ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 17/01/2011

רפורמה בלימודי עברית באולפנים

פרוטוקול

 
com_alex

2011-01-19Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 349

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ב שבט התשע"א (17 בינואר 2011), שעה 11:00

סדר היום: רפורמה בלימודי עברית באולפנים
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי
מוזמנים
סופה לנדבר, השרה לקליטת העלייה

אביבה פרידמן, מנהלת אולפן, משרד החינוך

ריבה אביעד, מ"מ מנהל האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ד"ר שרה רובינשטיין, מפקחת ארצית באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

חווה שחל, משרד החינוך

אלכס צסרסקי, דובר משרד החינוך למגזר הרוסי

אלעד סון, דובר המשרד לקליטת העלייה

ד"ר שרי פייר, מנהלת תחום בכירה בחינוך, המשרד לקליטת העלייה

אביגיל זעירי, מנהלת תחום צעירים, מח' עלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

מיכאל ידוביצקי, ממונה תחום השפה העברית, הסוכנות היהודית

גלי צדיק, חינוך מבוגרים, הסתדרות המורים

יהודית אסרף, מנהלת אולפן

חדווה צ'ריסקי, מנהלת אולפן

שלומית גבע מור, מנהלת אולפן

ליאורה רותם, מנהלת אולפנים

דליה ברמן, מדריכה באולפן

אפרת פיקרביץ, מורה

בלהה נעים, מנהלת אולפן גורדון תל אביב

סנבטו אבי אמבאיה

שמשון רפאל אהרן, כתב, הארץ

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית: הדס צנוירט

רפורמה בלימודי עברית באולפנים
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום רפורמה בלימודי עברית באולפנים.

אני התבשרתי גם על-ידי משרד הקליטה וגם על-ידי משרד החינוך על כך שיש רפורמה בפתח. אנו עומדים בפני העלייה הגדולה מפלשמורה. יש גם שינויים שחלו בשנים האחרונות בכל מה שקשור לגל העלייה, שאמנם בשנות ה-90 עם גל העלייה הגדול היינו יכולים להתמודד בצורה הרבה יותר טובה, לדעתי, מבחינת ריכוז העולים; במקומות מסוימים היום, בגלל שהעלייה קטנה יותר, ריכוזיות האנשים היא יותר קשה, כמובן, וכדי להתמודד עם העניין צריכים להיות מאוד יצירתיים, כדי לתת מענה לכל עולה ועולה מבחינת כרטיס הכניסה שלו לחברה הישראלית, אם זה שפה או כל דבר אחר. וגם, כמובן, מבחינת התשתיות, המורים, התקציבים שעומדים לרשות משרדי הקליטה והחינוך וכל הגורמים שאחראיים היום על שילוב העולים בחברה הישראלית.

חשוב שאנחנו נהיה עם יד על הדופק בכל הנושא הזה, עם הדברים שניתן לשפר אותם כבר היום, לפני שהעלייה הגדולה מגיעה, שאנחנו נהיה מוכנים. אני פניתי לשרת הקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, עם בקשה להציג בפני ועדת החינוך את הרפורמה החדשה ואת התוכניות בכל מה שקשור לאורגניזציה של מערכת לימודי העברית בכל הקשור לעולים. אסור לשכוח – האולפנים זה הפנים של מדינת ישראל כלפי האזרחים החדשים שמגיעים לישראל, והקשר שלהם עם המשפחות, שעדיין נמצאות בארץ המוצא, ואיך קיבלו אותם, איך חיבקו אותם ומה נתנו להם – זה לא פחות חשוב.

אני מעביר את זכות הדיבור לשרת הקליטה, בבקשה.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
תודה רבה ליושב-ראש, חבר הכנסת אלכס מילר, בוקר טוב לכולם. אלכס, בתחילת הקדנציה במשרד לקליטת העלייה אמרתי שכמה דברים נחזק, אולי נשנה. אני לא אוהבת את המילה "רפורמה", אבל השינויים צריכים להיות במשרד, ובכמה מובנים, שבלעדיהם קליטה מוצלחת לא יכולה להיות – לימוד שפה עברית, תעסוקה ודיור. אלה פרמטרים שיש לשנות. אנחנו התחלנו עם זה. בלי שיתוף פעולה עם משרד החינוך הרפורמה הזו לא היתה יכולה להתחיל. אנחנו הלכנו למשרד החינוך, נפגשנו עם שר החינוך, גדעון סער, נפגשנו עם מנכ"ל המשרד, ובאמצעות מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שושני, ומנכ"ל משרד הקליטה, קבוצות הוועדה של משרדי ומשרד החינוך הביאו לשינוי. אנו מתחילים את הרפורמה מהפילוט פרויקט, ואני מקווה שהיום נצליח להציג כאן בוועדה, איך אנו מתחילים את הפילוט פרויקט, מה אנחנו משנים בתפיסה שלנו, איך מלמדים היום את העברית.

לא ביום אחד קמתי ואמרתי שנעשה את הרפורמה. אנחנו קיבלנו פניות רבות מעולים חדשים, שלא היו מרוצים כל כך מתוצאות סיום האולפנים והתוצאות בלימוד השפה העברית, והחלטנו להגיע למצב של רפורמה של פילוט פרויקט, ואבקש היום מד"ר שרי פייר להציג את הדברים. ועדה שהוקמה במשרד החינוך והמשרד לקליטת העלייה הביאה לתוצאות האלה, ואנו שמחים להודיע שהתחלנו את הרפורמה בפילוט פרויקט, ואנחנו מקווים שתוך פחות משנה-שנה, כשיהיה סיום של אולפנים ותוצאות וסקרים שנצטרך לעשות, אנחנו נגיע לתוצאות.

אנחנו משנים את הדברים היום – גם בקבוצות יותר קטנות, גם בעולם של מחשבים, עולם מודרני ועולם של טכנולוגיה, לא יכול להיות שעולה שמגיע היום למדינה לא מקבל את הדבר הכי טוב, ומגיע לו לקבל דבר הכי טוב – גם תשתיות של אולפנים, כל הדברים יחד, אנחנו נציג אותם. אני מקווה שגם אתם תשמחו בתוצאות שנציג היום לרפורמה שבדרך.
היו"ר אלכס מילר
תודה, גברתי. בבקשה.
שרי פייר
אני ד"ר שרי פייר, מנהלת תחום בכיר לחינוך במשרד לקליטת העלייה באגף בכיר לקליטה בקהילה. ראשית, אני רוצה לפתוח בהתנצלותו של הסמנכ"ל לקליטת העלייה, שרצה וחשוב לו להיות כאן, אבל בשל קבלת עולים אסירי ציון, קבוצה מאוד גדולה, נבצר ממנו להגיע. אני מקווה שאשקף את הדברים גם לרוחו.

עבדנו בצוותי עבודה משותפים. אני אציג את הפתיחה ואת עיקרי הדברים, וחברתי ריבה אביעד ממשרד החינוך תציג את פרטי-הפרטים. באופן עקרוני, המשרד לקליטת העלייה רואה בנושא השפה העברית והנחלתה אחד היעדים המרכזיים בעבודתנו. משרד הקליטה פנה למשרד החינוך כדי לבחון אפשרות לרפורמה ולשינוי בהנחלת השפה. כצעד ראשון אנחנו נתחיל בפילוט שתכף יוצג בפרטי-פרטים.

עקרונית, נשים דגש במספר פרמטרים. הפרמטר הראשון יהיה נושא התשתיות, כולל תשתיות האולפן, כולל הנושא המחשובי, שמאפשר גם למורה לפעול באמצעות תוכנות נוספות וגם לתלמיד לתרגל אחר כך את הדברים בשעות החופשיות שלו, בשעות הנוספות אחר כך.

בנוסף, המורים יעברו השתלמויות, שיאפשרו להם לעשות את הדברים הללו. אנו מדברים, בגדול, על תלמידים עד גילאי 55, בתחילת הפילוט, גילאי העבודה, ואנחנו בטוחים שכשהפילוט יצליח, נוכל להמשיך ולהרחיב אותו.

