הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

19.1.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011), שעה 10:00

קליטת חיילים עולים בצה"ל

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

מרינה סולודקין

סא"ל כרמית נפתלי
​- ראש ענף עלייה והשתלבות בצה"ל, משרד הביטחון

שאול גיבנגר

- מנהל ענף טיפול בחיילים עולים, המשרד לקליטת העלייה

מירה קידר
- מנהלת אגף רווחה, הסוכנות היהודית

דורית בר חי

- ממונה על נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל, משרד החינוך

אלון טגן טסמה

- מרכז "זינוק בעלייה" לבני העדה האתיופית, עמותת אשלים, הג'וינט

איליה דובינסקי

- מנהל אגף בוגרים במנהלת נעל"ה

זאב גרשינסקי

- המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

עדינה בנט

- המחלקה לשירותים חברתיים, ארגון "נפש בנפש"

צבי אוד

- יועץ לחיילים בודדים

נטע אראלי

- ארגון משתחררים למען משתחררים, יוצא חיל חינוך

נועה גרוס

- ארגון משתחררים למען משתחררים, יוצאת חיל חינוך

סם קדוש

- מנכ"ל C.N.E.F, מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

טל בן סמון

- רכזת ב- C.N.E.Fשל שלוחת החיילים הבודדים

דנה גורדון

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
קליטת חיילים עולים בצה"ל

ועדת העלייה, הקליטה ותפוצות. הנושא על סדר יומנו, קליטת חיילים עולים בצה"ל. הנושא הזה הוא נושא חשוב ביותר. אנחנו מכירים מצד אחד את המעורבות ונכונות של צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון לסייע ולעודד לעולים להגיע. מצד שני אנחנו מקבלים לעיתים פניות ודיווחים על חיילים בודדים, כל מיני סיפורים אישיים, ואני תמיד שואל את עצמי, יש פה איזה שהוא פער בין המערכת שכן מגלה רגישות ונכונות, לבין אותם מקרים שמדי פעם צצים, וגם חברת הכנסת סולודקין בטח מקבלת פניות של חיילים בודדים או של מקום להיות בשבת, או שיש להם בעיות של מזון, פרנסה, מבחינת אין להם מה לאכול בשבת, והייתי רוצה לבקש מנציגי הצבא במהלך הסקירה שלהם, מסא"ל כרמית נפתלי שתפתח, ראש ענף עלייה והשתלבות בצה"ל, להתייחס גם למקרים הפרטניים האלו. אם אתם מודעים אליהם ואיך זה קורה, וגם לגעת ברמת הפרט מבחינת חייל בודד עולה, מה הוא מקבל ביום יום, מה עומד לשירותו כשהוא יוצא לסוף שבוע. ברוב הפניות שאני קיבלתי, זה בעיקר לגבי סופי השבוע, ששם מרגישים שהם באמת בודדים, אין להם מענה וגם התמיכה הכלכלית שהם מקבלים, לא מספיק מספקת אותם כדי לסיים את הסוף שבוע מבחינת נתונים של כביסה ופרנסה. אז אנחנו נפתח קודם כל בסקירה של הצבא. אני מבקש מסא"ל נפתלי בקשה להציג את הדברים. בקשה.

בוקר טוב. אני כרמית, אני ראש ענף עלייה בחיל החינוך והנוער, כפופים לאכ"א. הענף שלי אחראי על זיהוי או ניתוח של מגמות בכל מה שקשור לעולים, עולים באשר הם, עולים חדשים, ותיקים, בני העדה האתיופית, ולאור המגמות שאותם אנחנו מנתחים גם מדי שנה וגם ככה בתוכנית רב שנתית, לכתוב ולהכתיב לצבא תוכניות פעולה כדי לקדם ולשלב את העולים באשר הם בצורה טובה יותר. אני אגיד רק בסוגריים, כנראה שהייתה צריכה להיות כאן עוד מישהי. אני אחראית על מה שקשור לעולים בכלל הצבא, לא בהתייחסות לפרט. יש גורם ספציפי שמטפל בחיילים בודדים עולים בצבא, וזו ראש ענף אחרת שלא יושבת איתי, ואת התשובות לשאלות ששאלת על אותם מקרים פרטניים ספציפיים, הסוגיה התקציבית, מה קורה איתם בסופי שבוע, אני לא הכתובת בנושא הזה, ונראה לי שהיא חסרה כאן.

בהחלט. יש לנו שאלות גם אליה. בואי תתחילי את ונראה איך אנחנו מתקדמים.

אוקיי, אז אני יכולה לתת את העשייה הכלל צה"לית בנושא של העולים. אז בצבא כל חייל חמישי הוא חייל עולה. שוב, עולה חדש או עולה ותיק, אבל תחת הגדרה של עולה. מבחינת חיילים בודדים עולים, אני יודעת להגיד שיש נכון לחודש דצמבר, כ-2,100 חיילים עולים בודדים. זה הנתון שאני יודעת לציין אותו. צה"ל פועל במספר מישורים. כשאנחנו מסתכלים על החייל, אנחנו מסתכלים על רצף השירות, זאת אומרת מהשלב שבו הוא נחשב למלש"ב, מכיתה י'-י"א, דרך הכניסה שלו לשירות הצבאי, מה קורה איתו במהלך השירות הצבאי וההכנה שלו לאזרחות. שיש תוכניות לאוכלוסיות שונות, יש תוכניות שהן גם לאוכלוסיית חבר העמים וגם לאוכלוסיה של בני העדה האתיופית, ויש תוכניות שהן רק לאוכלוסיה הזו או רק לאוכלוסיה הזו. יש מערך שלם שנקרא "מערך מגן" שפועל בשלב ההכנה לצה"ל בשנתיים שלפני הגיוס, ונכנס לבתי ספר. אני לא יודעת אם אתם מכירים את פרוייקט "הגדעונים", ודורית תוכל להרחיב אפילו יותר ממני. פרוייקט נוסף שממה קורה בימים הללו ונקרא "נתיב נעורים" שנכנסים לכ-60 פנימיות, שרוב האוכלוסיה שם היא אוכלוסיה של עולים. אני יכולה להגיד ש-40 מתוך 60 הפניות הללו, יש שם אוכלוסיה לא מבוטלת של בני העדה האתיופית ונכנסים ככה, עושים פעולות עם בני הנוער, קצינים בכירים מהצבא, על מנת להשפיע על המשך העתיד שלהם בצה"ל והשירות שלהם בצה"ל.

