותה. א. חייב בביצוע נגישות שפטור לפי תקנות אלה מהקצאת מקומות חנייה נגישים; ב. חייב בביצוע נגישות של מקום קיים שאינו בניין, שאין ברשותו מקום חנייה או בסמוך לו אין חניון ציבורי שמשרת את המקום, ובו מקומות חנייה נגישים.
(2) פנייה לרשות מקומית כאמור בתקנה זו, תבוצע בצורה מתועדת כגון דואר רשום.
3.
מקום חדש שאינו בניין
לא ייפתח לציבור מקום חדש שאינו בניין אלא לאחר שבוצעו והושלמו בו הוראות תקנות אלה.
4.
החלה הדרגתית
(א)
חייב בביצוע נגישות שהוא רשות ציבורית ישלים את ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנות אלה, ובכלל אלה ביצוע חלופות לפי תקנה 5 לגבי מקום קיים שאינו בניין, במקומות קיימים שאינם בניינים בשיעורים כמפורט בטור א להלן, בפרקי זמן מיום תחילתן של תקנות אלה, המפורטים בטור שלצידו:
יהודה מירון
¶
רגע, שנייה. שאנשים פה לא יהיו בהלם לגמרי, יש טבלה גם על הלוח. אני רוצה להגיד מילה אחת, מי שלא היה איתנו בסרט הקודם של בניין קיים – שיש כאן טבלה שבעצם המטרה שלה שהיא מתייחסת למספר רב של רשויות בגדלים שונים, ובעצם מה שהיא אומרת שלפי כמות אותם מקומות, אותם שטחים פתוחים שרשות צריכה להנגיש, כך חלוקת הזמן שלה להנגשה, ובעצם מה שיש בטבלה, לקחנו את המספרים, כלומר את החלוקה לאחוזים של ביצוע, לקחנו כבר, או בעצם זה זהה למה שעשינו בבניין קיים, כדי לשמור על אותם מספרים.
ובעצם מה שהטבלה אומרת, לפני שאייל יקרא את כולה, למשל בואו נראה את השורה הראשונה, כתוב שם בטור א' 15%. מה הכוונה? שנגיד בעיריית תל אביב יצטרכו לבצע או להשלים ב-15% מהמקומות הללו את הנגישות תוך, ואני הולך ממש לעמודה הכי שמאלית – ושם כתוב לי 3 שנים. למה דווקא שם לעירית תל אביב? כי בכותרת של העמודה כתוב לי – "מספר האתרים עולה על 250", וזה מתאים לעירייה כמו עיריית תל אביב. כך למשל כל רשות תיכנס לפי הכמות שיש לה ותמצא לפי אמנה שהיא צריכה להשלים, תוך כמה שנים היא צריכה לבצע זאת.
יהודה מירון
¶
לא. מדובר כרגע על אתרים קיימים, ולפי המספרים. בעיריית ירושלים למשל לפי מה שנמסר לי, יש כ-450 גנים ציבוריים למשל. בעיריית תל אביב אמרו לי משהו כמו 350, אלה סדרי הגודל.
יהודה מירון
¶
תיכף נקרא את הסעיף בצורה מסודרת. אני רק רוצה קודם כל להסביר את העקרונות שלו לפני שקוראים.
היו"ר אילן גילאון
¶
יהודה, יש פה איזה מתח בין מה שנקרא גמר התקנות לבין דברים חדשים שאתה אומר אותם. שנבין.
יהודה מירון
¶
המועדים כאן הם תוך שנים מתחילת אישורן של התקנות, אבל בכל מקרה, להזכירכם יש 'גג' מה שנקרא לכל הלוח זמנים הזה, וזה 'גג' שנקבע בחוק, באותה הערכה שנעשתה כאן בקיץ, והוא בעצם מה-1 לנובמבר 2021, לרשויות הכי גדולות. לרשויות היותר קטנות יצטרכו לסיים את זה לפני כן.
יהודה מירון
¶
השאלה היא איך עיריית תל אביב מגדירה אותו, וזו הגדרה פנימית של העירייה. האם זה נקרא פארק אחד זה אני לא יודע. זו החלטה פנימית של העירייה כל אתר האם זה אתר אחד או מספר אתרים, את זה אני לא יודע להגיד לך.
אייל לב-ארי
¶
יש לי שאלה, לגבי הטבלה, לפני שנקריא אותה – אם יש מקומות שאינם בניינים שלא באחריות רשות מקומית. אז אם ככה המועד האחרון כאן צריך קצת לעשות,
יהודה מירון
¶
כן, בסדר, אז נראה מה נעשה איתו. אבל בכל מקרה, הוספנו גם למטה לוח זמנים נוסף לכאלה שיש להם רק מקום אחד או שניים, כמו איזה לונה פארק כזה למשל, או גן אירועים פתוח.
