PAGE
20
ועדת החינוך, התרבות והספורט

10.01.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 346


מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ה' בשבט תשע"א (10 בינואר 2011), שעה 12:00

עתיד בית הספר "יוהנה ז'בוטינסקי" בבאר יעקב

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
אברהם מיכאלי

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

ד"ר יחיאל שילה, מנהל המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער, משרד החינוך

אביבה ליפשין, חשבת המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

עו"ד בלה רדונסקי, לשכה משפטית, משרד החינוך

אלכס צסרסקי, דובר משרד החינוך למגזר הרוסי

יאיר טל, סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

ד"ר אלי זרחין, מנכ"ל אגודה ישראלית למען ילדים עולים

נורית ולנסי, יו"ר המחלקה הפרופסיונאלית, ארגון המורים

עו"ד רחל בוכברג, הסתדרות המורים

אליהו חכם, הסתדרות המורים – יו"ר סניף רמלה-לוד

מילה ספיבק, מנהלת בית-הספר

ורוניקה קופר, סגנית מנהלת בית-הספר

אלה איסקוב, ועד ההורים בכפר

ויקטוריה קזקביץ', ועד ההורים בכפר

מריאנה שוורצמן, מורה ובוגרת הכפר

אלכסנדר שיפרין, בוגר הכפר

סוניה נצר, רכזת בגרויות, חברת ועד עובדים

מזל סעדון, מזכירת בית הספר, יו"ר ועד העובדים

עליזה חנונה, סגנית מנהל בית הספר

עו"ד עדי בראונשטיין, ב"כ המפרקים הזמניים

סיון זקליס, מתמחה, מטעם המפרקים הזמניים

יהודה סקר, ועד ההורים הארצי

יהודית גידלי

לירון וייס

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
עתיד בית הספר "יוהנה ז'בוטינסקי" בבאר יעקב

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, הנושא – עתיד בית-הספר יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב. שתי סיבות לכינוס, קודם כל אני מאוד מודאג מעתידו של בית-הספר. מדובר פה על מאות ילדים שלומדים שם ובעקבות המצב שנוצר סביב העמותה שמנהלת את בית-הספר ובעקבות אותן פניות שקיבלתי גם מההורים וגם מהמנהלת על מה שקורה בפועל בשטח, גם אם יש איזה שהוא טיפול מצד הממשלה בדאגה שבית-הספר ימשיך להתקיים, עדיין מצב-הרוח, גם של הילדים וגם של המורים והעובדים וגם של המנהלת וגם של ההורים, הוא בשטח ובפועל, הוא חסר ודאות ואנחנו מחויבים לדעתי לבוא ולהבהיר את העניינים. הסיבה השנייה – החלטה שהיתה לבוא ועד שבאמת יחול איזה שהוא שינוי במנגנון ההפעלה של בית-הספר, תהיה איזה שהיא שמירה על המצב הקיים היום בהיבט המשכורות ועד לתאריך דומני היום, היו צריכים לסיים את הסאגה הזאת. היו בעיות ונמסר לי כי לפני כחצי שעה הועברו הכספים.

יש גם סיבה שלישית, שאני פניתי אליך.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, כן, אז כל אותם חברי כנסת שדיברו אתי, גם חבר הכנסת מיכאלי וחברת הכנסת סולודקין.

חברת הכנסת מיכאלי השנייה.

אנחנו כולנו כאן בשביל זה, אני חושבת שהדיון הוא חשוב וכל אחד כאן תורם.

אנחנו פה בדיון מסודר, יש לנו זמן, כל אחד יתייחס לנושא. קודם כל, אבקש לשמוע את משרד החינוך כלפי הנושא העדכני והעתיד, אחר-כך מנהלת בית-הספר, יש לנו כאן את העניין של השלטון המקומי וכל מי שנוסף, שרוצה להתייחס לנושא, אנא תשלחו לי פתק, שם, שם משפחה ותפקיד, שאני אוכל להכניס לרשימת הדוברים. נתחיל. משרד החינוך.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. אני אסקור בשתיים-שלוש דקות איפה אנחנו נמצאים כרגע עם כל המצב של יוהנה ז'בוטינסקי, אבל זה לא רק יוהנה ז'בוטינסקי. מדובר כרגע בשלושה בתי-ספר – יוהנה ז'בוטינסקי, בעלי רזיאל בהרצלייה, ובעלי לוד. שני בתי הספר הראשונים הם בתי-ספר פנימייתיים, יוהנה ז'בוטינסקי ועלי רזיאל הרצלייה הם מוסדות פנימייתיים ואקסטרניים ובית-הספר עלי לוד הוא בית-ספר אקסטרני. שלושתם מפוקחים, ממומנים ומתוקצבים על-ידי המשרד. לוד, באחריות מחוז מרכז, שתי הפנימיות באחריות החינוך ההתיישבותי, שאני המנהל שלו.


