שכר נשים וקידום נשים בתעסוקה בפריפריה

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
25.1.2011
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 75
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ' בשבט התשע"א (25 בינואר 2011), שעה 12:00

שכר נשים וקידום נשים בתעסוקה בפריפריה - ישיבה מיוחדת לציון יום הנגב והגליל בכנסת

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - היו"ר
חנין זועבי
שלמה מולה
חמד עמאר

אורנה האוזמן בכור - מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל
נדיה עיסמאיל - ראש תחום התעסוקה של קרן אברהם, המשרד לפיתוח הנגב והגליל
אורית שגיא - יועצת תעסוקה, משרד הביטחון
אבי פלדמן - ראש מטה משרד התמ"ת
אלה אייל בר-דוד - ראש ענף תעסוקה והשקעות, משרד התמ"ת
רן רידניק - רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר
דורית חובב - ממונה על מעמד האישה, משרד התחבורה
שרון מלכי - אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה
ציפורה ואנונו - רכזת תחום מעמד האישה, משרד התיירות
ורד סוויד - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי
מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
שרון צ'רקסקי - מנהלת תכנית מכוונות להצלחה מעמד האישה, ויצ"ו ישראל
שרון שנהב - חברה ועדת מעמד האישה, מועצות ארגוני נשים
חיה תמר הר-פז - יו"ר פורום נשים ציוניות
טלי פלוסקוב - ראש עיריית ערד
בקי כהן קשת - עו"ד, איתך מעכי - משפטניות למען הצדק החברתי
אורית חנקין - עמותת תפוח, שיתוף פעולה עם ויצ"ו בנושא קידום נשים בתעסוקה
תמר שחורי - סגנית נשיא, הקונגרס היהודי העולמי
אורלי לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ורד דאר-סוויד - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
רוני שוקן - מנהל מחלקת קשרי ממשל ושכנוע הציבור, יוזמות קרן אברהם
רבקה קנריק - דוברת הוועדה

דלית אזולאי




רשמה וערכה
ס.ע חבר המתרגמים בע"מ



שכר נשים וקידום נשים בתעסוקה בפריפריה

שלום, צהריים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את דיון הוועדה לקידום מעמד האישה ביום הפריפריה, יום שמייחדים אותו לדיון בסוגיות שנוגעות לבעיות של הנגב והגליל. אנחנו ממתינים עדיין למנכ"לית משרד הנגב והגליל, שתיקח חלק בישיבה הזאת. ונפתח בעצם שמצגת שמציגה נתונים. הנושא של הישיבה הוא, כמובן, תעסוקת נשים ופערי שכר בפריפריה. והכינה לנו אורלי כאן מצגת של נתונים, אז בבקשה, בואי, תני תמונת תעסוקה, ואחר כך נשמח לקבל עוד פרטים מהמנכ"לית.

כן, רק נכבה את האור.

הגרף הראשון, כל הגרפים שמופיעים במצגת מופיעים גם במסמך שאנחנו גם נעלה לאתר, אז אפשר יהיה להוריד אותו משם. מה שבעצם ניסיתי לעשות במסמך, זה לקחת נתוני תעסוקה שנוגעים לגברים ונשים, ולבחון מרכז מול פריפריה. כשמרכז, ברוב המקרים, לקחתי פשוט את מחוז מרכז לפי ההגדרה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחלק מהמקרים גם את מחוז תל אביב - הנתונים לרוב די דומים בין מחוז מרכז ומחוז תל אביב, אל מול מחוז צפון ואל מול מחוז דרום, כדי לנסות לראות את ההבדלים.

הטבלה הראשונה, אני לא רוצה להיכנס, זה רק נותן איזשהם נתונים כלליים לגבי תעסוקה של גברים ונשים בכל המחוזות. הטבלה הזאת מראה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשהכוונה היא לאנשים בפועל או מחפשים עבודה באופן פעיל, במחוז מרכז, צפון ומחוז דרום. מה שאפשר לראות כאן שבשלושת המחוזרות האלה, גם במרכז וגם במחוזות שהגדרנו כפריפריה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים גבוה מזה של הנשים, כאשר במחוז מרכז הפער בין גברים לנשים הוא קטן יותר מאשר בשני המחוזות האחרים. ואילו במחוז צפון הפער בין שיעור ההשתתפות של גברים וזה של נשים הוא הגדול ביותר, עשרים ואחת אחוז, שיעור ההשתתפות של גברים הוא שישים ושלושה אחוז, ושל נשים הוא ארבעים ושניים אחוז.

כשבודקים את הפער, שזה בשתי העמודות מצד שמאל, ממחוז המרכז, מה שניסיתי לעשות פה בעצם זה לראות באיזשהו מקום, על איזה מהמינים השפעת הפריפריה, נקרא לזה כך, יותר חזקה. אז בדקתי את הפער ממחוז מרכז בשיעור התעסוקה של הגברים לעומת זה של הנשים, ורואים מכאן שהשפעת הפריפריה יותר חזקה על נשים. במחוז צפון יש פער של שבע עשרה אחוז בשיעור ההשתתפות של הנשים, צפון לעומת מרכז. במחוז דרום לעומת מרכז הפער הוא אחד עשר אחוז, בעוד שאצל הגברים הפערים יותר קטנים, שלושה אחוז ביון מחוז צפון למחוז מרכז, ושבעה אחוז בין מחוז דרום למחוז מרכז.

זה כולל אוכלוסייה יהודית וערבית, נכון?

כאשר מסתכלים בנפרד על אוכלוסייה יהודית ואוכלוסייה ערבית, מה שעשיתי בעצם כאן, לא נתתי גרף נפרד לאוכלוסייה הערבית, אבל הסתכלתי רק על האוכלוסייה היהודית, אז ניתן לראות בכל מה שנוגע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הפערים מצטמצמים בעיקר במחוז הצפון, לעומת מה שהיה קודם בקרב כללה האוכלוסייה.

ועדיין בצפון הפערים הכי גדולים.

כן, עדיין במחוז צפון. לא, כאן דווקא, אם את מסתכלת, אז הפער במחוז דרום אצל נשים ומחוז מרכז הוא יותר גדול, כשאת מסתכלת רק על האוכלוסייה היהודית. כלומר, ההשפעה של האוכלוסייה הערבית יותר חזקה במחוז צפון שזה הגיוני, כי האוכלוסייה הערבית מהווה אחוז יותר גדול מכלל האוכלוסייה במחוז צפון.

כשבודקים את שיעור האבטלה אפשר לראות, שוב, שיקוף של מה שראינו קודם, בכל המחוזות שיעור האבטלה בקרב נשים, כשאבטלה זה מי שמחפש עבודה באופן פעיל ולא מוצא עבודה, כלומר כאן אנחנו לא מדברים על אוכלוסייה שלא רוצה לעבוד, אלא רק על מי שרוצה לעבוד. שיעור האבטלה של נשים גבוה מזה של גברים, כשגם כאן בפער בין פריפריה לבין מרכז, פערים בשיעור האבטלה גדולים יותר אצל נשים מאשר בקרב גברים. כלומר, גם בכל מה שנוגע לאבטלה, פריפריאלית משפיעה יותר על נשים מאשר על גברים.

כשבודקים את זה כאן, שוב לקחתי רק את האוכלוסייה היהודית, הפער בין נשים לגברים קצת מצטמצם במחוז צפון, וקצת גדל במחוז דרום. אבל גם כאן, פה גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי, ההשפעה של הפריפריה יותר חזקה על נשים מאשר על גברים.

אבל אפשר ללמוד מהטבלאות קודם, מהנושא של כלל האוכלוסייה לעומת אוכלוסייה יהודית בלבד, כשאנחנו מסתכלים בעצם על הפריפריה, זה יגידו אחרים בטח, אפשר להסתכל גם על כל מה שנוגע לזה שמדובר על שטח מאוד גדול לעומת מחוז המרכז, שיכול מאוד להקשות על נשים שבדרך כלל מתמרנות בין כמה תפקידים, גם משפחה וגם עבודה. כשמגדילים את השטח כל התמרון הזה הופך להיות יותר קשה.

אז דבר אחד זה שטח, הדבר השני זה רמת הפיתוח, שיש מחקר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נדמה לי, מלפני שנתיים, שמצביע על נושא הפיתוח הכלכלי, משפיע מאוד מרכזי על התעסוקה או על קשיי התעסוקה בפריפריה.

הדבר השלישי זה הרכב האוכלוסייה, שחלק מההבדלים בנתוני התעסוקה נובעים בעצם, נקרא לזה, מהמקום, וחלק נובעים מהתמהיל השונה של האוכלוסייה במחוז מרכז, במחוז דרום ובמחוז צפון.

בחרתי להציג נתוני השכלה, אנחנו מכירים ממחקרים שככל רמת ההשכלה עולה, כך הסיכוי להשתלב בשוק העבודה בעצם גדל, ומה שהגרף הזה מראה זה את השיעור ההשתתפות בכוח העבודה בכל רמת השכלה בשלושת המחוזות, מרכז, צפון ודרום. אפשר לראות שם בגרף, הצבע הכחול זה מחוז מרכז, שבכל רמות ההשכלה במחוז מרכז שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של נשים יותר גבוהים מאשר מחוז צפון ומאשר במחוז דרום. אבל שאנחנו מגיעים לרמת השכלה של שש עשרה פלוס, שזאת רמה השכלה אקדמית, הפערים, אפשר לראות ששלושת הנקודות במד ימין כמעט ומתלכדות, כלומר רמת ההשכלה הגבוהה היא כן איזשהו מפתח להשתלבות בשוק העבודה, שלא בדקתי פה איזו עבודה, כלומר זה רק שיעור השתתפות בכוח העבודה, בלי לראות מקצוע וקשר שלו ללימודים. שזה בעצם אומר שכשאנחנו בודקים את ההבדלים בין המחוזות בכל מה שנוגע לתעסוקה, כדאי לחשוב גם מה רמת ההשכלה של האנשים במחוזות, לאור ההשפעה של ההשכלה. אפשר לראות גם מהגרף הזה וגם מהגרף הבא, הגרף הזה זה תעודה, התפלגות אנשים לפי תעודה אחרונה שקיבלו, שרמת ההשכלה של האנשים במחוז מרכז היום, למרות פתיחת המכללות, למרות כל השינויים בכל מה שנוגע להשכלה, היא עדיין גבוהה יותר מאשר מחוז צפון ומחוז דרום. לכן כשבונים תוכניות לעידוד תעסוקה, בעיקר של נשים, כדאי אולי לחשוב גם על הכיוון של להקנות השכלה, ובפרט השכלה שהיא רלוונטית להשתלבות בשוק העבודה.

מאפייני התעסוקה, אני לא כל כך רוצה להיכנס לזה רק הסתכלנו על עצמאיים שכירים, היקפי משרה, לא ראינו כאן איזשהם פערים דרמטיים בין המחוזות. אותו דבר במשלח היד.

מה זאת אומרת אותו דבר במשלח היד?

משלח היד, גם, לא ראינו משהו דרמטי, הבדלים בין מחוזות, בהתפלגות של אנשים בין משלחי היד השונים. חבל לי להלאות אתכם.

השקף שאין פה, כי הוספתי אותו אחרי שהמצגת כבר נעשתה, זה בעמוד 12 במסמך, יש טבלה עם נתוני שכר. שזה שכר, כאן לקחתי במחוז מרכז ומחוז תל אביב לעומת מחוז צפון ומחוז דרום, ובעצם יש כאן את התפלגות הנשים לפי רמת ההכנסה שלהן לחודש, הכנסה חודשית. אפשר לראות מהטבלה שבמחוז מרכז רמת ההכנסה של נשים גבוהה מזו של נשים במחוז צפון ובדרום. במחוז צפון ודרום כמעט חצי מהנשים מרוויחות עד ארבעת אלפים שקלים חדשים בחודש, לעומת עשרים ותשעה אחוז מהנשים בתל אביב והמרכז. אם אנחנו הולכים לחלק העליון של רף ההכנסה, אז ארבע עשרה אחוז בערך מהמועסקות בתל אביב ובמרכז מרוויחות יותר מעשרת אלפים שקלים חדשים לחודש, לעומת שבעה אחוז במחוז צפון ותשעה אחוז במחוז דרום. בכל המחוזות שנבדקו רמת ההכנסה של הגברים גבוהה מזו של הנשים, אבל זה אנחנו מכירים גם מדברים קודמים.

הניידות, אני לא מאוד רוצה להיכנס לפרטים, מה שהסתכלתי פה זה על כמה דברים. קודם כל, מי עובד בתוך המחוז ומי עובד מחוץ למחוז, קצת על השימוש בתחבורה ציבורית אל מול רכב פרטי. אני חושבת אבל שאני אסיים פה.

כמה עובדים בתוך המחוז וכמה מחוץ למחוז?

במחוז, זה הטבלה שיש כאן כרגע, במחוז מרכז ותל אביב, אם מסתכלים על הנשים, תשעים וחמש אחוז מהנשים עובדות בתוך המחוז, ואילו במחוז צפון ודרום יותר נשים צריכות לצאת לעבוד מחוז למחוז, כשאין כאן כל כך הבדל בין כלל הנשים לבין נשים יהודיות. שזה חוזר בעצם לשני דברים, גם למקומות תעסוקה מספיקים בפריפריה, שבעצם מחייב נשים לצאת מחוץ למחוז שלהן כדי לעבוד. וכשאנחנו מחברים את זה, שוב, לצורך שלהם לשלב בין כמה תפקידים, אז עוד פעם רואים את הקושי הרב שמוטל על נשים לעומת גברים.

איפה הטבלה שכוללת את הערבים?

הטבלה הזאת כוללת את הערבים, מה שכתוב בתוך סוגריים זה רק יהודים.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לעשות חישובים בשביל לדעת.

אבל אין כאן כמעט הבדלים. בטבלה הזאת ספציפית כמעט ואין הבדלים.

שאר הטבלאות.

אורלי, אחד הנתונים באמת החשובים פה, אני חושבת זה בעניין של שיעור השתכרות. זה בעצם נתון מאוד מדאיג לגבי הפער בין נשים לגברים בעניין הזה.

אבל למה בצורת ההצגה הזאת? אני באמת צריכה לעשות חישובים בשאר הטבלאות על מנת להוציא את האחוז גם בערבים?

אני יכולה לענות אל זה? זו הצגה טכנית, חברת הכנסת חנין.

סיבה טכנית.

לא, הפעם הסיבה היא טכנית. אני לא בוחרת להתעלם מנתונים של האוכלוסייה הערבית. המסמך פה נכתב כמסמך כללי, ולכן אם על טבלה אני לוקחת ובונה גם משיקולי נוחות עם עשר עמודות, פשוט קשה לקרוא את זה.

אנחנו נמצאות עם המנכ"לית של משרד הנגב והגליל, אורנה.

זה נושא חשוב, שגם אנחנו נדע.

אורנה, אז קודם כל זה מאוד חשוב שאת נמצאת איתנו כאן.

את פה מחזקת גישה- - -

חברת הכנסת חנין זועבי, אנחנו רוצים לשמוע את המנכ"לית, היא נמצאת כאן כדי להציג.

