הכנסת השמונה עשרה

PAGE
16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

25 בינואר 2011

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 133

ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ' בשבט תשע"א ( 25 בינואר 2011), שעה 11:30

עידוד קליטת עולים בנגב ובגליל

ישיבה לציון יום הגליל והנגב בכנסת - בהשתתפות השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום

דני דנון – היו"ר

מרינה סולודקין

ליה שם טוב

השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום

אורנה הוזמן בכור
מנכ"ל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

דמיטרי אפרצ'ב
מנכ"ל, המשרד לקליטת עלייה

חנה קורן
מנהלת בכירה, אגף עידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת עלייה

רונן כהן
מנהל תחום פרט וחריגים, משרד השיכון

מאיר סבג
מפקח חינוך דתי, מחוז דרום, משרד החינוך

ברוך מיכאלי
ממונה על קליטת עלייה, מחוז צפון, משרד החינוך

רויטל דותן
מדריכה, מרכזת קליטת תלמידים עולים, מחוז ירושלים, משרד החינוך

ציפי שנקמן
מנהלת אגף הורים יחידים ועולים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלה אייל בן דוד
המטה לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ילנה קוברסקי
מנהלת פרויקט "בית ראשון במולדת", הסוכנות היהודית

צבי רוזנברג
נציג תנועת "הישג ציוני"
דניאל אבן צור
מנהל הפרויקט, תנועת "הישג ציוני"

מישל קפלן גרין
נציג ארגון "נפש בנפש"

עליזה מרטין
נציגת ארגון "נפש בנפש"

שמעון לנקרי
ראש העיר עכו

אלי ברונשטיין
ממלא מקום ראש העיר דימונה

שרוליק קנול
מנהל מחלקת קליטה מוא"ז, גולן

אדם הנטמן
עולה חדש בפרויקט Go North של ארגון "נפש בנפש"

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

היום הכנסת מציינת יום חגיגי, יום הגליל והנגב. השר סילבן שלום שיזם את היום הזה עמל קשה. אדוני השר רץ בין ועדות הכנסת ויש גם דיון במליאה. ועדת עלייה, קליטה ותפוצות עוסקת ביום יום בנושא הנגב והגליל. אנחנו קיימנו כאן דיון שקשורים, גם סיירנו בנצרת עילית, בעפולה, באשקלון, במקומות רבים אחרים היכן שיש ריכוזי עולים וחשוב לנו בהחלט לראות יותר עולים בנגב ובגליל.

שמענו גם מפי העולים שהלכו לגור במקומות האלו על המצוקות הקשות של דיור ותעסוקה בדרך כלל, מעכבים גם את העולים שבדרך. נמצא איתנו ראש עיריית עכו, ברוך הבא, ויש עוד ראשי ערים שכנראה רצים אחריך אדוני השר, הם יגיעו בהמשך, הם נמצאים בבניין. הנכס האמיתי הוא אנשים שעוסקים פה בתחום, ראשי ארגונים כגון נפש בנפש, אלה העולים עצמם, המשפחות של העולים שמגיעות ותורמות לחיזוק הערים. בעצם כולנו עולים חדשים אדוני השר. אני רוצה באמת לבקש ממך לפתוח את הישיבה. בבקשה אדוני השר.

תודה אדוני היושב ראש. אני באמת מודה לך על זה שהסכמת לכנס את הוועדה היום ולקיים דיון מיוחד יחד עם ועדות הכנסת האחרות. אני מודה ליושב ראש הכנסת רובי ריבלין שנענה לרעיון ולהצעה, ואחרי אלפיים שנה, מה שנקרא בישראל המתחדשת יש לנו יום כנסת לנגב ולגליל. אני בטוח שמעכשיו זה יהיה משהו קבוע. לא יהיה יותר מצב שבו שלא יהיה יום נגב גליל. היום הזה אנחנו עכשיו בונים אותו ולדעתי כמו שעשינו בעבר המשרד בועידת הגליל ובועידת הנגב שזה הפך להיות משהו קבוע, ועידת הצעירים, זה ייעשה מעתה ואילך.


הנושא של עולים הוא כמובן נושא מרכזי וחשוב באופן גורף. לצערנו הרב לא מגיעים היום הרבה עולים כמו שהיינו רגילים אולי למספרים של לפני 20 שנה, וחזרנו לתקופה של מה שנקרא 73-89, אבל אנחנו רוצים שגם כשהם מגיעים ולא במספרים גדולים שלפחות חלק מכריע מהם יגיעו לנגב ולגליל. החזון שלנו הוא להביא עוד 300 אלף תושבים חדשים לנגב ועוד 300 אלף תושבים חדשים לגליל בעשור הקרוב. אני חושב שזה אפשרי.

האמצעי כמובן למימוש החזון הוא, גם לייצר את התנאים הנדרשים שם, גם לקלוט עולים ולעודד תושבים חוזרים להתיישב בנגב ובגליל. דרך אגב, אני יצאתי לשם פעם אחת והעוזרים שלו, ושני ראשי המטה שלי יצאו לפעילות באזור צפון אמריקה, ואנחנו מלווים את המשפחות העולות מהיום הראשון לכניסתם לארץ, ואומרים להם איפה הם יגורו, מלווים אותם במציאת תעסוקה ודיור, בהרבה מאוד דברים.

כמובן שחלק מהם כבר יודעים לאן הם רוצים ללכת, חלק מהם גם כשהם מגיעים אז זה לא בדיוק מה שהם חשבו. יש לפעמים גם תקלות, אבל הדברים בסך הכול נכנסים לתוך זרימה ולעבודה. אנחנו רוצים כמובן לעשות זאת גם על ידי מתן תמריצים, תוספת תקציב לסבסוד שכר דירה, חינוך ותעסוקה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה, או המשרד לקליטת עלייה בשמו המחודש. אנחנו עושים את זה ביחד.


בשנה האחרונה הגיעו, כאן ראיתי קרוב ל-4000 עולים. בשקף אחר שנתתם לי ראיתי שהמספר המדויק הוא 4125 עולים. זה כבר מעל 4000. 4125 מתוך 16 אלף עולים בסך הכול בשנת 2010. כך שבדיוק כשאמרתי שאנחנו עובדים בצורה מלאה וטובה עם המשרד לקליטת עלייה. אנחנו עושים זאת. בכל אופן, מעל 4000 מתוך 16 אלף. אנחנו מדברים על מעל 25% מהעולים שבאו להתיישב בגליל ובנגב. האמת צריכה להיאמר בעיקר בגליל, חלקם הקטן מאוד בנגב, אבל אפשר לנסות לעשות את זה גם בדרך הזאת.


אנחנו פועלים בשני פרויקטים מקבילים. אחד, "בית ראשון במולדת" והתוכנית לעידוד העלייה והקליטה "נפש בנפש". ארגון "נפש בנפש" עושה עבודה נהדרת. כמו שאמרתי אני יצאתי לשם ממש לדבר עם העולים מארצות הברית. נפגשתי איתם. מוטי אתה היית בזה ב-20 מקומות. הלך מישוב לישוב, דיבר, הסביר, הביא את החוברות, עשה כל מה שנדרש. אנחנו מדברים שבמסגרת הפרויקט הזה הגיעו 226 עולים בשנת 2007, זה גדל ל-378 עולים לאחר מכן, ובשנה העוקבת זה גדל ל-401 עולים, ובשנת 2010 הגיעו 502 משפחות. אפשר לראות כאן גם את ארצות המוצא שלהם, ואנחנו רואים שיש פעילות טובה, גם בעזרת המשרד לקליטת עלייה שמצליח להביא הרבה עולים מחבר העמים לעבור לנגב ולגליל, דוברי אנגלית, דוברי צרפתית, עולים מאמריקה הלטינית.


