PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה
10.1.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 312
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
שהתקיימה ביום שני ה' בשבט התשע"א (10 בינואר 2011) בשעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 10/01/2011
חוק האזרחות (תיקון מס' 10), התשע"א-2011
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול אזרחות בגין מעשה טרור או ריגול), התש"ע-2010, של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב. (פ/2377). הכנה לקריאה ראשונה
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר
יעקב אדרי
טלב אלסאנע
ניצן הורוביץ
ג'מאל זחאלקה
אורי מקלב
חמד עמאר
ציון פיניאן
פניה קירשנבאום
דוד רותם
מוזמנים
¶
דסי צנגן-רוט – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, משרד הפנים
עו"ד אביטל שטרנברג – ראש תחום ייעוץ, משרד המשפטים
לילך שרביט – מתמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד הפנים
עו"ד עלוה קולן – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח
עו"ד דבי גילד חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח
טליה שטיינר – עוזרת מחקר של פרופ' קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עו"ד לינא סאבא – עוזרת מחקר של פרופ' קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
עו"ד אדווין פרידמן – לשכת עורכי הדין
עו"ד רוני שוקן – מנהל מחלקת קשרי ממשל ושכנוע ציבורי, יוזמות קרן אברהם
ניסים פדידה – יו"ר תנועת ישראל יהודית
יורם ברסנו – בית-חולים הדסה עין כרם
רשמת פרלמנטרית
¶
שרון רפאלי
הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול אזרחות בגין מעשה טרור או ריגול), התש"ע-2010, של
חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב. (פ/2377). הכנה לקריאה ראשונה
היו"ר דוד אזולאי
¶
בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול אזרחות בגין מעשה טרור או ריגול), התש"ע-2010, של חבר הכנסת דוד רותם ושל חבר הכנסת רוברט אילטוב.
חבר הכנסת דוד רותם, אתה רוצה לפתוח את הדיון, אדוני?
דוד רותם
¶
אדוני, אנחנו נמצאים כבר בשלב השני של הדיון. אני כבר הסברתי את הדברים, ויש פה הצעה שמקובלת על כל הצדדים, למעט נקודה אחת שקצת מטרידה אותי, וזה הפרט שאומר: "ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות". זה בעצם אומר "אפשר, אבל אי אפשר". היה נכון לכתוב במקום הרישא: "אם ייוותר חסר כל אזרחות יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט". להוריד את הפסקה הראשונה משום שהאמנה הבינלאומית אומרת במפורש שבמקרים של ריגול, בגידה ודברים מסוג זה מותר, לפי החוק הפנימי, לבטל אזרחות ושאדם יישאר חסר אזרחות.
דוד רותם
¶
בסעיף 8(3)(א)(2) כתוב: "In consistently with his duty of loyalty to the contracting state, the person has conducted himself in a manner seriously prejudicial to the vital interests of the ."state
דב חנין
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. ההצעה הזאת היא חלק ממגמה מאוד בעייתית שקיימת אצלנו בכנסת, לצערי הגדול, והיא מתייחסת לכל סוגיית האזרחות כסוג של פרס או כתחום ששייך לאותן זכויות יתר של בני האדם שאותן גם ניתן לשלול. אזרחות איננה פרס, אזרחות היא תכונה של קיום אנושי בעולם המודרני. אין היום אפשרות לבני אדם לחיות בעולם המודרני, אלא כאזרחים של מדינות. האזרחות איננה פרס, ביטול האזרחות איננו עונש. אם אדם עבר עבירה יש עונשים בספר החוקים של מדינת ישראל, והעונשים האלה יכולים לחול על מי שעבר עבירה. האזרחות איננה פרס ואיננה עונש. ביטול אזרחות הוא דבר מאוד חריג, וההצעה הזאת היא חלק משורה ארוכה של יוזמות שבסופו של דבר מטרתן לאפשר רק לסוג מסוים של אנשים להישאר אזרחי ישראל- -
דוד רותם
¶
זה נכון, אנשים שאינם בוגדים ואינם פוגעים בביטחון המדינה ואינם שותפים למעשי טרור. זה בדיוק על-פי האמנה הבינלאומית שמדברת על צמצום חוסר אזרחות. אותה אמנה קבעה את הסייגים.
