הכנסת השמונה עשרה

PAGE
24
ועדת הכספים

11.1.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 644
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ו' בטבת התשע"א (11 ינואר 2011), שעה 11:45

תקנות התקשרות (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים) (תיקון) (הוראת שעה), התשע"א-2010, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים) (הוראת שעה), התשע"א-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

אופיר אקוניס

דני דנון

יצחק וקנין

שי חרמש

אחמד טיבי

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

ליה שמטוב

פרופסור ראובן גרונאו

יהודה סבן, משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים

עו"ד מוהנאד נאסר, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עופר מרגלית, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרון פליישר בן יהודה, סמנכ"ל רגולציה, בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"לית רגולציה, YES
מיכל פליישר, מנהלת רגולציה, הוט

איתמר ברטוב, סמנכ"ל רגולציה, סלקום

ניר יוגב, מנהל קשרי מפעילים, סלקום

דורי ציקו, מנהל תחום ממשל, סלקום

עו"ד נועה גבע, משרד ארדינסט בן נתן, מייצגים את YES

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות התקשרות (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים) (תיקון) (הוראת שעה), התשע"א-2010, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים) (הוראת שעה), התשע"א-2010

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות התקשרות (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים) (תיקון) (הוראת שעה), התשע"א-2010, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים) (הוראת שעה), התשע"א-2010.


לפני שמישהו יציג את התקנות, ביקש חבר הכנסת חיים אורון הצעה לסדר. בבקשה.

אני מבקש אדוני היושב ראש להעלות לסדר דיוניה של הוועדה, כאשר תוכל, שני נושאים.

הנושא הראשון הוא ממש קריטי. יש החלטת ממשלה משנת 2007 לגבי השלמת המיגון ביישובי עוטף עזה בטבעת של 4.5 וחצי קילומטרים. בשנים 2008, 2009, 2010, מתנהל ויכוח לגבי כ-120 מיליון שקלים. אין מחלוקת על ההחלטה ואין מחלוקת על הצורך. מדובר ב-4.5 קילומטרים. זה לא אלה שרוצים להרחיב את זה, אלא זה המעגל הראשון לגביו יש החלטה. יש עכשיו ויכוח מהיכן יבוא הכסף. האוצר אומר משרד השיכון, משרד השיכון אומר שלו אין וכי זה משרד הביטחון, משרד הביטחון אומר שזה לא הוא אלא האוצר. המקום היחידי שאפשר לסיים ויכוח כזה מהר, זה להביא אותם לכאן ולהודיע מתי שמים את הכסף.


הנושא השני. היות שאתמול החליטו בממשלה על 800 מיליון שקלים, על 350 מיליון שקלים, על 100 מיליון שקלים לצורך התגוננות העורף, מערך כיבוי, מערך מוטס, אני חושב שצריך להביא אותם לכאן כדי שמישהו קודם כל יאמר לנו מה החליטו. אגב, יש כבר פלט.

הבקשה הראשונה שלך היא בקשה שמתקבלת ואני אשתדל בימים הקרובים לקיים דיון בנושא. נראה לפי סדר היום. אכן, הנושא הוא מאוד חשוב. הנושא השני , אני לא מתכוון להעלות אותו. יגיע לכאן קיצוץ פלט ואז תהיה החגיגה הגדולה. אנחנו יודעים גם על מקורות מימון אחרים שאפשר משם לממן את הדברים שהם דברים חיוניים. נחכה שזה יגיע לכאן. בינתיים זה לא ענייננו.

אותי זה מטריד משני הכיוונים. למה מוציאים, למה אומרים שמוציאים ולמה מוציאים באמת וכמובן מהיכן.

הבנתי. זה יגיע לכאן בכל מקרה.


חבר הכנסת טיבי, הצעה לסדר.

תודה אדוני. בישיבה האחרונה בה דנו בנושא התמלוגים, סוכם על דעת השר שבאותו יום נקיים ישיבה בשעה 4:00. נשארנו אבל ממש לפני 4:00 קיבלנו הודעה מפתיעה שלא תתקיים הישיבה. אני תוהה מה לגבי הסיכום שהתקבל על דעת חברי הכנסת.

הסעיף הבא בסדר היום זה הסעיף הזה.

הסעיף הוא לדיון או הצבעה על הסיכום?

הצבעה.

על התקנות.

תקנות בהן יש הורדה גם לרדיו.

חבר הכנסת טיבי, העלית הצעה חשובה לסדר היום ואני נענה לה במקום. הבוקר או יותר נכון לפני שעה הגיעו התקנות ומיד שמנו את זה בסדר היום, אחרי התקנות עליהן אנחנו דנים עכשיו.

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה.

אני מאוד מודה לך.

אני יכול להצטרף לברכות של חבר הכנסת טיבי?

עזוב את הברכות האלה.

אני רוצה לברך את אדוני היושב ראש שדאג שהתקנות יגיעו ודאג להיענות להצעתו של חבר הכנסת טיבי.

תודה רבה.

אחמד, למה אתה לא מברך אותי? אתמול היו לי ארבעה טלפונים שאני אסכים להוריד את הרביזיה.

אני רוצה לברך גם את חבר הכנסת חיים אורון.

מי מציג את התקנות? אם אפשר לעשות זאת בקצרה כי אנחנו יודעים מה הבעיות.

תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תשלומים בעד זיכיון לשידורי רדיו) (תיקון), התשע"א-2011. אני אקריא את נוסח התקנות. הנושא ידוע לכולם. התקנות דנות בהפחתת שיעור התמלוגים שישלם בעל זיכיון.

הוא מתחיל מהרדיו. מההפחתה.

לא. קודם כל בזק.

הוא ביקש להתחיל עם הרדיו. אז מה? נסיים את הנושא הזה ונמשיך.

בסדר. תמשיך. תקנות הבזק. אחמד, יש כאן בעיה טכנית. התקנות שביקשת יאושרו ככל הנראה.


עורך דין נאסר, אל תתרגש כאן מהחברים. אתה יכול להציג את הדברים בקצרה ובתמצות.

בהמשך להחלטת ממשלה מספר 2061 מיום 15 ביולי אנחנו מציגים בפני הוועדה הנכבדה תיקון לתקנות התקשורת, לפיו תבוצע העלאה בשיעורי התמלוגים שבעל רישיון למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים ובעל רישיון כללי למתן שירותי טלפון נייד, חייב בתשלומם באופן הבא: בשנת 2010 שיעור התמלוגים עמד על אחוז אחד, בשנת 2011 שיעור התמלוגים יעמוד על 1.75 אחוז.