עכשיו יצאה לפועל בארגון "נפש בנפש" התוכנית שנקראת Go North, יסבירו אותה אולי אחר כך יותר טוב ממני נציגי ארגון "נפש בנפש". אני לא אכנס לפרטים שלה. אבל סך הכול עולים, אנחנו רואים בשנת 2008 היו מאה, בשנת 2009 היו 210 משפחות, ובשנת 2010 הגיעו 350 עולים. אנחנו רואים שהמספרים הולכים וגדלים וזה כמובן דבר חשוב.


עכשיו אנחנו משרדי הממשלה נותנים תעדוף לעידוד עולים. כמובן שזה לא בפעילות הרגילה שלנו. המשרד לקליטת עלייה פועל בכיוון זה ברור, אבל אני אומר משרדי הממשלה האחרים, אנחנו נותנים תעדוף לעידוד עולים להתיישב בנגב ובגליל, מסבסדים את זה. הגדלנו את סל הקליטה. בסל הקליטה הם מקבלים עוד 1000 דולר, עוד סבסוד בשכר דירה. מעבר לעניין של אלף דולר ולסבסוד בשכר דירה נותנים הנחה בארנונות, הקלות למי שפותחים עסקים, גם לילדים בחינוך, לגני ילדים, כל הדברים האלה. מי שמגיע לנגב ולגליל זכאי לכל אותן הטבות ואז יש לו אפשרות לקחת את זה מול מה שהוא מקבל ברעננה, כשהוא הולך לרעננה או לירושלים, או תל אביב או מקומות אחרים, הוא יכול לראות את ההבדל .


פעילות הסוכנות היהודית בשל קושי בגיוס תקציבים של העדפה של חיזוק העם היהודי בתפוצות עומדת בסכנה של המשך פעילות בעניין הזה לצערנו, והפעילות מול העולים מתבצעת בארצות המוצא על ידי הסוכנות היהודית, חלק על ידי ראשי ערים. אנחנו רואים כאן את שמעון לנקרי ראש העיר עכו שהוא ממש מגויס לעניין הזה ועושה עבודה נפלאה בעכו. העיר שלו מתפתחת בצורה דרמטית, עיר שבאמת היתה על סף, אני לא רוצה להגיד את המילה אפילו. היום יותר ויותר אנשים מגיעים לעכו, רוצים להגיע, מוקמות שכונות חדשות בעיר, באים עולים, ואני מברך אותך כמובן על הדבר הזה.


מספר העולים בשנת 2010 היה 18,796. אנחנו מדברים על 4126 עולים שהגיעו לאזורי הנגב והגליל, ויש כל הזמן גידול שאנחנו רואים אותו גם באחוזים. אתם יכולים להבחין, הגענו ל-22% מהעולים היום שהגיעו ומספר האחוזים הולך וגדל מתוך סך העולים, העולים שמתיישבים בנגב ומתיישבים בגליל. בחיבור, בערך מוחלט הגענו כמובן ל-4126 עולים שזה דבר מבחינתנו חשוב.


כמו שאמרתי ברצון לייצר העדפה לעולים המתיישבים בנגב ובגליל אז כמובן ישנה תוכנית ממשלתית לבנייה ציבורית בגליל ובנגב, סבסוד שכר דירה, הנחה בארנונה, תמיכה לילדי בתי הספר, מענקי מחקר למדענים עולים, חיבור תוכניות מסע של הסוכנות היהודית עם מרכזי הצעירים בגליל ובנגב, חידוש מענקים לעסקים חדשים, בניית בתים להשכרה ביישובים קהילתיים על ידי ,"נפש בנפש" וחיבור לתעסוקה שיש סבסוד של מפעלים שמעסיקים עולים. כל הדבר הזה כמובן מביא להגשמה של היעד המרכזי שלנו שזה חיזוק הנגב והגליל. בזה נוכל להביא לשינוי אמיתי. אנחנו עוסקים בהמון דברים. היינו בבוקר בועדת החינוך אז דיברנו על אוניברסיטה בגליל, אחרי שהקמנו בית ספר לרפואה, חלק ממצב של יצירת תשתית אדירה שתייצר שם גם פארק תעשייה גדול שיהיה מבוסס על מוצרים ביו רפואיים וכדומה. בית הספר לרפואה עצמו מייצר 5000 מקומות עבודה, עם הפארק הזה יהיו 10000 מקומות עבודה, זה עניינה גם של ועדת כספים. המטרה היא לשמר את ההטבות במס שזה כמובן דבר חשוב.

בועדת הכלכלה דובר על הנושא של עידוד קהילות צעירות, עניין של השתתפות במשכנתאות, בשכר דירה, כמו עם העולים. בוועדת חוץ וביטחון דובר על מעבר צה"ל דרומה. אני מזמין את כולם, בעיקר אותך אדוני יושב הראש אבל את כולם בין השעות 2 ל-4, מקיימים דיון פתוח באולם ירושלים בהשתתפות חברי כנסת וראשי ערים. אני רוצה להודות לכל העושים במלאכה. אני חושב שהפעילות בסופו של דבר מניבה תוצאות. שיתוף הפעולה שלנו עם המשרד לקליטת עלייה הוא מדהים, גם עם שני המנכ"לים, וגם בין השרים. זה בא לידי ביטוי על ידי זה שאנחנו מקצים משאבים לטובת הפרויקטים שהמשרד לקליטת עלייה מוביל. אנחנו כמובן נכנסים גם לחלק מהפרויקטים האלה בעשייה וברעיונות משלנו.

אני מודה מאוד לשר סילבן שלום על כל העשייה המבורכת שהוא מעלה את הנגב והגליל למקום הראוי להם. רק שאלת תם, נגב וגליל מבחינת גבולות הגזרה, איך אתם תוחמים את זה?

גבולות הגזרה הם, בצפון מיקנעם בואכה קריית שמונה בצד המזרחי. ראש הנקרה בצד המערבי, מטולה בצד המזרחי, הגולן כמובן, בית שאן, עפולה, העמקים, במזרח במזרח מגיעים עד עמק המעיינות שקוראים לזה בקעת בית שאן, היום קוראים לזה עמק המעיינות. בדרום מקו שדרות קרית גת עד אילת. יש בנייה באשקלון ובקריית מלאכי, הרבה זמן מנסים שם, יש בנייה בחיפה והקריות שהם רוצים להצטרף לפרויקט, הם מנסים כבר הרבה זמן. אנחנו כמובן צריכים לפעול לפי המפות. עכשיו גם עושים בחינה מחודשת של המפה. ואנחנו נשמח כמובן לעזור לכולם. זה גם עניין של משאבים. אבל מה שהצלחנו במשרד הקטן הזה לעשות זה ששר הביטחון עומד בחוץ ומבקש מאיתנו כסף עם תקציב של 50 ומשהו מיליארד שקל כי אנחנו מסבסדים את מעבר צה"ל דרומה בהשתתפות בשכר דירה ולכל מי שעובר, במענקים לרכישת דירה.

זה מביא את שר החינוך ומשרד החינוך לקבל 20 ומשהו מיליארד שקל כי אנחנו אחראים על כל הכיתות החכמות והסיסמה היא לכל תלמיד, ובית ספר לרפואה שאנחנו מממנים מכספנו הדל, וזה מביא גם את משרד הבריאות כי אנחנו נותנים MRI לנהרייה. אז אנחנו משדרגים את מערך הבריאות שנמצא שם. ואנחנו גם מדברים על פרויקטים של משרד הרווחה ומשרד הקליטה וכל המשרדים הגדולים האלה שיש להם הרבה מאוד כסף, המקרה של משרד הקליטה קצת שונה כי הוא לא דומה בתקציבים שלו למשרד החינוך ולמשרד הבריאות, כמובן משרד השיכון ומשרד התמ"ת.

