הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
27
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

16.1.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 127
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, י"א בשבט התשע"א (16 בינואר 2011), שעה 10:30

סיור וישיבה באשקלון לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

שרה וייסלר

- מפקחת על קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

משה אדוריאן

- מפקח ארצי, ממונה על המחוז, ח' מבוגרים, משרד החינוך

ויויאן

- אחת מפקחת ארצית, האגף לגריאטריה, משרד הבריאות

נילי דרור

- סגנית מנהל מחוז ירושלים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אורה דואק

- מרכזת נוהל הרכוש, משרד הבינוי והשיכון

אריה וקנין

- מנהל תחום דיור ושיכון, המשרד לאזרחים ותיקים

תמי אהרוני

- מנהלת תחום דיור, המשרד לקליטת עלייה

מיכל פימא

- מנהלת לשכה אזורית, המשרד לקליטת עלייה

לינה לובוביץ

- לשכת אשקלון, יועצת תחום, המשרד לקליטת עלייה

עינב מוזס

- מנהלת פעילות הקליטה בדרום, הסוכנות היהודית

משה מיארה

- נציג הסוכנות באשקלון, הסוכנות היהודית

בני ועקנין

- ראש העיר אשקלון

שמעון כהן

- סגן ראש העיר אשקלון

סופה ביילין

- סגנית ראש העיר אשקלון

שלמה כהן

- מ"מ ראש העיר אשקלון

אברהם בן דוד

- מנכ"ל, עיריית אשקלון

אלכס סולטנוביץ

- יו"ר ועדת הקליטה, עיריית אשקלון

לב ברדני

- מנהל מחלקת קליטה, עיריית אשקלון

מזל לוי

- מנהלת אשכול קהילה, עיריית אשקלון

שולמית מימון

- מנהלת אגף הרווחה, עיריית אשקלון

חנה יוגב

- סגנית מנהלת אגף הרווחה, עיריית אשקלון

משה ינאי

- סמנכ"ל לחינוך, לתרבות וספורט, עיריית אשקלון

אריאלה סדין

- מנהלת אשכול לרווחת הקשיש, אגף רווחה, עיריית אשקלון

רפי נבון

- מנהל עמיגור, אשקלון-אשדוד

חלי הירש

- האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דניאל ז'נבה

- מנהל, מוקד קליטה

דן פרדקין

- רכז פרויקט עידוד עלייה, מחמ"ע

ניצה שטרית

- מנהלת כפר הנופש הצרפתי

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור וישיבה באשקלון לבחינת קליטת העלייה

אני מתכבד לפתוח את הישיבה וסיור של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בעיר אשקלון. אנחנו מתחילים את הישיבה והסיור כאן בכפר הנופש. לאחר שנסייר פה, נגיע ללשכת ראש העיר ושם נקיים דיון מקיף לגבי כל נתוני הקליטה, הצרכים, הדרישות. אני לא יודע מה עם ראש העיר, אבל היינו בכמה ערים בישראל וראינו שיש ערים, כמו רמת השרון, כפר שמריהו ומקומות אחרים, לעומת ערים שבאמת קולטות עלייה, כמו אשקלון, אשדוד, עפולה, נצרת עלית, שלא מקבלות את הסיוע. אנחנו פועלים בנושא הזה ואנחנו נרצה היום לשמוע ממך על כל הדברים, גם הבעיות וגם האתגרים.

אני אשמח, אדוני ראש העיר, על כמה מלים בקצרה. את הדיון המעמיק נעשה בלשכה שלך. נעשה פה סיור במקום, גם הדיירים מחכים לנו, יש להם הרבה דברים לומר ואנחנו נשמע גם אותם.

בבקשה, אדוני ראש העיר.

ברוכים הבאים, ועדת הקליטה והעלייה והיושב ראש והחברים, ושלום לכל הנוכחים. אני אמרתי לפני שבאת שאני תמיד אוהב שמתחילים בעירייה בסקירה, מה הנושאים ולפי הנושאים הולכים לשטח וגם יודעים מה קורה בשטח. אז בוא נאמר שהפעם אנחנו מתחילים פה, אבל הרבה לא יודעים מה הולכים לעשות פה. אנחנו נעשה פה את הסיור ואחר כך נלך לאולם הישיבות אצלנו בעירייה, שם הכנו את מצגת, אנחנו נציג את אשקלון, מהערים הקולטות עלייה הגדולות ביותר בארץ.

היום זה כ-40,000 עולים חדשים. כשהתחלנו את העלייה בשנת 90' היינו 60,000---

למה בשנת 90'? התחלת בשנת 71'-72'.

אתה אומר 72'? אז יש פה גם מ-56', כשאני עליתי בן חמש.

ואתה צודק. באשדוד סופרים לנו את זה, אל תדאג.

תראה, אם מקבלים כסף לפי עולה, מה אכפת לי לדון עד 48'.

אז באמת ברוכים הבאים ואני מציע שאנחנו נתמקד במקום שאנחנו הולכים לסייר. מטרת הסיור כאן שהוועדה תתרשם, כי אני מבין שמישהו ביקש שנעשה פה סיור, ולאחר שנסיים פה נלך לאולם ושם נדבר יותר בפרוטרוט על כל נושא העלייה באשקלון, תהיה לכם תמונה יותר ברורה ותראו את המצגת בצורה מסודרת. לכן עכשיו נדבר רק על המקום.

בבקשה, מי רוצה להציג את המקום שבאנו אליו?

אני חושבת שנעשה סיור ומה שאתה הצעת, שאנחנו---

לא, קודם כל מה מטרת הסיור שנקבע פה. אני, ראש העיר, לא יודע. נשמע.

אנחנו נדווח אחר כך על כל הנתונים כמה מתבצע, כמה הוסטלים, כמה דירות סוציאליות וכמה כל שנה מקבלים. בחוברת אצל בני יש הכל וכל אחד יקבל הסבר בישיבה.

אבל בואו נדבר על המקום כרגע. התחלנו בסיור, אז נדבר על המקום.

ניצה, מנהלת מקבץ הדיור, נתנה את הסקירה. המקום הזה נפתח בשנת 95', וכל הזמן היו דיונים על המקום הזה ואני לא חושבת שהמקום הזה הוא רע, הוא טוב. יש כמה נתונים שאני רוצה שהוועדה תקבל אותם כדי שתקבל את התמונה לבד, אחרי הסיור, כל אחד לבד, בגלל זה אני לא רוצה לספר. יש מטבח משותף, יש דירות, ואתם תראו. זה חלק מהפתרון שהיה לגבי חוסר בדירות סוציאליות. אחר כך אתה תשמע את כל הנתונים, כמה מקבלים שכר דירה ממשרד הבינוי וכמה משלמים היום בשוק החופשי ויש לנו חוסר בדירות, אבל אני חושבת שהדבר שהיה הופך את המקום, היתה כותרת אחת במשרד הקליטה, ברחוב העבודה 1, שם היה כתוב 'פתרון זמני', זאת אומרת שכל אחד, לפי החלטתו, הוא יכול להשתמש בדבר הזה, אבל אם יהיה תור, הוא נכנס בתור. אז אנשים הגיעו לפה מסיבה אחת, כדי לא לאבד את התור. יש מצב שמישהו לא מרוצה, ואתם תראו אם מרוצים או לא מרוצים, חלק כן, חלק לא, זה תלוי בבן אדם, אז מי שלא מרוצה, הוא חייב לצאת לשוק החופשי, להיות שנתיים באוויר, בשכירות, ואלה אנשים מבוגרים, מדובר על אנשים קשישים, ומדי פעם הם לא עצמאיים אפילו, ואחר כך רק מכניסים אותם בתור מהתחלה. זה החוק, שאני רוצה---

סליחה, מי פה שולט שייתן תמונה מסודרת על כמה חדרים, כמה אנשים.

אני. אני חושבת שדיברתי הרבה לפני שהגעת, אז הם יצטרכו לשמוע אותי פעם נוספת. יש לנו כאן 200 חדרים, יש לנו 201 אנשים, יש לנו בערך 100 אנשים מיום שפתחנו את המקום ועד עכשיו, זאת אומרת מסוף 95'. יש כאן 100 אנשים שפשוט לא עזבו, אנשים שגרים כאן 14 שנים ולא רוצים ללכת לשום מקום. האנשים שמגיעים לכאן, אמרתי קודם לכן, מגיעים מרצונם החופשי. אלה אנשים שמשרד הקליטה שלח אותם לראות מספר מקומות, הם בחרו והחליטו שכאן הם רוצים להיות. הם מגיעים לכאן, הם עושים סיור עם המשפחות, הם עושים סיור עם החברים שלהם, הם הולכים וחוזרים מספר פעמים---

מה שכר הדירה שהם משלמים?

1,000 שקלים, כשבעצם המדינה נותנת להם ואני הצינור שמחזיר את זה בחזרה למדינה. הם לא משלמים על מים, הם לא משלמים על חשמל, יש כאן הרבה מאוד אנשים שמגיעים משכירויות בחוץ של מספר דירות שהם עוברים, מדירה אחת לשנייה. יש כאלה שנמצאים עם בני משפחה ולא מוצאים את המקום שלהם שם, מחוסר מקום, מחוסר זה שהם מסתדרים עם הבן של הבת, או להיפך. יש כאן אנשים שמחליטים שזה המקום שלהם, לעומתם יש כאלה שמגיעים... שיהיה ברור שמי שרוצה להיכנס, נכנס ומי שרוצה ללכת, אומר 'לא טוב לי, אני חוזר לשכירות'. מה שאומרת סופה, על התור או לא התור, זה כבר עניין של משרד הקליטה.