זאת פשרה. בהתחלה ביקשתם 2 אחוזים.

נכון. החלטת הממשלה קובעת שבשנת 2011 שיעור התמלוגים יהיה 2 אחוזים.

ב-2012 שני אחוזים.

אני אפרט.

לפני שאתה מפרט, אני רוצה להסביר לאמנון כהן. הנוסח הנכון הוא שבשנת 2011, ותקנו אותי אם אני טועה, זה יעמוד על שני אחוזים.

לא. 1.75 אחוז.

כאן זה משהו מטעה. אני לא מבין.

הוא עושה את זה בשלבים.

רק אם אני טועה בעובדות, תקנו אותי. ההחלטה הייתה תמלוגים על שני אחוזים. זאת הייתה ההחלטה.

איפה הייתה ההחלטה הזאת?

בממשלה. בא שר התקשורת, וגם אני הייתי מעורב בזה , ואמר לי שצריך לעשות פשרה כי זה גבוה מדיי. מה שמובא בפנינו עכשיו, זה בשנת 2011 – 1.75 אחוז.

הנה, כתוב.

אני רק רציתי שתדעו שזה לא התחיל בזה. זה מגיע עכשיו כך, אבל זה התחיל אחרת.

ב-2012 זה 2.5 אחוזים. יישר כוח אדוני היושב ראש על שהגעת לפשרה מבורכת.

בשנת 2011 אם כן זה 1.75 אחוז, בשנת 2012 זה 2.5 אחוזים ובשנת 2013, בשונה מהחלטת הממשלה, שיעור התמלוגים יחזור להיות אחוז אחד.

אני מסכם את הצגת הדברים שלך ואומר מה מובא עכשיו לוועדה. העלאת התמלוגים ב-2011 ל-1.75 אחוז, העלאת התמלוגים בשנת 2012 ל-2,5 אחוזים, הורדת התמלוגים בשנת 2013 לאחוז אחד.

נכון. בהתקיים מספר תנאים תבוטל הוראת שעה זו ויחזור שיעור התמלוגים להיות אחוז אחד בלבד.

כלומר? איזה תנאי למשל?

בנוגע לבעל רישיון כללי למתן שירותי רט"ן, שאלה המפעילים הסלולריים, זה אחד משני תנאים. הראשון, בעל רישיון כללי למתן רישיון רדיו וטלפון נייד החל במתן שירותי נדידה פנים ארצי. זה סעיף 3(1) לנוסח התקנות שמונח בפניכם. התנאי הראשון לביטול הוראת השעה הוא שבעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו וטלפון נייד התחיל במתן שירותי נדידה פנים ארצית למפעיל רט"ן חדש, למפעיל רדיו וטלפון נייד חדש. התנאי השני הוא שהחלה פעילותם של מפעיל אחד או מספר מפעילים וירטואליים, בעצם בעלי רישיון.

החדשים שייכנסו.

חדשים בלי תשתית. בעלי רישיון למתן שירותי רדיו וטלפון נייד ברשת אחרת. נתח השוק של אחד מהם או כולם ביחד, הוא חמישה אחוזים לפחות. במקרה שאחד משני התנאים האלה מתקיים, שיעור התמלוגים נקבע על אחוז אחד בלבד אף אם הדבר קרה לפני שנת 2013.


עוד עדכון קטן. לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים למעט רישיון ייחודי, שאלה מפעילי תקשורת נייחת בעלי תשתית, הוראת השעה תפקע בהתקיים תנאי נוסף והוא שמי שיקבל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, למעט רישיון כללי ייחודי החל מתחילת שנה זו, סיים לפרוס את התשתית שלו לצורך מתן שירותיו לפי הרישיון שניתן לו באופן שיאפשר ל-10 אחוזים לפחות מכלל האוכלוסייה בארץ לקבל שירותים באמצעות התשתית שלו. הסעיף שאני מקריא עכשיו נמצא בעמוד השני לתקנות שמונחות בפניכם בסעיף 3.3. בהתקיים התנאי הזה, יחזור שיעור התמלוגים להיות אחוז אחד גם עבור מפעיל פנים ארצי נייד.

תודה רבה.

כמה כסף זה?

200 מיליון שקלים בשנה.

אם יורשה לי, בעוד דקה יהיו לי הנתונים.

בסופו של דבר זה 400 מיליון שקלים לשנתיים. בהמשך הדיון תיתן את הנתונים.


פרופסור ראובן גרונאו, אתה העברת אלי נייר בעניין הזה ואתה היית חבר בוועדה שעסקה בנושא.

בכמה וכמה ועדות.

ביקשתי ממך להציג בקצרה את הדברים.

ראשית, זאת פעם ראשונה בחיי, בטח בעשרים השנים האחרונות, שאני נמצא בצד אחד עם חברות התקשורת. אני רוצה לפרוטוקול לומר שלא החלפתי צד. אני רוצה להודיע שזה לא מחייב אותי בעתיד וזה מאוד חשוב לשמי הטוב.


אני שומע את מה שנאמר כאן ואני חושב שזה תיאטרון אבסורד. זאת אומרת, זה מתחיל מהקונספט שמי שדופקים אותו יצרנים, כי הם לא תחרותיים, בואו נצטרך לחגיגה ונדפוק אותו גם כן, הממשלה. האם אדון דנקנר או אדון הראל ישלמו את זה מכיסם? האם אדון אלוביץ ישלם את התמלוגים מכיסו? האם בן דב ישלם את זה מכיסו? לגבי אדון אלוביץ, הדברים ברורים. אני עשיתי את זה פעמיים, גם ב-1998 וגם ב-2002, התמלוג הוא חלק מבסיס התעריף. זאת אומרת, בבזק אתם מעלים כאן את המחיר ומיד זה מיתרגם להעלאה מלאה של המחיר לציבור. העיתוי הוא מושלם משום שיש עכשיו ועדה שיושבת לקבוע את תעריפי בזק, כך שאפילו לא יהיה שיהוי בנושא הזה. היום תהיה החלטה, תוך חודש זה בתעריף של כל הטלפונים הנייחים. כנ"ל בגדול לגבי הטלפונים הניידים.


אתם התלבטתם כאן ועוכבה העלאת מחירי המים בשני אחוזים.

לא, לא התלבטנו. שם אני דרשתי לא להעלות את מחיר המים והבקשה שלי התקבלה.