אני קצת מופתעת, זהו, מאוד מופתעת.

כן, אז בואי תתני לנו את עיקרי הדברים.

צהריים טובים לכולן. קודם כל אני מברכת את יושבת ראש הוועדה על עצם הדיון בנושא קידום נשים בפריפריה, קידום נשים בכלל. אני מברכת את חברי הכנסת שבאו, שמתעניינים בנושא נשים. הבוס שלי, סילבן שלום, הוא היה חבר שנים ארוכות בוועדה לקידום מעמד האישה, מקדם נשים. אני יכולה להגיד שבכלל, אנחנו רק שתי נשים מנכ"ליות, זה אומר הכל אני חושבת.

בדיוק שאלתי את יושבת ראש הוועדה כמה נשים יש בכנסת בקדנציה הזאת, אז המספר הוא מדהים, עשרים ושלוש נשים. אני חושבת שזה מספר שיא מכל הזמנים. בכנסת, זה מספר שיא, אני יכולה להגיד לכם אני הרבה שנים בכנסת, אף פעם לא היו.

זה שיא בכל התחומים.

שיא בכל התחומים. אין ספק שנשים, בלי לפגוע בכם הגברים, יש להן יכולות אחרות. יושבת מולי ראש עיריית ערד, אז קודם כל, אני שמחה שהגעת לדיון. סך הכל ראשי ערים, נשים, יש רק חמש נשים שהן ראשי ערים, אני חושבת שזה מספר שגם אומר. חבר'ה, נשים לא מגיעות למגזר הציבורי, ואני רוצה להתייחס למחקר.

לא לתפקידים הבכירים.

אני אתייחס לזה.

לא עוזרים להם.

אני רוצה לדבר על זה עכשיו, טלי. טלי, עכשיו אני רואה אותך.

זו דעתי, ואני יודעת שלא עוזרים מספיק.

אז בואו נראה מה אנחנו יכולים לעזור, בואו לא נהיה נגטיביים, נראה מה אפשר כן לעזור.

קודם כל, כמו שאמרתי, אני מתעסקת בפריפריה, ורק בפריפריה יש שלוש נשים שהן ראשי ערים, שאני חושבת שזה, מתוך החמש, זה הישג אדיר.

יש לנו את ערד ו- - -

ערד, מצפה וסיגל מורן מבני שמעון. ובאמת זה נשים שדוחפות ועושות ואסרטיביות, וטלי, אני חושבת שהיא ראש עיר רק חצי שנה, כמה זמן את?

שמונה חודשים.

שמונה חודשים כבר, הזמן טס, ואי אפשר לחשוד שיש לנו איזה זיקה פוליטית, כי אני ממש לא מהכיוון שלה, ואתה רואה בשטח. אנחנו מסתובבים ואתה רואה, והיא כל הזמן דוחפת והיא וממתגת את ערד עכשיו, כעיר אומנים, כעיר צעירים, היא עכשיו עובדת על להביא את בצלאל, שלוחה של בצלאל שתגיע לערד. ואתה רואה שזה יוזמה וכריזמה והיא לא נבהלת מחומות, איפה שזורקים אותה מהדלת, היא נכנסת מהחלון. זה כיף לעבוד עם נשים שיש להן את העוצמה הזאת ואין להן את האגו, אין את האינטריגות, הן ענייניות. ואני קוראת מכאן, ליותר ויותר נשים להגיע לתפקידים בכירים במגזר הציבורי.

יושבת מולי ורד סוויד, שאני מכירה אותה גם לא הרבה שנים, וגם היא זכתה לתפקידים, והנה היא הגיעה, כי עם נחישות והתמדה מגיעים. ורד היא היום יושבת ראש הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, אני רואה את הפעילות שהיא עושה, עם כל העניין של הדירקטוריות עכשיו, היא מבלבלת לנו את המוח, ואני אומרת מבלבלת בכיוון החיובי. תנו לי עוד נשים, אני עושה מאגר, אני רוצה להכניס אתכן. אתה רואה שמי שבאמת רוצה, אני לא חושבת, יש חסמים, אני לא אומרת. והתפקיד שלנו, כממשלה, והתפקיד שלי במשרד, להסיר את החסמים בפריפריה.

אני יכולה להגיד שאצלי ארבע נשים הן ראשי אגפים בכירים. תמיד אמרתי שלוש, בוועדה הקודמת אמרתי שלוש, אבל לאחרונה מיניתי עוד ראש אגף אצלי לדוברות והסברה, שהיא גם כן אישה. אז ארבע נשים מתוך שישה אגפים, זה משרד קטן, אבל זה מרשים. אני מאמינה בכוח הנשי, אני חושבת שאפשר לעשות.

אני רוצה להתייחס למחקר של המשנה לנגיד בנק ישראל, שהתפרסם רק לפני כחודש, ואני כתבתי על זה גם מאמר. רואים פחות נשים במגזר הציבורי, שלא נותנים להן את ההזדמנות.

תראו, בפריפריה במיוחד יש את הבעיה שצריכים להגיע הביתה עד שעה מסוימת, נוסעים בתחבורה ציבורית, כל זה נכון. אני תמיד אומרת, אלי, אחת מהראשי אגפים הבכירות, מגיעה מהגליל, ממושב מנות, כל יום, שעתיים וחצי כל כיוון. אני טוענת שזה לא תמיד מסתכם בשעות העבודה. כי היום כולנו יודעים, גם כשהולכים הביתה, אפשר לעבוד דרך האינטרנט, ודרך מיילים והטלפונים וה"אס אם אס", העבודה לא נגמרת. זה הכל תלוי בנחישות. ואנחנו כאן בשביל לשחרר חסמים, להפנות עוד יותר משרות לנשים. אבל זה לא דווקא נשים, בגלל שיש להן ילדים קטנים. אני לא מסתכלת על זה, אני בכלל לא שואלת, שבאה אלי מועמדת, אני לא שואלת אותה: יש לך ילדים? אין לך ילדים? ילדים קטנים? אני בודקת את היכולות שלה, אם יש לה את היכולות, היא יכולה לתת את המענה לתפקיד כזה או אחר, ואני בכוונה רוצה לדבר על תפקידים בכירים, כי פה בעצם הפערים הגדולים, זה לא רלוונטי מבחינתי אם היא הולכת בארבע הביתה או הולכת בשש. אני צריכה שלעבודה תהיה תפוקה ויהיה מענה.

וזה תלוי רק בנו, אסור לנו להסתכל על עצמנו ממקום של מסכנות, ממקום של קיפוח. אני תמיד אומרת את זה גם בפריפריה, אין כאן מסכנות ואין כאן קיפוח, נדע להוביל את זה ממקום של העצמה.

שוב אני חוזרת לטלי, אני מסתכלת עליה, אני אומרת, היא באה עם פרויקטים ממקום מאוד בינוני ומטה, אבל היא יודעת לדחוף את זה, היא מאמינה במה שהיא עושה, היא יודעת לדחוף את זה. לא פשוט. יש קואליציה שהיא לא פשוטה ברשות עיר, יש אופוזיציה שכל היום מטרטרת בעיתונים, ומה שאתה לא עושה אתה כל היום חוטף.

יש אופוזיציה? לא יכול להיות.

יש קואליציה שלוש עשרה מתוך חמש עשרה. זה גם, רק אישה יכולה לעשות, בלי לפגוע בכם.

כן, כי אין אגו, רוצים להגיע תכלס ואז, אתה יודע, לחתוך.

אורנה, אני רוצה בבקשה, הדברים שאת אומרת לגבי שילוב נשים בהנהגה הבכירה, כיושבת ראש הוועדה, זה דברים שאני עומדת מאחוריהם ואני מאוד משבחת אותך על הפעילות החשובה שלך. בכל זאת, הנושא המרכזי שלנו היום הוא קידום נשים בפריפריה. והנתונים שאנחנו רואים, גם אם הם לא נתונים שמעידים על פערים תהומיים, עדיין מצביעים על פערים במחוז צפון, מחוז דרום. רציתי לשמוע ממך דווקא, מהם הכיוונים, הרי המשרד שלך, זה עיקר העיסוק שלו.

היום דיבר השר על הנושא של פתיחת בית ספר לרפואה בצפת כמינוף ליצירת חמשת אלפים עובדים ישירים. הייתי שמחה לשמוע ממך שני דברים. קודם כל, מהן הבעיות המרכזיות של מחוז דרום ומחוז צפון. דבר שני, מה באמת נעשה כדי לפתור את הבעיות.

אז אני אחזור על העניין, שאנחנו, כמשרד מתכלל, שיש לנו את היכולת לראות את כל התמונה בכל התחומים. אני יוצאת רגע מהעניין של נשים ואני אגיד מה אנחנו עושים ואיך נשים משתלבות.

אני עושה ותומכת בפרויקטים שהם פרויקטים לנשים. אבל אני לא מאמינה בזה רק, אני לא חושבת שזו הפלטפורמה שתביא לקפיצת המדרגה. מה שיביא לקפיצת המדרגה זה הפרויקטים הגדולים, אותם פרויקטים מחוללי שינוי שנשים יכולות להשתלב באותם פרויקטים, שזה יביא את השינוי האמיתי.

למה את מתכוונת?

אני אתן דוגמא, אני אחלק את זה לנגב וגליל. בגליל אנחנו מדברים על הקמת בית הספר לרפואה, שכבר השנה יפתח את שעריו, וזו באמת בשורה, כי רק בימים האחרונים נתבשרנו על כך, שמאה עשרים סטודנטים יכולים ללמוד כבר באוקטובר 2011. אותם סטודנטים לרפואה שירשמו, כבר יש הרשמה.

מתי יפתח בית הספר?

באוקטובר 2011, כבר השנה. אני יכולה להגיד שפתחנו את זה בשני מסלולים, גם לאלו שחוזרים מחוץ לארץ, שיש להם כרגע חמישים מקומות, נרשמו שלוש מאוד. בסוף השבוע, ביום חמישי, תפתח ההרשמה לתלמידים מהארץ, שלהם יהיו שבעים מקומות. כמובן שזו רק תחילת הדרך, לנשים ולגברים.

ולכמה תלמידים?

סך הכל יהיה, בשנה הראשונה, מאה ועשרים סטודנטים. כמובן שאנחנו רוצים, בשאיפה, להגדיל את זה למאה ארבעים. אבל, איך תמיד השר אומר, צריך להכניס את הרגל בדלת ולהתחיל להניע.

לכמה תצליחי להגיע בסופו של דבר?

הצפי הוא להגיע בסוף לאלף סטודנטים ללימוד כל מקצועות הבריאות. זו בעצם תהיה פקולטה לרפואה שתיתן מענה רחב. אבל כשאנחנו אומרים פקולטה לרפואה, אנחנו לוקחים בחשבון כבר את שילובן של אותן נשים, ואני יכולה להגיד שגם בעניין של ההרשמה, כשבר אילן תפעיל את זה, אנחנו נותנים דגש לעניין של נשים, רוצים לראות נשים רופאות. ותמיד אומרים לנו: אבל הן לא יכולות, משמרות, אין כזה דבר, נשים רופאות עובדות במשמרות ולילות ושישי ושבת.

אני נפגשתי רק לאחרונה עם מנהל בית החולים סורוקה, הוא אמר לי: הבת שלי רופאה, מיילדת, את לא רוצה לדעת, שישי-שבת, בשביל איזו משכורת היא עובדת. אין מה לעשות. רוצים להגיע לתפקידים בכירים? צריכים להשקיע. אני תמיד, יש לי מנטרה כזאת, שאמרו לי את זה ביום שנכנסתי לשירות הציבורי, מי שמשקיע מגיע ומי שמגיע משפיע. אין קיצורי דרך, צריך להשקיע ולהתמיד. ויותר נשים - רוצים לראות אותם בכל מיני פרויקטים.

ואני חושבת שפרויקט של בית ספר לרפואה יהיה באמת פרויקט מחולל שינוי כי הוא ייצר סביבו חמש אלפים מקומות עבודה בשלב הראשוני, ובשלב המאוחר יותר יגיע לעשרת אלפים מקומות עבודה. מה זאת אומרת עשרת אלפים מקומות עבודה? אני רוצה לסבר לכם את האוזן, סביב כל התעשייה הזאת, סביב הפקולטה, בתי חולים, יקום אזור תעשייה ביו-רפואי, שזה בעצם ייתן מענה מאוד רחב.

למתי זה מיועד?

אנחנו מדברים עכשיו על 2011 שכבר חמשת האלפים מקומות העבודה יהיו, לפי דעתי, בחמש שנים הקרובות. אני חושבת שאלו מספרים שהם לא בשמיים ושניתן לעשות את זה. יש פשוט תוכניות, זה לא משהו שאת יודעת, אני אומרת לא צריך להמציא את הגלגל, צריך לקחת תוכניות, לאמץ אותן, ולרוץ איתן קדימה. וזה מה שהמשרד עושה, בכל תחום אפשרי.

אנחנו, דרך הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל, תומכים בהמון מיזמים שקשורים לנשים. אם זה מיזם שנקרא "בעצמי" ו"נשים מובילות שינוי". אני יכולה להגיד לכם שלקראת 2011 קיבלתי, אני חושבת, הכי הרבה הצעות מאי פעם שקיבל המשרד בנושא נשים, העצמת נשים, קורסים למנהיגות נשים, נשים מובילות שינוי, נשים סוכנות מובילות שינוי. אני חשובת שכל הארגונים פנו אלי, נעמ"ת, ויצ"ו, שדולת הנשים, עמותת כן. אין, אני חושבת, גוף שלא פנה אלי, כי הוא זיהה שהמשרד הזה עושה המון תוכניות למען נשים. ואני אומרת לך כבר, שכבר תקצבנו את זה ב - 2011-2012, אתן התוכניות האלה, כן בתוכנית העבודה שלנו לקידום נשים.

איפה עובדות התוכניות האלו?

התוכניות האלו עובדות בנגב ובגליל.

לא, אבל מה קבוצת היעד?

איפה בנגב ואיפה בגליל? יישובים.

בכל היישובים, זה דרך "קול קורא". כל רשות מקומית שרוצה לשלוח את השנים שלה, אם זה יועצות למעמד האישה, אם זה נשים מנהיגות, אם זה הדור הבא, בכל ורסיה אפשרית זה באמצעות "קול קורא" ברשות לפיתוח הנגב וברשות לפיתוח הגליל. אין שום בעיה, אנחנו נותנים מימון, הרשות נותנת מימון, וכמובן, חלק קטן נותנת גם המועמדת.

בנוסף, אנחנו מקיימים, במשרד לפיתוח הנגב והגליל, שולחנות עגולים, אני חושבת שאת אפילו השתתפת אצלנו באחד מהשולחנות. ואנחנו כל שבוע מקיימים שולחן עגול בנושא אחר. נושא נשים הוא נושא מאוד מפותח. יושבת כאן תמר שחורי, שהיא מובילה את נושא "נשים מובילות שינוי", אני מאמינה שאחר כך היא תדבר ותספר קצת על הפעילות של שולחן כזה, ומה קורה בפעילות חוץ מהדיבורים והישיבות, לאן זה מוביל, לאן זה מתפתח ולאן זה נרקם, כי יש נושאים שמגיעים עד כדי חקיקה.

