PAGE
26
ועדת הכלכלה

10.01.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 411

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, ה' בשבט תשע"א (10 בינואר 2011), שעה: 15:15

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר: דיון על השבתת קווי הרכבת לדרום,


של חבר הכנסת אופיר אקוניס


2. הצעה לסדר היום בנושא: השריפה והצמצום המשמעותי בשירותי


רכבת ישראל, של חבר הכנסת זאב בילסקי, חבר הכנסת יריב לוין,


חבר הכנסת נחמן שי, חבר הכנסת יעקב כץ, חבר הכנסת אורי מקלב

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

אופיר אקוניס

עמיר פרץ

חבר הכנסת זאב בילסקי

חבר הכנסת אורי מקלב

חבר הכנסת יריב לוין

משה יצחקי – מנהל אגף רישוי מסילתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מיכה פרלמן - רפרנט תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

לליב ברעם אלקיים – מנהלת אגף כלכלה, רכבת ישראל

לירן גורדון – דוברת רכבת ישראל

יצחק חקי הראל – מנכ"ל רכבת ישראל

יניב כהן – מנהל יחידת תפעול תשתיות, רכבת ישראל

עו"ד סופי ויטלם – תובעת עירונית, עיריית רמלה

עו"ד מרדכי יצחקי – מ"מ ראש עיריית רמלה

אילן קרני – מנכ"ל חברת מטרופולין

עמית דויטשר – פעיל, מגמה ירוקה

מורן נזרי – רכזת קשרי ממשל, מגמה ירוקה

קובי כהן – יו"ר ארגון הפעולה של הנכים

איגור גונופלסקי – מרכז פעילות, ארגון הפעולה של הנכים

עמי צדיק – מ.מ.מ, הכנסת

אליעזר שוורץ – מ.מ.מ, הכנסת

לאה ורון

אושרה עצידה

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר: דיון על השבתת קווי הרכבת לדרום,

של חבר הכנסת אופיר אקוניס
2. הצעה לסדר היום בנושא: השריפה והצמצום המשמעותי בשירותי

רכבת ישראל, של חבר הכנסת זאב בילסקי, חבר הכנסת יריב לוין,

חבר הכנסת נחמן שי, חבר הכנסת יעקב כץ, חבר הכנסת אורי מקלב

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח ישיבה רביעית היום של ועדת הכלכלה שעניינה שתי הצעות. האחת היא של סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אופיר אקוניס – דיון מהיר שכבודו יזם בנשיאות הכנסת, ואושר על-ידי נשיאות הכנסת, ולכן יידון וגם נצביע על מסקנות. הסעיף השני הוא הצעה דחופה לסדר היום שאושרה במליאה של חברי הכנסת: בילסקי, מקלב, כץ, לוין, ונחמן שי. חבר הכנסת אקוניס הוא היחיד שהגיע מבין היוזמים. חבר הכנסת אקוניס, תציג בבקשה את הנושא.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד מודה לך שהעלאת את הנושא לסדר היום. אני חושב שבתזמון מדהים הנושא מגיע לכנסת כאשר אתמול לפחות רובנו הגדול צפה באתרי האינטרנט, בתחנות הטלוויזיה, ובתחנות הרדיו ושמע את הקולות. זה נראה כמו אלפים רבים. אבל, הפגיעה בשירות היא בהרבה יותר מהאלפים הרבות שהסתופפו סביב תחנות הרכבת ובסמוך לתחנות האוטובוס שצמודות לתחנות הרכבת בעקבות ההחלטה של חברת הרכבת להשבית את הקווים לדרום.


אדוני המנכ"ל, כידוע לך אני לא נחשב לאחד מהאנשים שמנסים ליצור כותרות סתמיות על דברים שהם על סדר היום. אתה גם יודע, וגם מנהלת הוועדה, וגם חבר הכנסת שאמה שהיה איתנו בלפחות, אם אינני טועה, מאחד הסיורים ברכבת ישראל. היינו בשני סיורים ברכבת ישראל, ובדקנו בתחילה את העבודות בתוואי הדרומי, ולאחר מכן עשינו השלמה לתוואי הצפוני. אני רואה פה נציג של משרד האוצר. כאשר משרד האוצר יצא בהודעה שהוא מתנגד לתוכנית הממשלתית ששמה "נתיבי ישראל", אם אינני טועה, שבה יש תקצוב של 27.5 מיליארד לטובת פיתוח רכבת, ויש שם גם כבישים, אני הייתי מהראשונים שבאמת עמדו בכל במה ואמרו שלא ניתן לאוצר לבלום את הרכבת, וזה היה תרתי משמע. נדמה לי שזה היה הציטוט.


אדוני המנכ"ל, אני מאוד מעריך את פועלך כמנהל כללי של החברה. מלבד היות הרכבת כלי תחבורה חשוב מאוד המסייע בהפחתת תאונות הדרכים, ובהפחתת זיהום האוויר, מעל כל זה, מדובר בכלי חברתי לצמצום פערים במדינת ישראל. יש כל מיני השקפות על צמצום פערים בישראל. אני חושב שצריך לתת לתושבי הפריפריה את האפשרות להגיע במהירות מבאר-שבע, או מקריית-גת לתל-אביב, או הפוך: מתל-אביב לקריית גת או לפריפריה, לקריות, או לנהרייה המרוחקת. זהו כלי חברתי לצמצום פערים יותר מהרבה כלים אחרים שאנשים משתמשים בהם בכל מיני מחקרים למיניהם שמתפרסמים השכם והערב.


לכן, אני לא בא לכאן כאויב הרכב, אלא נהפוך הוא – כאוהב הרכבת. הוועדה הזאת כשהיא יושבת כוועדה צרכנית, בעיקרה, מטרתה לספק שירות לציבור הצרכנים לא רק בתחום הסלולר, או הקמעונאות. אדוני המנכ"ל, בעיניי אתם מספקים שירות. תפקידה של המדינה לספק את השירות הזה לאזרחים שלה.


אני מוכרח להודות שאתה נכנסת בעשור שבו המדינה עשתה דבר שלא עשתה חמישה עשורים. המדינה הזאת הפקירה את פיתוח הרכבת. אגב, ממשלות רבות הפקירו את פיתוח הרכבת עשרות שנים. אפשר לומר שבשני העשורים האחרונים יש תחילה של התקדמות בתחום מסילות הברזל. אבל בוודאי, אדוני המנכ"ל, שהדבר הזה קורה בעשור האחרון. רואים קווים למקומות שלא היינו מעלים על דעתנו שיגיעו אליהם. רואים תחנות רכבת. כשאני נוסע אני רואה את קו החוף ליבנה שיתחבר לאשקלון בבנייה, וגם את התחנות המוכנות. אני חושב שכל זה הוא דבר מבורך. אבל, הוא לא מצדיק את המראות שנראו אתמול מסביב לתחנות הרכבת והאוטובוס.


אני חושב שהתפקיד של הוועדה הזאת הוא לראות כיצד לא לנגח את הרכבת, ולא להגיד שהיא חברה לא טובה, אלא לבוא ולומר כיצד חברת הרכבת וחברות נוספות - אולי אוטובוסים - מספקות את השירות האלטרנטיבי הטוב ביותר לצרכנים כדי שכאשר תסיימו את ההשבתה של הקווים לדרום, עד אז לפחות יינתן השירות הטוב ביותר למאות אלפי הישראלים שלצערי נפגעו אתמול, ואני יודע שנפגעים כל יום, מההשבתה הזאת. לכן, אני מבקש לשמוע תשובות מחברת הרכבת. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. קודם כל, זוהי גם הזדמנות בשבילי לברך אותך על זה שאתה יושב על כיסא היושב-ראש. עשית רוטציה עם יושב-ראש מוכשר ומוצלח, ואתה ממשיך. אני רק רוצה לאחל שתמשיך רוטציה מלאה. כשאני מברך אותך בזה, אני גם מברך אותנו. אולי לזה חבר הכנסת בילסקי לא יסכים.

בכל דבר טוב יש גם רע. הרי עד שנכנסתי לפה, הייתי יושב צמוד אליך בנשיאות הכנסת – אחת מהשעות היפות בשבוע.

זה נכון. אני מסכים, אז אני עכשיו מקיים את זה.

הדברים האלה יחסרו לנו. יש אלטרנטיבה. ביקשתי דיון מהיר, ואופיר גם תמך בזה שאנחנו נוכל להיפגש עוד הפעם בוועדה. יש לך הרבה עבודה, ואתה יכול, מסוגל, וראוי לקדם את הנושאים החשובים שעל סדר היום.


חבר הכנסת בילסקי הביא את ההצעה כהצעה לסדר רגילה, והוא דיבר על זה באריכות. אנחנו הבאנו את זה כהצעה לסדר דחופה, והיה לנו פרק זמן יותר קצר. מדובר בכל מה שקרה בעת השריפה ברכבת, והאסון שכמעט קרה ברכבת, וההשלכות של זה. אנחנו דיברנו בשני היבטים. ההיבט הראשון, אנחנו צריכים להודות על כך שנמנע אסון גדול. לא שהאסון נמנע, אלא שהוא כבר קרה. יש בהלכה שאלה מתי צריך לברך ברכת "הגומל". האם כאשר היתה כמעט תאונה קשה צריך לברך "הגומל", או שלא? כשאתה כבר בתוך התאונה, וניצלת, ונמנעה התאונה אז מברכים "הגומל", וזו ההלכה. במקרה הזה אנשים שהיו בעת האירוע הזה ברכבת היו חייבים לברך "הגומל" כיוון שהיו כבר בתוך האסון. על כך אין מחלוקת. אנחנו באמת שמחים ומודים על כך שהאסון נמנע.