אתה דרשת, אבל הצרכנים בעשירון התחתון מוציאים על טלפוניה פי שניים ופי שלוש ממה שהם מוציאים על מים. זאת אומרת שהמשמעות של התקנה הזאת היא העלאה מבחינת העשירון הראשון, העשירון השני, העשירון השלישי, יותר חמורה מהעלאת מחירי המים.

זה לגבי המהות וזה מה שהביא אותי לכאן. עכשיו, לעניין ההתנהגות. איפה נולד בכלל נושא התמלוגים? הרי אנחנו לא עוסקים במשאבי טבע. זה לא ים המלח וזה לא גז. נולד ב-1984 כאשר בזק הפכה להיות חברה והממשלה רצתה לקבל דיבידנד, היא אמרה שיהיו תמלוגים. זה היה ב-1984. אחר כך היה משא ומתן ורצו להרחיב את התחרות, להכניס תחרות לשוק הבין-לאומי. האוצר היה במשא ומתן עם ועד בזק והוריד את התמלוגים משמונה אחוזים לחמישה אחוזים או לשלושה אחוזים. כל פעם שהייתה איזושהי בעיה, האוצר הוריד. בשנת 2002 ישבה ועדה ציבורית, ועדת קרול, בה הייתי חבר והאוצר היה חבר בה. הם ראו בתמלוגים משהו שהוא אנטי תחרותי ודרשו להוריד את זה. נציג האוצר חתם על זה ואמר שכאשר ירווח – כלומר, תהיינה הורדות מסים אחרות – הוא יוריד. לפני שנתיים אני ישבתי בוועדה שעסקה בתחרות בשוק התקשורת. אנחנו ניסחנו את ההמלצות שלנו בנוסח הבא. אמרנו שהתמלוגים הם שריד איזוטרי מהעידן המונופוליסטי בו הייתה חברת בזק בבעלות ממשלתית ופעלה כשחקן היחיד בענף. הקביעה בחוק התקשורת נועדה להבטיח לממשלה פיצוי על הבלעדיות שניתנה לחברה, מעין תחליף לדיבידנד. זה למעלה מעשור שחברת בזק איננה נהנית מבלעדיות וזה למעלה משנתיים שאין היא חברה ממשלתית. ודאי שלא היה טעם בהרחבת החוק והחלתו על הפעולות האחרות בענף שלא נהנו מבלעדיות. בתקופה בה הממשלה נמצאת במתווה של הפחתת מסים שבמהלכו קוצצו בשנים האחרונות שיעורי מס במיליארדי שקלים, מן הדין שמס זה שמלכתחילה ספק אם היה מקום להטלתו, יעבור מן העולם.


באו אלי נציגי האוצר ואמרו – אלה מלים קשות – אל תכלול את זה בדוח, אנחנו מתחייבים לבטל את המס הזה תוך שנתיים. הייתה התחייבות. אני מחקתי. יש המלצות ואין פרק שעוסק בנושא כי נציגי האוצר התחייבו שעד 2011 הם מוחקים את החוק הזה. לא זו בלבד, הם נקראו להופיע בפני בית משפט כי 013 תבעה אותם. באה הפרקליטות ואמרה: אנחנו מחויבים כבר לפי המלצות ועדת גרונאו לבטל את המס, אז
בואו לא נעסוק בנושא הזה. בא בית המשפט ואמר להם שהוא מוכן לוותר על פסק הדין מתוך שהם בלאו הכי מחויבים לביטול. פתאום אני קורא שהאוצר נדרש ל-200 מיליון, חיפשו וחיפשו ויהודה אמר אצלי יש, מה יש לך? תמלוגים. אז בסדר, אז הוא מביא תמלוגים. זה הסיפור ואין סיפור אחר.

תודה רבה. אני מודה לך פרופסור גרונאו.


שרון פליישר בן יהודה מבזק, ביקשת את רשות הדיבור.

כן.

היא מתכוונת לומר שפרופסור גרונאו כבר אמר את הכל.

קודם כל, אני רוצה לומר שזה באמת מאורע חסר תקדים שפרופסור גרונאו מייצג נאמנה את עמדתה של בזק בפני הוועדה הנכבדה.


אני מסכימה כמובן עם כל מילה שנאמרה על ידו. אנחנו כמובן מתנגדים להעלאת התמלוגים באופן כללי היות והיא מנוגדת לחלוטין לכל המדיניות שהממשלה התוותה בשנים האחרונות, לכל מסמכי המדיניות למיניהם, והתחייבויות של שרים והחלטות ממשלה. לא רק שהחלטות הממשלה מעולם לא דיברו על העלאה, אלא הם דיברו על ביטול התמלוגים.

בסדר, זה נאמר. הבנו.

לגופו של עניין. במקרה של בזק יש לנו טענה נוספת. הטיעון של הממשלה במחליטים היה שיש בעיית תחרות ובגלל שיש ענפים שהם יותר תחרותיים וענפים שהם פחות תחרותיים, בוחרים להעלות את התמלוגים בענפים הפחות תחרותיים ומהסיבה הזאת לדוגמה המפעילים הבין-לאומיים לא מעלים להם את התמלוגים אבל לעומת זאת למפעילים הפנים ארציים כן מעלים. בתחום הפנים ארצי יש היום הכי הרבה מפעילים מאשר בכל תחום אחר בענף התקשורת. יש שבעה מתחרים וזה התחום הכי תחרותי שקיים. בנוסף, החליטו משום מה להעלות את התמלוגים אך ורק לשני מפעילים, רק לבזק ול-הוט וליתר המפעילים שנקראים בעלי רישיון ייחודי, להם לא מעלים את התמלוגים. הטיעון הזה שתחרות, לא תחרות, לא מסתדר לי כאן ואולי מישהו יסביר. הרי אם יש תחרות, יש תחרות לכל החברות בתחום הזה, ואם אין תחרות, אז אין תחרות לכולם.

כמה זה על בזק השנה?

תמלוגים לשנה?

כמה זה 1.75 אחוז וכמה זה 2.5 אחוזים?

שלושים או שישים מיליון.

לא. בכל מקרה זה היה. זה היה אחוז.

אז 0.75 ו-1.5.

נכון.

הדלתא, התוספת.

הדלתא היא שלושים ושישים.

הדלתא היא שלושים מיליון בשנה הראשונה ובשנה השנייה שישים.

האם מדובר כאן רק על הטלפוניה הנייחת? כך אני מבין.

בטלפוניה הנייחת יש היום שבעה מפעילים, יש שבעה מתחרים. משום מה החלטת הממשלה ומה שאתם הולכים כאן להצביע, זה להעלות את התמלוגים רק לשני מפעילים אבל לחמישה לא מעלים.