אני אגיד רק שכשחייל מתגייס, אז אנחנו נותנים לו, למי שצריך, יש מספר קורסים שהוא יכול להגיע אליהם. קודם כל העולים, ושם אנחנו רואים לרוב את העולים מחבר העמים, וזה קורסי העברית במחווה אלון, זה הבסיס המרכזי שלנו לקליטה של עולים בצבא. חייל מתגייס, מגיע לסוג של אולפן. זה נקרא קורס עברית משולב עם טירונות מבחינתנו, ובמהלך הקורס הזה הוא משפר את רמת העברית שלו, על מנת שנוכל לשבץ אותו בקורסים איכותיים יותר, כי ללא השפה העברית, הוא לא יכול להשתלב. יש לנו גם קורס עברית לבני העדה האתיופית, זה קורס אחר, גם בתחילת השירות. יש לנו בתחילת שירות לעולים חדשים שאינם יהודים, קורס "נתיב", שזה קורס לגיור. מי שמעוניין להמשיך אחרי הקורס לתהליך של גיור ולסיים אותו, אז זה קורה בתחילת שירות. יש לנו קורס כזה גם במהלך שירות. אני מאמינה שאת "נתיב", כולם פה מכירים. אני יכולה להגיד לכם רק כדי לסבר את אוזנכם, אז עד היום סדר גודל של 17 אלף חיילים עברו ב"נתיב". "נתיב" פועל כבר 10 שנים. אנחנו לדעתי תוך חודשיים עומדים על המתגייר ה-5,000 דרך צה"ל.

מה קצב הגיור היום באמת?

סדר גודל של 700 בשנה, פלוס מינוס.

ל-2010 זה נסגר על כמה?

על כמעט 700.

יש לך מספר מדויק?

כן, יש לי את זה כתוב. מבחינת גיורים, אז נכון לתחילת השבוע שעבר, אנחנו עומדים על 4,856 חיילים שגויירו, ששני שליש מתוכם הן בנות. סליחה, טעות שלי. 836 חיילים גויירו ב-2010, כשמתוכם שוב, שלושת רבעי זה בנות. אלה הנתונים.

אוקיי.

אז זה לגבי "נתיב". יש אותו גם בתחילת שירות וגם במהלך שירות. לבני העדה האתיופית יש לנו תוכנית ייחודית. במסגרת תוכנית החומש הלאומית, יש גם תוכנית חומש צה"לית שמורכבת מ-4 חלקים, מדברת על הכנה לצה"ל, מדברת על קידום ומינוף של האוכלוסיה לאורך כל השירות, מתחילת שירות ועד סופו כהכנה לאזרחות. כל הסוגיה של טיפול בת"ש, צמצום הנשר והכליאה, סוגיה מאוד מאוד בעייתית. הרבה מאוד בעיות.

מה המספרים שם? היה פה דיון בוועדה לפני חצי שנה בנושא.

נכון, וקצין חינוך ראשי. היינו כאן והצגנו את כל הנתונים.

נכון להיום יש לכם נתונים מעודכנים בנושא של אחוז העולים בקרב מתקני הכליאה הצבאיים?

אין שינוי ממה שהצגנו בפעם הקודמת, ולקחנו את השנה הזאת, את 2011 ובנינו תוכנית שהיעד המרכזי- - -

תרענני רק את הזיכרון שלנו.

כמעט 40 אחוז מבני העדה האתיופית נכלאים במהלך שירותם. לגבי אוכלוסיית חבר העמים..

40 אחוז מכל מתגייס יוצא אתיופיה, יש ב- - ?

1:3 חיילים.

ויותר.

נכון. שוב, חלק מהם חוזרים עוד ועוד.

ולגבי עולים ממדינות אחרות?

אם אני זוכרת בעל פה, זה קצת פחות מ-20 אחוז. בעיה בקרב בני העדה האתיופית הנוספת, היא גם הרצידיביזם, החזרתיות שלהם. זאת אומרת, הם מגיעים פעם ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית. אני לא אמשיך, אבל הם ממשיכים, ובקרב העולים האחרים, זה סוג של עונש, רתיעה והם חוזרים לשירות, חוזרים למסלול, לרוב, באופן תקין.

ומה אתם עושים בנדון?

אז שוב, בנינו תוכנית עכשיו ייחודית שאנחנו מתחילים אותה ב-2011, לצמצום תופעת הכליאה. היה דיון בראשות ראש אכ"א, וככה בעיקר בקרב בני העדה האתיופית הולכים.. אני מקווה שבסוף השנה נוכל להראות נתונים מרחיקי לכת לעומת מה שקורה היום.

התוכנית מיושמת כבר?

עכשיו היא מתחילה. ממש עכשיו.

אוקיי. והצגתם אותה בוועדה כבר?

לא, בוועדה הוצפה הבעיה.

אנחנו נבקש לעשות דיון בנפרד, לא לדון בזה היום. נזמן את ראש אכ"א ונרצה לראות באמת מה נעשה בשטח. זה דבר שמטריד את כולנו.

ככה זה גם היה בהתחלת העלייה. יוצאי חבר העמים היו רוב במתקני כליאה.

נכון, והיום זה כבר לא.

אבל זה היה זמני, עם שיפור התנאים גם של משפחות שבחוץ, גם של חיילים, גם של חיילים בודדים, גם קליטה ונרמול של המצב. זה עכשיו מצב אחר. עם אתיופים, עכשיו אני חושבת המצב די מסוכן, בגלל שזה דור כבר אלה, יש... אז בגלל זה צריכים להשקיע מחשבה מה לעשות.

אז אנחנו כבר את המחשבה השקענו. עכשיו אנחנו משקיעים את המאמצים כדי לצמצם את התופעה.

לגבי עניין משברים, מה לגבי אחוזי התאבדות בכלל בצבא, ושל עולים? הרשום שלנו שהאחוז יותר גבוה. את יכולה לאושש את הרושם הזה?

אין לי את הנתונים כאן עלי. אני גם לא אחראית על הסוגיה של ההתאבדויות, אבל אני שותפה בוועדה שמתנהלת בצבא בעניין ההתאבדויות. אין מגמה כזאת של עלייה ואין מגמה שיותר בני העדה האתיופית או עולים, מתאבדים בצבא לעומת שנים קודמות. המגמות האלה, אני לא יודעת מי הציג אותם או אמר אותם.

מעניין אותנו לראות נתונים בנושא.

אז אין בעיה. אני מתנצלת, פשוט אמרו לי, יש פה דיון על עלייה, ולא הייתה הגדרה מדויקת של מה המטרה ומה אנחנו נדרשים.

אוקיי.

הוספנו כמה וכמה סעיפים למזכירות שם. הם רשמו לפניהם את כל הנתונים.

מה שנבקש, אנחנו נוציא את זה גם בהחלטה, שתוך נגיד 14 יום נקבל נתונים לגבי ההתאבדויות וגם לגבי העולים, ובאמת אני אשמח לראות.. כל מקרה הוא טראגי, אבל לראות שאין פה מגמה בקרב העולים.

יש את הנתונים, ממש אין בעיה.

רצית להוסיף. תציגי את עצמך בקשה.