אנחנו נבחר בשלושה ישובים שהם ישובים מדגימים, שבהם נעשה אולפן אופטימלי, שיהיה גם מרכז, שייתן את כל המענים ההוליסטיים מעבר לשפה. הישובים טרם נקבעו – אנחנו נמצאים כעת בבחינה, ויש מספר קריטריונים לבחירתם: אנחנו נדבר על ישובים שהם קולטי עלייה בשנים האחרונות, נדבר על ישובים שתהיה היענות של הישוב ושל הרשות לתת לנו תשתיות מבניות לפעול בתוכם, כי כשאין מקום ללמוד, מקום ראוי, זה בעייתי מעט. ריבה, בבקשה.
היו"ר אלכס מילר
האם יש קריטריון כלשהו שקשור למקום העלייה?
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
אנחנו מנסים לבחור את המקום, שלא יהיה רק אולפן אחד. אם אדם יצטרך להשלים את השעות שהוא הפסיד בגלל מחלה או בגלל סיבה מוצדקת, ניתן לו את האפשרות לקבל את השעות האלה באולפן סמוך או באולפן שנמצא בעיר, כלומר אנחנו עושים הכול לטובת העולה – אנחנו משרתים אותו ב-200 אחוז.
היו"ר אלכס מילר
הפילוט הזה מיועד לאיזו כמות של אנשים?
שרי פייר
אני בכוונה לא נכנסת למספרים. אנחנו ניקח אולפנים שהם גם בפריפריה, כי אלה האזורים הבעייתיים, וגם שהם לא מדי קטנים ולא חזקים מדי, כי שם יש הרבה מאוד אולפנים מצוינים. יחד עם זאת, אולפן שהוא מספיק גדול כדי שתהיה בו אפשרות לעבור מרמה לרמה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
ריבה אביעד
אני מאוד שמחה על הישיבה הזו, ואני מסכימה אתך, שלא מדובר ברפורמה אלא בשדרוג שיביא לרפורמה – זו ההגדרה הנכונה.

בעקבות הישיבה שלך עם מנכ"ל משרדך לבין השר ומנכ"ל המשרד, כאמור, ד"ר שושני כינס ועדה משותפת, רחבה, והוחלטו בה הדברים הבאים: קודם כל, אנחנו נפעל לבנות דגם ניסיוני של אולפן, שיכלול את כל המרכיבים הטובים ביותר באולפנים הקיימים כיום הן ברמה הפדגוגית והן ברמה הארגונית.

דבר שני, הוחלט שהאולפנים הניסיוניים האלה יוקמו בפריפריה, כי רוב העולים היום מגיעים לפריפריה, ולכן מגיע להם לקבל את השירותים הטובים ביותר האפשריים גם בתחום העברית.

הניסוי הזה ילווה בהערכה כדי לראות או לאפשר קבלת החלטות לגבי היישום הרחב ביותר עם סיום הניסוי.

מה שהמנכ"לים ביקשו משרי וממני ומהוועדות שהופעלו, ד"ר שרה רובינשטיין היתה חברה בוועדה, היא מנהלת תחום הנחלת הלשון, הוא ביקש שההצעה שלנו תציין שלושה דברים: קודם כל, את ההבדל בין מה שקיים כיום לבין מה שמתוכנן; הגדרת סטנדרטים ומדדי הצלחה, כדי שנדע לאן הולכים; והתקציב הנדרש לצורך זה.

הצוותים המקצועיים של שני המשרדים עבדו, ואני רוצה להודות מכל הלב לשרי. זה נשמע יותר מדי טוב, האידיליה הזו בין שני המשרדים, אבל היא קיימת.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו מברכים על זה. אם הייתם מגיעים לכאן בשבוע שעבר לדיון על הרפורמה בספורט במדינת ישראל, היה כאן מלחמת עולם בין משרד הספורט למשרד המשפטים לבין משרד החינוך לבין משרד האוצר וגם ביטחון הפנים נכנס שם...
ריבה אביעד
הצוותים המקצועיים של שני המשרדים הכינו שתי תוכניות: אחת, תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך, שהיא מתוקצבת ומתייחסת לשיפור בלימודי השפה לעולים חדשים לאורך זמן – לאן אנו רוצים להגיע; המסמך השני שהכנו הוא מודל מיידי לאולפן שרואה באולפן מסגרת-על מובנית, ארוכת טווח, רב שלבית, שמטרתה להקנות לעולה החדש את השפה העברית וערכי תרבות ישראל. תהליך הלמידה מותאם לצרכיו החברתיים, התרבותיים והתעסוקתיים השונים וליכולתו להשקיע זמן ומאמץ בפרק זמן נתון לצורך הלימודים, כלומר המטרה היא ללמד עברית, אבל במסגרת שמתאימה לעולה, מסגרת משתנה. אם מתאימים לו לימודי ערב, הוא יכול ללמוד בלימודי ערב. אם הוא פתאום מתחיל לעבוד בערב ופנוי בבוקר, הוא יכול לעבור ללמוד לימודי בוקר. אם הוא רוצה ללמוד במסגרת אינטנסיבית מאוד, עד 32 שעות בשבוע, ולסיים את האולפן מהר יותר, הוא יוכל לעשות זאת. אם הוא רוצה ללמוד במסגרת פחות אינטנסיבית, יוכל לעשות את זה. אם הוא רוצה לעבור ממסגרת למסגרת, גם את זה הוא יכול לעשות, כלומר הרצון כאן הוא להתחבר לעולה במקום שבו הוא נמצא; לא לכופף את העולה לפי נתוני המערכת, אלא להתאים את המערכת לעולה – זה דבר אחד.

דבר שני, הסביבה הלימודית: רוב האולפנים היום נמצאים באתרי לימוד שאינם מתאימים ללימודים.
היו"ר אלכס מילר
כמה שעות היום במסגרת התוכנית שאתם מציעים צריך לקבל עולה, מבחינת הלימודים?
ריבה אביעד
אנחנו מתוקצבים לחמישה חודשי לוח לעולה לאולפן. בעבר חמישה חודשי אולפן היו 500 שעות. היום חמישה חודשי אולפן מגיעים אולי ל-400 שעות. אני חושבת שיש צורך בחקיקה ובתקצוב מתאים כדי להביא לכך שמינימום השעות שעולה יקבל יהיה באמת 500 שעות.
היו"ר אלכס מילר
יש גם הבדל מבחינת המקום, מאיפה שעולה הגיע? נאמר, אתיופיה או ברית המועצות לשעבר, צרפת?
ריבה אביעד
יוצאי אתיופיה מקבלים 10 חודשי אולפן, כלומר הם מקבלים אלף שעות, בגדול. אבל בקשר לשאלה שלך: אל"ף, מחקרים שנערכו בחו"ל - המחקר הכי מפורסם הוא המחקר של ג'ודית ליסבורג אספרוב, שעשתה אותו באוניברסיטת פרינסטון – אומרים שכדי לעבור מרמה של אפס ידיעה לרמה בינונית, שמאפשרת השתלבות בתעסוקה, יש צורך ב-1,320 שעות. אנחנו מסתכלים על הרופאים שמנהלות האולפנים האלה מנהלות את הכיתות שלהם. רופאים מקבלים 960 שעות – 500 שעות באולפן הראשוני, 300 שעות במכינה ועוד 160 שעות בקורס טרמינולוגיה, ורופאים מגיעים לבתי החולים מוכנים לתפקוד מקצועי, כלומר למסת השעות יש השפעה, אין ספק.
היו"ר אלכס מילר
יש תוכנית שקשורה למורים? מורה שמגיע, נאמר, במקצוע מתמטיקה, אנגלית, רוצה להשתלב במשרד.
ריבה אביעד
זה לא בדיוק התחום שלי, אבל אתן לך את התשובה, כפי שאני יודעת אותה: מורים הולכים לאולפן רגיל. נכון, כל המקצועות כמו המקצוע של אלכס, הדובר שלנו, שהם עתירי שפה, שהשפה היא מכשיר, צריכים לקבל תגבור. מורים מגיעים לאולפנים שלנו, וכאשר הם מסיימים את האולפנים שלנו, הם צריכים לעשות רשיון הוראה. כדי לקבל רשיון הוראה הם חייבים ללמוד ששה מקצועות עבריים.