אייל לב-ארי
¶
להלן טור א' -
טור א'
טור ב'
אחוז המקומות הקיימים שאינם בניינים שבהם יושלמו כל התאמות הנגישות הנדרשות
פרק הזמן בשנים, מיום התחילה, להשלמת ביצוע התאמות נגישות לחייב בביצוע נגישות האחראי ל-
עד 50 מקומות עולה על 50 עד עולה על 100 עולה על 250
קיימים שאינם 100 מקומות עד 250 מקומות קיימים
בניינים קיימים שאינם מקומות קיימים שאינם בניינים
בניינים
15
3
3
3
3
35
5
5
6
6
65
7
7
8
9
100
8
9
10
לא יאוחר מיום כ"ו בחשבון התשפ"ב 1 בנובמבר 2021)
אייל לב-ארי
¶
לא, אבל 2021 זה המועד האחרון לרשויות מקומיות. לכן שאלתי אם האם יש רשות ציבורית שחל, שהיא אחראית על מקום,
יהודה מירון
¶
לפי דעתי אין. בטבלה הזאת זה לא רלבנטי למישהו אחר. אני לא מכיר שום מצב שמישהו שהוא לא רשות,
אבי ורשבסקי
¶
אני אבקש להתייחס שנייה לטבלה. אבי ורשבסקי, יועץ נגישות לעיריית תל אביב. ברובריקה האחרונה שיהודה בצדק התייחס אליה כמתאימה לעיריית תל אביב, יש איזה א-נומליה בחלק האחרון. זאת אומרת, ל-65% מוקצבות 9 שנים, ואילו ל-100% מוקצבות בעצם כ-10.5 שנים. מכיוון שעכשיו אנחנו בינואר-פברואר 2011, ועד 1 בנובמבר 2021 יש כ-10.5 שנים, יש קפיצה של שנה וחצי להשלמת 35% האחרונים, בעוד שקודם, 35 הראשונים זה 6 שנים ועוד 30% זה 3 שנים, וה-35 האחרונים זה שנה וחצי. זאת אומרת שאר הרובריקות, יש איזה שהוא דירוג שיש בו איזה שהוא היגיון. הרובריקה האחרונה שמתייחסת דווקא לרשויות עם המספר הגדול ביותר של מקומות ציבוריים שאינם בניינים, יש כאן א-נומליה בחלק האחרון.
זאת אומרת, מה שמתבקש כאן – שהתאריך הזה יזוז בכשנה או לפחות כשנה.
יהודה מירון
¶
אבי, יש לי הצעה פרקטית. המטרה כאן הרי שיהיה מה שנקרא נוח והגיוני לכם. לכן באופן עקרוני כל המספרים פה נוסחו שבשנים הראשונות, שזה בעצם הזמן, לוקח הכי זמן להתארגן, יש יותר מרווח, ורק אחר כך הקצב עולה.
יש לי הצעה פשוטה, תחשוב על זה בבית כמו שאומרים.
שמואל חיימוביץ'
¶
לא יוסיפו זמן, רק נשארים בתחום הזמן. מה זה אומר? שאתה מבקש להנגיש יותר קודם. זה מה שאתה רוצה? זו המשמעות.
מיכאל רוטמן
¶
סליחה רגע, התאריך הנקוב הסופי 2021, מן הראוי שהוא יישאר בכל מקרה משום שאותו תאריך גם מתייחס למבנים ולעוד הרבה, ופעם אחת שיהיה תאריך יעד שישלב את כל ההיבטים הנדרשים.
מיכאל רוטמן
¶
בדיוק. שלא יהיו זנבות. זנבות יהיו גם ככה, אבל לפחות שעל הנייר לא יהיה מצב של זנבות, משום שפשוט התקציבים ירוצו בהתאם.
יהודה מירון
¶
אני רוצה להגיד שאייל העלה פה איזו הערה שאנחנו צריכים לדבר עליה אחר כך לגבי ה-2021. בוא נאמר ככה, לגבי רשויות מקומיות – זה מה שיהיה בטוח, אנחנו צריכים לראות מה עושים עם כאלה שאין להם את ה-2021, ולראות איך פותרים אותם, ואני מציע שעיריית תל אביב תעשה שיעורי בית ותגיד לנו מה מתאים לה. באמת אני אומר את זה, כי זה נכון שיהיה תפעולית נכון לכם.
יהודה מירון
¶
אני אומר שבואו נתקדם, כי אין עניין לעשות פה דיון על המספרים כאן, זה לא נכון. שניהם יחשבו ואחר כך נחזור, נציג את זה.
יהודה מירון
¶
לא, אבל מיכאל, ה-5 דונם הוא בסך הכל פילטר שאומר – רק גן שמעל 5 דונם, במסגרת ההנגשה שלו הוא צריך להכין תוכנית עם מורשים. זה כל מה שזה אומר, זה לא קשור ללוחות הזמנים,
יהודה מירון
¶
אייל, אנחנו רוצים להוריד את הסף למעלה לגנים לגן של מ-3.5 דונם יידרש במורשים לצורך הכנת התוכנית.
היו"ר אילן גילאון
¶
כל הדברים האלה שאתם מדברים עליהם, יש להם איזה מבחנים במציאות? אתם יודעים כמה יש כאלה וכמה יש כאלה? יש לכם מושג אצל מי יש כאלה ואצל מי יש כאלה?
יהודה מירון
¶
לא, במקרה הזה אני לא יכול להגיד לך כמה יש, אבל אנחנו עושים הערכה שזה גודל שממנו זה גן קטן מדי שהתעסקו איתו, עם כל ארסנל המומחים, אבל ממנו והלאה כבר ראוי שאנשים מומחים יתנו עליו מבט ויראו וימליצו איך לתכנן אותו, ולא להשאיר אותו ככה סתם לציבור.
מיכאל רוטמן
¶
קח את הגן המרכזי באשדוד לדוגמא, שאתה מכיר ושם יש אנדרטה לחיל הים. אז הגן הזה אני לא זוכר את שמות הרחובות,
מיכאל רוטמן
¶
כן, אז הוא משתרע מהכביש למעלה עד למטה, ויש כניסות שונות לאותו גן ויש שם שיפועים, ויש פינה בצד של משחקים. לגן כזה חייבים לתת את הדעת, והוא קצת פחות מ-5 דונם.
שמואל חיימוביץ'
¶
אנחנו בקשר עם נציגות של משרד השיכון שעוסקת בתכנון של גנים, ואנחנו נתייעץ איתה גם לגבי הפרמטר.
אבי ורשבסקי
¶
יש לי הערה, האם המשמעות של מה שאנחנו אומרים עכשיו לגבי גודל מינימאלי של גן שזקוק לייעוץ של מורשה נגישות, האם גנים בגודל נמוך מהם, קטן מהם, לא יהיו נגישים?