זו שכירות פרטית.

זו שכירות פרטית והוא ממשיך לקבל סיוע ממשרד השיכון.

אם הוא מסוגל. הוא לא מסוגל ב-1,000 שקלים לשכור דירה היום.

מה שקורה לאנשים שהיו כאן ויצאו, הם התחברו, שתי חברות ביחד, למשל, והלכו ושכרו דירה, למשל במרינה באשקלון. הם מתחברים. גם פה הם מתחברים.

מתוך ה-200 כמה היו רוצים לצאת?

מתוך ה-200 אני יכולה להגיד שמשהו בסביבות 9-8 אנשים שעכשיו רוצים ל---

יש דירות פניות?

אין לי דירות פניות, יש לי דירה אחת לדוגמה ויש לי אנשים שנמצאים בהמתנה כדי להגיע לכפר.

כמה?

אין לי מושג, זה נמצא במשרד הקליטה. מיכל לא יודעת, כי הם מגיעים מכלל הארץ.

הם מגיעים מכל הארץ, מחולון, מתל אביב.

מה ייחודי במקום הזה מאשר במקומות אחרים? אנחנו באנו לסייר פה כנראה במטרה מסוימת, להתרשם, או לחיוב או לשלילה, אז תגידי לי מה ייחודי פה.

בהחלט. קודם כל יש בכל מקום חסרונות ויתרונות. החיסרון של המקום הזה, שהמטבח הוא מטבח משותף. אז יש כאלה שיגידו---

כל כמה אנשים במטבח משותף?

או ארבעה או שניים. יש שאנשים שיגידו 'אני לא רוצה מטבח משותף', ויש כאלה אחרים, למשל חולים, שהחברה שלהם מכינה להם ומביאה להם, שהם אוכלים בצוותא, כי רובם עריריים. מי שרוצה ללכת, ויש כאלה שיאמרו 'לא טוב לנו, אנחנו רוצים ללכת', יש כאלה שיצאו, לפחות עשרה, או אפילו יותר, וחזרו בחזרה לכפר. יש כאלה שכשהם מגיעים אני שואלת 'למה אתה רוצה להיות פה? בשביל מה?' אז הוא אומר, 'כי אני לא צריך חדר יותר גדול משלי, כי יש כאן אירועים', האירועים בחינם. הם לא משלמים מים, לא משלמים חשמל, הרבה אנשים חוסכים את הכסף או שעוזרים לבני המשפחה, או שנוסעים לחוץ לארץ. למשל יש כאן דייר שהיה בסין ותאילנד ובכל מיני, כשאני בקושי להונגריה נסעתי. אז הם עושים כל מיני דברים. יש להם את כל המרחב הזה, יש להם ברכה בקיץ, מתחילת מאי עד כמעט סוף אוקטובר, תלוי במזג האוויר, עם מציל. בשום מקבץ דיור אין דבר כזה. יש להם אירועים. למשל השנה אני יכולה לומר שלב ברדני, אני לא יודעת מי אחראי על ועדת הקליטה, אני חושבת שגם משרד הקליטה, סופה, יש להם טיולים, בזכותכם הם יצאו גם להמון טיולים.

מתקציבי המשרד.

מתקציבי המשרד. מעבר לזה יש להם את האירועים שהם לא משלמים כאן אפילו שקל, כל חגי ישראל---

קיבלתי תלונות לגבי התשתיות של המבנים. אתם אחראים על התשתיות, נכון?

נכון, יש כאן 15 עובדים.

יש כאן בעיות מהותיות?

ממש לא. ממש לא.

זו הסיבה שבאנו לפה, כדי לראות בעיניים.

חבר הכנסת דנון, אני חייבת לומר לך, כתושבת העיר וחברת כנסת עם ותק, בדרך כלל, אם יש בעיות, אני מקבלת המון תלונות. בשנים הראשונות, ב-96', 98' היו תלונות, ושמונה שנים אף תלונה מהכפר הצרפתי.

יש דיירת אחת שהחליטה לעשות בלגן ואין ספק שכל מכתב... הרי מבקר המדינה לא יודע מה זה כפר הנופש, והיא אומרת בצורה הכי ברורה, 'יש לי את הפוליטיקאים שלי ואני יודעת מה אני אעשה איתם'. מקומם לראות שדיירת אחת יכולה להפוך כפר שלם, אבל צריך להתמודד ולהוכיח שבעצם אין לך אחות. וזה בסדר, אני בעד שקיפות ואני אומרת, בואו, תראו.

לא נעשה ועדת חקירה פרלמנטרית.

גם עם ועדת חקירה פרלמנטרית אני אסתדר, אבל אני באמת---

מה גובה השכירות פה?

1,000 שקלים.

והם מקבלים את ההחזר של ה-800 ומשהו.

וההעלאה עכשיו של 8%, או שזה לא קשור אליהם?

לא, זה בהוסטלים. אל תשכחו שבהוסטל משלמים מים וחשמל. פה אנחנו דואגים להם לריהוט. לאנשים שמגיעים לכאן אין מקרר, אין מיטות, אנחנו דואגים להכל. אנחנו דואגים למזגנים חדשים, אנחנו דואגים לזה שסטודנטים, יש לנו גם מחבר העמים וגם מארגנטינה, דואגים להם, מטפלים בהם. לצערנו חלקם מגיעים, אני לא יודעת מי הפנה, אבל יש כאלה נשים שהילדים שלהם מכים אותם, שכאן היינו צריכים לשמור עליהם ולסגור שלא ייכנסו אליהם. יש ילדים שמגיעים ב-28 לחודש ולוקחים את כל הקצבה והולכים הביתה והם נשארים בלי שום דבר, אז את צריכה לדאוג שיהיה להם אוכל, שלא חסר להם דבר, ואם לא, לדבר עם הילד ולהגיד 'תדע לך שאם אתה לא משאיר לו את הכסף, אני פונה לרווחה', או 'אני מוציאה את אמא שלך מהכפר ואתה תצטרך לטפל בה', אז מהר מאוד---

מה המודל העסקי? עם איזה משרד ממשלתי אתם קשורים בהסכם?

משרד הקליטה ועמידר, זה בדרך כלל חמש שנים וחמש שנים אופציה.

במשך כל הזמן הזה יש ביקורות, או איך אמרו לי? בקרה של עמידר. הם מגיעים באופן ספונטני---

יש פה נציג עמידר?

עמיגור.

אבל מעמידר מגיעים כדי לבחון את מה שאתה דיברת עליו, תשתיות, מיזוג, מים, חשמל. הם הולכים לבד בין החדרים. אני אראה לך, כי זה לא משהו שהוא באחריותי, זה משהו שמשרד ממשלתי עושה ואומר את הדברים הכי פשוטים. אני רגועה, כי אני יודעת שבאים לבדוק אותי כל יום בפינצטה. ברשותך, לידך יש, אם אתה רוצה לראות, תיק אדום---

לא, מה שתגידי אנחנו מאמינים, לא צריך לראות.

באמת, את מדברת כאילו אנחנו בביקורת. אנחנו לא באים בביקורת.

לא, הוא שאל אותי שאלה כרגע ואמר שיש בעיה בתשתיות, אז הוא הגיע לעשות בדיקה.

אנחנו תיכף נסתובב. השלטים ברוסית שמחזיקים הדיירים, מה כתוב בהם?

אין לי מושג. הם כנראה הבינו שחברת הכנסת סולודקין כאן, אז כולם כאן.

זה לטובתך, מרינה?

תמיד לטובתי, אבל כאן אנחנו צריכים לעשות סיור.

יש לתושבים ועד או מישהו שיכול להצטרף אלינו, שנדבר איתם?

לא, אין ועד, למרות שאני ביקשתי שיהיה ועד, אבל חלקם רוצים, חלקם... בעבר היה כאן ועד, היה כאן ועד טוב מאוד, עכשיו לא.

תוך כדי הסיור אנחנו---

אתם יכולים לדבר עם אנשים, כמובן. אני יודעת שכולם יושבים שם בחוץ ומחכים.

קודם כל אני כבר דיברתי איתם ו---

אנחנו נברך אותם בכמה מלים ונלך לסיור.

לא כל יום רואים ראש עיר וחברי כנסת באים אליהם.

לי קוראים דני דנון, אני יושב ראש ועדת עלייה וקליטה של הכנסת. אנחנו עושים פה סיור, ארבעה חברי כנסת, חברת הכנסת מרינה סולודקין מאשקלון, חבר הכנסת רוברט טיבייב, חבר הכנסת מיכאלי, אני וראש העיר, באנו לבקר אתכם ולראות מה טוב בכפר ומה צריך לשפר.

(מתרגמת).

תודה לראש העיר על כל העזרה שלהם. אני מאמין בלראות את הדברים, לכן אני לא אדבר. אנחנו באנו לראות, אנחנו נסתובב, נבקר בחדרים, במטבחים, ואנחנו מבטיחים לכם שאנחנו נעשה כל מה שאפשר שיהיה לכם יותר טוב פה. אני יודע שטוב לכם גם עכשיו ואנחנו מעריכים מאוד את העלייה והעובדה, באים לפה ארבעה חברי כנסת בוועדה של הכנסת לאשקלון, כי אשקלון קולטת עולים ואנחנו מעריכים את זה.