אני אשמח לשמוע את הגברות הנכבדות ויושבות כאן, זה כבר פעם שנייה שאני כאן נמצאת בחודשיים האחרונים, הייתי גם ב"שדולת נשים" בפריפריה לפני כחודשיים, גם דיברתי על זה. אני יכולה להגיד לך שאחרי זה הייתה לי הצפה, התקשרו אליי ואמרו לי: אנחנו לא ידענו, אנחנו לא היינו מודעות מה המשרד עושה. עם כל מי שפנתה אליי נפגשתי. ואת יודעת את הסדר יום, אבל אני תמיד שמחה להרחיב את המעגלים לעוד ועוד נשים, עוד ועוד ארגונים, עוד ועוד עסקים, שרוצים להיכנס ולתת את המענה הרחב.

ושוב, אני מברכת על הדיון.

תודה רבה, ומשהו לגבי הנגב.

הנגב, לא אמרתי, אני לא מקפחת אף פעם את הנגב. הנגב, הפרויקט הגדול של המשרד זה כל הנושא של מעבר צה"ל דרומה. מעבר צה"ל דרומה, אני לא מדברת- - -

מכונה עיר הבה"דים.

לא, אני ממש לא מדברת על עיר הבה"דים, ממש לא. עיר הבה"דים זה פרויקט באמת גדול, שיקרה בסוף 2013, שזה אותם שלוש עשרה אלף חיילים סדירים שלהם מתווספות 500-600 משפחות קבע.

אני מדברת על מעבר משפחות הקבע, אותן משפחות של אגף מודיעין ותקשוב, ששת אלפים משפחות שאמורות לעבור ב-2017.

2017?

כן, אבל אלו תוכניות שעובדים עליהן עכשיו, בזה הרגע מנסים להגיע להכרעה בוועדת חוץ וביטחון בעניין של התקציב כי האוצר משיל את זה על משרד הביטחון ומשרד הביטחון משיל על האוצר. בגלל זה, זה לא מתקדם, אז הם ממש בזה הרגע מתקוטטים על מנת להגיע להחלטה. אני חושבת שזה, בעצם, ייתן מענה רחב לנגב, למקומות כמו ערד, דימונה, באר שבע, זה יחזק מאוד. ששת אלפים משפחות חדשות שאמורות להיקלט, אלו משפחות מאוד חזקות שמגיעות ממרכז הארץ, מישובים מאוד חזקים, שרוצות לעבור לנגב, אבל מחפשות את החבילה, את המענה הרחב. ולנשים כאן, יש חשיבות מאוד גדולה.
אני תמיד אומרת שאם משרת הקבע הוא גבר, אני בכוונה מסייגת את זה, לנשים יש פה השפעה מאוד גדולה. הנשים הן אלו שיחליטו אם המעבר יהיה מוצלח או לא יהיה מוצלח. דיברתי על זה גם איתך, טלי, שאמרתי שאנחנו צריכים לעשות תוכנית מיוחדת לאותן נשים.

עכשיו, שאני אומרת, מה זה המעבר, אם הוא יהיה מוצלח או לא מוצלח, אני רוצה להסביר לכם בעצם למה אנחנו מתכוונים. אותה משפחה שגרה, בלי לפגוע בשום יישוב, ברמת השרון, בהרצליה, בכפר שמריהו ובהוד השרון, משפחות חזקות שאומרים להם לעבור לנגב. זה נראה להן משהו הזוי. אבל בשביל להראות להן שזה לא משהו הזוי, שזה משהו אמיתי, שזה משהו שיכול לקרות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל עובד על חבילה רחבה באיגום עם כלל משרדי הממשלה.

מה זאת אומרת חבילה רחבה? חבילה רחבה לאותה משפחה, היא רוצה לדעת מה קורה בתחום החינוך, כי הילדים שלה גרים במקומות האלה, והחינוך שם מאוד טוב. היא רוצה לדעת מה קורה מבחינת מגורים, "איזה שטח אני אקבל?", כבר לא מסתפקים רק בשטח. אז אנחנו מובילים את כל העניין של סבסוד קרקעות, לתת להם סיוע בשכר דירה לשנתיים, שיבואו ויקלטו ויראו מה קורה שם, ואחרי זה, זה ישאיר אותם. כל העניין של תרבות הפנאי, שזה מאוד חזק ומאוד רלוונטי לאותן משפחות. הם גרים במקומות שהזכרתי, שיש להם חמישים בתי קולנוע באזור, מאה מסעדות, עשרים מכוני כושר, זה לא אומר שכל יום הם הולכים ולסרט, והם הולכים למסעדה ולמכון כושר. אבל זה שיש להם את האפשרות בראש, הם רוצים למצוא את זה גם באותם מקומות בנגב. אז כל נושא תרבות הפנאי, אני חייבת להגיד, שאחרי חינוך ותעסוקה, הוא השלישי בסדר העדיפויות. זה אחד הדברים המאוד חשובים.

כל נושא הבריאות, הייתי עכשיו בוועדת הבריאות, בגלל זה איחרתי, שמדברים על שדרוג הבריאות בפריפריה, על כל הפערים שקיימים. כמובן בנגב יש בית חולים אחד, בית החולים סורוקה שמשרת אוכלוסייה של מיליון איש. אני חושבת שגם פה יצטרכו לעשות חשיבה ולראות. אותה משפחה שרוצה להזמין תור לרופא מקצועי, לוקח חודש וחצי לחכות לתור לרופא מקצועי.

זה ידוע.

ידוע. אז אתה אומר: אני צריך לתת את המענה. ואותה אישה, שהיא מעצם העוגן במשפחה, שהיא עוברת לאותו מקום, ויש לה את המענה הרחב, ויש לה את האפשרות לקבל בכל התחומים, אני חושבת שהיא הקטליזטור להישארות אותן משפחות, ולהשפעה שהמעבר הזה יצליח.

נתקלתי בבעיה בדרום, בנגב, של סבסוד שכר דירה למורים שבנגב, שמתקשים, מורים מהצפון.

אני רוצה להגיד שבעניין של תמריצים למורים, דווקא בדרום, באילת, יש תמרוץ למורים שמגיעים.

זה חמש מאוד שקל בחודש, נכון? שהם ביקשו אלפיים.

אני לא רוצה להגיד לך את המספר, אני תכף אוכל לבדוק את זה ולהגיד לך בדיוק את הנתון, אני לא רוצה להגיד לך את זה ב"שלוף". אני יכולה להגיד לך שאחד המקומות היחידים בנגב שזה קיים זה באילת.

גם בנגב, לא רק באילת, ברהט ובכפרים הבדואים, שמורים מהצפון מגיעים, ומסבסדים בחמש מאוד שקל, והם ביקשו לסבסד באלפיים שקל.

אני לא יודעת לגבי הסכומים המדויקים, אני יכולה להגיד לך שאנחנו, בתוכניות העבודה שלנו, מובילים עכשיו גם את העניין של תמרוץ למורים, לעובדים סוציאליים, לפסיכולוגים שחסרים במקומות האלה, לעובדי רווחה.

אפשר- - -

בוודאי, בשמחה, כל נושא שאפשר להעלות אותו ולהציף אותו, אנחנו נשמח לקדם. יש פרויקטים שדורשים את המקצועות האלה, ואנחנו על סמך זה נוכל לקדם את זה.

ועוד שאלה, את דיברת על חסמים, מה לגבי ייצור מקומות העבודה? אתם גם בנושא של ייצור, או רק לגבי מקומות העבודה הקיימים אתם מתייחסים?

אני רוצה להגיד על הסיפור של מעבר צה"ל דרומה לנגב, ירידת צה"ל דרומה, מעבר צה"ל דרומה, עליית צה"ל לנגב, אני לא יודעת איך כבר לקרוא לזה.

זה ממש לא יאה לך.

עלייה, צה"ל קורא לזה ירידה. אני חושבת שהפרויקט הזה ייתן מענה רחב בכל המקצועות, כי אנחנו עומדים על כך שבכל המכרזים שמשרד הביטחון מוציא, יהיה מענה לתושבי הפריפריה, דהיינו, לתושבי הנגב. עובדים יבואו מהנגב ולא יבואו מתל אביב.

שונה חוק המכרזים? לא.

עכשיו מכניסים את התיקונים.

אנחנו נאבקנו על זה.

שלושים אחוז שיהיו עובדים מהנגב, גם דרך חברות קבלן, וגם מנהלים - עשרה אחוז יהיו מהנגב ולא יבואו רק מתל אביב או מהמרכז. על זה אנחנו נאבקים, כי זה בעצם ייתן אתה מענה הרחב לתעסוקה.

אבל במה הנשים יעסקו?

הן הולכות אחרי הבן זוג.

אני אענה.

רק שלא ענית על השאלה, ביצירת מקומות עבודה חדשים, יש לכם פריטים של יצירת מקומות חדשים?

לגמרי, אנחנו מפתחים- - -

אזור תעשייה ביו-רפואי שיקום ליד בית החולים?

אז אני רוצה רגע להגיד, גם אזור תעשייה ביו רפואי וגם בכלל, אני אכנס קצת יותר לתוכניות שאני אגיד. תראו, אנחנו עשינו, למשל, עם משרד התמ"ת, נותנים את כל העניין של שדרוג אזור התעשייה. כשאתה אומר שדרוג אזור התעשייה, שלא שדרגו אותה משנות החמישים בערך, ונראים על הפנים, זה בעצם מאפשר לך להביא מפעלים חדשים לאותם מקומות. מפעלים חדשים יוכלו להיכנס, עסקים קטנים יוכלו להיכנס, וזה בעצם מה שמתחיל לייצר את מעגל העבודה, להניע קדימה.

אני לא נכנסת למגזרים כאלו או אחרים, אני יכולה להגיד שאפילו נקודתית, שפונות אלינו נשים של משפחות הקבע, גם בסיפור של נבטים, שכבר זה הצליח וכבר זה עבר, פונים אלינו מכל מיני מקצועות חופשיים ואנחנו משתדלים לעשות את החיבור.

דבר נוסף שלא אמרתי, שהוא דבר מאוד חשוב, אנחנו מקימים מרכז מידע, מרכז הסברה, שייתן מענה כולל. אנחנו עושים את זה בשיתוף עם משרד הביטחון. הקצנו לזה שמונה עשרה מיליון שקל, שזה סכום מאוד גדול, שייתן מענה כולל למשפחה שרוצה לעבור. זאת אומרת שמשפחה היום, שגרה במרכז, מתקשרת לאותו מרכז הסברה. תקשיבי, זה מאוד חשוב.

אני מקשיבה.

בעלי משרת קבע, אני עובדת היי-טק, אני עוזבת את המרכז, יש מפעל היי-טק? אני יכולה להשתלב באמדוקס? אני יכולה להשתלב באינטל? איפה אני יכולה להשתלב? מה החינוך לילדים שלי? הבן שלי הוא, למשל, בבית ספר לטבע. יש בית ספר לטבע? יש בית ספר למדעים? יש בית ספר לאומניות? זה בתחום החינוך. מה קורה בתחום הרווחה? מה קורה בתחום תרבות הפנאי? מה קורה בתחום הדיור? איזה מגרשים? על כל זה יענה מרכז ההסברה, שייתן מענה כולל בכל התחומים.

אבל בסוף הדבר המרכזי הוא תעסוקה. ואני יכולה להגיד לך שכשאני מבקרת בצפון ובדרום, בדרך כלל זו הטענה המרכזית. אין לנו מקומות תעסוקה.

אני רוצה לשאול אותך קצת. ברור לגמרי שזה בעיקר בנגב ובגליל, אוכלוסיות שצריכות הרבה יותר דחיפה זו האוכלוסייה הערבית והעולים, בעיקר. אני לא אומר שזה גם העולים הוותיקים, זאת אומרת האזרחים הוותיקים, אלו האוכלוסיות בעיקר שדורשות מאמץ מסוים. גם אנחנו יודעים שהמדינה מתהדרת עכשיו בזה שאנחנו חברים ב"או אי סי די" וכן הלאה. יש שם דו"ח מפורט, מאוד ברור, שאם אנחנו לא נקדם את הנשים והחרדים, לא נביא אותם למעגל העבודה, זאת אומרת, יכול להיות שבאיזשהו שלב יגידו לנו "ביי" מה-"או אי סי די", ולא נוכל להתהדר בזה.

אבל בלי קשר ל-"או אי סי די" היום, השאלה היא מה המשרד שלכם מייצר? יכול להביא לי את התוכנית שלכם עד 2017, זה בסדר גמור.

לא, אני אענה לך על העולים, יש לי המון, וגם על אוכלוסיית המיעוטים יש לי הרבה מה להגיד.

השאלה היא, האם את יכולה לבוא ולהגיד לנו שיש לכם גם מדדים, לא רק להגיד שיש תוכניות, מדדי הצלחה.

יש.

לכן, אם יש לך תשובות, אני אשמח לקבל.

אז בבקשה. נגעת, דבר ראשון, בעניין של העולים, אני אצא רגע מהעניין של הנשים, כי עולים זה...

עולות, לצורך העניין.

אני רוצה לדבר על זה יותר בגדול, לא מגדרי. המשרד שלנו מקדם בשנה האחרונה ארבעה פרויקטים בתחומי העולים. אנחנו מקדמים מיזם עם "נפש בנפש", כשנתנו לזה שני מיליון שקל השנה. אני יכולה להגיד לך שמאתיים משפחות הגיעו לגליל בשנה האחרונה, משום מה לעולים מארצות הברית יש איזושהי יותר העדפה לגליל.

אנחנו מקדמים מיזם, יחד עם משרד הקליטה, "בית ראשון במולדת", שאנחנו נוסעים לשם ומאתרים את אותן משפחות ונותנים להם את האפשריות נגב, גליל. לאיזה רשויות הם רוצים לבוא ולדגום, נותנים להם חומרים, נותנים להם את כל האפשרויות, גם מבחינת תעסוקה, גם מבחינת חינוך לילדים, מגורים, כל דבר נוסף. אני יכולה להגיד לך ש"בית ראשון במולדת" הצליח מאוד ובסוף נובמבר 2010 פנתה אלינו שרת הקליטה, שרצתה להרחיב את התוכנית, שניתן עוד מיליון שקל, כי התוכנית הצליחה. אז זה אחד הפרויקטים הכי מוצלחים שלנו.

אני מאמינה בכל העניין של השבת מוחות מחוץ לארץ, של מדענים עולים, זה מתחבר גם לנושא של בית הספר לרפואה, שגם זה בראש סדרי העדיפויות שלנו. בכלל אני חושבת שעולים, אני לא רוצה לדבר על פוליטיקה, אבל השר שלי מדבר בכלל על עלייה של עולי הפלשמורה, להעלות אותם לארץ. אז כל העניין שלו עולים הוא אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו מטפלים בהם.