דורית בר-חי, משרד החינוך, מנהל חברה ונוער. אני אחראית על כל נושא עידוד השירות בצה"ל בשירות הלאומי והאזרחי. אני רציתי לומר שאנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם צה"ל ואנחנו רואים אחריות בהכנה לצה"ל, בהתערבות חינוכית של מניעת נושא הכליאה של בני העדה האתיופית. תוכנית "זינוק בעלייה" שמשרד החינוך מוביל, עוסקת לא רק בהכנה לקראת השירות, אלא בליווי בני הנוער ברמה הפרטנית במהלך השירות. כל הנושא של שיתופי הפעולה בא לידי ביטוי גם בקשר הישיר של רכז "זינוק בעלייה" ביישוב, עם בתי הכלא הצבאיים, עם הגורמים בצה"ל. כל חייל שנפקד, משתדלים להגיע אליו, לגייס אותו בחזרה, לטפל בו, לסייע לו ברמה הפרטנית כדי למנוע את הכליאה ולהחזיר אותו כמה שיותר מהר לשירות תקין.

תודה.

אני רק אנסה באמת בקצרה לסיים. אז שוב, דיברנו בסוגיית הת"ש, ושוב, הגורם הרלוונטי לא נמצא פה, וחבל לי. ראש ענף ת"ש באכ"א. גם עכשיו בסוגיה של בני העדה האתיופית, שוב כחלק מרצון לצמצם את תופעת הכליאה, אז..

יש לכם נתונים לגבי החלוקה של הארץ מוצא של העולה? כשאת מדברת על מספר של עולים.

אני יכולה להגיד שמתוך סך העולים, שוב, זה הערכה, אני לא זוכרת בדיוק את המספרים, כ-65 אחוזים מהם הם מחבר העמים. 12.5 אחוזים הם מעולי אתיופיה, נולדו באתיופיה או ארץ מוצא, שההורים נולדו באתיופיה, והיתר זה יתר העולם. זה פילוח העולים. שוב אמרתי, כל חייל חמישי בצה"ל, מוגדר עולה. אז שוב, יש גם ניקוד, ובהקשר של בני העדה האתיופית בסוגיית הת"ש, כי זה גם גורם מרכזי לכליאה, אז עם הטבות נוספות והקלות נוספות לאוכלוסיה. הדבר האחרון זה ההכשרות של המפקדים. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להכשיר את המפקדים ולתת להם מספיק ידע וכלים מי האוכלוסיה שעליה הם מפקדים, על מנת שיוכלו להתמודד, לשלב ולקדם ולמצות אותם כמו שצריך בצבא, כל אחד על פי יכולתו וגם צרכיו, ולא רק צרכי המערכת. אני רוצה לתת שתי דוגמאות לקידום ומינוף בקרב בני העדה האתיופית. האחת זה קורס "עמיר". קורס "עמיר" לוקח שכבה של אוכלוסיה של בני העדה האתיופית בתחילת השירות שלהם, ל-7 שבועות. זה אוכלוסיה שאם לא היינו לוקחים אותה לקורס, הם היו מגיעים לתפקידי מנהלה: מאבטחי מתקנים, נהגים, פקידים, בתפקידים ברמה הנמוכה בצבא. אנחנו לוקחים אותם, נותנים להם הכנה לצה"ל צבאית, בשיתוף עם מכון פויירשטיין של העשרה אינסטרומנטלית.

זה לאחר גיוס?

כן. הם מתגייסים ומגיעים אלי למחווה אלון ל-7 שבועות. מגיעים מהצבא ל-7 שבועות למחווה אלון. זה נספר להם כחלק מהשירות הצבאי.

מה המספרים, כמה בכל מחזור?

אנחנו מדברים היום, ב-2010 סיימנו עם 450 חיילים בשנה. ב-2011 אנחנו נגיע ל-600 חיילים בשנה וב-2012 אנחנו נגיע לסדר גודל של 700 חיילים בשנה, שזה ממצה את כל הפוטנציאל שמתאים לקורס. בעצם אנחנו בסוף הקורס יושבים ועושים שיבוץ, תופרים חליפה לפי מידה לכל אחד מהחיילים, כשרובם, לא כולם, כי לא כולם מתאימים, אבל רובם, אנחנו משבצים אותם לתפקידי איכות. מה שנקרא, שאם הנתונים שלהם היו נתונים גבוהים, הם היו מגיעים לקורס הזה בלעדנו, אבל ללא הקורס הם לא מצליחים להגיע. שוב, זה לא רק להגיע לקורס. זה גם לשרוד את ההכשרה הזאת וגם לשרת בתפקיד הזה.

דוגמאות של איזה תפקידים הם משובצים?

מש"קיות ת"ש, מש"קיות הוראה. יש הבדל בין להיות מש"קית חינוך לדוגמא או מש"קית ת"ש או מאבחנת מחקר או מדריכת כלואים, לעומת ללכת להיות פקידה. הקורס הזה הוא רובו בנות, כי הבנים רובם הולכים ללחימה. ואנחנו עשינו כבר שני מחקרים על הקורס הזה, ואחוזי ההצלחה והשרידות, גם בתפקיד שאליו הם שובצו וגם בשרידות בצבא וגם שיעור הכניסה לכלא. כל אלה, אנחנו מוצאים ברמה הרבה יותר גבוהה. שוב, מבחינת הכלא, הרבה פחות, לעומת יתר יוצאי אתיופיה והצברים. אז זה קידום במינוף. זה בתחילת שירות. לקראת שחרור אנחנו בשיתוף עם המשרד לקליטת עלייה ומשרד התמ"ת, בנינו איזה שהיא תוכנית שאנחנו מחכים שהיא תצא לפועל. היא עוד לא יצאה לפועל לצערי, שכ-500 חיילים בני העדה האתיופית ב-3 חודשים האחרונים שלהם לשירות, על חשבון תקופת השירות, ילכו להשמה או מקצועית של משרד התמ"מ, או למכינות קדם אקדמאיות כדי שימשיכו ישירות במסלול הזה מייד עם שחרורם. זאת עוד דוגמא לקידום ומינוף.

אנחנו קודם כל, בגלל שיש עכשיו החלפת השרים, אז מאוד חשוב שאנחנו נתמוך את התוכנית הזאת, 3 חודשים, בגלל שאחרי ההכשרה המקצועית במשרד התמ"ת, הם מגיעים למפעלים ישראלים, ויש סוג של פועלים מאוד מאוד איכותיים. אני יודעת, בעלי עובד בתעשייה צבאית והאיכות של עבודה של אנשים האלה שמקבלים הכשרה בטכנולוגית, זה מאוד חשוב.

עוד דבר אחד, עוד תוכנית אחת, ייחודית.

אז אם יהיו קשיים, אז תיפנו אלינו, כי אנחנו מבינים בעניין.

אז אני אומרת לכם כבר שיש קשיים. התוכנית נכתבה לפני שנתיים ואנחנו עוד דוחפים שהיא תצא לפועל.

תודה. אני מבקש מצבי אוד, יועץ לחיילים בודדים. בבקשה צבי.

