הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
26
ועדת הכלכלה

24.01.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 426

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, י"ט בשבט תשע"א (24 בינואר 2011), שעה: 12:00

הצעת חוק איסור תיקון רכב במוסך בלתי מורשה, התש"ע-2010, של חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת אורי אורבך (פ/2482)

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

רוברט טיבייב

חמד עמאר

חבר הכנסת איתן כבל

חבר הכנסת אברהם מיכאלי

חברת הכנסת מרינה סולודקין

אלכס בוגטיקוב – ראש תחום מוסכים, אגף הרכב, משרד התחבורה

עו"ד שרית זוכוביצקי-אור – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה

נאור חזות – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה

דורון סרוסי - מנהל מחלקת אכיפה, אגף הרכב, משרד התחבורה

דפנה עין דור – מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה

יפעת רווה – עו"ד, משרד המשפטים

יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד טארק קסיס – ייעוץ וחקיקה-כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

נצ"מ יהודה עטר – ראש אתגר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

חיים אמיגה – עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק רון לוינגר – ראש חוליית תעבורה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק תמר שיכט – יועמ"ש יחידת אתגר, משטרת ישראל

קמ"ש דוד שוורצנבאום – פרקליטות צבאית, יועמ"ש מרכז בינוי, משרד הביטחון

נעמי ריש – הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ד' – משרד ראש הממשלה

רונן לוי – יו"ר איגוד המוסכים

עו"ד אינגריד הר-אבן – יועצת משפטית, איגוד המוסכים

עו"ד יוסי כץ – איגוד המוסכים

אבי גלנצר –יו"ר איגוד מכוני הרישוי

חיים סבן – סגן יו"ר איגוד מכוני הרישוי

רפי דניאל – חבר איגוד השמאים, איגודי שמאי הביטוח

מאיר ויצמן – חבר איגוד השמאים, איגוד שמאי הביטוח

צבי יוזנט – מנכ"ל, קצין בטיחות, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

עודד שאולוף – קצין בטיחות, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

יוסף נעים – יו"ר חטיבת הצמיגיות, איגוד לשכות המסחר

ליאור רותם – דובר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר




אלקנה אפרתי

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק איסור תיקון רכב במוסך בלתי מורשה, התש"ע-2010, של חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת אורי אורבך, (פ/2482)

צהרים טובים. חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה השנייה להיום, שעניינה הצעת חוק איסור תיקון רכב במוסך בלתי מורשה, התש"ע-2010, של חברי הכנסת: איתן כבל, אברהם מיכאלי ואורי אורבך (פ/2482). הצעת החוק הזו אושרה בקריאה מקדמית ב-2 לנובמבר 2010. לא עבר הרבה זמן מאותה קריאה.

נכון, כל הכבוד. הבנתי את הרמז.

זה מראה שאדוני היושב-ראש קשוב לכלל הציבור.

מי מהיוזמים מציג את החוק?

ברשותכם, כיוזם החוק אציג את הצעת החוק. חבר הכנסת מיכאלי הצטרף, ואני אשמח אם הוא יוסיף כמה מילים. אני אומר את הדברים באופן הכי קצר שאני יכול לגייס. באמת לא נדרשות יותר מידיי מילים, או אין צורך להכביר מילים בעניין הזה.


הצעת החוק באה לנסות להסדיר את אחד השווקים או העיסוקים היותר פרוצים שקיימים היום במערכת. יש עוד מערכות רבות שהן פרוצות. ההבדל הגדול בין כל המערכות הוא שהמערכת הזאת נוגעת לחיי אדם בסופו של התהליך. זה אולי הקשר שאותי יותר מכל דבר אחר הכניס לתוך הדיון הזה.


חשוב לי לציין כי יש קצת בלבול. כשאנחנו מדברים על מוסך מורשה, הכוונה היא למוסך שיש לו הרשאה של משרד התחבורה. אין הכוונה כאן שאם יש לך פג'ו אז אתה חייב לתקן את הרכב או לעשות לו את כל הטיפולים במוסך המיוחד של חברת פג'ו. זוהי שאלה שנשמעת יותר מפעם אחת, ויש אנשים החושבים שמישהו עכשיו בכנסת מכריח אותם לפנות רק למוסכים של החברות. הכוונה היא שייעשה סדר בתוך כל המערכת הפרוצה הזאת שיש לה שתי משמעויות. המשמעות הראשונה – באופן הזה יש לנו מחשבה שזה יוריד באופן מאוד משמעותי את הסחר בחלפים גנובים. העובדה שהמוסכים הם לא מורשים יוצרת כמעט השתוללות בלתי נגמרת של שימוש בסחר בחלפים גנובים שהם לא בהכרח תקינים כי אין מי שיעקוב. המשמעות הנוספת – דמו בנפשכם שמתחילות לקום קופות חולים או שמתחילים לקום בתי חולים, או שישנם רופאים יותר זולים שהם לא מורשים לעסוק בתחומים כאלו ואחרים. למשל, רופא שיניים שגובה מאה שקלים במקום אלף שקל על עקירה של שן. לכן, הצעת החוק הזאת באה להסדיר את הנושא הזה.


אדוני היושב-ראש, כדי לא לעכב אני רוצה לומר שאני חושב שישנה הסכמה שהיא די נדירה, דרך אגב, כמעט בין כל הגופים: משרד התחבורה שאיתו ישבתי בפגישה, וכל הגורמים העוסקים בעניין. אני מניח שיש עוד כמה אלמנטים שהם מחייבים. אני גם הסבתי את תשומת הלב של משרד התחבורה לדברים שונים שיש לחדד אותם, להאיר אותם, להבהיר יותר מי אחראי, מי מפקח על הדברים, מה המשמעות של מוסך מורשה, איך האזרח יודע שמדובר בכלל במוסך מורשה, או לא מורשה, או דברים מהסוג הזה. אלו בדיוק הדברים שלשמם התכנסנו כאן. תודה.

תודה. אפשר להתחיל בהקראה.

לא, יש הערות כלליות. היושבת מימינך - - -

אני רמזתי בתוך דבריי על הערות הכלליות.

למי יש הערות כלליות? בבקשה.

שמי יוסף נעים, ואני יו"ר ענף הצמיגיות בלשכות המסחר. בעבר הייתי עשרות שנים באיגוד המוסכים. למען הגילוי הנאות, לא קיבלתי השתתפות על הכסף. פרשתי מאיגוד המוסכים.


מבחינתנו, ומבחינתי באופן האישי, החוק הזה לא ישים בכלל. אין להעלות על הדעת - כאשר נכון להיום משרד התחבורה, ומשטרת ישראל, והמפקח על הביטוח, והכול מגובה במסמכים, כשאנחנו מדברים על מוסך ללא רישיון, ואנחנו מבקשים מסרוסי לגשת כי יש מוסך ללא רישיון, אז קודם כל נתחיל בזה שהוא אומר: בסדר. מגיעים למוסך, ומבררים שאין לו רישיון. אם אין רישיון, הוא רושם לו דוח. המשפט מתנהל חמש-שש שנים. המוסך הלא מורשה הזה יש לו שלטים, והוא מקבל חומרים, והוא מקבל חלקי חילוף והכול. הוא לא מורשה, אבל הוא ממשיך לעבוד. האזרח לא מודע לכך. הוא רואה שילוט יפה ומוסך יפה. הוא רואה גם תעודה של מוישל'ה בן 80 שהוא במושב זקנים. אבל, התעודה היא מושכרת.


שנית, ניקח דוגמה, סיטואציה, פורום התיקון הבטוח. אוטו נכנס עם תאונה למוסך. הפחח מתקן לו את המשולשים כשזה אסור לו, הוא מחליף לו רדיאטורים עם גז כשזה אסור לו, מחליף לו רדיאטור מים כשזה אסור לו, מתקן לו את הריפוד כשזה אסור לו. הוא מוסמך רק להחליף את - - - ואת מכסה המנוע. האם גם אותו אזרח יעמוד למשפט פלילי כי הוא פנה למוסך לא מורשה?


יש לי פה בג"ץ משה ימיני נגד משה צלניקר – מכירת צמיגים של אופנועים. היום אין חנות לאופנועים שלא מתקנת צמיגים, ולא מוכרת פנימיות, ולא מוכרת צמיגים, כשמשרד התחבורה יודע שאסור. יש לי פה סיכום דיון עם מנהלי אגף הרכב. אף אחד לא ניגש אליהם. למה אנחנו מתחילים מאותו אזרח מסכן שרוצה לתקן את האוטו שלו? אם אני נתקע בנתניה היום, ויש לידי מוסך, ואני רוצה להביא את הילדים שלי הביתה. האם אני אבדוק את הרישיון שלו? אלו דברים שצריכים להיכנס לפרופורציה נכונה. זה לא בדיוק רופא שיניים, זה לא חלקי חילוף.


אם ההצעה תבוא ותגיד שבמקרה ואין למישהו רישיון לא יקבל חלקי חילוף, ואז שהמשטרה תגיע ולא משרד התחבורה. כי אם משרד התחבורה מגיע אז המוסך עובד עוד חמש שנים, ועוד שבע שנים ועוד עשר שנים. במקרה בו אין למישהו רישיון, המשטרה צריכה מייד להגיע. זה בדיוק כמו המקרה שהמשטרה מכניסה אותי למעצר אם אני נוהג ללא רישיון. בפעם השנייה זה בכלל עד תום ההליכים. אבל, לגבי מוסך זה לא כך. מוסך יכול לעבוד כאוות נפשו. צריך להבהיר את הנקודה הזאת, ולשים אותה על השולחן. אם נתייחס לכל הדברים האלה, נתייחס לכל.