בנושא של מגזר בדואי, נשים בדואיות, אנחנו הקמנו, יחד עם משרד התמ"ת, כבר לפני שלוש שנים והשנה זה הסתיים, ובקשו מאתנו להמשיך את זה, מרכזי השמה, מרכזי הכשרות לנשים במגדר הבדואי.

בגליל או בדרום?

זה בנגב.

בחורה ובשגב שלום.

בחורה ובשגב שלום, מי אמר את זה?

אלה ממשרד התמ"ת.

יפה, הנה אני אומרת, לא ידעתי אפילו שאת כאן, לא שמתי לב. בקשו מאתנו עכשיו, בסוף החודש זה עומד להסתיים וצריך תקציב ביניים, ישבנו עם שר התמ"ת היוצא יומיים לפני שהוא סיים את תפקידו, בקשו מאתנו להאריך, וגם כאן המשרד נכנס.

אני חושבת שבכלל כל העניין של פיתוח נשים מובילות במגזר הבדואי, אני חושבת שנשים מובילות במגזר הבדואי הן עוגן כי, אני גם מקדמת עכשיו פרויקט בוואדי עתיר ב-חורה, שמעת על זה? המשרד גם מקדם. אני חושבת שנשים בדואיות שתצאנה לעבודה הן עוגן לכל המשפחה. הן עוגן להשכלה הגבוהה, ואני חושבת שבבן גוריון רואים יותר נשים בדואיות. אני חושבת שבספרים יש, אם אני לא טועה, 600 נשים בדואיות שלומדות בבן גוריון, אני חושבת שזה נתון מדהים, אני חושבת שאם אנחנו נעודד ונדחוף יותר נשים בדואיות להשכלה, זה בעצם הפלטפורמה ליציאה לעבודה.

נמצאת איתנו גם מקרן אברהם, אני רואה אותה מולי, שלום, גם עם קרן אברהם אנחנו מקדמים עכשיו תוכנית. אני חושבת שבכל מגזר אפשרי שאפשר לקדם נשים, אנחנו שם.

טוב, קודם כל, אני מאוד מודה לך הסקירה, זה נשמע מאוד נמרץ ומלא יוזמות. אני מקווה באמת שבפועל, גם בשנים הקרובות אנחנו נוכל לראות פתיחה של מקומות תעסוקה, כי זה באמת הדבר החשוב מכל.

אני רוצה לפתוח את הדיון, אז יש כמה שנרשמו כבר לזכות דיבור, אז אני אשמח לקבל אם יש עוד מבינכן שרוצות להירשם.

טלי פלוסקוב, ראש עיריית ערד, אמרתי נכון את שם המשפחה?

פלוסקוב, אני כבר רגילה זה בסדר.

איך אומרים?

פלוסקוב. דבר ראשון, אני באמת רוצה לברך את המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואת אורנה בפרט, על היוזמה שהם לקחו, וכל היום כל הכנסת מדברת, וזו כבר הוועדה השלישית שאני יושבת בה, ואנחנו מדברים על כל הבעיות. אתם יודעים מה? לא בעיות, אני קוראת לזה אתגרים שקיימים בנגב ובגליל.

אחרי ששמעתי את אורנה, אני קיבלתי מנת אדרנלין, אני חייבת להגיד לכם, אני באמת מאמינה ביכולת של המשרד הזה לעשות המון דברים.

אני רוצה להוסיף כמה דברים כדוגמאות למה שאורנה אמרה, לצורך העניין בערד. משפחה שעוברת לערד יכולה לקבל מגרש של חצי דונם במחיר של שישים אלף שקל, אין דבר כזה במדינה שלנו, וזה יוזמה של משרד הנגב והגליל.

הצלחתם לשכנע את מנהל מקרקעי ישראל? מנהל מקרקעי ישראל לא שם לכם רגל?

בזה כן, בדברים אחרים לא.

ולחילופין, משפחה ששוקלת האם כדאי לה לעבור לערד, היא יכולה גם להשכיר בית ולקבל סבסוד של אלף מאתיים שקל בחודש גם לשכירות.

תגידי מתוך כמה זה, כמה נשאר לה לשלם.

נשאר לה לשלם אולי 500-600 שקל, כי המחירים בערד הם עדיין נמוכים. דרך אגב, אני מנצלת את ההזדמנות, ולא סתם אני אומרת עדיין, כי באמת כרגע ישבנו בוועדת הכלכלה ודיברנו על בעיות דיור ובאמת איך משפחה חדשה מקימה את עצמה, אז אני מנצלת את ההזדמנות בכך שיש פה נשים מכל המדינה, היום בערד אפשר לרכוש עדיין מגרש בעלות של 170-200 אלף שקל לחצי דונם, שאני קוראת לזה הזדמנות נדל"נית שלא חוזרת על עצמה, אז לידיעתכן.

אני רוצה דקה לגעת במה שנאמר פה לגבי נשים, ובכל מקרה אנחנו יושבים כאן בוועדה למעמד האישה, ופה אני מאוד מחזקת את דבריה של אורנה. בנות, ופה אני פונה לבנות, המון דברים תלויים בנו. אם אנחנו נחכה עד שיביאו לנו על מגש דברים זה בחיים לא ייקרה. אנחנו חייבים ליזום, אנחנו חייבים לרצות להתקדם, אנחנו חייבים לשבת במקומות של מקבלי החלטות. אם אנחנו לא נהיה שם אז אחרים לא יקבלו את ההחלטות שאנחנו חושבות שזה נכון. אני אומרת לכולם וקוראת, ובכל הזדמנות שניתנת לי אני תמיד אומרת: תקומו ותעשו, אל תחכו שמישהו יעשה במקומנו, זה לא יקרה אם אנחנו נמתין. הוועדה הזו זה המקום, לפי דעתי, הכי ראוי להגיד את זה. אני פונה כאן גם ליושבת הראש של הוועדה הזו, תעבירו את הדברים שאנחנו אומרים כאן בכל ועדה, המון דברים תלויים בנו. כמובן אנחנו חייבים תמיכה ועזרה וליווי.

דרך אגב, אני אתן לכם דוגמא, יש לנו יזם חדש, אני עוד לא עדכנתי את אורנה, שרוצה להקים אצלנו בערד מוקד מענה טלפוני, זה נקרא "קול סנטר", שהוא מעסיק סדר גודל של מאתיים ארבעים נשים, כאשר חצי מהן נשים חרדיות וחצי חילוניות.

מה זה עושה ה"קול סנטר"?

הם נותנים מענה טלפוני לדוגמא לחברות סלולאריות, לחברות כרטיסי אשראי.

כשאת מתקשרת לכוכבית אלפיים שבע מאות, לקופת חולים לקבוע תור ואתה גרה בתל אביב, זה מגיע לערד.

אני רק רוצה להגיד איפה המדינה כאן כן עוזרת. על כל איזה שמעסיק כזה מעסיק הוא מקבל תמיכה של אלף מאה שקל בחודש, בשכר שלה. ופה זה המדינה שלנו, אז אי אפשר לסגור את העיניים ולהגיד שלא עושים שום דבר. וזה רק לנשים. אנחנו, כאזור פיתוח אלף מקבלים גם לנשים חילוניות את זה, שזה לא רק לנשים חרדיות.

יש דברים שקורים במדינה שלנו, ותמיד אני אומרת בואו נפתח את העיניים ולא רק נעביר ביקורת מה לא נעשה, ובואו נלמד לראות את הדברים שכן נעשים, ונעשים המון דברים, ואנחנו מאוד מעריכים אותם. שוב, ההערכה שלי פה גם למשרד הנגב והגליל, כי אני יודעת שהמון דברים אתם דוחפים ואנחנו נהנים אחר כך מזה.

אני רוצה לסכם כי יש פה הרבה עוד אנשים שצריכים לדבר, ואני רוצה להספיק לעוד ועדה. אני רוצה באמת לברך שוב, גם את יושבת ראש הוועדה, ואת המסר שאני מעבירה, כי עד שהגעתי, באמת, תוך עשרים שנה מעולה חדשה שהגיעה לארץ הזאת והיום בתפקיד מפתח מאוד גבוה. המון דברים תלויים בנו, רק צריך לעשות, להציב מטרה ולהתקדם.

אנחנו ממש גאים בך ומאחלים לך הרבה הצלחה.

תודה.

יש כאן רק את נציג האוצר שצריך תכף לעזוב.

גם צריך לרוץ.

עוד ועדה. טוב, אני אדבר ממש בקצרה, בהמשך להערתה של יושבת הראש לגבי החשיבות של תעסוקה, זה הצעד הראשון, טוב שגם אנחנו רואים את החשיבות בכך. בכלל בממשלת ישראל, בתוך תקציב המדינה שאושר ב-2011-2012, שמה דגש על עידוד תעסוקה, בעיקר על עידוד תעסוקת קבוצות ברות השתתפות. עוד צעדי מאקרו חדשים שבוצעו זה אחד: פריסת מס הכנס שלילי ברחבי הארץ ובעלות תקציבית של כמה מאות מיליונים בשנה, שמשפיע בדיוק על אותם עובדים עם שכר נמוך, זה מתחבר יפה מאוד לפריפריה.

תגיד אולי רק בכמה מילים מה זה לאנשים שיבינו, שאלו נשים שלא מגיעות לסף המס. אתה מסתכל על זה בראיה אוצרית, אבל הנשים לא כל כך מבינות.

אני חושב שהשר שלך הוא- - -

נכון, אבל שאנשים יבינו מה זה.

רן, באיזה סכום מדובר?

מס הכנסה שלילי מגיע למענקים שבין שלוש מאות לארבע מאות שקלים בחודש לאדם עובד שמרוויח שכר שנמצא בין שלושת אלפים ארבע מאות לארבעת אלפים שלוש מאות שקלים, תוספת של כעשרה אחוזים למשכורת מהשכר, תוספת מהותית. והיא באה, כמובן, בנוסף לשכר, בלי קשר, תוספת שכר מהותית.

אולי כדאי להוריד את- - -

אני חייבת להתפרץ, שנשים שיוצאות לחופשת לידה, הזמן הזה לא נחשב להן, והרבה נשים שהיו זקוקות לזה לא יקבלו את זה.

אני אסיים את דברי, לאחר מכן אולי...

אולי תורידו את מחירי הדלק, כי הנסיעות לפריפריה זה רחוק מדי.

צעד ראשון. צעד שני זה הגדלה מהותית של תקציב מעונות היום, שגדל למעל כמיליארד שקלים בשנת 2011, גידול מהותי של מעל 300 מיליון שקלים. זה גם, שוב, במטרה לסייע לנשים עובדות לצאת לשוק העבודה ולהתפרנס, כהלכה לרווחתן שלהן.

חוץ מזה יש שלל תוכניות לעידוד תעסוקה, תוכניות מיקרו, שכבר דברו עליהם משרד התמ"ת ופיתוח הנגב והגליל. גם במסגרת תוכניות החומש למגזר הערבי, שבע מאות מיליון שקלים, גם תוכניות אחרות, תוכניות שחשוב להכיר אותם.

בבקשה חבר הכנסת שלמה מולה.

אורנה, קודם כל אני מודה לך על הסקירה, וללא ספק הרגישות החברתית של השר שלה היא ידועה, מוכרת, מורגשת, ובאמת על הרצון להביא שינויים. יחד עם זה אני באמת הייתי רוצה לבקש ממך לייצר תוכניות יותר מסיביות בעניין של אוכלוסיות ממוקדות. אני מבין את הרצון לא להתעסק בעניינים של המגדריות, אבל בכל זאת, אם אנחנו רוצים לקדם אוכלוסיות.

אנחנו מתעסקים, לא רציתי פה להיכנס.

אם זה לא פה אז זה בסדר גמור. אני חושב שאלו אוכלוסיות שהן אוכלוסיות מאוד משמעותיות בנגב ובגליל, שגם הנתונים הסטטיסטיים מראים שבעיית התעסוקה בפריפריה היא מאוד בעייתית. על כמה וכמה שמדובר באוכלוסיות מוחלשות, או אוכלוסיות שלא ניתנה להן הזדמנות, אם זה עולים, אם זה ערבים או הדור השני והשלישי של עולים. ולכן אני חושב שצריך להתמקד דווקא באוכלוסיות האלה, לייצר איזשהן תוכניות שמביאים אותם. ללא ספק המפתח הוא השכלה גבוהה, והבעיה היא שזה לא מספיק השכלה גבוהה, צריך לייצר מקומות תעסוקה באותם אזורים.

אני יכולה להגיד לך שיש הרבה מאוד נשים משכילות שלא מצליחות.

נכון, לכן אני חושב שלייצר מקומות תעסוקה באותם האזורים האלו זה מאוד חשוב. אני בהחלט חרד לתחושה שלך, דווקא, בעניין של המעבר של נשים לאנשי קבע ב-2017. אני חושב שאם כבר יש תוכניות לטווח רחוק כדאי אולי לבנות את זה שיהיו מקומות תעסוקה שמאפשרים להן שהן תוכלנה להשתלב בצורה נאותה ונכונה על פי השכלה או היכולות התעסוקתיות שלהן. אני לא רואה אישה, אני אומר את זה בכוונה, לא רואה אישה שעובדת במשרה מלאה באזור תל אביב או באזור נתניה במשרה מלאה, היא תצטרך לוותר על מקום עבודתה בהיי-טק או משהו כזה כדי לעבור לנגב. אני לא רואה שזה קורה. אבל כדי לבנות את זה בצורה מודולרית, בצורה שהיא מאפשרת, בצורה שהיא מבטיחה תעסוקה, ויותר מזה אני אגיד שלאותן נשים צריך שיהיה להן כדאי לעבור, אם לא כדאי להן לעבור, הציונות חשובה, אני בעד, אבל לא בטוח שאם זה לא כדאי להן שהן תעבורנה.

על זה התוכניות האלו בדיוק, זה מה שהמשרד עובד ומפתח, על הכדאיות הזאת למשוך את אותן אוכלוסיות ממרכז הארץ. אני חייבת להגיד לך, בעניין של התעסוקה, שגם ממפעל אמדוקס בבאר שבע וגם מפעל אינטל וגם מפעל "אי סי איי" שעכשיו עבר לבאר שבע, שאנחנו נתנו תמריצים חברתיים אני אקרא לזה, כי בסוף הוא מקבל ממשרד התמ"ת, תמריצים סביבתיים, חברתיים. עוד קצת פעילות חברתית ועוד קצת תרבות פנאי בשביל לתת לאותן משפחות שעברו מפתח תקווה שיהיה להן קצת יותר טוב, למשפחות, למצוא את עצמן בבאר שבע.