מה ההסבר שלכם לעניין הזה?

שלי?

לא, שלהם. שהם מרוויחים הרבה כסף.

מי שצריך להסביר זה משרד התקשורת ולא הם.

יש כאן עוד סעיף שהוא מאוד חשוב. בנוסף הוסיפו בנוסח האחרון איזשהו סעיף שאומר איך הוראת השעה יכולה להתבטל.

כן, מה שאמר עורך דין נאסר קודם לכן.

בנושא התקשורת הפנים ארצית הנייחת, הדבר הזה יקרה אם חברת חשמל תקבל רישיון להיות מתחרה בתשתית של תקשורת נייחת וגם בנוסף היא צריכה לפרוס עשרה אחוזים מהתשתית שלה. עם כל הכבוד, לי אין שליטה על הפריסה של חברת חשמל. שני הדברים האלה לא תלויים בי. הרי רישיון לא אני נותנת לה אלא הממשלה נותנת לה, את זה אני עוד איכשהו יכולה להבין, את הסעיף של לתת לה רישיון, אבל מה פתאום אני תלויה בכך שהתמלוגים שלי ירדו או יעלו בזה שחברת חשמל תפרוס עשרה אחוזים מהתשתית שלה?

תודה. מיכל פליישר מחברת הוט. אם אפשר, לא לחזור על הטיעונים. אם הטיעונים מקבילים, תאמרי שאת מצטרפת לטיעונים ואם יש לך טיעונים נוספים, בבקשה.

אני מצטרפת לטיעונים ומתעקשת לחדד אותם. אני עשיתי כאן שני עמודים של רשימת הכשלים שנפלו בהחלטה הזאת ובהוראות השעה שבפניכם. הבג"ץ כולל יותר פסקאות.


בחרתי את העיקריים שבהם ואחזור עליהם. קודם כל, מדובר כאן בהעלאת תמלוגים מכוח החלטת ממשלה, החלטת ממשלה שכובלת את שיקול דעתו של השר שממונה על התקנת התקנות והמשרד שאמור לקבוע את המדיניות בנושא הזה. מדובר בהחלטה שבוצעה בשליפה בן לילה ללא שבוצעה עבודה וללא הנמקה ממשית. אני חייבת לומר שההוצאה של המ"פ הייחודי, אותם מפעילי טלפוניה ששרון דיברה עליהם ---

אני רוצה לומר לך שחשבתי להצביע נגד, אבל אם את ממשיכה כך, אני אצביע בעד.

אני מקווה שהטיעונים שלי ישכנעו אותך.

תעשי לי טובה, אני לא הולך לקיים כאן דיון של פילוסופיה. הוועדה תצטרך להחליט. הטיעונים ברורים. את רוצה לחדד, ואני מאפשר לך. אין דיאלוג. תאמרי את הדברים.

אני מודה לך. למשל ההחלטה להחריג את מפעילי הטלפוניה שנקראים מפ"ה ייחודי מההחלטה להעלאת התמלוגים היא קרתה בן לילה. בנוסח שאנחנו ראינו קודם לכן הם היו בפנים. על מה אנחנו מדברים כאן? שר התקשורת היה כאן בישיבה בשבוע שעבר.

תוכלו לנקוב בשמות הייחודיים?

המפ"ה הייחודי הוחרגו מהחלטת הממשלה. נטוויג'ן, 012 סמייל, פרטנר, סלקום, כל החברות שקיבלו רישיון מפ"ה ייחודי, מפעילות שירותי טלפוניה, מתחרות בשירותים שלנו. במסגרת ההסדרה נקבע שהם יעברו על תשתית האינטרנט שלנו ולא ישלמו על זה תשלום. במסגרת ההסדרה נקבע שעל קישור הגומלין אנחנו משלמים להם תשלום עודף. הם קיבלו הגנת ינוקא שמזמן נגמרה והמשרד לא מתערב בנושא, ועכשיו בנוסף גם אנחנו נשלם תמלוגים והם לא על אותו שירות ממש.

עם כל הכבוד, ביקשתי לא לחזור על טיעונים שנאמרו קודם. תאמיני לי, כל הלוביסטים כבר דיברו עם כולנו ואנחנו כבר יודעים את כל הטיעונים.

בדיון שהתקיים כאן בשנת 2006, דוקטור אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, בהתייחס לוועדת גרונאו, אמר שהוועדה אמרה שאין הגיון בתמלוגים, אבל בכל זאת זה מקור הכנסה יפה למדינה וגם כאשר מפחיתים אותו, צריך לעשות את זה בהדרגה.


כל מה שאני מבינה מהדיון עכשיו זה שתמלוגים זה דבר יפה למדינה ולכן במקום להפחית אותו בהדרגה, בואו נעלה אותו בהדרגה. אנחנו מבקשים מהוועדה הנכבדה לא להוות חותם גומי לתהליך הזה.

אני מודה לך.

ההערה האחרונה מיותרת.

לא חשוב. זה בסדר. דרך אגב, זאת ועדת קרול ולא ועדת גרונאו.


מיכל רפאל כדורי מ-YES.

אני חושבת שהיה ראוי לקרוא את התקנות שלנו כי אלה לא אותן תקנות. תקנות השידורים אינן התקנות שעורך דין נאסר הקריא.

תודה. איתמר ברטוב מסלקום.

כמה הערות בקצרה. ראשית, כל ההסברים שניתנו על הגברת התחרות יכולים להיות רלוונטיים לאי הפחתת התמלוגים. אני רוצה להדגיש שמדובר כאן על העלאת תמלוגים. לא ניתנה שום סיבה להעלאת תמלוגים למעט אולי נושאים פיסקאליים שבוודאי לא יכולים להיות סיבה להעלאת תמלוגים לסקטור מסוים או בתחום מסוים.


אני רוצה להזכיר שעד לפני זמן קצר, ואולי גם היום, משרד התקשורת ומשרד האוצר מתהדרים בהורדה מאוד משמעותית של דמי הקישוריות. העלאת התמלוגים מעלה בחזרה שוב את דמי הקישוריות. אמנם לא בממדים האלה, אבל היא משפיעה ישירות על תחשיב דמי הקישוריות.

הם צריכים את הכסף מאיזה מקום.

בפני הוועדה הזאת, משרד התקשורת התחייב שתהיה הפחתה מוחלטת של דמי הקישוריות ועכשיו זה ללא סיבה.

תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון.

אני מודה שההסבר היחידי שהבנתי כאן זה שחסרים 420 מיליון שקלים.

בתקציב המדינה.