אדוני, בבקשה.

שמי רונן לוי, ואני יושב-ראש איגוד המוסכים.


איגוד המוסכים מייצג 5,000 מוסכים בישראל. חברים באיגוד 2,200 מוסכים מכל מקצועות הרכב. בישראל היו תמיד מוסכים לא חוקיים. אבל, בשנים האחרונות יחד עם הופעת הליסינג – אבל לא רק עם הליסינג, אלא בכלל - התפתח ביקוש די מטורף, והתפתח שוק משני של מוסכים לא חוקיים. כשאנחנו אומרים היום מוסך לא חוקי, אנחנו מדברים על אנשים שמתקנים במדרכות. אנחנו רואים הרבה בחצרות של בתים. לדוגמה, לאחד מהחבר'ה שלנו שעובד כאן בכנסת מטעם אחת מחברות הלובינג, יש רכב בליסינג. היתה לו איזושהי תקלה, ואמרו לו: תתקשר למישהו בראש-העין. הוא התקשר אליו, והוא היפנה אותו למישהו במושב כלשהו. הוא הלך למושב הזה, ושם במושב בתוך בית פרטי תיקנו לו את האוטו. יש שם אפילו חדר המתנה. הוא נכנס תחת העמודים. לאותו אדם אין ודאי רישיון, אף אחד לא מפקח עליו. הוא בתוך בית פרטי, הוא לא במקום מוסדר.


למוסכים בלתי חוקיים ולמתקנים בלתי חוקיים יש הרבה היבטים. קודם כל, זה בטיחות. כשמדברים על תיקון רכב אז הדבר הראשון זה בטיחות. תקנת התעבורה מטילה את האחריות על נסיעה ברכב תקין קודם כל על בעל הרכב. לכן, אנחנו מדברים כאן על איזושהי הטלת אחריות על בעל הרכב. בעל הרכב הוא גם אחראי על תקינות הרכב, והוא גם אחראי על השאלה איך הוא עושה את תקינות הרכב. לדוגמה, לפני כשנה יצא גזר דין על משפחה שהיה לה עסק של משאית בטון. משאית הבטון הזאת היתה בבעלות האבא. הבן היה זה שנוהג על המשאית, והגיס היה מתקן את המשאית בבית. הגיס הזה תיקן ברקסים בגלגלים האחוריים – תיקן, ולא החליף. אחר כך זה נחקר על-ידי המשטרה. משאית הבטון הזאת נסעה בירידה ליד כרמיאל, ומישהו חתך אותה. נהג המשאית נתן ברקס. מכיוון שהברקסים של משאית הבטון לא תוקנו במקום מפוקח ותקין אלא בחצר הבית, הרכב סטה. מולו נסע סטודנט מכרמיאל בשם אשר אוחנה בן 23, והוא נהרג. אלו הן התוצאות של הדברים האלה. הרי אין להם את הכלים הטכניים, אין ציוד, אין מי שמפקח על המקום וגם לא על הציוד. אין מי שמפקח בכלל ומוודא שלאותו אדם יש את הציוד הנדרש. כשאתה בא היום לבדוק רכב – אם זה רכב דו-גלגלי, משאית, או רכב פרטי - אתה צריך הוראות יצרן ואת הדאטה על מנת להיכנס לכל רכב. לאותם מתקנים פיראטיים אין שום דבר, וגם אף אחד לא יכול לפקח עליהם.


יש כמובן היבטים של זיהום אוויר וקרקע. הם שופכים את השמנים לתוך הביוב או לניקוז. כמובן שהמוסכים החוקיים נדרשים לשים מפרידי שומנים, ומפרידי אבק. המדינה מטילה עלינו הרבה היטלים. אנחנו צריכים להיות במקומות מוסדרים. אנחנו צריכים לשלם ארנונה, יש לנו חוקי עבודה, פנסיות. אגב, לאיגוד המוסכים יש כבר משנת 93 הסכם קיבוצי עם תנאי פנסיה הכי טובים במשק. לעומת זאת, אותו מתקן פיראטי לא נדרש לעשות שום דבר. הוא לא צריך לתחזק אף אחד, אין לו חוקי עבודה, אין לו עלות של פנסיות. הוא לא משלם מס בכלל. לכן, בוודאי שזה יהיה זול. אנחנו מדברים על הפרשים של פי 10 כאשר מדובר בשימוש בחלקים גנובים. הם גם יוצרים ביקוש. אנחנו רואים את תופעת גניבות הרכב. אתי היועצת המשפטית יודעת שאנחנו מנסים פה להילחם בגניבות הרכב כבר חמש שנים. ברגע שאתה יוצר ביקוש לחלפים זולים ויש זמינות להבאת החלקים האלה, אתה יוצר ביקוש לגניבות רכב.


ישנו גם עניין זיהום האוויר שאנחנו נדרשים אליו היום. אם אתה שם שמן לא תקין ברכב, אתה מזהם אוויר. שימוש בפילטרים שלא מתאימים לרכב יוצר זיהום אוויר. אנחנו עושים היום הרבה תקנות מסביב על מנת לשפר את התנאים בכביש – גם בהיבט הבטיחותי, גם בזיהום אוויר, גם בזיהום קרקע.


צו הפיקוח נכתב בשנת 60 ומשהו, ולאותם מפקחים אין היום כלים עדכניים. גם לפקחים של עיריות, וגם לשוטרים אין כלים עדכניים במתן סנקציות נגד הדבר הזה, ולמעשה מתפתח כאן שוק, ואף אחד לא עושה שום דבר.


ישנו גם ההיבט של הפגיעה בנו, במוסכים החוקיים. מי שחותם חוזה עם המדינה על מנת להיות חוקי, צריך ללמוד חמש שנים ושבע שנות ותק. יש הכשרות, יש מסלול. זה כמובן פוגע במוסכים החוקיים שמשקיעים הון רב וכסף רב, וזאת במיוחד עכשיו כשהמכוניות הן עם טכנולוגיה, והציוד עולה הון כסף. אתם גם בוודאי יודעים שגם הארנונות עולות כל שנה. זוהי פגיעה חמורה מאוד בעוסקים החוקיים. לדעתי, זוהי הפרת חוזה קשה מאוד מצד המדינה מול אותם עוסקים חוקיים. המדינה צריכה לטפל בזה. זוהי הפרת חוזה בצורה בוטה כי השוק הזה פרוץ בצורה בוטה.


אלה הם הדברים העיקריים. אנחנו מנסים למצוא את הכלים על מנת לצמצם את התופעה הזאת בהיבטים השונים שלה. תודה.

תודה רבה. אדוני, בבקשה.

שמי צבי יוזנט. בעבר הייתי סמנכ"ל משרד התחבורה, וגם מנהל אגף הרכב. היום אני מנכ"ל איגוד קציני בטיחות. פעם הייתי רגולאטור, והיום אני נמצא בצד השני, ואני חושב שיש כאן סגירת מעגל. המלחמה נגד מוסכים בלתי חוקיים היא כל הזמן, ואני אתן דווקא דוגמה מקציני בטיחות שמתלוננים אצלנו. כאשר הם באים לבעלי מפעלים והם אומרים להם שצריך לתקן את המשאית. אבל, הם שולחים את זה למוסך לא מורשה. כשקצין הבטיחות אומר לו: למה אתה שולח? הוא אומר לך: זה לא עסק שלך, אין חוק שאוסר עליי. אתה אחר כך תבדוק אם הרכב. אם הוא בסדר – תשאיר אותו. אם הוא לא בסדר - - -


אני דווקא מתפלא פה על ידידי נציג הצמיגים. אני חושב שאלו שני קווים שצריכים להיפגש כשאחד מהם הוא האכיפה. גם האזרח צריך לדעת שאסור לו להיכנס. זה בוודאי יצמצם גם את הגניבות. לכן, האיגוד תומך בזה בכל מאודו.

תודה. אדוני, בבקשה.

שמי אבי גלנצר, ואני יושב-ראש איגוד מכוני הרישוי והבדיקה בישראל. אני רוצה להאיר קצת את הצעת החוק מהיבט נוסף. אנחנו מדברים לא רק על מוסך בלתי מורשה, אלא גם על בודק בלתי מורשה.


ישנה תופעה נפוצה היום. חברות הביטוח שרוכשות את הרכב לאחר תאונה, מוציאות אותו במכרזים לשוק סוחרי הרכב והמאכרים. הרכבים האלה מתוקנים כמובן במוסכים לא מורשים. חלקם מתוקנים בכלל מעבר, בגדה, או במקומות אחרים. הם חוזרים לישראל, וכשהם מוצאים למכירה על-ידי אותו סוחר שלא מזהה אותו אף פעם כסוחר, מוזמנות ניידות בדיקה לרכבים אלה וזאת כאשר אין להם רישיון רכב, אין להם רישיון עסק. מדובר בחבר'ה שהם לא מיומנים, אין להם שום תואר במכונאות. הם מבצעים בדיקה, ובעצם הרכב הזה נמכר לאזרח תמים מבלי שהוא יודע שמי שבדק לו את הרכב בדק לו את זה ללא רישיון. לא אחת ולא פעמיים פנינו למשרד התחבורה בעניין. הוגשו תביעות משפטיות שנמשכו שנים, כפי שאמר מר נעים. אבל, סך הכול, אותם חבר'ה שממשיכים לבדוק את הרכבים עד היום צומחים כפטריות. יש היום עשרות כאלה שמסתובבים בכבישי הארץ עם ניידת ללא שום רישיונות, ובלי מיכשור ובלי מיומנות. בסופו של דבר, האזרח התמים רוכש את הרכב מבלי שהוא יודע שהוא קנה רכב שלפעמים בנוי משניים או משלוש.