אנחנו נתנו עשרות מיליונים למשרד התמ"ת לשדרג אזורי תעשייה. הכול בעיגון. מצליחים גם להביא את המגזר השלישי. וכל זה מהתקציב שלנו שהוא X', בעצם עשינו 7 איקסים. אנחנו מתקרבים להיקף פעילות של כמעט מיליארד שקל בחלוקת משאבים לכל הגופים האלה, וצריך לדעת גם לעשות את זה מבלי להחזיר שקל בסוף השנה למשרד. אני אומר את זה בגלל ניסיון העבר שלי כשר אוצר, אני יודע גם איך לעשות, לא שחס וחלילה, מה שנקרא לחייב את כל הכספים כדי שלא נחזיר שקל. אנחנו לא מחזירים שקל אחד. משרדים אחרים לצערנו לא מצליחים להוציא את מה שהוקצה להם ומי שמגיע ל-98% הגיע להיקף פעילות עצום, 99% זה בכלל בספר השיאים של גינס.

אני רוצה באמת להודות מאוד לשר סילבן שלום. נושא אחד שקשור במערכת הביטחון. נושא התשתיות השתפר פלאים. היום להגיע לדרום זה הרבה יותר קל, יותר מהיר. אחת הבעיות שראינו בקרב העולים זו בעיית התעסוקה שירוויחו בה יותר משכר מינימום. זאת אומרת הקמת מפעלים עתירי ידע שבהם אנשים יוכלו להרוויח סכומים ויש להם את הידע מבחינת השכלה. זו אחת הדוגמאות. ראינו את זה בסיור בעפולה למשל, בנצרת עילית. אמרו לנו, עוזבים פה עולים איכותיים מכיוון שהם לא מצליחים למצוא עבודה כמהנדסים במפעלים ואז הם עוברים למרכז הארץ על מנת לעבוד ולהרוויח יותר כסף. זו נקודה שאנחנו צריכים להתייחס אליה שיינתנו מענקים למפעלים כדי להחזיר את אותם משכילים לבנות את המפעילים דווקא בפריפריה. היום בונים מפעלים בראש העין ובמקומות אחרים ולא הולכים לבנות בפריפריה. זו נקודה שעלתה בדיונים שלנו. אני רוצה לבקש מראש העיר עכו, שמעון לנקרי, מי שנמצא בחזית ורוצה לקלוט עולים לדבר איתנו מספר דקות, מה אנחנו ככנסת, כמשרדי ממשלה, יכולים לעשות על מנת להביא עוד עולים לעכו.

אני תומך בכל מילה שכבוד השר סילבן שלום אמר. רק לפני חודשיים הוא קיים כנס עצום והוא פירט מחלק מהדברים שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל תומך בהם ועושה אותם, כנס גדול של צעירים, מרכזי צעירים, מרכזי ידע, מרכזי חינוך, כיתות חכמות בתוך בתי הספר. זה אין סוף פרויקטים, וכל אלה, מי ששואל, אלה תשתיות שבסופו של דבר כשהעולים מגיעים ונחשפים אליהם, הם מתאהבים ונשארים בעיר בגלל זה.


קשה מאוד בכלל היום להביא את העולים מחוץ לארץ בעיקר מחבר העמים שפעם הם היו באים בהמוניהם. לכן צריך לעשות כמה פעולות שיאפשרו להם להגיע, אם זה בתוכניות ייעודיות ואם זה בתוכניות כלליות, לאפשר פלטפורמות שימצאו חן בעיני העולים. לעכו מגיעים הרבה עולים. אני לא יכול להתלונן. אני חושב שבשלוש שנים האחרונות אנחנו שוברים את כל השיאים. הגיעו 250 משפחות בשלושת השנים האחרונות וזה רק מחבר העמים. צרפתים מגיעים. אני לא רוצה לחשוב בכלל איך נראה הגליל בלי העולים החדשים. אני רק אתן דוגמה. בעכו 24% מהתושבים הם עולים חדשים, הם עולים שעלו משנות התשעים וכראש עיר אני חרד רק מעצם המחשבה של מה היה קורה אם לא היו מגיעים העולים החדשים.

בניגוד לראשי ערים שאומרים אני לא קולט זקנים וכאלה, אני קולט את כולם באופן עקרוני וזה מסר שצריך להיות חד משמעי, כי כאשר הסבתא מגיעה, היא מביאה את הילדה ואת הנכדה ואחר כך היא מתקשרת ומביאה עוד אנשים בעקבותיה, וגם אם העולה הוא בן 70 כדאי להביא אותו. הייתי בארצות חבר העמים כבר 3 פעמים. לא נסעתי לאף מדינה כל כך הרבה פעמים במשך 7 השנים שאני ראש עיר. נסעתי למדינות האלה כי אני יודע שהמפגש הבלתי אמצעי עם עולים פוטנציאלים בסופו של דבר הוא המכריע לגבי החלטתם של העולים לעלות והיכן להתיישב. כאשר באה אליהם אישיות בדמותו של ראש עיר ומסתכלת עליהם פנים אל פנים ואומרת להם זה מה שתקבלו וזה מה שתראו וזה מה שיהיה, זה כובש את האנשים. אני יכול להגיד לך שעד היום מחברוב שזה מקום שאתה לא תהיה בו לעולם ואני גם לא אהיה בו שוב, זה קצה גבול העולם או ולדיוווסטוק שזה גבול סין, יפן, רוסיה, משם באים אנשים.

הפרויקט הזה של הסוכנות היהודית ממשיך? כי אני קיבלתי מידע שהם הפסיקו להוציא שליחים לשם ולהביא אנשים משם.

יש פרויקטים שהסוכנות היהודית ממשיכה ויש פרויקטים שהסוכנות היהודית מחליפה ויש פרויקטים שהיא מחדשת.

מתי בפעם האחרונה יצאת לפרויקט לגיוס עלייה?

באוגוסט שנה שעברה, ואני מתעתד לצאת בעזרת השם באוגוסט השנה, וזה מתוך זה שאני מעניק חשיבות לנושא הזה. בשנה שעברה הגיעו אלי 120 משפחות, משפחות לא עולים , וזה תוך כדי ממלא את בתי הספר. זה מאפשר לי למלא את המרכזים הקהילתיים ואת השכונות ואת הדירות. אין לי כמעט דירות להשכרה בגלל שהעולים יושבים על הנישה הזאת. זה משביח, ואני אומר את זה בלי להתיפייף, זה משביח את איכות הקהילה בעיר שלנו. כאשר שואלים אותי למה הם באים דווקא אליך, למה למשל לערים שכנות באות 8 משפחות ואליך מגיעות 100 משפחות? אז הכול מתחיל בטיפול האישי שלך כראש עיר. העולה אצלי נקלט בתקציבי עתק שהרשות המקומית משקיעה. הייתי שמח אגב שהמדינה תשקיע את התקציבים הללו, אבל אני משקיע את התקציבים כי אני מבין שאף אחד לא ישקיע.

יש לך אבל פרויקטורים של משרד הקליטה, לא?

אני לא מתלונן על אף אחד. כשאני אומר באים אלי הרבה עולים אני לא לבד מביא אותם. יש מסביבי אנשים שמסייעים. מי שמממן לי את הנסיעה זו הסוכנות היהודית. מי שבסופו של דבר שם את הכסף לאולפן זה הסוכנות היהודית. כבוד השר עם כל המשאבים שלו עוזר בשכר דירה וכל זה. אין לי עולים מובטלים. כל העולים שמגיעים עוברים תהליך. קודם כל הם נקלטים בבית מלון, מלון "חוף התמרים" בעכו קולט אצלי את כל העולים בעכו. איך שהם נוחתים בשדה התעופה בן גוריון יש מכונית של העירייה שמביאה אותם לעיר ולמלון.


