הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט

18.1.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 351
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ג בשבט התשע"א (18 בינואר 2011), שעה 12:00

היערכות לאירווזיון 2011

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

רעיה זימרן


מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט

אמיר גילת


יושב ראש רשות השידור

איתנה גרגור


מבקרת פנים, רשות השידור

אביטל ברנר


עוזרת היושב ראש, רשות השידור

נועם גילאור


מנהל רשת ג', רשות השידור

עו"ד תומר קרני

הלשכה המשפטית של רשות השידור

אלי בבא


מנהל חטיבת התוכניות, ערוץ 1, רשות השידור

יואב גינאי


מנהל מחלקת הבידור בטלוויזיה, רשות השידור

רינה חכמון


מפיקה במחלקת הבידור, רשות השידור

לינדה בר


דוברת רשות השידור

טל ברנע


מפיק לשעבר ב-EBU
יעקב נווה


חבר מליאת רשות השידור

עופר שפריר


במאי

רועי יחזקאל


יושב ראש מועדון חובבי האירווזיון בישראל

ניר פרבר


סגן יושב ראש מועדון חובבי האירווזיון בישראל

קובי אושרת


אומן

קטרינה מזו


ערוץ "רודנוי"

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

היערכות לאירווזיון 2011

אפשר להתחיל? יש עוד מישהו שאתם יודעים שהוא בדרך שחשוב לנו כאן לדיון ועדיין לא נכנס? אם לא אז אנחנו נתחיל.


בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבת וועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו ממשיכים בסדר היום של הוועדה. הנושא – היערכות לאירווזיון 2011. אנחנו מכנסים כאן את הישיבה מכמה סיבות. קודם כל כידוע לכל המשתתפים כאן, שהאירוע הולך להיות ב-14 במאי, ואנחנו לדעתי תוך זמן מאד קצר, לדעתי חודש חודשיים, צריכים כבר להציג גם את המועמד וגם את השיר מבחינת מדינת ישראל, ואני חושב שכדאי גם לציבור לשמוע מה מבחינת רשות השידור שאחראית על העניין הזה – היערכות לנושא ההשתתפות שלנו באירווזיון.


מבחינתי, חשוב מאד היה להעלות את הנושא הזה על סדר היום. וועדת חינוך, תרבות וספורט של הכנסת מתעסקת בכל הנושאים הקשורים לתרבות, לספורט וכמובן שהעניין של התחרות האירווזיון זה במה לדעתי בין המרכזיות בעולם, מבחינת העניין של התרבות וייצוג של מדינות שונות. לפני כשבועיים שלושה היה לנו כאן ישיבה בנושא של הסכמי תרבות של מדינת ישראל ומדינות שונות. הבכירים שבמשרד היה כאן סגן שר החוץ, היו כאן אלו שאחראים על הסכמי התרבות, הודיעו במפורש שהשגריר הכי טוב של מדינת ישראל בעולם זה התרבות, ועל כך אני חושב שמחובותינו לחזק כל מי שמתעסק בתחום הזה. ומבחינת המדינה, אנחנו צריכים לבוא ולפקח על כל אותם אלו שאחראים על קבלת ההחלטות בכל מה שקשור לתחום הזה.


אני גם שוחחתי עם אמנים שונים, עם כל מי שהיה בעבר חלק מהאירוויזיון, וכל מי שחושב שבאמת הנושא הזה הוא חשוב ועל כך באמת הגענו כאן לאיזו שהיא הסכמה שאנחנו תמיד באיזה שהוא delay של מדינת ישראל מול כל שאר המדינות. וחשוב לי גם לשמוע, אנחנו תיכף נפנה לרשות השידור, שיתנו לנו דיווח על כל מה שקורה סביב הנושא הזה השנה, ונשמע כאן את כל האורחים. אני יודע גם שמבחינת מדינות אחרות – חלק מסוים כבר קיבלו החלטות מי נוסע ואיזה שירים, חלקם יקבלו בזמן הקרוב, וכמובן שיש חשיבות רבה מבחינת התכנון האסטרטגי.

צריך גם לקחת בחשבון שהאירווזיון יוצא בשבוע של יום העצמאות, והאמנים הרבים לוקחים חלק בכל מה שקשור לחגיגות יום העצמאות. חלק לא קטן מהם כבר חתומים בחוזים עם עיריות, וכמובן שזה מגביל מבחינת התחרות עצמה את כמות המשתתפים ואת האפשרות למתן במה לכל אותם האמנים שרואים את עצמם מייצגים את המדינה בתחרות זו. זה דבר ראשון.

דבר שני, צריך גם לקחת בחשבון וגם על כך אנחנו נפנה לרשות השידור בהיבט הכלכלי, בכל מה שקשור לתוכניות סביב הנושא הזה. על מי העליות ובאיזה דרך זה צריך לעבוד גם השנה. אני יודע ששנה שעברה היה מנגנון שונה מהשנה מבחינת בחירת שיר ומועמד. השנה זה משהו שונה, אז גם צריך לשמוע מה מבחינת העניין הזה.

ועניין נוסף שלדעתי חשוב להעלות אותו על סדר היום, זה עד כמה בעצם מבחינת היבט אסטרטגי, המדינה רואה בתחרות הזאת כדרך לנצח, או שאנחנו נשארים באיזה שהוא מנגנון שמספיק שאנחנו משתתפים, אבל העניין של ניצחון זה דבר שהוא הרבה יותר רחוק מבחינת העניין של המציאות.

ואני חושב שצריך לקחת בחשבון את כל הדברים. אני מקווה מאד שגם הישיבה הזאת תהיה איזה שהוא דבר שהנגזרת של הישיבה תהיה גם לאירוויזיון של 2012. זאת אומרת אני רואה בחשיבות רבה שההכנות לדבר הזה צריכות להיות ממש קרובות לאותו אירוע. זאת אומרת ממש אחרי שהאירוע מתקיים, חודש-חודשיים אחרי זה כבר צריך להתכונן לשנה הבאה, ולא לעשות את זה חודש-חודשיים לפני. צריך להיות זמן לאומן, עם כל הכבוד לאותם אמנים שהם מייצגים אותנו בישראל והם מפורסמים כאן, אבל הם לא מוכרים במדינות מחוץ לארץ, ושם אלה שמצביעים בסופו של דבר. ואם אין לו מספיק זמן לבוא ולשווק את עצמם מחוץ לישראל, אז כמובן שהאפשרות שלהם לנצח היא הרבה יותר קטנה.

אז בכך אנחנו נפתח את הישיבה. אני נותן את זכות הדיבור ליושב ראש רשות השידור אמיר גילת, וכל מי שרוצה להתייחס, אני מבקש שתרשמו לי פתק עם שם ושם משפחה, וככה אנחנו נתקדם.

בבקשה אדוני.

תודה אדוני היושב ראש על ההזמנה. אני בקונספט הכללי רוצה לומר שאני מייחס חשיבות רבה להשתתפות שלנו באירווזיון. ביום שבו נכנסתי לתפקידי אני גם הכרזתי שאחת המשימות שאני נוטל על עצמי זה לחזק את הקשרים של רשות השידור בעולם ולהעלות את קרנה בעולם.

מתי נכנסת לתפקידך?

בחודש יולי. חצי שנה. וההשתתפות שלנו בכל הפעילויות של איגוד השידור האירופי, לרבות האירווזיון זה בהחלט אחת הדרכים להעלות את קרנה של רשות השידור בעולם. אני חושב שמיותרת השאלה בכלל אם ישראל צריכה להשתתף באירוויזיון. אנחנו מעולם לא שואלים את עצמנו אם להשתתף באולימפיאדה או להשתתף באליפות אירופה בכדורגל, ואנחנו משתתפים. דווקא באירווזיון אפילו יש לנו הישגים טובים יותר מאשר בכדורגל. לכן זה עוד סיבה מעודדת להשתתף שם.

אני לא צריך פה להרבות דברים על החשיבות, זה ברור מאליו. באשר למהלכים, נמצאים פה גם יושב ראש וועדת השיפוט שהוא גם חבר המליאה, יעקב נווה; גם אנשי המקצוע שמיד יציגו את הקונספט הכללי. אבל באופן עקרוני מה שהנחה אותנו השנה זה באמת שתהיה, קודם כל אני רוצה להרגיע – אנחנו לא באיחור בלוח הזמנים. השיר צריך להימסר לאיגוד השידור האירופי במרס, ואנחנו עומדים בלוח הזמנים. אנחנו מיישרים אפילו קו עם מדינות,

אבל זה לא מה שהתכוונתי. אני יודע שאנחנו מבחינת לוח הזמנים לא באיחור מבחינת להשתתף. אני התייחסתי להיבט של לנצח.

כן, כן.

כי יש זמן אתה יודע, זה זמן שונה בשביל רק להשתתף או שהולכים לניצחון, אבל בשביל ניצחון צריך קצת יותר זמן, לא?

נגיע גם לזה, אבל בהחלט מבחינת לוח הזמנים רק חשוב להזכיר שאנחנו עומדים בלוח הזמנים. יש גם את העניין של יום העצמאות שהזכרת, שהוא נתון סובייקטיבי שלא תלוי כמובן ברשות השידור, אבל גם לזה נתייחס מאוחר יותר.

מה שחשוב היה לי זה באמת לדחוף קודם כל שלא תהיה שאלה שאנחנו נשתתף או לא, ומליאת רשות השידור יחידת הטלוויזיה החליטה שישראל באמצעות רשות השידור תשתתף השנה באירווזיון, ומאז באמת עשינו מאמצים בחודשים הספורים שהיו, כדי לקדם את ההליכים האלה. ואני מסכים איתך, ואני כבר אמרתי את זה גם במליאת רשות השידור, שבשנה הבאה אנחנו נתארגן הרבה קודם, בגלל כל העניינים הקשורים בכך, ואפילו אמרתי שיום אחרי התחרות השנה של 2011, אנחנו נתחיל לעבוד על התחרות של 2012, להיות קצת אירופאים גם במקרה הזה.

אז בוא נסכם ככה. אני רוצה לשמוע היום בסוף הישיבה מבחינתך, אנחנו יהיה לנו פה שני נתיבים. הנתיב הראשון זה האירווזיון הקרוב והנתיב השני זה אירווזיון 2012. אני מבחינתי רוצה לשמוע ממך שנגיד לא יודע – 1 באוקטובר, 1 בנובמבר או 1 בספטמבר, יש מועמד ויש שיר מבחינת רשות השידור. זאת אומרת אתם מבחינתכם קובעים לעצמכם את לוח הזמנים, לא אנחנו קובעים, אתם קובעים.

אנחנו נקבע לוח זמנים. אני לא רוצה כרגע להתחייב, אין לנו פה את לוח השנה עם החגים וקיץ, ויותר בעיה בקיץ,

בסדר. עדיין.

אבל בהחלט יהיה בשלב מוקדם מאד, אני כבר אמרתי את זה במליאת רשות השידור ואני חוזר ואומר.

תשמע, זו לא וועדה בין משרדית שאתה צריך להיכנס ולקבל אתה יודע, כמו שכל חוק עובר אצלנו שצריך לקבל התייעצות של כל משרד ומשרד. זה אתם מחליטים בפנים.

אדוני היושב ראש, רשות השידור תפעל לבחירת השיר לשנת 2012 בהקדם האפשרי.

אוקי.

באשר להשנה – אנחנו בהחלט הקפדנו, ואת זה חשוב היה לנו מבחינת מוסדות רשות השידור, על הליך שקוף, גלוי ומיד חבריי יפרטו, ואני באמת חושב שיש לנו אפשרות לייצג את ישראל כמו שצריך השנה. ואתה רוצה להתייחס? יעקב נווה.

שלום. אני משמש במליאת רשות השידור כנציג של איגודי האמנים שזה אקו"ם ואמ"י ואשכולות ואל"ם ואיגוד המוסיקאים ואיגוד הנגנים. אני נעניתי לבקשתו של יושב הראש לקחת על עצמי להיות יושב ראש וועדת השיפוט.

כמה שופטים יש?