אמשיך בתוכנית שלנו: הדבר השני שאנו חושבים שהוא חיוני הוא הנושא של הסביבה הלימודית. חלק מהמבנים שבהם ממוקמים האולפנים לא ראויים למגורי אדם. בירושלים אולפן מורשה נמצא במבנה מיועד להריסה. אני לקחתי לשם את שרי לביקור, ראינו שם עבודה שאין כדוגמתה במבנה שאני לא הייתי רוצה שתנועת נוער, סליחה, או אני לא יודעת מה, ייכנס לשם. לכן אנו רוצים לדאוג לסביבה לימודית.

בישיבה שהתקיימה במשרדך, שרי, עם מנכ"ל משרד החינוך, הוא הורה לסמנכ"ל, לבוס הישיר שלי, שהוא חולה ולכן לא הגיע היום, לאתר שלושה מבנים של בתי ספר שאינם בשימוש היום במערכת החינוך, ולהקים בהם אולפנים. יש לנו ניסיון טוב מאוד בעניין הזה בתל-אביב, בבת-ים ובנתניה; הרשות נתנה מבנה וציידה אותו, והיום הלומדים באולפנים האלה באמת נכנסים, וזה אווירה לגמרי אחרת.

דבר שני, יש כוונה להוריד את תקן הלומדים בכיתה. אם מורידים את התקן מ-25 לומדים בכיתה ל-20 לומדים בכיתה, אנחנו מגיעים לתוספת תקציבית של 20 אחוז לתקנות השכר.
היו"ר אלכס מילר
את יכולה לדבר במספרים? קודם כל, נושא השעות – מה התקצוב פר שעה?
ריבה אביעד
התקצוב פר שעה הוא כ-150 שקל לשעה, זה התקצוב של שעת הוראה. משכורת ממוצעת של מורה היא 140 אלף שקל לשנה. בתקנות השכר אנחנו מתוקצבים בסך הכול לקרוב ל-54 מיליון שקל לשנה - זה לשנת 2011; מזה כ-12 מיליון - השתתפות של המשרד לקליטת עלייה. זה עלות ההוראה, בגדול.
היו"ר אלכס מילר
אם אנחנו מוסיפים בחוק על שעות המינימום, שזה 500 שעות, מה התוספת התקציבית?
ריבה אביעד
עוד 14 מיליון שקל.
היו"ר אלכס מילר
בתקציב של משרד החינוך או בתקציב של משרד הקליטה?
ריבה אביעד
בתקציב משרד החינוך. המורים הם עובדי משרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
מה קורה עם צמצום התלמידים בכיתות?
ריבה אביעד
אתה צריך יותר מורים, אז אתה צריך להוסיף את ה-20 אחוז.
היו"ר אלכס מילר
לא. קודם כל, דיברנו על שעות המינימום – יש מורה שמלמדת 400 שעות, ויש מורה שמלמדת 500 שעות. העולה יקבל תוספת של 100 שעות, אבל כמות המורים לא משתנה.
ריבה אביעד
לא. למורים יש חלקי משרה. משרת מורה היא 140 אלף שקל לשנה. התקציב הכולל של תקנות השכר באולפנים הוא 54 מיליון שקל. אם אני רוצה להגדיל את משך הלימודים, עליי להוסיף 20 אחוז, כי צריך מורים נוספים, צריך תקנים נוספים.
יהודית גידלי
זה לפני שהורדת את מספר התלמידים, אז את צריכה פעמיים 20 אחוז.
ריבה אביעד
כן.
היו"ר אלכס מילר
מה הבעיה להוסיף שעות הוראה למורים הקיימים כיום במערכת?
ריבה אביעד
יש מגבלה של חלקי משרה. אם מוסיפים להם, צריך לשלם להם יותר.
היו"ר אלכס מילר
השאלה, האם יש כפל של תוספת שצריך לעשות גם כדי להוסיף שעות הוראה וגם כדי להוסיף כסף כדי להקטין כיתות, או ניתן לעשות זאת בתוספת אחת?
ריבה אביעד
זה שתי תוספות.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
בפילוט אנחנו לא דורשים עכשיו תקציבים. ודאי שאחרי שפילוט פרויקט יהפוך ללימוד השפה העברית בשיטה אחרת, נצטרך את התקציבים. אם אתה שואל, האם צריכים חקיקה, לדעתי, צריכים, כי תמיד היה שלב א' ושלב ב', וזה שעות לא רק למורים ולמהנדסים אלא לאנשים שצריכים שלב ב'. כמו שרופאים צריכים שלב ב' ואנשי מקצוע שונים, פה צריכה להיות חקיקה, כנראה, ואתם יכולים לקחת את היוזמה ולעזור לנו.
היו"ר אלכס מילר
בדיוק בשביל זה - הרי גם משרד החינוך יודע שהחוק שאנחנו דוחים אותו בחוק ההסדרים על פיצול כיתות א' וב' זה דבר שגם חוקקנו בכנסת. כמובן, זה לא שאנחנו מנצלים כאן איזשהו תקדים, אם נעשה את זה גם באולפנים. יש חוק. אם המדינה לא יודעת ליישם את זה ודוחה את זה ולא מעבירה תקציבים, זה סיפור אחר, אבל יש לנו תקדים, ואנו יודעים איך להקטין כיתות, גם אם זה בחוק שחוקק על-ידי חברי הכנסת. כאן, כמו שביקשתי להיכנס לפרופורציות מבחינת התקציב- -
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
נכין לך את המסגרת התקציבית.
ריבה אביעד
לזה צריך להוסיף דבר נוסף: כפי שמסר לנו מר אפרצב בישיבה שהתקיימה ב-5 בינואר, הסוכנות עומדת לצאת מנושא האולפנים. בעצם, בנושא האולפנים יש משולש, שיתוף בין שלושה גורמים: משרד החינוך נותן ומתקצב ואחראי לכל הצד הפדגוגי, כולל משכורות מורים; משרד הקליטה אחראי לכל הנושא של השיבוץ של העולים, ומשתתף במימון משכורות המורים בכ-20 אחוז; הסוכנות היהודית אחראית למבנים שבהם מתקיים האולפן, והיא מעבירה 500 שקל לראש – סליחה על הביטוי הגס – עבור כל לומד באולפן למשך חמישה חודשים. אם הסוכנות עומדת לצאת מהנושא הזה, כפי שמנכ"ל משרד הקליטה אמר לנו, יש צורך גם לתקצב את האחזקה או את המימון של העולים בזמן לימודיהם.

אני עשיתי חישוב. לפי ממוצע התלמידים באולפני א' בשלוש השנים האחרונות, הממוצע הוא כ-13 אלף לומדים באולפנים ראשוניים בשנה, הכפלתי את זה כפול 500, ויצא לי משהו בסביבות 7 מיליון שקל נוספים שיש לקחת בחשבון הזה. זה עבור המבנים.
היו"ר אלכס מילר
בחשבון כללי, מה השתתפות הסוכנות בנושא האולפנים?
ריבה אביעד
היום זה כ-7 מיליון, לראש.
קריאה
זה כולל אולפני אתיופים?
ריבה אביעד
לא. זה לא כולל אולפנים שנמצאים במרכזי קליטה.