(מתרגמת).

בוקר טוב. אני מברך את ועדת הכנסת, בראשות חבר הכנסת דנון. הם באו לבקר כאן. פעם ראשונה שכל הוועדה, ארבעה חברי כנסת, באים, תמיד מגיע רק היושב ראש. הם באו לבקר פה ולראות ולשמוע, אז נעשה סיור.

(מתרגמת). הם שמחים מאוד שאתם הגעתם.

(מדבר ברוסית).

בוקר טוב לכולם, אנחנו נפגשים, חלקנו בשנית, חלקנו פעם ראשונה. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת נמצאת היום בעיר אשקלון בסיור ישיבה. אני מודה לחברי הכנסת טיבייב, מרינה סולודקין ומיכאלי, שהצטרפו אלינו לסיור יום. אנחנו פתחנו את היום בסיור בכפר הנופש הצרפתי, לראות בעיניים שלנו את התנאים במקום, לדבר גם עם הדיירים, ואנחנו עושים ישיבה, בנוכחות ראש העיר וחברי מועצת העיר שנמצאים פה. אני מודה לגב' סופה ביילין, שיזמה את הדיון הזה והזמינה אותנו לאשקלון.

אנחנו עושים דיון באופן כללי בנושא של קליטת עלייה באשקלון, על היעדים, על האתגרים, על הקשיים ואנחנו נפתח קודם כל בפתיחה של ראש העיר, מצגת של העירייה ולאחר מכן נפתח את הדיון לשאר הגורמים. אני מודה ללב ולסופה שאתם מכניסים אותנו לעומק הבעיות, ואני מבקש מראש העיר, מר בני ועקנין, לפתוח בבקשה.

ברוכים הבאים, לוועדת הכנסת, ליושב ראש מר דני דנון, חברי הכנסת רוברט טיבייב ומרינה, שהיא אשקלונית, וגם חבר הכנסת מיכאלי שהיה פה, והחברים שלנו. עשינו היכרות אז ניגש ישר לעניין.

ברוכים הבאים, אני באמת מקבל אתכם בברכה וכל הכבוד, ממש, הרכב כמעט מלא, ארבעה חברי ועדה. מניסיוני, הרבה פעמים באו לפה ועדות, אולי כמעט כולן, ולא תמיד בהרכב, הרכב יפה מאוד, זה מראה את החשיבות שמייחסים חברי הוועדה לנושא.

אני אגיד בכמה מלים ואחר כך מזל תעשה את הסקירה על אשקלון. היום אשקלון מונה 126,000 תושבים, מתוכם 40,000 עולים. אשקלון זו עיר קולטת עלייה, כי המסר, אנחנו רוצים לקלוט עלייה, עוד עלייה. כל עלייה שרוצה לבוא, אנחנו פה בעד לקלוט אותה. כל העליות פה תרמו תרומה גדולה מאוד והעלייה מחבר העמים תרמה תרומה מכרעת לעיר אשקלון. ברוך ה', אני נבחרתי לראשות העיר בפעם הראשונה לפני 20 שנה ולמעשה קלטנו את העולים הראשונים. באותם ימים אפילו הלכנו לשדה התעופה בלילה, יש פה אנשים שהיו איתי בשדה התעופה, נסענו בלילה, קיבלנו אותם בשמחה, פעם ב-2:00 בלילה, פעם ב-3:00 בבוקר, כשנחתו מטוסים ומאז אני חושב שהקליטה פה מוצלחת. אני רוצה לעשות גם פרויקטים של עלייה---

בגלל זה אנחנו בחרנו בך.

חבר הכנסת מיכאלי הגיע.

אנחנו עירייה שמאוד רוצה לקלוט עוד עולים, גם יש לנו יכולות. כמובן צריכים את התקציבים המתאימים ומה שצריך.

אז סדר הדברים; גב' מזל לוי היא מנהלת אשכול קהילה ועלייה, היא תציג נתונים של אשקלון באופן כללי וגם על קליטת עלייה.

צהריים טובים לכולם. אני רוצה רק לציין שיש איתנו גם תושבים וארגונים שהזמנו אותם להשתתף יחד איתנו בוועדה, וזו זכות גדולה שמארחים את הוועדה. יש פה נציגויות של ארגונים ושל תושבים, גם מחבר העמים, גם מעולי אתיופיה וגם מצרפת.

אני אעביר את רשות הדיבור למר לב ברדני, מנהל מחלקת קליטת עלייה ואחרי ההצגה הקצרה שלו אנחנו ניכנס לתוך המסלולים ששמנו בסדר היום שלנו.

מאז העלייה הגדולה באשקלון התיישבו כ-40,000 עולים, ומתוכם כ-34,000 עולים מחבר העמים. התברכנו בעלייה אתיופית, עולים כ-2,000, חברי הקהילה של הקהילה של יוצאי אתיופיה באשקלון היא 6,000 ומה שמאפיין שם זה שהרוב המוחלט זה גילאים צעירים.

כבר שש שנים יש לנו תכנית של עליית יהודים מצרפת. הם באו לכאן למעשה גם בקליטה ישירה וגם קליטה של הקהילה והם קנו כאן בתים. הקהילה של יוצאי צרפת מאוד פעילה בחברה באשקלון.

מה המספרים של יוצאי צרפת?

בתוך העלייה הקבוצתית הגיעו לפה 160 משפחות. מאז שהתחלנו בעידוד לעלייה מחבר העמים, הגיעו לאשקלון רק השנה בינתיים כ-14 משפחות, שזו תכנית מיוחדת לעידוד העלייה, כשמדובר על אוכלוסייה מגיל 21 עד גיל 55, כולם בעלי מקצוע והם התיישבו אצלנו.

לגבי הצרפתים, יש הרבה, אולי אפילו מאות, שבאים לפה, הם קונים דירות, אבל הם לא עושים עלייה, הם גרים פה וגרים שם, בלי לעשות עלייה. יש מאות כאלה.

ואין לכם בעיה עם זה, אדוני ראש העיר?

משנת 2010 יש לנו פרויקטים שמנהלים אותם ממש 24 שעות. השנה הגיעו לאשקלון 386 עולים, מתוכם 245 מחבר העמים. מה שמאפיין את הזמן האחרון, דווקא לאור המצב במדינות חבר העמים, יש עלייה במיוחד, פעם ראשונה שהעליות מרוסיה, לא מאוקראינה---

באיזה גילאים היו העולים?

מה שמאפיין בעידוד העלייה הזאת זה גילאים יחסית צעירים, כמעט 45%-50% זה בעלי מקצוע אקדמאים, שנמצאים פה אצלנו, נמצאים באולפן כמעט שנה, שהתכנית מאפשרת להם גם עוד תוספת 17,000. יש לנו היום באשקלון שלושה אולפנים של... שלושה אולפנים לעולים ושלושה אולפנים למבוגרים וסך הכל הדינמיקה של העלייה באשקלון מאוד חיובית.

חוץ מזה השנה, בזכות משרד הקליטה, ב-2010 היו לנו תכניות משותפות, שזה כולל קליטה בקהילה וחינוך ורווחה ומרכז תרבות.

אדוני היושב ראש, ראש העיר, הפעילות בתרבות פה היא פשוט מדהימה. אנחנו כאן כמעט ממוצע כל חמישה ימים יש לנו פעמיים ערבי תרבות. אם היה תקציב ועוד אפשרות היינו עושים יותר מזה, ממש כל חמישה ימים יש באשקלון אירועים חברתיים של עולים, הרוב זה חבר העמים.

באשקלון מ-99' קיימת תכנית מרכז תרבות שאמנים עולים נמצאים בתוך התכנית. סך הכל השותפות עם משרד הקליטה ואנחנו, והרשות, שעובדים יד ביד עם משרד הקליטה, וכל התכניות האלה בשותפות עם ועדת ההיגוי ועם יושב ראש... מחליטים...

הייתי מציע שלגבי חינוך, סמנכ"ל החינוך וחברה ידבר.

קודם כל שלום לכולם וברוכים הבאים. המערכות שלנו קלטו עלייה מאז שנות ה-90, מה שנקרא המסות הגדולות זו העלייה מברית המועצות לשעבר וגם העלייה האתיופית, וכמובן העליות האחרות תוך כדי שהם זרמו טיפין טיפין במשך השנים. העניין הוא שהמושג עולה חדש תלוי בהגדרה שאתה עושה. מה זה עולה חדש, מאיזה שנה וכן הלאה, אבל אני מדבר כרגע באופן כללי לגבי קליטת העלייה.

יש לנו תכניות שאנחנו עושים גם בתוך מערכת החינוך עצמה וגם כמובן מחוץ למערכת החינוך, כי אנחנו חושבים שצריך לראות את הילד בראייה מה שנקרא הוליסטית, לראות את הכוליות של הילד, מהיותו בגן הילדים עד היותו בבית הספר. אנחנו מנסים לנווט את התכניות השונות שיש לנו במסגרות השונות, משרד הקליטה, משרד החינוך, כל המסגרות הקיימות, לאגום משאבים, כדי באמת לתת את הטוב ביותר לקליטת העולים החדשים.

לעולים מאתיופיה יש לנו כמה מסגרות של תכניות שהן עוברות כחוט השני מגני הילדים עד בתי הספר התיכוניים.