נדמה לי שיש לנו 10 שופטים. 11 שופטים. אנחנו פנינו לרבים שופטים, לא כולם הביעו את הסכמתם, אבל אני נורא שמח על חברים כמו יזהר כהן וקובי אושרת, ויואב עצמו שגם, והנה, קובי אושרת נכנס. ואני נורא שמח באמת על קבוצה די נכבדה של שופטים שהסכימו לקחת חלק בהרכב.

מתי הורכבה הוועדה?

שלשום. ישבנו שלשום כבר, ואתמול יצאה הודעה לעיתונות לגבי, ואני אעביר ליואב גינאי מיד את הליך השיפוט ואיך הדברים ייעשו. מבחינתי אני יכול לומר רק כנציג איגודי האמנים, שכל מה שיתנהל סביב האירווזיון השנה, בניגוד לשנה שעברה, יתנהל בשקיפות מלאה ובמקצועיות רבה.

לגבי דרך השיפוט שמקובלת גם עלינו ואני בקשר קבוע עם יושב הראש ועם חברי הוועדה, וקבענו כמה חברים מתוך המליאה שיפקחו על הנושא. אני הייתי מבקש מיואב ומתומר שמלווה אותנו בלשכה המשפטית, שיציגו את הדרך וצורת הניהול של וועדת השיפוט.

עוד לפי זה תוספת אחת. אני לא רואה את האירווזיון כאירוע חד פעמי נוצץ של הופעה חד פעמית בחודש מאי באירופה, אלא כתהליך שלם שנועד לקדם את הזמר העברי במשך החודשים שיקדמו לתחרות, ואמרנו שהשנה קצת מאוחר. תיכף יהיה דבר כזה גם השנה, אבל בהחלט התהליך יהיה ביתר שאת בשנה הבאה.

אמיר, אני גם אתמול אמרתי את המשפט הזה, דווקא מתלבש לי טוב. כשנכנסים למשהו צריך לדעת איך לצאת מזה. כשאתה מכריז על זה שצריך להיות זמן – אז ברגע ש-, מתי צריך להיות ה-

במרס.

במרס, זאת אומרת מה יש לך, חודשיים?

כן, כן, אבל רגע, צריכים לפרט.

בסדר, אם אתה רוצה לשווק את זה אז מה אתה אומר, אתה לא משווק את כל ה-

תיכף יתייחסו אנשי המקצוע לשיווק. אני מבחינתי רק מה שהיה חשוב לי להדגיש, ולכן גם הוצאנו את 'הקול קורא' ברוח הזאת, שלא מדובר בהופעה חד פעמית של זמר ישראלי או קבוצה ישראלית, או להקה ישראלית בערב חד פעמי באירופה ביום התחרות, אלא במינוף שלם של הליך שיקדם וימנף את הזמר העברי, ולכן ברוח הזאת ייצאו גם ההצעות של 'הקול קורא' החוצה, שמיד יואב יוכל להתייחס אליו.

אני גם הייתי אומר דבר נוסף, אני קודם כל חושב שזה היה נכון להביא את זה לדיון, כי דברים ששמעתי ממך אתה מאד צודק, וזה בעקבות דברים ששמעתי משגריר ישראל בנורווגיה שאמרת שהצוות שהגיע מבחינת האירוויזיון, גם הראל סקעת וגם כל הצוות שהיה שם, זה מבחינתו עבודה של 3 שנים מאומצות, של דיפלומטיות לעשות בנורווגיה.

ודבר נוסף, לגבי התאריך עצמו, אתה יודע, לפני שנתיים גיאורגיה הגישה שיר. ולמה אנחנו דיברנו על התאריך שזה 10 למרס, כי השירים לא יכולים להיחשף באירופה, אבל החלטה סופית מתקבלת, ויש פה גם נציג שעובד עם EBU, ההחלטה מתקבל ב-10 במרס. כי היה מקרה לפני שנתיים שגיאורגיה כתבה שיר, שם שהשיר היה – NO PUT IN והשיר הזה נפסל. נפסל.

נפסל כי היה לו איזה סאב טקסט פוליטי על פי ה-EBU ונפסלו שירים נוספים לאורך השנים.

בסדר. אנחנו יודעים לזהות את הדברים האלה.

כן. אז אני שוב מברך על הפנייה שלך באמת לגבי הדיון. יואב מנהל מחלקת הבידור, ויואב גינאי,

רגע, אני פשוט רוצה – מי מסביר לי על כל מה שהולך להיות?

אני אסביר לך, ואני קודם כל מברך על הישיבה הזאת, משום שאני רואה חשיבות גדולה וחשובה באירווזיון, וכמו שיעקב אמר – אכן כל שגריר שאנחנו מגיעים אליו, בסופו של דבר אומר שאנחנו עושים עבודה של כמה שנים דיפלומטיות.

אני רוצה להבהיר כמה דברים. רשות השידור כבר מספר חודשים נערכת לאירווזיון, ובודקת בשטח את כל האופציות השונות של משלוח אומן. באיזה אופן אומן כזה יכול להתאים, מי האמנים שמוכנים להשתתף בתחרות, מי האמנים שאינם מוכנים להשתתף בתחרות. מי האומן שמוכן לנסוע לבד, וכו' וכו'.

אתם גם לוקחים בחשבון את מה שמתרחש באופן כללי בשנים האחרונות סביב האירוע הזה, מי המנצח ובאיזה דרך מנצח?

כן, כן. אנחנו בהחלט בוחנים את כל הסוגיות שקשורות לזכיות בשנים האחרונות. ז'אנרים שעולים ויורדים לאורך השנים, מדינות שמצטרפות לאירווזיון. מנסים לבחון את כל הנושאים האלה וליצור באמת, למקסם את היכולת שלנו לעשות ולשלוח את הנציג הראוי.

באשר לנושא יחסי הציבור, אני חייב לתקן כאן. יחסי הציבור על פי לוח הזמנים שנקבע על ידי ה-EBU, נעשים אך ורק אחרי הבחירה של השיר ב-14 במרס. כלומר, מ-14 במרס בעצם, אחרי שהשירים מאושרים על ידי ה-EBU בכנס ראשי המשלחות, בעצם השירים האלה משוחררים. אין מה לעשות יחסי ציבור לפני כן, כל עוד השיר עוד לא ידוע. אגב, רק שלוש מדינות,

לא, לא, לא. תשמע, תשמע, יש הבדל בין לעשות יחסי ציבור לשיר שעליו יצביעו, לבין לעשות יחסי ציבור לאומן. האומן שנבחר, שמסתובב ברחבי הארץ, מכירים אותו, הוא הופך להיות משהו שאנשים במדינות שונות מכירים. זה לא משנה עם איזה שיר הוא יוצא. זה שהוא פתאום אחרי חודשיים מוציא עוד שיר, זה רק מוסיף למשהו ש-

זה משהו מאד מורכב והוא לא קורה בפועל. נמצא פה טל ברנע שהוא מפיק בכיר ב-EBU לשעבר ועשה את אירווזיון המוסיקאים הצעירים, את אירווזיון הריקודים. אני בכוונה הייתי רוצה להפנות אליו, על מנת שהוא יסביר איך התהליך הזה עובד מבחינת איגוד השידור האירופי, וגם מבחינת יחסי הציבור של האמנים בשטח, ועד כמה יחסי הציבור באמת לפני כן, משפיעים על הבחירה.

טל הוא גם חבר וועדת השיפוט לבחירת השיר.

רגע, רגע, אני עוד לא סיימתי איתך.

אוקי, אז אני פשוט רציתי ככה במאמר מוסגר,

לא, לא, בסדר, יחסי ציבור אנחנו עוד נגיע לזה.

להסביר את הסוגיה הזאת, כי זו סוגיה נורא מדויקת, ויש מה לומר עליה.

אוקי.

אוקי. יצא 'קול קורא' לחברות הפקה חיצוניות, על מנת שיפיקו את קדם האירווזיון שהוא מספר,

מתי?

ה'קול הקורא' יצא לפני כחודשיים. נבחרה חברה בשם 'תוצרת הארץ', שהיא חברה וותיקה שכבר הפיקה פסטיבלי זמר ואירועים כאלה, והם אשר יפיקו עבור רשות השידור את האירוע.

וועדת השיפוט מציעה אמנים שישתתפו באירווזיון עצמו. אנחנו פונים לאמנים האלה האם הם מוכנים להופיע באירווזיון. בנוסף, אמנים שרואים את עצמם ראויים להופיע באירווזיון, יכולים להציע לוועדה את שמם, אם הם עומדים כמובן בקריטריונים שזה ניסיון, יכולת לעמוד בפני קהל רב וכו'. יש תקנון מאד מדויק בדבר הזה.

חכה, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. 'קול קורא' יצא לחברת הפקה 'תוצרת הארץ', מה התקציב של ההפקה שעומד לרשותם?

תקציב ההפקה אני אגיד לך בדיוק – מיליון וחצי כולל הכל.

מיליון וחצי שקל לעשות את הקדם.

כן. כולל 4 תוכניות מקדימות דוקומנטריות אודות האירווזיון.

אדוני היושב ראש, מה שכדאי להדגיש עוד פעם – אנחנו הולכים השנה לקדם אירוויזיון שזו תחרות פתוחה ומשדרגת את התחרות עצמה, את ההליך כולו, ויקדמו לקדם 4 תוכניות שיקדמו את הזמר העברי.

ומי מחליט אחרי זה? היה קדם, מי מחליט בקדם?

הקהל בשיתוף עם השופטים. אתה מדבר בבחירה עצמה? מי יבחר מתוך מספר האומנים שנבחרו? יש חלוקה בין 60% קהל, SMS, ו-40%,

אה, אז תהיה הפעלת SMS?

כמובן, כן.

ומאיפה ההכנסות של ה-SMS?

מה זאת אומרת?

משלמים על זה, לא? הכסף לאן הולך מה-SMS?

הכסף הולך לרשות השידור.

לרשות השידור.

כן, בוודאי. עכשיו, 40% מכלל המצביעים זה השופטים פלוס נקודות שידור שנערוך בכל מיני מקומות פריפריה בארץ.

וזה הולך להיות ב-8 במרס.

זה הולך להיות ב-8 במרס.

עכשיו, כל אותו אומן שיתמודד בקדם, מה זה מבחינתנו כרוך כל הסיפור הזה? זאת אומרת מה ההתחייבויות שלו מול רשות השידור ומול כל העניין הזה בשביל להשתתף?

ההתחייבות שלו היא בעצם לייצג את ישראל, לחתום על אותו תקנון שאנחנו מייצרים ולעמוד בתנאי התחרות, תנאי ה-EBU. יש תקנון מאד מפורט, והוא צריך לעמוד בו.

יש השתתפות כספית של האומן בכל הסיפור הזה?

ההשתתפות הכספית היא השתתפות בתחום בעיקר של יחסי ציבור. את כל שאר ההוצאות של הנסיעה וכו' מממנת רשות השידור.

ואתם קובעים מה בעצם הרף שהוא צריך להשקיע ביחסי ציבור? יש איזה שהם קריטריונים, או שמבחינתו אם אין לו שקל, הוא לא,

זה מאד נקודתי, זה תלוי אם מדובר בלהקה גדולה, אם מדובר באומן אחד. תלוי. אנחנו יושבים עם האומן מיד עם בחירתו, יחד עם אנשי יחסי הציבור שלנו, והדוברות שלנו ומגבשים את מה שנקרא – מסע יחסי הציבור.

ואם האומן לא יכול לעמוד במה שאתם מגבשים מה קורה? אתם ב-8 למרס מחליטים על השיר. ב-14 במרס לדעתי זה הדד ליין מבחינת הזה. עכשיו מ-8 למרס עד 14 למרס, אתם צריכים לסגור את כל הסיפור. זאת אומרת אם יש איזו שהיא בעיה עם האומן בהיבט הכספי שהוא צריך להשקיע, אז יש בעיה איתו, נכון?

תראה, בעיקרון,

זה צריך להיות לפני כן.

לא, אבל אתם לא יכולים לבנות אסטרטגיה כמה הוא צריך להשקיע בלי שאתם יודעים מי נבחר.

