הכנסת השמונה עשרה

PAGE
15
ועדת הכספים

10.1.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 640
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ה' בשבט בטבת התשע"א (10 ינואר 2011), שעה 10:00

הארכת תוכנית סיוע למשבר האשראי – תוכנית ה-TOP UP והקרן לעסקים בינוניים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

פניה קירשנבאום

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, משרד האוצר

אריק ברונשטיין, ממונה על ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

רוית נוריאל, מחלקת ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד שלומית ארליך, משרד המשפטים

עדית לב זרחיה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

נעמי הימיין רייש, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד ברק גמליאל, משרד הבינוי והשיכון

דוד מרזוק, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

דן קטריבס, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הארכת תוכנית סיוע למשבר האשראי – תוכנית ה-TOP UP והקרן לעסקים בינוניים

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הארכת תוכנית סיוע למשבר האשראי – תוכנית ה-TOP UP והקרן לעסקים בינוניים.


מי מציג את הנושא?

אני אציג את הנושא.

לא אתה הצגת את הנושא בישיבה הקודמת.

לדעתי אני הצגתי את הנושא.

הזיכרון שלי נחלש. בבקשה. תציג את הנושא.

במהלך המשבר פעלנו במספר כללים כדי להקל על היצוא הישראלי. אחד הדברים שעשינו הוא שיתוף פעולה עם חברות ביטוח האשראי אשר מבטחות את היצואנים לחוץ לארץ. במסגרת זאת היו מקרים בהם ראינו שחברות ביטוח האשראי התקשו לספק ביטוחי אשראי ליצואנים ולכן במקרים האלו שבהם אותן חברות ביטוח התקשו לספק, הסכמנו לתת להן ביטוח משנה. אותם ביטוחי משנה שהעמדנו לטובת כלל ביטוח אשראי, הצליחו להעמיד עסקאות יצוא בהיקף של 435 מיליון דולר במהלך השנה וחצי האחרונות, שסבור להניח שלא היו מתבצעות לולא ביטוח המשנה הזה.


היצואנים, באמצעות התאחדות התעשיינים ומכון היצוא, פנו אלינו להאריך את התוכנית מאחר שכרגע אין משבר אשראי בישראל, אך בעולם משבר האשראי ממשיך להתקיים וישנם קשיים, גם חברות הביטוח הפרטיות וגם היצואנים ביקשו ממשרד האוצר להמשיך בתכנית ואנחנו נעתרנו להם.

בפעם הקודמת היה 3 מיליארד.

בפעם הקודמת היה 4 מיליארד שקלים והניצול בפועל הוא הרבה יותר נמוך. לכן הקטנו את התוכנית.

אנחנו אז ביקשנו מכם שתאמרו לנו מי המפעלים והחברות שקיבלו מכם סיוע.

אתה מדבר על התוכנית השנייה שהיא הקרן. בנושא הזה מדובר ביצואנים, בכלל החתכים, אשר מייצאים לעשרות רבות של מדינות. במסמך שהעברנו לך, אתה יכול לראות שמדובר בסדרי גודל של עשרות יצואנים מדי רבעון. מספר הלקוחות בחוץ לארץ עומד על בממוצע של כ-500 לקוחות בכל רבעון, כאשר כל רבעון אנחנו מדברים על עשרות רבות של מיליוני דולרים. בסך הכל 435 מיליון דולר. זה לגבי ביטוחי האשראי.


האם יש שאלות לגבי הנושא הזה?

לגבי חברת אשרא?

בהמשך החודש היא תידון.

מה המצב שלה עכשיו?

השנה הייתה שנת שיא. היא העמידה ארבעים ביטוחי אשראי אבל מדובר בהיקפים מאוד גדולים. מדובר ב-400 מיליון דולר במהלך השנה. לחברה יש מנכ"ל חדש והדברים עובדים טוב. אנחנו מתכננים להגדיל את היקף הפעילות שלה ונדון בזה באחת הישיבות הקרובות של הוועדה.

בסדר. יש כאן מישהו מהיצואנים?

בוקר טוב. אני מייצג את התאחדות התעשיינים. אני מנהל את האגף לסחר חוץ וקשרים בינלאומיים של התאחדות התעשיינים ומתאם את קשרי החוץ של לשכת התיאום.