יש מרכז קליטה בעיר?

יש מוקד.

לא, מרכז קליטה.

מרכז קליטה ליוצאי אתיופיה.

העולים מאתיופיה במרכז הקליטה שרוצים להישאר בעיר, העיר סגורה מבחינת מענק הדיור, או שהיא פתוחה?

זה לא קשור לחינוך. עניינים אחרים, אני לא יודע.

זה במשרד הקליטה.

בעיקרון העיר סגורה.

העיר סגורה. וזה מעורר קשיים, בעיות?

אנחנו יודעים שיש עולים שרוצים להישאר פה, אבל העיר סגורה, וזו לא החלטה של שר הקליטה.

לא, יש ועדת חריגים. אנחנו יודעים מערים אחרות שהעניין הזה עלה, שאנשים מצאו מקומות עבודה, נקלטו בעיר, העיר מוכנה להשאיר אותם ובגלל הנוהל לא מאפשרים להם להישאר. השאלה אם פה זה קיים.

זה עלה גם פה וזה החלטות ממשלה.

אבל השאלה שלי אם זה עלה פה על ידי אותם עולים ובאיזה היקפים.

היתה בהתחלה רשימה של 25 משפחות שביקשו חריגה בשבילם. אני יודעת שבמשרד שלנו העלו את זה למעלה ולא היה אישור. ואני הבנתי שזו ועדת שרים, או ועדת מנהלים כלליים שמחליטה שערים סגורות ומסוגרות ופה לא היו חריגים.

ואותם עולים עזבו את מרכז הקליטה או נשארו?

מתוך ה-25, שעלה השנה מכתב, 12 רכשו במקומות אחרים, והיתרה עדיין ממתינים פה. זה עדיין בטיפול.

במסגרת גני הילדים מ-0 עד 6, שזה כולל גם רווחה וגם חינוך, אנחנו מפעילים איתם את תכנית פאקט, בשיתוף פעולה עם הג'וינט, אשלים. כמובן זו תרומה דרך הקהילה שלנו, קהילת בולטימור, והתכנית מפעילה היום תכניות רבות לקליטה של הילדים בתוך מסגרת גני הילדים.

תכנית חומש, זו תכנית לקליטת עולים מאתיופיה, במסגרת משרד החינוך. האגף לקליטת עלייה במשרד החינוך, אנחנו גם כאן מפעילים באותם בתי ספר הם רוויי אוכלוסייה אתיופית, את תכנית החומש והתכנית הלאומית---

יש לכם הסעות בעירייה?

יש הכל.

לא, אני אפרט. אנחנו יודעים שכדי לתת חינוך שווה צריך לערבב את בני הנוער הלומדים ויש עיריות שמממנות הסעות משכונות שבהן יש ריכוז של יוצאי אתיופיה למקומות אחרים. השאלה אם באשקלון יש מימון של ההסעות האלה.

קודם כל זה לגבי שיבוץ ילדים. כדי לא לגרום לריכוזים גדולים באותו מקום, זה שיבוץ ילדים בבתי הספר. לגבי שיבוץ ילדים בבתי הספר, אנחנו גם מניידים, כדי לנסות שלא תהיה מסה גדולה של ילדים עולים מהקהילה האתיופית במקום אחד. הבעיה היא, לפי פסיקת הלכה של הרב עובדיה יוסף, ברור שילדים עולים מאתיופיה לומדים בממלכתיים דתיים וזו אחת הבעיות שיש לנו כאן בעיר, כמו שיש בערים אחרות, אבל זו בעיה שכרגע, היות ויש פסיקת הלכה, קשה לנו להתגבר עליה. אנחנו יכולים לנייד אותם ואנחנו עושים את זה---

דווקא בעיר כמו אשקלון שהיא עיר גדולה, אני לא רואה בעיה. כמה ממלכתיים דתיים יש לכם פה?

העניין הוא מקום המגורים של אותם ילדים, הם נמצאים באותן שכונות שנמצאים בתי הספר הממלכתיים דתיים. הורה שרוצה דווקא בית ספר בשכונה שלו מתעקש, ואני לא יכול לומר לו לא. אני יכול לנייד מי שרוצה, ואנחנו עושים איזה שהן פעולות כדי לנווט, שוב, כדי ליצור את האינטגרציה וזה חלק מהניווט שאנחנו עושים במערכת. בבתי הספר העל יסודיים יש לנו את התכנית הלאומית, שאנחנו עובדים איתה, בעיקר לגבי העולים מאתיופיה, קבוצות, יש לנו גם מגשרים, יש לנו תכנית שנקראת קדם עתידים, כדי לעזור לקליטת עולים מאתיופיה להיכנס אחר כך ללימודים גבוהים, להשכלה גבוהה. יש לנו פעילות אחרי צהריים שמיועדת לפעילות אחרי צהריים לעולים מאתיופיה. זו בעיקר פעילות שקשורה לפן החברתי והנפשי, למנהיגות צעירה של ילדים עולים מאתיופיה.

לגבי העולים מברית המועצות, חלקם הגדול כמובן, לשמחתי הרבה, משולבים מאוד יפה במסגרות של בתי הספר, הן גני הילדים, הן היסודי והן העל יסודי. יש לנו כמה תכניות שאנחנו עובדים עם הילדים הללו, כולל בעיקר בחלק הלימודי, סיוע לקראת בגרויות במסגרת קליטה חברתית של משרד הקליטה, תכנית לקליטה חברתית. יש לנו מסגרות של אחרי צהריים, פעילות של מרכז פעילות של נוער, עולים מברית המועצה, כשהמטרה היא מעין מקום מעבר, כדי שבסופו של דבר ינצלו את הפעילות האחרת במרכזים הקהילתיים השותפים.

קלטנו פה מאות מורים עולים מברית המועצות, שעובדים אצלנו בבתי הספר השונים, בעיקר בתי הספר העל יסודיים. אני חושב שזו פעולה מאוד מבורכת ואנחנו רוצים לעשות איזה שהיא פעילות, נדמה לי בעוד כמה חודשים, לומר תודה לאותם מורים שאנחנו קלטנו כאן.

כמה אחוז נשירה של עולים מחבר העמים בבתי הספר?

אחוז הנשירה היום באשקלון הוא 0.9. והעולים החדשים הם חלק מהעניין הזה, לא יותר ולא פחות. הם כבר חלק מהתלמידים הוותיקים. אני לא רואה היום, בעיקר אצל העולים מברית המועצות, שום שוני בין העולים האלה שהשתלבו מאוד יפה במסגרות הקיימות, לבין העולים הוותיקים.

תודה.

אני רוצה לשאול לגבי השיווק, אדוני ראש העיר, כי היום העיר רוצה עולים, ודרך אגב עוד לא הצגת שום קשיים, זה דבר נדיר, אני מניח שזה יגיע בהמשך.

עוד מעט נעשה סדר, נגיע לקשיים.

אבל השיווק של העיר אשקלון לעולים היום, כיצד הוא מתבצע? יש לנו פה נציג סוכנות איתנו היום? בזמנו היו מוציאים את ראשי הערים, היו צוותים בעירייה. היום איך משווקים את העיר אשקלון לעולים מבחינה יותר אגרסיבית מאשר האינטרנט?

יש תכניות עלייה, יש תכניות ייחודיות שנבנות לערים מסוימות שהסכימו לקלוט עולים. יצא קול קורא בשיתוף עם משרד הקליטה לפרויקטים---

איך זה נקרא?

זה נקרא עלייה 2010.

אשקלון נמצאת בתכנית?

אשקלון נמצאת בתכנית עלייה 2010 בצרפת, אשקלון נמצאת בתוך התכנית מבחינת עלייה מחבר העמים ועלייה מצרפת ועידוד עלייה 2010. בשנה שעברה היה לנו רק עידוד עלייה מחבר העמים, עלייה גורפת. בתכנית עצמה בעצם אמורה רשות לשווק את זה בחוץ לארץ להבאת העולים, פה הרשות תדבר על זה.

בואו נדבר על זה. כי אני יודע מרשויות אחרות שיש הקפאה של כל העניין הזה.

לדעתי הסוכנות היהודית מאוד ירדה דרסטית בכל הנושא של פרויקטים של עלייה. אם אני רואה בשנות -90 כמה פרויקטים של עלייה שעשינו, הרבה. היו לי פרויקטים של עלייה מדרום אמריקה, ועלו משפחות, עשרות משפחות מדרום אמריקה. לא כולם נשארו באשקלון, לא משנה, חלק מצאו עבודה... היו לנו פרויקטים של עלייה מדרום אמריקה מוצלחים מאוד, פרויקטים של עלייה מצרפת, פעמיים-שלוש, היה גם פרויקט עלייה מדרום אפריקה, ורצינו גם פרויקטי עלייה מכוונים וממוקדים מחבר העמים. גם שם אפשר לעשות פרויקטים של עלייה. פעם אחת אפילו תכננו, אבל לא יצא לפועל, פרויקט עלייה מחבר העמים של בעלי עסקים. היה פרויקט כזה.