לא, לא, תשמע. הוא בעיקרון, המדינה המארחת מספקת את כל הדברים הבסיסיים שיש להם קשר לאותו שיר. כלומר – איפור, תספורת, יחסי ציבור שמקבלים במקום. כל הנושאים האלה הם נושאים בסיסיים שהמדינה המארחת מספק.

לא, לא על זה אני מדבר. אני שואל אותך שאלה, עכשיו יש לך חודשיים, בחרת שיר, יש לך חודשיים עכשיו לשווק את זה במדינות אחרות. מי משלם עכשיו על Tour במדינות שהוא צריך לנסוע ולייצג את השיר? מי משווק את הקליפ?

אם הוא מחליט לנסוע ב -Tour, שזה אגב לא תמיד ההצעה המועדפת, אז הוא מממן את זה בעצמו. רשות השידור לא מממנת,

זאת אומרת זה לא חלק מהחוזה שנחתם עם האומן לפני שהוא,

לא, זה לא חלק מהחוזה.

אז איך אנחנו, אמיר? זה קצת לא מתלבש לי. כשאתה אומר שאתה רוצה שהשיר בעצם יקבל חשיפה לפני האירוע, גם אם אין לנו מספיק זמן, לפני האירוע לא רק בזמן היום עצמו, אלא גם באופן כללי. עכשיו, אם אתה לא מחייב את האומן לפחות בחלקו לעשות את זה, ואם הוא בא אומר – "תשמע, אני באתי, אני גם מפסיד כסף ביום העצמאות, אני גם צריך פה להשקיע בכל מיני דברים, אתה רוצה עכשיו שאני אממן את העניין הזה, ולא דיברו איתי בכלל על שום התחייבות, אני לא נוסע לשום מקום. אני באתי עכשיו, קיבלתי שתי כתבות בעיתון על זה שאני הולך להציג, אני נוסע לחו"ל, הכל טוב ויפה, תודה רבה, בזה סיימתי".

כאן אולי כדאי להכניס את טל והוא יסביר איך הדבר הזה עובד.

רק אני מבקש לתקן אי הבנה. כשאני דיברתי על מינוף השיר לפני האירווזיון, אני דיברתי על בתוך הארץ, בצורה פנימית שלנו. מעין סדרה של תוכניות, כפי שיהיו פה 4 תוכניות, שיימפנו את הזמר העברי, במקרה הזה עשור אחר עשור אתה יכול להציג את הקונספט שנבחן,

רגע, התוכניות הן לפני או אחרי?

לפני הקדם. זה תוכניות שיכינו את הקדם. עוד פעם, אני אעשה סדר.

מתי הקדם?

הקדם ב-8 במרס.

תסביר לי איך, למה התכוונת שהזמר העברי צריך לקבל חשיפה מחוץ לישראל,

לא, אני אמרתי בתוך ישראל.

אבל בתוך ישראל אנחנו קודם כל, מה?

בוא נפריד בין שני דברים אדוני.

בתוך ישראל אנחנו לא מצביעים ולא קשור לאירוויזיון, אתה יכול לעשות תוכניות של 4 הזה בלי שום קשר.

אני אסביר עוד פעם את הכוונה. אחד, בהקשר הכללי שבו פתחתי ואמרתי, אני מייחס חשיבות רבה להשתתפות רבה לישראל באירווזיון, ולאפשרות שהשיר ייצג אותנו באירופה.

ואמרת שאתה לא רואה באירווזיון אירוע נקודתי.

נכון. ועכשיו אני מדבר על ההקשר הפנים ישראלי. ההקשר הנקודתי זה בהקשר הפנים ישראלי. אני לא רוצה שצופי הערוץ הראשון יראו רק ערב אחד של תחרות זמר אירופאית, אלא יקבלו גם במקרה של השנה 4 תוכניות קודמות לקדם אירוויזיון פלוס קדם, שימנפו את הזמר הישראלי ב-4 תוכניות שונות, שיבנו בעצם את הקדם שיבנה את האירוויזיון.

הבנתי אותך, אוקי.

לכן לא לבלבל בין שני הדברים. בשנה הבאה אנחנו רוצים אפילו תהליך אולי ארוך יותר, שבאמת יכול ללוות אפילו את תהליך כתיבת השיר, הליך בחירת השיר והפקת השיר, מעין תיעוד של איך שיר נולד, אבל זה כבר לשנת 2012.

הבנתי. מבחינתכם, מה ההשתתפות המינימאלית שאתם לדעתכם צופים שצריכה להיות מהאומן אחרי שהוא ניצח בקדם? והאם אתם בכלל מתערבים בכל מה שהולך לקרות מהרגע שהוא ניצח, עד הרגע עצמו.

לצורך הדבר הזה אני בהחלט רוצה לשלב כאן את טל, שיכול להסביר איך הדבר עובד. למעשה האומן אינו צריך להוציא אגורה אחרי שהוא נבחר, משום שבעצם גם המדינה המארחת וגם רשות השידור מממנת את כל מה שנקרא הבסיס. מעבר לזה, אם הוא רוצה לקדם את עצמו, ואגב אני חייב לומר שאמנם הוא מוותר על יום העצמאות, אבל הוא נחשף בפני מיליונים שזה צ'אנס יוצא מן הכלל מבחינתו לאומן. מאות מיליונים. אז בואו נשים גם דברים בפרופורציות. הוא מקבל חשיפה שהוא לא מקבל אותה בשום מקום אחר.

אבל אני הייתי רוצה שטל ברנע EBU, ינסה להסביר באמת איך התהליך הזה עובד, כדי שהוועדה תוכל לשמוע ולהתרשם מהעניין.

שלום. מבחינת EBU, מה שאנחנו מבקשים מהמדינות שמשתתפות זה בעצם לעמוד מולנו, מול EBU בהסכם שאומר – אתם מספקים לשידור איזה שהם תכנים, ואנחנו בתמורה מעניקים לכם את כל מה שאתם צריכים כדי לקדם את השידור הזה. פן אירופי. זה אומר שאחרי ה-14 במרס למשל, ה-EBU מספק לכל מדינה קלטת עם כל אותם שירים, כדי שיהיה אפשר למנף את כל אותם זמרים בכל רחבי אירופה.

העניין הזה של Tourים הוא נחמד ויפה, הוא לא מוכח כמשהו שבאמת עוזר לחשוף זמר. מי שמצביע זה האנשים בבית, הקהל שרואה את השידור. הוא לא בהכרח זוכר מי היה אצלו במדינה. גם האנשים שצופים בהופעות האלה הם אנשים מאד ספציפיים, באותן הופעות מקדימות. להוציא הרבה מאד כסף שם, או לחייב זמר לעשות את זה, זה לא מה שיעזור. וגם אתה רואה, יש איזה שהוא דיסונסס בין כאלה שמוכרים במדינה אחת, אבל לא במדינה אחרת. זה שהם עשו Tour בשלוש מדינות עדיין לא יגרום להם להיבחר, או לא יגרום להם לנצח.

מעבר לזה,

זאת אומרת אתם לא רואים שום חשיבות של קמפיין קודם לזמר, קמפיין אסטרטגי לניצחון במדינות מחוץ לישראל?

יש לו חשיבות, זה לא הכרח.

שמעתי אתמול את צביקה פיק כשהוא דיבר על הנושא כשאז נבחרה דנה והשיר, שזה היה שם קרוב לאיזה חצי שנה שהם יכלו להתכונן,

זה לא נכון. אני חייב לומר כמי שכתב את דיווה, ואני הייתי שותף לדבר הזה. דיווה קודם בהופעה אחת באירופה בצרפת בסוף חודש מרס. זה הכל. מעבר לזה כמובן הסיפור האישי של דנה עורר עניין גדול מאד. ראיינו אותה בטלפון, אבל לא היה שם שום מסע הופעות לפני כן. כדאי להבהיר.

אוקי. אנחנו ניתן לטל לסיים.

להתכונן מבחינתנו זה אומר להביא שיר שהוא מוגמר מאד. זה אומר להשקיע בבימוי שלו הרבה מאד. זה אומר להשקיע בזמרי רקע., והדברים האלה באמת לוקחים זמן. לא צריך יותר מדי זמן לפני זה מראש בשביל להכין את הדברים האלה, אבל ברגע ששיר נבחר, יש את החודשיים האלה שבהם באמת מביאים איזו שהיא מסגרת טובה מאד להצגה בטלוויזיה. זה בכל זאת מופע טלוויזיוני.

מה הקריטריונים לדעתך היום שמשפיעים לקביעת השיר המנצח. מה היום בעצם הקריטריונים שאתה מזהה אותם כמקצוען, מה היום יכול לנצח?

שיר טוב, אומן טוב. חד משמעית.

הפקה טובה.

והפקה טובה, הפקה מוזיקלית טובה.

אין נוסחה. אם הייתה נוסחה לשיר מנצח, תאמין לי שהיינו מאמצים אותה בלב שלם. אין נוסחה. ... כמעט עשו קמפיין אדיר ולא זכו, ולעומת זאת הגרמנייה שאף אחד לא חשב שהיא תזכה, ילדה בת 17 זכתה. אין לזה כללים, ומאחר שאין כללים אנחנו עושים את המקסימום, אבל אין נוסחה.

אגב הנושא האירופי יקבל טיפול השנה גם מבחינת נקודות השיפוט, אנחנו נשלב גם בחירה אירופית בשיר שלנו, כדי לקבל קצת פידבק גם מאירופה.

מה נשלב, לא הבנתי?

תגובות, גם בחירה אירופית של השיר שלנו, נקודות השקפה אירופית לגבי הליך ההצבעה, אם יואב רוצה לפרט לגבי השיפוט.

כן. אנחנו מנצלים את הקשרים שלנו עם גופים יהודיים כמו סוכנות וכו', על מנת לקדם את השירים בשטח. כלומר, אנחנו מפעילים למשל את תחנות הרדיו היהודיות בצרפת, שתמיד בעדנו, ואכן הצרפתים נותנים לנו הרבה מאד נקודות. מנצלים בהחלט את הקהילות היהודיות על מנת לקדם את השירים, בתחנות השידור שלהם, באמצעי התקשורת שלהם, באתרי האינטרנט שלהם. ואנחנו השנה בקדם נקיים גם אצל חלק מהם נקודות הצבעה, על מנת שהם יוכלו להשתתף בהצבעה של השיר, מתוך הקדם.

אוקי. סיימת? אוקי, עוד שאלה. כשהוצאתם 'קול קורא', אתם הוצאתם 'קול קורא' לחברות ההפקה, נכון? איך אתם פניתם לאומנים היום? באיזו דרך?

אתה מדבר על ה-'קול קורא'?

לא. אתם עושים פנייה לאמנים.

כמו שהסברתי. כל אחד מחברי צוות השפיטה מציע מספר אומנים מתאימים. בנוסף יש ערוץ נוסף שבו אומן שרואה את עצמו מתאים לדבר הזה – יכול להציע את עצמו לוועדה.

באיזה ערוץ? איך הוא יודע?

זה פורסם. אנחנו יצאנו אתמול בהודעה לעיתונות, זה גם באתר רשות השידור וזה פורסם ממש בימים האחרונים בהרבה מאד ידיעות שהרשות פרסמה.

זאת אומרת היום כל אחד יכול להגיש את מועמדותו?

אם הוא רואה את עצמו ואם הוא עומד בקריטריונים.

בסדר גמור. סיימתם?

כן.

עופר שפריר. יצא לי במקרה לביים גם את דיווה ועוד הרבה שירים לקדם ולאירווזיון. אני רוצה רק להתייחס באמת לנקודה איך אנחנו שולחים את הנציג הישראלי בתור מי שעבד עם נציגים ישראליים.

בדרך כלל הקליפ שאנחנו מציגים באירופה הוא לא קליפ שהזמר השקיע בעצמו, אלא קליפ מתוך התחרות, ודנה שבאמת השקיעה בקליפ שלה, היה לזה פיי אוף. הקליפים האלה מאד יקרים. ובכלל, ההיערכות של הזמר בארץ להופעה בחו"ל, היא היערכות יקרה. והמון פעמים עמדתי מול האומנים והם אמרו – אנחנו מוגבלים באמצעים. ולפי דעתי כן צריך לשים על זה דגש, על איך עוזרים לזמרים, כי לא כולם מפורסמים. כי אם העם מחליט לשלוח מישהו,

אתה מתכוון שהעניין הזה צריך להיות מבחינתך בחשיבות שזה צריך להיות קודם לפני שבעצם אותו זמר מקבל החלטה להשתתף, שהוא צריך להיות מודע לכל מיני היבטים שכרוכים בז, ואתה חושב שצריך להיות קריטריונים או אני לא יודע?