הצעתי היא שאנחנו נחיל את החוק הזה כתיקון ו/או בדיקת רכב, ואז זה יכסה גם את נושא בדיקות הרכב שנעשות בכבישים.

לנו אין התנגדות.

תודה. אדוני, בבקשה.

שמי אלכס בוגטיקוב, ואני ראש תחום שירותי תחזוקה במשרד התחבורה.


אנחנו עברנו על הצעת החוק, ואנחנו מברכים עליה, ותומכים בקבלת חוק שייתן כלים נוספים למאבק נגד מוסכים בלתי מורשים. אנחנו עובדים היום יחד עם האיגודים המקצועיים על מנת להקטין כמה שיותר את התופעה של קיום מוסכים בלתי מורשים. החוק החדש הזה ייתן כלים נוספים, והוא יאפשר לקצר את זמן הטיפול במוסכים בלתי מורשים. ישנן כמה הערות בנושא זה ואותן העברנו לחבר הכנסת איתן כבל. אני רוצה לציין שני דברים.

סליחה שאני מתפרצת לדבריך. יושבים כאן נציגי ממשלה - אני מאוד מבקשת שכאשר מעבירים הערות לגבי הצעות חוק פרטיות, להעביר העתק גם למזכירות הוועדה, או ליועץ המשפטי של הוועדה לפי העניין. תודה וסליחה.

בסדר. קודם כל, הערה אחת לגבי יישום החוק. אנחנו לא רוצים לסכן את חיי המפקחים ממחלקת האכיפה שיבצעו את החוק בפועל, ורוצים שאת גביית הקנסות יעשה בית-משפט, ולא המפקח עצמו.

זה מה שהחוק אומר. בית משפט יקבע.

אוקיי. שנית, רציתי לציין את אי ההסכמה שלי עם הטענות של יוסף נעים. אי אפשר לעצור את החוק הזה בגלל שאין הפרדה כל כך ברורה בין מקצועות הרכב. אם הפחח מפרק משולש, או לא מפרק משולש, או שהוא מפרק פנס למרות שהוא לא חשמלאי או לא מפרק, זה לא סיבה לאי קבלת חוק. משרד התחבורה עובד היום על איחוד המקצועות מכיוון שההפרדה בין המקצועות היא לא כל כך ברורה, ותמיד יש מעבר ממקצוע למקצוע.

אני רוצה לחלק את ההתייחסות לשני חלקים, ואני מתייחסת לחלק הפלילי. יש פה עבירה של עצם הפעלת המוסך הבלתי מורשה עם ענישה חמורה, וכמובן בצדק. אני מניחה שענישה פחות מזה לא תהיה אפקטיבית.


ישנו הנושא של האזרח שבא לבצע תיקון ברכב. ברור הסעיף שאומר שבמקרה כזה אפשר לתת לו הודעת אי שימוש, ובלבד שעושים את זה לגבי נושאים שהם בטיחותיים. זאת אומרת, אם אדם מתקן את המזגן שלו במוסך בלתי מורשה, אני מניחה שלא לכך היתה הכוונה, וצריך לדייק בעניין הזה. זה צריך להיות כמובן לגבי דברים שהם בטיחותיים, אחרת זה לא רלוונטי.


יחד עם זה, מעבר להשבתת הרכב לאותו אדם שהיא העניין הבטיחותי ועונה לנושא הבטיחותי שהוא אמור להיות המרכזי מהבחינה הזאת, יש גם עבירה פלילית עם אחריות קפידה. זאת אומרת, אנחנו קצת מפריטים את האכיפה. תפקיד המדינה הוא לאכוף, ותפקיד המדינה הוא באמת לבדוק שאין מוסכים בלתי מורשים, ולהעמיד לדין, ושבית המשפט יעניש בענישה חמורה. מאוד בעייתי להטיל את האחריות הזאת על האזרח, וגם לבדוק. זאת אומרת, אפילו אם הוא לא ידע בכלל שזה מוסך בלתי מורשה אז יש פה אחריות קפידה. הוא אמור לדעת, ואם לא - אז הוא נעשה בשנה וחצי מאסר. זה חלק מאוד בעייתי, ואת הדבר הזה אני מציעה - - -

את מעלה פה נקודה שהיא אבן יסוד בתוך החוק. אני רק רוצה לומר לך שהמהות הצבאית בשלוש שנים היא הכותרת: אי ידיעה אינה פוטרת. אבל, הרי ברור לך שאנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. אני רוצה שאנחנו נחשוב על עניין הצעד הנוסף. זאת אומרת, אזרח שיודע לנהוג והוא קיבל רישיון, הוא לא איזה עב"ם שלא מבין את ההבדל בין מוסך למוסך.

חבר הכנסת כבל, תרשה לי, אני אתייחס.

לרגע אני לא מנסה להתעלם ממה שנאמר. עולה כאן נקודה שהיא ראויה לדיון. אבל, אני רוצה שנשים אותה מלכתחילה באיזה פרופורציה, ולא להביא את זה לאיזושהי נקודת קיצון, אלא לנסות לדון בה ולהגיד שזהו נושא שמצריך מאיתנו מחשבה.

העלאתי את זה לדיון.

וטוב שכך.

כן, בבקשה.

אני יערה למברגר, ואני רוצה אולי להשלים את דבריה של יפעת רווה. אני אזכיר את החלטת ועדת שרים בעניין הצעת החוק, ואסביר. ועדת שרים החליטה לתמוך בהצעת החוק. אבל, בתיאום עם הצעת חוק ממשלתית שעליה משרד התחבורה עובד, ובשנים האחרונות מול משרד המשפטים, על הסדרת כלל שירותי הרכב - אני מניחה שמשרד התחבורה יוכל להסביר יותר – חוק רישוי שירותים לרכב. זוהי הצעת חוק מקיפה ויש בה הרבה שירותים. אחד השירותים שאנחנו עובדים עליהם הוא עניין המוסך, הסדרת מתן שירותי מוסך. אפשר להגיד שיש חפיפה מסוימת בין הצעת החוק הפרטית לבין הצעת החוק הממשלתית, חפיפה בכל הקשור לאכיפה ולפיקוח על המוסך. זאת אומרת, איסור על הפעלת מוסך בלתי מורשה או תיקון, הענישה הפלילית, המפקחים.

החפיפה היא מלאה.

לפי דברייך, היה הכי פשוט להגיד בוועדת השרים את התשובה השבלונית שבמקרה אנחנו עובדים כבר על הצעה. כשחבר כנסת מביא איזושהי הצעת חוק, המשרד הרלוונטי אומר: במקרה אנחנו עובדים על הצעת חוק שאו-טו-טו מגיעה, וזה אולי עשר שנים, ואולי חמש עשרה שנים. הם נמנעו, לפחות בתיאום שלנו עם משרד התחבורה, מהקלישאה הזאת.

ואז מתנים את התמיכה בכך שחבר הכנסת יתאם - - -

בדיוק – יתאם עד שכל השרים יתחלפו וחברי הכנסת.


אני הגעתי לכאן בתיאום מלא. זאת אומרת, יצאתי לדרך, לא הסכמתי לצאת לדרך בהצעת החוק הזאת, מהשר ועד אחרון הפקידים בכל הדרגים כמעט שעסקו בעניין במשרד התחבורה, כולל פגישה לפני שלושה שבועות לפני שבאתי לכאן כדי שנתאם בינינו את הדברים. לכן, זה מביך.

אם הדברים לא ייאמרו כאן, אז אולי אני יכולה להרשות לעצמי לומר את זה מהצד. במשרד התחבורה יש נתק בין הגורמים המקצועיים לבין הלשכה המשפטית. אנחנו רואים את זה שוב ושוב בטיפול בהצעות חוק פרטיות.


גברת זוכוביצקי, את נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה. האם אתם נתתם את הערותיכם לגבי הצעת החוק הזאת?

לא.

לא. אתה רואה, מבלי לדעת. מבלי לדעת אני יכולה לומר לך, כי לא ייתכן שהצעת החוק הזאת עברה את האישור של הגורמים המשפטיים as is.

כמו שציין חבר הכנסת כבל, אני מכירה הצעות חוק רבות שנכון שמתנהלות לאיטן במקביל. אבל, במקרה בהצעת החוק הזאת אני אישית מטפלת, ולפחות בשנה האחרונה. אני יכולה להגיד – ואני בטוחה שמשרד התחבורה יגיד – שאנחנו, מבחינת משרד המשפטים, סיימנו את הערותינו. הסתיימה העבודה, ואנחנו בשלים להגיע לאישור ועדת שרים לחקיקה. זה לא דבר שקל להגיד על הצעה שעבדו עליה אני מניחה כבר יותר מעשור. זה לא קל להגיד על הצעה שהיא עשרות עמודים, והיא מסדירה מספר רב של שירותים ומקצועות בענף הרכב. לכן, זה לא אמירה שהיא נזרקת באוויר: יש לנו מחשבות לתקן. זה לא מחשבות, זה הצעה קונקרטית שהופצה כבסיס - - -

אבל, גם היום אתם לא אוכפים לפי הצו הקיים. יש מצב חוקי היום.

כיום יש צו פיקוח על מצרכים ושירותים. צווי הפיקוח הם בתהליך של ביטולם והחלפתם בחקיקה עדכנית ומודרנית, כפי שהוועדה מכירה. לכן, חוק רישוי שירותים לרכב מנסה לתת את הפתרון המשפטי הנכון לימינו במקום צו פיקוח שתלוי במצב חירום.