אני לא אכנס כרגע להיסטוריה, אבל העמותה הזאת, של יוהנה ז'בוטינסקי ועלי רזיאל, נכנסה לחובות ולגירעון של 30, 40 מיליון שקל, והגיעו למצב של פירוק בבית-משפט. אני אומר פירוק, כי זו הלשון המשפטית. אני לא אוהב את המושג הזה, אבל זו הלשון המשפטית. ועל כן, לפני כחודש, חודש וחצי, משהו כזה, מינה בית-המשפט מפרקים או אני קורא להם נאמנים, עד שיימצא מפעיל מלא למערכת.


שני הנאמנים זה עו"ד אילן שביט ורו"ח חיים קמיל. שניהם מונו על-ידי בית-המשפט. אני מקווה שהמינוי הזה יהיה מינוי זמני, כי רצוי מהר מאוד שייבחר גוף מפעיל, זה טוב, בריא למערכת, אי-אפשר לנהל תחת נאמנים של בתי-משפט את המוסד. לתקופה קצרה – זה ניתן, אבל לא לתקופה ארוכה מאוד.


שני הנאמנים הגישו בקשה לבית-המשפט לצאת למכרז, הם מחויבים לצאת למכרז כדי לבחור את הגוף המפעיל, וכמובן שמשרד החינוך, קרי – החינוך ההתיישבותי, יהיה שותף לקביעת תנאי סף לגבי גורמים שייכנסו להפעיל את המקום הזה. אנחנו כרגע עוד לא הגענו לשלב הזה. מכיוון ואנחנו בשבוע אחרון.

תגיד לפרוטוקול, חשוב לשמוע ממך, את נושא של אופיו של בית-הספר.

מייד, מייד. אני לאורך כל הדרך אמרתי גם לצוות, אמרתי למפעילים ביום הראשון והמפעילים האלה יש להם ניסיון גדול מאוד בפירוק עסקים, אמרתי להם – פה מדובר במוסדות ילדים ששם מתחנכים בני נוער, גם פנימייה, גם בית-ספר, מורים, זה לא העסק שאתם מכירים, ולכן, כל מפעיל שאנחנו נרצה לראות As is, כפר נוער, על כל המורכבות שלו, שזה בית-ספר, פנימייה, משק חקלאי. זה הנוסחה שלנו.


אגב, המועצה של באר יעקב, יוהנה ז'בוטינסקי, גם רצה לגשת, כן תיגש, לא תיגש, אבל לא משנה כרגע מי שייגש על-פי הכללים, גוף שייבחר, הוא שינהל את המערכת הזאת. גם שם, גם יוהנה .

במכרז כלול נדל"ן או שזה רק הפעלה?

מה שהבנתי כרגע מהנאמנים, מדובר רק בהפעלה, מכיוון שלטענתם, יש בעיה עם הקרקעות, מי, מו, מה, ולכן הם רוצים לעשות בשני שלבים.

אתה לא חושש שיכולה להיות בעיה עם זה שרוצה להיכנס, אם הנדל"ן לא בפנים?

לטענתם, יימצאו גורמים שיירצו להפעיל רק את זה, בלי הנדל"ן.

אתה עדיין לא קיבלת איזה שהיא פנייה מגורמים שבעצם מעוניינים בעניין של ההפעלה, להשתתף?

יש כל מיני מגעים, מאחר והגוף הזה מונה על-ידי בית-המשפט והוא הסמכות בעצם לנהל, הם בעצם הבעלות, אבל כמובן אסור להם, כלומר, לא אסור להם, אבל הם לא יכולים לקחת שום גוף בלי אישור המשרד, זה ברור לחלוטין. בכל מקרה, גם העברת הבעלות צריכה להיות מאושרת.

כן, אבל חשוב מאוד שגם הנושא החינוכי, שזה לדעתי הנושא היקר ביותר בכל העסק הזה, זה ההיבט החשוב ביותר.

בוודאי, בוודאי. המשרד יעמוד על קוצו של יו"ד בעניין הזה ואין לי ספק שבנושא הזה, לא נעשה לוויתורים.


בשבוע האחרון, שבועיים אחרונים, קיבלנו איזו שהיא מקדמה שאני מציע, נמצא פה סגן החשב הכללי של המשרד, יאיר טל, הוא ייתן כמה מילים על העניין הזה. אני יכול רק לומר ולבשר שלאחר כל המאמצים שהיו בשבועיים האחרונים, ממש אינטנסיביים, לפני כחצי שעה, הועבר סכום של 2,090,000 ש"ח כמקדמה על חשבון החוב שכרגע קיים לגביו ויכוח, לגבי גודלו, היקפו, וגם לגבי איך הוא ייקרא החוב הזה, גם בבית-המשפט.