אין ספק שאנחנו מאוד תומכים. אותו משבר אשראי שהיה בחוץ לארץ והיה גם בארץ, יצר בעיה עבור היצואנים ואין ספק שרמת הסיכון עלתה בעולם כולו כתוצאה מהמשבר הכלכלי והכלים שהממשלה העמידה לרשות היצואנים בהחלט נתנו תשובה חלקית לבעיות שיש לנו בהתמודדות בשוק העולמי עם המשבר. אין ספק שאנחנו מאוד תומכים בתוכנית הזאת. דרך אגב, התוכנית הזאת הייתה קיימת, ובאנו למשרד האוצר, לחשב הכללי, כי גם מדינות אחרות – לא המצאנו את הגלגל בנושא הזה אלא היה מודל צרפתי שהגדיל גם את המסגרות של לקיחת הסיכון- פעלו כך.


צריך להבין שמדובר כאן על כך שהמדינה משתתפת בסיכון שבעצם עלה בכל העולם. כמובן שדרגת הסיכון עלתה ומישהו מתחלק יחד אתנו בסיכון. אנחנו מאוד מברכים על כך שהממשלה באותו זמן עשתה את הפעולה, בזמן המשבר, וממשיכה כעת כי אנחנו שומעים שבאירופה ובארצות הברית המשבר עדיין לא חלף. צריך להבין שברגע שאני יצואן והקניין שלי בחוץ לארץ מתקשה לקבל אשראי ומבקש ממני לספק לו קו אשראי, כמובן שרמת הסיכון שלו עלתה ואני שמח שהממשלה, במקרה זה החשב הכללי, משתתף אתי באותו סיכון שהוא סיכון כללי. כמובן שמדובר על עסקאות שנבדקות אחת לאחת ולא מדובר כאן על כך שזה כסף אותו שמים על קרן הצבי, אלא נהפוך הוא. צריך להבין שבסביבה הכלכלית הנוכחית, רמת הסיכון בעולם עלתה ולכן הכלי הזה הוא בהחלט טוב וחשוב.

זאת אומרת, מה שהמדינה עכשיו עושה, בניגוד למה שהיה בפעם הקודמת, אז היה משבר כלכלי גם כאן ונתנו את הערבות, עכשיו הם נותנים בעצם ערבות על חברות בחוץ לארץ.

לא. זה נשאר אותו הדבר. אני יצואן, אני הולך ומבטח את עסקת היצוא שלי, אני הולך לחברת כלל למשל ואני מבטח את התקבולים העתידיים שאני אקבל מהקניין שלי בחוץ לארץ. זה מצב רגיל. אני משלם פרמיה לחברה והפרמיה נקבעת בהתאם לרמה.

הבנתי כבר בפעם הראשונה, אבל למה אתה אומר לא? בפעם הקודמת הסיכון גם היה לחברות כאן וגם החברות כאן היו במשבר כלכלי.

חשוב לומר שהסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו הוא סיכון של הלקוח בחוץ לארץ ולא של היצואן הישראלי. זה גם בתוכנית הקודמת וגם בתוכנית הנוכחית.

למה כל הזמן אומרים לי לא? או שאני לא מבין מה אתם אומרים כבר בפעם השנייה. בפעם הקודמת חברות בארץ היו בעצמן בסיכון, כי היה משבר כלכלי.

זה הסעיף השני שעל סדר היום.

תקבולים מחוץ לארץ.

אדוני היושב ראש, הקרן השנייה שנדבר עליה, זה הסיכון כאן בארץ.

אני מדבר עכשיו על הדבר הראשון ולא על הקרן לעסקים. אני מדבר קודם על המקרה הזה . במקרה הזה החברות הישראליות, האשראי בארץ היום פחות נמצא בסיכון.

נכון.

מכיוון שכאן אין, נכון להיום, ואנחנו מתפללים שכך יהיה גם בהמשך, משבר כלכלי. הבעיה היא שהחברות שעוסקות עם חברות בחוץ לארץ, ושם יש עדיין משבר כלכלי, כך שיש סיכון שהחברה שאתה הם עובדים נמצאת בסיכון אשראי ואז המדינה מתערבת ונותנת להם.