להגברת יישום, זה נכון. לפי ההיבט החוקתי – את צודקת. זה לא קשור.

זה היה לגבי ההיבט הכללי, לגבי הכפילות שיש פה בצורה מסוימת בין ההסדרים שקשורים למוסך. אני הקדמתי ואמרתי - זה לגבי כל מה שקשור למוסך הבלתי מורשה.


לגבי האדם שהולך למוסך הבלתי מורשה – יפעת דיברה על הקשיים ועל הנקודות שהיינו רוצים להעלות לדיון. אני רק רוצה להעלות עוד כמה נקודות למחשבה. יש גם קושי מסוים בהטלת אחריות על האדם, בייחוד כאשר מדובר באחריות קפידה. איך האדם יכול לדעת שמדובר במוסך בלתי מורשה? לדוגמה, אני מגיעה למוסך ויש תעודה על הקיר שהיא ממוסגרת. איך אני יכולה לדעת האם היא מזויפת, כן או לא?

האם הרב הראשי מופיע באינטרנט באון-ליין כשאת נכנסת למסעדה?

זוהי דוגמה מצוינת. כשאני למסעדה אני לא נדרשת - - -

ברשותכם, סליחה, אני חבר כנסת. אני בכל זאת עבדתי כדי להיות פה, למרות הקשיים שעוברים עליי. מותר לי להתפרץ.


יש לי בקשה. הרי אנחנו מנסים למצוא פתרון. האם את חושבת שלא הבנתי את העניין של איך נדע ולא נדע? אחרי עשר שנים בעניין, אני מצפה גם מכם לקצת יצירתיות. כשאתה נכנס לרופא והוא מציג תעודה מזויפת על הקיר מאוקספורד דרך הסורבון, ודרך כל מקום אחר שאתה רוצה, האם אתה אומר לו שאתה רוצה להרים טלפון לדיקן? ואולי הוא מתואם עם הדיקן? האם אין פה אחריות פלילית?

אין, לא על הלקוח.

לא, לא. שנייה, אני אומר לכם מה ההבדל. חברים, הרי כל העניין ברור לי. סיכמנו שעניין האחריות הפלילית שווה דיון. כל אחד חושב שאם הוא יוסיף ויאמר, אז אנחנו נבין את זה יותר טוב. אני רוצה שכל האנשים היושבים כאן סביב השולחן יבינו שמלכתחילה כשעלה עניין האחריות הפלילית על האזרח הבנו שיש כאן עניין ששווה דיון. להזכיר - אחרי עשר שנים שהשלבים הם הצעה טרומית שהיא בעצם סוג של המלצת חוק שדנים בה לקראת קריאה ראשונה, ויותר מפעם אחת ועשר ומאה- - -

הפסקה חמש דקות בדיון כי אין מי שיחליף אותי. אני חייב לצאת להפסקה לחמש דקות.

12:35.

12.45

אנחנו ממשיכים מהנקודה שבה עצרנו. חבר הכנסת כבל דיבר.

ניצלנו את ההזדמנות שלא היית כאן כדי ליישר קו. העניין של הטלת האחריות הפלילית על האזרח היא שאלה כבדה, והיא שאלה שהיא חוצה את החוק הזה. היא נושא ערכי ועקרוני שעולה מעת לעת בכל מיני דיונים, וגם בחקיקה כאן ולא כאן. זהו חלק שאני מבין אותו, ותיארתי לעצמי שהוא יעלה בחריפות גדולה בתוך הוועדה. אבל, אני מבקש לשים אותו בצד לרגע למרות שהוא איזשהו גחל לכאורה, כי אני יודע שאני אלך בשיטה שאת מציעה בסופו של עניין, ולא באופן שבו זה נכתב. אבל, יחד עם זאת, אני רוצה שהגורמים המקצועיים כן יתנו לנו חלופות ברורות לעניין הזה.

אני שמעתי כאן דיבורים על בטיחותי ועל לא בטיחותי. יושבות פה יועצות משפטיות ואני בטוח שהם לא יסכימו לדון בשאלות של להגדיר את העיסוק שלהן, את המגבלות עליו, או: זה עכשיו תיק חשוב, ולכן אפשר לייצר שם עורך-דין מתחזה.


אגב, צריכים חמש שנים בשביל לתקן מיזוג אוויר, ואלכס יתקן אותי. אם אנחנו מדברים על עיסוק לא חוקי, מי יבדוק אחר כך מה בטיחותי ומה לא בטיחותי. יש עיסוק מוגבל, והעיסוק הזה הוא עיסוק מוגבל. המדינה באה והיא דורשת הרבה דברים כדי שאנשים יוכלו לקבל רישיון לעסוק במקצוע.

לא, לא. לדעתי, אתה לא על המסילה. אתה מדבר דבר אחד, והם מדברים דבר שני. אתה לא התחברת. אמרת משהו אחר שהן לא אמרו.

- - - האמירה היא שזה בסדר לתקן, זה נוסח לא חוקי.

לא, לא. זה לא מה שנאמר. אני אגן במקרה הזה.

יש לי פה את תנאי הרישיון. תנאי הרישיון אומרים במפורש שמנהל מקצועי חייב להיות כל העת במוסך. מעבר לזה שהמנהל המקצועי צריך להיות במוסך, האם נשאלת השאלה הבאה. יש הליך משפטי עכשיו של משרד התחבורה נגד בעל המוסך, ואין לו רישיון מוסמך. הוא קונה חלקי חילוף, ממשיכים לספק לו חלקי חילוף כמו: ברקסים, צמיגים, הגאים. האם זה בטיחותי או לא בטיחותי? מאיפה אותו אזרח ואותו נהג תמים יוכלו לדעת? זה גרוע מאוד שאין פה אף אחד מהמועצה לצרכנות. אני מבקש לעצור את הכול לחודשיים-שלושה עד שניתן את ההשגות שלנו. יש המון השגות בזה. המועצה לצרכנות עוד לא ישבה. האזרח שבבית לא יודע מה מחכה לו.

המועצה לצרכנות העבירה נייר עמדה לוועדה.

לך היו ארבעה חודשים להשגות.

תודה. דוד שוורצנבאום, יועץ משפטי ממרכז בינוי מהפרקליטות הצבאית, בבקשה.

אני רוצה להעלות איזושהי נקודה שיכול להיות שבהיבט המהותי של החוק היא קצת שולית. אבל, היא יכולה לקבל משמעות מאוד רחבה אם לא נתייחס אליה. זה נוגע להגדרה של מוסך, ומוסך בלתי מורשה, וגם מתקן בלתי מורשה.


יש שורה של מוסכים שהם בדרך כלל מצויים בצה"ל - ואני חושב שגם למשטרה יש דברים דומים – שהם סדנאות רכב שבהן עושים את הפעולות שעושים גם במוסכים שפועלים מכוח - - - של מוסכים ושירותים. אבל, ההסדר החוקי שחל עלינו הוא הסדר אחר. אנחנו מבקשים שבמסגרת הדיונים בהצעת החוק אנחנו נגבש נוסח שונה או התייחסות שונה שתכליל כמובן גם את המוסכים שלנו. אני לא חושב שמישהו יחלוק על זה שצריך ונכון לאפשר לנו להמשיך לפעול במוסכים האלו, ולתקן את כלי הרכב והציוד האחר שלנו. כרגע אם הצעת החוק הזאת היתה מתקבלת כמו שהיא היינו צריכים לסגור את כל המוסכים הצבאיים, וברור לי שלא לכך הכוונה. תודה.

תודה.

האם אני יכולה לבקש ממך להעביר לוועדה את נוסח התיקונים שאתם מבקשים?

כן, נעביר על בסיס הנוסח הזה. אבל, כמובן שאם יש שינויים - - - הם בהתאם.

גם אנחנו – לשכות המסחר – נעביר.

כן, בבקשה.

שמי שרית זוכוביצקי, ואני מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה.


אני רוצה לעדכן שאנחנו במרץ 2009 הפצנו חוק רישוי שירותים לרכב שמסדיר את כל העיסוקים והשירותים בענף הרכב שמוסדרים היום בצווי פיקוח. אחד מהשירותים האלה זה שירותי המוסכים. היום זה מוסדר. אנחנו לא עשינו שינויים מהותיים בהסדרה לגבי המוסכים. גם היום חל איסור לפתוח מוסך ללא רישיון, ומי שעושה את זה – זו עבירה פלילית שבצידה קנס ומאסר. אני רוצה לומר לכם שהצעת החוק הממשלתית לא שינתה אפילו את גובה הקנס והמאסר. להיפך, היא מחמירה יותר ממה שמוצע כאן. היום על-פי הצעת החוק זה 20,000 שקל ו-18 חודשי מאסר. לפי המצב גם בצו הפיקוח שזה עבירה לפי חוק הפיקוח, וגם בחקיקה הממשלתית שהיא לקראת סיום זה 3 שנים, ו-75,300. זאת אומרת, ההצעה הממשלתית והצו הפיקוח הנוהג היום הוא מחמיר יותר מהמצב הזה.


הצעת החוק הממשלתית לא כוללת החלת איסור על קבלת שירות במוסך בלתי מורשה, ובשלב הזה גם לא נכלול את זה בתיקון הזה בגלל התנגדות גורמי הממשלה שאנחנו מחויבים לתאם איתם את ההצעה הממשלתית שלנו.

תודה. נציג משטרת ישראל, בבקשה.

שמי יהודה עטר, ואני מפקד יחידת אתגר במשטרה. זוהי היחידה שאמונה על צמצום גניבות כלי הרכב במדינת ישראל.