אני אחזור לשאלה המקורית שלך. המרכז שלנו מנסה לעזור לחיילים בודדים בדיוק בנושא הזה, של מה קורה איתם מהרגע שהם יושבים באוטובוס ונוסעים הביתה. אז כמה אבחנות, לא אצלנו, אנחנו מטפלים בבודדים בכלל, ישראלים או עולים, אבל בבודדים בכלל. ישנו את הנושא של הקרביים ואלה שהם לא קרביים. הלא קרביים מקבלים פחות משכורת, אבל ההוצאות שלהם הרבה יותר גדולות. חלקם משרתים בבסיסים פתוחים וחלקם שבוע-שבוע, אבל הם צריכים לקנות הרבה מאוד אוכל במשך השבוע, וגם אלה שמשרתים בבסיס פתוח, עובדים עד 17-18, אז הם לא יכולים ללכת לעבוד בשעות הלילה אחר כך, וכו'.

כביסה זה צרה צרורה. בבית החייל בירושלים יש רק מכונה אחת שעובדת, ומייבש, ואני פעם הייתי שם, ראיתי את הטור, אז נכון שהמפגש החברתי היה נחמד, אבל הם היו צריכים גם לכבס.

אבל זה שערורייה, שרק מכונת כביסה אחת עובדת בבית החייל.

את מוכנה לכתוב להם?

לא, אני מציעה שאנחנו חברי הכנסת, ניקח את הכסף שלנו ונממן, בגלל שאני מבינה מה זה כביסה לחייל.

גם כשבית החייל מלא, אז ישנים שם חיילים עם מזרונים בכיתות. אנחנו פעם הזכרנו להם שאם קורה מצב שבית החייל מתמלא, כיוון שאנחנו מרושתים טוב ולמעשה רוב, אני הכי זקן תרתי משמע במרכז שלנו. כל המרכז זה חיילים בודדים לשעבר שהיום עוזרים לחיילים בודדים. אנחנו מרושתים טוב גם במרכז ירושלים, אבל ברגע שמתמלא שם, אנחנו יכולים מייד לארח חייל לשישי-שבת, דתי או חילוני, זה לא משנה.

איפה אתה מזהה את הכשלים של המערכת?

יש את הנושא של הקיבוצים ויש את הנושא של הדירות אל"ח. אין מספיק דירות אל"ח. הטור לדירות אל"ח הוא עצום. החיילים רוצים הרבה יותר לגור במה שנקרא, בדיור הפרטי במרכז העיר, ואם נסתמך על הנתונים של אכ"א, שיש קרוב ל-3,000 חיילים בודדים עולים ורק 600 גרים בקיבוצים.

2,100.

היא מדברת על עולים. יש גם חיילי מח"ל שהם לא עולים חדשים, שהם תיירים שמתנדבים לשירות צבאי. אני לא יודע כמה יש בגדוד נצח יהודה, אבל במסגרות האחרות יש קרוב ל-500 חיילים כאלה במהלך השירות. אז המספרים הם לא מבוטלים, ואם רק 25 אחוז גרים בקיבוצים, אז כל השאר גרים בערים או בבתי חייל. הנתונים שלנו מראים שהם בכלל לא מתערים בחברה הישראלית, בשעות שאחרי הצבא. אם הם בצבא עם חברים ישראלים וכו', ברגע שהם נוסעים הביתה.. נכון שזה גם יותר נוח, כי אנחנו תמיד אומרים, חיילים בודדים מפתחים לעצמם פה משפחה חדשה, וזה משפחה של חיילים בודדים שעל ידם לא צריכים להתאמץ לא עם השפה, לא עם הבדיחות, ואז צרפתים יוצרים משפחה של צרפתים, שאיתם הם אוכלים ביחד. רוסים יוצרים משפחה של רוסים וכנ"ל הלאה. אני יכול רק להגיד, אני הגעתי לתורה הזאת אחרי הסיפור של מייקל לוין שלזכרו העמותה הוקמה, ובאמת כל הגורמים מטפלים במשפחה הביולוגית. אף אחד לא מטפל בחבורה של העולים שנמצאת מסביב, וזאת המשפחה שהוקמה. ישנו את הנושא של חיילים אקדמאים. פה אני חושב שלצה"ל יש פספוס ענק. ישנם כאלה שמגיעים ומחויבים רק בחצי שנה. הם מוכנים לעשות שנה, שנתיים או שלוש במסגרת צה"ל, אבל במסגרת המקצוע שלהם. נכון שיגידו לי ישר סיווג ביטחוני, אבל בסיווג ביטחוני יש בין 1 ו-10, אז שלא ילכו ל-10, שיהיו ב-1 או ב-2, אבל זה שמגיע בחור עם תואר שלישי בביוכימיה מברית המועצות לשעבר, הוא משרת כחייל ב"כפיר", זה יפה, זה רומנטי, אבל אני חושב שאפשר היה לעשות איתו דברים אחרים.

מה מקבל היום חייל בודד, עולה?

חייל בודד מקבל מצה"ל 1,050 ₪ או 1,045 ₪ שכר דירה, 700 ₪.. בודד, אני לא מדבר על עולים. אלה עם משפחות, אני לא יודע כמה הם מקבלים. 700 ₪ הם מקבלים משכורת. קרביים אחרי אימון מתקדם מקבלים 1,400 ₪. ממשרד הקליטה הם מקבלים 352 ₪ לחודש, ואחרי שנה מיום העלייה שלהם, הם מקבלים גם 402 ₪ ממשרד השיכון והבינוי. חוץ מזה שהם זכאים לפטור מלא או חלקי מארנונה בערים שהם נמצאים בהם. הם מקבלים גם 120 ₪ לחודש בחוגר בשביל לקנות אוכל ב"סופר זול", וכו'.

ואיפה המצוקות?

האוכל עולה יותר כסף. זה שהם מגיעים הביתה ואין מה לעשות, והם זרים. הם זרים לעיר, הם זרים למקום. לא פעם ניסינו לדבר עם רשויות מקומיות, שאולי הם יצאו... הם אומרים לי כן, אנחנו מוכנים לאמץ אותם. אנחנו אמרנו, במקום לאמץ אותם, תלכו לדירות שלהם. תלכו אליהם. תשתו איתם כוס תה במקום שלהם, תראו מה חסר להם. זה דברים יפים. זה המצוקות. המצוקות זה התערות, המצוקות זה כסף. תראה, כשאני אמרתי ככה, זה נראה כאילו שהם מקבלים את הכסף ככה.. יש משרדים שפתאום נגמר התקציב, אז לא מקבלים כסף. מש"קית ת"ש התחלפה, הוא לא הביא את החוזה בזמן, הוא לא מקבל שכר דירה. הוא נמצא באיזה שהוא מוצב על הלבנון, ה"תעודת בודד" שלו נגמרה, הוא עוד לא הגיע לקבל את ה"תעודת בודד" החדשה. עברו 6 שבועות, כל הכספים שלו נפסקים ואז להתחיל לרוץ אחרי הכספים מחדש. דיברתם על הנושא של הכלא. חיילים שנמצאים בכלא מקבלים את העונש פעמיים, כי כשהם יוצאים מהכלא, לא מושבות להם מייד הזכויות של חיילים בודדים, אלא זה צריך ללכת לוועדה ואז הם מחליטים, זאת אומרת, יכול להיות עוד חודשיים עד שהם מתחילים לקבל את הכספים שלהם חזרה.