כן. כי רוב הזמרים לא מודעים לזה, ואז זה בא להם די בהפתעה. וליוויתי את שירי, וליוויתי אנשים שהיו מאחוריהם חברות הפקה מאד גדולות, מאסיביות, שיכלו לעמוד בכל ההוצאות האלה.

תן לי רק להבין אותך. רשות השידור כמו שכאן נאמר, היא לא מחייבת איזו שהיא הוצאה. אתה אומר שאותו אומן נגרר להוצאה הזאת, כי הוא מרגיש שכביכול אם הוא לא יעשה את ההשקעה הזאת, הוא פשוט הולך להיכשל בצורה אישית?

כי יש מסיבות עיתונים בלי פולדר כמו שצריך, ובלי דמואים כמו שצריך. זה קשה. וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת, כי זה חלק מהניסיון לזכות.

כל המועמדים ומי שנכנס לתחרות מודע לזה, שאם הוא,

סליחה, מי אתה?

אני אלי בבא, מנהל התוכניות. כל המועמדים שייבחרו הם יודעים שאם בסופו של דבר הם יזכו וייצגו את ישראל, הם יצטרכו להשקיע מעל 100,000 דולר בהפקה של השיר.

אה, זה כתוב שההשקעה צריכה להיות מעל 100,000 דולר?

הם יודעים את זה. זה חלק מההתחייבות הראשונית. (מדברים ביחד)

שנייה חברים, אתם לא יכולים לדבר. אחד אומר שלא צריך להשקיע שקל, השני אומר 100,000 דולר.

לא, כדי להצליח. כדי לבנות את השיר ולכל מה שמסביב צריכה להיות השקעה מינימאלית. ההשקעה הזאת, כפי שאתה מתאר אותה, היא מינימום של 100,000 שקל.

מי קובע את המינימום? איפה זה כתוב?

זו ההערכה.

אבל איך האומן יודע?

האומן יודע את זה, כי הם לא חובבנים. הם יודעים שזה השוק.

לא, אבל השאלה אם יש קריטריונים שהוא מחויב לבצע אותם, או ש-

מה שאנחנו מחויבים, אנחנו מכוסים. מעבר לזה, כדי שיהיה,

הוא לא מחויב.

אבל תשמע, אתה לא יכול לעשות את זה בצורה חובבנית, נכון? אתה נותן את מה שאתה מחויב לתת. אתה מצפה מאומן שייתן א', ב', ג', ד' – בשביל שלא נבזה את עצמנו. האם בחוזה שהוא חותם כאשר הוא מגיש את המועמדות שלו, הוא חותם על מחויבות שלו לביצוע אותם הדברים על חשבונו, שאתה רואה אותם הכרחיים כדי לייצג את מדינת ישראל?

אז את הדברים המינימאליים האלה כן, זה מופיע בתקנון. נכון, תומר?

לא, זה לא מופיע בתקנון.

אני רוצה להסביר שנייה אחת, זה לא מופיע בצורה מפורטת בתקנון. א' את התקנון הם רואים לפני ההשתתפות בקדם זאת אומרת זה לא שזה נוחת עליהם בהפתעה. והדברים האלה לא מפורטים, אבל בהחלט צריך להישמע להנחיות. אין שום דרישה שחובה לעמוד בסכום מינימום מסוים כזה או אחר, כמו שיואב אמר. אין כאן איזו דרישה להתחייבות כספית כזאת או אחרת של האומן, ואני מניח כמו שנאמר פה, שאם האומן ירצה להשקיע יותר, אז הוא יוכל לעשות את זה. אני חושב שגם מה שאלי מתכוון זה איזו שהיא הערכה שאומנים מנוסים מודעים אליה, שזה מה שצריך להשקיע, אבל זה לא דרישה שאנחנו דורשים שהם צריכים להשקיע.

תשמע. כשאתה מדבר על אמנים מנוסים – מסכים איתך. אתה כרגע אמרת לי, או מישהו שאמר, שכל אחד יכול להגיש שהוא רואה את עצמו מייצג.

אם הוא עומד בקריטריונים.

רבותיי, מה מבחינת חוזה ומה הוא מחויב לעשות על חשבונו אחרי שהוא נבחר? האם הוא מחויב לעשות קליפ כזה או אחר,

לא, הוא לא מחויב.

הוא לא מחויב לעשות שום דבר. אתם לא מחייבים אותו לעשות שום דבר.

אנחנו עושים לו את הקליפ. אנחנו מייצרים עבורו את הקליפ.

זאת אומרת אתם לא יכולים לטעון, במידה ועכשיו ינצח מישהו בקדם שלכם, שאם יבוא אומן ויגיד אני לא מוציא שקל, אתה לא יכולים לחייב אותו וזה לפרוטוקול, לשלם אגורה, נכון? זה מה שאתם טוענים כאן. כן או לא?

רבותיי, תשמעו, אני לא רוצה שנגיע כאן למצב שב-8 למרס נבחר פה בן אדם,

תראה, אני לא מדבר על כסף כי אני לא איש כספים, אבל הוא צריך לשתף פעולה עם הנחיות רשות השידור בתחום של יחסי ציבור,

אתה יועץ משפטי?

כן.

תגיד לי, יש חוזה כזה שניתן לבוא ולהגיד לבן אדם שאתה מחויב לשתף פעולה ואחר כך תבוא ותקבע לו מה הוא צריך לעשות?

שיתוף פעולה זה לא אומר שאפשר לדרוש ממנו.

אני שואל אותך שאלה, אם יבוא אלי אומן, אם יבוא לכאן, לוועדת החינוך,

זה משהו שעובד הפוך אגב, שהם מבקשים לעשות פעילות ורשות השידור מבקשת מהם לעשות אותה בצורה אחרת, כי זה לא הולם,

תקשיב, הרי היום אנחנו עושים דבר, אתם עושים היום דבר שלא היה שנה שעברה. שנה שעברה באתם 'קשת' 'רשת', כל אחד נתן הצעת מחיר, בסופו של דבר מהצעת המחיר הם גם היו אחראים על כל הדבר הזה מסביב. היום, מה שקורה, שהיום יכול לבוא אומן, אחרי שהוא זכה ב-8 למרס, זכה, ואז הוא אומר רבותיי, אחרי שאני זכיתי, פתאום באו אלי, ביקשו ממני, אומרים שאני צריך לעשות זה, אני צריך, מאיפה יש לי כסף? אני לא מוכן לנסוע. מה נעשה אז?

רשות השידור אינה דורשת ממנו שום דבר. רשות השידור מממנת עבורו את הנסיעה. הגוף המארח מממן עבורו את כל מה שהוא נזקק לו מהמקום עצמו. כל אומן שרוצה לשדרג את עצמו, אם הוא רוצה לשדרג את עצמו, הוא לא חייב, הוא מביא חסויות אם הוא רוצה, כמו שנעשה בשנים קודמות. אגב, כמו שנעשה גם במדינות אחרות. הגוף המשדר אינו מממן מעבר לאותו סכום שנקבע על ידי ה-EBU, שזה המסלול שלו.

אני ראיתי מכתב ששוויץ נראה לי השקיעו משהו כמו 400,000,

איזה שוויץ? שוויץ זה הגוף המשרד או הגוף המפיק? יש הבדל.

לא, המדינה השקיעה.

אני לא יודע מה היה בשוויץ.

לא, גם שוויץ זה מן סוג של EBU קטן, יש שם בערך 6 רשויות שידור שחברות אחת עם השנייה. אחת מהן מפיקה, כולן שולחות.

אוקי, אז אנחנו סיכמנו כאן שמבחינתכם אין שום מחויבות לאומן בחוזה, להשקיע שקל אחרי שהוא זוכה בקדם. זה הכל על דעתו האישית, כמה שהוא רוצה לפרסם את עצמו וכמה שהוא רוצה לעשות את זה בצורה יותר איכותית.

בדיוק.

אוקי. זה דבר ראשון.

אם הוא רוצה להביא את אמא שלו או אבא שלו, זה על חשבונו.

עכשיו, מה קורה שבגלל סיבות כאלה או אחרות, במידה והאומן לא היה מודע להשקעה שבמידה והוא צריך להשקיע, והוא מבטל את ההשתתפות שלו.

אני מבקש לענות על זה.

אוקי, בבקשה. מה אנחנו עושים אז?

אני בישיבה שהייתה בנוכחות החברים גם, גם היועץ המשפטי, אני אמרתי שיש לידע את האומנים שמאחוריהם צריכה לעמוד חברת הפקה. יש לידע את האומנים, ואני מניח שזה נכתב גם בפרוטוקול, שיש גם עלות כספית. עכשיו, מבחינת סדר גודל, אני גם השתתפתי בקדם אירווזיון בשנת 95'. אתה יכול להשקיע 5,000 ₪, אתה יכול להשקיע 100,000 ₪. זאת אומרת אין פה, ואני חוזר על משפט שגם אני אומר וגם רינה אמרה – אין פה נוסחאות. אתה יכול לבוא עם ג'ינס להופיע, מי יודע, אתה יודע. אתה יכול לבוא, כמו שאני לא חשבתי על השיר הגרמני, הייתי באירוויזיון האחרון. ישבה איתי, אני חייב לספר שישבה איתי גם הכתבת של הרדיו הממשלתי שם, שהיא אמרה שזו בדיחה שהזמרת שזכתה קטפה את המקום הראשון.

במקרה הספציפי הזה אנחנו ניידע את האמנים. זה חלק מהפרטים שנכנסו לתקנון, והם יצוינו לכל זמר וזמר שאנחנו נפנה אליו ויביע את הסכמתו להשתתף. המדיניות שלנו כחברי מליאה, היא להיות בעניין הזה ברורים ושקופים עד הסוף.

עד מתי הם צריכים להגיע מועמדות?

אז זהו, מה שקורה עכשיו, אנחנו מעבר לעניין שכל שופט היה צריך להגיש 5 זמרים שצריכים להביע את הסכמתם, ויש רשימה נכבדה מאד גם. אנחנו גם נתנו, ויצא אתמול גם פרסום בעיתון, וגם אני אבקש היום, עוד לא הספקנו לדבר, בעקבות הישיבה שלשום, שנצא גם עם הודעה שזמרים שיש להם רקע מוכח גם על במה גדולה וגם מול מצלמות, כי בסך הכל התחרות שם היא מצלמות. כי בסך הכל הציבור באירופה צופה ובוחר את השירים על פי הטלוויזיה, על פי המסך שהוא רואה.

אנחנו נצא גם עם הודעה. אני מניח שאנחנו נסגור את זה כבר היום, שתצא גם הודעה, כי הכתבות היו אתמול בשני מקומות ראיתי, בוואלה וב-NRG, ובאתר הרשות. אנחנו נדאג שתצא גם הודעה מפורטת לגבי הנושא.

לגבי מה שאמרת, לגבי העלויות, אנחנו נבהיר את זה לכל אחד ואחד. אין פה בכלל שאלה, אתה צודק בזה.

תשמע, אני אגיד לך, ברגע שאתה משחרר מיליון, כמה אמרת? מיליון וחצי מכספי משלמי המיסים, אנחנו צריכים לדעת שאתה עושה את זה וכל מי שבעצם משתמש בבמה שהמדינה נותנת, הוא צריך לעמוד בקריטריונים ובאיכות שאתם דורשים. זאת אומרת, אם אתה לא כותב בחוזה שהוא צריך לעשות – א', ב', ג', ד', חותם על זה, מודע לכסף והוא עושה את זה בצורה הטובה ביותר בשביל לנצח, אז אנחנו כציבור, כמדינה, כמישהו שמשלם על זה, יכולים להגיד אין שום בעיה. כי מבחינתנו, זה לא רק, תשמע, ברגע שאתה בא ואתה אומר אין בעיה, חברות הפקה, אני נותן לכם, תשלמו לי, כמו שהיה שנה שעברה – אז אני יכול להגיד אין בעיה. ברגע שהמדינה לא משלמת ומי שמשלם זה חברה פרטית, והחברה הפרטית מחויבת, (מדברים ביחד)

אנחנו משלמים את הבסיס. כל הבסיס משולם על ידי רשות השידור.