אני רוצה לומר מספר דברים בעניין הזה. אנחנו בהחלט חושבים שהחוק הזה יכול לסייע אולי בשינויים משפטיים, ובמינוחים כאלו ואחרים, ואני לא אכנס לזה. אבל, אני רוצה לציין ולסבר את האוזן שאנחנו יודעים באופן חד-משמעי שהמניע המרכזי לגניבות כלי רכב במדינת ישראל הוא הביקוש לחלקי חילוף גנובים, שברור שהם גנובים, ולפיכך הם גם זולים מאוד.


יש לנו ניסיון מבצעי בשטח. אנחנו נכנסים למוסכים בלתי מורשים, ולצערי הרב אנחנו נתקלים שם לפעמים בחיבור של שני כלי רכב יחד. חצי אחד של כלי הרכב חוקי, בעוד החצי השני גנוב. מחברים אותם באופן פיראטי ומוציאים אותם לשוק. אחר כך הם נעים בכבישי ישראל באין מפריע.


בעיקרון, כשאנחנו מבצעים את הפעילות שלנו אנחנו מתקשים מאוד באכיפה בעניין הזה, במיוחד במגזרים השונים. ישנו פאן אחר והוא זיהום הסביבה. אני יכול לציין שברוב המוסכים המורשים שאנחנו נכנסים אליהם, הכול עובד למישרין. לעומת זאת, במוסכים הבלתי מורשים אנחנו יכולים לראות זיהום של הסביבה, שמן, חדירת מים למי תהום, ושלא לדבר על כמות חלקי רכב שלא השתמשו בהם שהם זרוקים באין מפריע. יתרה מכך, אולי אחר כך משתמשים בהם בהתקנות בכלי רכב שאחר כך נעים בכבישי ישראל. האכיפה בעניין הזה במסגרת מוסכים מורשים תאפשר לנו באמת בקרה טובה יותר, ובעקיפין – ואולי אפילו במישרין – גם צמצום הגניבות. אני מניח שמוסך מורשה שהוא במעקב של משרד התחבורה ושל משטרת ישראל, לא יכניס ולא ישלב ולא יתקן בחלקי חילוף גנובים. לכן, אנחנו בהחלט מצדדים בעניין הזה.

כן, בבקשה.

שמי חיים סבן, ואני בעל מכון רישוי, וסגן יושב-ראש איגוד המכונים.


אני לא רק מברך על החוק הזה, אלא שיהיה מאתמול ולא ממחר. אני גם בודק מכוניות, ואני גם רואה תיקונים של מוסכים לא מורשים שלעולם התיקון לא יכול להתבצע באותו טיב כמו שהוא מתבצע במוסך מורשה.


לגבי האזרח – האזרח צריך לדעת ויודע מי מורשה ומי לא מורשה. אם נוסעים מעבר ל"קו-הירוק" לתקן, הוא יודע שהוא מקבל 100,000 שקל קנס. פה התחשבו בו, זה רק 20,000 שקל קנס. כל אחד יידע את החוק ברגע שהחוק ייצא. אין גרוע מלחפש תירוצים למה לא לעשות את החוק. החוק הזה צריך להיות מיושם אתמול, לא מחר. לא פחות חשוב – גם נושא של בדיקות רכב לפני קנייה. גם זה צריך להיות מאוגד ותחת פיקוח. אותו אדם שבודק רכב אצל מישהו שהוא לא מורשה או במקום שהוא לא מורשה, יכול רק להיפגע.


אני מברך על החוק הזה, ואני רק מקווה שהוא יהיה לטובת כולנו כמה שיותר מהר.

כן, בבקשה.

שמי חיים אמיגה, ואני מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון הפנים.


מעבר להערות שמשרד המשפטים אמר כאן, וההערות שהציגה המשטרה, אני רוצה להעיר שתי הערות נוספות. האחת – הסנקציות בהצעת החוק הזאת הן סנקציות פליליות, בעוד שגם נציגי המשטרה סבורים שסנקציות מינהליות יכולות להיות הרבה יותר אפקטיביות במקרה הזה, והן נעדרות כאן מהצעת החוק. השנייה – לגבי סמכויות פיקוח. בסעיף קטן (3) מדברים על: לחקור כל אדם בנוגע לעבירה. לחקור כל אדם זה כבר לא סמכויות פיקוח, אלא זה סמכויות אכיפה. ולכן, אין מקום ל- - -

כשהוועדה תגיע לסעיף (3), אתה ודאי תעיר את זה שוב.

אתה צודק. זה נושא שמצריך התייחסות.

אנחנו מתחילים כבר לחזור על עצמנו. אפשר להתחיל.

אומנם במה שאני אומר אני אחזור במידה רבה על דברים שנאמרו כאן. אבל, אני מבקשת בכל זאת לחדד את הדברים מכיוון שבמובן מסוים הם כמעט בנפשי.


אדוני, הצעת החוק איננה מבקשת להכשיר תיקון רכב במוסכים בלתי מורשים. מוסך צריך לקבל רישוי, וכמובן שביצוע פעולות שהתייחדו לביצוע במוסך בלתי מורשה על-ידי מוסך בלתי מורשה זה עבירה, וזה אסור, ואנחנו צריכים לשתף פעולה ככל שניתן כדי לא לאפשר את זה.


השאלה היא, האם יש מקום להטיל אחריות על מי שנכנס, או מתקן רכב במוסך בלתי מורשה? ובכן, כפי שאמרתי לחבר הכנסת איתן כבל, כשאני נכנסת למקום מסוים, אני לא נדרשת לבדוק האם המקום הזה קיבל רישוי כדין לצורך בנייתו. כשאני נכנסת למאפייה אני לא בודקת אם יש לה היתר עסק, וכך הלאה. כל מקום עסק שטעון רישוי – החובה היא חלה עליו, לא על האזרח שנכנס ומקבל שירות מאותו מקום. אפילו כשאני נכנסת לבית מרקחת, אני לא נדרשת לבדוק האם הרישיון שלו בתוקף. הזכרת עורכי דין – כן, גם כשאתה פונה לעורך דין, אתה יוצא מתוך הנחה שהוא עורך דין שהוא פועל כדין, ושיש לו רישיון כדין. אבל, אתה לא מבצע עבירה פלילית אם אתה מקבל שירות משפטי ממי שאיננו עורך דין, אלא מי שנותן את השירות הזה הוא זה שמבצע את העבירה, וזו האנלוגיה. אני לא חושבת שיש מקום להפוך את אזרחי מדינת ישראל לאוכפי החקיקה. יש מספיק אמצעי אכיפה למדינה. היא צריכה לייעל את האכיפה של החוקים שלה, ולא להטיל את האחריות על האזרחים.


מכאן שאינני מדברת רק על כך שהאזרח שמתקן את רכבו במוסך בלתי מורשה, או על-ידי מתקן בלתי מורשה, לא יהיה אחראי בפלילים, אלא מלכתחילה לא להטיל עליו את האיסור, אלא על המוסך הבלתי מורשה.


לכן, אני מבקשת מאוד שהוועדה תכוון או תקבע שהצעת החוק תחול רק על בעל המקצוע, ולא על האדם שמתקן את רכבו.


אני מוכנה בהחלט לראות מקרה אחד חריג בעניין הזה, וזה ככל שמדובר במפעל שחייב להעסיק קציני תעבורה ברכב. ככל שמדובר, אם אינני טועה, מדובר כאן במפעלים שיש להם 40 כלי רכב, או 20 כלי רכב כבדים.

או חברות הסעה שיש להן פחות.

נכון, גם הן.

כאן יש לנו בעיה באמת.

כל מי שלפי תקנות התעבורה חייב בהעסקת קציני בטיחות ברכב - אני הצטיידתי בחומר, לפי חלק י' של תקנות התעבורה - כיוון שהם חייבים להעסיק. מפעל כזה שחייב בהעסקת קציני תעבורה, הייתי מצפה שידאג לכך שכלי הרכב שלו יתוקנו אך ורק במוסכים מורשים.

נכון.

אני חושבת שזו הנחיה שקיימת כבר כיום לגבי קציני בטיחות.

בסדר. אבל, אם מייחדים חוק לעניין הזה, אז יכול להיות שיש מקום לקבוע את הדבר זה.


כשאני מדברת על תיקון, אנחנו צריכים גם לחשוב שוב על איזה סוג תיקון מדובר. אני עוד מהדור שזוכר את המערכונים של הגששים. במערכון של הגששים מדובר על פלטינות, פלגים, ואלמנטים. יש הרבה אנשים שמחליפים בעצמם את הפלגים ואת הפלטינות.

אין כבר דברים כאלו, זהו. פלגים והפלטינות נגמרו.

אין כבר דברים כאלו? אז בסדר. אבל, כפי שהוזכר, לא רק פלגים ופלטינות. ייתכן שיש איזשהו תיקון מכה בכנף הרכב, פחחות, או הוספת גז למזגן הרכב. כל אלה נכנסים להגדרה של תיקון. האם אנחנו בטוחים שאנחנו רוצים להטיל איסור פלילי על כל זה?

פחח עובר על עשר עבירות באוטו אחד.

אני תמהה - מה גם שייתכן שיש מי שהיה בעצמו מתקן מורשה, והוא יצא לגמלאות. האם אסור יהיה לו להכניס את הגז לרכבו? לאיזה היקף של איסורים אנחנו רוצים להיכנס?