על זה אמון המשרד, אנחנו יחד עם משרד התמ"ת, בשיתוף עם משרד התמ"ת, יושבת כאן גם נציגה של המטה למען הפריפריה. את נציגה מפלדמן, נכון? אני זוכרת אותך מהישיבה הקודמת. שבאמת אנחנו עובדים ביחד על מענה רחב לאותן משפחות, כי זה ברור לנו לגמרי שמי שעוזבת עבודה ממרכז הארץ היא לא תעזוב אם לא היה לה מקום עבודה זהה. אני אומרת זהה, היא לא תרד במקום העבודה, זה ברור לנו, אנחנו גם לא רוצים, אני רוצים לעשות אפגרייד יותר לא לעשות לזה דאונגרייד. ברור שאותה עורכת דין שעוזבת משרד במרכז הארץ רוצה למצוא את מקום העבודה שלה, ואותה עובדת היי-טק שעובדת במרכז בצ'ק פוינט או בנייס או באמדוקס רוצה למצוא את אותו מקום עבודה. ועל זה אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד התמ"ת. יש מחלקה מיוחדת במשרד התמ"ת, המחלקה למען הפריפריה, שאמונה על זה ביום-יום, לבנות עוד מקומות תעסוקה בנגב ובגליל.

אתם לוקחים את זה בחשבון שאתם בונים את התוכניות שלכם?

לגמרי. תעסוקה, חינוך, מגורים.

לא, תעסוקת נשים.

לגמרי, זה מחולק, אנחנו אפילו לוקחים מהצבא את הפילוח, על איזה נשים מדובר, באיזה מקצועות, אנחנו עובדים כאן בשיתוף פעולה מלא עם הצבא. אנחנו מקבלים את כל הנתונים.

מצוין.

מהצבא את לא תקבלי את כל הנתונים.

לא, אבל איזה מקצועות מדובר.

אורית שגיא, את מנהלת את המעבר של צה"ל- - -

מהצבא, את תגדירי אנשים מהפריפריה הכפולה.

אני שייכת למנהלת מעבר צה"ל לנגב מטעם משרג הביטחון. אני, בתוך המנהלת, אמונה על תחום עסקים ותעסוקה ויש לי, ככה, קצת ניסיון מהשנתיים האחרונות בכל מה שקשור בטיפול תעסוקתי בנשים ובמשפחות שכבר עברו לנגב במסגרת המעבר לבסיס נבטים.

אז קודם כל למי שלא מכיר, במשרד הביטחון יש גוף שאמון על המעבר של צה"ל לנגב ביחד עם הצבא ומול כל הגורמים הממשלתיים שמעורבים בעניין. אנחנו מאמינים שמעבר צה"ל לנגב הוא הבשורה הבאה לנגב, ושהנגב צריך להיות ערוך ומוכן לקלוט את המשפחות האלה כשהן יעברו, וגם קודם כדי שאנחנו באמת, תהיה לנו את האפשרות והיכולת לשכנע אותם לעבור לנגב.

אני רוצה להגיד שאני שמעתי כאן את כל הנתונים על תעסוקה, אחת הבעיות שאני נתקלתי בהן בנגב זה לאו דווקא תעסוקה בכלל, אלא תעסוקה שהיא איכותית. זאת אומרת, הבעיה הקשה היא באמת דווקא לאותן נשים משכילות שמגיעות ממשרות משמעותיות באזור המרכז. אם זה עורכות דין, אם זה רואות חשבון, כל ניהול הביניים, אלו משרות שמאוד קשה למצוא בנגב, ואחת המשימות שאנחנו רואים כרגע לנגד עיננו זה לפעול בעצם, בשיתוף עם משרד התמ"ת, להעביר עסקים לנגב שהם באמת באים מהתחומים היותר מתקדמים, אם זה תעשיות היי-טק ודברים דומים, כדי בעצם באמת לחזק את התשתית התעסוקתית בנגב, שתגרום למשפחות לרצות לעבור לנגב ובעצם גם תושבי הנגב היום ובכלל יוכלו ליהנות ממנה.

תודה רבה. אלה אייל בר-דוד נמצאת כאן? שלום אלה. את ממשרד התמ"ת?

נכון.

אז בואי תתני לנו קצת מהעיסוק שלכם.

קצת סקירה על מה שאנחנו עושים.

אני רוצה להוסיף נקודה של מעונות, בעצם אני מפנה את השאלה גם אלייך מהמנהלת, האם יש מודעות לזה שיגיעו משפחות צעירות, והקמת מעונות יום, עם כל הסיפור של מעבר צה"ל לנגב.

את רוצה לענות, או שאני אענה?

קודם כל, אנחנו פועלים גם בתחום הזה, זאת אומרת, אני לא הצגתי את כל הפעילות של המנהלת, אבל המנהלת בעצם עוסקת בכל תחומי החיים שעוטפים את המשפחה, אם זה תעסוקה, אם זה חינוך, אם זה מגורים, אם זה תרבות פנאי, ובין היתר אנחנו גם נותנים את הדעת לכל נושא המעונות שיסייעו לאימהות בעצם לצאת לעבודה.

משרד התמ"ת, כמי שאמון על תעסוקה, אני חייבת להגיד שהוא היחיד ממשרדי הממשלה באמת הקים מטה לפיתוח הפריפריה. במסגרת הזאת אנחנו מתעסקים בפיתוח תעסוקה בפריפריה. גבולות הגזרה מבחינת אזורים, יוקנעם צפונה - לא כולל חיפה והקריות, ודרומית לאשקלון דרומה, לפי מפת הפריפריה שנקבעה על ידי הממשלה.

אנחנו שמים דגש מאוד גדול עד שילוב נשים מאוכלוסיית המיעוטים, מכיוון שאם אנחנו סוקרים את שיעור ההשתתפות במשק, אצלם זה השיעור הכי נמוך, נשים דרוזיות, נשים ממגזר המיעוטים, ערביות, צ'רקסיות והבדואיות, הכי נמוך.

המטרה שלנו היא לתת פתרונות לחסמים, אנחנו עושים עבודה מאוד גדולה של איתור ומיפוי החסמים, מחקר, עבודה עם השטח עם ארגוני מגזר שלישי ועם ראשי הרשויות המקומיות. אני עוד רגע אזכור, אני רק רוצה להקדים ולומר שאנחנו בונים כלי סיוע.

תדגישי לנו מהם החסמים, כדי שנוכל להבין, וכמובן מהם הפתרונות.

מבחינת נשים יש חסמי הון, תשתית, חסמים תרבותיים.

מה זה חסמי הון?

מימון, איזה שרוצה לפתוח עסק וכולה, אני כבר אפרט כשנגיע לכלים שאנחנו מפעילים. אבל אני כבר אקדים ואומר שממה שאני מכירה, יש למדינה בכלל ולתמ"ת בפרט המון כלי סיוע לתחום הזה, שהדגש שלנו הוא להנגיש אותם פשוט, כי ההרגשה היא שהשטח עוד לא מספיק להשתמש.

אני אתחיל לפרט את הפעילויות קצת, אחת הבשורות החדשות של התמ"ת הייתה הקמת נציגות שוויון הזדמנויות בעבודה, שהיא אמונה, בפעם הראשונה המדינה נותנת איזושהי עזרה באכיפה אזרחית, לא פלילית, אזרחית לתחום של שוויון ומניעת אפליה בתעסוקה.

לחלק מהחקיקה.

אמת, נכון, אבל התמ"ת מפעיל את זה ומתקצב. בפן הזה אנחנו גם פועלים המון בתחום של, לא רק האכיפה העצמה והייצוג בבתי הדין לעבודה, אלא גם בתחום של הסברה, בשביל שבעיקר נשים, שכאילו מוותרות מראש על עמידה על הזכויות שלהן בגלל שהן חוששות שיפוטרו או יופלו עוד יותר. יש המון עבודה מול מעסיקים בתחום הזה, לוודא שהם באמת מקיימים את הזכויות.

אלה, אני רוצה לחזור לנקודה המרכזית, אנחנו מדברים על מיעוט תעסוקת נשים באזורים האלה, מהם החסמים, חוץ מהבעיה של הון שציינת.

הון, תשתית, תחבורה, תשתיות וחסמים תרבותיים, זה מאוד משתנה.

ומה נעשה באמת?

אני אתן חסם תרבותי, היציאה מחוץ ליישוב, בעיקר של נשים מגזר המיעוטים, מהווה בעיה, ולכן אנחנו פועלים להנגיש פעילויות בתוך היישוב, אם זה הקמת אזורי תעשייה, דרך אגב כמעט אין אזורי תעשיה במגזר המיעוטים.

חסר, המחסום העיקרי הוא מחסור במקומות העבודה, לזה קוראים מחסור במקומות העבודה.

למה, אבל אזור התעשייה המשותף, תסיימי את זה עכשיו שהקמנו, של עידן הנגב לרשויות ערביות.

אני אגיע, יש לי סקירה מסודרת.

לא, היא שואלת אותך על מיעוטים, את צריכה להיות יותר ממוקדת, תגידי מה אנחנו עושים, שישמעו.

שישמעו, אנחנו לא חיים שם.

משרד האוצר ציין את התוכנית של מגזר המיעוטים, של ה-800 מיליון, מול משרד ראש הממשלה, מול אימן סייף, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, ובמסגרת הזאת מוקמים ומפותחים אזורי תעשייה בשלושה עשר ישובים במגזר המיעוטים השונים. ביניהם זה עידן הנגב, שזה אזור תעשייה משותף ראשון מסוגו, בני שמעון, רהט ולהבים. בכלל, התמ"ת מפעיל תוכנית למנהלות משותפות בין רשויות יהודיות לערביות.

סליחה רגע שאני מפריע לך, אני חייבת ככה להתפרץ, לנו זה פרויקט דגל, את מסבירה את זה, זה פרויקט משותף של ארבע רשויות משותפות, שזה נותן להם את ההכנסה הנוספת לאותן רשויות, זה לא בשוטף, בגלל זה מקימים אזורי תעשייה משתופים. אנחנו תמיד אומרים, בואו נחשוב מחוץ לקופסא, איך יהיה להם עוד הכנסה מארנונה, עוד הכנס ממיסים מחוץ לשוטף, מה שנותנים.

כרגע, יש גם כיוון עכשיו ב-2011-2012, להקים אזור תעשייה משותף בשוקת שייתן גם מענה רחב לחורה.

ללו-טק.

כן, יתעסק בלו-טק, אבל ייתן מענה רחב, שוב, לארבע רשויות - שתיים ערביות ושתיים יהודיות, זה בדיוק שיתוף הפעולה בין רשויות ערביות לרשויות יהודיות, וזה רשויות אזוריות, שזה מחוץ למה שיש להם בשוטף, כי בבני שמעון יש כבר אזור תעשייה, זה בנוסף. זו החשיבה הנוספת איך לייצר להם מקורות הכנסה נוספים, זו החשיבה מחוץ לקופסא שאנחנו מנסים לפתח. סליחה.

לא, זה בסדר, זה מאוד תורם לנו.

אני אמשיך, אגף נוסף אצלנו - אגף לאכיפת חוקי עבודה, אם דיברתי קודם על אכיפה אזרחית, כאן מתבצעת אכיפה פלילית. יש שמונה עשר חוקי עבודה שעברה עליהם נחשבת עבירה פלילית, אנחנו מקבלים תלונות על מעסיקים.

זה לא קשור לתעסוקה.

מה זה קשור לתעסוקה?

מאוד קשור לתעסוקה.

אלה, אני מבקשת, באמת, אנחנו רוצים.

אני אקשר את זה לתעסוקת נשים, אחד הקמפיינים הגדולים שיצאנו בתחום, ביחד עם הרשות לקידום מעמד האישה לפני כשנתיים, היה בתחום של הטרדה מינית בעבודה.

זה לא קשור.

ודאי שזה קשור לתעסוקת נשים.

סליחה, אלה, באמת, אני רוצה תעסוקת נשים.

לא, זה לא קשור.

אתם רוצים לשמוע על קלאסיות בעיקר.

כמה נשים קיבלו עבודה?

אלה, אני רוצה רגע למקד את הדיון, תחשבי רגע, דקה, תמצות של הנושא שלנו, לא להתפזר. הנושא שלנו הוא איך מגבירים מקומות תעסוקה ואיך מייצרים מקומות תעסוקה חדשים לנשים בפריפריה. זה הנושא.

בכל זאת, אני אגיד.

לא, אבל אל תגיעי להטרדה מינית.

זה חשוב לי להדגיש את זה כי זה כלי סיוע ביננו לקידום נשים ושמירה על מקומות עבודה, נראה לי שזה חשוב.

זה בסדר גמור, אבל זה לא מיוחד לפריפריה.

משרד התמ"ת הקים, עם ג'וינט ישראל, את תב"ת - תנופה בתעסוקה, אנחנו מקימים המון פרויקטים משותפים, ביניהם מרכזי תעסוקה. אחד הפרויקטים הגדולים שלנו ,שעכשיו אנחנו קולטים, זה רשות מקדמת תעסוקה, שיש שם ארבע רשויות ערביות וארבע רשויות יהודיות בנגב ובגליל. מבחינת תעסוקת נשים המרכזים האלה נותנים, מה שנקרא, ליווי הוליסטי לאישה מרמת העצמה שלה, הקישורים הרכים, ההכשרה ולבסוף השמה בעבודה. בין הפרויקטים הנוספים זה מרכזי התעסוקה לבדואים.

מבחינת האגף למעונות יום, שציין האוצר, האגף מתעסק לא רק במעונות יום אלא גם במשפחתונים וצהרונים, על ידי סבסוד לא על ידי בנייה והקמה, סבסוד של רשויות מקומיות, מוסדות ציבור וגופים אחרים.

בכלל, אנחנו רואים בתחום הזה של מענים ליציאה לעבודה של נשים, זאת אומרת - זה הקטליזטור, ברגע שיש מסגרת לילדים מבחינתו נשים יוצאות לעבודה.

כמה מפעלים הקימו בשנה האחרונה וכמה מקימים בשנה הבאה? כמה מעונות הקימו השנה וכמה יקימו שנה הבאה?

אני מצטערת, אני לא התבקשתי להביא את הנתונים האלה.

אלה בסדר, אנחנו לא מתכוונים להביך אותך, פשוט זה לא מה שאנחנו רוצים לשמוע.

לא, אני פשוט, זה עבודה שוטפת שלנו, אין לי בעיה להביא את הנתונים פשוט לא התבקשתי.

בסדר, אני עוצרת אותך כי פשוט יש עוד הרבה.

אבל זה חשוב, באמת לי חשוב באמת להגיד.

יש לנו הרבה דוברים, אני חושבת שקיבלת.

אני אקצר בנקודות. מבחינת הכשרה מקצועית וטכנולוגית אנחנו נותנים מענים מבחינת פיתוח יזמות וקידום עסקים קטנים ובינוניים, כמו שאמרתי, קרן הלוואות לעסקים קטנים, מרכזי עסקים וחממה לנשים, אזורי תעשייה, תמריצים למעסיקים, בשכר עובדים ובהסעות עובדים בפריפריה, זה נקרא מסלול תעסוקה. סיוע לאימהות חד הורית ליציאה לעבודה, יש לנו תוכנית כוללת.

בתחום של עולים, שנשאל קודם, יש לנו תכונית כוללת לקידום יוצאים ועולים מאתיופיה, כי את הפנים האחרים משלים משרד הקליטה. והדבר האחרון, אנחנו יצאנו בצורה והתגשמות אחרת של מיזמים משותפים עם גורמי מגזר שלישי לפרויקטים מיוחדים, ביניהם צופן - קידום היי-טק במגזר הערבי, ארגון "בעצמי" ומרכז לתעסוקת נשים דרוזיות. כולם כרגע בשלבי חתימת הסכמים.