דב חנין
¶
אני אומר את הדברים בשפה יותר ברורה: מי שיוכל להישאר אזרח הוא מי שעומד במבחני האזרחות של חבר הכנסת רותם. הם מבחנים מתפתחים- -
דב חנין
¶
ומה עם אנסים? את האנסים אנחנו נשאיר אזרחים של מדינת ישראל? מה עם רוצחים? את הרוצחים אנחנו נשאיר אזרחים של מדינת ישראל? מה עם אנשים שגונבים כספים - -
דב חנין
¶
האמנה הבינלאומית, צריך לקרוא אותה באופן שלם וכולל ולא לקטוע מתוכה חצאי משפטים.
אני רוצה בכל זאת לומר את דברי באופן שלם ולהשלים את הטיעון שלי. אזרחות זה לא זכות יתר, ביטול אזרחות זה לא עונש. יש עונשים בספר החוקים. היום רוצים לשלול אזרחות מהאנשים האלה, מחר חבר הכנסת רותם יציע לשלול אזרחות מאנשים אחרים; מי שלא יעמוד במבחניו של חבר הכנסת רותם לא יוכל להיות אזרח במדינת ישראל. זאת מגמה מוטעית. יש עבירות, יש עבריינים, יש עונשים בספר החוקים – סוגיית האזרחות לא קשורה לעניין. היום מדברים על עבריינים מסוג אחד, מחר ידברו על עבריינים מסוג שני, ומחרתיים ידברו על אנשים שבכלל לא עברו עבירות, אבל הם רק לא הסכימו להיחקר בוועדת החקירה של חברת הכנסת פניה קירשנבאום. מחר יגידו שגם אלה לא יכולים להישאר אזרחי ישראל כי הם לא באו לוועדת החקירה של חברת הכנסת קירשנבאום.
דב חנין
¶
- - שהוא גם מתווכח לגופו של עניין.
אדוני היושב ראש, אני שוב אומר, המגמה הזאת היא מגמה מסוכנת. אנחנו לא צריכים לאפשר לאזרחות להיות דבר שנמצא בסימן שאלה. מי שאזרח במדינת ישראל הוא חלק מהמדינה הזאת. אם הוא עובר עבירה: אם הוא אונס, אם הוא רוצח, אם הוא מרגל, אם הוא גונב כספים – ילך לבית הסוהר. זה סוג העונשים שמדינה מתוקנת נותנת לעבריינים. האזרחות היא לא פרס – ביטולה איננו עונש.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אאפשר לך להשיב, אם כי אני מבקש לשמוע את נציג משרד המשפטים.
אני מבקש מנציגת משרד המשפטים אביטל שטרנברג. בבקשה, אביטל.
אביטל שטרנברג
¶
כפי שכבר נאמר בדיונים הקודמים, נדרשה הנחיה של שר המשפטים לגבי הצעת החוק. העברנו את נוסח הוועדה שהועבר ביום חמישי, לשר המשפטים, והנוסח מקובל עליו בתיקון אחד: בסופו של סעיף קטן (א) של סעיף 11א רבתי ייאמר: "וכי מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל במדינה או במדינות או בשטח שמנויים בתוספת רכש אזרחות או זכות ישיבת קבע בהם או באחד מהם".
אביטל שטרנברג
¶
אחרי המילים: "לא ייוותר חסר כל אזרחות" שבסוף סעיף קטן (א) המוצע, להוסיף את המילים "וכי מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל במדינה או במדינות או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות ישיבת קבע בהם או באחת מהן".
דבר נוסף שרציתי להביא לידיעת הוועדה זה עמדת השב"כ. אני אקרא מתוך מכתבו של היועץ המשפטי של השירות: "אבקש להביא לידיעתך כי לאחר שקילת מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין עמדת השב"כ היא שלא לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת רותם".
היו"ר דוד אזולאי
¶
זאת אחת השאלות. הוא בכל אופן עושה את זה בכתב בצורה אחרת. אני אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה גלעד להגיב לדברים של גברת אביטל שטרנברג.
גלעד קרן
¶
אני אתייחס לתוספת שמשרד המשפטים מבקש להוסיף. לדעתי, מדובר בטעות. התוספת שמשרד המשפטים ביקש להוסיף היא תוספת שיכולה להיות קשורה לסעיף 11, ולפחות היום אין לה שום קשר לסעיף 11א המוצע. היא לא מוסיפה עליו, היא רק יכולה לגרום לבלבול ולסתירה בתוך הסעיף עצמו. אני מציע לבקש ממשרד המשפטים לבחון את הבקשה הזאת לקראת קריאה שנייה ושלישית ולא לקבל אותה בשלב הזה כי, לדעתי, מדובר בטעות.
דוד רותם
¶
אדוני, הדברים שאמר חבר הכנסת דב חנין , אין להם על מה לסמוך. האמנה הבינלאומית שקבעה בכלל את הזכות לאזרחות קבעה שבדרך כלל לא תישלל מאדם אזרחות אם היא תותיר אותו חסר אזרחות. אבל נקבעו סייגים לכך: מדינה יכולה לשלול אזרחות ובלבד שיתקיימו: "אדם נתן שירותים למדינה אחרת וקיבל ממנה תגמול בניגוד לאיסור מפורש בחוקי המדינה, נהג בדרך המזיקה מאוד לאינטרסים החיוניים של המדינה, בנוסף לכך הוא סיפק הוכחה ברורה להחלטתו להתכחש לנאמנותו כלפי המדינה". אדם שעשה פעולת ריגול או מעשה טרור או ריגול חמור הוכיח את כל הדברים האלה. לכן כל הטענות האלה כאילו מנסים לשלול אזרחות – לא, לא; מבקשים שבית משפט יוכל לשלול אזרחות מעבר לסמכותו של שר הפנים במקרים מאוד ברורים, שיש עבירה של ריגול חמור, עבירה של ריגול, עבירה של מעשה טרור. אלה הסעיפים. לכן כל הטענות האלה וניסיון לגרור אותי למצב שכאילו יישארו רק אנשים אחדים ולא יבואו לוועדת חקירה של קירשנבאום וכל הדברים האלה – זה מקסימום דמגוגיה בגרוש.
ג'מאל זחאלקה
¶
כבוד היושב ראש, בין שאר חטאינו אנחנו קוראים נתונים, רואים חדשות בטלוויזיה ושומעים גם את דברי הכנסת. מציע ההצעה לא מסתיר את כוונתו לפגוע באזרחות של האזרחים הערבים, להפוך אותה לאזרחות מותנית- -
ג'מאל זחאלקה
¶
כבוד היושב ראש, האם החוק חל על חברי מאפְיה? הם על פוליטיקאים שמשתפים פעולה עם מאפיה חל החוק הזה? זאת השאלה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אומר גם לך, חבר הכנסת רותם, ואני אומר את זה לכולם. רבותיי, תנו לנהל את הדיון הזה.
ג'מאל זחאלקה
¶
לא מדובר בחוק ביטחוני, מדובר בחוק מחוקי הנקמנות של ישראל-ביתנו שהם חוקי שנאה. כי אין דבר כזה שאתה כופה נאמנות על מישהו אחר. אתה מייצר שנאה. אתם מפלגה של politics of hatred, פוליטיקה של שנאה.
ג'מאל זחאלקה
¶
בעולם כולו אפילו אנשים שמוצאים להורג לא נשללת אזרחותם, אנשים שמואשמים בעבירות של רצח סדרתי – לא נשללת אזרחותם. מה העניין הזה? אפילו השב"כ אומר שאין קשר לביטחון בעניין הזה. החוק הזה בא ממשנה פשיסטית, ממשנה גזענית שרוצה לפגוע, לשים, להכניס סעיף בחוק שמאפשר שלילת אזרחות, ואז להרחיב אותו. אתם מודיעים על כוונתכם עכשיו. אתה לא מצהיר בחוק הזה, תמה ונשלמה מלאכתי – אתה אומר, אני ממשיך את המלאכה. אז חברי הכנסת צריכים להיזהר שהם לא תומכים רק בחוק הזה, אלא פשוט פותחים פתח מסוכן מאוד לשלילת אזרחות. אתם רוצים להכניס לחוק את המילה "שלילת אזרחות". אני לא שמעתי אתכם דורשים את שלילת אזרחותו של יגאל עמיר. מעולם לא אמרתם את זה. ואתם אפילו לא יכולים לשלול את אזרחותו כי יש חוק השבות – הוא חוזר להיות אזרח. אז אני מציע, חבר הכנסת אזולאי, להוריד את החוק המסוכן הזה מסדר היום. הכנסת לא תהפוך ל"כנסת-ביתנו", לא תהפוך לכלי בידי המפלגה הפשיסטית, המפלגה הגזענית של ישראל-ביתנו.
דוד רותם
¶
אדוני, מדינת ישראל היא ביתנו כי זו המדינה היחידה שיש לנו, ואנחנו לא ניתן לאף אחד לפגוע בה ולהרוס אותה גם אם נצטרך לשלול לו את האזרחות.
ג'מאל זחאלקה
¶
אתה לא האדון, ואנחנו לא העבדים שלך, ואנחנו לא הנתינים שלך. אנחנו כאן לפניך, והאזרחות שלנו נובעת מכך שנולדנו כאן- -
פניה קירשנבאום
¶
כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. באמת צר לי על כך שחבר הכנסת זחאלקה מציג את רוב הערבים של מדינת ישראל כרוב לא נאמן למדינת ישראל- -
פניה קירשנבאום
¶
- - נאומים מסוג זה הם הנאומים הגזעניים שהופכים את האוכלוסייה הזאת לדה-לגיטימית במדינת ישראל. החוק הזה, אם אינני יודעת לקרוא אותו, אני מבינה שמדובר על כל אזרח, ולא מצוין פה אזרח ערבי, אלא מדובר על כל אזרח שהוא מרגל ובוגד ופוגע בביטחון מדינת ישראל. לכן אני לא מבינה למה אנשים קופצים פה ומשליכים את זה על אוכלוסייה מסוימת- -
פניה קירשנבאום
¶
התפרצויות כאלה מדליקות לי נורה אדומה בדיוק כמו בנושא של ועדת החקירה הפרלמנטרית שביקשתי. כי אני ביקשתי לבדוק רק את מקורות המימון, וכל ארגוני השמאל קמו "עליהום" עליי כאילו אני הולכת לחקור את הארגונים- -
ג'מאל זחאלקה
¶
מה מקורות המימון של ישראל-ביתנו? האם ישראל-ביתנו מקבלת מגורמים פליליים כסף? זאת השאלה שצריך לשאול.
היו"ר דוד אזולאי
¶
חבר הכנסת זחאלקה, אני מבקש ממך, חברת הכנסת קירשנבאום לא הפריעה לך, אז אנא ממך תשמור על איפוק.
פניה קירשנבאום
¶
מקורות המימון של ישראל-ביתנו נבדקו על-ידי מבקר המדינה כמו מקורות מימון של כל המפלגות- -
פניה קירשנבאום
¶
הוא לא מאפשר לי להגיד פה אף מילה. שנית, מרים את קולו, אז אני מבקשת להפסיק את הנושא הזה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
חבר הכנסת זחאלקה, אני מבקש ממך, תאפשר לה להגיד את דבריה. היא עוד לא אמרה משפט אחד מבלי שתפריע למרות שהיא לא הפריעה לך. בבקשה.
פניה קירשנבאום
¶
מפתיע אותי ומדליק לי נורות אדומות, מה החשש הגדול כל כך? אם תקום פה באוכלוסייה היהודית הישראלית מרגל או מי שפוגע בביטחון המדינה או מי שמספק חומרי חבלה שהיו גורם או מקור לפיגועי טרור אז אני מאמינה שזה אותו דין כמו לכל אזרח מדינת ישראל. אז למה לא לקרוא את החוק כמו שהוא?- -
פניה קירשנבאום
¶
אני לא מבינה את כל ההתנפלות הזאת וכל הצעקות. לדעתי, החוק הוגן, ואולי בכך ירתיע מישהו בעתיד שהולך לפגוע בזכויות מדינת ישראל.
דוד רותם
¶
הם הורשעו בטרור או במשהו כזה? אם כן, שיפנה שר הפנים ובאישור היועץ המשפטי ויבקש לשלול להם. למה לא?
ניצן הורוביץ
¶
תודה, אדוני. החוק הזה חסר טעם ומיותר, והוא בלוף פוליטי. למדינה יש סמכות לשלול אזרחות, וכבר נעשה שימוש בסמכות הזאת לא מעט פעמים מאז קום המדינה. בשורה ארוכה של קטגוריות יש סמכות לשלול אזרחות. פה מציעים להוסיף צד שמתלווה להליך הפלילי. זאת אומרת בנוסף לעונש המאסר שהוא כבד וקשה במקרים האלה, ובצדק הוא כבד וקשה – מציעים עוד סוג של עונש שהוא שלילת אזרחות. אלא שזה דבר שאי אפשר לעשות משום שאזרחות היא לא זכות או עונש. אדם נולד לתוך אזרחותו, זה לא משהו שאפשר לתת לו או לקחת לו, למי שנולד לאזרחותו. אזרחות זה דבר שמוקנה מתוקף היותך אדם במדינה מסוימת. היות שכך והיות שאי אפשר לפי הדין הבינלאומי והכללי להותיר אדם ללא אזרחות, והיות שבשלילת אזרחות יש גם פגיעה בקרובי המשפחה ובנלווים לאותו אדם, הדבר הזה מיותר ולא נחוץ. אדם שהורשע בבגידה ובריגול חמור נכנס לשנים ארוכות מאוד בכלא ויושב שם ומשלם את העניין. שלילת האזרחות כאן לא מורידה ולא מועילה בדבר משום שהאיש הזה במילא נשאר בכלא. יתרה מכך, הלוא הוספתם שאם לפי החוק הזה הוא נשאר חסר אזרחות אז במילא מעניקים לו רישיון שהיית קבע במדינת ישראל. אז מה העניין של האזרחות? הוא שאמרתי: בלוף פוליטי, חלק מהקרקס הזה פה של ישראל-ביתנו להראות שהם נורא פטריוטים ונאמנים. כאמור, הדבר הזה רק יקשה ולא יועיל כי למדינה כבר יש סמכות. שמעתם כאן את נציגת משרד המשפטים – אפילו השב"כ טוען שאין לזה מקום. כך שכל העניין הוא עורבא פרח.
דסי צנגן
¶
אנחנו כבר הבענו את עמדת השר. לטעמו, הסמכויות צריכות להיות בכלל בידיו, והוא לא מתנגד כרגע להצעת החוק הזאת שמאפשרת גם לבית משפט לדון בנסיבות מסוימות של - - - אזרחות. הוא לא מתנגד לזה. יש הנושא של "לבקשת השר", שראינו שהוסף, אבל גם ראינו שזה צריך להיות באישור היועץ המשפטי, ולזה השר מתנגד.
היו"ר דוד אזולאי
¶
תודה רבה.
רבותיי, אני לא אסתיר כאן, אני בהחלט בדילמה. זמן רב חיכינו לעמדתו של שר המשפטים. נכון לרגע זה, אף על פי שפנינו בכתב לא קיבלנו את עמדתו של שר המשפטים, אלא הדברים נאמרו כרגע- -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אין לי בעיה אם זה עבר בכתב או בעל-פה. הדברים רק עכשיו נאמרו. לפחות לידיעתי הובא רק עכשיו שהוא אכן תומך.
היו"ר דוד אזולאי
¶
הצוות המקצועי של המשרד לא בדיוק תומך בהצעת החוק הזאת, הדברים נאמרו לי בצורה ברורה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
למען הגילוי הנאות אני כן אקריא את המכתב שקיבלנו מהשב"כ. אני לא אפיץ אותו, אבל אקריא אותו.
היו"ר דוד אזולאי
¶
יש כאן לפחות שלושה סעיפים שאני חייב להקריא: "אבקש להביא לידיעתך כי לאחר שקילת מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין עמדת השב"כ היא שלא לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת רותם...זאת עמדת השירות בנושא, ובמידת הצורך היא תוצג בפני כל פורום שיידרש".
אדווין פרידמן
¶
נציג לשכה עורכי הדין. בדרך כלל בהצעות חוק יש דברי הסבר שלא ראיתי כאן, ואני שואל האם התועלת של החוק אינה פחותה מהפגיעה. אני שמעתי מדברי התמיכה שזה בא להרתיע אנשים מלפגוע בביטחון המדינה. האם באמת יש מישהו – בין אם הוא משתייך למחתרת היהודית או לארגון טרור בינלאומי שבא לפגוע בביטחון המדינה – שישקול פעמיים שמא הוא עלול לאבד את האזרחות?
אדווין פרידמן
¶
אני יושב ראש צוות הכנסת של לשכת עורכי הדין. תאמיני לי, יש לי כאן אישור קבוע. השאלה היא האם יש כאן מחקר או בדיקה שהחוק הזה משרת את המטרה להרתיע אנשים מלפגוע בביטחון המדינה.
אדווין פרידמן
¶
במדינות שיש הוצאות להורג כמו במדינת טקסס, יש אולי שיעור הרצח מהגבוהים ביותר בארצות-הברית.
אדווין פרידמן
¶
לענישה יש פנים שונים – גם להגן על אנשים אחרים מהפגיעה הנוספת. השאלה היא אם ענישה נוספת מונעת את המעשה או פשוט נותנת תחושה שאנחנו כביכול מגנים על עצמנו. יש מחיר לכל דבר כזה.
טלב אלסאנע
¶
אדוני היושב ראש, יש כאן מגמה לעשות סיכול ממוקד בכל מה שקשור לזכויות יסוד סטטוטוריות. אנחנו רואים בתקופה הזאת מדי שבוע חקיקה שיש לה השלכות מאוד קשות. יש קבוצה שמעמידה את עצמה תחת הטענה של "ביטחון המדינה" כדי לפגוע בזכויות חוקתיות. אזרחות זה לא עניין של מה-בכך – מזה נגזרות כל הזכויות האחרות. על עבירה נענשים על-ידי כל מה שמוכר בחוק העונשין. לכן יש כאלה שמציגים את עצמם כאילו הם השופטים והתליינים, וכל מי שאיננו מסכים לדעתם הוא בוגד וצריך להוציא אותו להורג- -
טלב אלסאנע
¶
אתם מטילים - - - לציבור הערבי. בשבוע שעבר הם הגיעו לארגוני השמאל ועוד מעט יגיעו לש"ס. כל מי שלא מסכים איתם הוא עבריין. זה עבירות פוליטיות, זה לא עבירות פליליות. הם רוצים להיות יותר אחראים על גורמי הביטחון עצמם ומציבים את עצמם מעל כל גורם אחר. לכן יש גבול למידת הסלחנות כאשר באים ופוגעים באופן שיטתי בזכויות חוקתיות. חוק העונשין הקיים מעניק מענה לכל עבירה. המדינה התקיימה בצורה מצוינת עד היום בחוק העונשין הקיים. החוק הזה לא מעניש עבריינים – החוק הזה מחסל את הדמוקרטיה. זאת השאלה: האם אנחנו מוכנים לתת יד למגמה הזאת או לעצור אותה? הסוגיה הזאת איננה מפלגתית, איננה קשורה לקואליציה-אופוזיציה, אלא למידת המחויבות שלנו לדמוקרטיה ולחוקה. זה אפילו לא עניין של חוק.
דב חנין
¶
אדוני היושב ראש, שמעתי את הדברים שאדוני הקריא מפי נציגי גורמי הביטחון, ואני הייתי מבקש עוד כמה דקות לנסות להבהיר לעצמי, לפחות, את המשמעות של העמדה הזאת. אדוני אמר שתתקיים הצבעה ב-11:20, אבל אולי אפשר לדחות אותה בעוד כמה דקות כדי שאפשר יהיה לדבר עם הגורמים שנמצאים סביב השולחן.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אין בעיה, אני מחכה. גם דוד רותם ביקש להמתין.
שלא יהיו אי הבנות, אני מתכוון להצביע.
ג'מאל זחאלקה
¶
אני רוצה לנצל את הזמן ולשמוע מהיועץ המשפטי של הוועדה הבהרות על החוק. מדובר באדם שהורשע בעבירה מסוימת ומקבל את העונש שלו על העבירה, ואז בית המשפט רשאי להוסיף לו עונש נוסף של שלילת אזרחות. דרך אגב, לא צוין איזה בית משפט, אבל מן הסתם זה בית משפט מחוזי.
ג'מאל זחאלקה
¶
כמובן, יש זכות ערעור.
מה המשמעות המעשית של העניין בהיבט החוקתי? אדם הורשע בעבירה מסוימת, נשללה אזרחותו, והוא יושב בכלא – באיזה סטטוס הוא יושב?
דב חנין
¶
אדוני היושב ראש, אולי בכל זאת נבקש להזמין לפני ההצבעה את נציג שירותי הביטחון כדי להסביר לוועדה את השיקולים שעומדים ביסוד המכתב שלהם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אזמין אותו לפני קריאה שנייה ושלישית. אני לא אוותר על ההזדמנות לשמוע את עמדתו. שלא יהיה ספק בעניין הזה.
מה שעשה כאן השב"כ זה מעשה שלא ייעשה כי בדיון הקודם הם אמרו משהו, ובדיון הזה הם אומרים משהו שונה מהפעם הקודמת. הדברים הם שונים, וחבל שהדברים מתנהלים בצורה הזאת.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא נוצר שום מצב. אנחנו נעמיד את הדברים להצבעה. אנחנו לפני קריאה ראשונה. נעביר את זה למליאה, ועד לקריאה שנייה ושלישית הדברים יתבהרו. חבר הכנסת זחאלקה, אין לי שום תוכנית ושום כוונה לעשות כאן מחטפים. הדיון כפי שהוא מתנהל מראה את זה. תיאמתי עם כל הגורמים, עם הקואליציה ועם האופוזיציה, ואני הולך להצבעה. זה הכול. בבקשה, שוש, תקריאי את השמות.
שוש אזולאי
¶
דוד אזולאי – נמנע.
ציון פיניאן – בעד.
מירי רגב – לא נמצאת.
כרמל שאמה – לא נמצא.
יעקב אדרי – לא נמצא.
אריה ביבי – לא נמצא.
פניה קירשנבאום – בעד.
את מקומו של חבר הכנסת חמד עמאר מחליף חבר הכנסת דוד רותם – בעד.
איתן כבל – לא נמצא.
אורי מקלב – בעד.
חבר הכנסת טלב אלסאנע במקום חבר הכנסת אברהים צרצור – נגד.
דב חנין – נגד.
ניצן הורוביץ – נגד.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מכריז על תוצאות ההצבעה: 4 – בעד, 3 – נגד, 1 – נמנע. ההצעה עוברת לקריאה ראשונה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אקיים את ההצבעה על הרביזיה במועד אחר. תודה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה ב-11:30