שנה שעברה מה בדיוק שילמתם, לא הבנתי.

אנחנו משלמים סכום ל-EBU, שבמסגרתו המדינה המארחת,

לא, לא הבנת אותי. אני שאלתי – ההבדל בין השנה לשנה שעברה, ששנה שעברה מי ששילם זה היה 'קשת' או 'רשת', לא זוכר מי.

'רשת'.

'רשת', על כל העניין הזה. זה היה עניין תקציבי שלהם שהם היו צריכים לעשות את זה והמדינה לא השתתפה בזה. והיום, מי שמשלם על זה זה משלם על זה המדינה.

'רשת' לא שילמו על נסיעתו של האומן.

לא על נסיעתו, אני מדבר על הבחירה, אני מדבר על כל ההליך הזה.

על הבחירה כן, הם הפיקו את הגמר.

אתה משלם מכספי משלמי המיסים מיליון וחצי, אוקי? משלמי המיסים משלמים את הכסף הזה בשביל מטרה מסוימת.

נכון.

יפה. אז המטרה היא להגיע לניצחון. הקריטריונים שאתה קובע, אנחנו לא משלמים בשביל רק להשתתף. הרצון בסופו של דבר זה לנצח, נכון? אנחנו קובעים שהעניין הזה צריך להיות סביב איזה שהם קריטריונים. כי אתה מצד אחד יכול לבוא ולעשות איזה שהוא,

אבל הקריטריונים קיימים. יש תקנון מפורט.

שנייה, קודם כל אני מניח שאפשר לסמוך גם על אנשי המקצוע של רשות השידור, וועדת שיפוט של 10 אנשי מקצוע, שגם בבחירת האומנים וגם בדרישות שיבואו אחר כך מהאומנים, זה בצד של האומנים מחד, וגם בדרישות שיש בחברת ההפקה. חברת ההפקה עושה משדר טלוויזיה, צריך לזכור את זה. היא לא מריצה אומן לאירוויזיון. היא עושה משדר טלוויזיה,

שנמצא תחת פיקוח.

רשות השידור מפקחת על זה.

החשש שלי שמה שמעניין אתכם זה הקדם ולא האירווזיון. החשש שלי שמה שמעניין זה הקדם ולא האירווזיון, ואני אסביר לך למה.

יש ברשות השידור אנשי מקצוע מצוינים בתחום התוכן, שתפקידם לוודא שהמשדר גם הקדם, גם האומנים שישתתפו בקדם, גם אופן הצגת השירים, גם השירים שייבחרו והשיר הזוכה. השיר הזוכה ייבחר כמובן על ידי הקהל גם, זה לא רק הם, יעמדו בקריטריונים המתאימים להשתתפות מכובדת, ויותר מזה באירוויזיון, במטרה להשיג את התוצאות הטובות ביותר. אני חושב שזה מובן מאליו.

אבל תגדיר לי משפטית מה זה השתתפות מכובדת. אני עדיין לא מצליח,

אין לזה הגדרה מסוימת.

אלה הגדרות אומנותיות.

תקשיב, מה תדרוש מאומן?

אני לא יכול לכתוב בחוזה – 'הזמר לא יזייף'. אני לא יכול לכתוב דבר כזה.

לא. אבל אתה יכול לדרוש ממנו הפקה, אתה יכול לדרוש ממנו דבר שכרוך בנגיד בקליפים, בהופעות, בכל דבר ודבר. אני פשוט רוצה לנסות, אני רוצה להבין – כמה יעלה לו לפי הדרישות שאתם קבעתם היום, משפטית, כמה יעלה לו בסופו של דבר להשתתף באירוויזיון עצמו?

זה לא משפטית, ואני חושב שהתשובה כבר ניתנה כאן.

כל אחד לפי מה שהוא חושב.

אין ערובה. אתה לא יכול לדעת מה יהיה סכום ההשקעה.

הוא לא צריך להשקיע שקל בבסיס. אבל אם הוא רוצה הוא יכול להשקיע 100,000 דולר, ואם הוא רוצה הוא יכול להשקיע רק 100,000 ₪, ואם הוא רוצה הוא יכול להשקיע גם 200,000.

אוקי. זאת אומרת אתם מבקשים 1.5 מיליון שקל מהציבור, ואז אתם משאירים את האיכות של ההופעה של האומן, לדעת של אותו אומן. את זה אתם אומרים? זה מה שאמרת. הוא מחליט. הוא מחליט כמה להשקיע. את מבקשת 1.5 מיליון, בשביל להביא אותו שהוא יחליט כמה להשקיע? עם כל הכבוד גברתי, זה לא מקובל. זה לא התשובה.

לא, אני לא דורשת ממנו להשקיע כלום. אני לא דורשת ממנו להשקיע כלום.

לחדד, מיליון וחצי זה לחברת ההפקה שתפיק שידור טלוויזיה שנקרא הקדם.

בסדר, אז זה מה שאני אמרתי, שמה שמעניין אתכם זה הקדם ולא האירווזיון עצמו. כי ברגע שהוא עושה את הקדם, אחר כך זו כבר החלטה שלו כמה הוא ישקיע בלשווק את עצמו.

לא. זאת לא החלטה שלו.

אז כמה אתם דורשים ממנו להשקיע?

אנחנו לא דורשים ממנו בשלב הזה כמו שיואב אמר, להשקיע שום דבר.

אוקי.

לא צריך להשקיע. היה פה טל שאמר לך, ה-EBU משווק את השיר, הוא לא צריך לצאת למסע לשווק.

אוקי, רבותיי. אני חושב שיש לנו פה איזה שהוא עניין שהוא ממש לא ברור לי. ממש לא ברור לי. אתם השקעתם מיליון וחצי מכספי משלמי המסים, בשביל לבחור זמר ושיר שייצג אותנו באירווזיון. אתם לא יכולים לא לקבוע קריטריונים של איכות של העניין הזה, כאשר אתם מבקשים את הכסף הציבורי שיושקע באותו אדם. כי אנחנו בסופו של דבר, כל הסיפור הזה הוא בא לבחור בן אדם. אם הוא אחר כך צריך להחליט כמה יעלה לו, אם בכלל ובמה זה כרוך, זה לא החלטה מקצועית. אתם צריכים לקבוע קריטריונים מינימאליים כמה בן אדם צריך להשקיע, ואם בכלל, לכל הסיפור הזה.

אני מקבל את דעתך ודיברתי הרגע עם אמיר. אנחנו באמת נשקול את הנקודה, היא נכונה וטובה. אנחנו גם נחשוב באמת, כי בסך הכל הזמר מייצג את המדינה ומעבר להשקעה שיש, כמובן הרשות משקיעה כסף בכל החזרות, באולפני הקלטות, בהכל. ואנחנו לפחות נחשוב על איזה סכום שבאמת יהיה מכובד לתת לאמן. אם הוא ירצה להשקיע מעבר, זה כבר עניין שלו. אבל אני מסכים איתך בפרט שהוא מאד חשוב, זה תקדים, ובמשך שנים שלא היה, וזה פרט נכון. אני יורד לדעתך.

מי אתה?

אני נועם גילאור, מנהל רשת ג', הרשת שהיא הבית של המוסיקה הישראלית, והיא אחראית על קידום המוסיקה הישראלית, ואני חושב שההופעה וההצלחה בתחרות האירווזיון באירופה היא מאד מאד חשובה, אבל לא פחות חשובה גם תחרות הקדם, שהיא מעודדת את היצירה העברית בישראל, מזמינה אומנים ליצור, מפעילה את התעשייה. ואני חושב שרשות השידור מחויבת בחוק על קידום היצירה הישראלית והעברית. ואני חושב שבזה שהיא עושה קדם, ובוחרת מספר אומנים, מעודדת אותם ליצור, עושה תחרות ביניהם, עושה תוכניות מקדימות לקראת הקדם, זה חלק בלתי נפרד מההשקעה של הרשות בתכנים, שבהם היא אמורה על פי חוק להשקיע.

אין שום בעיה. תבין שיש הבדל. רשות השידור פועלת לפי החוק. הרפורמה עכשיו שאנחנו הולכים להעביר, לשבת כאן בוועדה הזאת יחד עם וועדה כלכלה, אנחנו הולכים לדון בכל הרפורמה של רשות השידור. זה משהו אחד. אני מדבר על משהו אחר. ברגע שקיבלת החלטה להשתתף בתחרות בינלאומית ואתה משקיע כסף של משלמי המסים לטובת השתתפות בתחרות בין לאומית, לטובת הדבר שאתה יכול לנצח, כי היה לך תקדים ולא אחד שניצחת. אתה בונה אסטרטגיה, אתה בונה מערך סביב הדבר הזה. מה שאני טענתי כאן, שלא יכול להיות שאנחנו מוכנים בצורה יפה מאד, ואני מברך על כל החלטה ועל ההשקעה שאתם עושים בכל מה שקשור עד הקדם, וברגע זה, לפי מה ששמעתי עד עכשיו – שם הדבר נעצר. למה? כי אחר כך הכל תלוי בכמה כסף האומן מביא. כי אם הוא מחליט להביא אפס – אז אתם לא יכולים לעשות עם זה כלום. ואם הוא מחליט להביא 100,000 דולר, אז אתם מברכים על כך.

אז על כאן אנחנו יכולים ליפול. אז זה או שלקדם את הזמר העברי, או שאנחנו הולכים לאירווזיון ומנצחים שם. זה שני דברים שונים, כי אתה יכול לעשות את זה בלי שום קשר לזה.

אבל יושב הראש הנכבד, מה שנאמר כאן, שאתה לא יכול לדעת כמה השקעה נדרשת לאומן כדי להצליח באירווזיון. זה משהו שקשה לצפות אותו מראש.

כן, אבל כמה ניסיון, אוקי. רבותיי, מי כאן נמצא מצוות השופטים שיש לו ניסיון בכל מה שקשור לאירוויזיון.

נמצאים פה שניים שזכו באירווזיון. קובי אושרת שזה באירווזיון ויואב גינאי שזכה.

רבותיי, האם אתם לא יודעים כמה בערך זה יכול ומה צריך מינימום? כולם יודעים הרי. זה לא משהו שפתאום נופל. כולם יודעים מה זה בערך. אפשר לבוא ולהגיד ולפחות להגיד לאותו אומן, הרי אם אתם פתוחים לציבור, אם אתם באים ועושים, אם אתם לוקחים חברת הפקה ומחייבים ורוצים שיהיה מאחורי חברת הפקה של אותו אומן, אתם יכולים לקבוע ולהגיד לפחות דברים מינימאליים שצריכים לעשות.

לדעתי, ברגע שאתם קובעים דבר כזה, חצי מאותם אנשים שהולכים להיות והגישו הם כבר יורדים מזה. חצי מזה יורד. וחס וחלילה יקרה מצב שהאומן שינצח בקדם, פתאום נבשר עליו שהוא צריך פה להיכנס וזה, והוא יגיד רבותיי, סליחה. ואז מה יקרה? השקענו מיליון וחצי, בחרנו, קידמנו, הכל טוב ויפה והאומן לא מוכן להוציא שקל. אז צריך להיות פה איזה שהוא מהלך, אני לא מבקש מכם שתקבעו את הדברים המינימאליים מבחינת הכסף. אני לא מדבר שתיכנסו לסכומים. אני לא אומר שאתם צריכים לכתוב שהוא צריך להשקיע מינימום 50,000 דולר או 20,000 דולר. אבל אתם יכולים לבוא ולהגיד שאם אתה לא עושה – א', ב', ג', ד' – יש לך בעיה ואתה מחויב בחוזה.

אבל זה קיים בתקנון, כבוד יושב הראש.