אבל, אנחנו צריכים לדון בדבר. אנחנו לא יכולים לדבר עכשיו על כמעט אסון, אלא אנחנו צריכים לדון במה שקרה ברכבת, ועל פרמטרים כאילו הדבר קרה. אני חושב שהיו התרעות, בעולם היו שריפות, ועם כל זה עולם כמנהגו נוהג. רכבת ישראל המשיכה לקנות קרונות כאלה, והאסון הגיע. כאשר השריפה הגיעה, בעצם לא יכלו להתמודד איתה, ואנשים היו לכודים בתוך הקרון, אילולא התושייה של החייל הדברים היו נראים אחרת. לאותו חייל קרה נס כפול. הוא גם ניצל מהשריפה, אבל הנס הוא גם בכך שלא העמידו אותו לדין על מה שהוא עשה. במאמר מוסגר אני רוצה לומר שהיה מי שאמר – אני לא יודע אם המנכ"ל אמר את זה, או דובר הרכבת – שזה היה מעשה לא חכם. אני כן רוצה לחזק חיילים ואזרחים שפועלים בתושייה כזאת, באומץ ושמייד התעשתו. לא להגיד שזה היה מעשה לא חכם מכיוון שאולי היתה עוברת רכבת ממול, והיתה יכולה להיגרם תאונת דרכים קשה.


אבל, קרה דבר נוסף שהזכירו אופיר ואחרים. אנחנו עודדנו את כולם לנסוע בתחבורה ציבורית, ואם בתחבורה ציבורית אז ברכבת ישראל כדבר הכי בטיחותי. אנחנו מנסים להטמיע את זה בחינוך, ולאחר מכן אנחנו מנסים להטמיע את זה ולשפר כך שאזרחי ישראל יימנעו מנסיעה ברכב פרטי וייסעו ברכב ציבורי. ואם ברכב בציבורי, אז ודאי וודאי רכבת ישראל.


והנה, אנחנו מגלים שעל אף שהיו אולי חששות כאלה, לא היה שום תהליך של הפקת לקחים ולא היו תרחישים מה יקרה אילו מצב כזה יהיה, ואנחנו היינו צריכים להתמודד עם כמעט אסון גדול מאוד. אנחנו צריכים להסיק מסקנות, ולא לטאטא מתחת לשטיח. חובתנו הציבורית להציף את הנושא הזה, ולא להשאיר את זה כמו שמשאירים הרבה נושאים אחרים שאנחנו מחכים שהם רק ירדו מסדר היום, ובזה נגמר העניין.


הנושא השני הוא התנהלות הרכבת. גם אני רוצה להעמיד את עצמי בין כאלה שאוהבים את רכבת ישראל. זה אחד הדברים הנפלאים שמדינת ישראל יכולה להתגאות בהם - למשל, השיפורים - ואני לא מתייחס לעניין ההפרטה. רכבת ישראל צריכה להיות כמוביל מרכזי של מדינת ישראל. אבל, אנחנו ראינו שבהתמודדות לאחר מכן גם בזה היו כשלים. אני לא יודע איפה הכשל. הכשל הגדול בזה שלא חשבו מה יקרה אם תהיה שריפה, ואם תהיה שריפה איך מתמודדים איתה. אבל, הכשל הוא גם במה שאמר חבר הכנסת בילסקי כשהזכיר את העובדה שהוחלט להפסיק את תנועת הרכבות, או להוציא מאה קרונות משימוש. צריך להבין שהיו לכך השלכות על מערכת התחבורה במדינת ישראל, לציבור שמשתמש, למשק. מדובר בנזק לא ישוער. עד היום הזה עדיין אין פתרונות. הפתרונות הזמניים שנמצאו, כמו העמדת אוטובוסים, גם הם הופסקו לאחר כמה ימים. מודעות התנצלות בעיתונות לא פותרים את הבעיה. אני חושב שהיו צריכים לעשות כל מאמץ, והרבה יותר ממה שנעשה, כדי למצוא אלטרנטיבה ופתרונות לכזה דבר. מדובר בתחבורה מרכזית שמשתמשים בה מאות אלפים כל יום, והיא מפסיקה לפעול.


אני לא מנכ"ל, ואני גם לא איש מקצוע. אבל, הפתרון הוא כן להפעיל את הרכבות האלה. אבל, לשים בכל קרון כזה איש מקצוע, או איש שיודע, או אחד מרכבת ישראל שיהיו לו הכלים המתאימים כדי שאם חס וחלילה יקרה מצב מסוכן, ידעו לפתוח מייד את דלתות החירום, או שגלאי העשן ושהמטפים יעבדו. לא נראה לי שזו הוצאה שהיא מקבילה לנזק שנגרם כאשר הפסיקו את תנועת הרכבות. היא בכלל לא באותה פרופורציה. אפשר לקחת פנסיונרים של כיבוי האש לצורך המשימה הזאת, או לקחת מתנדבים שייסעו במאה קרונות האלה. אפשר עוד להעסיק מאה אנשים בשכר כזה או אחר. ההוצאה של השבתת כל הקרונות עולה על כל הוצאה שכזו. אם כל זה לא מתבצע אז צריך לחשוב על שכירת אוטובוסים, והעמדת אוטובוסים לרשות הנוסעים. אני חושב שכל הדברים לא נעשו עד היום הזה.


אדוני, אני מודה לך שהעלאת את הנושא הזה לסדר היום בצורה מהירה. כי לפעמים יכול להיות מצב שעובר זמן עד שדנים בהצעה לסדר שעוברת לוועדה בהחלטת המליאה. אני אומר שזה יכול לקרות לפעמים.

אמרת "לפעמים"? לעיתים נדירות.

לעיתים נדירות קורה הפוך, והנה אני מברך אותך על זה שזה קרה. אנחנו דנו על כך ביום רביעי, והנה אתה דן בזה מייד ביום שני. אנחנו באמת מקווים שהדיון יהיה עם תכלית. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. הדובר הבא הוא חבר הכנסת בילסקי.

אדוני היושב-ראש, תודה.

הרכבת ממילא לא מגיעה לדרום. עדיין מגיעה לרעננה.

לא מגיעה לרעננה בכלל, חבר הכנסת פרץ – בוודאי שלא. לא כל דבר שהוא במרכז, הרכבת מגיעה אליו. אגב, לדעתי, לפי תוכנית הפיתוח היא תגיע לשדרות לפני שהיא תגיע לרעננה. אני מברך על כך, זה דבר חשוב.

כנראה שברעננה אף אחד לא זקוק לה.

אגב, זה תפקידה של המדינה שהפקירה שנים את הדרום, ועכשיו החליטה סוף סוף לפתח קווי רכבת לדרום, וזה דבר טוב.

חבר הכנסת אקוניס, אתה דיברת על זה שהרכבת מגשרת על פערים.

בוודאי. אמרתי: מצמצמת פערים.

חברים, הזמן קצר והמילים מרובות.

אדוני היושב-ראש, האמת שאם מכל הדיון הזה יצא שתהיה רכבת לרעננה, אני מייתר את כל מה שאני רוצה להגיד.

אחרי ששדה התעופה יוצא.

אחרי ששדה התעופה יוצא.


אדוני היושב-ראש, אני די מתעסק עם הרכבת מהיום שנכנסתי לפה, ולקחתי על עצמי את נושא התחבורה. הלכתי גם למבקר המדינה וישבתי אצלו כדי ללמוד את הדוחות שהוא חיבר על הרכבת. אגב, אני רוצה להודות למנכ"ל. הוא משיב בזמן מהיר לכל פנייה שלי, וממש בתחומים האלה אין לי טענות שיש לי אותן במקומות אחרים, והרבה.


אבל, נתחיל בנושא קטן כי בדרך כלל הדברים הקטנים מעידים על הדברים הגדולים. לך תראה את רכבת ישראל ביום ראשון בשעה שש בבוקר. תבחר לך איזה תחנה שאתה רוצה, ותראה את הקרבות שבהם מעורבים חיילים, וזקנים. זה קרבות, אני כבר לא מדבר איתכם על דחיפות. זה קרב לעלות על הרכבת. אני התחלתי "להתלבש" על העניין הזה, והגשתי שאילתא, וביקשתי מהשר. אני שואל את השר, והוא אומר לי: הזמנו עוד קרונות. אמרתי לו: אני לא מדבר כסף, לא צריך לריב עם ועד העובדים. אני מבקש ממך, בואו נראה את רכבת ישראל מסדרת תור. אני יודע שהמילה "תור" בישראל היא מילה קשה מאוד. בכל אופן, בתוך עמי אני חי. אבל, לא צריך שאנשים כמעט ייהרגו על הכניסה לרכבת. אם מישהו בא ראשון – יעלה ראשון. מי שבא אחריו – יעלה אחריו. תנסה לסדר את זה.

זה צריך להיות בוועדת החינוך, לא בוועדת הכלכלה.

כן, אולי תרבות. מדובר בדבר קטן. לא צריך פה כסף, לא צריך יותר מידיי. צריך לסדר תור לרכבת. ישבו חכמי הרכבת, אני מוכן לייעץ להם, לסדר תור לרכבת. אדם שבא חצי שעה לפני כן, מגיע לו לעלות קודם. הוא לא צריך להירמס על-ידי כולם. שלא לדבר על כך שהקרבות האלה הופכים לסכנה בטיחותית. יום אחד ייהרג שם מישהו. ראיתי שבלתי ניתן לסדר את זה, ולכן לא התפלאתי על כל מה שקורה פה. ראיתי את השריפה, וצר לי מאוד.