אבי ורשבסקי
¶
אני בכוונה שאלתי כמו ששאלתי, מכיוון שהמשמעות היא שאם מורשה נגישות לא יהיה מעורב בהנגשת גן של דונם, סביר להניח שיהיו פה אלמנטים לא נגישים, ואלה בדיוק הגנים השכונתיים שאנשים שגרים בקרבתו ויכולים להגיע ללא רכבים אלא ברגל, משתמשים בהם, יורדים עם הילדים ומשחקים שם. ואם אנחנו פותחים את הגנים האלה למצב שחלקים מהם לא יהיו מותאמים לאנשים עם מוגבלות, אנחנו בעצם,
יהודה מירון
¶
נכון, אבל תראו, כשמדובר על גן חצי דונם או פחות, או בסדר גודל הזה, הנחת העבודה שלנו הייתה שאין בו מורכבות של פעילות של הציבור שמגיע לשהות בו. יש בו כמה ספסלים, אולי שבילים וזהו.
היו"ר אילן גילאון
¶
אבל הוא אומר לך פה תתייחס לכל השטח שאיננו בניין כמקשה אחת, ולפי זה תיתן פרמטרים.
אבי ורשבסקי
¶
העניין הוא שגם לגן של חצי דונם, אם יש 5 ס"מ בכניסה אליו בין המדרכה לבין השביל הפנימי, אדם עם מוגבלות שמתנהל בכיסא גלגלים, לא יצליח להיכנס.
יהודה מירון
¶
לא, לא, אבל אבי, זה לא מה שאמרנו. לאט לאט. יש כאן חובה על כל גן, לא משנה שטחו 100 מטר רבוע או 100 דונם. שהוא יהיה נגיש, נקודה.
כל מה שאנחנו אומרים לאור הניסיון שאנחנו רואים, שיש עודף בדרישה של להתייעץ במורשים, ומרוב שצריך להתייעץ בהם, אנחנו בסוף מרוב עצים לא רואים את הנגישות. אני אומר את זה בלשון ציורית, אבל אנחנו קצת הגזמנו כנראה בדרישת ההתייעצות. לכן אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה יותר מרוסנת. במקומות שהם נראים יותר מורכבים, יותר מושכי קהל, עם פעילות שבאמת מחייבת יותר חשיבה איך להנגיש, אז ראוי שאותם מורשים ייכנסו לתמונה ויתערבו.
אבל גן, מתוך מה שראינו עכשיו, גנים קטנים, שכל מה שיש בהם זה מספר אלמנטים פשוטים, לא ראוי שבכל גן כזה נעמיס ונעמיס עוד התייעצות עם המורשים האלה.
אבי ורשבסקי
¶
אני מדבר מתוך ניסיון דווקא בעיריית תל אביב, שיש בה הרבה גינות שכונתיות בגודל של דונם, דונם וחצי, שניים – שאם לא היה מורשה נגישות מתערב בהנגשתם, לא היו נגישים. אני מדבר מניסיון.
שמואל חיימוביץ'
¶
אבל דווקא מכאן אפשר ללמוד שגם כשאין חובה להידרש למורשה נגישות, ושמבינים את הצורך בכך, משתמשים במורשה הנגישות.
שמואל חיימוביץ'
¶
יש להניח שככל שהנושא של הנגישות ייכנס יותר לרוטינה, רשויות מקומיות יבינו שהם צריכים להידרש גם לאנשים שמבינים בתחומים הספציפיים האלה, ומאד סביר שגם יוכשרו אנשים מתוך הרשות המקומית, שמטפלים בגנים ציבוריים לפחות לדברים הפשוטים, שקשורים בדרכי גישה ואלמנטים בסיסיים. לא מדובר פה לא על שירותים ולא על מעליות ולא על דברים מסובכים.
אז לכן כשחיפשנו את האיזונים, חשבנו שראוי להביא אותם עד לכדי כאן. עוד סיבה לכך, שלא יהיה מצב שבסוף יגידו צריך את המורשים גם בהיתרי בנייה, גם ברישוי עסקים, גם עכשיו בנגישות במקום שבתוך בניין, אבל אין מספיק מורשים. סליחה, אז בשביל ליצור את האיזונים המתאימים כרגע, זה הגבול שאנחנו מציעים אותו.
ישראל אבן זהב
¶
אין סיבה בעולם, ולא יתכן ששני מורשה נגישות, עם כל הכבוד לכם, יבואו וידרשו מומחה נגישות על כל דבר. זה לא ראוי. יש פה עניין מידתי על מה צריך מומחה נגישות, ולבוא ולהקטין את זה כדי להגביר את הצורך במומחים, כשאשר לא צריך בכלל. מדובר בגנים קטנים שדי ברור מה התקן שלהם, די ברור מה המסגרת שלהם. לא נחוץ בכלל מומחה נגישות לכל דבר. זה מעמיס על הציבור. ואנחנו רוצים שהכל יהיה נגיש, ויהיה נגיש- - -
אבי ורשבסקי
¶
שנייה, יש לי הערה לגבי מה ששמוליק אמר דווקא בהקשר הזה. עיריות, כמו עיריית תל אביב וכמו עיריית ירושלים, שמעסיקות מורשה נגישות בתפקיד, יועץ נגישות עירוני, המטלה הזאת של הנגשת הגינות מוטלת עליהם ולא צריך להעסיק מורשה נגישות חיצוני. דווקא עיריות יותר קטנות ופריפריאליות יותר, פחות איתנות מה שנקרא, שאין להם ולא מעסיקות, כי גם החוק לא דורש, אלא רק רכז נגישות, ולא מעסיקות מורשה נגישות בתפקיד עירוני, דווקא הן בגינות הקטנות לא יזכו לייעוץ נגישות שהן צריכות לקבל. כי בעיריות הגדולות אין בעיה – אנחנו עושים את זה. אנחנו לא צריכים ייעוץ חיצוני.
לכן אני חושב שצריך להפעיל את זה בכל מקום ציבורי שאינו בניין, וכל רשות- - -
יהודה מירון
¶
אבי, אבל מה שאתה אומר זה נכון לגבי כל אתר שנטפל בתקנות האלה, וזה לא סביר היו, במצב ד-היום, לדרוש על כל שטח כזה קטן כגדול, התייעצות כזאת.