לא, מבחינת הדבר שהוא יכול להפוך להיות כחלק מההשקעה שלו. ממה שאתה מזהה שהוא צריך לעשות את זה על חשבונו. אם אתה יודע שהוא הולך לעשות את זה מחשבונו, והוא יהיה מחויב לעשות את זה, אז הוא צריך לדעת את זה מראש. אם אתה לא מצפה ממנו להשקיע כלום, שקל, אז מבחינתו הוא יכול לשוות בבית עד למאי, ולנסוע בטיסה ששילמת לו, ובזה סיימנו. אוקי? זאת אומרת הוא מתלבש על מיליון וחצי שאתה נותן בשביל לקדם אותו בישראל, והכל טוב ויפה, אתה נותן לו פרסום וכולם מקבלים פרסום. הוא יושב בבית חודשיים, טס מחייך וחוזר, קיבל פרסום יפה בישראל, לא השקיע שקל בשביל לנצח ובזה סיימנו.

אני רוצה לומר שדווקא ב-'כוכב נולד' למשל, גם לא מחייבים את האומנים שאולי יזכו באיזה שהוא סכום שהם ישקיעו לאחר זכייתם. אז כל האומנים נכנסים לתחרות,

זה לא אותו דבר, מה הקשר בכלל?

למה לא?

כי האומן שמופיע באירווזיון מופיע תחת דגל ישראל. האומן שמופיע וזוכה ב'כוכב נולד' הוא כוכב נולד והוא יוצא לדרך עצמאית משלו. פה הזמר מייצג מדינה והוא צריך לייצג את המדינה בצורה הטובה ביותר.

מה שנאמר, ואני רוצה לחזור ולומר את זה גם לפרוטוקול – שאין איזה שהוא סכום שאתה יכול לקבוע שזה הסכום שיהפוך את האומן להצלחה ולניצחון.

אין איזה שהוא סכום. ואני הקול שמביא פה את הקול את החובבים שכבר נוסע ל-15 תחרויות אירווזיון בשנים האחרונות.

מי אדוני, סליחה?

שמי רועי יחזקאל, אני יושב ראש מועדון חובבי אירוויזיון בישראל, שהוא חלק מרשת בינלאומית. לפני שאני אדבר אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם מחלקת הבידור בערוץ 1, שלצערי נעצר בקטע של בחירת השיר. כי גם השנה לצערנו אנחנו לא חלק מהוועדה, וקולנו לא נשמע שם, ואני מקווה שזה ישתנה בשנים הקרובות. אבל מעבר לזה שיתוף הפעולה שלנו פורה ואני מודה על כך. ואם נחזור לנושא,

באותה הזדמנות אני רוצה לברך את החברים כאן, כי הם כשאתם רואים במסך את החברי שמרימים את הדגלים במסך בכל אירופה, זה הקבוצה הזאת שמקבלת דגלים מאיתנו מהרשות, או שהם מביאים בכוחות עצמם. מממנים את כל הטיסה שלהם, וקונים את הכרטיסים בשורות הראשונות מול הטלוויזיה. ואני נכחתי בשנה שעברה, אני חייב לספר שהבמאי כעס עליהם, תורידו את הדגלים, אתם לא נותנים לאף דגל אחר להיות על המסך. אז כל הכבוד לחברים, באמת.

תודה רבה. עכשיו, אם נסכם את הנושא, אחרי נסיעות של 15 שנים רצופות לאירווזיון, וגם אתם כאנשים שבטח צופים בתחרות הזאת, אתם רואים שמי שמגיע גבוה זה מי שמשקיע הרבה כסף. אם זה כסף בתלבושות, אם זה כסף בכוריאוגרפיה, אם זה כסף בעיצוב, וגם כל ההשקעה מסביב, שזה מסיבות, שזה תיקי עיתונות כמו שמר שפריר ציין פה. ואם אין לאומן את הכלים האלה הוא לא יכול להתקדם הלאה. והיו לנו דוגמאות בעשור האחרון של אומנים, לא מוכרים, שזכו בקדם האירוויזיון, ושהגיעו לבמה האמיתית ולגודל הזה, ולא היה כסף מאחוריהם, הם פשוט נכשלו.

אז לשירי היה כסף והייתה חברת הפקה גדולה והיא הצליחה יפה מאד והביאה הרבה כבוד. אבל אדי בטלר לדוגמא, שנה אחר כך, שהוא יצא כמו שהוא יצא עם השיר שהוא יצא שזכה בקדם, עם השקעה מינימאלית, הופיע תחת דגל מדינת ישראל, וזכה במקום הלפני אחרון.

אבל היו גם מקרים הפוכים שהייתה השקעה רבה ואי הצלחה.

אבל אלו מקרים נדירים.

לאדי בטלר היה שיר לא טוב, זה הכל.

זה גם נכון. השיר היה לא טוב.

סליחה, סליחה.

אתה גם לא יכול לקבוע אם סכום מינימאלי לאומן, מפני שזה תלוי אם זה אומן אחד. זה תלוי אם זה גבר, זה תלוי אם זה אישה, זה תלוי אם זו להקה, כי אז צריך להלביש 6 בנות ולא אחת. אתה לא יכול לקבוע סכום כשאתה לא יודע מי האומן שצריך לייצג אותנו.

קיבלתי, כן בבקשה אדוני.

לדעתי, כל שורש העניין נעוץ בדבר הזה. אנחנו רוצים שאדם ייסע וייצג אותנו, ורוצים שהוא יעשה הסברה ורוצים שהוא ייצג את המדינה, צריכים לתת לו את הכלים. אני הייתי בחמישה אירוויזיונים. כל פעם מחדש התעוררה הבעיה, ברגע שזכינו בקדם – מה עושים עכשיו, עכשיו אנחנו לנפשנו. מי שיש לו כסף – יכול להביא, יכול לעשות יותר. המיליון וחצי שקל שנשלחים אל חברת ההפקה, שהיא חברת הפקה פרטית ולא מעניין אותם כלום. הם באים לעשות את הכסף שלהם. הם לא, תמיד הרבה שנים רשות השידור הפיקה את קדם אירווזיון וזה היה דבר שבא מתוך הרשות, וכולם התגייסו ועשו את זה עם כל הלב, באמצעים שהיו. ברגע שהחליטו שנותנים את זה לחברה חיצונית, בא הבן אדם אומר - תנו לי מיליון וחצי שקל, וזו זכותו. והוא גמר את עבודתו ברגע שהערב של הגמר נגמר.

בתוך המיליון וחצי שקל האלה, אולי היה אפשר להפריש 300,000 ₪ לזוכה, ולתת לו את הכלים. אתה לא יכול לדרוש מבן אדם, בייחוד במצב הכלכלי של האומנים היום, כולם מאד רוצים להשתתף באירוויזיון. אולי דרך אגב לא כולם, אבל גם אלה שכן רוצים והם מוכנים, וזו סאגה לא פשוטה, וזה מאמץ גדול מאד גם נפשי, ואתה עומד בכל מיני דברים שאתה לא יודע. לגבי השיר, איך עושים שיר, אף אחד לא יודע מה הוא השיר המנצח. זה שטות. מי שאומר שיש לו את הנוסחא הוא סתם מבלבל את המוח. זה אף פעם לא ברור מה זה. זה תלוי באלף גורמים שאנחנו לא מודעים להם בכלל. אנחנו יודעים שיכולים להשתמש במיטב הבנתנו ובניסיוננו, לנסות לעשות את הדבר הכי נכון, הכי טוב והכי מכובד בשביל מדינת ישראל.

אותו אדם שצריך לשאת עליו את הדגל של המדינה באותו יום, ותאמינו לי שהלחץ הוא עצום, הלחץ הוא עצום נפשית על אותו אדם, צריכים לתת לו את הכלים. צריכים למצוא את התקציב, אם זה בתוך התקציב של הפקת הקדם, או בתקציב אחר, כדי שהוא יוכל לעמוד בצורה מכובדת.

אפילו אחינועם ניני ומירה עוואד, נראו שם כמו פליטות מחבש, כשחשבו בכלל שאחינועם ניני היא הערבייה, ולא מירה. לא יכלו להלביש אותם בדברים, זה פשוט היה מחפיר. אין מה לעשות, רמת הביצוע, זאת תוכנית טלוויזיה. לדאבוני הרב, ואני אומר לדאבוני - פעם זו הייתה תוכנית של מוסיקה, שלשיר היה משמעות וערך. היום השיר הוא דבר כמעט זניח. כל מה שעומד על הבמה ומצטלם זה העיקר. בשלוש דקות אתה צריך להביא את הכי טוב שאתה יכול, ואתה מתחרה באריות גדולים מאד, שיש להם אמצעים גדולים מאד. אתה רוצה להשתתף? אתה חייב ברומא להתנהג כמו רומאי. תן לאנשים את, אתה לא יכול לדרוש ולבקש מבן אדם. אז לשירי מימון היה מזל ש'אליקון' מאחריה, והם מימנו לה את הכל. מה עושה בן אדם אחר? אתה לא יכול לבקש מאדם, ואתם יודעים – הסיכויים לזכות, אני אומר לכם, הם מאד מאד קטנים. מהרגע שאירופה התפרקה לרסיסי מדינות, וכל אחד מצביע בשביל החבר שלו, ובכלל מאז שיש את ה-SMS, אז הסיכוי לזכות הוא הרבה יותר קטן. זאת אומרת אתה צריך לבוא עם באמת הברקה מטורפת של אומן ושל שיר, ושכל זה יחבור ביחד עם הופעה מצוינת, עם תלבושת נהדר, וכל מה שקשור לפרודקשן, כדי שהדבר הזה יקרה, אחרת תשכחו מזה. תראו מה קורה לנו לאורך כל הדרך, ואי אפשר להאשים את האומנים בזה. הם יוצאים לשם ללא כלי נשק. נקודה.

כן, אדוני, אבל אני הייתי מאד ספציפי. תשמע, מה שאתה אומר אני יכול להסכים איתך, וזו החלטה שברשות השידור צריכים לקבל ל-2012. זאת אומרת לבוא לקבוע תקציב שיהיה נועד לכל הנושא שקשור לאירווזיון, ואז להחליט כמה מהתקציב הזה ילך לאומן, כמה מהתקציב הזה הולך להפקת הקדם, כמה מהתקציב הזה הולך להתנהלות סביב הנושא הזה, אין שום בעיה. וזה לדעתי הנוסחה הכי טובה. הכי טובה. כי ברגע שאתה בא ואתה קובע, ואם יהיה צורך גם לבוא ולהעלות לאת הנושא הזה בדיונים שקשורים לרפורמה, ולהגיד שיהיה ברשות השידור סעיף שנועד ספציפית לעניין הזה, אין שום בעיה, אנחנו גם נעלה את זה.

אבל מה שאני מתכוון זה מה שקורה היום. תראו חברים, המצב שהיום, אני מזהה אותו שבעצם אנחנו נמצאים פה באיזו שהיא אי וודאות. זאת אומרת אתם בצורה ישירה לא דורשים לא מהאומן ולא מחברת ההפקה שתהיה מאחוריו, מה הוא מחויב לדעתכם מבחינת לעשות הפקה מכובדת שתיתן את המוגבלות למיליון וחצי שהשקעתם בשביל להביא אותו לשם. כי הרי השקעתם מיליון וחצי בשביל לבחור אותו, אז צריך גם שתהיה איזו שהיא אסטרטגיה עם מה הוא ימשיך הלאה. זאת אומרת אין שום דרישה כלפי לא חברת ההפקה, לא כלפי האומן לבוא ולעשות איזה שהוא דבר שמבחינתכם נראה ברמה מסוימת, לפחות לקבוע איזה שהוא סטנדרט מסוים שמבחינתם הוא צריך לעשות, ואז אנחנו נשארנו בעצם באיזו שהיא אי ודאות.