הרגשתי היא שבשנתיים האחרונות מאוד נחלש הנושא הזה בסוכנות היהודית וכמעט לא קיים. בוא נאמר בשנתיים האחרונות לא שמעתי מהסוכנות היהודית על שום פרויקט עלייה. אני באמת לא יודע למה, אולי הנושא הוא כספי, לא יודע מה. אין היום את אותה תנופה ואת אותו מרץ שהיה לפרויקטים של עלייה שהיו בשנות ה-90 וראשית 2000. לדעתי חבל מאוד, צריך לחזק את זה, כי הרבה מהפרויקטים הללו הם גם הסברה, עבודה משולבת. אני השתתפתי הרבה בפרויקטים כאלה וזה נתן תרומה גדולה מאוד לאשקלון קודם כל, הביא את הפרויקטים הללו, ולדעתי זה גם עשה הסברה מדהימה באותה קהילה. ישנה ירידה .

אני מנהלת עידוד הקליטה בדרום בסוכנות היהודית. אני מחליפה את אורלי נקרמן.

זה מה שהיה אלמוזלינו גם?

כל המבנה השתנה, אנחנו כבר כמעט בארבע השנים האחרונות נמצאים בשינויים מבניים דרסטיים מאוד. במיוחד המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית.

גם שם קיצצו.

כן. היום אין מרחב יותר.

מה שקורה זה שכיום השיווק של רשויות מקומיות, שבעבר היו ראשי רשויות, נציגי הרשות, היו יוצאים בעצם לשווק את העיר לתכניות טיפה ייחודיות. היום כל שיווק נעשה באמצעות ירידי אקספורט, שהם ירידים מיוחדים. הרשות לא מזמן הוזמנה להשתתף ביריד כזה בצרפת, אבל כמובן שכל ההוצאות לטיסות והכל זה על חשבון העירייה והיה כאן ניסיון להוציא את הרשות ליריד בצרפת, והוא לא צלח. הכל תלוי בתקציב. אנחנו גם מהבחינה הזאת קוצצנו באופן די משמעותי, כשהיום בעצם השיווק של הרשות הוא על חשבון הרשות ולא על חשבון מה שהיה פעם בסוכנות היהודית.

תודה.

יכול להיות שיש בזה הרבה, שגלגלו על הרשות. חכמה גדולה, גם אני יודע לגלגל על אחרים. הסוכנות היהודית, אומרת 'אני עושה פרויקט, תממן אתה הכל', כל הכבוד.

בשנה שעברה באה אלינו הצעה אחת כזאת, פרויקט עלייה, הופ, והתקציב 'תממן אתה הכל'. זה לדעתי לא גישה. השינוי הזה בסוכנות לדעתי הוא לרעת העלייה וחבל. יש לנו עם הסוכנות היהודית קשרים טובים מאוד, מצוינים, שנים רבות עבדנו איתם טוב מאוד. אני חושב שזה ... אגב, לדעתי, יחסית אלה תקציבים קטנים. אם אני אנסה לכלכל את הדברים ולראות, לדעתי אלה תקציבים יחסית קטנים שהתפוקה שלהם והתוצאה שלהם היא גדולה מאוד. לכן לדעתי זו טעות להוריד את כל הפרויקטים של העלייה.

מיארה, זה לא בתחום שלכם, לדעתי זה ברמת הסוכנות למעלה.

אני דווקא רוצה להציג איזה שהוא צד יפה אחר, של פרויקט של עלייה וכן לאשקלון, והוא כן ברמה גבוהה, שמתנהל יחד עם מינהל הסטודנטים של משרד הקליטה והסוכנות היהודית. זו תכנית לקליטה אקדמאית לעולים צעירים. היום במכללת אשקלון יש 64 סטודנטים שעלו מכל העולם, מגוון מכל העולם, והם מתגוררים בדירות המכללה והם לומדים במכללת אשקלון בתכנית לקליטה אקדמית למשך שנה.

תכנית יפה מאוד.

חמישה חודשים שהם לומדים הכנה לקראת האוניברסיטאות בארץ.

אני חושב שיש כאן מקום, בני, לקחת את הפרויקט הזה כבייבי שלך ולשבת חזק על הסטודנטים האלה שילמדו כאן, במכללת אשקלון, את התואר שלהם, שיישארו באשקלון. אם מתוך 64 נוכל להשאיר 20 או 25, זה יהיה...

נכון, זה פרויקט יפה מאוד. הבעיה שלפעמים חלק מהמקצועות אין פה. אבל בסדר גמור.

לפחות את השלוש השנים, את התואר, שילמדו כאן במכללה, ולנסות תוך כדי לשלב אותם כאן בעיר. זה כח מאוד מאוד חזק.

מסכים איתך.

זה הנושא של הפרויקטים. הנושא השני זה התקציב של הקליטה החברתית, קליטה בקהילה. אם אתה יכול לראות, זה ירד דרסטית, יש טבלה בספר, מ-565,000 שקלים, שבעיניי גם זה היה נמוך מאוד, ירד ב-2009 ל-148,500 שקלים. אני חושב שהתקציב הזה, שהיה מתקבל ממשרד הקליטה, הוא תקציב מעולה, פשוט מעולה. היינו עושים בו הרבה פרויקטים חברתיים בתוך הקהילה לקליטה חברתית של העולים, וזה קיצוץ דרסטי.

אגב, אי אפשר להגיד, 'שמע, העולים כבר באו...', להיפך, דווקא בתקופה הזאת צריכים את תקציבי הקליטה.

והתשובה שנקבל ממשרד הקליטה, אני אחסוך להם, שברגע שירד מספר העולים, הם הורידו את התקציב.

הם הורידו את התקציבים, אחרי שהעולים הגיעו, ולהיפך, אלה תקציבים שעכשיו צריכים אותם, לכניסה, לגיבוש. לכן לדעתי אין שום הצדקה. הוא לא אומר, 'שמע, אתה קלטת כל שנה 10,000 איש ולכן היה תקציב, ועכשיו אתה קולט 100 איש'. זה לא נכון, כי יש פה 40,000 עולים חדשים, והתקציבים האלה מאוד מאוד משרתים את הקליטה החברתית שלהם. לכן הקיצוץ איננו נכון, זה לא פונקציה ישירה של כמות העולים לאותה שנה, אלא על פני השנים צריכים את התקציב. זו, לדעתי, נקודה שחשוב שתטפלו בה.

הדבר השלישי, מקבצי דיור. המדינה הפסיקה מקבצי דיור. לדעתי זה נושא שמתאים באמת לוועדת הכנסת. ואני אומר לך כאחד שנמצא בשטח, זו פשוט טעות להפסיק את מקבצי הדיור הללו.

גם הוסטלים הפסיקו.

מה שראינו עכשיו זה מקבץ דיור ויש לנו עוד כמה. יש לנו מקבצי דיור וזה פתרון מצוין לעולים חדשים. הוא הופסק, לדעתי על ידי משרד האוצר, באופן חד צדדי. כאדם בשטח, אני לא יודע מה אתם חושבים, מקבצי הדיור זה פתרון מאוד יעיל, טוב וחשוב לקליטת העלייה.

הדבר השלישי, מרכז הקליטה כלנית. אנחנו דורשים שכשנפתח פה מרכז קליטה, או מקבץ, בעיר אשקלון, הדבר הראשון הוא שצריכים לקלוט את כל בני אשקלון. כלנית היה מרכז של הסוכנות היהודית שכלל בעיקר צעירים ועבד יפה מאוד. הסוכנות החליטה לסגור אותו והוא יהפוך להיות עכשיו מקבץ דיור. במקבץ דיור משרד הקליטה רוצה לשלוח, לא יודע לפי מה, מכל מיני ערים אחרות. קודם כל האנשים שהגיעו לפה וממתינים. איך ייתכן שיהיו פה אנשים שממתינים כבר עשרים שנה להיכנס לכלנית ופתאום יביאו אחד מאשדוד או מחדרה? הוא יגיד 'רגע, רגע, אני פה ממתין ומביאים אחד מחוץ לעיר?' לכן אנחנו חד משמעית דורשים לתת את הפתרון קודם לאלה מבני המקום. סופה ואלכס, אנחנו צריכים לעשות את המאבק המתאים, כי זה לא הוגן, אנשים באו לעיר הזאת, באו, ממתינים בתור, חלק ממתינים גם עשרים שנה. זה לא הוגן להביא למישהו אחר ולהכניס אותו לפה. העיר נאבקת, היא קלטה עולים, ממתינים 15 ו-20 שנה, נפתח מקבץ דיור והראשונים שצריכים להיכנס הם בני העיר.

כמה תושבי אשקלון ממתינים למקבצי דיור?

הנתונים האחרונים שקיבלתי היה 1,000 או משהו כזה, אבל אני חושבת שהרבה יותר. אני אגיד כמה נתונים נוספים שיש לי.

שלום ותודה רבה לוועדת הכנסת שהגיעה לאשקלון ואני מאוד מודה לחברי הכנסת שמגיעים ודנים איתנו ביחד, זה מאוד חשוב לנו. התמיכה שלכם אולי תעזור לנו להעביר כמה דברים בכמה נושאים.

באשקלון, כמו שאתם שמעתם כולכם, כמעט 40% עלייה משנת 90' וזה אחוז מהותי מאוד. לפי הפניות אליי כמעט 90% הפניות של תושבי העיר זה בנושא דיור. אני לא אגיד כמה בעיות ועל פי זה יש לי הצעות בנושא. לגבי כלנית, יש 128 יחידות דיור עתידיות, לעדכן את כל הנוגעים בדבר שיחידות הדיור האלה יחולקו, אני רוצה להדגיש, על פי תור בין תושבי אשקלון בלבד.