מיכאל רוטמן
¶
תראה, הבעיה זה לא ההתייעצות, הבעיה זה הגודל. ההתייעצות זה אופרה נפרדת. אני רוצה לדבר על הגודל בתור מי- - -
מיכאל רוטמן
¶
רגע, אבל אני רוצה להמחיש פה נקודה. אסור לנו פה לחשוב שתל אביב זה מרכז העולם, למרות שאני חושב שזה מרכז העולם, לנו אסור לחשוב. אם אני מסתכל- - -
מיכאל רוטמן
¶
אני אמרתי את שלי. אני רוצה להגיד בתור מי שטיפל בהמון המון יישובים מהמגזר הערבי בגליל, שעושים שם מצפור עם נדנדה שהשטח הוא מאד קטן, ושם נדרשת פעולת חשיבה עמוקה, בוודאי שנדרש תפקיד של כמה אנשים שייתנו פונקציה של התנהלות בחוץ, כי זה קהילה וזה המקום היחידי. ומה שאבי אומר, שהוא המקבילה כביכול באזור העירוני, הוא גם צודק. זה הליבה.
היו"ר אילן גילאון
¶
קודם כל, יש לי הצעה אחרת. א' אל תיבהלו כל כך, הרי מדובר במקצוע העתיד. הרבה מאד אנשים יעסקו בזה חברה.
היו"ר אילן גילאון
¶
אני מדבר ברצינות, אני גם חושב מההיבט הזה, אז לא לפחד. ברור שזה לא יכול להיות עול בלתי נסבל. לכן אני מציע שתמצאו את הפשרה באיזה שהוא מקום באמצע בין הדברים האלה.
שמואל חיימוביץ'
¶
אגב, אם כבר מדברים במושגים שדיברו כאן, יכול להיות שיש מקום להכניס באיזה שהוא מקום בחקיקה, שרשות מקומית צריכה להעסיק מורשה נגישות שתייעץ לה בכל נושאי הנגישות ברשות המקומית. זה יותר סביר מאשר להיצמד דווקא לגן הציבורי.
היו"ר אילן גילאון
¶
קודם כל זה מאד מתקבל על הדעת ואפילו טריוויאלי מה שאתה אומר. אבל מה שאתם יכולים לעשות, בחלוקה אחרת ללכת למספר המקומות ולפי זה לחייב את העניין הזה, ובמקומות שאינם ללכת לפי ההגדרה שלכם. זאת אומרת שיש להם מספר מועט מבחינת נגישות עירונית ועל פי היכולת של העירייה המקומית, לזה אני מתכוון. אתה מבין?
היו"ר אילן גילאון
¶
אז אתה מכוסה בהכל, כי אז גם אבי מייעץ בפארק הירקון, כך הוא מייעץ בגינה שם, איפה שהשמאל מתכנס אתה יודע, מול מצודת זאב הקטנטונת ההיא, כדי למלא אותה.
אייל לב-ארי
¶
ובלבד שנתקיימו שני אלה -
(1) תוך חצי שנה מיום פרסומן של תקנות אלה השלים את הכנת רשימת המקומות הקיימים שאינם בניינים שבדעתו לסיים בשני פרקי הזמן הראשונים המנויים בטבלה האמורה; בנוסף, לא יאוחר מתום פרק הזמן השני המנוי בטבלה האמורה, השלים את הכנת רשימת המקומות הקיימים שאינם בניינים, שיסיים בפרקי הזמן שנותרו, בין היתר, לפי ההנחיות בתקנת משנה (ג) להלן;
(2) לפני תחילת ביצוע התאמות נגישות בכל מקום קיים שאינו בניין נסתיימה הכנת ואישור תכנית הפעולה לפי תקנה 2(ב)
(ב)
חייב בביצוע נגישות שאינו רשות ציבורית יבצע וישלים את ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנות אלה ובכלל לחלופות לפי תקנה 5, לגבי מקום קיים שאינו בניין, כמפורט בטור א' להלן, בפרק הזמן הכולל לביצוע התאמות נגישות, מיום תחילתן של תקנות אלה, המפורט בטור ב' לצדו;
טור א'
טור ב'
התאמות הנגישות
פרק הזמן הכולל, בשנים
(א)
כוללות הקמת אמצעי התגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים ומתחם הרפתקאות ואטרקציות
לא יאוחר מיום י"ט בחשוון התשע"ו (1 בנובמבר 2015)
(ב)
התאמות נגישות שונות מן ההתאמות בפסקת משנה (א)
3.5
יהודה מירון
¶
הכוונה שאם אתה במסגרת התאמות נגישות, צריך להתקין שלמשל רמפה שאפשר הגובה שלה עולה על 1.5 מטר, אז המועד הסופי של ההנגשה הוא 1 לנובמבר 2015. כלומר ההנחה היא שאם צריך להתקין אמצעי התגברות על גובה נדרש יותר זמן, יותר היערכות, וגם אישורי בנייה ויותר בלגן, צריך יותר זמן, זאת ההנחה.
אייל לב-ארי
¶
חייב בביצוע נגישות יכין לא יאוחר מתום חצי שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, את תוכנית הפעולה לפי תקנה 2(ב)
(ג)
הרשימות הנזכרות בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוכנו בין היתר, לפי ההנחיות המפורטות להלן:
(1)
סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;
(2)
סוג או אופי השירות הניתן במקום קיים שאינו בניין החייב בהנגשה;
(3)
היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;
(4)
סוגי התאמות הנגישות.
חייב בביצוע נגישות חייב לכלול ביצוע התאמות נגישות לפי תקנות אלה, בכל ביצוע עבודות פיתוח או שינוי גיאומטריה של דרכים. במקרה של החלפת ריהוט חוץ במרכזי עניין הנכללים בתוכנית הפעולה – יעמוד הריהוט החדש בהוראות תקנות אלה.