לא הבנתי. ברגע שהוא נכנס לכלא, הוא מאבד את התנאים?

ברגע שהוא נכנס לכלא, כל ההטבות שלו כחייל בודד נפסקות. אם הוא יצא מהכלא ב-10 בחודש, הוא לא יקבל את ההטבות שלו עד ה-1, לא לחודש הקרוב, אלא לחודש הבא, כי הוא צריך להיכנס לוועדה והם צריכים לאשר לו מחדש, וכו' וכו'.

אבל אם הוא שוכר דירה, מי משלם את שכר הדירה בתקופה שהוא בכלא?

אז יכול להיות שהוא ייזרק מהדירה ואז הוא יגיע לבית החייל או כל דבר אחר, אלא אם החברים שלו יהיו מוכנים לשלם את שכר הדירה.

אוקיי, תודה. כן בקשה.

סם קדוש, אני מארגון C.N.E.F שמטפל בסטודנטים וצעירים וחיילים בודדים דוברי צרפתית. עוד נקודות שנראה לי חשובים מבחינת הארגונים והקשר עם הצבא. דבר אחד באופן כללי, כמו יש בחברה האזרחית שארגון וולונטרי כמוני וכל מיני ארגונים, באים, אז יש איזה שיתוף פעולה. אני מבין שגם בצבא יש להם את החוקים שלהם, אבל נראה לי שבצבא צריך להבין שחיילים בודדים, ואני רואה עם דוברי הצרפתית, הם בקשר איתנו ומה שאנחנו רוצים עוד יותר, זה איזה קשר יותר הדוק עם הארגונים. נראה לי שבצבא לפעמים זה לא הולך כל כך ככה. אני מבין את המגבלות והסודיות וכו' וכו', אבל לפעמים יש לנו את כל הרקע של החיילים הבודדים, שלפעמים הצבא, אין להם, כי אנחנו עברנו את כל התהליך מאז שהוא נחת בארץ, ונראה לי שזה חשוב וצריך ככה, איזה פורום שיכול לעשות משהו בין הצבא והארגונים שמטפלים בכלל העולים. זה אחד. דבר שני, אחד מהדברים שנראה לי שלצעירים דוברי הצרפתית ולכלל היום קורה, שהיום בגלל מסע, או לא בגלל, אבל מסע אנשים באים בטור תיירים. באים שנה עם כל מיני תוכניות, ואחר כך הם מחליטים או ללמוד או ללכת לצבא. אחד מהקושי שאנחנו רואים , שהצבא לא רוצה או לא יכול אם אנחנו מתקשרים, אם הבנאדם, אין לו את הנספח תעודת זהות, לא יכולים לטפל בו, ונראה לי שפה יש פספוס, כי אנשים רוצים תשובות, ותגידי לי אם אני טועה. הצבא לא יכול לטפל בבנאדם אם אין לו תעודת זהות, אבל אין לו תעודת זהות, בגלל שהיום ההחלטות הממשלה ש-80 אחוז אנשים שעולים לארץ, אמריקאים, צרפתים בעיקר, באים בתור תייר, עושים תוכנית למסע ואחר כך מחליטים. אבל בתוך מסע הם רוצים תשובות, ואין להם תשובות.

תשובות על מה, סם? תן לי דוגמא לתשובות, לאיזה שאלות?

לשאלות מה הם יכולים לעשות, מה הצבא בכלל, באיזה דברים הם יכולים.. צריך להבין, הצעיר לא בא עם אמתלות שהוא היה בכיתה ז' וגם הוא בצבא. בנאדם, הוא בא אחרי י"ב בצרפת, שהוא היה טוב, יש לו אמא יהודיה שדואגת. יש לנו גם כן ההתמודדות מול ההורים שרוצים תשובות ורוצים דברים בדוברי צרפתית. למשל, יש אתר נפלא של עולים על מדים בעברית, אבל למשל אני לא יודע אם יש באנגלית, אבל בצרפתית אין. למשל, דבר כזה יכול להרגיע את האנשים, מבחינת העידוד העלייה, הוא מאוד חשוב. אנשים רוצים תשובות. ההורים ב-90 אחוז, הם עוד בצרפת, והם רוצים לדעת איפה הילד שלהם הולך. עוד פעם, אז אנחנו כארגונים וכל מיני ארגונים פועלים, יכולים לתת תשובה, אבל הם רוצים לתת תשובה רשמית.

ברור, תודה. את רוצה לענות, כרמית, על העניין הזה?

בצבא יש במיטב קצין שאחראי לתת תשובות לפניות של כלל אוכלוסיית העולים, לא משנה. יש לנו חבר'ה שנמצאים בחוץ לארץ, שמבקשים לדעת- - -

זה חבר'ה שהם לא ישראלים, בלי תעודת זהות ישראלית.

בלי תעודת זהות ישראלית.

השאלה אם מישהו מתקשר או שואל, שואלים אותו, יש לך תעודת זהות?

כן, זה שאלה ראשונה. ואחר כך זה נפסק. אז זה הבעיה.

צה"ל לא עוסק בהסברה.

איליה דובינסקי, מנהל אגף בוגרים, תוכנית נעל"ה. אני חושב שהפניות מסוג זה יכולים לבוא ולהיפתר בשתי רמות: רמה אחת זה מדור חוץ לארץ ביחידת מיטב, רמ"ד דור תובל. הם עובדים מול קונסוליות ומול גורמים מחוץ לארץ ונותנים את התשובות ישירות, מדויקות ומקצועיות מאוד. בצד שני אני חושב, כרמית, תתקני אותי, אם מערך מגן יכולים לתת מעין מענה לסוגיה הזאת?

לא.

אז טעיתי. אבל בהחלט יחידת מיטב נותנים מענה. עוד דבר, מערכתי אני חושב שהוא חשוב לצורך הדיון. אני חושב שקול נציגי הסוכנות היהודית חייב להישמע, כי זה ארגון שהוא עובד, בנה וממשיך לבנות את תורת הטיפול והעבודה מול עולה/חייל עולה. לפני שאנחנו ניגשים לדברים הספציפיים, אני אשמח להוסיף, כי אני נמצא בתחום הזה מעל עשור. אני חושב שלנציגים של מחלקת הרווחה, ענף הקליטה, יש מה לומר, וחשוב לשמוע אותם.

זה המקום. אנחנו נשמח לשמוע. בקשה.