118.

118 ובתוכם 24 דירות לזוג.

24 דירות של שני חדרים וכל השאר דירות חדר.

מה שבני אמר, לפי דעתי, צריך לבנות באופן מיידי מקבץ דיור נוסף באשקלון. יש לנו חוסר בדיור.

שלוש, לשנות סדר עדיפות ולקבוע לא פחות מ-50% שדירות שמתפנות בחברות עמיגור ועמידר יעברו לעולים על פי הזכויות שלהם. בשנות ה-90 היה 30% לוותיקים ו-70% לעולים חדשים וצריך לזכור שמדינה שלנו קיימת על פי עלייה, אנחנו קולטים ורוצים את העלייה. לאט לאט הפכו את האחוז שהיום 20% הולך לוותיקים ו-80% הולך לעולים חדשים. אני לא חושבת שפה---

את טועה, 35% לעולים, 65 לוותיקים.

צריך להפוך את זה.

זה מה שאני אמרתי.

אפשר להגיד על נציגי משרד הקליטה מה שאת רוצה, אבל איזה דייקנים וביורוקרטים, חבל על הזמן.

אני הייתי רוצה לשנות את הפרופורציה לפחות ל-50%-50%.

זה לא תלוי בהם.

זה תלוי בכנסת, בגלל זה אנחנו---

כן, ועדה יכולה לדרוש.

אז תדרשו בבקשה, אני לא חושבת שזה קשור רק לעירנו, אני חושבת שזה המצב בכל המדינה, בגלל זה יש היום חוסר בדירות. בנוסף עצרו את הבנייה של מקבצי דיור ושל הוסטלים, בגלל זה יש חוסר בדירות. היום, 2,253 שקל זה קצבת זקנה ו-680 עד 800 בודד מקבל לשכר דירה, והיום שכר הדירה באשקלון, פחות מ-2,000 אני רוצה לראות. זאת אומרת שהאנשים האלה בשוק החופשי לא יכולים להיות. בגלל זה ראינו את המקבץ כפתרון, כמו שאנחנו שמענו, לא ברצון הם גרים שם, בגלל שאין בררה אחרת.

חוץ מזה, לגבי מה שאנחנו הסתכלנו, בכפר הנופש הצרפתי, זו דוגמה. אחרי ניתוח מעמיק שלי על תנאי החוק של מקבצי דיור הגעתי למסקנה שבניגוד להבטחות של מקבצי הדיור שיהוו פתרון זמני בנושא דיור של עולים קשישים נזקקים. החוק בנוסחתו הנוכחית הופך את דיירי מקבצי הדיור לבני ערובה. אחד מתנאי החוק זה תנאי יציאה לשוק החופשי, כאשר מחירי השוק לא מאפשרים לעולים קשישים לשכור דירות במחירים של היום. זאת אומרת שפתרון זמני, ויחד עם זאת היא לא העניקה להם פתרון לקורת גג. אני מבקשת מיושב ראש ועדת קליטת עלייה, ביחד עם כל החברים, ליזום הצעת חוק שתשנה את המצב, שלא יהיה מצב שהחוק אומר שבינתיים שנתיים הם צריכים להיות בשוק הפתוח. הם לא יכולים. אתם ראיתם את האנשים, הם לא יכולים לעזוב לשם ולהיכנס שוב בתור והיום החוק לא מאפשר להם לקבל את התור, אין להם בררה ואני לא חושבת שאחד מאיתנו היה רוצה שאבא שלו או אמא שלו יהיו במטבח משותף. אני לא חושבת. זה בגלל שאין משהו אחר. תודה לכפר הנופש הצרפתי, זה היה פתרון זמני, אבל צריך להפוך שזה יהיה פתרון זמני.

צריך גם להכניס את אשקלון ברשימה של---

אבל אם הם מרוצים שם, מה אכפת לנו?

זה הרבה יותר טוב מבית אבות, זה נכון, אבל יש כאלה שכן מרוצים, אין להם בררה, ויש מסביב אנשים---

מה אין בררה?

אני חושבת שאנחנו צריכים לתת לאנשים... אנחנו לא בגטו, אנחנו צריכים לתת לאנשים לצאת אם הם רוצים, לא שנתיים לחכות באוויר. אני לא אומרת שאני נגד כפר הנופש הצרפתי, אני אומרת שאנחנו צריכים לתת לאנשים לחשוב מה הם רוצים על פי הזכויות שלהם.

אשקלון לא ברשימה של התכנית של השכירות לטווח ארוך. זה גם יכול לפתור את הבעיות שלנו לגבי המגורים. היתה לנו תקופה פעם אחת שאשקלון נכנסה בטווח הארוך, זה פתר המון המון בעיות לדיירים שאין להם דירות.

סופה, היתה מפלגה שדאגה לשכירות. מ-2003 אין מפלגה כזאת. אין מקבצי דיור ואין הוסטלים בגלל שאין מפלגות שעושות את הדבר הזה.

אז תרשמו, אנחנו צריכים לפתור---

אבל גב' ביילין, את לא חושבת שעדיף---

חברת הכנסת סולודקין, אנחנו תמיד מדברים על הפוליטיקה, אם כבר אנחנו מדברים, אז שמעתי ש---

זה מה שאני אומרת, הליכוד בשלטון, בבקשה.

הוא יהיה עוד הרבה זמן בשלטון, אז בואו נראה איך משפרים את המצב.

ביחד אנחנו נשפר.

השאלה שלי אלייך, גב' ביילין, לגבי שכירות ארוכת טווח. לא כדאי לשנות את זה למענק לרכישת דירה?

לא, היה פרויקט שכירות לטווח ארוך.

אני יודע, השאלה אם לא כדאי לשנות את זה היום למענק לרכישת דירה, כי השכירות הזאת עולה למדינה הרבה כסף. יש דיבורים על כך, אני רוצה לשמוע אם יש לך התייחסות לעניין הזה.

אבל צריך לפתור את הבעיה של המגורים, אין לנו בררה. אני נותנת הצעות, אתם חברי הכנסת, אז תכינו מה יותר טוב.

לפני למעלה מעשר שנים עשינו חשבון פה שתשלומי שכר דירה ששולמו באותה תקופה עברו את המחיר של דירה, שאפשר היה לקנות דירות. זאת אומרת שהיום יש אבסורד אחד בסיפור הזה, שגם אם אין מקבצי דיור והמדינה תקנה את הדירות או תיכנס לשכירות ותעביר אותם לדיור ציבורי, זה הרבה יותר זול. כל הדירות האלה 15 שנים, 10 שנים עכשיו משלמים מעבר למחיר הדירה המלא.

אתה מדבר בהיגיון ישיר ופשוט, אבל הם לא חושבים כך. יכול להיות שזאת בדיוק המטרה.

כן, אבל אחרי 20 שנה... דרך אגב, כפר הנופש לא התחיל ב-95', הוא התחיל בחירום כבר ב-91', ב-95' הוא נכנס לחוזה ובאו בטענות למה האריכו אותו.

גם לגבי זוגות צעירים. אנחנו לא נכנסנו ברשימת סדר הערים בעדיפות ובגלל זה זוג צעיר לא מקבל 800 תקציב לתשלומי משכנתא וזה גם חלק מהסיבות שיש לנו היום נשירה.

על בעיות של דירות סיימתי, אני חושבת שאנחנו צריכים לפתור את הבעיה בכל המדינה, אבל מעניין אותנו בינתיים אשקלון.

אני אדבר על עוד כמה נושאים של הבעיות של עולים חדשים. מה שטוב, אתם שמעתם, אז אני אעבור עכשיו רק על הבעיות. אני מציעה להכניס לנו את הפרויקטים להכשרת המקצוע. על פי הנתונים שלנו כמה מגיעים---

בעלי מקצוע, כ-45% מכלל העלייה. הרוב זה מקצועות שצריכים הכשרה מקצועית בתוך המערכת בארץ.

זה כפתרון לבעיות תעסוקה ואבטלה. יש לנו את הבעיות האלה, אני אומרת איך אפשר לפתור את הבעיות.

לגבי תרבות. התקציב לתרבות עולים הוא בסך הכל 2 שקלים לעולה בשנה.

איך הגעת לזה?

תראה את התקציב.

כמה התקציב ב-2010?

בקהילה 98,000.

אבל זה לא הוגן לומר, כי אני בטוח שלעירייה יש עוד דברים שמגיעים לעולים.

התקציב שלנו משרד הקליטה.

חוץ ממשרד הקליטה, לא מתוקצב שום דבר בעיר?

העירייה מתקצבת.

לא, המשרד.

אנחנו באנו להתלונן על משרד הקליטה, לא על העירייה.

אני חושב שמשרד הקליטה, ואני בדרך כלל אחד שתוקף אותו כל זמן, אבל אני בטוח שהם משקיעים עוד כספים חוץ מהתקציב הזה.

יש פה בעיה אחת, שהתחילה דווקא השנה, תקציב לקליטה בקהילה 98,000. אחר כך באים תקציבים ייחודיים, וזה כבר מוגדר מראש על מה ישימו את זה.

אתה מכיר את שיטות התקצוב, משרדי הממשלה, רווחה, חינוך, הם נותנים תקצוב לרשויות מקומיות לפי... יש תקציב של קליטה בקהילה של משרד הקליטה והוא ירד משנת 99' מ-565, שאני זוכר שגם אז אני נאבקתי שהוא נמוך מאוד, אני זוכר ששלחנו תכניות, הראינו על מה אנחנו מוציאים את זה, והיום קיצצו את זה.