5.
פטור וחלופות
מיכאל רוטמן
¶
יהודה, אני מציע, כתוב פה פיתוח או שינוי גיאומטריה של דרכים, ביצוע עבודות. אנחנו יודעים גם שתיקוני תשתית, גם הם סיבה טובה לנצל את זה. אז לא להחריג את זה אך ורק לפיתוח או שינוי גיאומטריה. גם עבודות תשתית זה בדיוק הרגע הנכון.
מיכאל רוטמן
¶
החלפת קו תת קרקעי, או שיפור של קווים תת קרקעיים, אם זה טלפוניה או חשמל או לא משנה מה, זה עבודות תשתית, וכדאי להכניס את זה פשוט.
יהודה מירון
¶
מיכאל הבעיה היא פה, הבעיה היא שיהיה מספיק ברור לרשות מתי היא צריכה לעשות את העבודה הזאת.
שמואל חיימוביץ'
¶
בסדר, אבל אם פותחים כביש ומדרכה, מסיבות של תשתית, זה בדיוק הרגע הנכון לעשות את זה.
שמואל חיימוביץ'
¶
דווקא העלו בפנינו מצבים מסוימים שזה גם, יש למשל שביל שמטפל בקווי ביוב בשטחים פתוחים, שזה לא מקום לציבור, אבל לאחרונה התחילו לעשות מהם טיילות, סתם להולכי רגל. אז האם להנגיש אותם?
שמואל חיימוביץ'
¶
לא. אנחנו לא מדברים על תשתית, אמרנו קו ביוב שכל מה שיש שם זה שביל לביובית לבוא להוציא את מה שצריך.
אייל לב-ארי
¶
(1) בתקנה זו –
"אתר הנצחה" – כמשמעותו בסעיף 45 או 47 לחוק גנים לאומיים;
"אתר עתיקות" ו"עתיקה" – כהגדרתם בחוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן – חוק העתיקות;
"סיבות הנדסיות" – אחד מאלה
¶
(1) העדר מקום המאפשר ביצוע התאמת נגישות בגבולות המקרקעין שמצוי בהם המקום שאינו בניין;
(2) הוראות תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה החלה על מקום שאינו בניין אינן מאפשרות ביצוע התאמות ונגישות כאמור;
"ערך טבע" – כהגדרתו בחוק גנים לאומים;
"ערך טבע מוגן" – כמשמעותו בסעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק גנים לאומיים);
"רשות הטבע והגנים" - כמשמעותה בחוק גנים לאומיים;
"רשות העתיקות" – כמשמעותה בחוק העתיקות;
(ב)
יראו ביצוע התאמת נגישות כפגיעה מהותית באופיו של מקום,
יהודה מירון
¶
תעצור כאן, שנייה. אני רוצה רק להראות משהו על המסך, לפני שאייל מתחיל לקרוא נתבלבל כולנו, משהו קצר. אחת מעילות הפטור הן מה שאנחנו קוראים 'פגיעה מהותית באופיו של המקום', שזה בעצם מצב שמישהו בא ואומר – אני כאן לא יכול לבצע את התאמת הנגישות, כי יש כאן פגיעה בערכי אדריכלות, טבע, היסטוריה וכו' וכו'. מאחר שמטרת החוק היא לצמצם, אנחנו בעצם הלכנו אחורה באותה דרך שעשינו בתיקון בניין קיים, ולקחנו משם את אותו הסדר שאומר את הדבר הבא:
הפטור יהיה פטור מצומצם ולא כל אחד יוכל לצעוק לי שפתאום מגיע לו פטור. ואיך אנחנו עושים את זה? המבחן יש לו שתי מסננות. המסננת הראשונה בעצם אומרת, ותיכף תראו את זה כשאייל יקריא, שאותו מי שרוצה לטעון לפטור, הוא צריך להציג ראיות אובייקטיביות שבעצם קושרות את המקום הזה או לשימור, או לערך טבע או להנצחה וכו'. זה פעם אחת.
אחרי שהוא עבר את המבחן הזה, הוא הולך למהנדס הרשות, ואותו מהנדס רשות צריך להפעיל שיקול דעת, והוא זה שצריך לקבל את ההחלטה לאור המבחנים שיש לו שם, האם ראוי לפטור או לא ראוי לפטור. ובין היתר למשל אם בא מישהו שאומר זה אתר הנצחה, אל תיגעו בו, עם נגישות, אז שהוא ילך ויביא גם חוות דעת מטעם יש מה שנקרא ממונה על הנצחה במשרד הביטחון, שהוא גם יביא אותם, ונראה את כל התמונה.
אייל לב-ארי
¶
(ב)
יראו ביצוע התאמת נגישות כפגיעה מהותית באופיו של מקום, שאינו בניין אם נתקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2):
(1) נתקיים אחד מאלה –
(1) על המקום חלה תכנית שימור אתרים כמשמעותה בסעיף 76א לחוק התכנון והבנייה;
(2) על המקום חלה תכנית לפי חוק התכנון והבנייה שמייעדת את המקום האמור לשימור;
(3) הופקדה תכנית כאמור בפסקאות (א) או (ב);
(4) לא חלה ולא הופקדה תכנית כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) – המקום נכלל ברשימת אתרים לשימור לפי פרט 12 בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה;
(5) לא הוכנה רשימה כאמור בפסקת משנה (ד) – ועדה לשימור לפי פרט 10 בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה הביעה דעתה כי המקום האמור ראוי לשימור;
(6) המקום הוא –
(1) אתר הנצחה;
(2) מקום שאינו בניין כאמור בפרט 10 בתוספת הראשונה;
(7) המקום שבו מיועדת להתבצע התאמת הנגישות או סביבתו הקרובה, כולל ערך טבע שלדעת רשות הטבע והגנים ראוי לשמרו.