אני מסכמת: בישיבה סוכם שקודם כל, מתקציב משרד החינוך יוקמו שלושה אולפנים מרכזיים, שיהיו מודל לאולפני-העל, שיצוידו במיטב הטכנולוגיה החינוכית.
היו"ר אלכס מילר
מה התקציב שנועד לטובת הפילוט?
ריבה אביעד
עשינו חישוב, שלכל אולפן יש צורך בכמיליון שקל, בהערכה, לצורך הציוד שלו, כיתות חכמות, חדר מחשבים, מחשב לכל מורה, מחשב בחדר מורים, כיתות חכמות עם לוח חכם, עם ברקו וכו' – זה כמיליון שקל, ואת זה המנכ"ל ביקש שנצטרף. יש היום פעילות שנעשית עם בתי הספר, הבאת מערכת החינוך למאה ה-21 - נבחרו 80 בתי ספר, והמנכ"ל ביקש שנצרף את שלושת האולפנים האלה לכך, וכבר התחלנו במהלך. אני מקווה שבפברואר כבר יהיה לנו.

דבר שני, המורים שילמדו באולפנים האלה יקבלו הכשרה מיוחדת, זה גם תנאי במערכת החינוך הפורמלית – כדי שבית ספר ישודרג, המורים שבו חייבים לעבור הכשרה מיוחדת גם בטכנולוגיה וגם בתחומי התוכן.

במסגרת הפילוט יתקיים מעקב אחר הישגי התלמידים. במסגרת המעקב תתקיים גם הערכה מסכמת וגם הערכה מעצבת, וההערכה תהיה על-ידי הרשות הארצית למדידה והערכה, במסגרת הפעילות שהם עושים מול 81 בתי הספר.

אתמול קיבלנו משרי את הנתונים לגבי ריכוזי העולים. אנחנו נמצאים בבדיקה של השקף הבא של מקומות שבהם יש מבנים שאפשר להפוך אותם לאולפנים. הקריטריון הוא פריפריה וריכוזי עולים ומבנים. כבר התחלנו במהלך של המחשוב כדי לעשות את זה במהירות הגדולה ביותר. תודה.
שרי פייר
אני רוצה להוסיף – ראשית, לגבי המבחנים, הסכמנו על כך שיש לשים דגש רב יותר בשפה הדבורה, ולעשות סטנדרטיזציה של המבחנים; עולה שמסיים כך וכך חודשים – כמה הוא צריך לדעת, איך הוא צריך לשוחח. ודאי שיש חשיבות גם לדעת לקרוא עיתון, אבל כשהוא בא, שידבר בשפה הדבורה.

ודבר נוסף, שפחות כרוך בתקציב אבל יותר קשור לאיגום משאבים הוא לקחת חלק מניסיון העבר, לדבר על איזשהו מרכז קליטה אמבולטורי, שבמסגרת הבאת השירותים לעולה אנחנו יודעים שחלק ניכר מההיעדרויות של העולים הולך על סידורים – ללכת לכל מיני משרדים, ואז לנסות לאגם משאבים, להביא אל העולה את השירותים, וכך גם לתת שירות טוב יותר, וגם למנוע בריחה של אנשים מהשיעור.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
כבר התחלנו בתהליך – היום התחלנו בפילוט פרויקט. אני מקווה שעכשיו, אחרי שבועות עם משרד הפנים, אנחנו נהפוך אותו למציאות יותר טובה למען העולים. אנחנו נותנים תעודת זהות, ועולה יכול לבחור גם קופת חולים בשדה התעופה, וזה אומר שהבירוקרטיה לא מתחילה מהצעדים הראשונים של העולה החדש שמגיע למדינת ישראל - גם כאן בפרויקט הזה אנו רוצים שכל השירותים יגיעו לעולה באולפן, כלומר הוא יקבל את כל השירות, מה שמגיע לו, מה שהוא צריך לעשות בחוץ, הוא יעשה את זה במסגרת הלימודים – לא יצטרך לעזוב את הלימודים, יישב וילמד, ואנחנו עושים הכול כדי לשרת את העולה בצורה הכי טובה, הכי מתאימה, ולהתאים את הפרויקט גם לגיל, גם להשכלה, מכל הכיוונים. אנחנו חושבים שזה גם יכול לעזור בלימוד שפה.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. לגבי ילדים שמגיעים עם המבוגרים שנכנסים לאולפנים – הילדים לומדים בבתי ספר?
ריבה אביעד
כן.
היו"ר אלכס מילר
אני מציע שכאשר אתם מחליטים על עיר כזאת או אחרת, שגם הנושא של הילדים, שגם בתי הספר יהיו מעודכנים, וייתנו חיבוק לילדים במקביל למה שנותנים להם באולפנים.

דבר שני, אני זוכר שהיינו עושים פרויקט כשהיינו לומדים במוסדות להשכלה גבוהה עם אגודות הסטודנטים בליווי של עולים, אז גם איפה שאתם נמצאים, אני חושב שכדי לצמצם את הבירוקרטיה, לדעתי, גם ישמחו המוסדות לשתף אתכם פעולה, עם הסטודנטים שרוצים לתת ליווי לעולים שמגיעים לישראל, אם זה סיוע בכל דבר ודבר, לדעתי, זה רק מבורך, מבחינתם.

הסוכנות היהודית, בבקשה.
אביגיל זעירי
שמי אביגיל זעירי, ואני מנהלת את תחום עולים צעירים בסוכנות היהודית. אני אחראית על הליווי של כל המסגרות שלנו של צעירים עולים. כמובן, כל הצעירים שלנו נמצאים במסגרות אינטרניות ולא אקסטרניות, כמו תוכניות עציון, אולפני קיבוץ, תוכניות סלע למיניהן.
היו"ר אלכס מילר
שמעת מה נאמר כאן. יש פה עניין של שיתוף פעולה של כל הגורמים. איפה אתם עומדים בעתיד בכל הקשור לאולפנים מבחינת תקציב הסוכנות היהודית? מה העתיד של שיתוף הפעולה? אתם בפנים? בחוץ? אתם מתכוונים לצאת?
אביגיל זעירי
נכון להיום יש כוונה לצאת מהמימון של האולפנים האקסטרניים – לא מדובר באולפנים במרכזי הקליטה אלא על האולפנים האקסטרניים. זו החלטה של ההנהלה.
היו"ר אלכס מילר
אתם יודעים באיזה תקציב מדובר, אם הם יוצאים?
אביגיל זעירי
500 שקלים למשתתף.
ריבה אביעד
כלומר זה כ-7 מיליון שקל, ואת זה צריך במיידי.
היו"ר אלכס מילר
אני מקווה שאת המסר שנסכם כאן תעבירו ליושב-ראש הסוכנות – מה המסר שאתם נותנים היום, אם תצאו, לאלה שאתם משכנעים אותם להגיע לישראל? שאין להם איפה ללמוד? כי אם אתם יוצאים, מי יתקצב? אני חושב שזה מסר לקוי.
אביגיל זעירי
אעביר את המסר לאלי כהן, מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו לא מנותקים מהמציאות. אני מציע לשקול שוב את ההחלטה של כל שינוי בתקצוב שיש לסוכנות כלפי נושא האולפנים, ולמצוא דרך להמשיך את שיתוף הפעולה. לא יעלה על הדעת, שניכנס למשבר בגלל זה, והאנשים שאתם מביאים לכאן יצטרכו להתמודד עם הבעיה הנוספת, שאין להם איפה ללמוד.
אביגיל זעירי
המסר יועבר למנכ"ל המחלקה, מר אלי כהן.
היו"ר אלכס מילר
תודה. באופן כללי, שיתוף הפעולה של הסוכנות היהודית בכל מה שקשור לקליטה ולשיתופי הפעולה שהיו, דיברת על האקסטרני. האם יש עוד דבר שאנחנו צריכים לדעת, שאתם מתכוונים לא לתקצב?
אביגיל זעירי
בתחום הזה לא.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
הסטודנטים, הם יוצאים מהמון פרויקטים.
היו"ר אלכס מילר
בסדר. אנחנו ממשיכים. גלי צדיק, בבקשה.
גלי צדיק
תודה. שמי גלי צדיק, ואני נציגת המורים באולפנים. קודם כל, אני מסכימה עם כבוד השרה ועם חבר הכנסת מילר. אכן האולפנים הם של אולפנים מדינת ישראל, בעיני העולה שרק מגיע לכאן, והם אכן סובלים מהזנחה תקציבית בכל תחום כבר שנים רבות. כל השקעה כספית בתשתיות, במבנים ובתוכניות היא תהיה טובה וחשובה למורים ולעולים גם יחד, כי בסופו של דבר, הם אלה שנמצאים שם יום-יום, שעה-שעה, בתנאים הלא כל כך נעימים שתוארו פה. בכלל, לאור ההיסטוריה של האולפנים של השנים האחרונות, עצם העובדה שהאולפנים עדיין עובדים ומתפקדים, ועדיין יוצאים מהם עולים שמדברים עברית, ובמקרים רבים אפילו עברית טובה, זה מעיד על המקצועיות ועל הניסיון והמסירות של המורים באולפנים.