לדעתי, גם את העניין הזה אתם צריכים לבוא ולבחון. כי ככה אתם בעצם יכולים גם, תשמעו, אני כן חושב שאם המדינה לא מפריטה את כל העניין הזה, היא גם צריכה להיות במאה אחוז מאחורי האומן. גם בהיבט של הכסף וגם בהיבט של השיווק שלו, וגם בהיבט של הקידום שלו. עכשיו, במידה והיום המצב הוא לא כזה ואתם מצפים מכל אומן ומכל אותה חברת הפקה השקעה בקידום של כל הסיפור הזה, אז מבחינתי, מה שאני חושב שזה צריך להיות חלק מהקריטריון ומהסטנדרט, שאותם אמנים היום שמגישים מועמדות שלהם להתמודד ברשות השידור בקדם, שהם צריכים לדעת שיש להם גם איזו שהיא השקעה שהם צריכים להשקיע, כי אחרת זה לא יעבוד. כי הוא לא ילך לשם.

היום, כמו שאמרתי, ואתה נכנסת באיחור. אנחנו דיברנו על הנושא של יום העצמאות, אנחנו דיברנו על כך שיש הרבה אומנים שכבר חתומים על חוזים, ואמנים שכן יוכלו. כי אתה לא מדבר על היום הזה, אתה צריך לצאת יומיים שלושה, שבוע לפני. אז כאילו הלך כל החגים. אז בוא נגיד הגדולים – רובם כבר חתומים. עכשיו גם מבקשים מהם להשקיע כסף, גם להפסיד כסף ביום העצמאות. כל הדברים האלה צריך לקחת אותם בחשבון.

אני באמת מברך על כך שמצאתם מיליון ומשהו שקל בשביל לבוא ולקדם את הזמר העברי בישראל, דרך רשות השידור, והשקעתם את הכסף הזה בקדם. אבל, הכסף הזה הוא בעצם בא למטרה של להיות גם באירוויזיון. אם היית בא ועושה את זה בלי שום קשר כחלק מהתוכנית של רשות השידור לקידום העניין של הזמר, אף אחד לא היה מקשר את זה. אבל קישרתם את זה לאירוויזיון. אז צריך להיות איזו שהיא המשכיות גם.

אני רוצה להבין איך המיליון וחצי האלה מקדמים את הזמר העברי? זה משפט שאין לו שום משמעות.

זה מה שנאמר.

זה לא מקדם שום זמר עברי. זה לבחור שיר שייצג את מדינת ישראל בתחרות בין לאומית שאין לה שום קשר לזמר עברי.

לא, אבל נאמר כאן שיהיו 4 תוכניות.

ואני רוצה לשאול עוד שאלה, איך נבחרה השיטה הזאת שבחרו עכשיו? עכשיו זה מן בן כלאים כזה. מצד אחד וועדת שיפוט פונה לאומנים, מצד שני כל אחד יכול לפנות. אז בעצם הפנייה לאומנים היא חסרת משמעות, כי כל אחד יכול להשתתף.

אבל אומרים עכשיו שצריך להיות גם חברת הפקה.

איזה קריטריונים?

קודם כל וועדת השיפוט בוחרת את הזמרים וכל זמן יכול להגיש את המועמדות. הזמר צריך להיבחן על זה שיש לו ניסיון בימתי,

הבנתי אותך. אבל נניח לא פניתם למישהו והוא מחליט שהוא רוצה להשתתף, הוא יכול?

מצוין, יכול, בטח.

נו, אז בשביל מה הפנייה אם כל אחד יכול?

בסך הכל אני אגיד לך מה,

קובי, אבל אתה חבר הוועדה. זה דיונים שצריכים להיות בוועדה שאתה חבר בה.

אני לא חבר בשום וועדה, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

הוא לא חבר בוועדה.

אין לי מושג. לא ברור לי מה נעשה פה.

אנחנו נציג קודם כל את חברי הוועדה. יואב, אני מבקש שתציג את חברי הוועדה שיושבים בוועדה, ותן לכל אחד את הרקע.

רגע, אבל אם אפשר, אתם תגידו על איזו וועדה ושל איזו שנה. האם זו וועדה שהיא קבועה או וועדה שמשתנה כל שנה, ואיך נבחרים האנשים שיושבים בתוך הוועדה. אם אפשר פשוט בשביל הפרוטוקול.

זו וועדה שנבחרת כל שנה מחדש, אם האירווזיון,

השאלה של חברת הכנסת מיכאלי הייתה איך נבחרת הוועדה.

איך נבחרת הוועדה?

מה התנאים לקביעת האנשים שיושבים בתוך ההחלטות הכל כך חשובות וגורליות הייתי אומרת, באספקטים מסוימים למדינת ישראל.

אני אענה על זה. חשבנו לקחת מכל הז'אנרים בזמר העברי. לקחנו את אחד המובילים בכתיבה בז'אנר הים תיכוני ששמו יוסי גיספן. מאחוריו רקורד רציני ביותר בכתיבת להיטים. שירים שלו זכו בשנים האחרונות למקומות הראשונים בתחרויות שבין YENT לרשת ג'. לקחנו את גלעד שגב השנה, שהוא קיבל את זמר השנה מטעם אקו"ם על מספר ההשמעות הרב ביותר בכלי התקשרות האלקטרוניים. אני משמש כנציג, כמו שאמרתי, את לא היית, כנציג איגודי האמנים כיושב ראש הוועדה. לקחנו את המוזיקאי שעובד עם בני נוער מטעם משרד החינוך ותחרויות ש-, תחרות 'כוכב נולד' שהוא גם יושב ראש וועדת השיפוט – זה דוד קירבושי, שאני מניח שגם כולם מכירים אותו. לקחנו את טל שהוא נציג ה-EBU, ויש לו ניסיון רב מול תחרויות כאלה באירופה. לקחנו את יזהר כהן שזכה עם 'אבניבי' בתחרות האירווזיון באירופה.

אנחנו פנינו לאומנים רבים נוספים ואני יכול לפרט שמות. אם אני אפספס מישהו, פשוט תוכלו להגיד, לקחת חלק בשיפוט, לא כולם הביעו את הסכמתם. לקחנו את נועם גילאור מנהל רשת ג', להיות בוועדת השיפוט. את יובל גנור מנהל 88 FM להיות בוועדת השיפוט. יואב גינאי, שכתב גם את דיווה לדנה אינטרנשיונל שזכתה מקום ראשון, לוועדת השיפוט. עידית בן אליהו שהיא הבמאית ויש לה ניסיון רב במוסיקה. היא במאית של תוכנית בולטת בתחום הפופ הישראלי שנקראת 'רעש מקומי'.

אבל אני לא ביקשתי להגיד בדיוק מי ומה תפקידו. אני פשוט שאלתי באיזה קריטריונים אתם בוחרים אנשים שבוחרים זמרים. מה בדיוק הקריטריון? ההישג שלו?

את הזמרים עצמם?

האם זה אישה או גבר? האם אתם מתייחסים גם להתייחסות לאוכלוסיות שונות ומגוונים שונים במדינת ישראל?

כן, כן, ללא ספק, כמו שאמרתי.

כרגע אני לא שמעתי אף נציג מהעדה האתיופית, אף נציג מעדה ערבית ואף נציג מהמגזר של דוברי רוסית.

אנחנו לקחנו מהמוסיקה האתנית, מהמוסיקה הצעירה.

אני לא מדברת על אתנית. מגוונים שונים של אנשים שגרים כאן, משלמים מסים, שולחים את החיילים שלהם לצבא, אנשים שכאן חיים.

אני הייתי מציע שתפרטו חברים שפנינו אליהם. לא אני הובלתי את הרשימה, אבל תפרטו שמות שפנינו וסירבו להגיע.

לאן אתם פונים ובאיזו צורה, אם אפשר לדעת.

הקריטריון שהנחה אני חושבת את מי שבחר את הוועדה, היה שיהיו אנשי מקצוע, אנשים שמבינים במוסיקה, שמתעסקים במוסיקה ואנשים שקרובים לאירווזיון, או יודעים מה קשור באירווזיון, ומה צריך כדי לנסות להופיע שם בכבוד. פזמונאים, אנשים שכותבים במוסיקה הישראלית. אנשים שהשתתפו באירוויזיון וניצחו גם.

להערכתי, לא בדיוק חשבו על כל מיני מגזרים.

כן, אבל זה מינוי של מי?

וגם גילאים, גם צעירים.

בעיקר חשבו על אנשי מקצוע.

סליחה, השאלה אם אני נותן פרשנות, חברת הכנסת מיכאלי, לשאלה ששאלת – מי נותן מינוי לכל שופט ושופט, למי הסמכות.

מליאת רשות השידור.

מליאת היושב ראש, או המנכ"ל או מי.

תראה, עוד פעם, מדובר פה באנשי מקצוע. אנחנו קצת יצאנו מהקונטקסט. יש פה אנשי מקצוע מהמעולים ביותר בישראל, מהוותיקים ביותר, עם ניסיון של עשרות שנים באירו וזיונים, שרשות השידור מובילה את האירווזיון הזה,

אנחנו לא מטילים ספק.

לא, לא, לכן אני אומר. יש פה אנשי מקצוע שזה תפקידם, זו פרנסתם, זה ניסיונם. הם עוסקים בתחום הזה עשרות שנים, ובואו ניתן להם קודם כל את הקרדיט שהם עושים את העבודה שלהם נאמנה, ויודעים בדיוק מה הם עושים. לצידם שולבו אמנים שונים ממגזרים שונים, כמו שנאמר. לא בדקנו תעודת זהות וארץ מוצא ותעודת לידה של אף אחד. יש פה באופן כללי ביטוי למגוון הגוונים. ההמלצה לחברי הוועדה הובאה בפני מליאת רשות השידור, לפני וועדת רשות השידור,

אז מליאת רשות השידור היא זאת ש-

אגף הטלוויזיה של רשות השידור.

ומי העביר את ההמלצות?

אנשי המקצוע.

אני בקצרה רוצה קודם כל להגיד לאדוני יושב הראש, לברך אותך על הדיון הזה. זה דיון שבעצם היה לפני שנה והוא ממשיך, אנחנו ממשיכים לדון בנושא. ועדיין אני חושבת שיש הרבה דברים שצריך לתקן. אני רוצה לברך את חברי יושב ראש רשות השידור אמיר גילת, שיצא לי להכיר אותו בפעילותי בזמן שביקרתי באוניברסיטת בן גוריון,

חיפה.

סליחה, אוניברסיטת חיפה, שבעצם הצליח לבנות שם אימפריה של הסברה, הייתי אומרת קשרי חוץ בין לאומיים, שזה דבר שבטוח עם ניסיונך יכול לתרום לתחרות כל כך משמעותית למדינת ישראל, כפי שאתה אמרת, שאמנם אנחנו יצאנו מהקונטקסט של הנושא של הדיון, אבל עדיין אני חושבת שזה נקודה קטנה שצריך להתייחס. אני חושבת שכל האנשים שהגיעו לכאן צריך להודות, אנשים מאד מכובדים. אני הכרתי גם את קובי אושרת שהוא זכה בפרס אקו"ם בשנת 2009 על מפעל חיים בתחום הזמר העברי, ובאמת כל הכבוד. אתה ממשיך לתרום לעשייה הזאת, והיא מאד מאד חשובה. ואנחנו מעריכים את כל האורחים שהגיעו לכאן, ומכבדים אותנו ואת הוועדה.

יש רק דבר נוסף שחשוב מאד שזה בוועדת החינוך. אין לנו שר תרבות, ולדעתי זה תפקיד,

יש שר תרבות.

כן, כן, אני לא סתם אמרתי – שר לענייני התרבות, אך ורק לענייני תרבות. כי זה נושא כל כך חשוב וכל כך גדול שהוא קשור לחינוך, קשור לחינוך של ילדינו הקטנים. כל זמר שהגיע לתוצאות סופיות בתחרות של אירוויזיון, זה בטוח היה ילד קטן שחלם לשיר כל חייו, וההורים השקיעו הרבה מאד מאמצים בשביל לשלם מכיסם על חינוך חובה חינם, הרבה מאד כסף בשביל להגיע לתוצאות, בסופו של דבר שהילד החזק הזה יהפוך לזמר ידוע.

תחרות האירוויזיון, עד כמה שידוע לי, זו תחרות שהיא מביאה לנו כבוד וצריך לדעת להתמודד מול המכונה הכל כך חזקה של הסברה של אותו זמר שמייצג אותנו בחו"ל, ואני יודעת שבשנת 1978-1979, ישראל הצליחה לזכות בפרס, וב-1998. בעצם רק שלוש פעמים, ואני חושבת שצריך לנסות להגיע לתוצאות ולהביא לנו גאווה עוד הפעם. ואני חושבת שכל אחד שנמצא כאן הוא מעוניין בזה.