מדויק. מה שאמרת, מדויק. חשוב להדגיש שאנחנו משתתפים רק בחלק המסוכן ביותר. זאת אומרת, החברות הפרטיות מבטחות עסקאות במיליארדי דולרים. מדובר במאות מיליונים של העסקאות היותר מסוכנות ושם אנחנו מוכנים לבוא ולקחת איזשהו חלק מהסיכון יחד אתן.

יש הבדל בכסף? יש הבדל בערבות שאתם נותנים היום לבין מה שהיה בפעם הקודמת?

אנחנו מקטינים את ההיקף.

מכמה לכמה?

אנחנו מקטינים מארבעה מיליארד שקלים למיליארד שקלים כאשר אנחנו רואים שזה מספיק לשימושים בפועל.

זה בסדר מבחינתכם?

אנחנו מאוד מקווים שלא נזדקק ליותר אבל מכיוון שהיה לנו דיאלוג מאוד טוב עם החשב הכללי בפעם הקודמת, אם חס וחלילה ---

היה לכם דיאלוג טוב עם החשב הכללי?

כן.

אני יכול לדבר אתכם אחרי הישיבה?

בבקשה.

מה יקרה אם באמצע השנה תבינו שזה לא מספיק ותצטרכו להגדיל?

אם יהיה צורך, אנחנו נשקול את זה. כרגע אנחנו מדברים על כך שהיקף של מיליארד השקלים הוא פי שלוש מהשימוש בפועל. חשוב לומר זאת. המיליארד שקלים, הוא פי שלוש מהשימוש בפועל. זאת אומרת, צריך לקרות משהו מאוד דרמטי כדי שהסכום לא יספיק.

בשבוע שעבר דיבר אתי שרגא ברוש ואני אומר לך ואני אומר גם לו שאם אכן יתברר שיש צורך – מכיוון שהנושא הזה הוא נושא חשוב – אנחנו כתובת. באמצעותם אנחנו נפנה לחשב הכללי.


עכשיו לגבי הקרן.

קרן לעסקים בינוניים. אני מזכיר לכולנו שקיימת קרן לעסקים קטנים מאז 2003 והיא עובדת טוב ומשרתת את ציבור העסקים הקטנים. במהלך המשבר הוחלט להקים קרן נוספת, מעבר לקרן לעסקים קטנים, לטובת עסקים בינוניים. הקרן הזאת הוקמה בינואר 2009 ביחד עם בנק הפועלים, בנק אוצר החייל ובנק מרכנתיל. הקרן הזאת היא קרן שהייתה לה חשיבות מאוד גדולה במהלך המשבר והיא סיפקה אשראי לכל אותם עסקים שהסקטור הבנקאי התקשה לספק להם אשראי. במקרה הזה, כבוד הרב, אנחנו מדברים על אשראי לטובת העסקים בישראל. זאת אומרת, הסיכון שאנחנו לוקחים כאן הם אותם עסקים ישראלים שיתקשו לקבל אשראי ובהם התחלקנו בסיכון יחד עם הבנקים.


אנחנו מדברים על היקף אשראי שעומד על כמיליארד וחצי עד היום, היקף אשראי שניתן למאות עסקים, כ-400 עסקים.

אתה מדבר על היקף האשראי שגם להסתדרות היה חלק בו?

ההסתדרות נתנה מעבר לזה.

מעבר לסכום של ה-400?

מעבר לאותם 450 עסקים שקיבלו אשראי, הם העמידו ערבות נוספת כדי להקל עליהם.

אבל הערבות הזאת הייתה מותנית.

נכון.

לא הייתה הסכמה שאתם נותנים חלק והם נותנים ואתם כאן ברחתם הצידה והשארתם אותם לבד, אם אני זוכר טוב את מה שקרה.

למיטב ידיעתי אין בעיה בנושא הזה. התוכנית עובדת עם שלושת הבנקים בהיקפים גבוהים. מאחר שהתוכנית עובדת טוב, חשבנו שזה נכון להאריך אותה.


חשוב לי להדגיש שאנחנו מאריכים אותה לא מתוך הבנה שקיים משבר אשראי בישראל ולכן יש צורך בתוכנית אלא מתוך הבנה שהתחום של העסקים הקטנים אינו נגמר ב-20 מיליון שקלים אלא הוא ממשיך הלאה. כלומר, גם עסקים מעט יותר גדולים עדיין מתקשים בקבלת אשראי ולכן אנחנו חושבים שזה נכון להאריך את הקרן. עם זאת, הקטנו את המחזור המינימלי כדי לגשת לקרן מ-400 מיליון שקלים ל-80 מיליון שקלים.