בהמשך אנחנו גם נזכיר את הנושא של הסנקציה של איסור שימוש ברכב. ייתכן שיש מקום לקביעת איסור מינהלי לשימוש ברכב אם יש למפקח או לקצין משטרה חשד שרכב תוקן במוסך בלתי מורשה, וכתוצאה מכך יש חשש לבטיחות הרכב – להטיל עליו לאסור שימוש ברכב עד שהוא יביא אישור שהרכב הזה עומד בבדיקה בטיחותית. אבל, אני חושבת שמעבר לזה זה יהיה איסור גורף.

אפשר לעשות לנו עיסוק חופשי וזהו. אפשר לעשות עיסוק חופשי ולבטל את צו הרישוי.

מדוע? מה הקשר בין הדברים?

בעל מוסך עושה עשר עבירות בזמן תיקון אחד.

עו"ד יוסי כץ, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק להעיר הערה אחת שכדאי שחברי הוועדה ייקחו אותה בחשבון. צריך לקחת בחשבון שלהבדיל מכל דבר אחר שבו אני הולך לקנות משהו, או לתקן משהו, לעצמי אני עושה. זאת אומרת, הדוגמאות שחברתי המלומדת נתנה הן דוגמאות של אנשים שהולכים לבית מרקחת לקנות לעצמם תרופה, אפילו במקרה קיצוני, או הולכים לתקן דבר. פה אני נותן לתיקון – וזה דבר שצריך להפנים אותו – מכשיר, כלי. בסופו של דבר, כל תוצאה שתהיה לגבי האיכות והתקינות של המכשיר הזה עלולה להיות הרסנית לגבי משתמשים אחרים בכביש. בתיקון של הרכב שלי אני מסכן אנשים אחרים. לכן, כפי שחלה עליי אחריות מוגברת כשאני נוהג בכביש, ודורשים ממני כל מיני דרישות, ומטילים עליי לפעמים אחריות כבדה מאוד, כך אני צריך לדעת שכשאני מוסר את הרכב שלי לתיקון, אני לא מוסר פה את מכונת הגילוח שלי לתיקון. אני מוסר כלי שמסכן את המשתמשים האחרים בכביש. ואם אנחנו רוצים להילחם ולהפחית את תופעת תאונות הדרכים ודברים מהסוג הזה, אז צריכים גם לפעמים להטיל אחריות על בעל הרכב שנותן לתיקון פיראטי.


אני מוכן להסכים עם קביעתך שהטלת אחריות פלילית על המוסר לתיקון היא גזירה שהציבור אולי לא יוכל לעמוד בה בממדים שכתובים בהצעת החוק, להבדיל מנושא של קנסות מינהלים ודברים מהסוג הזה. אבל, בוודאי שאחריות אזרחית צריך, וצריך להטיל עליו. השאלה היא פשוטה, האם אתם רוצים לבער את התופעה הזאת, או לא? אם תישארו במסגרת של הטלת אחריות אך ורק על בעל המוסך, או על מתקן הבלתי מורשה - -

רק על בעל המוסך, שהוא ידע - - -

- - התוצאה תהיה שפשוט לא תצליחו לאכוף את הדבר שאתם רוצים בו. לא תצליחו לאכוף, כי אם הסנקציה תהיה רק בעל המוסך, לא תצליחו לעקור את התופעה הזאת מהשורש. למה?

כי משתלם לעשות את העבירה.

אמרת את זה נכון – כי משתלם לעשות.


אני מדבר פה בשם איגוד המוסכים. רשמנו את ההערות ויש פה הערות בהחלט חשובות ואפשר לשפר את ניסוח החוק. אבל, אסור בשום פנים ואופן לפתור מי שהולך למוסך בלתי מורשה בעליל, למוסך פיראטי, מאחריות אזרחית. זו תהיה מתנה שמסכנת את כלל המשתמשים בתחבורה, הולכי רגל, או בעלי רכב אחרים.

עו"ד כץ, חבר הכנסת לשעבר כץ, עד שהמחוקק יתחיל להפריט את האכיפה במדינת ישראל על תושבי המדינה, אני חושבת שכדי לעשות את זה אנחנו לא יכולים להסתפק באמירות כלליות. אנחנו צריכים מחקרים אמפיריים. שהמשטרה תביא ותראה לנו כמה תאונות דרכים נגרמו על-ידי כלי רכב בשל סיכונים בטיחותיים, תקלות בטיחותיות באותם כלי רכב שתוקנו במוסכים בלתי מורשים.

כבר יש. ועדת שיינין שמינתה ממשלת ישראל דנה בסוגית הזאת של הכשל. היתה ועדת משנה לרכב בוועדת שיינין, והיא בדיוק בדקה את העניין הזה של תרומה - - -

כן, אבל ועדת שיינין היתה לפני מספר שנים. מר לווינגר, האם אתה הבאת את הנתון שאנחנו ביקשנו?

סליחה, זה היה לפני מספר שנים. אבל, זה רלוונטי להיום. קבעו שהכשל הטכני הוא גורם לתאונות דרכים.

אין בכלל ספק שכשל טכני גורם לתאונות דרכים.

לפי מה שהשר אומר זה 0.00001. כמעט ואין. הכול זה הגורם האנושי.

מיצינו את הדיון הכללי.

אדוני היושב-ראש, יש לי רק הערה בנושא הזה של אחריות. גברתי היועצת המשפטית, את צודקת בכך שאי אפשר להפריד את האחריות, ולהגיד שהכול על האזרחים בבדיקת כל תאונה ותאונה. לדוגמה, יהודים שומרי מסורת ודת שנכנסים היום למסעדה, כן בודקים את התעודה שלה.

תמיד. גם אני בודקת כשאני נכנסת, ודאי.

אם בעניינים רוחניים האחריות היא על האדם שנכנס, אז מותר לי גם לבקש ממנו בדברים אחרים.

הוא רשאי לבדוק, ורצוי לבדוק. השאלה היא, מה עושים כשהוא לא בודק?

מה שאתי אומרת במקרה הזה הוא שהקדוש ברוך הוא לא יעניש את זה שרימו אותו עם תעודה מזויפת.

חבר הכנסת כבל, מבחינת בדיקה, לפחות מצופה מאדם שמגיע למוסך לבלתי מורשה שיבדוק איזה סוג תעודה יש לו, ואם מזייפים. גם במשפט הפלילי – אני לא מאמין שיש שם אחריות אבסולוטית. הרי בזה שאת תיראי שם תעודה, את תטעני שמבחינתך התעודה הזאת היא תקינה.

אני לא מדברת על זיוף. במקרה הזה ברור שאין מקום להחלת אחריות קפידה. זה מכוח קל וחומר.

לכן, אתי, צריכה להיות פה מידתיות כך שאזרח שנכנס למוסך בלתי מורשה ידע שיש לכך מחיר – זה הכול.

חבר הכנסת מיכאלי, אפשר להרחיב את זה מכאן ועד אין ספור נושאים. אני מזהירה אתכם, מדובר כאן בכדור שלג. ברגע שתתחילו להעביר את האחריות ממבצע העבירה לאזרח שהוא יבדוק ושהוא יאכוף את העניין, זה כדור שלג. אתם הופכים את אזרחי מדינת ישראל לאוכפי החוקים.

למה? אבל, גם האזרח מבצע פה עבירה באיזשהו מובן. הוא שותף לדבר עבירה.

הוא לא שותף לדבר עבירה. זה לא התפקיד שלו.

למה? אם הוא הולך במודע כדי לחסוך כסף והוא מסכן אדם אחר - - -

מי אמר שהוא מסכן אדם אחר?

אם הוא מתקן את מערכת הבלמים, ואת ההיגוי – לא את המזגן, אפשר להבדיל בין הדברים. אני מכיר כמה דברים במישור הפלילי שזה ממש בדיחה לעומת הדברים האלה. אני מכיר מצבים שמביאים אנשים למישור הפלילי לבתי הדין לעבודה או בדברים כאלה, שזה בדיחה לעומת מה שאזרח עושה פה כשהוא מסכן אנשים אחרים. כשאתה לא רושם איזה טופס כשאתה מעסיק מישהו, כבר מעמידים אותך לדין פלילי.

אדוני היושב-ראש, גם לא הייתי מצפה לסקר שייעשה או לא ייעשה, כי אפילו אם הוא מסכן אדם אחד זה עולם ומלואו. אגב, זו יוזמה שלו. אף אחד לא מכריח אותו להיכנס למוסך. הוא נכנס לשם מרצונו הטוב והחופשי, והוא צריך לדעת שיש לכך מחיר. השאלה היא מידתית, מה כן. אני לא בא להטיל עליו את כל האחריות. אני רוצה שהוא ירגיש. אם בעל המוסך משלם גם הוא צריך לשלם על זה. אולי נבחן יחד בוועדה לגבי סוג העונש. הממשלה צריכה לבוא לפה ולהציע לנו - - -

לא, במה שונה בעל המוסך? במה הוא יותר גרוע? שניהם רוצים לחסוך כסף. זה רוצה להרוויח כסף, וזה רוצה לחסוך כסף. הכול פה זה מניע של כסף. אין פה אידיאולוגיה מצד אחד, אין פה שום דבר אחר.

אם כך, תטיל אחריות פלילית על כל מי שמקבל שירותים ממי שלא מוציא קבלה, חשבונית מס, וכן הלאה. איפה תעצור את העניין? מה עם מי שקונה לחם במאפייה שאין לה אולי תנאים תברואתיים, והוא מסכן אל חיי ילדיו אם יש בזה תולעים וחיידקים?

לא, חזקה שאדם דואג לילדיו.

לא, חזקה שבן אדם רוצה לחסוך.