לתרבות.

היא קוראת לזה תרבות, אבל זה קליטה חברתית. זו סדרה של פעולות מאוד מאוד יפות וטובות שעושים לעולים החדשים, חלקם גם כדי לחבר אותם עם שאר הקהילה. זה פשוט בדיחה 98,000. לא היה צריך להוריד את התקציב הזה כתוצאה מכך שירדה כמות העולים המגיעה. ההיפך הוא הנכון, הולכים לפי כמה עולים נמצאים היום. בעירייה גם מקצצים, הקימו תאגידי מים וירד לו 19 מיליון שקלים והעירייה לא יכולה להגדיל לכן מי שניזוק---

נחזיר לכם את זה בחזרה.

מהפה שלך לשמים.

אני מודיע לך שזה יחזור אליכם ובקרוב.

אני רוצה לומר לך שאחת השערוריות הגדולות בעולם, קבוצה של פקידי אוצר סחבה כנסת שלמה ותעתעה בה.

מה זה כנסת שלמה? מדינה שלמה.

הקימו תאגידי מים, מסכנים האנשים, עכשיו הם משלמים מע"מ על המים, המים יותר יקרים. יושב משמאלי יושב ראש התאגיד, הוא צריך עכשיו לבחור מנהל כללי, סגן מנהל כללי, ואיש רשות המים. חבר'ה, אני אומר לכם, אתם צריכים להוביל פה מהפכה. אין דבר שהרע את מצבם של כל כך הרבה אזרחים במדינה כמו הדבר הזה.

עושים סידור עם הליכוד, אנחנו נחזיר את זה והם יעשו נגד נגד נגד, אבל נתפשר.

אני מקווה. לדעתי ועדת הקליטה צריכה לבקש הגדלה של התקציב לקליטה החברתית בקהילה, בלי קשר לכמות העולים שנקלטה, להיפך, היום צריכים להגדיל יותר את התקציב.

מה שמעניין בטבלה שאני רואה, היו שנים, במקום להוריד הוסיפו לכם. מה קרה באותן שנים? לא היו עליות באותן שנים. אני רואה ברצף של השנים שאתם מראים פה, בשנת 2002 פתאום החזירו לכם בחזרה כמעט 75 מיליון שקלים, מה קרה באותה שנה? השאלה היא האם המצב הפוליטי שינה אצלכם הקצבה.

לא, זה לא פוליטי---

כי פה אני רואה רצף לא הגיוני. היו שנים שהורידו לכם וברצף, ופתאום החזירו לכם כמה שנים אחורה.

לפעמים לקראת סוף שנת התקציב---

כאלה קפיצות?

על איזה שנה מדובר? הבנתי מה הכיוון.

קודם כל אני מודה למר בני ועקנין, שהוא תומך בכמה דברים, ובגלל זה אנחנו תומכים בראש העיר, כל העלייה תומכת בו. בני תומך ואני בטוחה שהוא מבין את כל הבעיות ואנחנו חייבים לפתור את הבעיות.

על תרבות; יש פה יושבי ראש של להקות, מנחה של הלהקות, ותשאל אותם איך הם חיים. מעניין. יש יושבי ראש ארגונים דוברי רוסית ובמגזר האתיופי ואני מודה לכל הנציגים האלה שהגיעו, זה מאוד חשוב לנו. יש גם תיאטרון יחיד שלנו, אני לא יודעת איך לעזור לו, תיאטרון מנורה, המון הצעות של ניצולי שואה. אנחנו צריכים לתמוך בו. יש מרכז תרבות, של ליאוניד פינקל, יש נציגים של מלחמת העולם השנייה. הארגונים האלה חיים ואנחנו צריכים לתמוך ותרבות זה 90% החיים שלהם, ועל 2 השקלים האלה אי אפשר לחיות.

אם הגעת לתפקיד של יושב ראש ועדת קליטת עלייה ותפוצות, התעוררה תקווה שהמצב ישתנה לטובה. תודה רבה לוועדה.

הנושא של קליטת עלייה, מי שמכיר אותי, זה בשבילי נושא לאומי. אני לא מסתכל על זה בשום פוליטיקה, מי שראה אותי מראשית הדרך, לא מעניין אותי בתחום הזה. מראשית הדרך, לפני 20 שנה, איך שאמרו שמתחילה להגיע עלייה התלהבתי, ראיתי בזה כמו יציאת מצרים והתגייסנו והקמנו מטה. בשבילי זה נושא לאומי, לטפל בקליטת עלייה זה נושא לאומי קדוש ממדרגה ראשונה, לא קשור לשום מפלגה ולא קשור לשום דבר. אנחנו יודעים מה זה אנשים שמעתיקים את מקומם ועוברים ממקום למקום, ואני חושב שזאת האווירה שהחדרתי אצלנו בעירייה, שמנהל פה אגף הרווחה והקהילה ואשכול קהילה וכל הצוות והסוכנות היהודית ומשרד החינוך. כולנו פה ממש עובדים לנושא הזה וקליטת העלייה תצליח מאוד ושנקלוט עוד עולים, כמה שיותר עולים שיבואו לפה.

בקצרה, חברי הכנסת. קודם כל חברת הכנסת סולודקין, כתושבת העיר.

קודם כל, אדוני יושב ראש ועדת הקליטה והקליטה, חברי דני דנון, תודה, זה היה רעיון מאוד נכון ומאוד טוב, כי יש ערים שכל השנים קולטות עלייה. אשקלון, אתה אמרת, נצרת, אשדוד, עפולה. זה מאוד נכון להגיע, בגלל שיש גם קליטה מוצלחת. כאן שליש של האוכלוסייה זה עולים וזה מאוד חשוב, יש אווירה בעיר, שזה יותר חשוב, שאנחנו כולנו ביחד, מברית המועצות, מאתיופיה, מצרפת, ילידי הארץ, עליות מצפון אפריקה, מאסיה. יש כאן משהו שאין בערים אחרות ואני מאוד תומכת במה שאמר ראש העיר---

יש פה חמישה חברי כנסת, נכון?

ארבעה.

מה שאני אומרת זה קודם כל לתמוך בהצעה של ראש העיר וסגנית ראש העיר, שכסף שמגיע מהמשרדים, גם ממשרד הקליטה, גם מהמשרדים האחרים זה לפי כל הכמות של עולים. זה לא עולים אלפים שמגיעים עכשיו. כאן יש 40,000 מתוך 130,000. אני זוכרת שרק בגלל שהיו אנשים כמו בני, שהלכו לשדה התעופה והביאו עולים משם, אשקלון היא עיר כזו יפה, פנינת מזרח התיכון, בגלל שהביאו את האנשים האלה, וביחד התפתחנו מאוד יפה.

דבר שני שאני רוצה לומר, חבר הכנסת דנון, אנחנו צריכים לפנות לסוכנות היהודית ולומר להם שישנו את התפיסה שעלייה זה לא הסעיף הראשון של התקציב של הסוכנות היהודית. אנחנו רוצים כאן תכניות של קליטת העלייה מכל המדינות. צרפת, צרפת, שטח של ברית המועצות, שטח של..., אתיופיה, אתיופיה. אנחנו זקוקים ואנחנו יודעים איך לעשות את זה.

דבר שלישי שאמרת כאן, וגם פתחנו את הסיור שלנו במקבץ דיור, אנחנו חייבים לחדש את רכישת מקבצי דיור ובניית הוסטלים. בלי זה אי אפשר. שם ראינו, הרוב של האנשים, 90% מאוד מרוצים מכפר הנופש הצרפתי, אבל יש 10% שאין להם לאן ללכת, בגלל שבמדינה לא בונים, לא רוכשים, החוקים של מירי רגב בתחום של הדיור הציבורי נופלים אחד אחרי השני ואנחנו צריכים, כוועדת עלייה וקליטה, לומר. אני הייתי במפלגה שדווקא בנתה, יחד עם הליכוד ויחד עם מפלגת העבודה, מ-96' עד 2003. עכשיו אין דבר כזה ויש זעקה.

דבר נוסף, אדוני ראש העיר, אני רוצה לומר לך, עשיתי הסתייגות בתקציב המדינה, בגלל שאנחנו עיר שהיא תחת התקפות של סקאדים. בבתי הספר שלנו אין מספיק מיגון. עשיתי הסתייגות למשרד הביטחון שזה לא יכול להיות. אתה יודע כמה ספגנו כאן, 130 התקפות של רקטות בזמן של 'עופרת יצוקה'. מה שאני אומרת, אנשים מוכנים לחיות כאן, אבל זה תלוי בתכניות, בדיור הציבורי וגם במיגון מוסדות החינוך.

אני רוצה קודם לחזור לנושא הדיון, מאיפה כל הרעיון נולד. אני אומר דבר פשוט, אם חשבתי שאני משתתף בהתקפה של משרד הקליטה ומצאנו סוף סוף איזה שהוא נושא, אז אני יכול להגיד בשיא הכנות, הורידו ממני את כל התחמושת ברגע שנכנסתי לכפר הנופש הצרפתי ואני מוכן להסביר. ממקום רע בורחים, לא מצאתי בן אדם אחד באותו כפר נופש שרצה לברוח משם, גם אלה שמתלוננים. זה לגבי כפר הנופש הצרפתי ולדעתי משרד הקליטה צריך לקחת את זה כפרויקט ולהעתיק את הפרויקט הזה למקומות אחרים ואני כמעט בטוח, לא שאלתי, שיש המון אנשים שעומדים בתור בשביל להיכנס לשם.