מבחינת המשכורות של המורים מה שצריך לקבל.

אני חושב שהסכום הזה יכול לכסות, אני מדבר על יוהנה ז'בוטינסקי ועל עלי רזיאל. זה סכום שאנחנו העברנו. אני מציע שלגבי כל הנושא הכספי, נמצא פה סגן החשב, הוא ייתן את הסקירה הזו. מבחינתנו, זה מה המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע. ברגע שיהיה זכיין, אנחנו כמובן ניכנס למשא ומתן.


מדובר בשלושה בתי-ספר, למרות שאת השלישי אני לא מכיר, אני שמעתי עליו. גם יוהנה ז'בוטינסקי, גם עלי רזיאל הרצלייה וגם עלי לוד, שלושה בתי-ספר מצטיינים. כלומר, למרות כל הכישלונות הניהוליים שהיו כאן בעניין הזה ולמרות כל הבעיות הכלכליות, בתי-הספר מתנהלים בצורה מופתית, גם הפנימייה וגם בתי-הספר, ואני חושב שהצוותים החינוכיים והמנהלים, ראויים לכל הערכה.

מבחינת זמנים, אתה יכול להכניס אותנו קצת לפרופורציה, מתי ההליך הזה אמור להתבצע?

לפי דברי הנאמנים, הם נתנו לנו תאריך של עד ינואר, לפני חודש, אמרתי להם, אבל הם היו עסוקים עכשיו בוויכוח אתנו לגבי הנושא של הכספים. אני מניח שזה סיפור של כחודשיים-שלושה, אם יימצא, כמובן, זכיין.

אני מבקש שלא יהיו עיכובים בכל העניין הזה, הרשמה צריכה כבר להיות בפועל, אי-הוודאות של המורים, זה בעייתי.

אני חושב שבתי-הספר, אדוני היושב-ראש, מתנהלים, וצריכים להתנהל כאילו שהכל בלי המשבר.

בנושא הזה צריך לחתוך ומהר, שלא יהיו שם עיכובים בירוקראטיים.

ככל שזה תלוי בי, אעשה את כל המאמצים. זה תלוי גם בדיונים של בית-המשפט, אנחנו כעת מנוהלים תחת בית-המשפט.

בבקשה, סגן החשב.

אדוני היושב-ראש, אני כבר מבקשת ישיבת המשך, בעוד חודשיים-שלושה.

אנחנו תלויים בבית-המשפט בנושא הזה. כן, בבקשה.

שלום לכולם. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שמר שילה. אנחנו הבוקר העברנו, כרגע עוד אין לנו הסכמות סופיות עם הגופים, אנחנו עדיין במשא ומתן אינטנסיבי וגם מהצד השני יאשרו את זה. כרגע העברנו, כל צד מבלי לפגוע בזכויותיו מה שנקרא, העברנו את הסכום הדרוש אך ורק לצורך תשלום שכר לעובדים.

זה לכמה זמן?

סך התקציב שצריך להיות משולם היום.

ומה קורה בחודש הבא?

אני מבקש להבהיר נקודה בסיסית. הגופים הללו מקבלים תשלום שוטף ממשרד החינוך ומהמינהל לחינוך התיישבותי, כל אחד לפי בית-הספר הרלוונטי. ובמסגרת התשלומים המשותפים האלה, הם גם צריכים להתנהל, במסגרת כללי פירוק שחלים על מפרקים. המפרק, שלצידי, יאשר את זה. כרגע, יש מחלוקת לגבי תשלום מסוים שהם טוענים שמגיע, אנחנו טוענים שלא מגיע.

מי זה הם?

הנאמנים. הם גם יציגו את עמדתם. כל המשא ומתן הוא אך ורק בנוגע לסכום הזה.

מה הסכום?

זו אחת המחלוקות. מעל שני מיליון שקלים. זה לא כרגע רלוונטי אם זה שני מיליון ו-400 או שני מיליון ו- 600. חוץ מהסכום הזה שבמחלוקת, עדיין הגופים הללו צריכים להמשיך ולהתנהל באופן שוטף, על בסיס ההקצבות החודשיות שהם מקבלים מהמשרד.

אבל מי מנהל אותם כרגע, המפרק?

כן. הוא מפרק מפעיל, גם מפרק, גם מפעיל. הכסף עבר היום רק למשכורות.

אני כבר אומר לך, תשמע, כל אותם הדברים, כל אותן המחלוקות, כל אותה אי-ודאות שנוצרת יומיים לפני שהאנשים צריכים לקבל שכר, תסגרו את זה שבועיים לפני, טוב?

אנחנו כבר בתהליך שלושה שבועות בערך, לא הצלחנו לסגור, מה לעשות?