בתקציב המדינה. אני כבר למדתי ידידיי מהממשלה שכאשר אתם מתחילים את ההצגה לפי החלטת ממשלה מתאריך זה וזה, אני מעלה שאלה אם אתם בעצמכם מאמינים במה שאתם עושים.


אני רוצה להעיר הערה נוספת. השר הממונה שבמקרה זה הוא שר התקשורת, כאשר היה מדובר בהפחתה של שלושה מיליון שקלים בשבוע שעבר, הוא ישב כאן אתנו. שתבוא הממשלה ותסביר מה ההיגיון בכל הסיפור הזה מול הדברים של פרופסור גרונאו. מה ההיגיון בדבר הזה?

היום השאירו את גפני לבד.

מה ההיגיון בזה? אני לא מאלה שכל הזמן בעמדה שלא צריך ולא צריך. אתם משמיטים את הקרקע מהטיעון המהותי של המיליארדים על הצדקה של תמלוגים וזה המאבק הגדול בכנסת. אני בעד בנושא המ"פ כמו שבנושא ים המלח. הייתי בעד זה שיש הצדקה לקבל תמלוגים. אם תמלוגים הם שם אחר למס, אני נגד.

זה מס.

אם תמלוגים הם שם אחר למס, אני נגד. מה זה תחרות? על החברות שמגלגלות ארבעה, שישה, שמונה מיליארד שקלים, שלושים מיליון שקלים ישפיעו? אני קצת מבין בחיים.

הם יגלגלו את זה עלינו.

ראובן אמר כאן קודם, הבזק על פי עקרון התעריפים שעדיין קיים, שיש בו עוד פיקוח בינתיים, ואני יודע שלא על הכל, אבל אני מבטיח לך שאם אני מנכ"ל בזק, את החלק הזה אני שם מאה אחוזים ואף אחד לא יכול להגיד לי לא. זה ברור שכאשר מדובר בבזק, ברור שזאת העלאת מס.


זה בדיוק כמו הבלו על הדלק. בדיוק. זה רגרסיבי כי האישה מחיפה שמטלפנת לנכד שלה בבאר שבע בטלפון נייח, היא תשלם את אותה העלאה שההוא שיש לו ארבעה רט"נים, החברה משלמת לו את זה.


אתם מחפשים מאיפה להביא 420 מיליון שקלים? אני נתתי לכם פעם תקציב בשבעה מקומות, ואם אתם רוצים, אני אתאמץ ואני אביא לכם עוד מקומות. לא אתם הכתובת כאן, אלא הכתובת היא השרים שלכם.

מציעים לכם לקחת את הצו הזה בחזרה ואני אומר את זה בעדינות.

אחרי שאתם הפחתתם השבוע מס הכנסה במיליארד ו-100 מיליון שקלים, אל תבואו אלינו עם הסיפור הזה.

אני לא מצביע בעד. לא מעניין אותי בכלל. אני אצביע נגד.

זה חלק מהתקציב. זה לא הפלט.

אני לא מצליח להבין את זה. מול החלטה, מול התחייבות שלטונית, ואני לא הולך להגן על חברת בזק ועל אף חברה אחרת.

הם מרוויחים טוב.

ההסבר היחידי כאן הוא מנגנון מס, ואם זה מנגנון מס, אני נגד המסים העקיפים האלה.

תודה. חבר הכנסת שי חרמש.

קורה כאן מצב אבסורדי. קודם כל, חופרים בור ואחרי כן מחפשים איך למלא אותו. אני מסתכל כאן קדימה. חפרתם בור, נתתם יד לבור הזה ועכשיו מחפשים מן הגורן ומן היקב איך לסתום אותו. בא לכאן פרופסור גרונאו – ואגב, למדתי אצלך עת הייתה לך בלורית ושיער שחור.

אבל נשארתי יפה.

כן, ודאי. לפרוטוקול – כן. למדתי אצלך לפני ארבעים שנים בגבעת רם.


התרגיל הזה לחפש היום אומר דבר פשוט. קודם כל, סוף מעשה במחשבה תחילה. אם אתם ראיתם שנפתח לכם בור, תחשבו מראש איך סותמים אותו. לבוא היום עם דבר שהוא לא משאב טבע, שהוא תחרותי, שהוא רגרסיבי. זה הרי משחק מכור. אנחנו הרי נצביע נגד, אתם תצביעו בעד ותתנו עוד הכשר.

זה גם מכור אצלכם. אתם בכל מקרה תצביעו נגד.

לא, לא מתאים לך להגיד את זה לי כי זה לא כך. הרבה פעמים אתם לא כאן ואנחנו מצילים את הנושא. אתם באים היום עם דבר שהוא לא כשר, לא נקי, לא רלוונטי, לא קיים בשום מקום נורמלי. יש כאן תחרות ואין צורך היום למנוע את זה. יהיה כאן היום מצב של מס רגרסיבי ואתם נגד. יש כאן בור, יהיו פתרונות, ג'ומס יביא פתרונות ואני אביא פתרונות נוספים אבל תעזבו אותנו מדבר שצריך לעבור מן העולם. לא רק שהייתה התחייבות להוריד את זה , אלא במתווה הזה מעלים את זה ואין בעיה.


יעקב, אני אומר לך למה זה עד 2012, כי ב-20134 השר יעקב אדרי יצטרך לטפל בעניין, ועד אז זה מסודר.

אתה רוצה להביא את זה להצבעה?

לא, אני מודיע את זה לפרוטוקול. למרבית הפלא, אני אצביע הפעם נגד האוצר.

הממשלה, בבקשה.

רגע, הרב גפני, אני רוצה לומר כמה מלים. אני חושב שכפי שהרב גפני יכול להעיד, יש אופוזיציה מאוד אחראית כאן.

נכון. מודה ומתוודה. יש דברים שיש חילוקי דעות ובגלל קואליציה ואופוזיציה, זה המקרה.

בדיוק. זה בדיוק המקרה שגם לכם קשה להצביע.

נכון. יש לנו שיקול דעת. כשיגיע הפלט והממשלה תביא את הפלט, אתה אז תראה.

אל תתחייב.

לא התחייבתי. חבר הכנסת חיים אורון, אתה רוצה שאני אעשה לך רשימה מה הממשלה ביקשה מהוועדה ולא נתתי והצבעתי נגד?

אז אל תיתן גם את זה.