העובדה שמשרד הקליטה מודאג מהתשתיות של האולפנים, במיוחד באזורי הפריפריה, היא בהחלט מוצדקת. שיתוף פעולה בתחום הזה הוא יהיה מבורך. כמובן, העניין הפדגוגי, העניין של ההוראה, הוא בסמכות משרד החינוך, היה ונשאר. הניסיון והידע של המורים הוא לא יסולא בפז, מה גם שהם הגוף המקצועי היחיד שקיים בארץ כגוף מאורגן, ממלכתי, עם סדר-יום ממלכתי בנושא הזה של הנחלת הלשון.

אני בהחלט תומכת בח"כ מילר, במה שאמר בנושא של פיצול הכיתות לקבוצות קטנות יותר ותוספת שעות מעבר לאולפן א' הראשוני לעולים שמעוניינים וזקוקים לזה. ברור שזה דורש תוספת מורים משמעותית. אני חושבת שכיום זה תקף לגבי כל האולפנים בארץ. ריבה יכולה להעיד על הפניות הרבות שהיא מקבלת ממנהלות האולפנים וממדריכות האולפנים בכל הארץ לגבי מחסור במורים, לגבי בקשות לפתיחת כיתות שאינן כיתות ראשוניות- -
היו"ר אלכס מילר
אתם כמורים באולפנים צמודים לאופק חדש?
גלי צדיק
עדיין לא. זה דבר שצריך לשבת על השולחן בין משרד החינוך להסתדרות המורים.
היו"ר אלכס מילר
מה הנגזרת של כניסתכם לאופק חדש? זה תוספת שעות?
גלי צדיק
גם. אופק חדש נבנה לבסיס משרה של בתי ספר, לכן יצטרכו לעשות התאמות לגבי מורי אולפנים בעניין הזה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו מדברים כרגע על שתי בקשות: בקשה אחת היא תוספת שעות; בקשה שנייה היא פיצול כיתות. לגבי תוספת השעות, במסגרת אופק חדש, אם אתם נכנסים לאופק חדש, מבחינת תוספת שעות, כמה אנחנו מצמצמים מ-400 ל-500?
גלי צדיק
תוספת השעות שניתנת במשרה של המורה באופק חדש אינה תוספת שעות לכלל התלמידים אלא פרטנית, כלומר אתה תוכל לתת לעולים תוספת שעות פרטנית, לקבוצה קטנה מתוך הכיתה, חמש שעות שבועיות, מה שקיים באופק חדש כיום לגבי תלמידי בית ספר.
היו"ר אלכס מילר
ויש השלמה לשעות פרונטאליות?
גלי צדיק
לא.
היו"ר אלכס מילר
כלומר היום אתם נותנים את המקסימום שאתם יכולים מבחינת השעות הפרונטאליות, והדבר היחיד שיכול להיתוסף זה חמש שעות שבועיות.
גלי צדיק
זה הרבה, לקבוצות קטנות של עד חמישה אנשים בקבוצה להוראה יותר פרטנית. כל הנושא של אופק חדש, שכרגע אינו חל על מורי האולפנים בכלל, הוא צריך להיות נידון.
היו"ר אלכס מילר
כמה יש היום מורים, שאם תהיה החלטה, ייכנסו לזה?
גלי צדיק
אני לא יודעת.
ריבה אביעד
יש 502 מורים. אני מתוקצבת רק ל-487 משרות.
היו"ר אלכס מילר
טוב, לקחנו את זה בחשבון.
גלי צדיק
אם אנחנו מדברים על לתת מענה לעולה ברמה האמיתית, שהוא צריך לקבל בעברית, והמורים באמת עובדים ועושים מעל ומעבר, אם אנחנו מדברים על מענה אמיתי, יש מקום לחשוב על החוק, שיעגן את ההמשך של הלימודים.
היו"ר אלכס מילר
בתחושה האישית שלך, מה הבעיות שאת מזהה היום מול העולים מבחינת הלימודים, ואיפה הקושי – עזבי את התקציבים; אני מדבר על רצון לימודים, ומאיפה בא הקושי של העולה.
גלי צדיק
היום העולה מקבל סל קליטה נמוך מאוד. להסתדר במסגרתו קשה מאוד.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
פעם ראשונה מינואר במשך העשור הזה אנחנו העלינו את זה ב-10 אחוז אחרי מאבק קשה ביותר.
גלי צדיק
נכון, וזה מבורך. עדיין קשה להם להסתדר בסכום הזה. רוב האנשים לא באים עם רווחה כלכלית מאחוריהם ועם כסף, ולכן קשה להם מאוד רק ללמוד – הם צריכים לעבוד כדי לפרנס, ולכן זה מתחלק לשניים: יש כאלה שבכלל לא יבואו לאולפן, הם ילמדו עברית אולי ברחוב, אבל הם לא ילמדו כי הם חייבים לעבוד; ויש כאלה שגם ילמדו וגם יעבדו, וזה גם קשה מאוד, להיות פנוי לשני הדברים האלה. זה קושי אדיר.
היו"ר אלכס מילר
כלומר את אומרת שמבחינת ההיבט התקציבי, הבעיה שקיימת, שבמקום ללכת ללמוד, הם הולכים לעבוד.
גלי צדיק
גם. בנוסף, כשהם גומרים את חמשת חודשי אולפן א', הם לא יכולים ללמוד יותר בבוקר, רק בערב. הם מחויבים לא ללמוד בבוקר.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
אני חושבת שאנחנו לוקחים את העולים יותר מדי רחוק. אי-אפשר לפתור את כל הבעיות בבת אחת. במשך שנה וחצי האלה פתרנו כל כך הרבה בעיות, שבצניעות הכי רבה, בעשור הזה אף שר לפניי לא עשה את זה. אני חושבת שלימוד השפה העברית וסל הקליטה צריך להיות מותנה – העולה צריך להיות בכיתות, והוא צריך ללמוד שפה. הצלחה בקליטת עלייה בלי שפה, בלי בסיס אלמנטרי, לא יהיה. לכן הדרישה שלנו, גם סל הקליטה צריך להיות מותנה. אנחנו עכשיו שוקלים גם בזה לעשות שינויים. אני לא אוהבת את המילה "סנקציות", אבל עולה חייב להיות בכיתה.
היו"ר אלכס מילר
לגבי הכשרת המורים, שנכנסים לכיתות ללמד באולפנים, האם יש הכשרה מיוחדת שצריכה להיות, או זה כל מורה עם תעודת הוראה, יכול להיכנס לאולפן?
גלי צדיק
כיום ההכשרה היא ודאי לא רק תעודת הוראה; כבר עשר שנים כמעט לא נקלטים מורים חדשים באולפנים. בתחילת שנות ה-90, שזו היתה הקליטה הגדולה של המורים, נקלטו מורים בעלי תואר אקדמי ראשון לפחות ורשיון ותעודת הוראה. מאז ועד היום עברנו 20 שנה. משרד החינוך והאגף לחינוך מבוגרים השקיעו, אני חושבת שאני אישית עשיתי לפחות 5,000 שעות השתלמות, הוראת שפה עברית כשפה שנייה במורים האלה, בהשתלמויות מקצועיות ברמה מהגבוהות שיש. זו ההכשרה שהמורים עוברים.
היו"ר אלכס מילר
תודה. יהודית אסרף, בבקשה, מנהלת אולפן באשדוד.
יהודית אסרף
אני מנהלת אולפן באשדוד, ואני ראש תחום אולפן הנחלת הלשון במחוז דרום. קודם כל, אני רוצה לברך - זה היום נגילה ונשמחה בו, ושהחיינו והגיענו לזמן הזה. באמת אני שמחה ומצטרפת לברכות, וכמנהלת שעובדת – אני מנהלת 15 שנה, ובתחום של עולים חדשים 26 שנה - אני באמת שמחה שהגענו ליום הזה.