טוב, אני מודה לך מאוד. תמר שחורי בבקשה.

תודה, אז נעים מאוד, אני תמר, סגנית נשיא בקונגרס היהודי העולמי, ובמסגרת המשרד לפיתוח הנגב והגליל אז אני יושבת ראש השולחן "צעירות משנות מציאות בישראל". בהזדמנות הזאת אני רוצה לומר תודה לאורנה ולשר כי זה בהחלט לא ברור מאליו להקדיש לנושא הזה. השר התחיל לפתח את כל נושא הצעירים באופן כללי וביוזמה שלו ושל אורנה גם החליטו לקדם את הנושא של נשים ושוויון בין המינים, אז אנחנו מאוד מעריכים את הפלטפורמה לעשייה.

אני חייבת לומר, הייתה פה קודם ראש עיריית ערד, היא כבר לא כאן, אבל הנושא של השיח מאוד חשוב, ולקרוא לנו בנות זה נראה לי, כן חשוב לומר את זה. אלף זה עניין של נשים, בית זה קידום שוויון בין המינים ואני כל חושב שיש המון מקום להעצמה וחלק מהדברים שאנחנו עושות זה לקדם נשים.

אבל יש פה גם מקום להכרה שיש פה בעיות מבניות, לא הכל תלוי בזה שעכשיו נשים תקומנה ותעשה כי אם אנחנו אומרות את זה, אז אני חושבת שאין פה הבנה אמיתית של הסוגיה. אז היה לי חשוב לומר את זה.

בנוסף, אנחנו מכירות בזה שכל נושא של מרכז ופריפריה גם ככה בעייתי, והנושא של נשים זה פשוט מתלווה לזה, ואנחנו ספציפית מתעסקות עם נשים צעירות אז זה משהו שאפילו מודגש עוד יותר. אני אגיד כמה דברים שאנחנו עושות.

דבר ראשון, זיהינו שהבעיה המרכזית, כמו שנאמר כאן, זה עניין של תעסוקה והבדלים בשכר וגם הנושא של השכלה. שוב, אנחנו שולחן עגול שמשלב נשים, גם נשות מיעוטים וגם נשים מהפריפריה ומרכז, כמובן, צעירות, כשההגדרה של צעירות, יש טוענים שיכולה ליצור אפליה בפני עצמה, אבל כן אנחנו מזהות איזשהו צורך מסוים לדאוג לנשים, בטח בשלבים של תחילת משפחה, רצון לגיבוש קרירה, השילוב בין השניים ופערים בין גברים לנשים. זה מתעצם עוד יותר בפריפריה שגם יש בעיות של השכלה ונגישות להשכלה.

גם בקרב אותן נשים, וצוין פה שנשים שהשתלבו באוניברסיטת בן גוריון וכולה, אנחנו עדיין רואות שיש נשים בדואיות שהולכות ללמוד תנ"ך ולשון עברית, וזה איזושהי הסללה והכוונה למקומות כאלה, אז צריך גם לראות לאן מכווינים את אותן נשים ומה האפשרויות שעומדות בפניהן אחרי זה.

נשים חרדיות ,זה גם משהו שלא התייחסו פה לירושלים, שמורידים משמעותית, זה גם סוג של פריפריה. אנחנו רואים שהן סובלות פעמיים כי גם בתוך החברה החרדית, אם עוזרים לצעירים להיכנס להשכלה גבוהה זה רק לצעירים חרדים גברים ולא לנשים. ואנחנו כן מכירות בזה שזו האפשרות להוציא אותן החוצה.

אנחנו פועלות, ואורנה אמרה, בנושא של שינוי חקיקה ופה גם יצא לי לדבר עם ורד בזמנו וכן לתמוך בדברים שקיימים. לדוגמא, הגמשת יום העבודה, גם אורנה ציינה את זה, זה משהו שבטח רלוונטי לתקופה שבה אנחנו חיים, לא יכול להיות שזה לא משהו שיסיע לנשים ולשפחה בכלל, אבל ההשפעה המידית תהיה לגבי נשים, זה דבר ראשון.

דבר שני, הצעת חוק של "משקפיים מגדריים", כמו שאנחנו קוראים לזה, זה משהו שגם כבר עלה ועוד לא כל כך התקדם. אבל הרצון שכל חקיקה תיבחן ב"משקפיים מגדריים" משמע בהשלכות שיש לזה על פערים בין המינים.

תוכנית שאנחנו עושים שנקראת "האחות הגדולה", מין פרפרזה לאח הגדול, עצבן אותנו שיש את האחות הקטנה כתוכנית אז אמרנו שנעשה "האחות הגדולה", שזה בעצם תוכנית התמחות שאנחנו מציעות לנשים צעירות בפריפריה, גם במרכז, אבל בעיקר בפריפריה. שבעצם יתלוו לנשים בכירות בפוליטיקה, ממשל, אקדמיה וכולה, זה יסיע מאוד בנט-וורקינג, זה צורך שעלה מאוד מהנשים ללמוד, להתקדם, לראות איך מגיעים למקומות של קבלת החלטות וכולה.

יש לנו עוד הרבה דברים אחרים, אני לא אפרט את זה כאן אבל אנחנו נשמח מאוד להיות שותפות בכל יוזמה כלשהי, ושוב תודה למשרד על הפלטפורמה.

שלום לכם, אני מנהלת את תחום התעסוקה ביוזמות קרן אברהם, תחום תעסוקת נשים ערביות. כרגע אנחנו נמצאים בגליל ומקווים שאנחנו נוכל להכפיל את מספר היישובים, פותחים גם בנגב.

מה שאני אגיד עכשיו בעצם זה עובדות מהשטח וחשוב מאוד להדגיש את העובדות האלו. כי כל מה שאני שומעת זה ממש יפה וטוב לדעת שיש הטבות, אבל מה עושים עם ההטבות? וההטבות האלו שניתנות למעסיקים בכדי שיעסיקו נשים ערביות או גברים ערבים או בני מיעוטים הם באמת משרתים את הכוונה שלהם? אני יכולה לומר שהם לא בהכרח עושים את זה. לא צריך רק לתת הטבות אלא גם להפוך את העובדה לקבלת ההטבה הזו כתנאי לשינוי תוך ארגוני. גם המדינה והממשלה יכולים להיות כמודד, אם אנחנו ניתן הטבה זה כרוך בזה שתוך זמן מסוים אחוז מסוים של עובדים יהיו או ערבים או חרדים, לא חשוב מה. אבל העיקר שיהיה שינוי בהתנהלות הארגונית. שתהיה השפעה על הגרעין, על מדיניות בתוך כל ארגון שמקבל הטבות.

הרי המטרה היא שינוי, השינוי הזה לא יבוא מהפיכת בן האדם המועסק לסוג של שלט מהלך, אנחנו רוצים שהאנשים האלו יהיו במקום שמאפשר צמיחה, ולא מותנים בקבלת כספים למשך שלוש שנים.

זה אחד, הדבר השני הוא אכיפת החוקים, נכון שישנם חוקים, אבל מה עושים עם החוקים האלו? האם הם נאכפים? אני יודעת שחלק גדול מהנשים הערביות לא יוצאות אפילו לעבודה, אפילו אם הן רוצות הן לא יוצאות כי הן לא מקבלות שכר הוגן. ועם כל התשתיות החסרות אצלנו זה גם לא כדאי, אם היא מקבל אלפיים שקל בחודש והיא צריכה לשלם למקום לשמירה על הילדים שלה אז כדאי להישאר בבית.

וזה לא רק ככה, ישנם, ואני יודעת את זה ממש בשמות, אבל אני לא יכולה לדבר על זה עכשיו כאן, ישנם גופים שמקבלים הטבות מכל מיני רשויות ומכל מיני משרדים והם עושים אותו דבר, עושקים, לא משלמים ופשוט הכל מוצג יפה ולפי החוק, ובואו תתפסו אותם. אני לא יודעת אם ישנה בדיקה מעמיקה, אבל זו אחת הבעיות שגם כן חוסמת את האנשים לצאת לעבודה. אבל, כמו שאמרה חנין, הבעיה הרצינית והחשובה ביותר וממש הבסיס לכל הבעיות, כי חלק מהבעיות התעסוקה הפורענית זה בעצם מחסור במקומות עבודה.

זה הדבר המרכזי, כן.

המעסיק היהודי, מכל מיני סיבות, בדרך כלל לא רוצה אישה ערבייה תבוא לעבוד אצלו, מכל מיני, חזות מסורתית, שפה עברית לא בסדר. באותו ישנה הצפה של נשים שרוצות לעבוד, ואז המעסיק הערבי יכול לנצל את זה, בו זמנית ישנם גם מעסיקים יהודיים שעושים את אותו הדבר, מייצרים את זה, את המספר הגדול של הנשים שרוצות לעבוד ויש מחסור במקומות העבודה.

מה שחשוב לי להדגיש, שעם כל הכבוד למה שאתם עושים וזה באמת חשוב, חשוב גם אולי להתמקד בלעודד השקעות בתוך אזורי התעשייה שלנו, שקרובים לישובים שלנו. שמלכתחילה הם מודעים שמי שיעבוד אצלם זה נשים ערביות או מהמיעוטים. שיקבלו מענה למה שהם רוצים, ובו זמנית, לא לתת למעסיקים לקבל את האנשים האלו. חלק גדול מהנשים אצלנו אין להן הכשרות מקצועיות מתאימות לרוח הזמן. אז איפה אנחנו בכל זה?

הכשרות מקצועיות זה באמת בתמ"ת.

זה פתוח לכולם, אני פשוט זורקת דברים מהשטח שאני כל יום מתעמתת איתם. וחשוב לנו, אנחנו כערבים, כאנשים וכאזרחים, חשוב לנו להיות חלק פעיל מהחברה הישראלית, אבל גם חשוב לנו שהגופים האלו יסתכלו עלינו כאזרחים.

אני מסכימה. נדיה, תודה רבה על הדברים שלך. חברת הכנסת חנין זועבי.

אני חושבת שבאמת, גם אם הדברים נאמרו, לחזור, הבעיה והמחסום העיקרי ביצירת מקומות עבודה ובהשמה. כל המחסומים האחרים הם התוצאה מהמחסור העיקרי. למה מנצלים עובדות? כי אין מקומות עבודה. אז אני גם כן מסכימה להישאר במקום העבודה שמנצל אותי בגלל שאין מקום עבודה אחר. אם יש מקום עבודה אחר לא הייתי נותנת למעביד לנצל אותי והייתי עוזבת והייתי מחפשת מקום שלא מנצל אותי. אז גם שכר מינימום, גם התנאים, גם שכר מתחת למינימום, גם תנאי העבודה הם תוצאה של מחסור במקומות העבודה. אם אין את ההבנה הזאת אז לא יכולים לעשות את המהפכה, זה הנתון שעושה את המהפכה. נכון, הטרדה מינית, לא מפחיתים מהחשיבות, אבל מה שעושה את המהפכה בעניין התעסוקה זה יצרית מקום עבודה.

כאשר מדברים על פיתוח פריפריה לא מדברים על הסעות, כי אם מדברים על הסעות למרכז אנחנו משאירים את הפריפריה במקום שהיא נמצאת ואנחנו נותנים פתרון אינדיבידואלי של תעסוקה במרכז. כאשר אומרים פיתוח הפריפריה, לא פיתוח של אנשים בפריפריה אלא גם כן פיתוח הפריפריה, התעסוקה ככלי לפיתוח הפריפריה. אז מדברים על יצירת מקומות עבודה בפריפריה, לא מדברים על לקחת את האנשים מהפריפריה למרכז, לפתח תשתית של הסעות ציבורית ולקחת אותם למרכז בשביל שיעבדו במרכז.

סליחה חברת הכנסת, ההסעות הן בישובים בפריפריה לא למרכז, ממש לא. אני אגיד לך משהו אחר, זה לא כלכלי לקחת אותם למרכז. ההסעות עולות הרבה כסף.

בסדר, אני מסכימה, אבל לפתח מקומות עבודה קרובים למקומות המגורים של האנשים. ככה את גם כן לא יוצרת פתרון אינדיבידואלי למובטל, אלא מפתחת את הישוב כולו, ואני שואלת אם זו התפיסה שצריכה להוביל אותנו. אני חושבת שמה שאמרת על שדרוג אזורי תעשייה, שנשארו במקומם במשך ארבעים וחמישים שנה ושלושים שנה, זו נקודה מאוד חשובה שכבר יש כמה אזורי תעשייה. אני מכירה יותר אזורי תעשייה בחברה הערבית, יש ארבע בעילוט שנהפכו למחסנים, מחסנים ותחנות דלק. רוב אזורי התעשייה בחברה הערבית אלה מחסנים ותחנות דלק, אלו לא אזורי תעשייה שמספקים מקומות תעסוקה.

על השקיפות בנתונים, אנחנו רוצים כאשר מדווחים לנו, לא להגיד מה המהות של התוכנית, אלא במספרים - כמה מפעלים נפתחו בפריפריה? לא שיש תוכנית של לפתוח או לפתח מפעלים.

אני, ברשותך, אזכיר שלוש נקודות מהכותרות. בצד העניין הזה של אזורי התעשייה, עניין התיירות, אני חושבת שיש פוטנציאל רב, אם מדברים על נשים בפריפריה לפתח תוכניות.

העלאת נושא התיירות, אני ממשרד התיירות ואנחנו מקיימים קורסים מיוחדים לנשים שם. אני במקרה, הכשרה מקצועית.

בסדר, עוד פעם, לא רק קורסי הכשרה.

רגע, תשמעי, אני לא יכולה לא להתייחס לזה שאת אומרת, תשמעי, באחד מהסיורים שלנו בחורה ובשגב שלום, ראינו ככה בצדי הדרך עבודות של נשים, עבודות שנשים מייצרות בעצמן. וכבר באותו סיור השר ביקש לפתח תוכנית, יחד עם משרד התיירות ונדמה לי גם עם משרד התמ"ת, שבשני צדי הדרך, מי שנוסע לים המלח, פעם היו נוסעים דרך באר שבע והיום נוסעים דרך חורה, דרך הכביש הזה, ויש תיירות בשני צדי הדרך שאפשר לפתח אותה, כבר רתמנו לצורך העניין את משרד התיירות, הכנסנו את זה ב-2010 כבר תקצבנו את זה. כי זה בסך הכל עבודות של נשים, עבודות ידיים שהן עושות ואפשר לפתח את זה וכבר זה נכנס בתוכנית. ואני חושבת שכבר זה עובד, לפי דעתי.

וזה לא רק הכשרה, זה הכל.