שמי מירה קידר, אני מנהלת אגף רווחה במחלקת עלייה וקליטה בסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית מעלה מדי שנה למעלה מ-1,500, קרוב ל-2,000 צעירים עולים בודדים, רובם מגיעים למסגרות שלנו. רובם ככולם או רובם המכריע הם חייבים בגיוס. אנחנו בשלב הקליטה לתוך המסגרות שלנו מתחילים בתהליכי הכנה לשירות צבאי שכמובן הוא שונה מתהליך ההכנה שעושים בבתי ספר בתוך המסגרות הפורמאליות. אנחנו משלבים גם פעילות סדנאית באמצעות פסיכולוגים. אנחנו משלבים את עמותת "אחרי" בתוכנית שרצה לאורך 7 חודשים, 8 חודשים בתוכנית "צלע", שהיא תוכנית יחסית ארוכה אצלנו. הגיוס עצמו לתוך המסגרות, אנחנו משתדלים שיהיו ימי גיוס שכל הקבוצה תגיע.

אחרי הגיוס מה קורה? עד הגיוס יש ליווי. השאלה אחרי זה.

במהלך הגיוס חסרים פה באמת האנשים של אכ"א שהם נותנים את הטיפול ואת הטיפול בפרט, ואני בטח לא אדבר בשמם, אבל אני יכולה להגיד שבשנתיים האחרונות יש שיפור מאוד רציני בתוך הצבא בעניין הזה. יש מוקד לחיילים עולים בודדים, לקבלת מידע, מוקד ת"ש. אני רוצה להציג שתי בעיות מהזווית שלנו. אחת, זה הנושא של ההתנהלות הכלכלית. אנחנו מלווים את החיילים במהלך השירות ורואים שוב ושוב שהם חסרים כלים להתנהלות כלכלית נבונה. אנשים נופלים ל"מינוסים", ילדים צעירים מתפתים לכל מיני מבצעים, סיפורי פלאפונים, ויוצאים מהצבא בשן ועין מבחינה כלכלית, עם "מינוסים", עם חובות. זה מאפיין קבוצה די גדולה. זאת סוגיה אחת שאני חושבת שהצבא צריך להתמודד איתה, להכניס את הנושא של אימון כלכלי, התנהלות כלכלית נכונה לתוך השירות.

סוגיה שנייה שבעינינו היא בעייתית, זה הנושא של פרופיל 24. יש חיילים, אני מדברת על חיילים עולים בודדים, שהם לרוע המזל או נפצעו או חלו ואנחנו לא מדברים על נכות, שזה אז משרד הביטחון וכל התהליך. הם משוחררים באופן זמני מהשירות הצבאי. בדרך כלל זה פרקי זמן של 3 חודשים, 4 חודשים, מה שבעבר הרחוק היה "גימלים". והם מוצאים את עצמם פצועים או חולים, שבר, דברים מהסוג הזה, שהם לא יכולים לממן את עצמם, לכלכל את עצמם, וכל הזכויות נסגרות להם. גם הדמי קיום, גם הדיור. אנחנו העלינו את הסוגיה הזאת כמה וכמה פעמים לצבא. לא ניתן פתרון מערכתי מתוך צה"ל.

מה המדיניות? יש לך "גימלים" לשבוע. אני מניח, הקיצבה נמשכת.

אני מדברת על פרופיל 24. זה בדרך כלל פרק זמן של 3 חודשים. חייל עם פרופיל 24, חלילה אם זה קורה לילד שלנו, הוא יגיע הביתה, נפנק אותו, הוא יתאושש, יחזור לשירות צבאי.

אז זה נקרא הפסקת שירות, הפרופיל 24?

כן, כן, כן, זה הפסקת שירות. שמישהו נמצא לבד בארץ והוא עם פרופיל 24, הוא נותר תלוי בין שמיים וארץ. אנחנו נותנים פתרון. בנינו איזה תהליך עבודה עם הצבא ביחד, עם ענף נפגעים, שאנחנו מקבלים את המידע עליהם, נותנים מענק, צ'ק 5,000 ₪ לחייל הזה. אני לא בטוחה שכל החיילים הנפגעים, הטיפול הזה ממוצה. אני חושבת שצריך להיות פתרון מערכתי מתוך צה"ל. הם חיילים של צבא הגנה לישראל. בחלק מהמקרים אנחנו מכירים לוחמים שממש התעקשו להיות לוחמים ובסופו של דבר בטירונות או באימון שברו רגל, שברו יד, והכול התחיל להסתבך להם. זה בתוך בשירות. אני לא ארחיב, כי אנחנו עובדים עם ההורים ועם עריקים ויש פה באמת מערכת מאוד מורכבת של עבודה, עם ממשקים מאוד מורכבים לתוך הצבא, עם שיתוף פעולה, אגב, מצוין מתוך צה"ל. הפעולה המאוד משמעותית מבחינתנו שאנחנו השקענו בה בשנים האחרונות, זה נושא הכנה לשחרור לחיילים עולים בודדים. כל שנה משתחררים מצה"ל כ-700 חיילים עולים בודדים. הם כולם נמצאים בתוכנית שלנו. התוכנית מתחילה 3 חודשים לפני תום השירות, כשהם חיילים במדים. אנחנו מתחילים מכינה בת 5 ימים של האוניברסיטה הפתוחה ברמת גן, ממשיכים עם תהליכי הכוון. התוכנית, עוד פעם, מורכבת, אין לנו זמן, אני לא אפרט. מה שחשוב לי לומר, שהליווי הוא של שנתיים. מדובר פה על תוכנית שהיא תהליכית וכל העניין הוא לתת פלטפורמה לחבר'ה האלה כדי שיישארו בארץ, שלא יחזרו, ושימצו את הפוטנציאל, כי רובם עם בגרויות ועם יכולות מאוד מאוד גבוהות, וישתלבו בהשכלה הגבוהה ויחיו פה חיים משמעותיים איתנו ביחד.

היום חייל בודד שיש לו בעיה, עולה, למי הוא פונה?

הוא פונה למערכת הת"ש בתוך הצבא.

המש"קית ת"ש בצבא.

מש"קית ת"ש, קצינת ת"ש. לעיתים הוא פונה גם אלינו.

אבל המש"קית ת"ש, יש לה את הכלים?

לדעתי יש לה. הם לא נמצאים כאן. לדעתי יש לה.

לכם אין קווי סיוע חירום?

יש לנו, בוודאי. ביחידה שלי יש אדם, קוראים לו יגאל שטיימן, שהוא בעצמו היה חייל עולה בודד והוא עוסק בעניין הזה במשרה מלאה. אני אפילו מחזיקה כספת במשרד עם תווי קניה למקרי חירום. גם תווי הקניה, כשאנחנו נותנים, חלילה חייל שנפל בין הכיסאות, אנחנו מתאמים את זה מול הצבא. אנחנו לא בנינו מערכת מקבילה לצבא בשום פנים ואופן. אנחנו מתייעצים עם הצבא ומנסים לנתב את הדברים ביחד. אנחנו גם נותנים סיוע חירום. יש לנו מקרים לאורך השנה, לא אחד ולא שניים.

תודה. חברת הכנסת מרינה סולדקין, בבקשה.