אני אומר להם אפילו על הים כמטחווי קשת. אתם באים אלינו, יש שמש אצלנו, יש ים. הכול יפה. הם באים, נקלטים במלון "חוף התמרים". קודם כל שבוע הם שם עד שמסדרים להם דירה, מסדרים להם כיתת אולפן, הילדים שלהם משובצים בבתי ספר. אתה מבין? מה הוא הקטע במלון כאשר מגיעים? תן לי את המיטה לשים את הציוד ואחרי זה אני יוצא לאן שאתה רוצה, תיקח אותי. אבל מקום לשים את הדברים. עולים בתודעה שלהם כשהם מגיעים הם רוצים מקום להניח את הציוד וככל שהמקום בהתחלה הוא טוב יותר, הרושם שלהם על המקום טוב יותר. אני יכול להגיד לך שבעכו, מבדיקה שעשינו, כמעט 90% גם נשארים בסופו של דבר לנצח לגור בעיר, אם אני בודק את הקליטה החל משנות התשעים.


עכשיו תוסיף לזה את הדירה שאנחנו מחפשים למענם. הכול אנחנו. מחלקת הקליטה אצלנו עושה את זה בשיתוף של כולם. עכשיו אתה שואל אותי מה צריך לעשות יותר כדי שיבואו יותר עולים למדינה? אז ראשית, כמו שהשר אמר, להציע יותר משאבים. לא שרק המשרד לפיתוח הנגב והגליל ישקיע אלא שהמדינה בכללותה. שנית, תוכניות ייחודיות, לא רק למשפחות עם ילדים אלא גם לצעירים בלי ילדים, אלא גם למבוגרים, גם וגם וגם. זה לא סוד שהמספרים של העולים הולכים וצונחים. ככל שהמספרים צונחים המאמץ שלנו צריך להיות יותר גדול. בסופו של דבר המאמץ משתלם ואני כראש עיר נהנה מאוד מזה. יש את התוכניות של נגב גליל ויש את התוכניות של משרד הקליטה. אני רק שמח על זה ואני יכול להגיד לכם שהעיר השתבחה.

תודה שמעון, אתה דוגמה לראש עיר שלא רק מתלונן אלא גם עושה. אני רוצה לבקש ממנכ"ל המשרד לקליטת עלייה להשלים את הסקירה שקיבלנו מהשר סילבן שלום ולאחריו תדבר חברת הכנסת ליה שמטוב. בבקשה.

המשרד לקליטת עלייה בראשות השרה סופה לנדבר שם לו את הנושא של נגב וגליל בסדר עדיפות עליונה. מתחילת הדרך, לי מאוד נוח להתחבר לנושא הזה כי גם אני תושב האזור, אני תושב רמת הגולן, והצרכים של אזור הפריפריה ידועים לי היטב. עכשיו, אזורי הנגב והגליל במהלך עשרים השנים האחרונות קמו לתחייה הודות לקליטת עולים. זה דבר שהוא ברור ואני חושב שראש העיר עכו מתאר את זה בצורה הכי ברורה. הוא לא רק מבטא את זה הוא גם עושה. עכשיו, רוב הרשויות שלקחו על עצמן את הנושא של קליטת עולים לא כמשימה לאומית לצורך הדיון אלא לקחו את זה בצורה פרקטית ופרודוקטיבית, הרימו את עצמן ואפשר לראות היום לצד ישובים פורחים בנגב ובגליל רשויות די נחשלות וכל זה נבע בעיקר מן הסיבה שברשויות מסוימות ראו בעולים פוטנציאל לפיתוח והשקיעו בזה מאמצים, כוחות, תקציבים, ולהט שדוגמה ממנו אנחנו שמענו פה, ויש רשויות שלקחו את זה לצד השלילי ולכן הרשויות האלה נמצאות איפה שהן נמצאות.


לגופו של עניין, המשרד לקליטת עלייה בנוסף לתוכנית הנגב והגליל שהיא תוכנית מיוחדת שהורכבה בשיתוף פעולה מלא עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, וכתוצאה מהמבצע הספציפי כרגע, כבר הגיעו 229 משפחות, מתוכן 47 לנגב ו-181 לגליל. יש לזה הסבר. אפשר יהיה להסביר את זה במידה ואדוני היושב ראש ירצה.

יש גם פירוט כמה עולים הגיעו לכל מקום?

יש פירוט של כל דבר. אנחנו עובדים בצורה מסודרת.

אם אפשר יהיה להראות לי כי מעניין אותי לדעת לגבי ערים שונות שבהן יש עבודה, או שהתופעה היא ספורדית?

אני אסביר מדוע ולאן הגיעו עולים מכיוון שהפעם המבצע הזה התנהל כמו שגם מבצעים אחרים. אני חייב להגיד שבתוכניות מיוחדות של אמל"ט, אמריקה הלטינית הושם דגש על הנושא של הנגב והגליל. בתוכנית של עלייה מיוחדת מחבר המדינות שהתנהל במשך שנה וחצי הושם דגש על נגב והגליל, ולדוגמה בתוכנית מיוחדת של חבר המדינות, הגיעו 1060 ראשי אב, למחוז צפון הגיעו 370 ולמחוז דרום הגיעו 479. עכשיו כאשר אני מדבר על כוחות מיוחדים וראשי רשויות בנגב,

תן לנו דוגמה אחת של עיר, לא עכו שכבר דובר עליה, מבחינת עלייה והתוכנית שהופקה שם.

עכו זו אחת הבעיות של כל ראשי הרשויות שמתמודדים ומתחרים על העולים. גם בחלוקת משאבים כשלקחנו בחשבון רשויות, אגב על זה היה לנו ויכוח מסוים במשרד לפיתוח הנגב והגלילה מכיוון שבאמירה יש הרבה רשויות שמעוניינות לקלוט אבל כשאתה בא ואתה בודק ואתה שואל שאלה הכי פשוטה, אני הייתי חבר מועצה תקופה ארוכה, כשבא ראש עיר מסוימת, אני לא מדבר כרגע על עכו, ואתה שואל, מעבר לרצון שלך לקלוט עולים איזה חלק מתקציב העירייה אתה מוכן לשים לטובת הנושא הזה? עכשיו יש רשויות שזה בא לידי ביטוי כמו, גם יושב פה סגן ראש עיריית דימונה ויש עוד אנשים, זה בא לידי ביטוי בתקציבי עתק כמו שאומר ראש העיר עכו, ויש עיריות שמדברות ולא מוכנות להשקיע. היום לקלוט עולים זה משתלם לרשויות המקומיות, זה לא רק משימה לאומית. ולכן רשות שמעוניינת להשקיע ולקבל אחר כך פירות, קודם כל וראשון בסדרי העדיפות איפה שאנחנו יכולים להבטיח קליטת עולים נאותה.

56.6% עולים שהגיעו במסגרת מבצע הנגב והגליל זה אנשים ברי עבודה, אלה שיכולים להשתלב בעבודה. אם אני מסתכל על סטטיסטיקה נוספת כאשר אני מדבר רק על המבצע של הנגב והגליל הגיעו 173 תלמידים, הגיעו 46 טכנאים בהנדסה והנדסאים, 42 מהנדסים ואדריכלים, והרשימה היא ארוכה.

האם אתה יכול דוגמה ספציפית?