יש בקשה כזאת ודרישה כזאת?

חשוב לומר ש-93 אחוזים מהבקשות שניגשו לקרן הן עד 80 מיליון שקלים.

כל הבקשות 80 מיליון שקלים?

לא, הכוונה למחזור. זאת אומרת, איזו חברה יכולה לגשת לקרן. כמו שאמרתי קודם, קרן עסקים קטנים מסתיימת ב-22 מיליון שקלים ולכן חשבנו שזה נכון להמשיך עם הקרן לעסקים בינוניים שתיתן מענה לפעילות הקרן לעסקים בינוניים בהיקף של מחזור של עד 80 מיליון שקלים.

למי שיש מחזור עסקים של עד 80 מיליון שקלים, הוא יכול לקבל.

בדיוק.

ועד עכשיו היה 22. כלומר, עסק קטן, זה היקף פעילות של 22 מיליון.

עד 22, זה עסק קטן וזה בקרן לעסקים קטנים, ובין 22 ל-80, זה בעסקים בינוניים.

מה קורה לעסק שיש לו מחזור של 8 מיליון שקלים?

הוא בעסקים קטנים. זה עד 22 מיליון.

מאפס עד 22.

בדיוק.

ומ-22 עד 80.

כן, אלה עסקים בינוניים. מעל 80, יש לו פתרונות מול הבנקים ומול שוק ההון.

מה עם הקרן לעסקים קטנים?

כרגע אין לנו בעיה שם. יש לנו שלושה בנקים שעובדים ועובדים טוב. לקרן יש תוצאות טובות. הקרן מעמידה הלוואות מדי חודש.

למה אתם לא מאריכים את זה?

אנחנו מאריכים את זה.

את הקרן לעסקים קטנים.

הקרן לעסקים קטנים עובדת בצורה שוטפת. אין צורך כרגע בהגדלה שלה. במידה שיהיה צורך, נבוא עם זה.

ולבינוניים אתם מגדילים את זה ל-400?

הקטנים, יש כאן כשל שוק פרמננטי ולכן הקרן הזאת אינה פסקת, היא קרן שכרגע לא חסומה בזמן.

אבל בקרן לעסקים בינוניים, מה אתם מבקשים עכשיו?

הקרן לעסקים בינוניים עובדת ברובה על בסיס תקציב אשר נמצא בבנקים ומשמש כבטוחה לטובת הקרן. במקרה של בנק הפועלים, העמדנו – כדי להגדיל את הפיקדון – ערבות מדינה. זאת אומרת, מעבר לכספים שעמדו שם, שהם שישים מיליון שקלים, העמדנו ערבות נוספת של שישים מיליון שקלים.


אנחנו מבקשים מהוועדה, במידת הצורך לבוא ולהאריך את הערבות לבנק הפועלים בשנה נוספת, ושנית, במידת הצורך, מהכספים שנמצאים בבנק אוצר החייל, שיועדו לטובת בנק אוצר החייל ובנק מרכנתיל, במידה שהם יסתיימו, ניתן יהיה להוסיף עליהם באמצעות ערבות מדינה.

יש למישהו שאלות?

אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התעשייה. אנחנו מפעילים במשותף עם החשב הכללי את הקרן לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים. אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם החשב הכללי ועם אגף התקציבים. אנחנו חושבים שצריך להאריך את פעילות הקרן, אבל אנחנו גם מנסים להגיע להסכמה שתכסה עסקים של עד 100 מיליון שקלים ולא שמונים.


במהלך השנה אנחנו מבצעים בדיקת אפקטיביות של הקרנות באופן כללי. אנחנו במחקר עומד על הפעילות שלהן.

אתם לא תומכים בבקשת משרד האוצר?

תומכים.

אבל אתם רוצים להעלות את הסכום למאה מיליון.

כן.

אז תעלו את זה. מה הבעיה?

אנחנו נדון בזה. יש ועדת מכרזים.

מה זה נדון? תדונו לפני שאתם מביאים את זה לכאן. איזה בעיה יש בזה?