לסיום, רק חצי דקה, אורלי לוטן, אני לא חושבת שהעניין של הסטטיסטיקה הוא עניין טכני. כי זה מה שנתפס ונשאר בסופו של דבר בתפיסה שלך. אני רוצה שכאשר אורנה תקרא את הדו"ח הזה, גם כן תעמוד על הפער בין התעסוקה בקרב נשים יהודיות לבין התעסוקה אצל נשים ערביות. ותאמיני לי אני הייתי מאוד חזקה במדעים ובמתמטיקה ואני עושה כל מיני חישובים, אני לא מצליחה לחשב כמה אחוז מהנשים הערביות שעובדות בצפון, כי כל פעם יש אבסורד בנתונים האלה. זה צריך להיות מתחת לאפס, שיעור התעסוקה אצל נשים ערביות, על מנת שהאחוז מהכללי ליהודי יפחת ביותר מעשרה או שתים עשרה אחוז. אז ברשותך, אני לא יכולה לעשות את החישובים המתאימים, ואני מבקשת, זה גם כן אמירה פוליטית, זה גם כן אמירה חברתית, זה גם כן יותר קל לקרוא ולתפוס את הפער כאשר הפער עומד על ארבעים אחוז. ארבעים אחוז בפריפריה בין נשים יהודיות לבין נשים ערביות. אז זה גם כן ממקד את הבעיה.

תודה, אנחנו לא רוצים להיכנס לפוליטיקה, אבל אין ספק שאנחנו, והגיע לכאן אבי פלדמן שהוא ראש המטה במשרד התמ"ת, הוא בעצם מנהל את כל היחידה הזאת, היחידה של ההעסקה בפריפריה. אני חושבת שהוא גם יגיד כמה מילים כי לו יש באמת את התמונה הכוללת. אז ברשותך היושבת ראש.

כן, בבקשה.

זה לא פוליטיקה, זה תעסוקה.

אבי, כן, אתה יכול לתרום לנו. בעצם מה שבעיקר חסר לנו כאן בדיון זה נתונים על מקומות תעסוקה חדשים שנפתחו בתקופה הזאת.

אז אנחנו לא באנו לדיון עם נתוני תעסוקה מעודכנים.

זה נושא הדיון.

אני גם הגעתי מדיון אחר, ככה נכנסתי ממש לסוף הדיון, אני לא יודע לגבי מה שדיברתם עד עכשיו. המשרד כמשרד מושקע כולו בנושא התעסוקה, זה הנושא הראשון והראשי שהמשרד עוסק בו. אתם בטח מעודכנים על כך שבשנה האחרונה השר הקודם מינה ועדה מיוחדת לכל נושא התעסוקה, שהגישה המלצה. והמשרד מארדן מחדש את כל מערך התעסוקה במשרד.

אנחנו במסגרת הספציפית הזו של פיתוח התעסוקה בנגב ובגליל, ביחד עם משרד נגב גליל, עושים הרבה מהלכים ואם תרצו נוכל לתת כמה דגשים על מהלכים שאנחנו עושים לגבי פיתוח תעסוקה בפרויקטים ספציפיים בפריפריה, תוך דגש על מספר קבוצות של אוכלוסייה שבהן אנחנו מתמקדים. גם הנושא של צעירים וסטודנטים, גם הנושא של נשים בכלל וגם הנושא של תעסוקה במגזרי המיעוטים.

בגלל שהנושא שלנו הוא באמת תעסוקת נשים אז רצינו לדעת בנושא הזה.

אלה, אם את רוצה.

לא, אלה דיברה. אם יש לך דברים חדשים לתרום לנו לדיון.

לגבי התוכנית הספציפית שאנחנו מקדמים לגבי הבדואים, מבחינה מספרית, בתחום של אזורי תעשייה, אם אזור רהט-להבים, אם אזור שוקת ואזור ערוער, שלושה אזורים ביישובי אבו בסמה, תוך חמש שנים אנחנו מתעדים להגיע לבערך אלף שמונה מאות מקומות עבודה חדשים. התאמה של עשרות מפעלים חדשים.

איפה? הכל כאן בשמיים, איזה מפעלים?

להגיד אלף שמונה מאות, להגיד עשרות מפעלים, אנחנו יודעים את המצב.

אבי, אם אתה יכול להאיר את עיננו.

אני חושב שקריאת הביניים הזאת בהחלט נופלת על דברים שנעשים, רק לדוגמא, בשגב שלום מוקם היום, בסיוע של משרד התמ"ת, מפעל גדול, משחטה, כל אחד יכול להסתכל על זה איך שהוא רוצה, זאת המשפחה הכי גדולה במזרח התיכון. יועסקו בה בשלב הראשון כשבע מאות עובדים חדשים מתוך המגזר הבדואי. היא נחנכה רק לפני כחצי שנה והיא תתחיל את הפעילות שלה בחודש הבא.

מה עם מקומות עבודה איכותיים?

כל אחד יכול להסתכל ולבחור על מה הוא מסתכל, האם הוא מסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה. יש שורה של פעילויות, גם בתחום של הבאת השקעות, גם בתחום של תעסוקה וגם בתחום של תעסוקה איכותית.

אבי, אנחנו רוצים לתת מענה לנשים משכילות, ויש השכלה והבעיה היא שנשים משכילות לא יוכלו לעבוד במשחטה.

אז המשחטה, קודם כל, חלק ניכר מהעובדים יהיו עובדות, מתוך היישובים הבדואים. כמו שנאמר קודם אנחנו מערך תעסוקה שלם בתוך היישובים הבדואים כדי באמת לאפשר את ההנגשה של שירותי התעסוקה לתושבי היישובים.

וזה לא המהלך היחיד. יש, למשל, בתוך באר שבע, מוקם עכשיו פארק היי-טק חדש, כבר יש מפעלים, חברות ישראליות ובינלאומיות שמגיעות לשם. ושהם יעסיקו, במספרים הולכים וגדלים, בוגרים מהאוניברסיטאות והמכללות בנגב. דובר קודם על הנושא הבדואי, גם במגזר הבדואי אנחנו פועלים. יש פרויקט שרץ כבר שנה שלישית של הכנסה של בוגרי תיכונים לתוך מערכת לימוד של הנדסאים במכללות הטכנולוגיות, וחלקם כבר נקלטו בתוך המפעלים באזור.

זה לא דברים שקורים בלחיצת כפתור וזה לא קורה מהיום למחר. אבל התהליכים האלה, מי שרואה את התהליכים האלה לאורך זמן רואה את השינוי, ויש בהחלט שינוי בשנתיים-שלוש האחרונות במצב התעסוקה באזור הדרום ביחס לאזורים אחרים.

אני מודה לך, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לורד סוויד, בבקשה.

טוב, אני קודם כל רוצה לברך את יושבת הראש והוועדה על הדיון, את המנכ"לית אורנה האוזמן-בכור, שבעצם היא מהווה הוכחה חיה למה כדאי למנות נשים כמנכ"ליות של משרדים ממשלתיים. שלשום מינו אישה נוספת למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה.

אלונה שפר.

עורכת דין אלונה שפר, כאמור, ואני מאוד מאמינה הסגנון הניהול הנשי הוא סגנון שגורם להרבה יותר תוצאות ואפקטיביות, ואני מברכת אותך גם על כך שבראש אגפי המשרד אצלך עומדות נשים.

תודה.

עכשיו לגבינו, השנה אנחנו נפעיל, בארבע מאות אלף שקלים, קורסי מנהיגות וקורסי נשים בצוותים כלכליים, כשהייעוד העיקרי של ההפעלה שלהם הוא בפריפריה בעדיפות ראשונה, וכן את פרויקט אם לאם בקהילה. ומה שביקשנו להוסיף בפרויקט הזה, שהדגש יהיה מעבר לזה שיהיו חונכות שילוו נשים אחרי לידה ויעזרו להן בכל ההתמודדות הלא קלה, שיהיה דגש אחר כך גם על החזרה לעבודה לסיוע בהשמה ובכלים של שילוב עבודה לבין קרירה.

אנחנו בחודש הבא נגיש את המסקנות של הוועדה שעוסקת במקומות עבודה תומכי משפחה ונצא בקמפיין גם בטלוויזיה על הנושא הזה.

אנחנו נדון בזה בוועדה.

כן, בהחלט. השנה לראשונה תקצבנו תקציב מיודע, לא במסגרת החלטת ממשלה אלא תקציב קבוע, חמש מאוד אלף שקלים להכשרות וסדנאות במגזר הלא יהודי. יש לנו עובדת בשם עורכת דין הימאת יונס שהיא מרכזת את הפרויקט הזה.

ורד סליחה רגע, אז אולי כאן כדאי לעשות איגום משאבים, כי אנחנו עובדים יחד עם משרד התמ"ת. את יודעת, באיגום אז התוכנית - יש לה יותר נפח.

אני אשמח מאוד, גם הפרויקטים של מנהיגות שנעשה אותם. אני מאוד בעד שנאגם ושיהיה שיתוף.

חבל, יהיה יותר כסף בקופה.

כן. בשנים האחרונות הופעל, סביב החלטת ממשלה, הפרויקט של מלגות וגם של קורסים וסדנאות. יש לנו יועצות לקידום מעמד האישה ברוב המקומות בארץ, שהן עושות פרויקטים נפלאים. אני יכולה לספר כדוגמא, בקצרה, על שניים-שלושה פרויקטים מאוד מעניינים.

בקרית גת, לראשונה, היועצת מזל שניר הקימה מנהל נשים והשנה אנחנו נעשה ביחד איתן ועם חברת בת של אינטל, מיקרונט, שמנוהלת על יד נשים, יום עיון שיעסוק בתעסוקה בראיה המגדרית והמשלב מקומות משפחה. כפי שדיברנו, אני חושבת שהיתרון הראשי של נשים הוא בתפוקות, וצריך לעבור מהעידן של אנשים עובדים עד אחת עשרה בלילה רק כדי להגיד שנמצאים במקום העבודה, וכמו שאנחנו יודעים, פערי השכר נמצאים באמת סביב השעות הנוספות, ואלו הדברים שלא מאפשרים, הרבה פעמים, לנשים עבודה שוויונית. יועצת מפעילה פרויקט של נשים יזמיות בבאר שבע, היועצת מפעילה מגוון פרויקטים וקיים שם גם נושא של חונכות ביחד עם חברת המועצה, שנערות מתלוות לנשים בעמדות מפתח.

אתמול היית הלנו ישיבה באוצר, אנחנו רוצים מאוד להשתלב עם פרויקט המיועד לאוכלוסייה הבדואית בדרום, שיתחיל בסקר צרכים שימפה את הצרכים בקהילה וסביב זה לעשות פרויקטים שיתאימו לביקוש.

תודה.

תודה רבה. שתי הדוברות האחרונות שלנו, לפני דברי הסיכום אלו אורית חנקין ובקי כהן.

אני רוצה להוסיף רק משפט אחד, אם אפשר. בהקשר של מעבר צה"ל לנגב, חשוב להסתכל על הפרויקט הזה גם כפרויקט שיביא מקומות תעסוקה לתושבי הנגב ולא רק למשפחות שיגיעו. כי אנחנו מדברים על זה שחלק גדול מהמקצועות בתוך הבסיסים יופרטו לפעילות אזרחית ויצרו המון מקומות תעסוקה.

בסדר גמור. אורית חנקין.

שלום, נעים מאוד, אני אורית, אני מעמותת תפוח. אורנה, אנחנו התראינו לפני כחודש בפתיחה של המרכז הקהילתי בבאר שבע.

לפי דעתי אתם אצלי גם בשבוע הבא.

סליחה?

לפי דעתי אתם אצלי גם בשבוע הבא. בשורה שיש לנו לבשר לכם.

אנחנו מעבירים הכשרות טכנולוגיות בכל רחבי הארץ למגוון מאוד רחב של אוכלוסיות. יש לנו פרויקט מאוד גדול עם מיקרוסופט, שהכשרנו בשנה האחרונה אלפיים נשים מהפריפריה, מהמגזר החרדי, עולים חדשים וערבים. אנחנו בעצם עוזרים להם להשתלב בתעסוקה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה עם פחות יכולות ועם השכלה יותר בסיסית, שבעצם מעולם לא נגעו במחשבים, ואנחנו נותנים להם את הפער הדיגיטלי המאוד קטן הזה שמקפיץ אותם מקפצה מאוד גדולה. אם הם לא יודעים לפתוח מייל קודם והיום יש להם מייל עם קורות חיים שהם מוצאים בסוף הקורס, כי אנחנו לימדנו אותם וורד, הן היו יכולות לשלוח את הקורות חיים ולהוסיף עוד שורה אל קורות חיים, שהן למדו קורס אופיס וכולה.

אנחנו גם עובדים עם התמ"ת ועם תב"ת מאוד צמוד עם שירות התעסוקה ואנחנו מנסים ליצור כל הזמן שיתופי פעולה גם עם המעסיקים, שיקלטו את האוכלוסיות היותר חלשות האלו עם העזרה שלנו, ההכשרה.

ומה שאנחנו כל הזמן שמים לב זה שיש תקציבים, יש את הגופים שרוצים לעשות ובעצם הנשים עצמן, כשאת באות באמת, מחרדיות מאוד או אם זה עולות חדשות שבקושי, הן יגיעו לפה וייבהלו אפילו מהמנה, קשה להן מאוד לרצות לקדם את עצמן. וכשאנחנו הולכים, נגיד, למוקד של סלקום או לכל מקום אחר, שרוצה התחייבות לשנה ונותן באמת שכר מינימום, נורא קשה לנו לבוא ולשכנע אותן: בואו ותשתלבו במקומות האלה כי שווה לכן. בעצם הפער התרבותי הזה, זה מה שאנחנו רואים בתור הפער הכי קשה בפער הטכנולוגי.

אז אני אשמח לדעת איפה אתם באמת נותנים למעסיקים עזרה ממוקדת לחרדיות שלא יכולות יחד עם גרבים בחדר, לערבים שבאמת עם כל ההסעות וכולה. יש ממש איזשהו משהו שמתמקד בעניין הזה? כי כל עוד שאני רואה שזה לא מטופל, כמה שנרצה לעזור להם זה.

גם במירס יש פרויקט שעובד.

אני חושבת שחסרה ההנגשה של המידע ועל זה אנחנו צריכים אולי.

כי עושים כל כך הרבה, פשוט לא יודעים.

אני רק במענה, אם יורשה לי, במשרד התמ"ת במסגרת מרכז ההשקעות יש מסלול שלם שנקרא מסלול תעסוקה, עם העדפה גם לאוכלוסיות של חרדים ומיעוטים. העדפה הזאת בעצם נותנת, אמורה לטפל, גם באלמנט של הסעות ולמעסיק לעשות התאמות במקום העבודה כדי לפצוח על תוספת העלויות שאלה. כל שבאמת הדברים האלה נמצאים ומטופלים כבר היום. ואם יש הצעות כאלו או אחרות לשינוי כזה או אחר, אפשר בהחלט לבחון את זה ולראות איזה התאמות צריך לעשות במסלולים הקיימים.