אני אתן לך שתי דוגמאות. אם אני מדבר איתך על צפון אני מדבר איתך על נהרייה ועל צפת. בעיריית צפת מאז 600 שנה, החלפת השלטון שם, כשהתחילו דווקא הצעירים להגיע לשם, הם קיבלו החלטה אסטרטגית לקלוט עולים. לצורך העניין הזה העירייה משקיעה מאמצים, כספים, ואם אתה רוצה לבדוק באיזה מקום רוצים לקלוט עולים באופן אמיתי תשאל אם יש שם מחלקת קליטה, מה התקציב שהעירייה משקיעה. וראש העיר עכו, כמו בנהרייה, כמו במגדל העמק, כמו בכרמיאל וכמו שאמרתי בצפת משקיעים מאמצים רבים. הם שותפים ופרטנרים. כאשר אתה בא לשם מתחשק לך להשקיע ומתחשק לך לעשות יותר ויותר. מאז הבחירות האחרונות שהיו בצפת, פעם ראשונה צפת אחרי תקופה, מאז גירוש ספרד והשלטון התורכי שאימץ את היהודים שמו את קליטת העלייה בסדר עדיפות עליונה וכתוצאה מכך הגיעו נכון להיום לצפת מעל 85 עולים. לא היה דבר כזה בעבר.

תודה. אני רוצה לבקש מהסוכנות היהודית, להציג את המצגת. זו מצגת של "בית ראשון במולדת". ילנה קוברסקי, מנהלת פרויקט בית ראשון במולדת של הסוכנות היהודית. בבקשה.

שלום לכולם. התוכנית של "בית ראשון במולדת" היא אכן תוכנית של הסוכנות היהודית בשיתוף עם התנועה הקיבוצית. נמצא איתי כאן היום יושב ראש הפרויקט שרוליק קנור, תושב הגליל, ואני תושבת הנגב. אז הנציגים של הנגב והגליל יושבים פה בכבודם ובעצמם. בדיוק לפני 20 שנה ו-4 ימים ירדתי מהמטוס. בשבת האחרון חגגנו בעלי ואני וילדה בת ארבע וחצי את העלייה שלנו, מוסקבאים שהגיעו לקיבוץ בנגב משאבי שדה, והחליטו לקשור את החיים שלהם עם הנגב אחרי שגילו את היופי ואת הפוטנציאל המדהים שיש לנגב לעומת מרכז הארץ. וכמונו כמו גם דימה יש עוד מאות אלפי משפחות שהגיעו מכל קצווי עולם לנגב ולגליל במסגרות שונות. המסגרת של "בית ראשון במולדת" היא תוכנית הקליטה הכי ותיקה למשפחות שקיימת בארץ, זו לדעתי גם התוכנית הכי חכמה והכי נכונה של נחיתה רכה בחממה של הקיבוץ, ליווי צמוד במשך חצי שנה ממש ביד כמו תינוקות.

אנחנו מעוניינים לראות מספרים.

בבקשה. אפשר להעביר את השקף ולראות את המספרים. התוכנית פועלת היום ב-45 קיבוצים, כולם ממוקמים בנגב ובגליל. גולן, גליל עליון, עמק הירדן, עמק יזרעאל, מגידו, זבולון, אשכול, רמת נגב וחבל אילון. 9 מועצות אזוריות, בעצם 8 מועצות אזוריות, מועצה מקומית אחת וכולם בנגב ובגליל. אני מנהלת את התוכנית הזאת במשך שלוש וחצי השנים האחרונות אחרי שהתוכנית עברה משבר, משנת 2007 כאשר התחלנו, חצי שנה 226 נפשות השתלבו בתוכנית, בשנת 2008 הגיעו אלינו 362 לפי מועצות אזוריות, בשנת 2009 הגיעו 438, בשנת 2010 הגיעו 502 נפשות. וכאן המקום להודות למשרד לקליטת העלייה ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל על היוזמה המבורכת של עידוד עלייה לנגב ולגליל שלדעתי באמת נתן דחיפה אדירה השנה לעולים חדשים.

מאלו מדינות העולים האלה?

80% מהעולים במסגרת "בית ראשון במולדת" הם מחבר העמים, 20% הם ממדינות דוברות אנגלית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם "נפש בנפש" כרגע בגליל, אני מקווה שגם יבואו לנגב.

שזה פחות או יותר ההתפלגות של העולים המגיעים לארץ.

אכן.

העולים מחבר העמים זה 40% או 50%.

זה כאשר כוללים את עולי אתיופיה. שיתוף הפעולה עם הרשות לפיתוח הגליל השנה ממש מצוינת.

ילנה, את הרוב הבנו, מה הבעיות שלכם?

הבעיות שלנו זה המשך הפרויקט, הסוכנות היהודית בכל הנושא של עלייה וקליטה, זה עומד בסימן שאלה.

במבנה החדש איפה אתם נופלים?

אנחנו עוד לא יודעים.

מתי תדעו?

אני מקווה שבתוך חודש ימים. כרגע אנחנו יודעים שאנחנו פועלים עד סוף שנת 2011.

והלאה אתם לא יודעים מה קורה.

לא. וכמובן יש לנו מחסור נוראי בדיור בקיבוצים. אנחנו ביקשנו תמיכה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, החטיבה להתיישבות וכן הלאה, חיפשנו עזרה, היינו בכנסת לפני חצי שנה עם הצגת התוכנית ועם בקשה להקציב משאבים לצורך הבאת מבנים. יש ביקוש לתוכנית, אין מספיק מקומות דיור.

תודה. אני אבקש מנציגי "נפש בנפש" בבקשה להתייחס לפרויקט שלכם וגם לנקודות שאתם רואים לנכון לשפר. לפני זה חברת הכנסת ליה שמטוב.

אני רוצה להתייחס קצת לדיור ותעסוקה. על הנושאים האלה אפשר לדבר הרבה אבל בכל זאת קצת על עולים חדשים וגם על ראשי ערים שנכחו היום בוועדת הכספים. הישיבה היתה מלאה מפה לפה, לא היה מקום איפה לשבת. היום שם כל כך הרבה ראשי ערים. לא ראיתי אותם רבים על העולים החדשים. הם רבו שם על שיעור ההנחות ועל ההטבות. אחד מקבל 14%, שני מקבל 30%, והם רבו ביניהם במקום לדבר לעניין. פה אני רואה רק את ראש העיר של עכו וראש העיר של דימונה. כנראה להם הנושא הזה חשוב.


פה יושבים הנציגים של הקבוצה של "הישג ציוני". הם יספרו על עצמם. אני פשוט רוצה להגיד עליהם כמה דברים. אנחנו קיימנו פה בוועדת העלייה והקליטה ישיבה. אני הזמנתי את הקבוצה הזו וגם את המשרדים הרלוונטיים. הקבוצה סיפרה על עצמה שהם חיילים בודדים, איך הם הגיעו לארץ ואיך הם התקדמו. כל המשרדים מאוד התלהבו לשמע הדברים ובאמת יש עזרה מצד כל המשרדים. איפה הדבר נתקע? במינהל.

אני מקווה שיש פה מישהו מהמינהל שיסביר אודות על אנשים שרוצים להתיישב בכרמית בנגב. זו קבוצה גדולה שמעוניינת בכך . יש פה רשימה שמית גדולה, מספר המשפחות שרוצות להתיישב, לתרום, להפוך לתושבים קבועים של הנגב. בזמני כיושבת ראש הוועדה ובהיותי תושבת של נצרת עילית רציתי שההגשמה לא תתחולל רק בנגב אלא שהעולים יבואו גם לגליל. ביקשתי מהם לבקר בעיר שלי בנצרת עילית ובאמת הם הגיעו לעיר והתרשמו מהעיר, אבל חוץ מזה שהיתה תמונה גדולה בעיתון על חצי עמוד עם ראש העיר שקיבל את הקבוצה אני לא ראיתי יותר התקדמות.