הייתי באמצע דבריי. אני חושב שזה שוב מקרה בו סוף מעשה במחשבה תחילה. המדינה לכאורה רוצה להוסיף לתמלוגים שלה ולכאורה זה טוב. החברות האלה מרוויחות טוב ואני באמת לא חס עליהן, אבל כפי שנאמר כבר כאן, מי שישלם את זה, זה הציבור. העם ישלם את זה ושלא יהיה לנו ספק בעניין הזה.


לפיכך אני מתנגד.

תודה.

שאלה. אתה ענית לי אבל אני חייבת להעלות את השאלה הזאת שוב. אני מסכימה שייגבו מהחברות האלה תמלוגים אם צריך, אבל איך אנחנו יכולים לדאוג שזה באמת לא יגיע לצרכן הסופי?

למה את לא דואגת לחברות?

את רוצה שאני אוציא אותך? אני מבקש לא לדבר בלי רשות דיבור. תודה.

יש כאן הסתייגויות או סייגים. אם יבוא מתחרה חדש, במי זה תלוי? החברות האלה צריכות לייצר את המתחרים כדי שהתמלוגים האלה יחזרו לאחוז אחד? מי צריך לקדם? מי לוקח אחריות ואומר שהוא דואג שתוך שנה מביאים? הרי עכשיו יכול להיות מצב לפיו נוח לגבות את התמלוגים האלה ולא להכניס חברה. או אם אנחנו מדברים על בזק, במקרה הזה – וכאן אני רוצה לשמוע מה אומרת על זה היועצת המשפטית – אם תבוא חברה שתפרוס עשרה אחוזים, מישהו מבין כמה זמן לוקח לפרוס עשרה אחוזים של הקווים?


התקנות הן לשנתיים. אם אנחנו מדברים על שנתיים, אל תעשו מאתנו צחוק ותכניסו כאן דבר כזה כי זה פשוט לא ריאלי או שתתנו את זה רק בקבלת רישיון. אם יש מישהו שיקבל רישיון ויתחייב לפרוס לפחות עשרה אחוזים בתוך הרישיון, אז אולי זה יספק אותנו.

יהודה סבן, אני מבקש שתתייחס גם לתקנות השניות שאתם מבקשים. על הלוויין.

אני אומר שלושה דברים. האחת, לא ניתנה כל הבטחה בעניין הפחתת או ביטול התמלוגים. אני לא יודע מה נאמר בחדרי חדרים, אבל לא בהחלטות ממשלה, לא באמירות פורמליות של משרד האוצר וגם להבנתי של גורמים אחרים בממשלה. לא ניתנה הבטחה כזאת.


לגבי הפרמטר התחרותי שאנחנו מתייחסים אליו כאן.

תגיד את זה בזהירות כי מה שאתה אומר זה שגרונאו מרמה את הוועדה.

לא.

זאת אמירה לא פשוטה. הוא אומר את זה כאן בוועדה לפרוטוקול ואתה אומר שאף אחד לא הבטיח. תגיד שאתה לא יודע שהבטיחו.

לא הבטיחו לבטל את שיעור התמלוגים.

על ביטול אף אחד לא דיבר.

נשמח לצטט את כל מה שאמרתם.

עם כל הכבוד, אני מבקש לא לדבר.

אני אחדד את הדברים כדי שהם יעמדו על דיוקם. בהחלט הודענו על כך שהתמלוגים ירדו לשיעור של אחוז אחד וכך קרה בשנת 2010 וכך גם אנחנו עושים ביתר התחומים, בתחום התקשורת, גם בתחום הטלוויזיה ובעוד דקות ספורות אני מניח גם בתחום הרדיו.


ביטול של התמלוגים הוא משהו שהממשלה לא הודיעה עליו באופן מוחלט. אולי היא אמרה שהיא שקלה, אולי שהיא תבחן.

היא אמרה לבג"ץ.

אולי בהתקיים תנאים מסוימים, אבל בוודאי הדברים לא נאמרו בצורה חלקה וברורה ללא כל סייג. זה לעניין ההבטחה.


לגבי הרמה התחרותית. אנחנו כאן מציעים הבחנה בין שווקים בהם יש רמה תחרותית גבוהה ובין שחקנים שהם קטליזטור תחרותי במשק לבין החברות בעלות התשתית, חברות שמחזיקות את מרבית נתח השוק, שרמת התחרות ביניהן היא רמה שאינה גבוהה. גם בתחום הנייח יש שתי שחקניות מרכזיות, בשק ו-הוט, בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, הוט ו-YES, ובתחום הסלולר, שלוש חברות מרכזיות. העובדה היא, לגבי רמת תחרות, שבתחום ה סלולר הממשלה פעלה ממש עכשיו למספר תיקוני חקיקה כדי להגביר את רמת התחרות בסלולר. שר התקשורת עובד על הנושא ימים כלילות. מדוע? כי הוא מניח, והדברים גם נאמרו והוצגו, שרמת התחרות איננה מספיק גבוהה. בזק ו-הוט, קבעה ועדת גרונאו המאוד מכובדת, שיש צורך לפקח על מחיריה של בזק. מדוע? כי כנראה שרמת התחרות בתחום הבזק היא לא כל כך נרחבת שיש צורך לפקח על התעריפים. לכן הדבר ברור מאליו. בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, הממשלה פעלה ללא הצלחה, לצערנו הרב, לבצע תיקון חקיקה שיחייב את החברות לשווק חבילה צרה. היא בוחנת בימים אלו הרחבה של מערך ה-DTT, בין היתר על מנת לנסות ולהגביר את התחרות בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית ולכן אנחנו סבורים שניתן להבחין בין תחומים בהם רמת התחרות היא ערה לבין שחקנים שהם קטליזטור לתחרות במשק, לבין החברות בהן רמת התחרות אינה מספיק גבוהה.


עלתה כאן גם סוגיה של מספר השחקנים בתחום הנייח. בעינינו זה טיעון אבל הוא לא הטיעון היחיד. יכול להיות שיהיו עשרים שחקנים, ואני יכול לתת דוגמאות גם מענפים אחרים כמו למשל ממשק הגז הביתי, בו יש כשלושים שחקנים, אבל יש ארבעה שפעילותם היא מאוד ריכוזית למרות הפעילות של השחקנים האחרים. העובדה היא, אני אזכיר שוב, שוועדת גרונאו קבעה, ואימצו את זה השרים וקבעו גם השרים, שיש צורך בפיקוח על תעריפיה של חברת בזק.


לגבי שאלת גלגול המחיר על הצרכן. נעשה הבחנה בין שני מקרים. תעריפים מפוקחים, תעריפי השיחות של בזק ותעריפי קישור הגומלין בסלולר, יהיה גלגול מלא על הצרכן ואי אפשר להתחמק מזה כי זה חלק מהתעריף.