לא מדובר בתנאי ערבות אלא מדובר בשאלה איזה עסק יכול לגשת לקרן. כרגע ההגדרות של עסק בינוני כפי שהגשנו לך הן עד שמונים מיליון שקלים.

אבל היא אומרת שהם מבקשים עד מאה מיליון שקלים.

בעבודה קודמת של משרד התעשייה, הם המליצו עד חמישים מיליון שקלים וטענו שהכסף שם הוא עד חמישים מיליון שקלים. אנחנו הגדלנו את זה לשמונים מיליון שקלים כי חשבנו שזה נכון.

זה היה לפני שהם ביקשו כתב ויתור על סודיות.

93 אחוזים מהבקשות הן עד שמונים מיליון שקלים ולכן חשבנו שזה הסכום הנכון.

לא הבנתי. אני לא מבין בכלכלה ואתה סתם מסבך אותי. אתם ביקשתם חמישים מיליון שקלים בעבר. עד חמישים מיליון שקלים. משרד התעשייה.

היום אנחנו מבקשים מאה.

בסדר. למה ביקשתם חמישים מיליון?

זה נעשה לפני תקופתה והיא לא מכירה.

אתה עובד במשרד התעשייה?

לא, אני עובד במשרד האוצר.

אני שאלתי את משרד התעשייה.

הם התחרטו.

לא, לא התחרטו.

אנחנו צריכים לדעת את העובדות. משרד התעשייה, שהוא הגוף המקצועי שעוסק בעניין הזה, בעבר ביקש חמישים מיליון שקלים. למה היום אתם מבקשים עד מאה מיליון שקלים? מה קרה בינתיים? לא קיבלו הלוואות? המפעלים גדלו? מה היה?

אני אסביר.

אני ממש לא רוצה את ההסבר שלך. ההסבר שלך היה כל כך ברור והכל בסדר, אבל אתה לא הגוף המקצועי אלא הם הגוף המקצועי. אמנם אתם מנהלים את המדינה, אבל תן לה גם כן קצת.

הוא גם אומר שהיא לא מכירה את זה. תן לה לדבר. היא רוצה לדבר כבר כמה פעמים ואתם משתיקים אותה.

לא, הם לא משתיקים אותי.

תן לי, אני רואה את המבטים ושומע. זה מספיק. יש לי גם ניסיון קצת בחיים. אני רואה את הדברים ואני רואה כאן סרט. תנו לה לדבר. היא מתה להגיד משהו והוא אומר לה לשבת בשקט.

אתה לוקח את זה קיצוני מדיי. זה לא כל כך ככה.

אני לקחתי קיצוני? תאמין לי, אני ראיתי את הדברים כהווייתם. אפילו לא יודע על מה מדברים, אם מותר לי לומר את זה במלוא הכנות.

גברת רייש, תאמרי את דבריך. חשוב לנו לדעת. אנחנו נאשר את זה, אני לא רואה סיבה שלא, אבל חשוב לנו לדעת את הפרטים.

בעניין המחקר הקודם, אני אשמח לברר את זה יותר לעומק ולהעביר לכם פרטים.

יש לנו שאלה מאוד ספציפית. היא לא שאלה חשובה כל כך, היא לא קריטית, אבל חשוב לנו לדעת את הפרטים האלה. משרד התעשייה, אומרים גם אנשי משרד האוצר, בפעם הקודמת ביקש עד חמישים מיליון שקלים. היום את אומרת, ואת אומרת בסדר גמור, שזה עד מאה מיליון שקלים. האם את יודעת לענות לנו, לחברי הוועדה, מה השתנה? האם ההלוואות לא הגיעו, הסיוע לא הגיע, יש יותר חברות, יש חברות עם סכומים יותר גבוהים?

בדברי ההסבר אני רואה שמונים מיליון, שישים מיליון.

לא, מדובר עד שמונים מיליון שקלים. משרד האוצר מבקש להגדיל בעוד שישים מיליון שקלים. יש שישים מיליון שקלים והוא רוצה להגדיל את זה בעוד שישים מיליון שקלים. אמרה גברת רייש ממשרד התעשייה שעד שמונים מיליון שקלים, שזה הסכום שעליו מדובר במפעלים כאלה, הם היו רוצים שזה יהיה עד מאה מיליון שקלים. אומר משרד האוצר שבעבר משרד התעשייה ביקש עד חמישים מיליון שקלים. אני רוצה לדעת מה השתנה.