לגבי התעסוקה. לפני כמה ימים ביקרתי, זו לא פעם ראשונה, במפעל צובר, מפעל של תוספי תזונה והחברה הזו נמצאת בנצרת עילית ואני רוצה שאנשי המשרד לפיתוח הנגב והגליל ישמעו אודותיה. זה מפעל קטן שעובדים שם בין 50 ל-60 עובדים, 99.9% הם עולים חדשים וזה המפעל היחידי בארץ שמייצר את הטכנולוגיה של soft gel. בפברואר או במרץ הם עשויים לקבל פרס מנשיא המדינה על פועלם. זה מפעל שרוצה להתרחב ולגדול. זה מפעל מאוד צנוע שמעוניין לקלוט עוד 50 או מאה עובדים. אז זה לידיעתכם, אז אם אפשר לעזור להם במענקים. אני רוצה שתיקחו את זה לתשומת ליבכם, כי באמת זה מפעל של אנשים מקצועיים וגם של אנשים צעירים שמשרתים בצבא ועובדים שם במפעל.


אתה שאלת שאלה לגבי איזה ערים קולטות עולים. מנכ"ל משרד הקליטה נתן למשל את הדוגמה של צפת. בשנת 2003 כאשר כיהנתי כסגנית ראש העיר נצרת עילית, אז נבחרו הצעירים בפעם הראשונה למועצה בצפת. אני שאלתי אותם, במה אתם רוצים להתעסק? הם השיבו לי, אנחנו רוצים לקלוט עולים חדשים ויש לנו תוכניות ואנחנו רוצים לעשות אחד, שתיים ושלוש, הם מנו את הסעיפים. אמרתי, טוב לכם. אצלנו בנצרת עילית, זה כבר עשינו בשנת 1989. היום אם אני משווה בין שתי הערים האלה, אז איפה צפת ואיפה נצרת עילית?

תודה רבה. אני רוצה לבקש מנציגי "נפש בנפש", ממישל קפלן גרין, אילו פרויקטים יש לכם שקשורים ביישוב הנגב והגליל.

תודה על זכות הדיבור. אני מישל קפלן גרין. לידי יושבת ליזי מרטין . אנחנו עובדות בארגון "נפש בנפש" על פרויקטים שונים. אני מנהלת את הפרויקט עלייה לצפון Go North שהזכרתם אותו. כפי שידוע לכם זו תוכנית של 5 שנים כאשר הרעיון היה להביא אלף עולים לצפון בתוך חמש שנים משנת 2009 ועד 2013. בשנתיים הראשונות הצלחנו להביא 450 עולים לצפון שרוב רובם גרים במעלות, נהרייה, כרמיאל, קצרין וצפת. הם מעוניינים ורוצים לגור בכל המקומות. ילנה קוברסקי הזכירה זאת, יש לנו עולים שמשתתפים בפרויקט של הסוכנות היהודית "בית ראשון במולדת" כאשר הם מתחילים את עלייתם ארצה בקיבוצים וכמובן יש לנו עולים ביישובים, מושבים וכולי.


אנחנו יכולים להסתכל על ההצלחה האדירה של 115 בתי אב, עולים, שכן הצליחו מקומות לגור בצפון. אבל אנחנו רואים שבשנה האחרונה היו 300 עולים שעלו לצפון, להיות יותר מדויקת, 319 עולים שעלו לצפון השנה. אם אנחנו רוצים להמשיך את הפרויקט, לא על הבסיס של אלף עולים במשך 5 שנים, אלא על בסיס של 300 או 400 עולים שיגיעו לצפון כל שנה, אנחנו זקוקים לדיור.

נושא הדיור הוא פשוט בעיה רצינית מאוד. אפשר להתייחס לתעסוקה, אפשר להתייחס לחינוך, על הליטוף של קליטה לעולה ביישוב, אבל הדבר החשוב ביותר, אם הם לא יכולים למצוא דיור אז מה אנחנו עושים? מה אנחנו משווקים? ובמה אנחנו עוזרים לעולים? אז לדעתנו הנקודה הכי הכי חשובה זה שאנחנו לא רק צריכים לשים על השולחן אלא לדון בזה ולמצוא פתרונות דיור בצורה רצינית ומהר, גם לקראת השנה הקרובה וגם לעתיד היותר רחוק, זה הנושא של הדיור, הן דיור בשכירות והן דיור בבנייה. אנחנו רוצים להתייחס לזה גם בערים.


השנה אכלסנו 17 משפחות במעלות. הצלחנו לעשות זאת על ידי שיתוף פעולה אדיר עם העיר. העולים שהתיישבו שם רובם מארצות הברית אבל גם מקנדה וגם מאנגליה. אחד מהעולים שלנו שגר בכרמיאל זה אדם הנטמן שיושב כאן היום. רובם עולים מארצות הברית.

אדוני, ספר לנו קצת על עצמך. מה אתה עושה היום, איך ולמה הגעת לגור בכרמיאל?

הגעתי לכרמיאל כי היא בעצם הכי יפה בישראל לפי דעתי. רציתי לגור הרחק מן המרכז עד כמה שאפשר ולכן הגעתי לכרמיאל. התאהבתי לגמרי באזור.

מה עשה את החיבור בינך ובין העיר כרמיאל?

בעצם הגעתי לישראל כאשר הייתי בן 20. טיילתי בה לאורכה ולרוחבה, גרתי בארץ במשך שנה, עשיתי מסע שהיה פילוט שאורגן על ידי ארגון "נפש בנפש". הגעתי לתל אביב. שנאתי את הכרך של תל אביב. נדמה היה לי שהאזור הזה הוא בשבילי. הצפון מזכיר במידה מסוימת את חבל הארץ של טוסקנה באיטליה.

אנחנו לא כל כך מכירים את טוסקנה.

זה לא חשוב כל כך.

מה אתה עושה, אתה גולש באינטרנט?

אני גולש באינטרנט ואני מעודכן במה שקורה. הכול עובר דרכי.

איך אתה מתפרנס?

יש לי כמה אתרים, אני מתקשר עם סטודנטים שזה עתה סיימו את האוניברסיטה.

מה אתה עושה כדי לשפר מעמדך בישראל?

אני נוקט בדרכים שונות.

אדם הזמין אותנו אליו. דיברנו מקודם על הנושא של עלייה מאנגליה כי בעצם אדם הוא בגיל של זוגות צעירים וכמובן זה חשוב כי כאשר אנחנו מסתכלים על העלייה של העתיד ובעצם על הפוטנציאל הטמון באוכלוסייה הזאת אנחנו צריכים באמת להסתכל על התנאים על הצעירים היחידים שעתידים להקים משפחות ויגורו בגליל או בנגב לטווח רחוק. אז דיברנו מה ישאיר את האנשים הצעירים בגליל? חברים של אדם.

מה היא הנקודה כאן?

הנקודה היא לפתח את הנושא של תעסוקה, לפתח מקורות תעסוקה בכל מיני תחומים. גם צריך שהמשרדים השונים יתחילו לדבר עם העולים לפני העלייה שלהם. אנחנו כבר עושים את זה אבל אנחנו צריכים אתגרים. אולי אתגרים שהממשלה יכולה להציע עם תמריצים כלשהם, לעזור למעסיק להחליט להעסיק את העולה.

תמריץ כמו נתינת מענק.

אמנם לתת מענק אבל אולי גם מענק של אולפן שהעולה יוכל גם לעבוד וגם ללמוד, להמשיך את האולפן במשך הזמן שהוא עובד. זה כדי שהעולה לא יצטרך להחליט בין X ל-Y.

את מדברת על אולפן המשך.

אני מדגישה את הצד התעסוקתי. אולפן שעוזר לעולה לקדם את החיים שלו.