כמה זה מתוך ה-420 מיליון?

אפשר לעשות את החישוב. לדעתי זה בטח לא החלק הארי של הסכום.

לפחות רבע. לפחות.

זה לא החלק הארי. קישור גומלין זה שלושה מיליארד. לדעתי זה פחות מרבע, אבל זה איפה שהוא בסדרי הגודל האלו.


אם החברות טוענות שכל המחיר יגולגל לצרכן, הן בעצם אומרות לוועדה שאין שום תחרות בתחום שלהן. זה מה שהן אומרות כאן חברות הסלולר וחברות בזק ו-הוט. מדוע? כי בשוק לא תחרותי מגלגלים את כל העלויות על הצרכן. בשוק שיש בו מידה מסוימת של תחרות, העלות הזאת או כל העלויות מתחלקות, כך שחלקן מושתות על הצרכן וחלקן מושתות על החברות. אנחנו חושבים שזה מאוד צודק.


לכן, בשורה התחתונה, אנחנו סבורים שזה מאוד צודק להטיל שיעור תמלוגים גבוה יותר על שמונה או פחות מעשר חברות בתחום התקשורת שהרווחיות שלהן היא מאוד מאוד גבוהה ולהעביר חלק מהרווחים האלה לכלל הציבור.

תודה. אני מבקש שתציג את התקנות השניות.

מה לגבי השאלה שלי לגבי הרישיון?

אני לא יודע, אבל לפני ההצבעה אני אבקש את נציגת משרד המשפטים לומר האם אנחנו מצביעים בעד או מצביעים נגד או נמנעים, האם זה נכון מבחינת החוק, מבחינה חוקתית.

אני שאלתי למה זה מותנה בפריסה של עשרה אחוזים כאשר התקנות הן לשנתיים ומראש ברור שבשנתיים לא יפרסו עשרה אחוזים. למה להתנות את זה בקבלת רישיון?

זו סוגיה מאוד חשובה. הסיבה שאנחנו מציעים להעלות לאותם גורמים היא היעדר התחרות. אנחנו הצענו כאן פרמטרים שיגדירו מתי להערכתנו תהיה תחרות. להערכתנו, אם תהיה פריסה של עשרה אחוזים של מפעיל בעל תשתית ארצית, באותו תחום תהיה תחרות ואז ניתן לחזור בדיוק לאותו שיעור שקיים היום. הדברים ממש הולמים אחד את השני, גם ההעלאה וגם ההפחתה.

ואז תבואו עם קיצוץ פלט לוועדה כי חסר כסף.

תעזוב היום את קיצוץ הפלט.

מה אפשר לעשות? כדי להוזיל לי את שיחות הטלפון, אני צריכה לרוץ ליזמים ולהביא אותם כדי שיפרסו עשרה אחוזים?

לא, לא את.

אז מי עושה?

השוק.

איזה שוק? הם יקבלו רישיון ולוקח להם זמן לתכנן ולעשות.

פניה, היא השיב על זה.

היא צודקת. עשרה אחוזים זה לא מעשי.

בכלל לגבי תקנות על הלוויין, מה עם התשתית החקיקתית לכניסתם לשוק של גורמים משדרים נוספים?

לפי אותה החלטת ממשלה מובא נוסח התקנות לפניכם והן קובעות העלאה לשנת 2011. אגב, לפרוטוקול אני אציין שתיקון דומה אמור להידון בוועדת הכלכלה עבור הכבלים, עבור רישיון לשידורי כללים.

זה צורף לקובץ שמונח בפניכם.

כן, אבל הוא לא הנוסח העדכני. הנוסח כאן דומה לנוסח שנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים. הנוסח שיש בפנינו קובע שתהיה העלאה בשיעור התמלוגים. עבור שנת 2010 אחוז אחד, עבור שנת 2011 זה 1.75 אחוז, ועבור שנת 2012 אלה 2.5 אחוזים, כאשר בשנת 2013 יחזור השיעור להיות אחוז אחד בלבד.


בנוסף, לגבי התנאי שקובע שבהתקיים הוראת שעה זו, זה תנאי שלפיו יוקצו במהלך השידורים הספרתי, ה-DTT, עוד שבעה ערוצים נוספים מעבר למה שמשודר היום. לגבי העניין הזה, אני אציין כי בהמשך לתיקונים שהתקבלו במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים ל-2011 ו-2012 הוחלט על הקמת צוות לבחינת הרחבת מערך השידורים הספרתי. זה מערך שידורים שהוא בחינם לכלל הציבור. ככל שיורחב מערך זה, כך שהוא יאפשר עוד שבעה ערוצים.

איפה זה עומד כרגע?

אנחנו מניחים שזה ממש בחודשים הקרובים.

זה מחייב כמובן תיקון חקיקה.

בדיוק.

לפני שאני נותן את רשות הדיבור לנציגת משרד המשפטים, מיכל רפאלי כדורי.

קודם כל, אני מבקשת לציין שנפקדותם של בכירי משרד התקשורת מהדיון הזה – ובאמת, בלי לפגוע בכבודו של עורך דין נאסר – השר, המנכ"ל, יושב ראש מועצת הכבלים, אגף כלכלה, היא לא מקרית. הם יודעים שיש כאן אחיזת עיניים מבחינתנו. מדובר בשוק – השידורים הרב-ערוצים הם שוק - שאיננו צומח והוא נפגע באופן שיטתי משידורים בלתי מוסדרים וחלקם פיראטיים ולא חוקיים באינטרנט. המדינה לא נוקפת אצבע בעניין הזה. אנחנו נמצאים כאן היום כחברה היחידה מכל חברות התקשורת שהעלאת התמלוגים – בניגוד להבטחות ממשלתיות, ותכף אני אקריא מכתב שאני מחזיקה ביד והוא חתם על ידי אגף התקציבים – התמלוגים שיעלו לנו, ואני לא רוצה לחזור על דבריו היותר מצודקים של פרופסור גרונאו, יגולגלו על הצרכן. במקרה שלנו הם מתווספים למס מחזור שקיים עלינו. הטלוויזיה הרב-ערוצית, גם אנחנו וגם הוט, כל שנה מחויבים על פי החוק להשקיע שמונה אחוזים מהכנסותינו, לא מרווחינו כי אין לנו כאלה, להפקות מקור.

מה שאתם לא עושים.

אנחנו עושים אדוני קלה כחמורה.