הוויכוח הוא לא על התוכניות ולא על המאמץ שנעשה, כי הרבה מדברים על המאמץ. הוויכוח הוא על הפער בין המעשים והתכוניות לבין התוצאה. וכאש יש פער כזה, כי בסופו של גבר המבחן הוא מבחן התוצאה, וכאשר יש לנו את הסטטיסטיקה הזאת, של תשעה אחוז תעסוקת נשים בפריפריה ,ערביות, הדבר הזה הוא הבעיה, בין התוצאה ובין המאמץ. לא מתווכחים עם המאמצים, ויש המון תכוניות. הוויכוח הוא למה התוצאה בסופו של דבר היא תוצאה לפעמים קטסטרופה.

השאלה, כשאת בוחנת את התוצאה הזאת, השאלה האם את מסתכלת על המגמה? זאת אומרת, יכול להיות- - -

כן, מסתכלים.

קודם כל, המספר שאמת הוא לא המספר המדויק והעדכני, התעסוקה של נשים בפריפריה ונשים ערביות בפריפריה היא גבוהה יותר. עשרים ומשהו אחוז. וצריך להסתכל על המגמה, והמגמה היא מגמה של שינוי לאורך השנים. זה נכון שהקצב אולי נמוך אבל אם את מסתכלת, למשל, על הכלים הקיימים היום, הם בפירוש מוטים לאותם אוכלוסיות שאנחנו רוצים לטפל בהן. הם מוטים בשימושים שלהם ואפשר לראות את זה גם בתוצאות של המסלולים האלה, הם מוטים לטובת אוכלוסיות מיוחדות, חרדים ומיעוטים. ובתוך האוכלוסיות המיוחדות חרדים גברים, ונשים במגזר הערבי. כך שזה בהחלט נמצא שם, יכול להיות שצריך להתגבר את זה.

לא היית קודם, אני ממרכז המחקר בכנסת. אם אני זוכרת נכון, יכול להיות ששיניתם את זה בחזרה, אבל לפני שנתיים או שלוש ביטלתם ממסלולי התעסוקה את האבחנה בין גברים לנשים. אני אז פניתי, בשביל מסמך, לחברת הכנסת זועבי וביקשתי לקבל מה הייתה ההשפעה של המסלולים האלה על נשים ערביות, המשרד לא ידע לתת לי את התשובה, אמרו שזה כבר בוטל. כלומר זה לא נראה שיש איזושהי אבחנה, יש לכם את מסלול התעסוקה שבאמת מקדם מגזר חרדי ומגזר ערבי, אבל לא מתייחס לצרכים הספציפיים של הנשים הערביות, אלא שוב הולך על המגזר כשלם. אם זה אחרת ואני טועה, תקן אותי, אבל זו התשובה שאז קיבלתי.

בישיבה עם השר לשעבר אנחנו ביקשנו מסלול שיהיה מיוחד לנשים.

היה והוא בוטל למיטב ידיעתי.

העידוד של אותם שני תתי המגזרים, גברים חרדים ונשים ערביות, לא נעשה על ידי תוספת תמריץ.

היה תמריץ פעם והוא בוטל.

נכון, כי הבעיה היא לא חסם של התמריץ. זאת אומרת ברגע שהמעסיק כבר רוצה ללכת לכיוון המגזרים האלה, הבעיה שלו היא לא תוספת התמריץ כדי לקחת אישה דווקא או גבר, אלא היא באמת באותו מערך תומך. זאת אומרת, נושא המעונות יום, נושא ההסעות ונושאים נוספים, שהפתרון שהם הוא במסגרת של מערכות תומכות אחרות ולא תרך מימון וסבסוד השכר.

ונגיד, בקול סנטר שפתחו עכשיו, הרי פתחו קול סנטר לפני שנה, נכון?, בצפון, דרך מסלול תעסוקה. יש שם מעון יום?

אני לא יודע להגיד לך ספציפית, אפשר לעשות את הבדיקה הספציפית, אבל דוגמא של קול סנטרים למשל כסוג תעסוקה, זה סוג תעסוקה שהוא מותאם יותר לנשים. יש שני קול סנטרים כאלה במגזר הערבי ואנחנו רואים שעיקר המועסקות הן מועסקות.

הדוברת האחרונה, בקי כהן ממעכי.

איתך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי, אני מבקשת להתייחס לשני עניינים בקצרה. אחד זה, כמובן, אנחנו בעד שיהיו כמה שיותר באחוזים נשים עובדות וכמה שיותר משרות, אבל אם מסתכלים על הטבלה כארבעים וחמש אחוז מהנשים שעובדות, עובדות עד שכר ארבעת אלפים שקל בחודש. ואני חושבת שלדבר על איכות התעסוקה והתעסוקה הפוגענית או לא לדבר על זה, זה מאוד לחטוא לארבעים וחמש אחוז נשים שכן עובדות, ולכן גם זה חייב להיות על השולחן שלנו בדיון כזה.

ככה, ממש בנקודות, מפאת קוצר הזמן, הבעיה של הנשים היא בשכר מאוד נמוך, בעיה מורכבת, ואני אבקש להתמקד רק בכמה נקודות אפשריות. אחד, אני רוצה להביא, למשל, עובדות סוציאליות בתור דוגמא, לעובדות בשכר מאוד נמוך, רובן הגדול, כאשר זה מקצוע חסר בפריפריה, זה מקצוע שצריך עוד עובדות מצד אחד. מצד שני, העובדות האלו עובדות, חלק ניכר מהן, דרך עמותות בהפרטה, בתנאים לא תנאים. בעייני שחושבים על תעסוקה בפריפריה אסור לנתק את זה מהסתכלות על זה שההפרטה הקיצונית הזאת, העזיבה הטוטאלית של אחריות לעובדות האלו, לנשים האלו, זה פגיעה משמעותית. כי הנשים האלו עובדות בשכר זעום, בלי יציבות תעסוקתית, בעיניי עידוד נשים בפריפריה זה גם דברים כמו החשיבה העמוקה של העסקה ישירה של המדינה של עובדות כאלה, כמו עובדות סוציאליות לדוגמא.

בנוסף, כמובן בשביל נושאים כאלה, שיהיה כמה שיותר נשים בשוק העבודה, אסור לנו לשכוח את האיכות של החיים שלהם, וזה כן דברים שהתמ"ת מזכיר מאוד חושבים. לגבי ההקפדה על איכות, אם זה נושא של איגודי עובדים, אם זה פיקוח על עובדים, ובנושא הזה, כמובן אני מברכת על העבודה של התמ"ת, אבל אני מאוד מצערת שהנציבות החדשה הנהדרת שקיימת על כל ירושלים והדרום יחדיו, משרה.

להגיד שחשוב לנו תעסוקת נשים בפריפריה, ויש עובדת, שאני לא זוכרת אם זה פעם בשבוע או פעמיים בשבוע, מגיעה לכל הדרום, זה לא דר בכפיפה אחת להגיד באותה נשימה את הדברים. וזה מסוג הדברים שבעיניי חייבת להיות משרה כזאת, מלאה, לפחות רק בדרום, שמישהי שהיא נמצאת שם. לטפל.

נושא אחר שגם קצת לתמ"ת וקצת לנציג האוצר, שאיננו כבר, הנושא של המעונות שזה כמובן, אני חושבת שלכולנו ברור, שהבית ויציאה לעבודה הם דברים ביחד במקשה אחד. אבל למשל מעונות, אני שמחה לשמוע שיש יותר תקציב, אני לא שמעתי שיש יותר מגוון פתרונות. ואנחנו מכירים את הסיפורים שמדי פעם שומעים בחדשות על אישה שצריכה לעבוד, ובחופש הגדול, משאירה ילדה בת שש וחצי לבד בבית, ואנחנו לא צריכים מדי פעם לראות את האסונות האלה בעיתונות, כדי לזכור שזו בעיה קבועה. לא יכול להיות שמתעלמים מזה שחודשיים בשנה ילדים שהם לא במעונות.

בתוכנית של החד הוריות, אנחנו נותנים מענים גם לחודשי הקיץ בקייטנות.

זה מצוין, זה לא כל הקיץ למיטב ידיעתי, ויש הרבה נשים שלא מקבלות, וכל זה גם רק החד הוריות. שזה חשוב, אבל אנחנו מדברים על תעסוקה של שני בני הזוג במשפחה, אנחנו מדברים על זה שלא יכול להיות שאין פתרונות על כל יולי-אוגוסט, על זה שאין פתרונות אחר הצהריים. יש ילד שעובר גיל מאוד צעיר, ואני לא יודעת איזה, אבל בוודאי בוא נומר ילד בגיל שש, אין לו מענה, אם זה לא ילד שמוציאים אותו מהבית לאיזה מסגרת מיוחדת בגלל בעיות במשפחה, מצוקה, אין לזה מסגרת. לעובדת בשכר שמרוויחה חמשת אלפים-ארבעת אלפים שקל אין איפה לשים ילד שיוצא באחת בצהריים מבית הספר, בשתיים עשרה וחצי מבית הספר.

לכן אני חושבת שמערך מעונות היום, לא מעונות היום, כי מעונות מדבר על ילדים קטנים.

צהרונים ומשפחתונים.

חייב לקבל מענה וחייבים לחשוב על הקיץ ועל אחר הצהריים.

בקי, יקירתי, אנחנו חייבים.

אחרונה, במרכזים מאוד משמח שיש שינויים שחוק המכרזים ומאוד משמח, אבל עדיין עשר אחוז מהניהול לדרום, עשר אחוז? זה ממש, אני מצטערת לומר, עצוב. אני רוצה לראות שיש משמע שלושים אחוז תעסוקה לדרום בכלל ועשר אחוז להנהלה, זה מצוין, אבל ממש לא מספיק. הציפיה שלי זה לקנה מידה, פשוט קנה מידה אחר לחלוטין, כי אנחנו מדברים לא על מקומות זנוחים, שניתן להם פירורים, אלא משהו משמעותי. אני הייתי רוצה לראות חמישים אחוז במינימום ושאיפה ליותר אפילו.

בקי, תודה רבה. מאירה, משפט.

מאירה בסוק מנעמ"ת, אני רוצה להצטרף לדבריה של בקי ועוד שני דברים. אלף הנושא של המעונות, יושבת ראש הוועדה, לדעתי עושה מעל ומעבר בנושא המעונות ונקווה שזה יקרה. בינתיים התמ"ת, על כל הכבוד לכל הסקירה, לא עושה הרבה, רק מדבר, לא עושה הרבה.

את יודעת מה, תבחנו אותנו, יצאו עכשיו מכרזים חדשים בתחום של מעונות יום, אני מציעה לכם לבדוק אותנו.

עבודה של שנה וחצי, חברת הכנסת, שנה וחצי שנתיים, אנחנו מכירים את המערכת. אבל אנחנו צריכים להתמקד בנושא שמאוד חשוב לי, בתור נעמ"ת אני מקבל המון פניות בנושא הזה, זה נושא שרוב הנשים, זה גם מתחבר לדברייך, גברת כהן, נושא של עובדי קבלן, גם במקצועות שלא היו פעם. אנחנו לא מדברים על מקצועות של עובדי קבלן של מנקות, שזה גם כן כואב הלב, אלא רופאות שיניים, מורות, עובדות סוציאליות, מרצים באוניברסיטאות, במכללות. כל המשכורות שאנחנו רואים פה את ארבעת האלפים שקל וקצת יותר, זה רובן נשים שעובדות בתנאים שהם מחפירים. אני אומרת לכם את זה, יש רופאות שיניים בערים, שהן עובדות קבלן, העירייה לא מעסיקה אותן. אחיות לבריאות הציבור, זה עובדות קבלן, אין להן תנאים. למשל מורות מקבלות רק עשרה חודשים בשנה משכורת, את החודשיים האחרונים הן לא מקבלות. למשל, עובדות סוציאליות, שעבודות דרך עמותות, מקבלות משכורות גם נמוכות וחודשיים בשנה הן, למשל, עובדות שעתיות, אז הן לא מקבלות בחודשיים בשנה משכורות.

כל העובדים האלה הם עובדים שעתיים, אין קביעות. יש קרן קורת שמחזיקה את העובדות הסוציאליות, העמותות היום זה עמותות שהן עובדות קבלן, זה לא עמותות, המילה עמותה זו מילה מאוד מכובסת. אבל אני רוצה להגיד לגברת אורנה האוזמן, שתשימו לב לזה בתור מנכ"ליות, שמורות היום הן לא עובדות משרד החינוך, הן עובדות בירושלים דרך עמותת רנה קסין, בתל אביב, בדרום, דרך עמותות. כל הדברים האלה מורידים את השכר, זה לא שכר של עובדי מדינה או עובדי רשויות. רשויות היום עושות עבודות מאוד קלות, נותנים לעמותות והן יוצאות מהנושא של האחריות.

מאירה זה פשוט גולש לנושא של עובדי קבלן, אז אני חושבת.

לא, זה מה שקורה בפריפריה.

נכון, את צודקת במאה אחוז.

לכן אנחנו רואות את המשכורות האלה, לא?

נכון מאוד, את צודקת במאה אחוז. אני רוצה לסכם את הדיון הזה ולומר. קודם כל אני מודה למנכ"לית אורנה האוזמן שהייתה איתנו כאן ובהחלט תרמה תרומה משמעותית. יש פרויקטים שאתם מדברים עליהם, שהם פרויקטים שבלי ספק יתרמו למערך של פיתוח הנגב והגליל בטווח של חמש ושבע שנים קדימה.

אני חושבת שאסור להזניח גם את השנים הקרובות שעומדות כרגע על הפרק ובעיקר את העובדה שגם סביב הסיפור הזה של בית הספר לרפואה וגם סביב הנושא של המעבר של צה"ל לנגב, אני חושבת שיש עדיין הרבה תחומי השכלה, היי-טק וכולה, שלא מקבלים מענה כרגע בתוך המערך התעסוקתי.

הם ייכנסו בפרויקטים האלה, זה היה מענה רחב.

אני מאוד מקווה, אבל אני באמת חושבת שמה שחסר לנו ממשרד התמ"ת זה בעיקר נתונים על מקומות תעסוקה, אנחנו כן חושבים שהמצב, כפי שהוא משתקף בסקר של המרכז מחרק ומידע הוא לא משביע רצון, מאוד רחוק מלהשביע רצון. ההתייחסות המיוחדת לנשים ולמגזרים ייחודיים, נשים חרדיות, גברים חרדים, שזה לא נושא הוועדה, ונשים ערביות, במיעוטים אני חושבת שזה כן חשוב.

יש כאן קריאת כיוון נכונה, עלו כאן הערות מאוד חשובות, גם ההערות של עובדי קבלן, בעיקר הנקודה האחרונה שבקי הזכירה, העובדה שהרבה מאוד נשים בפריפריה מועסקות בשכר נמוך. זאת נקודה נוספת שהיא מאוד משמעותית.

ואני מאוד מקווה שהדיון הזה, שבאמת עיקרו הוא לקבל נתונים, יפתח פתח לשנוי ותמריץ לכם להמשיך לפעול בכיוונים האלה של לקחת לנגד עינכם את הנושא של תעסוקת נשים כשאתם בונים את כל התוכניות הטובות והחשובות.

אני משחררת את כולם לדיון המרכזי באולם ירושלים. תודה רבה.

תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 13:55