יהודה מירון
¶
יש כאן הערה שרשות הטבע והגנים ביקשה עוד ארכה ללמוד את הנושא, וכרגע אנחנו נתקדם, ואם יהיה להם עוד הערות נחזור.
היו"ר אילן גילאון
¶
בכל אופן בכרמל אפשר לעשות הרבה נגישות עכשיו, זה הזמן. פעם יכולנו להעליב אנשים להגיד להם אתם מדינה של כיבוי שרפות, עכשיו גם את העלבון הזה אי אפשר.
אייל לב-ארי
¶
(2)
לדעת מהנדס הרשות -
(א)
אם נתקיים אחד התנאים המפורטים בפסקה (1)(א) עד (ג) – התאמת הנגישות שונה באופ מהותי מעבודות המותרות לביצוע לפי אחת התכניות האמורות בפסקאות (1)(א) עד (ג), או מהנחיות שימור החלות עליו ומעבודות שבוצע בפועל;
(ב)
אם נתקיים אחד התנאים המפורטים בפסקה (1)(ד) עד (ז) – ביצוע התאמות נגישות במקום עלול לפגוע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום בהתחשב לפי העניין, באחד או יותר מאלה: ערכו ההיסטורי, האדריכלי, התרבותי, האורבאני, ההנצחתי, או האומנותי, של המקום שאינו בניין, ושונה באופן מהותי מעבודות שבוצעו בפועל;
לא יחליט מהנדס הרשות החלטה אלא לאחר ש-
(1) אם היה זה אתר הנחצה כאמור בפסקה (1)(ו)(1) – נתקבלה חוות דעתו של הממונה על אתרי הנחצה במשרד הביטחון;
(2) אם היה זה מקום של אומנות סביבתית כאמור בפסקה (1)(ו)(2) נתקבלה חוות דעתו של האומן שיצר את היצירה שבמקום ובהעדרו – מנהל עזבונו האמנותי;
(3) אם כלל המקום ערך טבע כאמור בפסקה (1)(ז) – נתקבלה חוות דעתה של רשות הטבע והגנים.
ואולם, לא ייראו כפגיעה מהותית התאמת נגישות במקום הניתנת להסרה או לפירוק לאחר ביצועה ושלאחר הסרתה, חזר מצב המקום לקדמותו, זולת אם קבע מהנדס הרשות אחרת מטעמים מפורטים שנימק בכתב.
רפי
¶
סליחה, אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה לתת משהו שאני חוויתי, אני הייתי אצל ראש העיר שלנו, אני גר בנס ציונה, בקשר לכמה עניינים של נגישות. הוא הפנה אותי למהנדס העיר ומהנדס העיר החזיר אותי לראש העיר, כי הוא צריך לקבל את אישורו.
אני חושב שיש פה טעם לפגם כשיש זירה ישירה בין מי שמבקש את הפטור למי שמאשר לו אותו. בעצם מהנדס העיר הוא כפוף לראש הרשות, ויש בזה איזה שהוא משהו לא נכון בנושא הזה. מישהו אחר צריך להיות הסטופר. מישהו אחר צריך לבדוק את הנושא הזה, מישהו אחר צריך לדאוג לפטור הזה.
היו"ר אילן גילאון
¶
בסדר, זה ברור. אבל בגלל זה החוק היום מחייב כמה דברים כדי לפתור את הניגוד אינטרסים.
יהודה מירון
¶
רפי, אתה מעלה נקודה חשובה שאנחנו התלבטנו רבות עד לכאן, מה שנקרא. העניין הוא כזה, בהתחלה למשל חשבנו להעביר את הנושא הזה שמורשה נגישות יטפל בזה, אבל אז באו וטענו אבל הוא נשכר, בקיצור שכרו משולם על ידי השוכר ואותו דבר. לכן, מתוך שיחה, מתוך הרשויות המקומיות, או כמוצא, נראה לנו הכי סביר או הרע במיעוטו, שהמהנדס הרשות, שהוא אמון על מכלול האינטרסים באותה רשות, למרות שאתה צודק, שיכול להיות שהרשות עצמה, או יכול להיות שאגף הגנים יבקש את הפטור הזה. אנחנו לא מצאנו עד עכשיו פתרון יותר טוב בפני מי להביא את זה, וכל פתרון אחר שאנחנו לפחות חשבנו עליו, היה יותר גרוע.
ולכן חשבנו, וכך גם נעשה בבניין קיים, וזה מה שעשינו באותן תקנות שעוסקות בבניינים, שנשאיר את זה בידיים של המהנדס. אם נראה באמת, איך אומרים, שהוא סוטה שמאלה או ימינה חזק מדי, ככה באופן סטטיסטי, יכול להיות שנצטרך לתקן את זה. אבל אין לנו באמת, אנחנו נשמח לשמוע הצעה, אבל אין לנו כרגע הצעה יותר טובה שאני באמת יכול לנקות כל חשש כמו שאתה מעלה.
שמואל חיימוביץ'
¶
בכל אופן, הבעיה הזאת קיימת גם היום, למשל בהוצאת היתר בנייה לבית ספר, שבדרך כלל מי שאחראי על בית הספר זה הרשות המקומית. אז לכאורה היא מוציאה לעצמה אישור. אותו דבר זה קיים לאינטרסים מסוימים שבראש מעיניה של רשות מקומית, כמו מתנ"ס או פתיחת קו רכבת, תחנת רכבת, או אני לא יודע מה, שאז שוב יכול להיות ניגוד אינטרסים בין הרצון הכללי של העירייה לעומת הנושאים של הנגישות, ויש אפשרות שאולי מישהו פה קצת יזייף, קצת או הרבה.