את נותנת ציונים לבכירי משרד התקשורת שהם כאן או לא כאן. הכל בסדר. אני מניח שלכל חברי הוועדה – על כל פנים לי – אין אינטרס כלכלי בתוך העניין הזה. אנחנו דנים לגופו של עניין. אל תחלקי ציונים ואל תקריאי לי מכתבים אלא תאמרי מה אמר אגף התקציבים. אנחנו מקבלים את מה שאת אומרת.

יש בידינו הבטחה של אגף התקציבים שאומרת שהממשלה אימצה את המלצות ועדת גרונאו. אגב, גם ועדות קודמות.

אין ועדת גרונאו, יש ועדת קרול.

יש ועדת קרול ויש ועדת גרונאו. המלצות הוועדות אומצו על ידי הממשלה ואנחנו מחזיקים מכתב של אגף התקציבים.

לכן אתם מתנגדים לתקנות.

לא לכן. אנחנו מתנגדים מהרבה סיבות. אנחנו מתנגדים.

אחת הסיבות היא שזה יפגע לכם בהכנסות?

בוודאי שזה יפגע לנו בהכנסות. זה מתווסף לשמונה אחוזים חובת הפקת מקור שאנחנו משלמים. זה אומר עשרה אחוזים מס מחזור על כלל הכנסותינו.


גם התנאי שהממשלה הכניסה שאם ה-DTT יורחב לעוד שבעה ערוצים, קודם כל הוא לא בידינו, אנחנו לא מונעים, ישבו בוועדת כלכלה ודנו בהרחבת המערך. המערך הוא של הממשלה. אם היא תוכל, היא תרחיב אותו, בוודאי לחלק מהדברים היא תצטרך תיקון חקיקה. שבעה ערוצים שנאמרו כאן, זה פשוט מביך ואחיזת עיניים.

תודה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, אני מקבל את העמדה שלך לגבי עשרה אחוזים. אני דורש שזאת תהיה פריסה של חמישה אחוזים ואני מבקש שתסכימו לעניין הזה.


אני מבקש מעורכת דין דנה נויפלד להתייחס. אני מבקש שתסבירי מבחינה חוקתית האם אפשר להסביר את זה. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתאמר לעורך דין נויפלד.

אולי אני אבהיר את ההסדר שנדרש לוועדה בעניין הזה. יש כאן התחייבות שלטונית כלפי החברות להפחתת התמלוגים. עלתה כאן גם טענה של אפליה ואנחנו נשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

מה עמדת משרד המשפטים?

אני קצת מתפלאת כי עוד לא ראיתי כאן טענה של הבטחה שלטונית.

משרד המשפטים מתנגד?

על בסיס הדברים שיהודה הציג, אני אומרת לפרוטוקול, לא מצאנו שיש מניעה משפטית. הטענות שנטענו כאן הן טענות לגיטימיות.

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים) (תיקון) (הוראת שעה), התשע"א-2010.


מר סבן, אני מדבר על מה שהעלתה חברת הכנסת קירשנבאום. זאת לא תהיה פריסה של עשרה אחוזים אלא פריסה של חמישה אחוזים. תאמר לי אם אתה מסכים, כן או לא.

מסכימים.

תודה רבה.

אדוני, אפשר להתייחס לעניין הבטחה שלטונית?

אין אפשרות . אנחנו באמצע הצבעות. אנחנו מצביעים על אישור התקנות.

ה צ ב ע ה

בעד – 6

נגד - 4

התקנות אושרו

אנחנו מצביעים על אישור תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תמלוגים) (הוראת שעה), התשע"א-2010.

ה צ ב ע ה

בעד – 6

נגד – 4

התקנות אושרו

אנחנו עוברים לתקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תשלומי בעל זיכיון לשידורי רדיו) (תיקון), התשע"א-2011.

על זה קיימנו דיון בשבוע שעבר.

שיציג.

אני מציג כי באמת הדברים ידועים וזה בהמשך לדיון שהתקיים בשבוע שעבר. הוועדה המליצה, ואני מקווה שאני מדייק בדבריי, שגם לבעלי הזיכיון לשידורי רדיו אזורי יופחת שיעור התמלוגים בדומה להפחתה שבוצעה לזכייני טלוויזיה המסחרית.


מה שמוצע בתקנות שמונחות לפניכם זה עבור שנת 2010, יופחת אחוז התמלוגים לאחוז אחד, עבור שנת 2011 תהיה הפחתה אבל השיעור יעמוד על 1.75 אחוז במקום על ארבעה אחוזים, ועבור שנת 2012 הוא יעמוד על 2.5 אחוזים. משנת 2013 ואילך, זה יחזור להיות אחוז אחד.

אותו שיעור.

אותו שיעור.


עוד תיקון נוסף לעניין דחיית מועד תשלום התמלוגים. מוצע דחייה לעניין מועד התשלום עד ל-1 באוגוסט 2011, כך שבמועד הזה ישולם בעצם שיעור התמלוגים העדכני, האחוז האחד, ולא ארבעה אחוזים כפי שקיים כיום. כרגע התשלומים הם רבעוניים, כל שלושה חודשים מבוצעת העברת הכספים אל הרשות השנייה והרשות השנייה מעבירה את הכספים במועדים קבועים לאוצר המדינה. מוצע לדחות את מועד העברת הכספים אל הרשות השנייה בחצי שנה בערך, שישה חודשים, עד ל-1 באוגוסט על מנת שתוכל לחול כבר על הכסף שמשלמים בעלי הזיכיון.

אפשר להצביע?

אפשר להצביע.

בנוסח שמונח בפני חברי הוועדה מופיע תאריך 1 ביולי 2011, אבל מבקשים לתקן את מועד התשלום ל-1 באוגוסט 2011.

אכן.

מישהו מתנגד לתקנות האלה? לא. אנחנו מצביעים על אישור תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

עם התיקון הקטן לגבי מועד התחילה.

1 באוגוסט 2011 ולא ה-1 ביולי 2011. טיבי, זה בסדר? אני עושה מה שאתה אומר.

אני מודה לך אדוני.

אנחנו מצביעים על תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תשלומי בעל זיכיון לשידורי רדיו) (תיקון), התשע"א-2011.

ה צ ב ע ה

התקנות אושרו


התקנות אושרו. תודה רבה.

רביזיה.

אני מצביע על הרביזיה.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד - 5

הרביזיה לא התקבלה


אנחנו מצביעים על הרביזיה השנייה של חבר הכנסת יעקב אדרי על התקנות השניות.

הסרתי.

תודה רבה. הפסקה חמש דקות ואחרי כן ממשיכים בסדר היום.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45