עוד דבר אחד אני חייב להגיד, אדוני היושב ראש, שמחתי מדבר אחד, רמת החיים באופקים הרבה יותר טובה מאשקלון. כי באופקים אי אפשר למצוא דירה לשכירות ב-2,000 שקל. כנראה גם באופקים הרבה מעבר לכך.

אני ממשיך לגבי משרד הקליטה. אפשר לגלגל את כל הבעיות למשרד הקליטה, אבל אנחנו יודעים שהבעיה היא לא במשרד הקליטה, הבעיה במשרד האוצר. שם התקציבים. תרבות וקליטת עלייה וכל הדברים האלה נמצאים שם.

אני חייב להגן גם על הסוכנות היהודית. הייתי גם בוועדת היגוי של הסוכנות היהודית. מי משלם? תרומות. אז בואו נגייס כולנו תרומות לסוכנות היהודית, אז נחלק את התקציבים כמו שצריך. לב ברדני יושב פה, עשינו איתו יחד ברוסיה המון פרויקטים ואנחנו יודעים טוב מאוד איך המערכת עובדת בסוכנות היהודית.

ובהצלחה לעיריית אשקלון, תודה.

אל"ף, אני באמת שמח שאנחנו באשקלון. אמרתי קודם---

חשבו שאתה אשקלוני, לפי השפה שדיברת שם.

אני בא הנה הרבה, יש להם איזה רדאר שקולט אותי פה הרבה. היתה פה תקופה שהייתי מופיע פה אצל ראש העיר כמעט כל שבוע, בקדנציה הקודמת, לא עכשיו.

אני חושב שאשקלון היא עיר קולטת עלייה כבר עשרות שנים ובאמת משנות ה-90, ראינו את הנתונים, יש פה גידול משמעותי והגידול הזה מתבטא בשטח. כל הדברים שאני רואה כרגע, אני רואה תחזית של גדילת העיר בכמה עשרות אלפים של יחידות דיור ואדוני ראש העיר, אני מאחל לך קודם כל שתגיעו לרמה סוציו אקונומית טובה וגבוהה ושהעיר תתחזק, לא תצטרך רק לקלוט אנשים עם בעיות רווחה. יחד עם זאת, אשקלון זה אחד הפוטנציאלים הגדולים של בנייה, אדוני היושב ראש, ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עושים פה באמת את אותן רעיונות של דיור לאלה שנזקקים, אם זה מחיר למשתכן, אם זה שהמדינה תוריד פה מסים לגבי יחידות קרקע, כשאנחנו מדברים על הטבה במשכנתאות, אנחנו צריכים לחשוב גם איך המשכנתאות האלה יגיעו לכיס של האזרח ולא לכיס של הקבלנים. אנחנו צריכים לתכנן את כל הדברים האלה בצורה נכונה ואשקלון זה אחד הפוטנציאלים הגדולים, הולך להיות פה, לפי מפה שהוצגה לנו בחוברת הזאת, אלפי יחידות דיור, אדוני ראש העיר, או עשרות אלפי. יש פה אוכלוסייה שיכולה להיקלט פה, גם מהוותיקים שהזכרנו קודם שלא יכולים לצאת. ודאי שהם לא יכולים לצאת, כי אין בשבילם לא דיור ציבורי, לא דיור בשכירות וגם אם הם רוצים להתמודד עם זה לבד, הם לא יכולים להתמודד עם זה לבד.

אני כן מתייחס לאוכלוסיות השונות ואני דווקא אתייחס לעלייה מאתיופיה. אדוני ראש העיר, הממשלה אישרה ואנחנו, ככנסת, דחפנו לכך, שיביאו קבוצה של כ-8,000 עולים מגונדר. אני חושב שאתם כעיר צריכים לשים את זה כאתגר ולא להפוך את העיר הזה לעיר סגורה לקליטה של עולים חדשים שיגיעו מאתיופיה בשנה-שנתיים הקרובות, כי אין ספק שהקליטה שלהם היא יותר קשה ואין ספק שהקליטה שלהם מטילה עליכם מטלות, אבל אנחנו, כמדינה, כממשלה, ככנסת, צריכים לעזור לך, כי אני חושב שאין כמו אשקלון מנוסה בקליטה של עולים, שהם ותיקים כבר, שיוכלו להשתמש בניסיון הזה גם לגבי עולים חדשים. לכן כל מה ששאל אדוני יושב ראש ועדת הקליטה והעלייה, למה אלה שהיום נמצאים במרכז הקליטה, לדוגמה, לא קולטים אותם בעיר. המפתח הוא בידך, אדוני ראש העיר, אנחנו נעזור לך בזה.

לא, לא.

אני יודע בדיוק למה זה אצלו, כי אני יודע שראשי ערים מתנגדים לפתוח את הקליטה הנוספת של עולים מאתיופיה.

הוא לא התנגד, הוא הוציא מכתב וביקש.

לכן אנחנו נעזור לו בזה, אני יודע שראשי הערים המנוסים, כמו בני, יודעים שהעלייה הזאת תביא גם ברכה לעיר, כי העולים מאתיופיה שאמורים להגיע לארץ הם אמורים להיקלט במקומות היותר חזקים, ולא שישליכו אותם לכל מיני מקומות נחשלים יותר, שאז אנחנו נשלם על זה כפל כפליים בהמשך.

תודה רבה.

קודם כל תודה שהגעתם וברכות ליושב ראש החדש. כל שבוע יש הזמנה מוועדה נוספת ונוספת, אני חושב שאפשר קצת לעצור.

יש פגרה בפסח.

יש פה רושם שיש פה עלייה מסכנה בעיר הזאת. זה לא כך. זה לא 2 שקלים לתרבות, יש פה להקות שיושבות פה שבנו לתפארת מדינת ישראל. גם ספורט, גם תרבות, גם מדע, גם רפואה, לכן צריך גם לציין את זה. וגם משרד הקליטה, כל פעם שפניתי לאיזה פרויקט, גם לראש העיר וגם לשר הקליטה, אף פעם לא שמעתי 'לא'. אז תודה, גם לראש העיר וגם למשרד הקליטה, ותודה שהגעתם.

תודה רבה.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מברכת את העיר אשקלון כעיר קולטת עלייה. הוועדה תפנה לשר הפנים להגדיר את העיר אשקלון כעיר קולטת עלייה ולעדכן את הקריטריונים בהתאם.

לגבי הנושא של שיווק ועידוד עלייה. הוועדה התרשמה שקיימת נסיגה של שיתוף פעולה בין הסוכנות היהודית לעירייה בנושא עידוד עלייה.

זה לא שיתוף פעולה, זה תקציבים.

אנחנו התרשמנו שקיימת נסיגה של שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לעירייה בנושא עידוד עלייה ו---

אני רוצה רק לומר שהעבודה עם הסוכנות היהודית היא מצוינת---

לא, בנושא עידוד עלייה.

לא, כשיש לנו עבודה לא טובה עם איזה שהוא גוף, ובחדר הזה היו הרבה מלחמות וקיצוצים, אז אמרנו. הסוכנות היהודית היא גוף שהעבודה איתו היא מצוינת, וגם עם הג'וינט, מה שאני אומר שבסוכנות היהודית בשנים האחרונות הפרויקטים של העלייה, כפי שהיו בכמויות אינטנסיביות בעבר, ירדו, אבל העבודה עם הסוכנות היא טובה.

תקשיבו עד סוף המשפט ותראו שהתכוונתי בדיוק לזה. הוועדה התרשמה שקיימת נסיגה בשיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לעירייה בנושא עידוד העלייה. הוועדה קוראת לסוכנות לחדש את פעילות השיווק.

לא הייתי מגדיר בשיתוף פעולה, כי יש עבודה מצוינת עם הסוכנות בהרבה דברים. אני אומר, פשוט מאוד לחדש את הפרויקטים של העלייה.

אנחנו לקחנו את עיריית אשקלון במסגרת שותפות 2000 והסוכנות עדיין נמצאת מאוד מאוד חזק בעיר, אז אני מבקשת שתנסחו את זה כמו שצריך.

אנחנו קוראים לחזק את שיתוף הפעולה ואת פעילות השיווק.

הוועדה פונה למשרד הקליטה לשקול מתן עדיפות לעולים תושבי העיר במקבצי הדיור הנבנים בעיר, לרבות מרכז כלנית.

הוועדה קוראת למרכז הקליטה להגדיל את תקציבי התרבות, הקליטה החברתית בקהילה, העומדים על סך מגוחך של 98,000 שקלים בשנה.

הוועדה קוראת גם למשרד הקליטה לבדוק את כל נושא העלות-תועלת לגבי הדיירים בכפר הנופש הצרפתי.

הוועדה תבחן שינוי חוק מקבצי הדיור שיכלול גם את נושא סבסוד שכר הדירה לטווח ארוך.

הוועדה מודה לראש העיר, סגניתו, הסגנים, חברי מועצת העיר וכל הצוות, העושים ימים כלילות למען העולים בעיר אשקלון.

אני רוצה להודות לכולם על האירוח הלבבי ועל העשייה היום יומית, ותודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 16:15