אתי, אני מאוד מתחבר למה שאת אומרת. זה דיון עקרוני שהוא באמת גדול ורחב מהשולחן בו אנחנו יושבים.

שום דבר לא גדול על השולחן הזה ולא רחב ממנו.

אני עוד שייך ליושב-ראש הקודם. כשנכנס יושב-ראש חדש: שום דבר לא - - -

אני שומר על זכות השתיקה.

אני לא רוצה שנתברבר עכשיו, ושכל הדיון ייסוב סביב העניין הזה. לא אכחד ואומר שכשקראתי בהתחלה את הצעת החוק הבנתי שיש כאן איזשהו סוג של בעייתיות. יש כאן תקדים לא פשוט. בכל זאת אנחנו מבינים את העניינים, וגם אין סוף בהטלת האחריות כמעט בכל עניין ובכל נושא. אנחנו מבינים שצריך למצוא תחליף מידתי לעניין הזה. אחד הדברים שרצינו לעשות כאן הוא להציף את העניין. הרי מוסכים הם לא בדיוק בית מרקחת. כשאתה נוסע ליישוב מסוים, ולא אומר שמות של יישובים, הרי ברור כשמש ולאור הירח למה אתה נוסע ליישוב הזה, למוסך הספציפי הזה. גברתי היועצת המשפטית, אדוני היושב-ראש, בואו נתקדם.

זה מה שאני מנסה לעשות כבר שעה.

בשעה 13:30 צריכה להתחיל ישיבה אחרת.

חברים, נא להתחיל להקריא סעיף 1.

"הצעת חוק איסור תיקון רכב במוסך בלתי מורשה, התש"ע-2010


הגדרות 1. בחוק זה –



"בעל רכב" – כהגדרתו בפקודה;



"הפקודה" – פקודת התעבורה;



"מוסך" – מקום שבו ניתנים שירותי אחזקה ותיקונים לרכב;



"מוסך בלתי מורשה" – מוסך הפועל ללא רישיון לפי דין;"

סליחה, אני רוצה להעיר לגבי ההגדרה של "מוסך בלתי מורשה".

קודם כל הוא יסיים את כל ההגדרות.

"מעבדה לבדיקת רכב" – מעבדה לבדיקת תקינות רכב שאישרה רשות הרישוי;



"מפקח" – מי שהשר הסמיכו לעניין חוק זה;



"מתקן בלתי מורשה" – אדם המבצע עבודת תיקון ואחזקה של רכב מנועי ללא



הסמכה לפי דין;



"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודה, למעט אופניים ותלת אופן;



"רשות הרישוי" – כהגדרתה בפקודה;



"תיקון" – תיקון או טיפול מכני, חשמלי או אלקטרוני ברכב, לרבות פעולות אחזקה,



פחחות וצביעה, וכן תיקון מערכת מיזוג אוויר או טיפול בה."

אני עו"ד הר-אבן, ואני יועצת משפטית באיגוד המוסכים.


אני רוצה להעיר שתי הערות לסעיף ההגדרות. קודם כל, "מוסך בלתי מורשה" – איפה שכתוב: "ללא רישיון לפי דין", צריך להיות: לפי כן דין, כי הרישוי הוא גם רישוי של משרד התחבורה מתוקף צו הפיקוח, וגם רישוי עירוני מן הסתם. זה צריך להיות: רישוי לפי כל דין.

על הנוסח אנחנו עובדים בשלב מאוחר יותר.

בסדר. שנית, לעניין הגדרת "תיקון". ההגדרה פה היא ממעיטה מידיי. למעשה, ההגדרה צריכה להיות שכל פעולה הדורשת הסמכה לפי צו הפיקוח, היא לצורך העניין תיקון, או טיפול שחוסים תחת החוק הזה.

למה, למשל, נדרשת הסמכה ולא - - -? אני רוצה להעיר הערה. בדרך כלל, אנחנו מקפידים מאוד שלא להכפיף חוק ראשי לחקיקת משנה, ודאי אם חקיקת משנה אינה טעונה אישור מוועדה מוועדות הכנסת. הדין או הכול דין כאן זה אותו צו פיקוח על מצרכים ושירותים, מוסכים ומפעלים לכלי רכב שהיא חקיקת משנה שנחקקת על-ידי מחוקק המשנה ללא פיקוח פרלמנטארי, כפי שאמרתי.


אני מוכנה לבלוע את זה במקרה הזה רק בהתחשב בכך שבהצהרות שנמסרו לנו לפיהן הממשלה מתקדמת – ואני מקווה שבצעד מואץ עכשיו – לקראת חקיקת חוק בנושא הזה. שאם לא כן, ודאי שלא היה מקום לעשות כן בהצעת החוק דנן. מכל מקום, בכפוף למה שאמרתי, אני מאוד הייתי שמחה אם היית אומרת לי מה זה מוסיף על מה שנאמר כאן, בהגדרת "תיקון" שלטעמי היא רחבה מידיי כמובן.

יש 24 מקצועות לרכב היום לפי הגדרת צו הפיקוח. ההגדרה פה ממעיטה מידיי.

ממה היא ממעיטה, למשל?

למשל, צמיגים שזה הכי בטיחותי.

זה אחזקה. יש לך פה סעיף סל שאתה יכול להכניס הכול. חוץ משטיפת אוטו הכול בפנים.

אם דיברנו על דברים אחרים, על חשמלי או אלקטרוני, אז בטח שהייתי מכניס את עניין הצמיגים.

אתם ערים לזה שההגדרה זהה להגדרה בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים, מניעת גניבות. אלקנה, באיזה סעיף זה?

סעיף 18א.

"תיקון רכב - תיקון או טיפול מכאני חשמלי או אלקטרוני שבוצע ברכב, לרבות פחחות וצביעה, וכן תיקון מערכת מיזוג אוויר או טיפול בה."

פה זה יותר רחב כי יש אחזקה.

בגלל שהחוק מערב גם את הנושא של הסדרת המוסכים, וגם את האכיפה כלפי האדם שמקבל שירות מהמוסך, יש פה איזושהי כפילות. למשל, הגדרת "תיקון". אני יכולה להבין למה ירצו שהיא תהיה רחבה לגבי הסדרת המוסך והרישוי. אבל, צריך להיזהר לא להשתמש בהגדרה הרחבה הזאת כשאנחנו מדברים כלפי האדם שמקבל שירות. כי קודם נתנו את הדוגמה של מיזוג האוויר. בעיניי, ומהבנתי הדלה בענייני רכב, לא נראה לי שהוא מסכן את בטיחות הרכב ותקינותו – בטיחות הרכב לגבי התכליות שאנחנו מנסים להשיג פה. צריך לשים לב בסעיפים האחרים - - -

אפשר יהיה אחר כך לצמצם - - -

ככל שהוועדה תחליט בכל זאת להטיל אחריות על האדם הפרטי.

כמובן.

אני מאוד מקווה שהוועדה תשעה לבקשתי - לבקשת כל נציגי הממשלה, מסתבר.

אבל, לא רק האדם הפרטי. גם בהקשר של המפעל שחייב להעסיק קצין בטיחות, או מפעל ההסעה - גם כלפיו. כשאמרתי אדם פרטי התכוונתי כמובן בכפוף להערות היועצת המשפטית. אבל, אני אומרת מהצד השני של המטבע, לא צד רישוי של המוסך. ההגדרה של "תיקון" צריכה להיות מצמצמת הרבה יותר, ולכן ההגדרה הזאת בהקשר הזה רחבה מידיי.

אני חושב שזה שווה דיון. לא בכל דבר פה אנחנו מדברים רק בהקשר של סכנה לחיי אדם, למרות שזה נמצא פה. בתווך יש פה דברים נוספים, כמו שאמר גם קצין המשטרה. חלק מהעניין הוא גם להפחית במידה ניכרת את אותו רצון לעסוק בחלפים גנובים. זה כאילו תוצאת לוואי.

חבר הכנסת כבל, יש בעניין הזה חוק מפורט שתוקן לא מזמן. ואני עדיין לא שמעתי מהמשטרה, חוץ - - -


נאמרו מספר אמירות כלליות שאין להן שום ביסוס בנתונים שהובאו בפני הוועדה. אני אשמח שיובאו בפני הוועדה נתונים. ייתכן שזה ישפיע על ההתייחסות לכל הצעת החוק הזאת.

אלו נתונים? ביחס לאלו נתונים?

אני ביקשתי מעו"ד לווינגר באיזה אחוז מכלל תאונות הדרכים מעורבים כלי רכב שנמצא כי לא היו תקינים.

לא. לא היו תקינים, ותוקנו במוסך בלתי מורשה, לאה.

אנחנו לא יודעים באיזה מוסך. מאחר ואמר לי עו"ד לווינגר שהמשטרה לא תוכל להציג נתונים לגבי סוגי המוסכים, ביקשתי רק את הנתון הזה.

אלכס, בבקשה.

אני חושב שזה לא נכון להיכנס לפירוט המערכות. תחום הרכב הוא המקצוע שלי, ואני חושב שזה לא נכון. היום אין מערכות נפרדות ברכב, כל המערכות מחוברות אחת לשנייה. לכן, נגיעה במערכת אחת פוגעת במערכת השנייה. לא סתם דורשים הסמכה במיזוג.


דבר שני, יש דברים שאנחנו לא יכולים לבדוק כל הזמן מהיבט בטיחותי, כמו שאמר חבר הכנסת כבל. מולקולה אחת של קרר, של הגז הזה שאנחנו אומרים להוסיף, הורסת את האוזון. עשר שנים יעברו עד שהיא תתפרק. האם זו לא פגיעה?