תודה. דניאל אבן צור,מנהל פרויקט "הישג ציוני", בבקשה דניאל.

צהריים טובים לכולם. קודם כל זה מאוד מחמם את ליבנו שלמדינה עדיין חשוב גם ללוות את העולים בהמשך הדרך ולא רק להביא אותם לכאן. אני מייצג קבוצה של 180 משפחות, כולן זוגות צעירים, משפחות עם ילדים. אנחנו הקמנו את התנועה לפני שנתיים. כולנו חיילים בודדים לשעבר. אלינו במסגרת "סלע", "נעלה", עלינו לבד בין גיל 13 עד גיל 17, שירתנו בצה"ל ביחידות קרביות, רובנו, בינינו יש הרבה קצינים. סיימנו כבר את הלימודים האקדמיים. לי אישית יש תואר שני. יש גם אנשים שממשיכים לדוקטורט.

מה שמייחד אותנו הוא הרצון להישאר בארץ. יש הרבה אנשים שעוזבים. עשינו מחקרים לגבי "סלע" ו"נעלה" וראינו שיש הרבה אנשים שעוזבים את הארץ דווקא בגלל הנושא של דיור ובגלל הנושא של אי יכולת להיקלט בארץ. אז אנחנו יוזמים את התנועה שגם תחבר את האנשים וגם תביא אותנו, את אותם 180 משפחות ביחד. זו רק התחלה כי יש לנו כל שנה בערך 30 או 40 משפחות שמצטרפות אלינו, עוד ועוד, והן רוצות לעבור לנגב או לגליל. אחרי פעילות של שנתיים, סיירנו בכל הערים ובכל הרשויות.

אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם שמלווה אותנו באופן אישי. עכשיו אנחנו עומדים ממש בצומת דרכים. הגענו לישוב כרמית, נשלחנו לשם על ידי מנהל מקרקעי ישראל. הישוב הזה הוקם לצורך קליטת עולים. זה ישוב הדגל בנגב שנושא את נס העלייה והקליטה של הנגב בשנות האלפיים. כבר עברנו את כל המחסומים. הדבר היחיד שנשאר, יש לנו כבר 91 משפחות שרוצות להתיישב ורוצות לעזוב את מרכז הארץ, לעזוב את עבודתם הנוכחית ולהקים עסקים וליישב את המשפחה בנגב. אבל מה שחסר זה אישור של מנהל מקרקעי ישראל.

איפה זה ישוב כרמית בנגב?

זה ליד מיתר, לכיוון ערד שם, צומת שוקת. אם נצליח בכרמית אז נוכל להעתיק את ההצלחה הזאת גם לנצרת עילית וגם לקציר בואדי ערה שגם שם אנחנו מתכננים להתיישב, שני מקומות נוספים שאנחנו רוצים להגי גם לשם. אני מדבר על כמויות של 50 או 100 משפחות וזאת באמת לחולל שינוי ולעשות פעילות חברתית וליזום תעסוקה.

יש לנו הרבה ניסיון עם עולים שגרים כבר בארץ ואיך להתמודד איתם ואנחנו יודעים לייצג את הרצונות שלהם. מה שאנחנו שמנו לב שיש בעיתיות זה שלנו בתור עמותה, בתור אנשים שרוצים לעבור לגליל ולנגב, את הניסיון בלבנות קהילות, לבנות ישובים. זה ניסיון לעבוד מול משרדי ממשלה. למרות שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל מלווה אותנו, אין מישהו ספציפי שיכול להקדיש לנו יותר זמן וללוות אותנו באופן אישי מתחילת התהליך ועד סופו. אני חושב שאיש מקצוע כזה שיש לו את הניסיון באחד ממשרדי הממשלה יוכל להועיל מאוד. אנחנו מאוד זמינים. העולים כבר נמצאים כאן, מוכנים, רוצים לעבור. זה חבר'ה צעירים, אקדמאים שזה פוטנציאל חברתי עצום מעולה, רק חסר לנו באמת הצד שכנגד מטעם הממשלה שיבואו לקראתנו כדי שנוכל לגשר על הפערים.

תודה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אני חושבת שאנחנו כבר עייפים מדיבורים על הגליל ועל הנגב. כולנו מבינים את האתגרים האסטרטגיים והאחרים בהקשר זה אבל אני לא מרגישה שמשהו קורה בשטח. אני שומעת אנשים עייפים שמדברים על ישוב שהם רוצים להקים. אני שומעת פעם שנייה ושלישית ואינספור פעמים על התוכניות האלה.

מה שאני מבקשת מהוועדה שלנו, הוועדה לעלייה וקליטה, אם מדובר בערים בגליל או בנגב הרי שאנחנו צריכים לדרוש מענקים לפחות לעולים. לומר חד וחלק איזה מענקים. אם מדובר בהקמת ישובים זה בטוח שאין זה מעניינו של משרד קליטת עלייה בלבד ואף לא מעניינו של המשרד לפיתוח הגליל והנגב בלבד, אולי זה מעניינה של מחלקה מסוימת במשרד ראש הממשלה. זאת כמובן אם אנחנו רוצים להקים ישובים במקומות האלה.


אני מדברת על עיתוי. מזמן, זה זמן רב שהחיילים המשוחררים מבקשים אדמה ומכסות מים. הם מאוד רוצים לעסוק בחקלאות טרופית. היה רק שר אחד שהיה מוכן לעשות משהו בכיוון זה, אני מתכוונת לשר שלום שמחון. לא מצאנו פרטנרים אחרים במשרדי ממשלה אחרים במשך הקדנציות הקודמות.אני חושבת שגם על זה אנחנו צריכים לתת את הדעת וזה יהיה פתרון מצוין לישוב הנגב והגליל. תודה.

תודה.

אזור העדיפות הלאומי הוא אזור מאוד קטן בעצם וכל מה שעולה פה, ולא משנה באיזו ועדה, אנחנו נשב, אתה, אני, ראשי ערים, תמיד יעלה אזור העדיפות הלאומי. צריך להבין שכל החבר'ה האלה שדיברו פה באמת מדברים מהמקום שכולם רוצים לנוע למרכז. כדי לשכנע אותם להישאר בנגב ובגליל ובאזורי העדיפות הלאומית באמת צריך לראות שהחלטות הממשלה שהוחלטו כבר לתת עדיפות כזו או אחרת אכן מיושמות.

לא פעם אתה מוצא החלטות שכן מועדפות אבל אף אחד לא מממש אותן. אתה רואה משרדי ממשלה שמתקשים לנוע בין משרד האוצר לבין גורמים אחרים, שאם פשוט כן היו בונים את זה בצורה נכונה לא היינו רואים את המעברים האלה. אני רואה את שתי הבנות שלי, אחת סטודנטית בתל אביב, השנייה היא טניסאית באזור השרון. מתי אני אראה אותן? ברור הוא שאם היו מרכזים גדולים כמו שהשר קודם אמר והיה תעדוף לגמרי מושלם כמו שהחבר'ה האלה מבקשים אז הכול גם היה נראה אחרת ואז הנהירה לא היתה חד כיוונית אלא היו נמצאות סיבות טובות לאנשים להישאר באזורי הפריפריה, באזורי העדיפות הלאומית.

אדוני היושב ראש, הנקודה המרכזית זה הנושא של דיור. כל שאר הדברים בעלי פיתרון. אין שום בעיה, לא כסף, שום דבר. אין תקציבים לבנייה, לא ציבורית, לא אחרת. אם היינו עכשיו מגיעים למצב שבעכו או בכל מקום אחר, דימונה, או כל מקום אחר, היו מוסיפים אלף יחידות דיור, תוך חודש ימים זה היה נגמר. עוד אלף יחידות דיור, נגמר. עוד אלף יחידות דיור, נגמר. כל עוד אין פתרון לנושא הזה אנחנו יכולים לדון מפה עד מחרתיים.