אני אשמח לקבל חמש דקות כדי לברר את הנושא ולתת לך תשובה.

תבררי. בסדר.

כמה ניצול היה בשנה שעברה מהסכום שהתבקש על ידי משרד התעשייה? אתם הקציתם שמונים מיליון.

לא. אין בעיה של הקצאה. השאלה מה נוצל.

מתוך השמונים מיליון שהתבקשו.

לא, כאן היא לא מדברת על שמונים מיליון שקלים. השאלה מה גובה המחזור. האם חברה של מעל שמונים מיליון שקלים רשאית לגשת לקרן או לא. בהיבט של היקפים, אין בעיה. אנחנו מוכנים להגדיל בהיקפים מספיק משמעותיים.

הם בעצם רוצים להגדיל את המחזור למאה מיליון?

שמחזור הכניסה יהיה עד מאה מיליון.

מה הסיבה לכך?

כרגע 93 אחוזים מהבקשות הן מתחת לשמונים מיליון שקלים.

מה אחוז הבקשות שהן מעל שמונים מיליון?

שבעה אחוזים, משמונים ומעלה, עד 400 מיליון. בין שמונים למאה מיליון, המספר זניח.

אני רוצה לומר משהו לחברי הוועדה שלא נוגע לעניין הזה אלא נוגע למשרד התעשייה. היה בשבוע שעבר פרק בחוק ההסדרים – ואני רוצה שחברי הוועדה ידעו כי בשבוע שעבר העליתי את זה כאן – שדיבר על ויתור על סודיות. זאת אומרת, להפוך לפי טעמנו בוועדה שקיימנו על זה דיון שאפשר להעביר מסמכים ואפשר להעביר נתונים ממשרד למשרד, מרשות המסים למשרד התעשייה וכולי וכולי. אנחנו לא הסכמנו לאשר את זה, פיצלנו את זה ואמרנו שנדון על זה בנפרד. בינתיים הגיעו אלי פניות לפיהן משרד התעשייה דורש ממשפחות, מאימהות, מהורים, להגיש כתב ויתור על סודיות ושהם יצטרכו לחתום באמצעות עורך דין.

למרות מה שהחלטנו.

למרות מה שהחלטנו. אז פניתי למנכ"ל משרד התעשייה, לשרון קדמי, והוא אמר לי שזה על פי החוק, שהיועצים המשפטים אמרו לו שזה על פי החוק והכל בסדר. דיברתי גם עם היועצת המשפטית ברשות המסים והנה היועצת המשפטית של הוועדה הגישה חוות דעת שזה בניגוד לחוק. אחרת אנחנו לא קיימים. אנחנו יכולים להחליט, אנחנו יכולים לפצל, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. לכן הגשתי את חוות הדעת הזאת גם לרשות המסים וגם לשרון קדמי והמשמעות של העניין מבחינתי הייתה פגיעה גם בכנסת וגם פגיעה בוועדה שהיא חלק מן העניין, כי הרי אם אין צורך בהחלטות שלנו, אל תבואו אלינו לאשר חוקים אלא תעשו הכל בלי חוקים.


אגב, רשות המסים התנערה מהעניין הזה באופן חד משמעי. התקשר אלי בשבוע שעבר שרון קדמי ואמר לי שהוא מודה בטעות וכי זאת הייתה טעות.


עכשיו פרשנות שלי ממה נובעת הטעות. הטעות נובעת מזה שבמשרדי הממשלה בטוחים שוועדת הכספים היא חותמת גומי. זאת אומרת, אם הממשלה אישרה, זה הובא למליאת הכנסת וירד לוועדת הכספים, באופן אוטומטי ועדת הכספים מאשרת את זה. תם העידן הזה. אין היום עידן שוועדת הכספים היא חותמת גומי.

אני יכול להגיב על זה?

בוודאי.

בדיוק זאת הייתה הסיטואציה כאשר זה היה על השולחן בחוק ההסדרים והיה אמור להידון אצלך, אכן הדבר. מישהו הוציא אישור. מיד ביטלתי את האישור ואמרתי שזה לא יקום ולא יהיה, אנחנו בהליך חקיקה, וכאשר ועדת הכספים והכנסת תאשר את זה, זה יהיה.