ורק שאלה, כשקובי אמר שהוא היה בעצם 5 פעמים בתחרויות, ויש הרבה מאד אספקטים והרבה קשיים ברגע שבן אדם, אפילו כשהוא יורד כבר מהבמה, ואפילו אם הוא לא זוכר, איזו תמיכה אפשר לתת לו אחרי זה. כי אפשר אפילו אם לא זוכים לעשות קשרי חוץ והסברה כל כך חזקה, שאפשר לחשוב שאנחנו זכינו. כבר עצם שיתוף הפעולה שם זה חשוב.

זה לא עובד ככה.

אני מבינה.

ברגע שנבחר המקום הראשון – כל היתר מתבטלים. אף אחד לא מדבר איתם ולא רוצה לשמוע אותם. הכל מתרכז רק בזוכה.

אני ממש שני משפטים אגיד לך, שאם בונים מערך הסברתי ומתחילים כאן בישראל, כבר בצורה מקצועית לעבוד בנושא של קשרי חוץ ולשתף פעולה עם משרד החוץ ועם משרד התיירות בצורה מקצועית, ולהשתמש,

אנחנו כבר עושים את זה,

מצוין.

וכבר נמצאים בקשר גם עם הסוכנות, גם עם משרד החוץ וגם עם משרד התיירות.

כי בטוח שיש להם כבר קשרים, ועם עיתונאים, אם אנשי תקשורת ועם אנשי מדיה, שאפשר כבר לפני שהוא אפילו הגיע לשם, שלפני התחרות אותו זמר יגיע לשם ויתחיל לעשות יחסי ציבור, כמו שזה צריך לעשות.

אני מאחלת לכולם הצלחות. ואני מקווה מאד ששנת 2011 תהיה שנה מוצלחת לנציגים שלנו. מתי זה יהיה?

ב-14 במאי.

במאי. ואם לא, אנחנו כאן בשביל ההצלחות האלו, ושהילדים הקטנים שגדלים בפריפריה, הילדים שהם גדלים בחוסר מצוקה והחלום שלהם להצליח ולהיות זמר שיביא ניצחון למדינת ישראל, זו המטרה שלנו. להביא אותו אפילו כשאין לו כסף לאותה הזדמנות. תודה.

תודה. טוב, רבותיי, אני רוצה לסכם כי אני צריך להתחיל ישיבה אחרת.

ברשותך, אם אפשר עוד מילה אחת קצרה, משפט. קודם כל אני מברך על הדיון הזה כמי שבאמת מלווה את התרבות הישראלית כבר 30 שנה, כאמור גם זכה באירווזיון. אני מאד מקווה שהכנסת בעזרתכם, תוכלו להזרים לנו את התקציבים על מנת שנוכל לתת רוח גבית לאומנים. זה דבר שמאד מאד חשוב, ואנחנו נזדקק לעזרתכם בדבר הזה, אם אתם רואים בדבר הזה חשיבות לאומית והסברתית כמו שאנחנו גם רואים, אנחנו נשמע אם תסייעו לנו בדבר הזה.

גם באמצעות משרד החוץ וגם באמצעות משרד ההסברה. אלה משרדים שיכולים.

זה דבר שהוא מאד מאד חשוב, ואם זו משימה לאומית – אנא תתנו לנו את הרוח הגבית.

בסדר גמור. תודה רבה. רבותיי, אני רוצה לסכם. קודם כל בנוגע לעתיד:

הוועדה ממליצה לרשות השידור לקבל החלטה בכל מה שקשור למועמד לאירווזיון 2012 עוד בשנת 2011. נותר לכם מספיק זמן, אבל אל תנצל את זה עד הסוף. אוקי? זה דבר ראשון.

דבר שני, כל מה שקשור לתקציב שנועד להיבט שקשור לאירווזיון, שרשות השידור מביאה גם אם השנה וגם אם זה יהיה בשנה הבאה, אני קודם כל מבקש שגם חלק מהתקציב הזה שאתם קובעים לטובת העניין הזה, יהיה חלק מקידום האומן לאירוויזיון, ולא רק בהיבט של האומן. ואני מקבל את הודעתו של קובי, על כך שגם עם אותם מיליון וחצי שעכשיו קבעתם, שאין ספק שחלק מהכסף הזה צריך להיות גם קשור לאירווזיון עצמו ולא רק לקדם. זאת אומרת מהקדם והלאה – אין שום, מבחינת ההיבט של ההשקעה ולא השקעה של כרטיס טיסה או משהו כזה, אלא גם מההיבט של,

זה תקציב של הסכם חתום ואי אפשר כבר לעשות,

בסדר, אז אני אמרתי גם אם זה השנה ואם זה שנה הבאה, 1.5 מיליון קיבלתם, ביקשת תמיכה, אני חושב שגם 1.5 מיליון זו תמיכה יפה, אם מדובר על קידום של כמה אומנים, שכרגע אתם הולכים לעשות אותם במסגרת של זה, אבל בישראל הכל טוב ויפה, אבל מה קורה הלאה?

עכשיו, מה שקורה השנה, רבותיי, אי אפשר להשאיר את העניין הזה באי ודאות. כל מי שעולה בעצם מבחינתכם לתחרות של הקדם, צריך לדעת מה זה ההשלכות מבחינתו. הוא עולה לקדם, הוא עולה בעצם להשתתף בקדם, הוא צריך לדעת במדויק מה ההשלכות.

תראו, רבותיי, ברגע שיבוא אלי אומן שיגיד לנו שהוא לא היה מודע לדרישות שלכם אחרי שהוא ניצח, אתם יודעים מה יכול לקרות כאן? אז אני מציע שתחסכו את זה, ותסבירו בדיוק במה זה כרוך להשתתף באירווזיון אחרי שהוא מנצח, ואם יש צורך בהשקעה, ואני כן חושב שצריך להיות צפה,

סליחה אדוני, אני לא חושב שצריך כאן להגיע לרמה הזאת שאומן יפנה אליך כדי זה. יהיה תקנון, האומנים יהיו חתומים, הם יידעו, ואם אומן מסוים יסבור שמשהו לא היה בסדר עם התקנון, אז יש לו דרכים כאלה ואחרות לבוא בטענות או לא לבוא בטענות.

כן, בסדר, אבל אם אתה בא ואתה אומר לי עכשיו, ותשמע, אני מציע לך גם כן, תראה, אתה לא מנהל כך חברה פרטית. אתה לא יכול להשתמש במיליון וחצי כסף של משלמי המסים ולא לדרוש שום דבר מהאומן שאתה השתמשת בכסף כדי לבחור אותו. אז או שאתה תקבע סטנדרטים ברורים מה זה מבחינתך להשתתף באירוויזיון, או שאל תשלם מיליון וחצי. ברור מאד. ברור מאד. אתה משתמש בכסף של משלמי המסים לקידום מה? לקידום האומנים בישראל או להשתתף באירווזיון?

להפקה של הקדם.

בסדר. מה הנגזרת של הדבר הזה, השתתפות באירווזיון.

החובות והמחויבויות של האמנים יהיו ברורים להם, זה אין ספק.

בסדר. אז לזה אני מתכוון. שלא יהיה מצב שאומן יבוא ויגיד אני ניצחתי, תודה רבה, אני לא משקיע כסף.

לא יהיה מצב.

שתי הערות קצרות ברשותך. א', ההערות שהושמעו פה במהלך הדיון הופנמו, ואנחנו כמובן נלמד אותן. אני רוצה גם להדגיש שמליאת רשות השידור הקימה וועדת פיקוח מטעמה, מטעם נציגי הציבור שאחראים על המוסדות כדי שתפקח אחרי התהליכים, ואנחנו נעשה את זה גם בהקשר של הדברים שנאמרו.

ולגבי העתיד, אנחנו במסגרת הרפורמה המתוכננת, ובוא גם לא נתנתק מהקונטקסט ומהמצב של רשות השידור היום. אנחנו בהחלט מצפים שהרפורמה תקרום עור וגידים בקרוב. במסגרת הרפורמה אני מתכנן להקים חטיבה בין לאומית, שיהיה לה תקציב שיסומן גם לנושא הקשר עם ה-EBU, וזה נותן מענה להערה הקודמת שלך.

בסדר גמור. טוב, אנחנו נסכם כאן. אני מאחל הצלחה גם לכל אותם האומנים שישתתפו, וגם למי שייצג אותנו בסופו של דבר בתחרות האירווזיון. חשובה מאד השקיפות, וחשוב מאד הניצול הכספי של משלמי המיסים. וכמו שאני ציינתי קודם, רבותיי, אם יש כסף – אז שכסף יהיה גם אם זה לקדם, וגם בכל מה שקשור לאירווזיון. אני גם מציע לכם לבדוק ולנסות לפנות למשרדים אחרים שיכולים לקחת חלק בעניין הזה.

הועדה גם יכולה לפנות, לא?

אנחנו עושים את זה בפועל.

בסדר, אבל תשמע, אני לא רשות מבצעת. אני לא בא לעשות מבחינתכם את העבודה. אני רשות מבקרת ומחוקקת. אני כרגע מבקר את הניצול הכספי של משלמי המיסים על ידי רשות השידור, ומבחינתי אני נותן לכם כהצעה – אתם יכולים לפנות גם למשרד התיירות, גם למשרד,

אנחנו עושים את זה בפועל כבר, כבוד יושב הראש. עושים את זה בפועל גם ככה.

אני יודע. בסדר. אז זה צריך להיות החלק האסטרטגי מבחינת כל קבלת ההחלטות שאתם עושים. עכשיו, מבחינתנו, אני אומר לכם, המצב שהושקע של מיליון וחצי אך ורק בנושא של הקדם, ואין שום עניין של השתתפות גם בהיבט של קידום האומן, זה מצב בעייתי, ואני כן חושב שהיה צריך שחלק מהכסף הזה ילך גם לאומן זה שינצח בקדם.

אבל במידה וכבר חתמתם חוזה, ואני לא הולך לפתוח כאן חוזים שאתם עשיתם, זה כבר לעניין אחר שמי שמבקר את הרשות, בהיבט של הביקורת הפנימית שלכם, זה כבר אתם תחליטו האם קבלת ההחלטות שהייתה סביב העניין הזה, זה באמת קידם אתכם לאותו מקום שהייתם רוצים למצוא את עצמכם בהשתתפות באירווזיון.

יש לי רק עוד הערה אחת. אמר עופר שהקליפ שיוצא כנציג שלנו מפה, הוא תמיד בעצם ההופעה שהייתה בקדם, לא משקיעים בזה שום דבר, שולחים את הסרט הזה וזה עומד מול דברים אחרים בצורה נוראית. אולי היה אפשר לחייב,

רוב המדינות עושות את זה היום, קובי, אני אומר לך.

אני לא ראיתי, אז אולי המדינות יודעות לעשות קליפים יותר יפים. אני אומר, היה אולי כדאי לחייב את אותה חברת הפקה שבמסגרת ההפקה גם תצלם קליפ של השיר הזוכה, שאותו,

תשמע, מי שקובע תקנון של ההתמודדות באירווזיון בישראל זה רשות השידור, והם מבחינתם, אני לא יכול להיכנס ולקבוע כחבר כנסת, לא את התוכן ולא את הדרך לבחירת הזמר ולא את הדרך לבחירת השיר.

לא, אני אומר לשלוח אותו,

תשמע, אני חושב שמה שאני אמרתי כאן זה מספיק גם בהיבט הציבורי, שברגע שהמדינה משקיעה מיליון וחצי, היא מצפה גם שכל מה שהיא השקיעה, שזה גם יחזור באותה צורה כמו שהיא השקיעה, באיכות טובה שהיא גם מצפה. זה לא יכול להיות שזה יהיה חובבני מבחינת ההיבט של אחרי קדם עד האירווזיון עצמו, ושהקדם זה יהיה הדבר הכי מפואר שיש. אנחנו כרגע מדברים על האירווזיון.

רבותיי תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30