אני חושבת שהישיבה מאוד מאוד חשובה. שמענו גם את התוכניות החדשות ודברים חדשים, אבל אני אגיד לכם. אם יש לנו חיילים תיירים מחוץ לארץ, חשוב שצבא גם צריך מחלקת חוץ לעבוד, בשפות של עלייה, כמו שמשרד קליטה עובד. גם ברוסית, גם בצרפתית, גם באנגלית. אין בושה. לכתוב באתרים ספציפיים על תנאים של חיילים תיירים ואני מבינה שיהיה שקט אצל משפחות של החיילים. דבר שני, דני, אני כועסת מאוד. שמענו כאן שבבית החייל בירושלים רק מכונת כביסה אחת עובדת. יש לנו מטוסים F16 , יש טנקים בעלות גבוהה, אבל כאן מכונת כביסה אין. אם לא יהיה, אני מציעה שתרכשו, אני ואתה ועוד כמה אנשים, עם ועדת הקליטה. אני מוכנה צ'ק 1,000 ₪ למכונת כביסה, בגלל שיש לי 2 חיילים, אחד סדיר, אחד קבע. בבית אני מבינה מה עם כביסה. זה בלתי אפשרי. אנחנו צריכים לקנות.

תודה. נטע אראלי.

בוקר טוב לכולם. נטע אראלי. אני כאן נמצא עם נועה גרוס וגם עם ציקי כמובן. יש פה היכרות בין הרבה אנשים. זה נהדר סוף סוף לשבת ולראות. אנחנו בוגרי מחווה אלון. אני השתחררתי ביולי האחרון. גרוס לפני כמה שנים. היינו קצינים במחווה אלון והיום בחצי שנה האחרונה אנחנו מנסים לאגד פעילות, התחלנו לאגד פעילות של כל מי שאכפת לו מהנושא הזה של חיילים בודדים ועולים חדשים, וגם של מי שיש לו קשר וזיקה לנושא הזה, שהיה איתם בצבא או פיקד עליהם, שירת אותם. אבל גם לפני זה הייתי בגבעתי, במטרה לראות איפה אנחנו יכולים לתרום היום באורח חיים שלנו. חלקנו סטודנטים, אנשים צעירים עדיין. איפה אנחנו יכולים לבוא לתרום. השיחה הזאת פה היא מאוד מאוד חשובה. יצאנו עם המון נקודות, אל מי בעצם אנחנו יכולים ככה להתחבר. מירה, לא שמעתי על התוכנית הזאת ואני חושב שיחסית למישהו שמרגיש שהוא די מעורב, אז קצת מעלה לי שאלות, איך לא שמעתי, כי אני חושב שהחייל הבודד במסגרת הצבאית, מקבל מהצבא אם נקרא לזה, בלי כל מה שציקי עושה, ועוד כל מיני מקומות אחרים, מקבל איזה שהיא מעטפת שאפשר להגיד שהיא לא רואה אולי, אפשר לדבר גם עליה, להתמודדות שלו, והשאלה באמת מה קורה אחרי זה. הצבא או איזה שהוא מסגרת שבה כולם עוברים, נכנסים. הוא יכול להימשך שנתיים לבנות, 3 שנים לבנים, ומה קורה אחרי זה. שנתיים ליווי זה לדעתי לא מספיק. המדינה צריכה להבין שיש פה אוכלוסיה שהיום כשרק 50 אחוז מהאנשים בארץ מתגייסים, יש פה אוכלוסיה שעשתה צבא, תרמה למדינה, ושהמדינה פשוט עוזבת אותה אחרי זה. אני נורא מתחבר לדברים שאמרת, חברת הכנסת, לדעת שבית החייל בירושלים, שזה מקום, עיר הבירה של ישראל, זה לא איפה שהוא מקום בקיבוץ.

כמה חיילים ישנים שם בסוף שבוע?

בסביבות ה-100 ומשהו.

זה פשוט בעיה. הפתרון של לשים צ'ק בתור אמא שדואגת, הוא פלסתר על מחלה הרבה יותר גדולה.

רק לתקן לזכותם. בבית החייל יכול לכבס כל חייל בודד, וגם מי שגר בעיר, יש לו אישור לכבס. זה לא רק אלה שישנים שם.

אבל מכונה אחת זה לא עוזר.

להעמיד את בית החייל במוקד ולהגיד, הוא לא בסדר, זה לא הדבר הנכון לעשות. אני רק אגיד שנצא מפה ואני חושב שיש פה כבר לפחות 5 ימים שידאגו שתהיה מכונה בבית החייל. זה מה שקורה כרגע. בגלל זה אני חושב שהפתרון הוא קצת יותר יסודי וקצת יותר גדול, ואני נורא מתחבר לדברים שאמרת. אני אקח אותם אולי טיפה לכיוון אחר ואגיד, שצריך איפה שהוא מבחינת הממסד של המדינה, צריך לקום ארגון, בנאדם שלוקח על הדבר הזה אחריות בצורה כוללת, כי לצד ציקי יש עוד לא מעט אנשים שפועלים בצורה פרטנית. 19 אנשים שפועלת בצורה עצמאית, וזה נהדר וזה יפה וזה ישראליות טובה ואמיתית. אבל המדינה צריכה לקחת על זה אחריות, וזה מה שחשוב לנו להגיד.

תודה. כן בקשה.

אני רק רוצה להגיד משהו בהמשך לדברים שלו. גם שאנחנו חלק מהתהליך של הקמת הארגון הזה, זה לדבר עם אותם חיילים שאנחנו פיקדנו עליהם. אני הייתי מפקדת וקצינה בקורס שמלמד רמות עברית נמוכות, שבאופן כללי זה גם מביא אוכלוסיה שהיא פחות חזקה. יש שאלה של חיילים שלא סיימו צבא. אני יכולה להגיד שלא מעט חיילים שלי לא סיימו צבא, ואז הם לא מגיעים לאותן מכינות. חייל שיודע להסתדר, שמצליח למצוא את מקומו, יצליח. יש מספיק ארגונים וגופים. השאלה מה עם אלה שלא מוצאים את מקומם בצבא, כי אז הם בעצם נפלטים באמצע התהליך. דבר שני, באמת מהדיבור עם החיילים, הרבה קשיים הם מאוד מאוד טכניים. ציקי קצת הזכיר את זה, את העניין של אני רוצה לקבל כסף מהבנק או ללכת.. ההתנהלות הכלכלית הלא טובה כל כך. זה דברים שהם מאוד טכניים, כי צריך בשביל למלא ארנונה, בשביל למלא את הפטור לארנונה, צריך 5 טפסים שונים שאני בתור סטודנטית, מסתבכת איתם. אז בטח שהם. זה דברים שהם מאוד מאוד טכניים. הנגישות לטופסולוגיה היא קשה, ככה שגם דברים שאנחנו אומרים, אישורים ותקציבים ודברים שמאושרים להם כבר, לא מצליחים להגיע לידי יישום בחיילים יותר חלשים מכל הבחינות.

תודה. כן בקשה.