אני רוצה להוסיף מספר דברים שנראים לי כאדם מהשטח, שלטעמי, אם ניתן להוסיף אותם לשדרוג, ויש לי מספר רעיונות. דבר ראשון שהייתי מבקשת, אם זה אפשרי, מה שאמרה כבוד השרה, זה העניין של מה שהיה פעם – סל קליטה: אם אתה לומד, אתה מקבל; אם אתה לא לומד, אתה לא מקבל. אני עבדתי, כשהיתה צמידות בין סל הקליטה לזה, ועבדתי כשזה לא היה. אין לי ספק שזה חייב להיות למען הצלחת העניין.

אני יודעת שזה היה קיים בשנה שעברה, ובירכתי על זה, זה היה מצוין – איזשהו צ'ופר לסוף מסלול: למדת 500 שעות או חמישה חודשי אולפן, עשית את המסלול - יש לך צ'ופר. אני יודעת שהיה משהו כזה לחלק מהעולים. הייתי חושבת על משהו דומה לזה במסגרת השדרוג.

הדבר השלישי שהייתי חושבת עליו – אנחנו מלמדים לא רק שפה אלא שפת תרבות. אולי צריך להכין איזשהו סל תרבות של טיולים, מוזיאונים, הופעות, תערוכות. אני לא חושבת להפוך את האולפן למשרד תיירות, אבל הייתי חושבת על סל תרבות כלשהו, שייצור את הזיקה הנכונה בין השפה לתרבות, כי כשאתה מלמד רק שפה, אתה מנוכר.
שרי פייר
קיים כיום במימון משרד הקליטה.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
אנחנו נבדוק שזה יגיע לאולפנים.
יהודית אסרף
יש טיול אחד לירושלים, לכותל, ובמחזור ספטמבר כבר לא היה.

צריך ליצור איזושהי שקיפות בהערכה של מורים, והייתי חושבת על איזשהו משוב של התלמידים למורה - אמצע קורס וסוף קורס.
היו"ר אלכס מילר
זה את מול משרד החינוך והסתדרות המורים. אני חושב שכל מה שקשור להיבטים של שינוי הערכה ומשוב של המורים, זה צריך לעבור דרך ההסתדרות המקצועית, ולא אנחנו נכריע בעניין הזה, אבל כהמלצה אפשר לחשוב על זה.

ד"ר מיכאל ידוביצקי, בבקשה.
מיכאל ידוביצקי
במבנה הקיים של הסוכנות היהודית עדיין יש שתי מחלקות: המחלקה לעלייה וקליטה והמחלקה לחינוך. לצורך העניין, אני נציג של המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, שאמנם לא עוסקת ישירות בפעילות של האולפנים בארץ, אבל היא כן עוסקת באופן אינטנסיבי בהוראת העברית בעולם כולו, בתפוצות. היות שהסוכנות עוברת היום שינוי, שמעביר את המיקוד בפיתוח זהות יהודית וזיקה לישראל- -
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
אל תתחיל, כי אני אתחיל לדבר...
מיכאל ידוביצקי
אני לא ארחיב בנושא הזה, אני רק מזכיר את זה, כי זיקה לישראל בתפוצות ופיתוח זהות יהודית בהחלט כולל גם את השפה העברית. אני חושב שיש מקום, תמיד היה מקום – לפני כחמש שנים כתבתי מאמר בהד האולפן, שכותרתו היתה: קצר או רצף, והתכוונתי לכך שבין המערכות להוראת העברית בתפוצות לבין מערכת האולפנים בארץ חייב להיות קשר והמשכיות וזיקה וחיבור, אחרת אנחנו מקיימים שתי מערכות שאינן מותאמות אחת לשנייה, ואני חושב שזו עוד זירה שאני מנצל אותה כדי להעלות את הנושא הזה. מערכת האולפנים של הסוכנות היהודית בעולם לא מצטמצמת, ויש מקומות שהיא גם מתרחבת.
היו"ר אלכס מילר
מה היעדים של הסוכנות, מבחינת השינוי האסטרטגי לגבי יציאה מהאולפנים להעברה בכל מה שקשור בהשקעה לזהות היהודית בחו"ל מבחינת העלייה? מה היעד שקבעתם, שאתם אומרים לאותם האולפנים, שאתם רוצים לחזק אותם בתפוצות, להעלות אותם לישראל, הנגזרת? כשאתה נכנס למשהו, אתה צריך לדעת איך לצאת מזה. זה נראה ככה: אני גם מסתובב, ואני רואה מה קורה היום בתפוצות עם התוכנית של חפציבה, עם תוכניות אחרות, שהיום מתקשות לקבל תקציבים. אני הייתי בצרפת, ובאו אלינו כל נציגי היהדות הצרפתית, ואמרו: מדינת ישראל צריכה לחזק את החינוך של היהודים בצרפת. ביקשו תקציבים. צריכה להיות מטרה. אי-אפשר לבוא, ובגלל שיש לחץ של ראשי הקהילות היהודיות, שצריכים לקבל תקציבים לחינוך שיש להם שם, והחינוך שם לאו דווקא מעודד עלייה – זה אמנם טוב, שאנחנו מחזקים את היהדות בתפוצות. אם ההחלטה היא לחזק את אותם ראשי הקהילות, כי בגלל המשבר התקציבי שהיה בזמן האחרון הם מתקשים לתקצב את החינוך בתפוצות, זה דבר אחד. אבל אנחנו כאן צריכים לראות את הדבר הסופי. אם משנים אסטרטגיה בסוכנות היהודית, שמבקשת היום לחזק את לימודי היהדות בתפוצות, הרי זה כסף – אתה משקיע כסף שהיה פעם פה, אתה מעביר אותם לשם. אתה צריך לראות מה הנגזרת של הדבר - האם קבעתם לעצמכם יעד, שאחרי כל האולפנים שאתם עושים ומשקיעים כסף, יש אחוז כלשהו שאתם צריכים להביא לישראל? קבעתם לעצמכם יעד, או אתם בכלל לא מתעסקים עכשיו בעלייה?
מיכאל ידוביצקי
ההחלטה לעלות לישראל או לא, זו החלטה סוברנית של הפרט. הסוכנות היהודית רואה עצמה מחויבת קודם כל ליצור זיקה של היהודי בכל מקום בעולם לעם ישראל, ובהחלט לחזק זיקה זו כך שבמצב האופטימלי, הזיקה הזו תתורגם גם לעלייה לישראל. כשההחלטה הזו מתקיימת, ומי שמקבל אותה זה האדם הסוברני, חשוב מאוד שמי שעולה לישראל, יהיה גם מוכן לכך, כי יש מרכיבים שהרבה יותר נכון לקיים אותם לפני העלייה לישראל מאשר אחרי העלייה, כמו השפה העברית. שמענו עכשיו על הקשיים שחווים עולים חדשים בחודשים הראשונים שלהם בגלל המצוקה היום-יומית הטבעית. האם לא נכון, עד כמה שזה ניתן, שאנשים יבואו לפה עם בסיס לשוני, שאותו הם רכשו בתנאים הרבה יותר נוחים, כשעדיין נמצאים לפני העלייה, בביתם, בלי לחץ של סל הקליטה הלוחץ, כפי ששמענו כאן? זה מה שהתכוונתי לומר, שיש קשר, וחייב להיות קשר הרבה יותר חזק בין המערכת של הוראת העברית בישראל לבין המערכות העוסקות בזה בחו"ל, שאותו יהודי שעולה לישראל בעצם ימשיך במסלול הלימודים אלו, שאותו התחיל בחו"ל.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
יש בינינו ויכוח משמעותי, ואני חושבת שזה לא המקום להיכנס לוויכוח הזה. הדאגה שלי היתה, ואני הגדרתי את זה בתחילת הישיבה, עברית, דיבור ותעסוקה – אלה דברים שבקדנציה שלי אנחנו משפרים, ועברית בצורה משמעותית. אני חושבת שגם הצלחנו בזה – זה לא הפרויקט היחיד. נצטרך, כנראה, לא בישיבה הזו, לפתור בעיה שהיא קיימת, ושנמצאת על שולחן הממשלה. אם נצטרך, נדון בזה באחת מישיבות ממשלת ישראל, וראש הממשלה יודע על כך.
היו"ר אלכס מילר
תודה. ד"ר שרה רובינשטיין, מפקחת ארצית על מינהלת הלשון, האגף לחינוך מבוגרים, בבקשה.
שרה רובינשטיין
אני רוצה לברך את כל מי שתומך ועושה כמיטב יכולתו לקדם את העולים שמגיעים ארצה בשלושת התחומים האלה. אנחנו כאן התכנסנו לעניין של האולפן, ואני רוצה להוסיף עוד כמה דברים.