האם זה מטרת החוק? האם מטרת החוק היא לא לפגוע באוזון?

למה פתאום "התלבשו" על מערכת מיזוג כמערכת לא בטיחותית? אי אפשר - - -

האם יש עוד הערות להגדרות?

קודם כל, אני לא מבינה את ההבדל בין "מוסך בלתי מורשה" ל"מתקן בלתי מורשה". בצו הפיקוח ובחוק שהוא הסדרה זהה לחלוטין, אנחנו מדברים על: לא ייתן אדם שירות, אלא במוסך עם רישיון. כשאני קוראת את ההגדרות של תיקון וביחד, אני לא יודעת מה ההבדל. אנחנו מסדירים מוסכים, וזה נועד להסדיר מוסכים.


אם ההצעה מתקדמת, צריך לראות שההגדרות תהיינה זהות לחוק. אני לא יודעת באיזה אופן זה יתקדם, מה יקדים מה. אבל, יש פה אכיפה בשני חוקים זהה. להיפך, האכיפה שלנו פחות - - -

מה את מציעה? תהיה יותר קונקרטית, גברת זוכוביצקי.

שרית, במוסך בלתי מורשה בדרך כלל מאשימים את בעל המוסך. כשכתוב: "מתקן בלתי מורשה" זה יכול להיות גם הפועל שעושה את זה. זה הבדל בין בעל מוסך למתקן. לכן, זה בכלל לא אותו הדבר.

לפחות בהצעה הממשלתית מוסך הוא מקום שבו ניתן שירות תיקון, אחזקה, בדיקה או שיפוץ של רכב. את כל אלה צריך לעשות במוסך מורשה. אם אנחנו תופסים מישהו שעושה את אחת מהפעולות האלה ללא רישיון, מעמידים אותו לדין. זו שיטת האכיפה שקיימת היום, ותהיה קיימת בדיוק אותו הדבר בחוק רישוי שירותים לרכב.

אולי אפשר לקבל את הצעת החוק.

כן, אני אעביר במייל את הנוסח המעודכן.

האם היא מופצת בימים אלו בתזכיר?

לא. זה הצעת חוק שהופצה כבר במרץ 2009. היא כוללת את כל הערות משרדי הממשלה, לרבות - - -

דבר שהוא טוב יותר, אז בוודאי ובוודאי שאנחנו מבקשים.

האם את יכולה לקרוא שוב את ההגדרה "מוסך" שאת מציעה?

"מוסך – מקום בו ניתן שירות תיקון, אחזקה, בדיקה או שיפוץ של רכב".

אני חושבת שזו הגדרה עדיפה.

בחיים עצמם – ולא במשרדים שבהם אתם אולי חושבים על החוק הזה – יש מקום, ויש מתקן לא חוקי שזה עובד המוסך שבערב עושה בחנייה, בסככה, ברחוב, בחניות. זה בפירוש מתקן בלתי חוקי, ולא מקום. אי אפשר לקרוא לזה מקום. אותו צרכן יודע בדיוק לאן הוא הולך, ומה הוא עושה. הוא הולך לזה שמתקן לו בחנייה באופן אימפרוביזורי. זה לא מקום, אי אפשר לקרוא לזה מקום. ואז חלילה כל הפיראטים האלה שעובדים בערב, פתאום לא יהיו תחת החוק הזה. זו תוצאה מסוכנת מאוד. זה לא מקום, זה בן אדם שהוא עובד המוסך שבערב גנב משהו מהמוסך, והוא עושה בבית תיקון לחבר שלו. זה לא מקום, זה מתקן לא מורשה.

זה מקום שאין לו רישיון, ולכן הוא צריך להפסיק.

זה לא מקום, זה מוסך של איש אחד שהוא נייד.

מקום זה מקום של קבע.

מקום הוא מקום.

המקום הוא מקום של קבע שבאים אליו. מתקן הוא מישהו שעושה את זה בצורה פיראטית בכל מיני מקומות.

מה הניסוח שאתם מציעים?

מתקן בלתי מורשה. לדוגמה, יש לי לקוחה שגרה ברחוב השיש בגילה. כל שבוע אני מקבל טלפון: שמענו את הפרסומים. יש כאלה שמתקנים פה את המכוניות, והם מרעישים ומזהמים את החנייה. אנחנו כל הזמן מנסים לשלוח את המפקחים. יש שם אדם שהוא עובד מוסך בבוקר, ובלילות הוא עובד שם. הוא אדם. מה זה מקום? יכול להיות שהוא מתקן פה, ומחר הוא שם.

הדוגמה שנתת כרגע היא דוגמה לכך שבשלב שבו הוא מבצע את התיקונים האלה הוא מהווה מוסך. - - -

אם אפשר גם וגם שלא יהיה נתון לפרשנות.

מר נעים, בבקשה.

"מוסך בלתי מורשה - מוסך הפועל ללא רישיון כדין". אם יש לי מוסך לפחחות, ועשיתי עבודה גם של חשמל, גם של מכונאות וגם של רפד. זה גם שלא כדין - חייבים להבין את זה. יש לי רישיון רק לפחחות. עשיתי רדיאטור, עשיתי רפדות, עשיתי מנורות חשמל. אני בא למשטרה ומגיש תלונה. זה על-פי חוק עבירה על החוק. כתוב: "מוסך בלתי מורשה - מוסך הפועל ללא רישיון כדין". רבותי, זה רישיון כדין. אי אפשר לחלק מה שנוח. אנחנו לא עושים מה שנוח לנו, אלא מה שהמחוקק קובע.

אוקיי, זה סגור בחוק.

זה סגור בחוק? זאת אומרת, אם הפחח עשה מכונאות הוא "אכל אותה".

חברים, שקט. אנחנו מצביעים על סעיף- - -

בלי הגדרה של מתקן בלתי מורשה, אם כך? יש כאן מספר דברים. ראשית, "מוסך" - אני חושבת שההגדרה שהציעה עו"ד זוכוביצקי היא הגדרה עדיפה.

קיבלנו.

לעניין בעל רכב – אין הגדרה בפקודה של בעל רכב. יש הגדרה של בעל, ויש הגדרה של רכב או רכב מנועי, אינני זוכרת איך. יש הגדרה של בעל רכב בחוק הגבלת רישום ושימוש.

גם בתקנות התעבורה יש הגדרה.

בקיצור, מה שכתוב כאן הוא לא נכון. אני מניחה שמתכוונים לבעל הרשום של הרכב. אגב, זה יכול להיות גם חברת ליסינג כמובן. אבל, חייבים לשנות כאן את ההגדרה.

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב שעל-פי הפסיקה הבעלות ברכב במשרד הרישוי היא רק דקלרטיבית ולא קונסטיטוטיבית. אנחנו לא רוצים שתהיה פה הגדרה ממעיטה מידיי. הרישום במשרד הרישוי של בעלות ברכב זה לא כמו רישום בטאבו. זה רישום דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי. זאת הפסיקה העקבית של בתי-המשפט. לכן, צריך להיזהר פה מהגדרה שתהיה ממעיטה מידיי לעניין זהות בעל הרכב. הבעל הוא לא תמיד זה שרשום במשרד הרישוי.

מה את מציעה, גברת הר-אבן? לרבות מי שמשתמש?

בעל זה הבעל הרשום, וחבל. תפסת מרובה לא תפסת.

אפשר לעשות: בעל לעניין רכב, כהגדרתו בפקודת התעבורה. יש הגדרת בעל והיא הגדרה מעט יותר רחבה מאשר הבעל הרשום - - -

אוקיי. כל מה שניסיתי לומר הוא שכמובן כבכל חוק, אנחנו נעשה את התאמות הנוסח לאחר מכן.


ההגדרה של "תיקון" - אתם מבקשים להשאיר את ההגדרה הרחבה שכוללת את כל פעולות האחזקה.

כן.

אפשר בכפוף לתיקונים להצביע על סעיף 1.

אנחנו מצביעים על סעיף 1 בכפוף לתיקונים.

לגבי "מתקן בלתי מורשה" – אנחנו נראה לאחר מכן אם יש מקום להשאיר את ההגדרה הזאת, בהתאם להוראות הנורמטיביות.

גברתי, הערה נוספת. כפי שציין נציג הצבא בתחילת הדיון, יש בעיה עם ההגדרה של "מוסך בלתי מורשה" – "מתקן בלתי מורשה". לגבי "מוסך בלתי מורשה" זה מוסך הפועל ללא רישיון לפי כל דין. יש מוסכים של מערכת הביטחון שפועלים כדין, רק לא בהתאם לרישיון.

זה ברשות רישוי צה"ל. הרכב של צה"ל נוסע לא על מספרים של משרד הרישוי. יש להם רשות רישוי, מה קרה לכם? גם המוסכים שלהם הם מוסכים שמפוקחים על-ידי חיל חימוש, והם עושים את העבודה. אני הייתי סמנכ"ל משרד התחבורה.

אדוני היושב-ראש, זה קצת בעייתי, כי אנחנו רואים שיש כאן מספר נושאים שמחייבים עוד הבהרה. בין היתר, התחולה לגבי סדנאות של צבא ההגנה לישראל.

ומשטרה.

יש איזושהי הצעה, גברתי. פשוט מוסך הפועל שלא כדין - - -

חברים, הישיבה נעולה. יש לנו סעיף אחר בסדר היום שהיה צריך להתחיל בשעה 13:30. אני רואה שאנחנו לא מתקדמים, אלא כל הזמן עוסקים סביב סביב. תתאמו ביניכם את כל הדברים, וניפגש בישיבה הבאה בעניין הזה. כל טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.