יש לנו בעיה עם זה, ואנחנו לא יודעים איך להתמודד, חוץ מאשר להצביע על העובדה שאנשים עם מוגבלות יכולים גם בלי המערכות שמבסיס, לתבוע על העדרה של נגישות. ואם המקום חייב להיות נגיש, גם אם המהנדס נתן פטור שהוא לא סביר, או פתח מקום בלי סידורי נגישות לפני שסיימו להתקין את התאמות הנגישות, הוא יכול לתבוע בבית המשפט.
היו"ר אילן גילאון
¶
לעניין זה המהנדס הוא ראש הרשות ויש להפוך את כולם, גם את ראש הרשות וגם את המהנדס לבעלי עניין בנגישות הזאת.
שמואל חיימוביץ'
¶
הנציבות עושה עבודות אכיפה ככל שהיא יכולה במסגרת האמצעים המצויים בידיה, והיום היא עושה את זה בתחום של תקנות נגישות בתחבורה הציבורית, שאלה התקנות הרלבנטיות,
שמואל חיימוביץ'
¶
יש לנו 2 בצפון ויש לנו 2 במרכז. יש לנו 2 ברמה הארצית. בכל תחום אחד הוא שירות ואחד מטו"ס.
מיכאל רוטמן
¶
אילן, יושב ראש ראש הרשות הוא יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובתוקף תפקידו אחראי על כל פעולה כמובן. זו מערכת שבדרך כלל עובדת בסדר.
אייל לב-ארי
¶
(2) חייב בביצוע נגישות שהוכיח לגבי התאמת נגישות מסוימת (להלן – ההתאמה הראשונה) את אחד מאלה –
(1) לא ניתן לבצעה מסיבות הנדסיות באישור מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
(2) ביצועה יהווה פגיעה מהותית באופיו המיוחד של מקום שאינו בניין בהתאם לתקנת משנה (ב);
(3) הוא אינו רשות ציבורית וההתאמה הראשונה מהווה נטל כבד מדי עבורו.
פטור מביצוע התאמת הנגישות
ישראל אבן זהב
¶
יש לי הערה לגבי סעיף 1, לא ניתן לבצע מנסיבות הנדסיות באישור מורשה לנגישות מבנים ותשתית. לא כל מורשי נגישות מטו"ס, מצויים בנסיבות הנדסיות. מה אנחנו עושים במקרה כזה? עם כל זה שיש להם נייר שהם מורשי נגישות מטו"ס.
שמואל חיימוביץ'
¶
אני למדתי אדריכלות ואני הייתי אדריכל מתכנן. כל פעם שהגענו לדברים שאנחנו לא מתמצים בהם בצורה מניחה את הדעת מבחינת ההתעמקות והפרטים וכו', אנחנו לא התביישנו לקחת ייעוץ פרטני מפורט, לאותו תחום שאנחנו פחות חזקים בו, וזה אופי העבודה של האדריכלות. יש קונסטרוקטורים, יש מהנדסי חשמל, יש מהנדסי מיזוג אוויר וכו' וכו'. אותו דבר במורשי נגישות.
שמואל חיימוביץ'
¶
אותו דבר מורשי נגישות, שברגע שהם מגיעים לדברים שהם פחות מבינים בהם, הם צריכים להזדקק לייעוץ של גורם מקצועי יותר. למשל, לקות שמיעה או לקות ראייה – סביר להניח שהמקובל לאו דווקא מכיר מעבר למה שכתוב בתקנות, ולמומחיות נוספת, ואם הם יידרשו אנחנו מניחים, למומחים בתחום. אבל האחריות היא שלהם.
מיכאל רוטמן
¶
סליחה, אפשר לקבל הסבר על סעיף 3, שזה מקום החייב שהוא אינו רשות ציבורית, ברשימת הפטור, (ג)(3), למה הכוונה.
מיכאל רוטמן
¶
רק צריך לציין שכל המקומות האלה, ברגע שהם מקומות שמחויבים ברישוי עסק, אז אוטומטית המערכת של כל הבקרה היא,
היו"ר אילן גילאון
¶
לפי פרמטרים אחרים, באבאלונה, מקומות כאלה. יש הרבה, תשמע. הסופרלנד הוא לא רשות, הוא מקום כזה.
אייל לב-ארי
¶
אנחנו עוברים לעמוד הבא, עמוד 10.
(3) מי שפטור לפי תקנת משנה (ג) יבצע באישור מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה, התאמת נגישות חלופית אם קיימת, באופן המבטיח נגישות למרב בני אדם עם סוגי מוגבלויות שונים; לא קיית לדעת מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, התאמת נגישות חלופית כאמור, יהיה פטור החייב בביצוע נגישות מחובת ביצוע התאמת הנגישות כאמור לעיל. אישורי מורשה לנגישות מ בנים, תשתיות וסביבה לפי תקנת משנה זו יינתנו בהתאם לטופס שהורה הנציב.
היו"ר אילן גילאון
¶
חברה, מה יש, קצת לגוון, בחייך. מספיק עם המשפטנות הזה. ליתן, את המשפט ליתן הורדתם, תודה לאל. ליתן. הוא לא יכול לתת. ליתן.
אייל לב-ארי
¶
(4) הנציב יפרסם לפי תקנה 6(ב) טופס שיכלול, בין היתר, מידע בדבר זיהוי המקום שאינו בניין, החייב בביצוע נגישות, פטורים נטענים והנימוקים להם, התאמת נגישות חלופית לביצוע, ואישור נדרש על-ידי בעלי מקצוע בהתאם להוראות התקנות;
אייל לב-ארי
¶
6.
השלמת הוראות טכניות על-ידי הנציב.
(א)
בהעדר הוראות טכניות מתאימות לביצוע התאמת נגישות שהחובה לבצעה נקבעה בתקנות, רשאי הנציב לתת הוראות טכניות לביצוע התאמת נגישות כאמור, לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות ובלבד -
(1)
שלא יהיה בכך להוסיף תוספת עלות משמעותית לעלות ביצוע התאמת נגישות מסוג דומה במקום שאינו בניין;
(ב)
הוראות טכניות של הנציב כאמור, יפורסמו במדור מיוחד למטרה זו באתר האינטרנט של הנציבות, ויימצאו במשרדי הנציבות לעיון הציבור בעת שהם פתוחים לציבור; תחילתן של ההוראות תהיה 120 ימים מיום פרסומן, והנציב יפרסם את תחולתן לפי שיקול דעתו.