אני חושבת שיש לקחת בחשבון את האווירה הכללית בחברה הישראלית היום. אם אנחנו משווים את העולים שמגיעים היום לישראל, לאיזו ישראל הם מגיעים – לאיזה אולפן, בתי ספר וכו', לאלה שהגיעו לפני 20 שנה ולאלה שהגיעו לפני 40 שנה ו-50, 60 שנה, אנו מדברים על חברה שונה, וגם הצורך המיידי, כפי שהעולה קולט באופן המאוד הישרדותי שלו, הוא לא כל כך מיידי בעניין של העברית; לעתים לוקח לו זמן לעמוד על כך שהוא זקוק מאוד לשפה. לעתים הוא מגלה זאת מאוחר מדי, אולי אחרי ההזדמנות הראשונה שניתנה לו. לכן חשוב לחשוב על מסלול שהוא ארוך יותר, ושהוא לא חריג מבחינת משרד הקליטה, כי אנחנו תמיד עובדים בשיתוף עם המשרד, ואז יש תלמידים שכאשר פתאום נפל להם האסימון, הם עברו את תקופת הזכאות, לא מאשרים להם חריגות, הם לא יכולים להיכנס לאולפן, ולעתים זה אפילו עניין של כמה שנים - אנשים שכן השתלבו במקום עבודה, ומבינים שלמענם, למען ילדיהם, למען התקדמות בעבודה הם חייבים להתקדם ולא רק בשפה המדוברת אלא גם בשפה המקצועית וגם בשפה הכתובה וגם בקריאה. זה נתון שצריך לחזק את כל ההתבוננות המערכתית הזו.
שרי פייר
זה נבחן ומתוקן בימים אלה.
שרה רובינשטיין
לגבי הנשירה, הנשירה מלוה את הלמידה, ויש לה סיבות רבות – לא תמיד סיבות מקצועיות, פדגוגיות, ואפילו תשתיתיות, כלומר לפעמים יש אולפנים שהם משודרגים ומאובזרים היטב, ובכל זאת יש נשירה. יש כאן עניין של אנשים שעוברים מעברים בין תרבותיים, יש כל מיני קשיים, ואנשים לעתים רצים אחרי הגרוש, ועוזבים את האולפנים, ויש לשקול דרכים, אפילו התניית הסל או חלקו בלמידה מסודרת.

עלינו להיות קשובים למוטיב של פניות הלומדים, כי יש כאלה שמגיעים, וזה מאוחר יותר, וצריך למצוא את הדרכים. לכן הלימוד לא תמיד יכול להיות אינטנסיבי; יש אנשים שמתאים להם ללמוד אינטנסיבי. יש שאינם יכולים, והם מבקשים לפרוס את זה. אנחנו צריכים למצוא את הדרכים. אין ספק, שבמקומות פריפריאליים, כשבסך הכול הגיעו 20 איש, הדברים הרבה יותר מסובכים ועדיין צריך למצוא פתרונות כאלה ואחרים.

לימוד העברית באולפנים חייב להיות מתמשך. אנחנו לא יכולים לומר, לברך על המוגמר, אולפן ראשוני; אולפן ראשוני פלוס, וכל אחד בהתאם לצרכיו. יש אנשים שבאים אלינו לעתים, והם רוצים להשתלם בשפה ובתרבות, הם רוצים לצרוך תרבות ישראלית, רוצים ללכת לתיאטרון, לקרוא ספרים, לשיר שירים בעברית וכן הלאה, והדברים האלה יכולים להיעשות לאורך זמן. הם לא יכולים להיעשות בחמישה חודשים ראשונים, ואפילו לא רק בשנה הראשונה – יש למצוא לזה מענה.

לגבי התשתיות, אנחנו בדקנו את הדברים, אנחנו מיפינו את כל האולפנים. אין ספק שזה צורך חיוני בכל אולפן במיידי. אני לא הולכת עכשיו למקסימום, אבל איזשהו מינימום חייב להינתן מייד לכל אחד מהאולפנים, כי יש לנו חומרים, יש לנו חומרים מתוקשבים, ואנחנו לא יכולים להעביר אותם ברוב המקומות – אין לנו חדרי האזנה בחלק מהמקומות, אין לנו אפשרויות לצפייה ודברים אחרים.

לגבי המורים, מורי האולפנים, לפי המדדים של משרד החינוך, נחשבים לפלח אוכלוסייה מן המשובחים במערכת החינוך – אל"ף, על-פי השכלתו הפורמלית, קלטנו אנשים בעלי תואר ראשון ומעלה; יש גם מורים בעלי תואר שני, יש גם מורים בעלי תואר שלישי, תעודת הוראה, והדבר המיוחד שנוצר, ובמיוחד בעשרים השנים האחרונות, כשקלטנו את העלייה הענקית והמבורכת שהגיעה, בנינו השתלמויות והכשרה תוך מוסדית מתמשכת לאורך שנים. גם כאשר קיצצו את התקציבים של האגף לחינוך מבוגרים באופן קשה ביותר, נלחמנו על קיום השתלמויות, והמורים שלנו משתלמים בנושאים בשורה הראשונה של החדשנות גם של השפה העברית, גם של הפדגוגיה וגם של התקשוב, ויש להם גם רצון להתקדם.

אם חושבים על הרחבת המערכת, וצריך לחשוב על כך, אנחנו זקוקים למורים נוספים. בשנתיים האחרונות יש גידול של כ-16 אחוז בקרב העולים.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
בשנה שעברה הגיעו 19 אלף עולים, כלומר גידול לעומת השנה הקודמת.
מיכאל ידוביצקי
16 אחוז יותר.
שרה רובינשטיין
מצבת המורים נשארה ללא שינוי, ולעתים אנחנו ממש מתקשים – לפעמים מורים לא יוצאים לחופשות, כי אנו חייבים.

כמו שצריך לתת חיזוק לתלמידים, צריך לתת חיזוק למורים בתנאי העבודה שלהם, כי לעתים הם נושאים על גבם הכול – גם פיזית את כל חומרי ההוראה, כי אין איפה להשאיר באולפן, וגם מבחינות אחרות.