או שלא תאשר.

או שלא תאשר.

נכון.

אני ביטלתי את זה. אני אביא לך את המסמכים.ף

כל הכבוד לך.

מה ההבדל בחוות דעת המשפטיות?

אין חוות דעת משפטית אחרת אלא רק שלה. שרון קדמי התייעץ עם יועצים משפטיים, אני לא יודע עם מי, אבל הוא חזר אלי ואמר שזאת הייתה טעות. אמרתי שהנושא הוא לא קריטי, הוא לא סוף העולם, אבל הוא נושא עקרוני שנוגע לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ונוגע להגנה על הפרטיות. המשמעות של העניין, דרך אגב, שהרבה מאוד פקידים יוכלו להיכנס אליך לחשבון הבנק ולדעת בדיוק מה מצבך.

לא.

על זה נדון כאשר נדון. אני לא נכנס עכשיו. אנחנו דנים עכשיו ב-TOP UP. דיברתי רק על הנושא העקרוני ובנושא העקרוני הודיע מנכ"ל משרד התעשייה שהוא מושך את זה בחזרה והוא גם מחזיר את הכסף. אם הורים השקיעו כסף בחתימה אצל עורך דין, משרד התעשייה יחזיר את הכסף בחזרה ואני מציין אותם לשבח בעניין הזה. כל הזמן צריך לעמוד על המשמר אתכם וכשאני אומר אתכם, הכוונה היא לא אליך אלא לכל המשרדים.

אני חלק מהממשלה.

אתה חלק מהממשלה.


אנחנו מבקשים לאשר את מה שאתם מבקשים, אבל אנחנו מבקשים להגדיל את הסכום למאה מיליון. אפשר?

אמרתי לה שלבקשת חלק מחברי הוועדה, כולל משרד התעשייה, אנחנו נדון בזה ביום ראשון בתוך המשרד.

אבל אז יצטרכו עוד פעם אישור שלנו.

לא. בערבות, אין שום קשר בין תנאי הקרן. יש הבדל בין תנאי הקרן לבין ערבות המדינה. ערבות המדינה עומדת ואינה תלויה בנושא הזה של תנאי הקרן. אלה תנאי הקרן והם נקבעים על ידי ועדת המכרזים של הקרן. כאן מדובר בערבות מדינה והוועדה מתבקשת לאשר ערבות מדינה על מנת להגדיל את המקורות שניצבים בפני הקרן ואין שום קשר.

ואנחנו ממליצים שזה יהיה על פי בקשת משרד התעשייה, עד מאה מיליון שקלים. אנחנו ממליצים. אתם לא חייבים לקבל את זה, אבל אנחנו ממליצים. יש דברים שאתם חייבים לקבל, שאם לא תקבלו, לא נאפשר לכם, אבל זה לא בסמכותנו אלא זה בסמכות הממשלה. אתם מדברים על עד שמונים מיליון שקלים ואנחנו יכולים לאשר או לא לאשר ואנחנו נאשר. אנחנו ממליצים בפניכם להגדיל עד מאה מיליון שקלים.


גברת רייש, מה התשובה?

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התעשייה הוקמה לפני שנה ובמהלך העבודה שלה נעשו הערכות מקצועיות ונצבר איזשהו ניסיון עבודה. הצרכים כרגע, לפי איך שאנחנו רואים אותם, הם עסקים עם עד מאה מיליון שקלים.

בסדר. קיבלנו את מה שאת אומרת. אני מביא להצבעה את הארכת תוכניות סיוע למשבר האשראי, תוכנית ה-TOP UP והקרן לעסקים בינוניים, על פי בקשת משרד האוצר, אגף החשב הכללי.

גם שרגא ברוש הגיע להבנות עם החשב הכללי.

בסדר, כשאני אצטרך את החשב הכללי, אני אפנה לשרגא ברוש.


אף על פי שזה לא בסמכותנו, אנחנו ממליצים, מכיוון שבאמת זאת קרן שמסייעת, שזה יהיה עד מאה מיליון שקלים אבל זה בסמכותכם. אם אתם תראו בחיוב את ההמלצה שלנו, אנחנו נשמח מאוד.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35