כל זה עוד לפני צמצום הקרונות?

כל זה עוד לפני. זה רק לסדר תור.

העומס שאתה מדבר עליו הוא לפני שבוטלו הקרונות.

ודאי, ודאי – ללא קשר. אני מדבר איתך על שנים וזאת מידע אישי. אני הייתי לוקח את הבן שלי כל בוקר ביום ראשון בשעה שש לתחנת הרכבת בהרצלייה, וראיתי מה הולך שם. עכשיו הוא כבר בסיור שלו בדרום אמריקה. לכן, זה הרבה לפני כל מה שקרה. אי אפשר לסדר תור ברכבת, זה מסובך יותר מידיי.


אחר כך שקרה מה שקרה, זה פועל יוצא של זה. כשהייתי בא לבקר בבתי-הספר ברעננה, המנהל היה מתחיל לדבר איתי על החינוך, ועל הדברים החדשים שהוא עשה. אמרתי: סליחה, האם אפשר ללכת לשירותים רגע? הוא היה אומר: כן, בבקשה. אני הייתי הולך לשירותים. כמו הפרצוף של השירותים, כך הפרצוף של המנהל – בדיוק אותו הדבר, אחד לאחד. תיכנס לשירותים במקום שאתה רוצה לראות בו רמת לימודים טובה, שם תלמד בדיוק איך זה.


אני יודע שיש בעיות, ואני מעריך מאוד את מנכ"ל הרכבת. הוא בא ממקומות שהוא עשה לא פחות. אי אפשר להמשיך כך. ולכן, לא מצאו את הפטישים. אדוני המנכ"ל, אני שמעתי ברדיו. יש לכם סמנכ"ל לענייני בטיחות או משהו כזה, והוא אמר לי שגנבו את הפטישים. אם פעם או פעמיים גונבים, בפעם השלישית לא שמים.


אני עוד לא הגעתי לכסף בכלל, לא הגעתי לתקציבים, לא הגעתי לשום דבר. הגעתי רק לדברים פשוטים איך מסיעים רכבת, איך מסדרים את התורים, את פתיחת הדלתות, את הפטישים, את ההודעות.


מה לא ניסתה לעשות הרכבת? היו לה תאונות ואז היא שמה אנשים בתוך בוטק'ה שיש להם מכשיר קשר, והם יוצאים מסתכלים. אתה יודע מה? בסדר, גם זה פתרון. בהתחלה נראה לי משונה ששמים על כל צומת. אבל, אמרתי שאם יש תאונות כל כך מחרידות כאלה אז נעשה את הדבר הזה באופן פרימיטיבי.


יש פה בעיה חמורה מאוד בכל מה שקשור לניהול של רכבת ישראל, כל הסיפור של הסכסוך. בדיוק עכשיו כשאתה מוריד שליש מהקרונות שלך, אתה צריך להסתכסך איתם. מזל שזה נגמר איכשהו כשדחיתם. יכולתם לעשות את זה לפני כן. אני מניח שזה לא כל כך פשוט והוועד והאנשים. אבל, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני הייתי מצפה שהנהגת, הנהלת רכבת ישראל תיקח את עצמה בידיים. יש פה עכשיו הזדמנות פז דווקא מתוך כל מה שקרה, לבנות את אחד התאגידים הטובים והיעילים ביותר במדינת ישראל. הרכבת יכולה לשים בכיס את כל התחבורה הציבורית האחרת. יעדיפו את הרכבת - אנחנו בעד זה, אנחנו תומכים בזה. זה אמור להיות יותר בטיחותי לאיכות החיים של תושבי מדינת ישראל. צריך לקחת את כל העניינים האלה הרבה יותר ברצינות.

תודה רבה, חבר הכנסת בילסקי. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל על האיחור. כפי שאתה רואה אני מחובר לתה באינפוזיה.


חשבתי שהדיון הזה הוא מאוד חשוב, ולכן הרגשתי חובה להגיע ולהשתתף בו. בתחילה אני רוצה לומר שאני לא מקנא במנכ"ל הרכבת, ולא בצוות שלו, משום שאני חושב שלפחות חלק מהדברים שהם נדרשים להתמודד איתם זו מציאות שהם ירשו, ומציאות שאנחנו מתמודדים איתה תקופה ארוכה :מחסור בתשתיות, פיגור עצום בתשתיות הרכבת שמנסים להדביק אותו לאורך זמן. אבל, אני חושב שנכון יהיה לנסות להפיק מהמציאות שאנחנו חווים בימים האחרונים ולהסיק ממנה מסקנות שתאפשרנה באמת ליצור שיפור של ממש.


קודם כל, אני מוכרח לומר שהעידן של היום הוא עידן שהטלת אחריות אישית כמעט באופן מיידי היא על הדרגים הגבוהים ביותר. לדבר הזה יש כמובן יתרונות חשובים. אבל, יש לו גם חיסרון, והוא שאנשים שנמצאים בעמדת קבלת ההחלטות מעדיפים לא פעם ללכת על הקו האולטרא זהיר, והכי בטוח, ואז כאשר יש שריפה בקרון הפתרון הוא להשבית את כל הקרונות. זה באמת ללא שום ספק מבטיח שלא תהיה שריפה. אבל, השאלה היא האם זה סביר בשים לב לעובדה שהתוצאה שלו היא שכל שירותי הרכבת משובשים לחלוטין.

שב אתה במקומי. אף אחד לא יעמיד אותי לדין על זה שהרכבת לא יצאה בזמן. אבל, אם תהיה חס וחלילה עוד שריפה, אני אמצא את עצמי על ספסל הנאשמים, ויש בזה משהו. אי אפשר להתעלם מזה. אבל, יחד עם זאת, אני חושב שבסופו של דבר נדרשת כאן איזושהי החלטה שיש בה עם כל האזהרות גם איזון מסוים. ההחלטה היא כל כך רחבה, היא מדברת גם על השבתה של כמעט מחצית הקרונות של רכבת ישראל בכלל, וגם השבתה שאיננה תחומה בזמן. לרגע זה, אף אחד מאיתנו לא יודע מתי זה יסתיים שזה מצב שאין כדוגמתו באף מדינה בעולם. אני לא מאמין שיש מדינה כלשהי שבה היו משביתים 50% מהקרונות עד מועד בלתי ידוע מבלי שניתן אפילו דין-וחשבון לציבור מה קורה בנושא הזה, איפה נמצאת הבדיקה? למה מחכים כדי להשלים אותה? מה דרוש על מנת שאפשר יהיה להחזיר את הקרונות לעבודה?


אני חושב שבעניין הזה בהחלט הדיון הוא חשוב כי חשוב שנשמע תשובות לעניין הזה. יכול להיות שיש מקום שגם הוועדה תביע עמדה שבמכלול האיזונים הזה צריך לייצר כאן איזון קצת יותר נכון, ולחפש את הדרך לחדש את תנועת הרכבות לפחות בהיקף שהוא קרוב למלא במהירות הרבה יותר רבה, ובמועד שכולנו נדע מהו.


המרכיב השני הוא באמת סוגיית הרזרבה. על פניו מתגלה כאן מחסור עצום בציוד ברכבת. הרי ברור לחלוטין שאי אפשר לצפות שכל הקרונות יעבדו כל הזמן במלואם. אני לא מכיר מערכת שלא צריכה להוציא קרונות, או כל דבר אחר לסבב של תחזוקה. אני לא מכיר מערכת שלא צריכה לפעמים תגבורים, ולכן צריכה תוספת.

גם את הרזרבה השביתו. גם הרזרבה היתה מאותו סוג.

כן. אנחנו נמצאים הלכה למעשה במצב שבו משנוצר הצורך להשבית, אין שום אלטרנטיבה. אין רזרבה, אין אפילו רזרבה שיכולה לכסות חלק מסוים מהחוסר. אני חושב שגם הדבר הזה מחייב התייחסות גם מצד הרכבת, וגם מצד משרד התחבורה. חייבת להיות כאן איזושהי תוכנית הצטיידות שלוקחת בחשבון לא רק את מה שצריך לנסוע ביום יום, אלא גם איזושהי היערכות למצבים מהסוג הזה.


נקודה שלישית שהיא חשובה – נדמה לי שהנושא הזה חושף באופן הברור ביותר את הבעיה שיש לנו בכלל בכל סוגיית התחבורה הציבורית, ושל מיקומה בסדר עדיפויות נמוך יחסית, הקצאת משאבים לא מספיקה, השקעה שנעשית כל הזמן אחרי האירועים, ובניסיון להדביק ביקושים, ולא כמענה ויצירת הרחבה של המערכת כדי לקלוט את העתיד לבוא. אם הנתונים הם שרק כ-3.5% מהשימוש באמצעי תחבורה יבשתיים נעשים ברכבת, הסיבה היא בוודאי לא שאנשים לא רוצים לנסוע ברכבת, אלא כנראה שהיקף השירות שהרכבת נותנת הוא לא מספיק, היקף הנגישות שלה הוא לא מספיק. כפי שאנחנו גם יודעים, היקף ואופן העבודה של אותם קווים שמזינים את הרכבת גם הוא לא מספיק טוב.


לכן, הייתי מציע שהוועדה גם תבקש משר התחבורה ומהגורמים הנוגעים בדבר להביא בפניה באמת בתוך פרק זמן קצר איזשהן מסקנות ותוכנית עבודה מסודרת, הן לעניינה של הרכבת בפרט, והן בכלל, כדי לייצר תחבורה ציבורית כזאת שבאמת תענה לביקוש ולצרכים, ולא נימצא כאן במצב שבו המערכת כל הזמן עוברת על קצה גבול היכולת שלה, וגם קצה גבול היכולת הזה מספק בקושי חלק קטן מהצרכים. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת פרץ, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני כמובן אשתדל להיות קצר, כמובן בגלל הדברים שנאמרו כאן על-ידי כל החברים.


ראשית, אני בהחלט חושב שמנכ"ל הרכבת שהחליט להאריך את השירות שלו ברכבת, ראוי באמת לכל השבחים על העמידה שלו, ועל הראייה שלו את הרכבת כאחד הפרויקטים הלאומיים. זה אחד מהמשאבים שמשפיעים על הכול: על הכלכלה, על החברה, על היכולת שלנו לנהל את החיים בשגרה.


יש לנו כמה בעיות בכמה רמות. הרמה הראשונה שאני שמח שהיא לא הרמה המרכזית היום, נוגעת בכל מה שקשור לסכסוכי עבודה. בסך הכול, אני חושב שיש שם גם הנהלה וגם ארגונים שיודעים יפה מאוד לשמור על רמת השירות שלהם לאזרח. זה דווקא תחום שגם כאשר יש בו מאבקים, בסופו של דבר האזרחים מקבלים את זה כחלק ממהות הדמוקרטיה. זה דבר שאיש לא יכול לצפות אותו מראש. מבחינת האזרחים זה אפילו הרבה יותר נסלח מכל דבר אחר.


אבל, יש שני נושאים שעומדים היום באופן בוער. הדבר הראשון הוא כל נושא התכנון. באמת מוזר שפתאום מישהו קם בבוקר ואומר: לא תכננו מסילה מקבילה, אז כל הדרום מושבת, ואנחנו פועלים באופן כזה שבן רגע הדרום יוצא מתוך האחריות של מדינת ישראל. הדבר השני הוא כמובן התקלה שהתרחשה. אני חושב שבתקלה אתה והצוותים שלך הולכים רחוק מידיי. נכון, אתה בא ממסורת כזאת שכשיש תקלה מהסוג הזה אז משביתים פעילות. אבל, אם יש תקלה גם ביחידה המורכבת ביותר, לא משביתים פעילות מבצעית. יכולים להשבית פעילות אימונים לתקופה מסוימת. אתה מדבר כאן על מהלך חיים שאין לי ספק שאפשר למצוא בהחלט פתרונות. הוצעו כאן כמה פתרונות. למשל, להוסיף גורמים אנושיים נוספים שישגיחו.


יש פה הפרת חוזה. אנשים בונים את החיים שלהם לפי הכלים שהמדינה מעמידה לרשותם. אדם מחליט לקנות רכב, או לא לקנות רכב, אדם בוחר לעצמו מקום עבודה מסוים כשהוא יודע שהוא יכול להגיע אליו. פתאום מישהו שירד בתחנה מסוימת ומגיע למקום העבודה שלו, מוצא את עצמו כאחד יכול לאבד את מקום עבודתו. אנשים בונים את מתווה החיים שלהם בכלל כשהתשתית התחבורתית מהווה חלק מהשיקולים שלהם. לכן, יש פה הפרת חוזה בין המדינה לבין האזרח. המדינה במידה מסוימת הבטיחה שירותי תחבורה בסיסיים לאזרח, והיא לא יכולה לבוא ולהתנער.


אם לחברות תעופה יהיו תקלות, היקף התביעות נזיקין שיהיו שם יהיו בהיקף עצום. זה למעט האירוע האחרון של השלגים באירופה כשהם לא עמדו בהתחייבויותיהם. כל חברת תעופה לקחה את הנוסעים שלה, והלינה אותם וטיפלה בהם. היא נתנה להם דברים אלטרנטיביים. פה יש בעיה כי האזרח למעשה יכול לבוא בבוקר ויאמרו לו: בוקר טוב, אין רכבת. מה זאת אומרת אין רכבת? אם אין רכבת, אז תסיע אותי בכלי אחר. אתה אחראי לכך, אני קשרתי את גורלי איתך כל החיים. אני קשרתי את רמת הפעילות האישית שלי איתך בכל דרך. לכן, אני חושב שהמחויבות הזאת צריכה לבוא ביטוי. זה נכון שלרכבת יכולות להיות הוצאות מאוד גדולות בהפעלת אותם קרונות. אני בהחלט מסכים איתך, אסור להמר בבטיחותם של הנוסעים. זה ערך שעומד מעל כל דבר. גם שום נוסע לא ירצה לעלות לאף קרון כשיש סיכוי כזה ואחר שהוא יעלה באש. ברור לחלוטין שבטיחותו האישית של הנוסע צריכה לעמוד כדבר שהוא הנכון בהחלט מבחינתך. אבל, בסדר – משביתים את הקרונות האלה ליום, יומיים. אבל, תוך כדי כך מוצאים פתרונות אלטרנטיביים.


לכן, הייתי באמת רוצה לשמוע הבהרות לגבי לוחות זמנים הרבה יותר ברורים. מה הם הפתרונות האלטרנטיביים גם בשאלת צמצום הפעילות בדרום, וגם בשאלת השבתת 200 הקרונות, כך נדמה לי. במספר הראיונות ששמעתי אותך מדבר, נדמה לי שמדובר על 200 קרונות. האם זה נכון?

200 מערכים כאלה יש בעולם. רבע מהם בישראל.

סליחה. שמעתי את המספר 200 מפיך. יש אצלנו 50 קרונות.

מערכים. זה 3 קרונות.

150 קרונות.

כל מערך הוא 3 קרונות, 150 קרונות. אני לא רחוק מה-200. היית נשאר איתי במספר הזה.

המצלמה הזאת מצלמת, לא נעים לי להגיד לך מתי הם הגיעו.

תגיד, מה הבעיה? אלו עובדות. אי אפשר להתעלם.


לכן, אני בהחלט חושב שאזרחי ישראל רשאים לקבל תשובות חד-משמעיות גם בשאלה איך אתם הולכים להתמודד עם הקרונות, הרי אתם לא החלטתם להוציא אותם מהשירות לחלוטין. חברי המנכ"ל, לא יהיה הגיוני שבעוד שבוע מישהו מהרכבת יגיד: הנה מצאנו פתרון, ואנחנו הולכים לשים פתרונות טכניים על מנת להגביר את הבטיחות. מה שנכון לעוד שבוע, נכון גם היום. אם החלטת להשבית אותם לגמרי ואמרת: חבר'ה, אין מה לעשות. צריך לקבל החלטה אמיצה, הקרונות האלה הם סכנה, אני לא מוכן לסכן את הנוסעים - אוקיי, זו החלטה דרמטית שצריך להיערך מולה עם תקציבי ענק, ולקנות קרונות מהיקב ומהגורן וממקומות שונים בעולם שבהם יש קרונות פנויים. אבל, אם לא החלטת החלטה כזאת, ואתה רק בודק ומתכוון בעוד זמן מה שאנחנו נתעורר ונמצא שמצאת פתרונות רק לחלק, רצוי שתמצא אותם עכשיו, ולא תמתין עוד שבוע-שבועיים. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת פרץ. לפני שנראה את המצגת ונשמע את דבר מנכ"ל הרכבת אני אוסיף כמה מילים. אנחנו גם נגיע לכל מי שנרשם.


אני חושב שנוכל פחות בדיון הזה לרדת לעומקם של דברים ולסיבות שהובילו לכשלים, לפחות בכל מה שנוגע לקרונות. פיתוח התשתיות הוא דבר מבורך, וכנראה שאי אפשר להימנע מהפעולה הזאת. אבל, אני רואה את הרכבת בעיקר כשירות חיוני שהוא שירות מונופוליסטי במובן החיובי של העניין. אין שתי רכבות, יש רק רכבת אחת. ברגע שהרכבת מסיבה זו או אחרת לא יכולה לתת את השירות ישיר והטבעי שלה לצרכנים, היא צריכה לעשות עד קצה יכולתה כדי שכל מי שרגיל להשתמש ברכבת, ובטח המשתמשים הקבועים, יהיה לו פתרון ראוי, זמין ונגיש, כמובן במגבלות האפשר. אנחנו לא מצפים מאף אחד בעולם לעשות מה שלא ניתן לעשות. אבל, יש המון דברים שניתן לעשות. אני חושב שיכולנו להימנע מהמראות שנראו אתמול בתחנת הרכבת, או לפחות להוריד את מרבית העוצמה השלילית שהיתה. אני מקווה שהלקחים יופקו.


אנחנו נשמח לשמוע עכשיו את סקירת המנכ"ל. אדוני, בבקשה.

אחר הצהריים טובים. אני מאוד מברך על הדיון כי התחושה שלי היא שהדיון נערך עם בעלי המניות האמיתיים שלי. אני מאמין שההתרחשויות והדברים כפי שאני אתאר אותם, לכשהם יובנו, מכלול השיקולים יהיה ברור יותר, ויהיה ברור לכולנו שרכבת ישראל נוהגת באחריות, בראש ובראשונה כלפי קהל הלקוחות. הפתרון שקוראים לו רכבת אך הגיע לארץ-ישראל לפני 10 שנים, למרות שהרכבת יש כבר 118 קודם לכן בארץ-ישראל. חברת רכבת ישראל קיימת אומנם מעל 60 שנה, אבל באמת 10 שנים. מה שקרה ב-10 השנים האחרונות עם ההחלטה של הממשלה לפני עשור להשקיע מיליארדים בהקמת רשת מסילות, הוא שחברת רכבת ישראל צמחה פי 3 בכמות הנסיעות שלה. ב-2000 נסעו ברכבת 12 מיליון נסיעות. סיימנו את שנת 2010 השנה בכמעט 36 מיליון. אין לזה אח ורע בקצב הצמיחה בשום שירות אחר, ועל אחת כמה וכמה בשירות ממשלתי.


חשוב לזכור שקצב ההצטיידות בצי נייד לא הדביק את שיעור הגידול, ואנחנו פותחים את שנת 2011 עם פער של כ-40% בין הצורך ברכבות לבין הביקוש. בד בבד עם התהליך הזה, אנחנו בתהליך מואץ של הקמת תשתית מסילתית למקומות שעד היום הרכבת לא הגיעה לשם. גם למקומות שאליהם היא הגיעה, אנחנו נמצאים בשירות שהוא פחות ממה שהיינו רוצים שהוא יינתן לאזרח. הדוגמה הכי טובה היא הכפלת הקו לבאר-שבע. הרכבת היום נוסעת לבאר-שבע שעה וחצי על מסילה אחת שהיא מפותלת, וכשיש רכבת אחת בשעה. בסוף השנה הזאת כאשר יסתיים הפרויקט של הכפלת המסילה ויישור המסילה, משך הזמן לרכבת מהירה מתחנת תל-אביב-דרום לבאר-שבע-מרכז הוא 50 דקות. זו באר-שבע אחרת, זה קשר אחר. לא תהיה רכבת אחת בשעה, אלא תהיינה שלוש רכבות בשעה ועד ארבע במעלה השנים, כשאחת נוסעת דרך נתב"ג 24 שעות ביממה עד כניסת השבת, ומיציאת השבת. דהיינו, השירות שאנחנו נספק לתושבי הדרום יהיה מהפכני.


כשאנחנו מסתכלים רק על הקו הזה - אם נביט לאחור על האפשרויות שעמדו בפני חברת רכבת ישראל ב-2004 כאשר הפרויקט הזה יצא לדרך, אחת האפשרויות היתה לסגור את הקו לשלוש-ארבע שנים, ולפתוח אותו אחרי ארבע שנים. ואז ב-2008 - 2009 היינו מפעילים קו כזה. אבל, במשך חמש שנים השירות לא היה מתקיים. אני נפגש עם תושבי הדרום, ואני נוסע איתם ברכבת. הם מלינים על כך שאני סגרתי את הקו ב-2010 לכמעט 100 ימים. אבל, הם מברכים כאשר הם מבינים שבסוף המהלך הזה הם יקבלו רכבת אחרת.


חברים, לבנות רכבת, להכפיל את המסילה, וליישר אותה – עד היום נגענו ב-150 ק"מ, ונשארנו לנו 40 ק"מ כדי לסיים את הפרויקט. במהלך השנה אנחנו נסגור מספר פעמים את הקו. אבל, בסופו נביא רכבת אחרת.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אקטע את המנכ"ל. אני חושב שבחדר הזה אין שום ויכוח על הרצון של כולם פה, שהוא חוצה מפלגות, על כך שהרכבת לדרום תיסע במהירות וביעילות יותר גדולה מכפי שהיא נסעה בין 97 שהיא השנה שבה חידשו את פעילות הקו, למצב היום. אתם הולכים לסגור ל-100 ימים ב-2011?

לא, פחות מ-100.

אני רוצה לדעת מהי האלטרנטיבה שחברת הרכבת או משרד התחבורה נותנים בזמן הזה לנוסעי הרכבת? איזה שירות חלופי מספקים להם כדי שלא נראה שוב את המראות שראינו אתמול? זאת השאלה. אין לנו טענה נגד שכפול ושדרוג הקו.

חבר הכנסת אקוניס, אני אענה בשם הרכבת. אני נותן שאטלים במקום רכבת בכל מקום שאני יכול. אני לא מתחרה בתחבורה הציבורית כי אני נותן שירות חינם. אני לא מתחרה בתחבורה הציבורית שגובה כרטיס, ולא נכון שאני אתחרה בה. צריך לזכור שרכבת ישראל שנוסעת לדרום ביום ראשון, מסיעה כ-1,200 נוסעים ברכבת אחת. אוטובוס מסיעה בערך 55, אם אני לא טועה. צריך לזכור שכשאני סוגר את הקו, קשה לחברת האוטובוס לתת שירות תחליפי כאשר היא מרכזת את כל האוטובוסים. אנחנו מוכנים לתת שאטלים, אנחנו נותנים במקומות מסוימים.

אני רוצה להבין, האם אין תשתית של אוטובוסים שיכולה לתת מענה?

משרד התחבורה יכולים לענות.

אפילו חברות פרטיות.

האם אתה מתכוון לקו 380? הקו הזה לא יכול לצאת פיזית מתחנת באר-שבע בתדירות יותר גדולה.

אני שוכר אוטובוסים ומעמיד אותם לרשות הציבור.

איפה? האם ליד תחנת הרכבת?

ליד תחנות הרכבת.

האם אתה עושה את זה חינם?

כן.

למה אתה לא גובה על זה כרטיס?

כי אני לא מפעיל אוטובוסים. אני לא יכול להפעיל אוטובוסים, ואני לא מפעיל - - -

שואל חבר הכנסת מקלב האם הנסיעה היא חינם לכולם?

הנסיעה למי שהגיע לתחנת הרכבת וכל מערכת הפרסום לא עזרה לו, ללקוח הזה אני נותן אוטובוס חינם.

זה מי שהגיע. אני הבנתי, ואני עדיין אגיע.

בדיוק.

גם אלה שמעולם לא נסעו ברכבת.

הבעיה היא שמשרד התחבורה לא מאפשר לך לקחת באופן זמני תשלום עבור האלטרנטיבה לרכבת?

אני לא חושב שיש בעיה שתגבה תשלום אם אתה נותן שירות.

יש. אני לא מפעיל תחבורה. אבל, האחרים יכולים לענות.

אין לו רישיון להפעלת תחבורה. הוא צריך שמישהו אחר שהוא בעל רישיון להפעלת תחבורה, יעשה את השאטל הזה.

נכון מאוד.

אולי הוא צריך להסדיר את זה מול אגד, או מול חברה אחרת שיש לה רישיון.

הוא לא צריך למכור כרטיס. אבל, הוא יכול מנוי מראש. יש לזה תחליפים.

אני מפעיל שאטלים במקום שאני יכול. אגב, אם התנועה נעצרת בין קריית-גת לבאר-שבע, שם יותר טבעי שאני אפעיל שאטל. במקרים כאלה אני מפעיל שם שאטלים באופן מסיבי. אבל, במקומות האחרים אנחנו משתדלים לתת פתרון.


הנקודה העיקרית - בעיניי, ההיערכות של חברות האוטובוסים לאותה תקופה היא לא פשוטה, וגם עם התראה מראש, וכל הדברים שנוגעים בדבר. כדי שנבין - אני לא קם בבוקר ומחליט שאני סוגר. יש לי תוכנית שנתית לסגירות ל-2011 מאושרת במשרד התחבורה. משרד התחבורה מכנס את המפעילים של התחבורה הציבורית. הדברים נעשים באופן מסודר ככל שניתן. הנקודה היא - להחליף רכבת אחת, בלתי אפשרי.


אם כן, השבתות תהיינה. הבשורה הטובה היא שבסוף השנה אנחנו נסיים את ההכפלה, ניתן שירות אחר לגמרי. אני מניח שהנושא הזה ירד מסדר-היום, מדוע? כי זה הקו הלפני אחרון שנשאר להכפיל. נשאר להכפיל במדינת ישראל עוד קו אחד, הקטע בין יבנה לרחובות שיצא להכפלה בשנים הקרובות. אני יכול לומר לכם שבשנתיים האחרונות אני נלחמתי שקו הרכבת שנבנה בין אשקלון,שדרות,נתיבות,אופקים, באר-שבע, ייבנה כקו כפול, וזאת ההחלטה - - -

האוצר התנגד. לא, אני הבנתי מראש עיריית נתיבות, ראש עיריית נתיבות אומר לי - אמורה להיות תחנה בנתיבות שמחברת בין אשקלון לבאר-שבע, ובתווך יש גם את אופקים ואת שדרות. הדבר הזה נבנה כקו במסילה בודדת.

לא השתנה, ההחלטה - - -

אה, שיניתם? לא, הוא אומר שכן. נציג האוצר אומר שכן.

ראש הממשלה אמר שהוא קונה טייסת לזה, ו - - -

לא, זה רציני. זה למענך, למען תושביך.

אני מדבר ברצינות. אתה לא מאמין לראש הממשלה, אני מאמין לו.

מאמין באופן מוחלט.

היתה הודעה של ראש הממשלה – נכון, אדוני המנכ"ל? - שהוא מכפיל את הקו.

חבר הכנסת אקוניס, ההודעה שאני קיבלתי- - -

רק חצי דקה, ישיבת המליאה נפתחה בשעה ארבע, ואנחנו מחויבים לסיים את הדיון, אדוני היושב-ראש.

אנחנו ממשיכים בדיון.

אנחנו נחרוג קצת.

כן, נכון.

תבקשו אישור מהיושב-ראש.

היושב-ראש הזה מקל קצת ב- - -

לא, לא הוא צריך. תבקש שיודיעו שאתה ממשיך עוד רבע שעה, מה הבעיה?

אני צריך ללכת. רק תגיד לי לגבי התורים, ואני אלך.

תבקשו אישור מרובי.

תבקשו אישור, מה הבעיה? תעשי את זה.

- - - לבקש אישור לישיבות ועדות הכלכלה.

מי מבקש אישור?

אני. אם זה מה שאתה מבקש, אז - - -

כן - ברור, ברור.

אוקיי.

לא הבנתי את התשובה. האם הקו בין אשקלון לבאר-שבע בנוי כקו כפול? כדי שלא תהיינה ישיבות נוספות פה בעניין הזה, אדוני. הרי כולם הולכים.

רק על התור, ואני הולך.

באשר לסוגיה של תורים, אנחנו - - -

אין רכבת, מה זה קשור לתור?

אנחנו ברכבת ישראל כמו ברכבות האחרות בעולם - - -

ידעתי שתגיד - כשיהיו אלה של העולם, יבואו לפה נוסעים, זה יהיה אחרת.

חבר הכנסת בילסקי, באשר ליום ראשון - אני חושב שיום ראשון זה בעיה שניתנת להיפתר.

עם הצבא.

בדיוק. ביום רגיל 130,000 - - -

יש לך פה שר ביטחון, קח אותו איתך. תאמין לי – הוא יכול לשכנע.

ביום רגיל אנחנו מסיעים 130,000 נוסעים. ביום ראשון אני מסיע 150,000. 20,000 הנוספים הם ביום ראשון בבוקר. רובם ככולם חיילים. אני פניתי לצה"ל יחד עם משרד האוצר. ביקשנו מהצבא שהחיילים יעלו על הרכבת בשעה שמונה וחצי כשלאזרח הרגיל שנוסע איתי קבוע כל יום למקום העבודה, יהיה מקום ישיבה. החייל יגיע לבסיס שעתיים יותר מאוחר. האוצר היה מוכן להוסיף לצבא ההגנה לישראל 30 מיליון שקל בבסיס התקציב, צה"ל לא הסכים. אני מקווה שאולי בתקופה הקרובה צה"ל ישנה את דעתו. אם הסוגיה הזאת היתה נפתרת, אז ביום ראשון בבוקר המצב היה כמו בשאר הימים. בשאר הימים הרכבת עמוסה, אבל לא עמוסה לעייפה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שוועדת הכלכלה בראשותך תפנה בעניין הזה של דחיית נסיעת החיילים ביום ראשון גם לשר הביטחון, גם לרמטכ"ל. לפי דעתי, לא יוכלו לסרב לזה. תהיה פנייה של הוועדה.

רעיון מצוין.

גם החיילים ישמחו.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אופיר אקוניס העלה נושא. כשמעלים נושאים בוועדה צריך יותר לפרט. נראה לי שרב על הנסתר על הגלוי. אני לא מבין את התשובות של המנכ"ל. האם הבעיה היא במשרד התחבורה, ואתה עושה את זה בעדינות, ואתה אומר לנו: משרד התחבורה לא מצא לא מצא לי שום אפשרות - - -

יש פה נציגים של חברת תחבורה, ואולי נשמע אותם.

אני רק רוצה להעלות את השאלה. הרי יש עוד דרכים בלי גביית כסף מיידית כדי שתוכל להפעיל קו תחבורה ציבורית או למצוא אלטרנטיבה.

זה שזה בלי כסף זה מזמין יותר עומס – זו הבעיה.

אני מבין שאם יש לך קו לתחבורה ציבורית, אז קודם כל אולי אפשר לקבל זמני או לא זמני. האם מוצו כל האפשרויות? יש גם אפשרות לקנות כרטיס. אם אתה לא מוכר בתוך האוטובוס, אלא מוכר בתחנה, אתה יכול עם כרטיס כזה לעלות על אנשים. השאלה היא האם באמת נבדקו כל האפשרויות על מנת למצוא אלטרנטיבה בזמן שבו הרכבת מושבתת, כדי שהרכבת עצמה תיתן - לא לזרוק לתחבורות ציבוריות אלטרנטיביות. על-פי רוב כאשר הרכבת עוברת, התחבורה הציבורית לא מפותחת מספיק כדי לתת מענה במשך חודשיים-שלושה.

אבל, יש היגיון בדבריו של המנכ"ל. המנכ"ל אומר: אם יש השבתה מנקודת יציאה לנקודה סופית, אני לא יכול להתמודד עם זה. הוא אומר: אם נוסע עולה אצלי, והוא יורד בקריית-גת, אני מתחייב להביא אותו ליעד על חשבוני. זה גם יותר הגיוני, כי אם אני בתחנה המרכזית של באר-שבע, והתכוונתי לנסוע באוטובוס, ואני שומע שהוא נותן הסעות חינם, אז אני בא אליו גם אם לא התכוונתי קודם. אבל, אם אני עולה ברכבת ובקריית-גת הוא ממשיך איתי - - -

חבר הכנסת פרץ, אני קיבלתי את דבריך שאנשים קשרו את גורלם. אדם נוסע ברכבת מסיבות שונות כמו: נגישות, חנייה, אי קניית רכב ועוד. מי שמשלם לרכבת, ישלם לתחבורה ציבורית. אבל, צריכה להיות אלטרנטיבה למיקום התחנה בדרך..

למי שזה בחינם זה יישאר בחינם.

רק לחיילים.

אדוני המנכ"ל, האם אתה יכול שלא לסגור את הקווים לדרום, ובשדרוג לפסוח על יום ראשון, ולעשות אותו בימים אחרים?

בכל מקום שאני יכול להתחיל את העבודה ביום שני – דהיינו, ביום ראשון בשתים-עשרה בלילה – ולסיים אותה לפני חמישי, זה מה שאני עושה. ראשון וחמישי הם הימים הכי קשים.

אילן קרני, מנכ"ל חברת מטרופולין.

אני הייתי - - -

חבר הכנסת מקלב, אנחנו צריכים להתקדם בדיון.

אבל, שייתן לנו תשובה לגבי הקרונות.

הוא אמר לך שאין לו.

מה זה "אין"? זו התשובה הכי חשובה.

אם אני יכול להמשיך, אני ברשותכם אמשיך. באשר ל- - -

חשבתי שנמצה את הנקודה של ההסעות.

הקרונות.

רגע, זה דיון משולב. אגב, הכול יצא ביחד.

אילן קרני מנכ"ל חברת מטרופולין, בבקשה.

צהריים טובים, אני בא בשם העובדים שלי, והנוסעים שלי שחוטפים את הריקושטים בימים ראשון וחמישי.


מחוסר צניעות אני אומר שלפני שנה העלאתי את נושא השאטלים, ואז נפנפו אותי. אני שמח ששאטלים הם אחד מהפתרונות. אני פרו רכבת, עובדה היא שהרבה מאוד קווים שלנו הם קווים שהם מובילים לרכבת.

בוא נהיה קונקרטיים, מה אתה מציע לפתרון הבעיה?

אני מציע במפורש לחזק את אותו תהליך שהחלו בו ביום ראשון הזה. ביום ראשון הזה הרכבת באמת הציבה יותר אוטובוסים. לטעמי, לא מספיק. זה עם פחות סנכרון עם האוטובוסים.

מאיפה היא יכולה להביא יותר?

היא יכולה להביא יותר מחברות שהן לא חברות תחבורה ציבורית, אלא הן חברות פרטיות. חברות תחבורה ציבורית נותנות את המקסימום שלהן ביום ראשון וחמישי, אין להם מאיפה להביא. ולכן, רכבת ישראל יכולה לשכור אוטובוסים בימי ראשון וחמישי. ושלא נתבלבל – מי שנוסע בדרך כלל - - -

אבל, מי ייתן להם אישור לגבות כסף?

אני אגיד לך למה אין פה כסף. כי מי שנוסע בראשון וחמישי, אותם אלה שאנחנו לא יכולים לתת להם שירות, הם החיילים שנוסעים בחינם. שימו בצד את כל נושא התשלום.

אבל, אם יש אזרח אחד על האוטובוס, אז צריך להחליט. זה לא מדינת אנרכיה.

הם צריכים לעבוד ולשלב את עצמם עם משרד הביטחון כי משרד הביטחון הוא הקליינט הגדול. מה שהם ניסו לעשות הפעם לא כל כך צלח. אבל, אם הם יעשו את זה יותר טוב ביום ראשון הבא כך שבקומה 2 בתחנה המרכזית יעמידו את האוטובוסים, והחיילים ירדו לקומה 2 וייסעו, הם יורידו את הלחץ ולא נראה את המחזות.

רק חיילים.

רק חיילים. כך לא נראה את המחזות שראינו ביום ראשון הזה. בימים שני, שלישי ורביעי חברות התחבורה שזה אגד תעבורה וזה מטרופולין שהן שתי החברות שעושות את הקו הזה בין באר-שבע לתל-אביב, יכולות לתת את המענה, גם לנתיבות, שדרות, ולכל המקומות האלה. אנחנו יכולים לתגבר שם. אנחנו מתגברים בערך 50 – 60 אוטובוסים כל יום כזה. בראשון וחמישי אנחנו לא יכולים. צריך לעשות איזשהו מטצ'ינג יחד עם משרד הביטחון שהוא הקליינט.

בנתיבות ובשדרות כרגע אין רכבות.

לא, אני אומר שיכולים לשחרר אז גם אוטובוסים. גם נתיבות ושדרות צריכות תחבורה. כי מה קורה? מורידים מכל מקום אז. זה לא חוכמה גדולה. אנחנו בפירוש רוצים לשמור על כל אותה מעטפת שירות שאנחנו נותנים לכלל האוכלוסייה. אם יעשו ממשק תיאום הרבה יותר טוב, ואם לא ינפנפו אותנו, ואם כולנו נשב ביחד עם משרד התחבורה ועם משרד הביטחון, נוכל להגיע למצב שניתן יהיה לתת שירות סביר. הוא אף פעם לא יהיה טוב כמו במצב שהרכבת עובדת. אני פרו רכבת, אני לא נבהל מהם. זה בסך הכול שירות משלים, או שאנחנו שירות משלים שלהם – לא איכפת לי. זה שילוביות. יש לי הרבה מאוד קווים שהם מזינים לרכבת. ראש עיריית כפר-סבא וראש עיריית הוד השרון, פנו אליי כשהרכבת לא נתנה שירותים בנורדאו או בכפר-סבא. התחלנו מהרכבת את קו 29 שהוא קו מיתולוגי שם באזור. זה מה שנעשה בעוד שבועיים כשהם יחזירו חזרה את הקרונות לטובת באר-שבע. זאת אומרת, זה כל הזמן שילוב. אנחנו ניתן שירות ככל שאנחנו יכולים. אבל, אנחנו רק לא רוצים להיות אלה שחוטפים את הריקושטים מהציבור. זה לא מתאים לנו.

תודה. קובי כהן יושב-ראש מטה הפעולה של הנכים, בבקשה.

שלום לכם, אני באתי לדבר כאן על ציבור שמהווה 10% באוכלוסייה, שהוא לצערי הרב שקוף לצורך הדיון הזה. אני מדבר כאן על אנשים שהם עם מגבלות. לצורך העניין, 100 ימים בשנת 2010 הם 100 ימים שבהם לא ניתן לנוע בין ערים במדינת ישראל, כי לצערי אמצעי התחבורה הבין-עירוני היחידי שמקיים נגישות במדינת ישראל זה רכבת ישראל. מבחינתנו, הדרך הציבורית היחידה לניידות מעיר אחת עיר אחרת במדינת ישראל, נעשית אך ורק באמצעות רכבת ישראל. בימי ההשבתה אף אחד לא חשב על הציבור שלנו שעושה שימוש ברכבת. מדובר באנשים מקרב הציבור שלנו שעובדים, שלומדים, ואנשים שצריכים בדיקות רפואיות, והדרך היחידה לניידות ולהגיע מעיר אחת לעיר אחרת זה אך ורק באמצעות הרכבת.

בהזמנה של 24 שעות קודם? ואם יש לך אחד שמעלה אותך לרכבת. הרי אתם באתם לוועדה אצלי.

זו בעיה בפני עצמה, זו צרה אחרת.

- - -בעיה מאוד מאוד גדולה - - -

אבל, עדיין רכבת ישראל זה אמצעי התחבורה היחידי שקיים.

- - -שש שעות קודם. אני רק עוזר לך בצרכים שלכם.

זה חלק מהבעיות. אני מדבר על בעיה פשוטה. הרכבת מבאר-שבע סגורה לשבועיים ימים. יש אנשים שהתחייבו למקום עבודה, או ללימודים, וכאן מדובר על שבועיים ימים. ואני לא מדבר על אנשים שצריכים להגיע עכשיו לאוניברסיטאות כשזוהי תקופת בחינות, ואני לא מדבר על אנשים שמושבתים מעבודה שבועיים ימים. בחלופות שהרכבת מעמידה, אין שום פתרון שהוא פתרון נגיש. אנחנו פונים לכל הגורמים: אנא מכם, דאגו לפתרון שהוא פתרון נגיש בתקופת ההשבתה. תנו לנו אפשרות להגיע למקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם. תודה רבה.

תודה רבה. אדוני, בבקשה.

אני אתחיל בבקשה. מבחינתי, בגמר הדיון הזה כל אדם שירצה שירות מיוחד מרכבת ישראל באותו קו שהוא סגור, מוזמן לפנות באותה שיטה, ואנחנו נספק שירות חליפי. אין שום בעיה לתת שירות כפי שביקשת - לא עם אוטובוסים. אנחנו נדאג לשירות.

הנסיעות הפרטיות הן בעלות אדירה.

אנחנו נישא בעלות. רכבת ישראל תישא בעלות במקום השירות שהיא הפסיקה.

אנחנו מודים לך.

רק שייתן לנו תשובה לקרונות.

חרגנו כבר כמעט 20 דקות, למרות שקיבלנו אישור מהיושב-ראש. אבל, מחכה לי בחדרי החשב הכללי, ולא נעים לי. בכל מקרה, אנחנו נמשיך את הדיון. יהיה עוד דיון שנקצה לו יותר זמן. לא ידענו שזה יתפרס עד כדי כך. אבל, אני מציע לחברי הכנסת – אני ביום ראשון הולך לראות את זה בעיניים. מי שירצה – בשמחה.

רק תשובה לגבי הקרונות.

האם זה סיור של הוועדה? תקבע, זה רעיון טוב.

איפה הסיור? האם הוא בתל-אביב, או בבאר-שבע?

באשר לקרונות שהורדנו מהתפעול – בגמר האירוע שהתרחש ביום שלישי לפני שבוע וחצי, כמעט שבועיים, ההחלטה הראשונה שלי היתה שהשירות יימשך, מכיוון שנראה ששני הקרונות נדלקו מדליפת סולר ומניצוץ. כשהחלה החקירה של הגוף המקצועי שעובד עבורנו, הסתבר שהסיבה לכשל המכאני,לתקלה המכאנית, היא סיבה אחרת, ולא נזילה של סולר. ברגע שהסתבר שהנושא הזה הוא לא כל כך פשוט, ההחלטה אחרי דילמה מאוד קשה היתה להוריד את הקרונות מתפעול מכיוון שאני לא יכול להבטיח עד שאני לא יודע מה קרה באמת, שהכלי הזה בטיחותי.

כמה זמן זה צריך לקחת?

כפי שפורסם גם בתקשורת, היו כאן מומחים מדנמרק שציינו שרמת האחזקה שלנו יחסית לאחזקה בדנמרק היא גבוהה מאוד. בדנמרק היו כבר מעל עשרות מקרים של אירועים דומים, קטנים יותר. אבל, זה לא חשוב.

בן כמה הקרונוע הזה שנשרף?

הקרונוע הזה הוא בין כמעט בן 20 שנה. זה קרונוע שנבדק מהרבה היבטים בימים האלה. אני מקווה שבימים הקרובים אנחנו נדע את הכיוון הכללי, ונוכל לבודד את המתקנים, ואז לנקוט פעולות באשר לצי שבסך הכול הוא צי טוב, ולהחזיר אותו לפעילות. אף אחד מכם לא היה רוצה שאני אחזיר לפעילות - - -

אבל, למה הבדיקה צריכה לקחת כל כך הרבה זמן אם אתה אומר שהיו להם מקרים כאלה בדנמרק? אז מה הבעיה?

מכיוון שהחקירה הזאת מקיפה את כל המכלול של החלקים המכאניים בכלי.

באמת, זה תשובה לא רצינית. תקבע לוח הזמנים, שיעבדו יום ולילה. מה זה נקרא "מקיפה את כל החלקים"?

מכיוון שיש בדיקה של המבנה, יש בדיקה של המנועים, יש בדיקה של מכלי הסולר, יש בדיקה של הרבה מאוד מרכיבים. כדי שהכלי הזה יחזור באופן הבטוח ביותר לפעילות, השלבים הראשונים של החקירה הזאת צריכים להסתיים. אני חושב שלא נכון לסכן נוסעים כשלא ברור לך מה סיבת התקלה. אם הייתי מוריד את הכלים האלה שעה אחרי האירוע הייתם אומרים: לא בדקת, נלחצת, הורדת. אני לקחתי על עצמי 48 שעות ראשונות כי הנחתי שסיבת התקלה היא אחרת לגמרי. מהרגע שהסתבר שסיבת התקלה היא תקלה מכאנית, אנחנו מנסים למצוא את הגורמים באותו אירוע, ולתת להם את המענה האפשרי.

לא מצאתם מענה אנושי, כפי שאמר חבר הכנסת פרץ. תגבור של איש מקצוע שילווה כל קרון הוא הרבה יותר זול מכל אלטרנטיבה של הפסקה. שנית, הפסקתם גם את האלטרנטיבות של תחבורה, של אוטובוסים, שהעמדתם בימים הראשונים. נתתם את זה כמה ימים, נהיה קצת יותר שקט וגם את זה הפסקתם. אופיר, אני רק רוצה לציין שבמסמך של המ.מ.מ שמופיע פה כתוב שהקרונות האלה נקלטו מ-1992, והיו מספר סדרות, והקרון בו אירעה השריפה הוא חדש יחסית.

חברי חבר הכנסת, אנחנו לא פותחים מחדש. האם אתה יכול לתת לנו תשובה עד לאיזה תאריך התחייב לך הצוות מהארץ או מחוץ-לארץ שבוחן? האמת היא שאותי התשובה לא מרשימה. עד עכשיו התשובות היו תשובות טובות. אבל, - - -

אני חושב שאף אחד מאיתנו לא רוצה שנפעיל כלי כשאנחנו לא יודעים מה סיבת התקלה. כיוון שאתה בא מהעולם הזה, ואתה יודע - - -

אדוני המנכ"ל, שייתנו לנו תשובה ברורה. צוות מכאני יגיד לך: אני בעוד שלושה-ארבעה ימים אומר לך או שבכלל לא תוכל להפעיל יותר את הקרונות האלה, או שתוכל להפעיל עם תנאי בטיחות נוספים: א', ב' ג' - בסדר. אבל, לא ייתכן שצוות מכאני שיהיה חשוב ככל שיהיה, ימשוך אותך לאורך זמן. כמה זמן עבר מאז התקלה?

ב-28 לדצמבר היתה השריפה.

האירוע היה כמעט לפני שבועיים.

נו, הרבה זמן.

אדוני היושב-ראש, מנהלת הוועדה, אני כן מבקש שמשרד התחבורה שהוא הרגולאטור כן יחקור את מידת קבלת ההחלטה הזאת להפסיק את השימוש בקרונות, והאם היתה מידתיות.

אני מניח שמשרד התחבורה מעורב בזה.

אני בכלל לא שמעתי את משרד התחבורה בעניין הזה, ומה עם כל העמדת האלטרנטיבות לגבי כל הנוסעים של רכבת ישראל קשרו את עבודתם ואת התנהלותם ברכבת ישראל, ובבת אחת הפסיקו להם את השירות.

חבר הכנסת מקלב, חזרת על זה כמה פעמים.


אדוני המנכ"ל, אני מבקש – אם תוכל להעביר לוועדה תוך זמן סביר - נניח עם מחר - מתי לדעתך הבדיקה הזאת צריכה להסתיים, כי אנחנו לא יכולים לקבל תשובה שהצוות בודק. האם אנחנו תלויים בצוות שלא מסוגל להתחייב? גם אם היה צוות שצריך היה לפרק את הרכבת לגורמים, הוא היה אומר שהוא צריך בשביל זה שבוע ימים, עשרה ימים. למה צריך יותר מזה?

הצוות עושה בדיוק את הפעולה שאמרת.

כמה זמן הבטיחו לך? האם לא קבעתם להם לוח זמנים?

חבר הכנסת פרץ, אני פוגש את הצוות הזה פעם ביומיים, ומקבל דיווח, כשהמטרה שלי היא שהציוד הזה יחזור לתפעול מוקדם ככל שניתן. הקושי – מכיוון שהאירוע הזה הוא אירוע מורכב שהיתה בו שריפה גדולה, זה לא שריפה קטנה. מכל סולר אחד נשבר. אתה חייב לדעת בדיוק את הסיבה.

אני סומך את שתי ידיי על הגישה שלך שבטיחות הנוסע היא לפני הכול. אבל, יחד עם זאת, גם בבדיקות הכי מורכבות יש איזשהו תיחום בלוח זמנים. אם הם באים מדנמרק והם רגילים לעבוד עד שתיים, אז תגיד להם לעבוד כל היום וכל הלילה. מיליון נוסעים מחכים לתשובה הזאת.

אני מניח שלקראת סוף השבוע יהיו לנו יותר פרטים. אבל, חשוב להכניס את הדברים ל - - -

אנחנו נשמח שהוועדה תקבל דיווח בכתב בסוף השבוע.

אתם פוגעים בתובנה הזאת שקבע משרד התחבורה שתחבורה ציבורית היא דבר אמין.

מוטי יצחקי, בבקשה. רק בקצרה. אני מתנצל, אני לא אוהב לקטוע אנשים. הטילו עליי משימה לא סימפאטית. אבל, אין לי ברירה אלא לבצע אותה.

אעשה זאת בקצרה. אני משמש כממלא מקום ראש עיריית רמלה. תחנת רמלה לכיוון דרום נסגרה ל-12 חודש. בהתחלה אמרו לנו שזה בגלל הכפלת המסילה. בסוף מתברר שנמצאו שני קברים במקום. במקום שהתחנה תיסגר לחמישה חודשים, הרכבת נכנעת ללחץ של אתרא קדישא. מדובר בהבחנה מדויקת של קברים פגאניים.

אני פעם ראשונה שומע על זה.

זה סקופ רציני.

מדובר בקברים פגאניים. יתרה מזה, כאשר הרכבת נדרשה בעיתונות - - -

אני שומע את זה בפעם הראשונה. אין ספק שיש אלטרנטיבות, ואפשר להתגבר על זה. בכביש 6 - - -

איפה זה נמצא?

אני אגיד לכם - - -

לא, אל תענה.

למה?

המנכ"ל יענה.

חבר הכנסת פרץ, אם אני אוסיף עוד כמה משפטים - - -

התססת פה עם הפגאניים האלה. אני לא ידעתי על זה.

אנחנו ישבנו עם ראש העיר ועם המנכ"ל, וסיכמנו נוהל של פינוי של הקברים האלו. אנשי השטח של הרכבת מסרבים לשתף פעולה כאשר יש לנו הסכם כתוב עם רשות העתיקות. אין מדובר בקברי יהודים. האבסורד מגיע לשיאו, ואתם לא תאמינו. עשינו סיור שם במקום, ומתברר שהרכבת רוצה להרוס את התחנה. אנשי רשות העתיקות אומרים: אין בכלל קברים מתחת לתחנה. הסביר לנו נציג הרכבת שאם ברדיוס הזה ב-12 מטר מרחק, יש קבר - צריך להרוס.

הרכבת נוהגת באחריות כלפי הלקוחות. 31,000 תושבי רמלה נזקקים לשירות התחנה הזו בחודש. הם צריכים לקבל תשובה.

תודה, מוטי. המנכ"ל יענה לאחר שהוא יישמע את עמית. אבל, בקצרה.

כן, שני משפטים. אני ממגמה ירוקה, ואני תושב באר-שבע. אני לומד בתל-אביב, ואני כמעט כל יום נמצא על הקו. הבעיה היא לא רק בימי ראשון, אלא הבעיה היא לאורך כל השבוע. אנחנו פנינו למטרופולין וגם לאגד, וביקשנו לדעת בכמה הם תגברו לאורך ההשבתות ב-2010. הם סירבו לתת את המספרים. אנחנו קיבלנו את המספרים דרך משרד התחבורה. עשינו חישוב פשוט וגילינו שהתגבורים שהיו סיפקו מענה רק ל-25% מהנוסעים. כפי שאמרת, משרד התחבורה צריך ליצור קשר עם מפעילים נוספים ולדאוג ש- - -

בסדר, שמעת שהם מתחייבים לשבת איתם.

אבל, הבעיה היא לא רק בימי ראשון. הבעיה היא תמיד.

אוקיי, מאה אחוז.


אדוני המנכ"ל, שני משפטים, בעיקר על הקברים כדי שנדע האם זוהי אינפורמציה שיש לה על מה להסתמך. האם הרכבת החליטה לעשות פעולה כלשהי בגין שאלה של קברים שהתגלו, כן או לא?

אם תחנת הרכבת היתה עתיקה, האם גם הייתם הורסים אותה?

בראש ובראשונה, אנחנו לא הורסים את התחנה. אנחנו לא הורסים את התחנה. הדבר הראשון שאנחנו עושים במקום הזה יחד עם רשות העתיקות, יחד עם אתרא קדישא – ביצוע של עבודות של הכפלת המסילה. מתקדמים על פי מה שאנחנו סיכמנו בשטח. דיבר כאן סגן ראש עיריית רמלה, אנחנו בראש ובראשונה נותנים פיתרון לתושבי רמלה. יש שאטל קבוע בין תחנת רמלה לתחנת לוד. דהיינו, הנוסעים לא נפגעים.


הדבר השני, משך העבודות כפי שאני ראיתי אותו בשבוע שעבר בסיור, בדיקה, כיצד לשלב גם את הפגישה שלי עם ראש העיר, וגם עם הדרישות של אתרא קדישא - אני מניח שהתחנה לא תהיה סגורה יותר מחצי שנה.

תודה.

יש לי שאלה למנכ"ל. האם הוא יכול להבטיח שהוא יתגבר את השאטלים בימי ראשון וחמישי לאור מה שראינו אתמול?

אנחנו - - -

אתה לא חייב לענות. הוועדה מחליטה שתי החלטות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר הערה. ארגון אתרא קדישא הוא ארגון פרטי - - -

אנחנו לא ניכנס לזה, אני אומר לך מה עושים עם זה. אנחנו לא ניכנס לזה, אתה יודע לאן הדיון הזה יכול לגרור אותנו. מוטי, קיבלת די זמן, אנחנו מסכמים. יש סוגיות שלא נדונו בהרחבה כמו הסוגיה שהעלה כאן ממלא מקום ראש עיריית רמלה. הנושאים האחרים יועלו. כפי שהיושב-ראש הודיע, הישיבה תימשך.


אנחנו מבקשים מהמנכ"ל לתת לנו שתי תשובות ברורות, ותעביר אותן בכתב עד סוף השבוע או בהודעה ליושב-ראש - בכל דרך שתמצא לנכון. האחת, אתם אמרתם שמייד אחר כך - - - עם כל גורמי התחבורה כדי להגביר ולפתור את בעיית התנועה החלופית שאתם תיצרו באמצעות שאטלים, או הסכם כזה או אחר. אם בסופו של דבר הדבר העניין ייתקע בגלל בעיות של רישיונות כאלו ואחרים, יכול להיות שנצטרך לזמן לפה את שר התחבורה, ושהוא ייתן תשובה לעניין. אבל, תנו לנו תשובות האם הגעתם להסדרים חלופיים שיקלו על המצוקה שנוצרת.


הדבר החשוב ביותר, כי צוואר הבקבוק הוא בעובדה שיש לך קרונות שמושבתים - אנא העבירו לנו, בבקשה, לוח זמנים שלהערכתכם הקרונות האלה או יחזרו להיות שמישים, או ייצאו בכלל מהמערך שלך, ואז זה פותח בעיה בהיקפים אחרים שתדרוש מאיתנו דיון מיוחד.


תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 16:30.