נקודה אחרונה, לידידי ד"ר ידוביצקי, בקשר לרצף תוכניות בין מה שקורה, למשל, בתפוצות, לבין מה שקורה בארץ, דווקא משרד החינוך ביוזמה של מנכ"ל משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה, מנכ"לית נתי"ב, אנחנו מקיימים שיתוף פעולה, ואנחנו מפתחים הכשרת מורים בחמ"ע באזור רוסיה, באוקראינה, ופיתחנו תוכנית שבדיוק מבוססת על העניין הזה של רצף, כלומר התוכנית שנכתבה לחמ"ע, ההמשך שלה הוא התוכנית שתהיה כאן. והמורים משתלמים, ואנחנו מצפים לתלמידים שלהם, שיגיעו אלינו להמשך קליטה.
מיכאל ידוביצקי
אני מודע לכך היטב, אני רק אומר שיש עוד מערכות בעולם, גם בחמ"ע וגם במדינות אחרות בעולם, שישמחו לעשות בדיקה של רצף מסוג כזה או אחר.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
שרי פייר
לגבי הרפורמה, פרט לנושא הרפורמה והשינוי, המשרד תומך, וזה בהמשך לעניין הרצף, בכל מיני פרויקטים, כלומר אנחנו מקדמים פרויקטים פנים משרדיים להנחלת השפה לעולים, להשתלמויות, כפי שציינת, לעולים שכבר קיבלו בסיס ברשויות המקומיות. נמשיך בכך. בנוסף, אנחנו מפתחים עכשיו ומחדשים את האתר להנחלת השפה העברית, ואני חושבת שזה גם ישמש איזושהי תמיכה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה.
אלכס צסרסקי
אני רוצה להתייחס להערה של כבוד היושב-ראש, אני לא יכול להתעלם ממנה לגבי ילדים. כל ילד מקבל חיבוק ממשרד החינוך, בלי קשר לעיר שבה התבצע הפילוט.

אני רוצה גם להדגיש, שמי שיבצע את השדרוג של האולפנים הוא משרד החינוך בסיוע של משרד הקליטה ולא להפך, כפי שיכול להשתמע מהדיון הזה.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
איך משתמע מהדיון הזה? משתמע מהדיון הזה, שאני יזמתי את הדבר, הגעתי למשרד החינוך, דרשתי ממשרד החינוך, ואני אסירת תודה, ואני לא רוצה להיגרר עכשיו לכיוון של הסוכנות, ואתם צריכים לדעת שבזמן שהסוכנות יוצאת מהפרויקטים, מישהו צריך לתקצב את הפרויקטים האלה, וזה פרויקטים קיימים, וזה המון פרויקטים שאיני רוצה לדבר עליהם עכשיו, וזה לא פשוט, ואני נפגשתי עם נתן שרנסקי, הבעתי את עמדתי בישיבות הממשלה, ואינני רוצה לגרור את הוועדה לכיוון הזה.

דבר שני, התחלתי את הישיבה הזו - בגלל שיתוף הפעולה של משרד החינוך ומשרד הקליטה, ביוזמת משרד הקליטה, אנחנו מגיעים ליום הזה. אני מאוד שמחה שאנחנו מגיעים סוף-סוף ליום הזה, כי הרפורמה והשינויים נדרשים, ואנו רק בתחילת הדרך. נצטרך לשנות ולשדרג, ואלה דברים שנצטרך למען העולה לעשות במדינת ישראל, וחבל שלא עשינו את זה בתחילת העלייה שהתחילה לפני 20 שנה, אבל בסיום 20 שנה ותוצאות של 20 שנה, אנחנו יכולים לומר שיש המון סיפוק, ויש דברים שאנחנו צריכים לשנות, ונשנה אותם יחד, ותודה לך, אלכס, שיזמת את הישיבה הזו. אני מאמינה שבשדרוג של היוזמה שלך כיושב-ראש ועדת החינוך ויוזמת החוק, שהיא נדרשת נכון להיום, כי היו זמנים שעולה היה לומד שלב א' ושלב ב', ומאיזושהי סיבה נמחק שלב ב', והוא נדרש, והתקציבים הללו נדרשים- -
היו"ר אלכס מילר
לסיבה קוראים יולי תמיר. יודעים מה הסיבה...

בבקשה.
שלומית גבע מור
אני רוצה לומר משהו שבוער בעצמותיי הרבה שנים. שמענו מה קורה באולפנים, על המכלול, כמה צריך להוסיף, ואני מכירה את האולפנים מהשטח הרבה שנים. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה ולפתוח איזשהו אולפן וירטואלי רציני ללמידה מרחוק, שהעולים, לפני שהם עולים, אחרי האולפן, תוך כדי האולפן, אחריו, שנה אחרי האולפן, שנתיים אחריו, יוכלו ללמוד בעצמם בשעות שנוחות להם, במקום שנוח להם, אולפן ללמידה מרחוק, רציני, שיושקע בו – אני לא יודעת כמה צריך וכמה השקעה, אבל משהו רציני, שכל עולה יוכל להתחבר אליו מתי שנוח לו.
היו"ר אלכס מילר
אני חושב שנציגת משרד הקליטה התייחסה לנושא של האתר.
השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר
ד"ר שרי דיברה עליו. היא אמרה שאנחנו מקימים אותו, נקים אותו למטרה זו.
היו"ר אלכס מילר
תודה, רעיון מבורך.

אני רוצה לסכם: ראשית, הוועדה רשמה לפניה את הודעת שרת הקליטה ונציגי משרד החינוך על הכניסה לפילוט מבורך בכל מה שקשור ללימודי עברית באולפנים. הוועדה מברכת את שני המשרדים על שיתוף הפעולה ועל היוזמה. כמובן, אנחנו רואים בכל מה שקשור ללימודי עברית ואולפנים ככרטיס כניסה של העולים לחברה הישראלית, וכל חיזוק זה דבר שהוא ציון לשבח, וכמובן, שנחזק במה שאנחנו יכולים, ואם יש צורך בסיוע פרלמנטרי כזה או אחר מקידום הפילוט הזה והרחבתו, נסייע בכל כוחנו.

אנחנו נשקול גם את ההצעות לחקיקה שעלו כאן בדיונים בוועדה, אם זה הנושא של תוספת שעות, פיצול כיתות, אם מדובר בעניין ההתניה של לימודים באולפנים מול סל הקליטה, שזה לא פשוט – אני חושב שיש לעשות חשיבה בעניין זה, ולא ישר לרוץ להחלטה, אבל כמובן, חייבת להיות דרך בהקשר אותם עולים חדשים שמגיעים לישראל ומתן הכלים הבסיסיים בשילובם לחברה הישראלית, ואם יש דבר ודרך לעשות את זה, כמובן, צריך לשקול את זה.

אני חשוב שגם משרד התמ"ת צריך להיות חלק מכל סיפור השילוב, כי גם אם מדובר על עבודה, על מקצוע, אם זה מקצוע חדש, אם זה שילוב במקצוע שאתו הגיעו, משרד התמ"ת צריך להיות פה פרמטר חשוב, שגם הוא יכול לסייע, ואם יש אפשרות בהשקעה בפרויקטים כאלה ואחרים, גם הם יכולים להיות חלק מזה.

אנחנו מאוד מודאגים מהחלטת הסוכנות לצאת מהתקצוב של האולפנים. אני חושב שהיציאה הזו יכולה להיות דרמטית בכל ההיבט של פיתוח לימודי העברית בישראל, ויש לעשות חשיבה מאוד מדויקת בנגזרות של אותה החלטה.

נושא של אופק חדש – אני פונה גם למשרד האוצר ולמשרד החינוך לבחון אפשרות של שילובם של המורים באולפנים במסגרת אופק חדש או עוז לתמורה, תלוי כל אחד למה הוא שייך, וכך גם נוכל לחזק את המורים שמלמדים באולפנים. אני מברך את כולכם, אתם עושים עבודת קודש, שתהיה לכם הצלחה, ואנחנו שוב מחזקים את ידם של השרים – שרת הקליטה ושר החינוך, על היוזמה המבורכת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים