השמונה-עשרה

PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה

10.1.2011


השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ה' בשבט התשע"א (10 בינואר 2011), שעה 11:30

דיון בעקבות הצעה לסדר-היום בנושא ועדות ממונות ביישובים הערביים, של חבר הכנסת טלב אלסאנע,

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

יעקב אדרי

טלב אלסאנע

אריה ביבי

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

חמד עמאר

מירי רגב

רני פינצי

- מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

מיכל גולדשטיין

- מנהלת אגף מינהל מוניציפאלי, משרד הפנים

יצחק ולד

- יו"ר ועדה ממונה, באקה-ג'ת

מאיר דויטש

- נציג תנועת רגבים

אחמד מילחם

- ועד ציבורי, ואדי ערה

צבי גילד חיו

- האגודה לזכויות האזרח

רוני שוקן

- יוזמות קרן אברהם

סמיר דרויש

- ראש מועצת זמר

יעקב זהר

- ראש מעוצת טורעאן

נאיל זועבי

- רואה חשבון, יועץ פיננסי כפר מנדא

סלימאן אלטלקאת
- סגן ראש מועצת ערערה בנגב

אסי לוי


- חבר מועצה ממונה, ערערה בנגב

אחמד אלשאמי

- גזבר, ערערה בנגב

טלב אבו עראר

- ערערה בנגב

מתי אבני

- יו"ר מועצה ממונה מסעדה

עו"ד חוסין מחמיד
- מתמחה ברשויות מקומיות

אילן גבריאלי

- יו"ר כפר כנא

יוסף טאהא

פיני קבלו

- סמנכ"ל מ.ש.מ

חסן אלהיב

- טובא

עו"ד חוסין מחאמיד

גלעד קרן

יפה שפירא

יפה קרינצה

דיון בעקבות הצעה לסדר-היום בנושא ועדות ממונות ביישובים הערביים,
של חבר הכנסת טלב אלסאנע,

בוקר טוב לכולם, אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא הוא הצעה לסדר-היום בנושא ועדות ממונות ביישובים הערביים. ההצעה היא של חבר הכנסת טלב אלסאנע, לכן אני מבקש ממך, חבר הכנסת אלסאנע, להציג את הנושא בחמש דקות. בבקשה. אני יודע שקשה לך, אבל תשתדל.

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, הנושא נוגע לסוגיה מאוד חשובה ומהותית, שלדעתי נוגעת לעקרון היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר, והשלטון המקומי יבחר את נציגיו. כולנו יודעים שיש מעין ניגוד אינטרסים בין שלטון מקומי, שהוא נבחר וכל נבחר רוצה לממש את המדיניות שלו, את האג'נדה שלו, שעל בסיסה קיבל את האמון של הבוחרים, לבין השלטון המרכזי שהוא המתקצב של השלטון המקומי. לפעמים השלטון המקומי מנצל את הסמכות ומפזר את השלטון המקומי.

מה שקורה בתקופה האחרונה, שיש תופעה מאוד מדאיגה, של ריבוי השימוש בסמכות לפזר מועצות נבחרות ולמנות ועדות קרואות.

כשאתה אומר "בתקופה האחרונה", למה אתה מכוון?

האמת, אני רוצה לציין שבתקופת הממשלה הקודמת, כאשר השר מאיר שטרית כיהן כשר הפנים. בתקופה האחרונה, של השר אלי ישי, אני ער לעובדה שהוא נוהג ברגישות מרבית. אבל, אדוני היושב ראש, זה לא פוטר אותנו מאחריות להתמודד עם הבעיה שיש במגזר הערבי, כולל בערים, כמו: טייבה, דבוריה, טורעאן, כפר כנא, כפר מנדא, מעלה עירון, טובא-זנגריה, באקה-ג'ת – שלאחרונה נקבע שם מועד לבחירות – בוסתן אל מרג', נחף וזמר - 12 יישובים. אם אנחנו משווים מבחינה היסטורית, מאז קום המדינה עד שנת 2004 הוקמו 63 ועדות קרואות, כאשר 85% מהוועדות האלה היו במגזר היהודי. מ-2004 עד היום הקומו 37 ועדת קרואות, 85% מהן במגזר הערבי. המגזר הערבי הוא 20%, 85% מהשימוש בסמכות לפזר רשויות מקומיות ולמנות ועדות קרואות זה במגזר הערבי. זה אומר דרשני.

הנקודה שאני מבקש שהוועדה תתייחס אליה היא פרק הזמן. לא ייתכן שוועדה ממונה מכהנת ללא הגבלה יותר משנתיים. הרבה ועדות קרואות כבר מכהנות יותר משלוש-ארבע שנים. הגיע הזמן לקצוב, לקבוע – אם היא הצליחה היא צריכה לסיים את תפקידה תוך שנתיים-שלוש; אם היא לא מצליחה לאזן ולהעלות את היישוב על מסלול, כנראה שהוועדה נכשלה.

דבר נוסף, אין בקרה ואין פיקוח. אם לא מגישים דוחות לוועדת הפנים אנחנו לא יודעים מה הוועדות הקרואות והממונות האלה עושות.

לכן, הכלל הוא רשויות נבחרות; החריג הוא ועדות ממונות; השימוש בסמכות הזאת צריך להיות החריג שבחריג, וגם אז שיהיה פרק זמן שלא יעלה על שנתיים. אבל אי-אפשר להמשיך במצב הקיים. אני רואה שמשנת 2005 יש ועדה קרואה בבית ג'ן, מ-2006 יש במעלה עירון, גם בשאר היישובים יש מ-2006 ו-2007.

אדוני מדבר על ועדות קרואות?

ועדות קרואות. אדוני היושב ראש, המצב הקיים הוא מצב בלתי תקין, המצב הזה לא יכול להימשך. מאחר שיש פה נציגים של היישובים, נבקש לתת לנציג אחד מכל יישוב שתי דקות ונשמע התייחסות גם מנציגי משרד הפנים. אנחנו מבקשים לקבל תשובה מדוע לא קבעו עד היום מועד לבחירות? אנשים צריכים לדעת, וזה גם מציב יעד לאותה ועדה קרואה, שהיא צריכה לסיים את תפקידה.

תודה רבה. נציג משרד הפנים, אני מבקש ממך שני דברים. א. אני מבקש לדעת לגבי המועצות הממונות והוועדות הקרואות - אולי כדאי שתבהיר את ההבדל ביניהן. כמה ועדות קרואות וכמה מועצות ממונות יש? זה נתון חשוב. דבר שני, אני מבקש לדעת משך הזמן של ועדה קרואה ומשך הזמן של מועצה ממונה – האם יש הבדל? אני מבקש מכל מי שמעוניין לקבל רשות דיבור לשלוח לכאן פתק עם השם ונשתדל לאפשר לו.

בוקר טוב לכולם. אנחנו מדברים על ועדות ממונות. ועדות ממונות אלה ועדות ששר הפנים פיזר אותן. היום יש כאלה 20. אם אנחנו מחלקים אותן לפי פילוח מגזרי: 12 במגזר הלא יהודי, 8 במגזר היהודי. ועדות קרואות זה השם העממי. יש ועדה ראשונה, שממונה שר הפנים. קיימת אחת כזאת באבו בסמה וקיימת אחת כזאת במסעדה.

מועצה ממונה.

מועצה ממונה ראשונה. יש מקרים שבהם יש מועצה ממונה עם ראש עיר נבחר. תיכף אני אפרט את העילות לפיזור מועצה. בתחילת דבריי, אני לא מסכים לזה שמשרד הפנים משתמש בזה ביד חופשית. כל פיזור נעשה בשים לב, בזהירות רבה, וכמעט כל פיזור כזה נבחן גם על-ידי בג"ץ.

הצגתי נתונים של 50 שנה מאז קום המדינה עד 2004 ומה התחולל אחרי 2004.

יש היום מספר עילות לפיזור של ועדה. יש תקנות שבחובה. יש שלוש עילות שבגינן חובה על שר הפנים לפזר רשות מקומית באופן אוטומטי. העילה הראשונה היא אי-אישור תקציב. רשות מקומית שלא אישרה את תקציבה שלושה חודשים מיום אישור תקציב המדינה או במסגרת ההארכה שיכול לתת שר הפנים, של עוד שלושה חודשים, באופן אוטומטי ביום האחרון של התקופה מתפזרת המועצה לאלתר. מועצת העיר חדרה פוזרה ממש לאחרונה מהעילה הזאת, גם בית זרזיר. תוך 14 יום צריך להחליט שר הפנים, לאחר שהוא מקיים שימוע, האם ראש המועצה אף הוא מסיים את תפקידו או שתהיה שם מועצה ממונה עם ראש העיר הנבחר.

שתי סיבות נוספות נקובות בתקנות 2 ו-3 לתקנות העיריות. אחת מהן, תקנה 3, היא אי-אמידה בתוכנית הבראה. יש היום שתי רשויות שפוזרו עקב תקנה 3. תקנה 2 קובעת פרמטרים כלכליים. זאת אומרת, ברגע שיש גבייה נמוכה של מים וארנונה - וזה נוקב על-פי מדד סוציו-אקונומי – וגם גירעון צבור גבוה וגם גירעון שוטף גבוה, כי אז חובה על שר הפנים לפזר את המועצה.

הדרך הנוספת מעבר לתקנות החובה היא, אם מצא שר הפנים כי רשות מסוימת, לפי חוות דעת מקצועיות, מתקיימות בה אי-סדרים או שהיא אינה מתפקדת, הוא רשאי למנות ועדת חקירה שמתפקידה לבדוק האם ראש הרשות ומועצת הרשות עשויים למלא את תפקידם כהלכה. רק לאחרונה נבחנה כך מועצת ערערה בוואדי ערה, שגם שם, עקב אי-אישור תקציב פוזרה המועצה. נשאר ראש המועצה. מונתה ועדת בדיקה שהמליצה להשאיר את ראש הרשות. ממש בשבועות האחרונים הגישה הוועדה את המלצותיה, שטרם הועברו לשר. ההמלצות הוגשו אליי, אנחנו מעבדים אותן כדי להגיש המלצה לשר. בקרוב נקבל גם את ההמלצות של הוועדה שבוחנת במקביל את עיריית טמרה.

משך פעילותה של ועדה ממונה נקבע בחוק. החוק אומר שוועדה ממונה תכהן עד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות הקרובות, אך לא פחות משלוש שנים. הכנסת שינתה את זה. עד לפני שנה וחצי או שנתיים זה היה: אך לא פחות משנתיים.

שלוש שנים זה פרק זמן שיש לו משמעות. אי-אפשר - - -

שלוש שנים זה פרק הזמן המינימלי הנקוב בחוק לכהונתה של ועדה ממונה.

שלוש שנים זה פרק הזמן שנקבע על פי חוק?

סליחה, אדוני. להבנתי, פרק הזמן המינימלי לכהונה של ועדה ממונה הוא שלוש שנים. הבחירות לוועדה הממונה - - -

פרק הזמן של שלוש שנים הוא מקרי או יש לזה תכלית?

לא.

היה על זה כבר דיון.

זה פרק זמן שאפשר לתפקד בו.

אין קשר למה שנקוב בכתב המינוי של יושב הוועדה הממונה. שר הפנים קובע וקוצב את כהונתו. כשרשות מקומית מגיעה לידי ניהול על-ידי ועדה ממונה סימן שכשלו כל המערכות בה. זה לא רק שראש הרשות ומועצת הרשות אינם ממלאים את תפקידם, אלא כנראה כל המערכות בה כשלו. זו לא רק בעיה תקציבית, זו לא רק בעיה כספית, זו בעיה התנהלותית, זו בעיה של נורמות, זו בעיה שכוללת רכיבים רבים. לכן ניתן זמן של לפחות שלוש שנים, כי אפשר לפזר ועדה, מתוקף תקנה 2, גם שנה לפני הבחירות ואז תוך שנה אי-אפשר להחזיר את המצב לקדמותו. המטרה היא להשיב בסופו של תהליך את המועצה במצב מתפקד, שנותן שירותים לתושבים על-ידי הנבחרים, כי הדמוקרטיה חשובה גם לנו, במשרד הפנים.

היא יכולה לחכות. למה בכל הרשויות האלה זה כבר יותר משלוש שנים?

כי אני אומר לך שהמינימום הוא שלוש שנים. החוק נוקב שהבחירות תתקיימנה במועד הבחירות הכלליות, קרי נובמבר 2013.

מה זה שייך לדיון עכשיו?

הגשת דיווח לוועדה לגבי כל יישוב ויישוב, מה מצבו ומתי יתקיימו בחירות?

קודם כול, אני לא יודע שאני צריך להגיש דוח לוועדה על כל רשות ורשות, מתי צריכות להיות בחירות. במשרד הפנים מתקיימת הערכת מצב כל הזמן לגבי הרשויות הממונות. עובדה שרק עכשיו התקיימו בחירות בירוחם, ועדה ממונה שהייתה חמש שנים. בעאבלין היו בחירות, נקבעו בחירות בבקה-ג'ת עקב הפירוק והוועדה הממונה תסיים את תפקידה.

בדליה ועוספיה גם.

בפירוק נקבעו שם ועדות נבחרות.

מה עם שאר היישובים? למשל, טייבה, דבוריה, טורעאן, כפר כנא? מתי יתקיימו בחירות?

בכל היישובים האלה הבחירות תהיינה בנובמבר 2013.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני רוצה שתדע: משרד הפנים לא קובע לעצמו מתי לקיים את הבחירות באותן רשויות. יש מועד שנקבע בגדול, הוא מועד הבחירות לרשויות המקומיות. יש מקרים חריגים, שמגיע מועד הבחירות לרשויות המקומיות ועדיין לא נגמרו שלוש השנים. גם כשרוצים להאריך מעבר לשלוש שנים, השר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

אדוני היושב ראש, אם הולכים לפי מה שאומר נציג משרד הפנים אז יש ועדות שיכהנו יותר מחמש שנים. איך יכול להיות שוועדה נבחרת כדת וכדין מכהנת חמש שנים וועדה שהיא חריג לכלל תכהן יותר מחמש שנים? זה לעשות לעצמו חיים קלים. כאשר מחליטים לפרק מועצה, כדי לקיים בחירות באופן כללי – זה חיים קלים.

זה החוק.

זה לא שהוא רוצה חיים קלים. זה החוק.

זה לדחות את הדמוקרטיה בכל יישוב. זה לשלול מכל תושב את הזכות להצביע ולבחור.

אני מפנה את תשומת ליבו של חבר הכנסת אלסאנע - זה מה שכתוב בחוק. לפי החוק, באופן תיאורטי, אם יום לאחר הבחירות קורה משהו חמור ביותר ומפזרים את המועצה הנבחרת, זה יהיה חמש שנים. אבל אם זה היה שנתיים לפני כן זה יהיה שבע שנים.

אם היה שנתיים לפני כן- -

יש חובה על פי חוק שהבחירות יתקיימו ברשויות האלה ב-2013?

כן. כתוב בחוק שהבחירות תתקיימנה במועד הבחירות הכלליות. מועד הבחירות הכלליות הוא ב-2013.

אני שואל אם יש חובה.

צריך להבהיר את הנקודה הזאת. אני לא רוצה להגיד שיש ניסיון להטעות, אבל צריך להבהיר את העניין הזה, שייתכן מצב שבו ועדה תשב שמונה שנים.

נכון, שלוש שנים שחייב בחוק ועוד - - -

נכון, קצת פחות משמונה שנים. אתה צודק.

על זה מתרעם חבר הכנסת טלב אלסאנע, וגם אני, ששמונה שנים יש ועדה ממונה. צריך לתת תשובה על זה מבחינה חוקית. אם ראש מועצה נבחר נקצבו לו חמש שנים - - -

חבר הכנסת סוייד, אני - - -

רני, מיד אאפשר לך. אדוני, לא לדבר בלי רשות.

על מה הדיון היום?

האם הדיון הוא נקודתי או שהדיון הוא לכל היישובים ביחד? עשינו לא מזמן דיון, ועשינו דיון גם לגבי השנים. בזמנו היו שנתיים והעלינו את זה על-פי חוק לשלוש עד חמש שנים. הדיון הזה התקיים כבר. עכשיו הדיון הוא נקודתי או שעוד פעם נחזור לדיון הקודם? אם זה נקודתי, בואו נגביל את כולם לנקודתי; אם לא – בואו נפתח את הכול מחדש.

תודה רבה. אבקש הבהרה של היועץ המשפטי של הוועדה. בבקשה, גלעד.

כמו שאמר נציג משרד הפנים, משך הכהונה של הוועדות הממונות נקבע בין בפקודת העיריות בין בפקודת המועצות המקומיות. בשני המקרים מדובר כל כך שהמועצות יכהנו עד מועד הבחירות הקרובות הכלליות ולפחות שלוש שנים, כך שהתקופה היא בין שלוש שנים לשמונה שנים במכסימום. יחד עם זאת, סעיף קטן (ב) בשני החוקים האלה קובע ששר הפנים רשאי, בהתייעצות עם ועדת הפנים, לקבוע מועד אחר לסיום כהונה של ועדה ממונה. הוא יכול לקצר, הוא יכול להאריך.

זאת אומרת, הוא יכול יותר משמונה?

לא, איך אפשר?

זה לשני הכיוונים.

מה שאתה אומר זה שיותר משמונה שנים גם אפשר.

ודאי. זה טעם לפגם.

בהתייעצות עם הוועדה.

מה שאנחנו מבינים זה שלמשרד הפנים יש שיקול דעת לקצר את התקופה, לקיים את הבחירות לפני הבחירות הכלליות.

חבר הכנסת אריה ביבי, לשאלתך – הדיון הוא הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת טלב אלסאנע, שמדברת על ועדות ממונות ביישובים ערביים. כלומר, המדובר הוא בכללי ולא נקודתי.

בסדר.

חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להגיד שאין הבדל בין ועדות קרואות במגזר הערבי ובמגזר היהודי. בכל מגזר,ודיברנו על זה גם בדיון הקודם, נכון יהיה ללכת לבחירות. נכון שהעם והציבור יבחר את ראש העיר שלו. עם זאת, יש מקומות שבעקבות החריגות שדיבר עליהם נציג משרד הפנים, ודיברנו עליהם ארוכות בדיון שעבר, נכון יהיה למנות ועדה קרואה או ועדה ממונה והשינוי הוא שזה יהיה בהתאם להחלטת שר הפנים, בהתאם למצב בשטח. כך שאני לא מבינה מה הדיון הזה. הדיון, בעיקרון, על ועדות - - -

את יודעת מה המצב של השטח? אנחנו זכאים לקבל דיווח מה קורה בשטח לגבי כל יישוב ויישוב.

לא ביקשנו דיווח. איפה שביקשנו דיווח קיבלנו. אם אדוני רוצה דיווח - - -

ובי"ת, אני יודעת שיש היום ועדות קרואות במגזר הערבי שרק מקדמות את היישוב והביאו להרבה יותר הישגים ממה שהיה לפני כן, הן הביאו לשיפור מצב האוכלוסייה בהרבה מאוד נושאים, כולל: בתשתיות, חשמל, כבישים, מים וחינוך – ואני שמחה על זה, כי בסוף מי שמרוויח מזה זה אותו אזרח שגר באותו יישוב. לכן אני מציעה לא להביא לפה את ההצעה כמשהו כללי על המגזר היהודי או על המגזר הערבי אלא לבוא עם הצעה נקודתית. אם יש בעיה עם ועדה קרואה במקום מסוים, יהודי או ערבי – בואו נביא את זה לדיון. אבל להביא את זה כנושא כללי לדעתי, זה לא רלוונטי כי את הנושא הכללי כבר עשינו.

זו תופעה כל המינויים והוועדות הקרואות.

אני אומרת לך שזה קיים גם במגזר היהודי. בעיקרון אני מסכימה שזה לא נכו, אבל איפה שזה נקבע - שם זה צריך להיות.

אין לנו הרבה זמן. את הדיון הזה אני חייב לסיים עד 12:30, אז אני מבקש מכם. חבר הכנסת ביבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת חרד לדמוקרטיה ואני רוצה שבכל יישוב יהיו בחירות מקומיות והיישוב יבחר את האנשים שלו. אלא מה? ביישובים קטנים, וזה לא רק אצל הערבים אבל זה מאפיין את הערבים והיישובים הדרוזים ואחרים – ככל שהיישוב יותר קטן הלחץ על היושב ראש גדול מאוד, כי זה לחץ של משפחות, זה לחץ של חמולות. הלחץ גורם לכך שבמקום שיהיו באותו יישוב 30 עובדים יש פתאום 120 עובדים, ואז המועצה נכנסת לגירעון וצועקת: הצילו.


אתן לך דוגמה. יושב מולנו ראש מועצה ממונה, אתה קיבלת את המועצה ב-30 מיליון גירעון?

38.

אחרי שנתיים המועצה מגיעה לגירעון של 5.5 מיליון.

מדובר על טורעאן?

כן. אני בעד שיעשו בחירות, אבל - - -

זו הסוגיה. אנחנו לא באים לתת ציונים לראשי הוועדות.

- - -

מירי, אדוני – תנו לי. דנו בזה, ואני חושב שזו טעות למנות יושב ראש ועדה קרואה לשנה-שנה וחצי, כי הוא רק מתחיל לתקן ואז אומרים לו: תודה רבה, בוא נעשה עוד פעם בחירות ועוד פעם קורה מה שקרה ועוד פעם מביאים אותם. לכן התיקון צריך להיות – קבענו הרי – מינימום שלוש שנים. היינו שותפים לזה. אני חושב, לא לעשות את זה בצורה גורפת. לא להגיד שכל המועצות הרגילות, כולן לא טובות או שכל המועצות הממונות, כולן לא טובות. זה צריך לבוא ייחודי - יושב ראש ועדה קרואה שלא הביא את המועצה להישגים בתוך שנתיים-שלוש – ואפילו לפני כן - להגיד לו: אדון יקר, נכשלת, תודה רבה. נעשה בחירות.

זה מה שאנחנו צריכים לעשות ולא לקחת את זה בצורה גורפת. בצורה גורפת - אנחנו מפסידים את האקט הזה של שר הפנים, ואם עושים לצד השני - מפסידים את האקט של הדמוקרטיה. לדעתי, צריך לעשות את זה לא בצורה גורפת אלא בצורה נקודתית, לפי המקום שבו נמצאים.

תודה. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.

אני חושב שהגיע הזמן שכללי המשחק ייקבעו בצורה ברורה מאוד, או על-ידי שר הפנים בחקיקה או ועדת הפנים תיזום את העניין הזה, כי הדברים לא תמיד ברורים, לא נעשים על פי אותן אמות מידה. חשוב שנדע בדיוק – ואני חושב שזה מה שחסר לכולנו - ונהיה בטוחים שהדברים נקבעים על-פי כללי משחק מאוד ברורים. אני חושב שזה יעשה ניקיון יסודי בסיפור הזה.

למרות זאת – ואת זה חבריי חברי הכנסת צריכים לדעת - יש מקומות שטוב שיש בהם ועדה קרואה, בגלל האנרכיה, בגלל הבעיות. ברשותכם, אקח את הדוגמה של השכנים שלי בג'סר. אני מעורב מאוד, אני מנסה לעזור, השגנו להם כסף מקרן קיסר, הכנסנו אותם בחוק שעשינו פה. מה לעשות? יש שם בלגן אימים, הם לא מצליחים להוציא כסף. וזה לא רק שם. לפני שנכנסתי לפה שמעתי תושבים של כמה יישובים: אל תיקחו מאתנו את הוועדות הקרואות, הם עושים סדר, אין להם משוא פנים לחמולה זו או לאחרת. זה עושה סדר. שמענו פה גם על הקטנת הגירעונות, וזה עושה טוב לתושבים. תאמינו לי, בכמה מקומות זה טוב, ואתה תסכים אתי עם העניין. בכמה מקומות, אני לא רוצה לעשות הכללות. איפה שזה לא טוב - - -

זה צריך להיות החריג, רק במקרים שצריך ובמגבלות הזמן הרלוונטיות הראויות.

באותם מקרים שיש בעיה.

זה נכון שזה צריך להיות מתוחם בזמן, אחרת כאשר אומרים: יותר משמונה שנים, זה נסחב ונמשך. אני מאוד מקווה שזה לא מנוצל לא נכון. כמובן, צריך לקבוע את כישורי המועמד, אותו אדם שממנים. זה אני מציע שבחוק שיביאו, או שאנחנו נביא, נתייחס לכל העניין הזה.

אי-אפשר לעשות הכללות. לא דינו של הכפר הזה כדינו של הכפר הזה. איפה שזה מצליח – תנו לעסק לעבוד; איפה שלא – בואו נלך לבחירות כמה שיותר מהר.

תודה.

זה לטובת התושבים בסוף.

כן, התושב הוא שמעניין אותנו.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, רבותיי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, ועדות קרואות הן מדיניות. כלומר, שר פנים אחד אומר: המדיניות שלי היא לעשות ועדות קרואות ושר פנים אחר אומר: אני ממעיט לעשות. אם נסתכל ב-20 השנים האחרונות, יש שרי פנים שחתמו על פירוק מועצות ופיטורי ראשי ערים ומינוי ועדות קרואות באינפלציה, ויש כאלה שהתקמצנו בעניין הזה. אז, חבר הכנסת אדרי, אין פה קריטריונים ברורים. הקריטריון הוא הפוליטיקה של השר. זה אחד.


פעם היו בארץ שלוש-ארבע ועדות קרואות, היום יש עשרות. מה קרה?

בגלל אי-אישור התקציב. חוקית, אין שיקול דעת. כמו בעיריית דעת.

אי-אישור התקציב זה פיזור המועצה.

זה קרה בחדרה, באופקים, בירוחם. מספיק כבר, אל תהפכו את זה לעניין מגזרי.

אני לא אמרתי שזה מגזרי, לא אמרתי מילה אחת.

זו בעיה משותפת לכולם.

חברי הכנסת, בבקשה מכם, תאפשרו לו להגיד את הדברים.

אני בכלל נגד ועדות קרואות. אפשר לקבוע מנגנונים אחרים כדי להשיג אותה מטרה.

כמו מה?

למשל, העניין של החובות. מרבית הוועדות הקרואות הן בגלל עניין של מועצות. כבר לאופיר פינס בזמנו, אמרתי לו: איך אתם מרשים? אתה אומר לי שהמועצה הזאת חייבת 100 מיליון. איפה היה משרד הפנים? אתם נרדמתם בשמירה. איך הרשיתם לדבר כזה? למה עצרתם אותו ב-20 מיליון, למשל? גם הוועדות הממונות הן תוצאה של המדיניות הכלכלית. החובות שנצברו, חלק גדול מהם, שעדיין מועצות רבות גוררים אותם, הם בגלל הקיצוצים האדירים שנעשו במענקי האיזון מאז 2003. אי-אפשר להתעלם מזה שיש אחריות של הממשלה.

משפט סיכום - כבוד היושב ראש, אני נגד ועדות קרואות. הכנסת צריכה לשבור את הראש, למצוא מנגנונים אחרים כדי לטפל בבעיות, וצריך לטפל בבעיות. אני לא מתעלם מאף בעיה: בעיה של חובות, בעיה של ניהול לא תקין, בעיה של שירות לאזרח - הכול. צריך למצוא את הדרכים לעשות את זה, ולא בדרך של פגיעה בייצוג של התושבים. ואם כבר יש ועדות קרואות, לעשות את זה כדבר חריג ביותר, כשכלו כל הקיצין, אבל לא כך. אני מכיר מועצות שאם היו נותנים לראש מועצה נבחר את אותם תקציבים הוא היה מגיע לאותן תוצאות.

תודה, אדוני. חסן אלהיב מטובא, בבקשה.

אני מודה לכם על ההזמנה. אני באמת חושב שהגיע הזמן לדון בוועדת הפנים המכובדת הזו על הוועדות הממונות במגזר הלא יהודי. מי כמוכם יודעים כי המגזר הערבי אין לו אזורי תעשייה ואין לו משאבים ואין ואין ואין, לכן כל רשות תיכנס לגירעונות כאלה ואחרים אם ראש הרשות רוצה לפתח. אני בעד דבר אחד: אם ראש רשות לא מתפקד – להביא ועדה ממונה. ואם ראש ועדה ממונה לא סיפק אתך הסחורה – ואני מצדד במה שאמר חבר הכנסת ביבי - להחליפו מיידית או לערוך בחירות מיידיות. הגיע הזמן כבר שיהיו בחירות.

לא החליפו אותך בגלל זה, חבר הכנסת ביבי. אתה היית ראש מועצה ממונה.

ראש עיר.

ראש עיר ממונה.

תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מברך את האורחים, אהלן וסהלן ביכום. אני חושב שכולנו רוצים שכל ראש רשות יהיה ראש רשות מצליח, שישרת את הקהילה שלו בנוהל תקין. אבל הכלי של ועדות קרואות - הייתי חבר עירייה ב-2003 בסכנין. הייתי באופוזיציה, ולו הצבעתי נגד התקציב העירייה בשנת 2003 הייתה מפורקת. אבל למה? היה רק עניין של אישור התקציב, לא היו בעיות אחרות. הכוונה היא שזה לא צדק כשבאים למישהו ולא מאשרים תקציב, לא תמיד בגלל דברים ענייניים בתקציב אלא בגלל ניגוח פוליטי וסכסוכים פוליטיים.

אבל אתה נכנס לסוגיה אחרת.

אני אומר שהכלי הזה, של פירוק בגלל אי-אישור התקציב, הוא לא הוגן.

זה חל על כולם.

חבר הכנסת גנאים, אתה כרגע דן בנושא שנמצא בחקיקה. אדוני, בשביל זה אתה חבר כנסת, זכותך להגיש הצעת חוק ולשנות את החקיקה. אלא אם תגיד לי שמשרד הפנים אינו מקיים את החוק, אז אני מוכן לקבל.

הגישו עכשיו הצעת חוק בעניין הזה.

כל עוד זה לא קורה, מה שאני מציע לך, אדוני, הוא פשוט להביא חקיקה לשינוי. זה הכול.

יופי. אם יש רעיון והצעה לחקיקה ואני אוביל, ואתה תהיה אתי וגם השר - זה יהיה טוב מאוד. אולי זה יהיה החוק הראשון שאעביר בכנסת הזאת.

הוא לא אמר שהוא יהיה איתך. הוא אמר שתביא חקיקה.

נכון. העניין של ועדות ממונות הפך להיות לכלי ומנוצל כדי לפרק בסיטונאות, כמו שקרה בטייבה. ראש עיר, עבד אל-חכים חאג' יחיא, שלא השלים שנה - - -

הוא ירש את החובות.

הוא לא השלים שנה. הוא לא אחראי על כל מה שקרה. בחרו אותו כדי לתקן מה שהיה ולא נתנו לו שום הזדמנות. אני חושב שכל העניין של פירוק ושל ועדות ממונות, אני חושב שזה כרוך בבעיה הבסיסית של השלטון המקומי בישראל, משום שרואים בראש הרשות זרוע וקבלן משנה ולא רואים אותו כמנהיג שקיבל מנדט מבוחריו, והלגיטימיות של השלטון שלו אינה פחות מהלגיטימיות שלי, כחבר כנסת, ושל ראש הממשלה, כי אותם שבחרו אותי הם שבחרו אותו כראש רשות. אני חושב שהגיעה העת להפסיק את הכלי הזה ולתת מנגנו - - -

אתה הבאת את טייבה, שזה שם סיפור מאוד מיוחד.

יופי, בואו נתקן.

תודה. מר סמיר דרוויש, ראש הוועדה הקרואה בזמר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. מוניתי ב-18 בינואר 2008 ליושב ראש הוועדה הממונה בזמר, לאחר שפוזרה המועצה וראש המועצה התפטר בעקבות מינוי ועדה לחקירת תפקודו. לאחר מינויי מצאתי גירעון, שב-2005 הגיע ל-78%, ב-2006 היה 78%, ב-2007 47%. עם כניסתי לתפקיד ב-2008 הוא ירד ל-10% - - -

לא, תגיד לנו את זה במספרים.

מה זה הגירעון הזה?

זה הגירעון המצטבר מסך ההכנסות של המועצה. ב-2009 זה הגיע ל-4%.

כמה קיבלת? אנחנו לא מבינים באחוזים.

מצאתי גירעון מצטבר של 12.5 מיליון שקל; גירעון שוטף 4.5 מיליון שקל, כאשר תקציב המועצה הוא בסך הכול 14.5 מיליון שקלים. הדברים האלה בהחלט אומרים הרבה. באתי לשם - - -

לי זה לא אומר הרבה. יכול להיות שעצרת את כל הפיתוח של היישוב – זה לא אומר לי הרבה. אותו ראש רשות שהיה לו גירעון עשה ופיתח את היישוב. אני רוצה לראות פיתוח של היישוב מול ירידה של הגירעון, לא שאתה עוצר את כל העבודה ביישוב ואומר: עצרנו את הגירעון.

חבר הכנסת חמד עמאר - - -

לעצור את הגירעון זו לא חוכמה, השאלה מה עשית - - -

לא רק זה. ראש הרשות המכהן פיתח - - -

לא, לא, אני לא מרשה. אדוני, אתה מוכן לסכם? משפט סיכום, בבקשה.

חבר הכנסת עמאר, אני מחזיק בידי סקר שנעשה ב-19 יישובים של ועדות ממונות, גם יהודים וגם ערבים. בחנו לא רק את המרכיבים של דוחות ביקורת והכנסות, אלא בחנו גם את אחוז שביעות הרצון של היישובים. כמעט בכל היישובים יש אחוז שביעות רצון – אני מדבר על זמר, לפחות – 75% מהתושבים מרוצים מהעבודה שעושה הוועדה הקרואה.

יש כאלה שמצליחים, אבל זה לא צריך לבטל את זכות הבחירות. זו הסוגיה שאנחנו דנים בה. אנחנו לא מטיחים ביקורת - --

אתה צודק בזה.

תודה. אילן גבריאלי, בבקשה. שתי דקות לרשותך, אדוני. אני רוצה לאפשר לכולם, יש פה הרבה אנשים שביקשו רשות דיבור.

שלום לכם, אני ראש המועצה של כפר כנא. הייתי ראש המועצה של יקנעם 20 שעה. קיבלתי גירעון מצטבר של 76.5 מיליון שקלים. היום אנחנו עומדים על 25 מיליון שקלים. קיבלנו תקציב לא מאוזן - 19 מיליון גירעון שוטף. היינו אנחנו מאוזנים שלוש שנים, עם רווח. הגבייה הייתה מאוד נמוכה; היום אנחנו עומדים על 70% גבייה. אנחנו עושים פרויקטים – אני יכול להוכיח, הגזבר יושב פה לידי - 30 מיליון הושקעו בחינוך, בתרבות, בספורט, באיכות חיים, בטאטוא רחובות. עובדה – יש גם פרויקטים.

כמה זמן הוועדה המכהנת?

שלוש שנים. עובדה – התושבים מרוצים. נעשה סקר רצונות, כולם העלו את הגבייה. אני מדבר בשם כולם פה. יש פה חומר מוכח על שביעות רצון התושבים, והתקציב בכל מקום מאוזן. אנחנו צריכים זמן - - -

המצב הוא כל כך טוב, אז הוועדה סיימה את תפקידה.

לא סיימנו.

אם הצלחתם, השגתם את היעדים - - -

- - - תוך כדי תהליך.

אילן, החוברת הזאת, הפצת אותה בין החברים?

החוברת הזו הוגשה לממ"מ והם צריכים להפיץ את זה. זה סקר שנעשה על-ידי משרד הפנים.

אילן, החוברת שדיברת עליה, אני מבין שיש בה נתונים חשובים. מבין מרני פינצ'י שזה הועבר למרכז המידע של הכנסת. עם כל הכבוד, לא מרכז המידע הוא חשוב, אבל אנחנו קצת - - -

הוא ביקש את זה לדיון.

אני מבקש ממך שהנושא הזה יעבור אלינו כי זה בהחלטת הסיכום שלי, אז יכול להיות שנחסוך לכם עבודה ברגע שנקבל את החוברת הזאת.

ברשותך, עוד דקה. עשינו גם סקר נכסים, ומה גילינו שם? בתים פתאום אינם, הקטינו בתים במטראז'. מים – אמרו לי שהמון משפחות מקבלות מים בלי כסף. היום יש תאגיד מים, יש סקר נכסים, אנשים באים לשלם בצורה טובה והם יודעים שאנחנו נותנים להם שירותים בחזרה, בשביל זה הם באים לשלם.

תודה. חבר הכנסת הכנסת טלב אלסאנע שואל שאלה: מתי הבחירות אצלכם?

2013.

כלומר, במועד הבחירות לרשויות המקומיות.

אוקיי. תנוח דעתך.

אדוני היושב ראש, אני באמת מעריך את האנשים שעובדים בשטח אבל חשוב לנו לשמוע גם את נציגי היישובים. הדיון נסוב סביב הזכות לבחור ולהיבחר.

בשמחה רבה. מיד אאפשר גם לנציגי היישובים. מר זהר, בבקשה. אחר כך חבר הכנסת עמאר.

אתחיל עם הסקר שדיברו עליו חבריי, סקר שביעות הרצון. קיבלתי 72% שביעות רצון מהתושבים. הייתי במקום שלישי, אחרי עמרם מצנע. לפניי היה חברי מזמר, סמיר דרוויש, עם 75%. קיבלתי מועצה עם 38 מיליון שקל גירעון, היום אני עם 5.5 מיליון שקלים גירעון. כל שנה אני מסיים - לא מאוזן, אני מסיים בעודף, שאותו אני מעביר לתקציבי פיתוח.

זה גם לא טוב, אגב.

ביישוב.

פיתוח ביישוב. קיבלתי מועצה עם 16.4 מיליון עיקולים ותיק איחוד, כאשר תיק איחוד עמד לפני פירוק. היום אני ב-3.5 מיליון שקלים בתיק איחוד. קיבלתי מועצה שבה העובדים לא קיבלו משכורות, קיבלתי מועצה שכל חשבונות הבנק שלה מעוקלים.

היום אתה משלם לכולם משכורות בזמן?

לא רק המשכורות, כל 7 בחודש עם תלושי משכורות.

כולל ההפרשות.

כולל ההפרשות. שילמתי 4.5 מיליון שקלים הפרשות שלא הופרשו בעבר. אין לי שום חובות לעובדים. עובדים קיבלו משכורות בלי תלושים. שאלתי: למה בלי תלושים? אמרו: בגלל שלא משלמים לחברה לאוטומציה. הגעתי להסכם עם החברה לאוטומציה, היינו חייבים לה בסביבות 2.4 מיליון שקלים, סיכמתי אתם על 700,000 שקל וכך סגרנו. הגעתי עם חוב של 5.5 מיליון שקלים למס הכנסה – סגרתי את זה במיליון שקלים. הגעתי למועצה שלא היה בה מתנ"ס – היום יש מתנ"ס, יש אולם ספורט פועל. במועצה שלי לא הייתה שום פעילות תרבות - היום יש פעילויות תרבות. אני סולל ארבעה כבישים במכרז, עם מדרכות. אמרו לי: אנחנו סוללים בלי מדרכות. אמרתי: אצלי עם מדרכות, עם מים, עם תשתיות, עם ביוב, עם הכול. אין, נגמרו הימים האלה.

- - -

חברי הכנסת, יש לנו זמן מצומצם. דיברתם, אף אחד לא הפריע לכם. תאפשרו גם לאורחים לדבר.

אני לא מדבר אתך על חינוך, שבניתי בית-ספר ועוד בית-ספר וגני ילדים; 50 מיליון שקלים תקציבי פיתוח בשנתיים. אני לא מכיר עוד יישוב כזה בארץ. לפני כחודשיים החלטתי להכניס תוכנית "קרב" לבתי-הספר. אני יודע שבתוכנית "קרב" משרד החינוך מממן שליש - - -

בהערכה כתוב: ללא שינוי - - -

אל תענה, אני לא מסכים שתענה. תמשיך.

אני יודע שבתוכנית "קרב" משרד החינוך מממן שליש, ההורים שליש והמועצה שליש. אני מממן לבד 500,000 שקל, תוכנית "קרב" לבתי-הספר לתלמידי כיתות א', ב', ג', ד'. כשיושבות לפניי 45 נשים שהולכות להיות סטאז'ריות שם, ואומרת לי אחת הנשים: הצלת לי את החיים. שאלתי: למה? היא אומרת: חמש שנים אני מחכה לסטאז'. הייתי בטוחה שאין יותר חינוך ואני לא יכולה להיות מורה בחיים. הצלת לי את החיים. בשבילי – עשיתי את העבודה.

אני מודה לך, זהר. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אין ויכוח בנושא שוועדות קרואות הן עם אנשי מקצוע. הם מובילים מהלכים. השאלה: אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית. אותו ראש רשות צריך להיות נבחר או שהוא צריך להיות איש מקצוע? אז בואו נחליף גם את חברי הכנסת, נביא לכאן את המשפטנים ברמה הכי גבוהה בארץ - -

רעיון לא רע.

- - ואז הם יחוקקו את החוקים. בשביל זה אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, אדוני היושב ראש. נושא של ועדות קרואות, מקצועי כאשר יהיה - ואני יודע שיש אנשי מקצוע שבונים מהלכים ופותרים את הבעיה. שמעתי עכשיו מחברי זהר, שאני מכיר אותו שנים רבות וגם נפגשתי כאיש מקצוע כשעבדתי במע"צ, ואני יודע שהוא איש מקצוע. הוא אומר שהוא קיבל 56 מיליון שקל לפיתוח.

50 מיליון שקלים.

הוא אמר שהוא עושה, הוא לא קיבל את הכסף. הוא השיג את הכספים האלה - - -

אתה רוצה להגיד לי שמארנונה הוא השיג 50 מיליון? אנחנו יודעים, משרדי ממשלה - - -

אם תרשה לי, אגיד לך - - -

לא, לא. אני לא מרשה.

גם אותו ראש רשות נבחר, אם היה מקבל את התמיכה של ראש רשות ממונה היה יכול להצליח. מה שאני אומר, מוצלח כאשר יהיה מוצלח, צריך להיות תאריך סיום לוועדה קרואה. לא יכול להיות שיושב ראש ועדה קרואה יישב על הכיסא ואף אחד לא יודע מתי הזמן שלו מסתיים. אם זה חמש שנים – חמש שנים, אם נקבע ארבע שנים – שיהיה ארבע שנים. אבל צריך להיות תאריך סיום.

נקודה שניה, ועדה קרואה בכפר ירכא. יש ועדה קרואה בירכא. רק לפני שבועיים נחתמה תוכנית הבראה בכפר ירכא. ביישוב שם יש שלוש שנים ועדה קרואה - אותו גירעון, לא זז שום דבר. להיפך, רק הארנונה גדלה, הרימו את אחוזי הארנונה.

תעריפי הארנונה לא עלו בירכא.

לא תעריפי הארנונה, אחוזי הגבייה של הארנונה עלו. רק לפני שבועיים נחתמה שם תוכנית הבראה. גם אם הוחלט שתהיה שם ועדה קרואה, משרדי הממשלה צריכים לתמוך ביושב הראש שנבחר על-ידי השר לשמש כיושב ראש ועדה קרואה. אני קורא לכם כאן: היישוב ירכא בגירעון של מעל 100 מיליון שקלים. צריך לפתור את הבעיה שם, להשאיר את הוועדה הקרואה. אפילו אתה לא שומע מהתושבים תלונות עכשיו, הם רוצים לפתור את הבעיה של היישוב. תעזרו להם לפתור את הבעיה של היישוב.

תודה רבה, אדוני. בבקשה.

אני תושב כפר כנא. אני רוצה להתחיל, אדוני היושב ראש, בשאלה שלמדתי על בשרי: לאיפה ילכו 56 מיליון השקלים? אם היה לוקח אותם ראש עיר נבחר, היה מחלק אותם לפמיליה שלו, ליועצים שלו. לך אולי יש יועץ משפטי אחד, אצלנו בכפר כנא היו עשרה יועצים משפטיים.

זאת הבעיה.

למען הגילוי הנאות - גם לי יש יותר מיועץ משפטי אחד.

אבל בכפר כנא היו עשרה, וקיבלו מאות מיליונים.

יש לך נתונים? סתם אתה מדבר.

יושב ראש הוועדה בכפר כנא שמע אותך, הוא מרוצה ממך.

לא, אתה מכיר אותי אישית - - -

טלב אלסאנע צריך מישהו שהוא נגד הוועדות האלה.

לא, צריך לעשות איזון. איפה התושבים? מה זה?

סליחה, 15 שנים כואב לי הלב. אני בן המשפחה הכי גדולה בכפר כנא, שכל ראש רשות שהיה בכפר כנא היה מקבל את תמיכתי, ויש סיכוי שאני אהיה ראש מועצה בעתיד, אולי.

אתה רוצה שבכפר כנא לא יהיו בחירות? שיהיו ועדות קרואות? מאה אחוז.

סליחה. משפט סיכום, בבקשה.

יותר חשוב מהדמוקרטיה, לי כתושב בכפר כנא, שלא יהיו ניתוקי מים, שיהיו שירותים, שיהיה חינוך כמו שעכשיו, איסוף אשפה, שכולם ישלמו ארנונה ולא איפה ואיפה, לא חמולות. אז אני מבקש: עוד עשר שנים ועדה קרואה.

תודה. מי אתה רוצה שידבר נגד המועצות הקרואות? טלב, יש לך זכות להציע אדם אחד שידבר בשם כולם.

נתתי רשימה. אי-אפשר אחד בשם כולם.

יש לך אפשרות להציע אדם אחד.

שכל אחד יציג את הבעיה של היישוב שלו. תן לכל אחד שתי דקות.

אני לא יכול לאפשר. רבותיי, ב-12:30 אני חייב לנעול את הדיון כי יש לי דיון אחר. טלב, תודה רבה, אי-אפשר. בבקשה, אדוני. אתה מדבר נגד המועצות הממונות והוועדות הקרואות? אני צריך אחד שידבר נגד. טלב, בעניין הזה נכשלת.

אני לא מצד הוועדות הממונות. אני עורך דין, מנהל משרד עורכי דין בעפולה, מתמחה ברשויות מקומיות. ייצגתי רשויות מקומיות ערביות נבחרות רבות, ייצגתי גם ועדות קרואות. אני חושב שעל כולם מוסכם שוועדה קרואה היא חריג. חריג – צריך להתייחס אליו כשמו. אני לא רוצה לחזור על דברים כידועים לכולם: בחירה בזכות יסוד של לבחור ולהיבחר וכו'. היא חריג.

דבר אחד צריך להיות ברור. ישנם חברי ועדות קרואות, שאני גם מכיר אותם באופן אישי, שהם מעולים, כמו מר ולד. אבל אין מקל קסמים. שמענו מכולם שהגיעו עם גירעון תקציבי אדיר, לפתע פתאום הוא נעלם. אני מציע לחברי הוועדה הנכבדה לשאול את עצמם מה הכלים שסופקו להם כדי להביא לצמצום אותו גירעון או לביטולו.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד הוא שהנושא הזה, מר פינצ'י, הוא פרוץ. יש הוראת חוק שאפשר לפזר רשות מקומית עקב אי-אישור תקציב; הוראת חוק שאפשר לפזר אם המועצה לא ממלאת את תפקידה כראוי לפי פקודת המועצות המקומיות; הוראה אחרת – בגין אי-גביה; הוראה רביעית – בגין גירעון תקציבי. אני חושב שוועדת הפנים, מר אזולאי, צריכה לשאוף שלעתיד לבוא תהיה הצעת חוק שתסדיר את הנושא בחוק אחד.

עוד נקודה שאני רוצה להצביע עליה - אני הייתי יועץ משפטי של מועצה שעבדה עם חשב מלווה והיא פוזרה. חשב מלווה הוא מנגנון בעל כוח, הרבה יותר מוועדה קרואה. אני חושב שאתם גם צריכים לתת את הדעת על כך שיש ועדה קרואה וגם חשב מלווה.

דבר אחרון, האם העילות שבעטיין מפזרים מועצות נבחרות תופסות גם לגבי ועדות קרואות? הדברים אמורים על אחת כמה וכמה לגבי ועדות קרואות שיש בהן גם חשב מלווה וגם ממשיכות באותם מחדלים שהיו למועצות הנבחרות.

מר אזולאי, אני חושב שלא היה נעים לכולם להגיד את זה - אני מניח שחלק מהאנשים שממנים אותם להיות ועדה קרואה הם ברוכי כישרונות, אבל לא ראיתי שיש הצעת חוק או תקנות שיגדירו מהם תנאי הכשירות למי שימלא תפקיד של יושב ראש ועדה קרואה, כולל חשבים מלווים. למה אני אומר את זה? אני, כעורך דין, כאדם שבא מהפרקטיקה וגם יודע קצת את החוק, אני גם ערבי ואני אומר לכם – מינוי ועדות קרואות במגזר הערבי, בעיקר במגזר הערבי, מדגדג לאנשים שם. אני שואל את עצמי ואתכם בריש גלי: האם כשמפזרים מועצה, נניח, במבשרת ציון, נראה ערבים שיכהנו כיושבי ראש ועדות קרואות? יכול להיות שחלק ממונים בגלל הכישרונות, אבל אני חושב שמי שקרוב יותר לצלחת - - -

יושבים פה כמה ראשי ועדות ממונות וועדות קרואות ערבים.

ביישובים יהודיים?

לא.

מר אזולאי, הנושא פרוץ. אם אתה ממנה מישהו בשל הכישרון שלו, כי אתה מכיר אתו, או חלילה, בשל הקשרים שלו – מידת הביטוח היא לא - - -

אענה לך בקצרה. אמרת פה דבר ואני חייב להגיב עליו. אני מפנה אותך למשרד הפנים. במשרד הפנים ישנה ועדה שקבעה קריטריונים כל מועמד נבחן לפני ולפנים - גם חשבים מלווים, גם ראשי מועצות וגם ראשי ועדות לתכנון ובנייה. אף אחד הוא לא מינוי ישיר של השר, ואני אומר לך את זה באחריות מלאה. יושב כאן רני פינצ'י, הוא יכול לאשר כל מילה ממה שאמרתי. תודה.


אחמד מילחם, בבקשה. אני מבין שאתה רוצה לדבר נגד המועצות הממונות והוועדות הקרואות. אני צריך לאיזון. אם לא, לא אתן לך לדבר. אתה נגד או בעד? נגד, אז דבר.

אני נגד ועוד איך. בשבוע שעבר דיברנו על ההשלכות השליליות של הוועדות הקרואות, לפחות בנושא התכנון והבנייה. אתן לדוגמה את המשולש, ואדי ערה, שמונה 17 יישובים, מתוכם 12 יישובים מנוהלים על-ידי ועדות קרואות. אלה יישובים צפופים, אחד ליד השני. בוועדת התכנון המרחבית הרי צריכים להיות נציגים ולחשוב איך לפתח את היישובים, איך להרחיב את תוכניות המתאר. אנחנו מוצאים מסביב מאסה של ועדות קרואות שהפכו להיות אויבי האוכלוסייה. אני אומר את זה באופן כללי, יש מהם שאכן עשו את העבודה נכון, אבל תוך כדי סיום העבודה, שאמור להיות מתוך הקצאת זמן של עד שלוש שנים. הרי מזרימים להם כסף - אז שיכהנו עד שסוגרים את הפער או עד שלוש שנים מכסימום.

אתייחס בקצרה. הייתי שמח לדבר חמש דקות אבל - - -

יהיו לנו עוד הזדמנויות, אל תדאג. זה מתחיל ולא נגמר.

אולי מחר אמשיך את זה, בדיון על חוק התכנון והבנייה. אם ניקח את ערערה, לדוגמה. ערערה צפון, המועצה התפרקה עקב אי-הצבעה על התקציב. אנוכי, עבדכם הנאמן, לקחתי יוזמה, בשם הוועדה הציבורית בוואדי ערה, חברי כנסת עזרו לנו, ראשי רשויות עזרו לנו לגשר, לפשר, לעשות הסכמה בין הצדדים. דרך אגב, ערערה היא לא בגירעון, היא מתנהלת בסדר כלכלית. ראש המועצה הסכים לתת את כל הדרישות של האופוזיציה ואחר כך התברר שלא זאת הייתה המטרה של האופוזיציה. הייתה לה מטרת על לפרק את המועצה, ואכן המועצה התפרקה. הצעתי: במקום לפרק מועצה ולהביא ועדה קרואה, יכלו לפזר את המועצה, המועצה תבחר הנהלה חדשה מתוך חברי המועצה הנבחרים. לחילופין, להכריז על בחירות. ערערה צפויה להיות בקטע של שמונה השנים, ויהיה קשה מאוד. בטייבה סובלים, בבאקה סובלים, במעלה עירון, בכל מקום סובלים מההתנהלות השלטונית של הוועדות, שהן מנותקות לחלוטין - - -

- - -

גם אתם.

אדוני, אני מבקש ממך לשבת.

יש כוונה של חלק מהוועדות הממונות להעתיק את משרדיהן ליישובים יהודים: בחדרה, בעפולה, למשל. להתרחק מהאוכלוסייה.

בכל בחירות יש קורבנות. נהרגים אנשים בגלל הבחירות. בכפר שלי נהרגו שניים, אחד מג'בר אחד - - -

אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך. בבקשה, שב. טלאב אבו עראר.

- - - גם חברי כנסת לא שווים.

אדוני, עוד פעם אחת אתה מדבר בלי רשות אתה יוצא החוצה.

בשביל מה באנו?

אני מבקש ממך, אני לא מתווכח אתך. שב, בבקשה. תירגע. העברת לפה מכתבים. אעיין במכתב שלך וגם אתן לך תשובה, בסדר? אז אנא ממך, תירגע. תודה רבה.

שלום לכולם, כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, אורחים נכבדים, אני מחזיר אתכם קצת להיסטוריה של ערערה בנגב. אני תושב ערערה בנגב, כיהנתי כראש המועצה בשנים 2000 עד 2004. המועצה, נדמה לי שעל פי חוק אסור לפזר מועצה בשנת בחירות. בערערה בנגב באוקטובר 2008 פוזרה המועצה חודש לפני מועד הבחירות. יעני, לאחר שהוגשו רשימות מועמדים. זה בא לשרת אינטרס של אחת המפלגות, שהיא קדימה, ברשות. שר הפנים דאז היה מאיר שטרית. ממש לקח החלטה, התעורר פתאום חודש לפני הבחירות פיזר את המועצה. הוא בא בטענה שצריך להגיש תוכנית הבראה.

בתולדות חיי, לפחות, אם לא בתולדות המדינה, לא ראיתי ראש מועצה שמגיש תוכנית הבראה והוא בעצמו מתנגד לה. בזה הרחתי שיש קומבינה בין ראש המועצה דאז לבין שר הפנים דאז, שלא תאושר תוכנית הבראה שראש המועצה, שהגיש אותה בעצמו, לא הצביע בעדה. לכן באה הוועדה הממונה מאוקטובר 2008 עד היום. אחרי ההחלטה עתרנו לבג"ץ. בג"ץ נתן החלטה ברורה לחלוטין למשרד הפנים, שבמשך שנתיים ייקבע מועד בחירות בערערה בנגב. בא שר הפנים המכובד לפני חודשיים וחידש את המינוי בעוד שנתיים, יעני זה נופל ב-2012. ובעוד שנתיים שר הפנים יגיד: נשארה עוד שנה לבחירות בכל השלטון המקומי, ואז נעשה את הבחירות ב-2013, אם יהיו בחירות.

אדוני היושב ראש, אם האינטרס של הוועדה הוא מינוי הוועדה כדי לשפר את הגבייה – יש לנו דוחות שקיבלנו רק לפני עשרה ימים ממשרד הפנים שמאשרים שהגבייה לא השתפרה אפילו באגורה אחת. הגירעון במועצה הוא יותר גרוע מזה שלפני פיזור המועצה. האינטרס היחידי, כנראה, הוא עניין של קשר בין יושב ראש הוועדה הממונה - - -

משפט סיכום, אדוני.

אני מבקש להקים ועדת חקירה, כמו זאת שהוקמה והחליטה על פיזור המועצה, שתבדוק את הוועדה הממונה. אני מבקש להחליט על פיזור הוועדה הממונה. תודה.

אני מודה לך. רבותיי, אני רוצה קודם כול להודות לכל אלה שבאו להשתתף בדיון ואני גם מתנצל שלא אפשרתי להם לדבר. יש פה הרבה אנשים: ראשי מועצות, חברי מועצות ותושבים, שלא יכולתי לאפשר להם לדבר.

וגם נציגי ציבור - - -

אתה צודק, גם נציגי ציבור. אני מפנה מכאן בקשה למשרד הפנים. ישנה חוברת, שאני מבין שעבדתם עליה.

מועצה מקומית זמר - - -

היא מפורסמת על-ידכם ובאישור שלכם?

עוד לא ערכנו - - -

אני לא רוצה חוברת של מועצה מקומית זו אחרת. אני מבקש מסמך מסודר של משרד הפני, שנוכל להתייחס אליו.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה, שהוא בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת טלב אלסאנע. הוועדה פונה למשרד הפנים להפעיל את סמכותו לפיקוח יתר על הוועדות הקרואות והמועצות הממונות.

2. הוועדה דורשת לקבל דוח מפורט של כל המועצות שהן מעל שלוש שנים – גם ועדות קרואות, גם מועצות ממונות. אני מוכן לבוא לקראתכם בעניין הזה – תוך חודש-חודש וחצי זה זמן סביר. זה יכול להשתלב עם אותה חוברת שאנחנו מדברים עליה. ברגע שנקבל את זה נבדוק את הנושא ואם צריך, נקיים דיון חוזר.

רבותיי, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.