שאול גיבנגר, המשרד לקליטת העלייה. כדי לשים על השולחן, גם החוליה של הממשלה בקליטה של החיילים העולים, משרד הקליטה, הוא שהוסמך למלא את התפקיד הזה. מזה שנים משרד הקליטה תומך בחיילים העולים כמו שציקי אמר, 352 ₪ בחודש. אבל לא רק זה. כדי לסגור פערים של הגעת החיילים, שקבלת המענק יהיה בזמן, הוקמה במשרד הקליטה שנתיים אחורה יחידה שמטפלת בתחום צה"ל, בשני מישורים: האחד, בתמיכה כלכלית בתוכניות שכרמית הזכירה קודם. המשרד משקיע בערך כ-3 מיליון ₪ במימון התוכניות, בחלקן הגדול או בכולן. רובם ככולם, החל מתוכנית "עמיר" וכלה בכל התוכניות שכרמית הזכירה. זה ברמה של התמיכה הארגונית בצה"ל. בנוסף, יש גם פורום משותף עם משרד החינוך, משרד קליטה ועם הג'וינט, שגם משרד הקליטה הוא המוביל בתחום המימוני, בשיתוף רעיוני עם הג'וינט, וכאמור עם משרד החינוך. במישור של הפרט, המשרד השקיע, שילם מענקים בסדר גודל של 15.5 מיליון ₪ בשנה האחרונה, וגם ארגונית המשרד הכין בכל אחת מהלשכות של המשרד, 14 לשכות, יש רפרנט לנושא חיילים, שהוא המטפל או היועץ המקומי לקבלת החייל, כאחריות מקצועית במקום. כל אחד מיועצי הקליטה בלשכות רשאי ומוסמך ומוכן לקבל כל חייל שמגיע אלינו, למימוש הזכאות. בנוסף, במהלך שזה עתה התרחש ומתרחש, זה הכנה של 22 רכזי נוער במוקדים לקליטת עולי אתיופיה ב-22 רשויות מקומיות ועיריות שונות, איפה שיש ריכוז גדול של אוכלוסיה בני העדה האתיופית, והרכזים הללו יהוו חוליה מקשרת החל משלב המועמד לגיוס, לשירות, המלש"ב, ועד ליום גיוסו ואילך, תוך כדי שירות, בין החייל בן העדה, לקהילה, כדי שעוד בשלב הכנה, עוד בטרם גיוסו, החייל ידע ויהיה מוכן עם הסדרת התא שלו עוד בטרם גיוסו, כי שם ממוקמת אחת הבעיות העיקריות של בני העדה, שבדרך כלל היא זו שעלולה להפיל אותו בבעיות הת"ש, בעיקר בשלבים הראשונים של הגיוס.

תודה.

עוד משפט, גם ה-352 ₪, אנחנו לא מפסיקים בעת הכליאה. אנחנו סופרים 36 חודשי שירות, ככה שבעת שהחייל נכלא, הוא ממשיך לקבל את המענק שלנו. למיטב ידיעתי, משרד הבינוי גם לא מפסיק. תקני אותי כרמית אם את יודעת. למיטב ידיעתי, צה"ל תיקן את העיוות הזה, ומשלם חצי מהמענק.

אני יודעת שכשחייל נכלא, חייל באשר הוא, כל זכויותיו מופסקות.

אני שמעתי שחצי נשמרת.

תודה. כן בבקשה.

אני אלון טגן טסמה, רכז "זינוק בעלייה" בירושלים, שמתעסק עם האוכלוסיה האתיופית. אנחנו מתעסקים ב-4 צירים מרכזיים: זה הכנה לשירות, גיבוי במהלך השירות הצבאי, הכנה לשחרור ומעורבות של הורים. כפי ששומעים בדיון פה, עלו כל כך הרבה בעיות וכל מיני דברים, שהבעיה העיקרית זה לא בהכנה לקראת השירות הצבאי שלהם, כי אנחנו יודעים, כרמית, תקני אותי אם אני טועה. שיעור הגיוס לצה"ל בקרב בני הקהילה האתיופית, הוא מאוד גבוה. אחת הבעיות שאנחנו מתמודדים איתה בחיי יום יום, ואני בא מהשטח, זה חבר'ה שכבר אחרי שהם התגייסו, שתנאי השירות שלהם, ותנאי השירות שלהם מאוד מאוד קשים. זאת אומרת, בתוך הצבא. הרבה מהם הם גם נשירה מוקדמת לפני תום שירות. זה חבר'ה שצריכים כוח אדם ושיחות פרטניות. זאת אומרת, צריך לשבת איתם אחד אחד, וזה מאוד חשוב, כי אני מתמודד עם חיילים. אני יכול לציין את העובדה הזאת שבירושלים נכון לעכשיו, נכון להיום, יש לנו 7 נפקדים. כבר מתוכם, 4 דיברנו איתם. זה חבר'ה שהם חייבים את השיחה האישית הזאת, כי ציינו פה אנשים שיש להם חובות פלאפונים ממש גבוהים, והם לא יודעים איך להתמודד איתם עם משכורת של 700 ₪. אם הם כבר בבעיה, צריך למצוא את הפתרון.

כשהבעיה היא משולבת לגבי בודדים, חשבון הבנק שלהם נסגר, מעוקל, ואז הם הופכים להיות אוויר במדינת ישראל. לא משנה 352 ₪ או 400 ₪, אין חשבון בנק.

אז ככה שמבחינת כוח אדם, צריכים הרבה כוח אדם, לאו דווקא, יכול להיות גם המערכת הצבאית שזה הפתרון הכי טוב שיכול להיות, אבל מצד שני, אם אנחנו מדברים על חבר'ה שבורחים מהצבא, זאת אומרת שהרבה פעמים זה כתוצאה מנפקדות ועריקות, הם נכנסים לכלא, פעם, פעמיים, 3 פעמים, אפילו 4 פעמים. יש כאלה גם יותר. הם צריכים מישהו שיבוא אליהם, מהאזרחות שיבוא וידבר איתם, שיסביר להם.

ברור. תודה. כרמית, משפט אחרון.

לגבי ההתנהלות הכלכלית, כל מי שמגיע למחווה אלון, יש פרק שעוסק בעניין הזה, וזה בתחילת שירות. אני אציין עוד שיש כ-1,000 חיילים עולים בודדים, עוברים סדנאות הכנה לשחרור, סדנא בת שבוע במסגרת היחידה להכוונת חיילים משוחררים, שהסוגיה הכלכלית וההכוונה לשחרור- - -

זה הסדנאות שדיברתי עליהן.

אוקיי.

תודה. אני רוצה לסכם ברשותכם. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התרשמה שלמרות המאמצים המערכתיים הרבים, עדיין קשה מאוד לעולים בצה"ל, ובייחוד לחיילים בודדים עולים. הוועדה תקיים דיון עם ראש אכ"א, שבו תוצג התוכנית לצמצום מספר האסירים בקרב העולים. הוועדה מבקשת לקבל מאכ"א נתונים לגבי התאבדות של חיילים, ולרבות התאבדות של חיילים עולים. הוועדה קוראת לתרגם את האתר "עולים על מדים", לשפות השונות בהקדם. אני מודה לכולם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05