בדיוק על הנושא הזה רציתי לדבר. אני מדימונה. עכשיו קלטנו קבוצה של מאה סטודנטים שהם גרים אצלנו ומסיימים ללמוד בקרוב. הקבוצה הזאת סיימה את הלימודים, חברי הקבוצה רוצים להישאר לגור בדימונה. אנחנו הצענו להם קרקע, המינהל עוצר אותנו. צריכים מכרז. החבר'ה האלה רוצים להישאר לגור כקבוצה ולבנות את הבתים שלהם בעיר.

בשנת 1990 מי שהיה שר הבינוי והשיכון הצליח להתגבר על כל הבירוקרטיה עם מאות אלפי יחידות דיור. אני הגעתי לעיר קצרין יומיים לפני שאת עלית לארץ, בדיוק לפני 20 שנה בחודש הזה. אני זוכר שכאשר אנחנו הגענו לישוב היו 3000 תושבים, עמדו שם שתי שכונות ריקות. העולים קיבלו מפתחות. היום זה ישוב של 8000 איש. וככה זה בעכו ובכל מקום.

בדימונה היו 20 אלף איש, הגיעו ל-40 אלף איש. זאת אומרת 20 אלף איש הגיעו לדימונה. עכשיו אני רוצה לדבר על עוד נושא אחד שהוא מאוד חשוב. אנחנו מדברים פה על סטודנטים, על חבר'ה שצריכים להגיע. יש את כל האמצעים. אנחנו במשך 5 שנים שיווקנו כאלף יחידות דיור, השנה אנחנו משווקים 1200 יחידות דיור. הבנים שלנו חוזרים הביתה. שני הילדים שלי מתוך ארבעה חזרו לדימונה. אתה לא יודע איזה אושר זה. אחד מהם בונה בית. הוא עובד בקק"ל. אז תבינו זה הכול פונקציה שלנו. אנחנו צריכים להילחם ואתה צריך לעזור לנו, החלטת ממשלה בנושא הדיור. תהיה עכשיו הנחה של 140 אלף שקל, הנחה במשכנתאות לאזור א'. זה המון. 800 שקל משכנתא זה עוזר המון. תעזור לנו לקדם את הנושא מול המינהל וגורמים אחרים.

תודה. לצערנו אין פה נציג של המינהל ואין פה נציג של משרד השיכון.

אתה פה. אתה, יש לך בשורות בשבילנו?

רונן כהן, משרד השיכון.

אני מברך את ראש עיריית בית שאן שנכנס כרגע. אנחנו כמעט בסוף הדיון, בוא הצטרף אלינו. אנחנו מדברים בדיוק עליכם. הנציג של משרד השיכון מדבר עתה. בבקשה.

פשוט אמר את זה ראש העיר של דימונה. השר מביא בפני הממשלה את כל הסוגיה של העזרים במשכנתאות. הוא לא ממוקד עולים אבל בוודאי שהוא משרת את העולים.

ההקלה במשכנתאות איננה תופסת לגבי הנגב והגליל בלבד?

מתמקדים באזורי עדיפות. הרעיון הוא להוריד את המחירים, את העלויות. זה הכיוון.

אני אגיד לך, אני אגיד את זה גם לשר, אני רואה בעיתיות שיקנעם מקבלת את אותם תנאים כמו שמקבלים בצפת ובקריית שמונה. אי אפשר למתוח את המפה בצורה כזאת ואז להגיד אין כסף. אני רואה בעיתיות בכך שהמפה כל כך פרושה. גם בתעשייה, אם אני יזם היום ואני רוצה לבנות מפעל תעשייה, אני אבנה אותו ביקנעם ואני לא אבנה אותו בקריית שמונה או בקריית גת.

יש כל כך הרבה קרקעות, בעיקר באזורים האלה שאנחנו מדברים עליהם. יש אזורים שבהם יש קרקעות שהן בשלות לבנייה. יש סבסוד של בין 60 אלף שקל למאה אלף שקל. אנחנו באמת הולכים למקומות הרחוקים יותר, לא מקומות שהם במרכז הארץ, אלה באמת בפריפריה, האזורים שהם רחוקים יותר. חוץ מזה שיש סיוע בשכר דירה בשיעור של 50% לעולה חדש מעבר לתקציב שלו בחמש השנים הראשונות לעלייתו ארצה. זה כדי שהוא יוכל לממש רכישת דירה למרות שכר הדירה שם הוא ממילא יותר נמוך מאשר במרכז הארץ. אלה הפעולות שאנחנו עושים למען עולים.

אתם מקיימים דיונים בנושאים האלה במשרד?

בקשר לבנייה ציבורית אתה מכיר את עמדת משרד האוצר.

מה היא עמדת משרד השיכון? את עמדת משרד האוצר אני מכיר, אותה תשאיר לנו.

מה היא מדיניות משרד השיכון?

עמדת משרד השיכון, יש מאבק יומיומי על להגדיל את התקציבים. אני יכול להגיד לך שבאזורי הגליל והנגב , המלאי שלנו הוא יותר גדול. יש הרבה עולים חדשים...

זה מיועד רק לותיקים. יש לנו 60 אלף עולים. מה אתה מדבר? גם שר השר לא מבין מה הוא אומר לצערי הרב.

אולי אפשר לדבר עם מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה. בשנה שעברה, מי שהוביל את זה, זה המשרד לקליטת עלייה, 200 משפחות נכנסו לדירות.

יש תור של 60 אלף.

500.

אין ספק שהפערים הם גדולים. אני לא מסתיר את זה. הפערים הם גדולים אבל הם לא הולכים לכיוון הבנייה, תוספת של תקציב, זה כרגע מה שאני רואה בגדול, לא להוסיף לבנייה תקציבית. אלה באמת סדרי עדיפות של הממשלה. אנחנו כן תומכים בזה.

בשנת 2011 לא יהיה שקל לבנייה תקציבית.

זה לא שאין כסף.

יש מעט מאוד.

מה זה מעט, מה הסכום שמוקצה בתקציב?

השר החליט להקצות מתקציבי המשרד 150 מיליון שקל לרכישת דירות למלאי. הן לא יהיו באזורי הנגב והגליל. הן יהיו באזור המרכז ששמה יש אנשים שממתינים לדירה 7 או 8 שנים, ולא רואים דירה, לעומת מקומות אחרים, שם ההמתנה היא שנה, חצי שנה, שנה וחצי. זה סדר העדיפויות. שם באמת המצוקה היא אמיתית. זה סדר העדיפויות בעיניי. כמובן אני רק פקיד.

זה היה חוק שלי.

אני רוצה לסכם בבקשה. הועדה מעריכה ומודה לכל המשרדים העושים במלאכה למען עידוד עלייה והתיישבות בנגב ובגליל.

הוועדה התרשמה שקיימות שתי בעיות מהותיות: דיור ותעסוקה. בנושא הדיור הוועדה החליטה שיש להגדיל את מלאי הדירות הפנוי לעולים באופן מיידי, ופונה למשרד השיכון להציג תוכנית עבודה בנושא תוך 30 יום.

בנושא התעסוקה עתירת ידע הוועדה קוראת למשרד התמ"ת לגבש תוכנית פעולה מיידית להקמת מפעלים עתירי ידע בנגב ובגליל.

הוועדה פונה לשר לפיתוח הנגב והגליל לשקול ולעדכן מחדש את מפת הישובים בנגב ובגליל.

אני רוצה להודות לכל העושים במלאכה. יישר כוח גדול.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30