(ג)
חייב בביצוע נגישות יפעל לפי הוראות טכניות שפורסמו כאמור בתקנת משנה (ב), אלא אם כן ביצע החייב בביצוע נגישות התאמת נגישות אחרת הסבירה בנסיבות העניין, לפני מועד תחילתן לפי תקנת מששנה (ב)
7.
תחזוקה ונגישות זמנית חלופית
(א)
התאמות נגישות ותשתיות ומתקנים נלווים התורמים לנגישות אנשים עם מוגבלות, לפי תקנות אלו יתוכננו ויוקמו, בכפוף לאמור בכל דין אחר, באופן שיבטיח שימוש ועמידות בתנאי סביבה לאורך שנים, תוך היזקקות לתחזוקה מזערית ככל האפשר.
(ב)
החייב בביצוע נגישות אחראי לכך כי התאמות, תשתיות ומתקנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו תקינים וזמינים בכל עת שמקום כאמור פתוח לציבור.
(ג)
לא יפגע אדם בהתאמות נגישות במקום שאינו בניין, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא, אלא במהלך תקופת שיפוץ של מקום כאמור, ובלבד שאם המקום ימשיך להיות פתוח לציבור בתקופת השיפוץ, הבטיח נגישות חלופית לאותו מקום לתקופה כאמור.
(ד)
כבש נגיש לצורך נגישות חלופית במהלך תקופת שיפוץ כאמור בתקנת משנה (ב), ייחשב כבש שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
רוחבו הפנוי 90 ס"מ לפחות וכושר נשיאתו 350 קילוגרם לפחות;
(2)
שיפועו אחיד בין שני משטח מנוחה, אולם אפשר ששיפועו יעלה על 8% ולא יעלה על 12%, ובלבד שאורכו של כבש עם שיפוע כאמור, לא יעלה על 2.5 מטרים;
(3)
שולי הכבש מוגבהים וננקטו אמצעים למניעת תזוזה של הכבש;
(4)
עלה הפרש הגובה בין קצות הכבש על 20 ס"מ – יימצאו משני צדיו בתי אחיזה;
מיכאל רוטמן
¶
הערה קטנה אם אפשר, בסעיף (א) כתוב לאורך שנים תוך היזקקות לתחזוקה מזערית ככל האפשר. זה לא אומר כלום המשפט הזה. 7(א) כתוב בשורה השלישית – ובתנאי הסביבה לאורך שנים תוך היזקקות לתחזוקה מזערית ככל האפשר. צריך לקבוע מדד.
יהודה מירון
¶
אני אשמח להצעה, אבל מאחר שאין לנו איזה משפט של קיימות שאומר תסתכל קדימה לפחות כמה שנים.
מיכאל רוטמן
¶
תראה, יש קודם כל בחוק המכר, יש מה שנקרא אחריות יצרן, אומר לך שנה. זה דבר ראשון. אז אנחנו מתחילים קודם כל משנה. עכשיו, יש איזו שהיא סבירות- - -
מיכאל רוטמן
¶
אני רוצה להסביר את הדקות פה. אם יתקינו מתקנים או יסדירו אתר עם מוצרים באיכות מאד גבוהה, אז אנחנו יודעים שאפשר לנוח בשקט 10 שנים. אבל הרשויות שיקנו מוצרים מליגה ירודה, אז הם יחזיקו שנה שנתיים, ואז הם יגידו אדוני, אני עומד בתקנות. אז מה עשינו?
היו"ר אילן גילאון
¶
לא, תשמע, אם רשות היא כל כך עשירה לקנות את הדברים היותר זולים, אז היא תחליף כל שנה, זה מה שיקרה.
היו"ר אילן גילאון
¶
בסדר, אז יסגרו גנים, הרי אנחנו צריכים לטפל בנגישות, מיכאל. אנחנו לא אגף שפ"ע, שיפור פני העיר. זה לא אנחנו.
עמוס רון
¶
אדוני יושב הראש, עמוס רון, מנכ"ל ארגון הגג של הנכים. אני רוצה להעיר הערה כללית שיכול להיות שאפשר להשתמש בה דווקא בתקנות האלה, לעשות איזה שהוא שינוי. אנחנו מבקשים בעמוד 5 בסעיף (ב)(2)(5)(2)(א) חדש, סעיף קטן ב', פנייה לרשות מקומית כאמור בתקנה זו, תבוצע בצורה מתועדת, כגון דואר רשום. אני חושב שהגיע הזמן לאפשר מעבר בתקנות לאמצעי כמו דואר אלקטרוני, שהוא הרבה יותר נגיש. דואר רשום הוא הרי סיוט של כולם.
עמוס רון
¶
אז במקום לדוגמא, אני מציע להתחיל בכגון – הודעת דואר אלקטרוני שקבלתה מתועדת, או דואר רשום וכו'.
ישראל אבן זהב
¶
יש לי עוד הערה. בסעיף (ד) – עלה הפרש הגובה של הכבש על 20 ס"מ, בתי אחיזה, אני חושב שצריך להוסיף גם שוליים לכבש, כדי שמישהו לא יחרוג מהכבש ויעוף למטה.
יהודה מירון
¶
אני רק אעיר, אנחנו רק רוצים למחוק בסעיף (3) בפסקה 3 בסוף – שולי הכבש מוגבהים, את כל ההמשך, וננקטו לא צריך, כי זה כבר נמצא בסעיף 5 החדש שהקראתי.
היו"ר אילן גילאון
¶
אם יהיה דיון כזה כל פעם, אני רואה שזה יגמור את התקנות.
תודה רבה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 15:15