אני שואל אותך שאלה, תחשוב, שים את עצמך במקום הזה. אתה איש משרד האוצר, אני בטוח שאם משרד האוצר עכשיו היה עובר מנהל, מנהל מאבק על השכר, ולא יודע איך זה היה קורה, אבל עדיין, אני בטוח שכולכם לא הייתם רוצים למצוא את עצמכם יושבים ב- 10 לחודש, כשעדיין המשכורות לא נכנסו, כל אחד עם התשלומים שלו, משכנתאות, ילדים, מה שיש, אי-אפשר להתנהל בצורה כזו.

קודם כל, ברורה לנו המשמעות.

צריכה להיות כאן אחריות ממלכתית כלפי עובדי המדינה שצריכים לקבל שכר.

הם לא עובדי המדינה. עובדי המדינה מקבלים.

בסדר, אבל הם מקבלים ממשרד החינוך.

הם לא עובדי מדינה. הם לא עובדי מדינה. זו הבחנה מהותית.

אני לא מסתכל על ההיבט הפורמאלי של מה כתוב שם, בתלוש המשכורת, אם זה מקובל משם או משם. אני כרגע מדבר על אחריות המדינה כלפי החינוך וכלפי המורים. אפשר, מצד אחד, לבוא ולהגיד – טוב, פה אנחנו נתנהל בצורה אחרת, ומצד שני, לבוא ולחשוב על הפתרונות היצירתיים, כדי לתת מענה.

רק אני מבקש להגיד עוד כמה מילים, ברשותך. קודם כל, אם לא היתה עומדת לנגד עינינו הסוגיה של העובדים פה, אז ברור כאן לכל הצדדים, ואני מכיר טוב את משרד האוצר, שבלי שהיינו חותמים עם המפרק על סיכום, שקל לא היה יוצא לפני זה. למרות שלא הגענו לסיכום, עדיין העברנו להם כסף.

מצוין.

זה אחד. שתיים, אני חושב שאנשים לא מבינים את זה, עדיין מדי חודש בחודשו, משרד החינוך מעביר כספים לגופים האלה. הם צריכים לדעת להתנהל במסגרת הכספים שעומדים לרשותם. אם עובר כסף ומשתמשים בו למשהו אחר והעובדים לא קיבלו משכורת, אז גם משרד החינוך לא בסדר?

לא, אמרת, תשמע, אתה צריך להיות פה, קודם כל צריכה להיות פה אחריות של כולם. אי-אפשר להתייחס לדבר בצורה שיטתית בהיבט של – טוב, זה לא עבר לפי איך שאנחנו רצינו, אז אין מה לעשות, אנחנו לא מעבירים. צריך לזהות בעיות לפני שהן בעצם צפות.


מה שקורה היום, שיש לך פה בתי-ספר שיש איתן בעיה. מחפשים פיתרון, אבל צריך לחשוב גם על מה אתה בעצם מעביר כמסר, לאותם אנשים שנמצאים תחת הבעיה הזאת. כי תשמע, יש לזה נגזרת, הנגזרת היא לילדים, הנגזרת היא בהיבט החינוכי. המורה שדואג שהמשכורת שלו, שהוא הרוויח אותה, לא נכנסת, הוא בסופו של דבר נכנס לכיתה עם מצב רוח אחר. תבין, זה מדובר פה על 1,000 ילדים, אם לא יותר.

אני מסכים אתך.

כאן צריכה להיות מחשבה קצת יותר רחבה, כי אין מה לעשות, אנחנו בסופו של דבר, נגיע לפיתרון כזה או אחר, בהיבט של אם זה בית-משפט, אם זה כל גוף שהיא תיכנס שם לניהול, אבל בשלבים האלו שהם שלבי הביניים, תמיד שם הבעיות הכי קשות. תשמע, זה מדובר פה על אנשים.

אני מסכים אתך. אנחנו עושים את מירב המאמצים.

מצוין, ועל כך אנחנו מברכים. כן, המפרק.

מעבר למה שנאמר היום, אנחנו רוצים להגיד שלמעשה, לפי הנחיית בית-המשפט המחוזי במרכז תל-אביב, המפרקים קיבלו הנחיה להפעיל את בתי-הספר ואת הפנימיות של בתי-הספר. למעשה, המחלוקת שהתגלתה לגבי תשלום של המשכורת האחרונה הזאת, למעשה מחלוקת שנבעה מהתנגשות בין חוקים. מצד אחד, מחוק חינוך חובה של המדינה, ומצד שני, מחוקים שאופייניים להליכי חדלות פירעון. במסגרת הליכי חדלות פירעון, למפרקים אסור לשלם חובות עבר ומצד שני, המדינה במקרה הזה, באה וטענה, אמרה – לא, אני את החוב הזה שילמתי לפי החוק, אני לא יכולה לשלם עוד פעם. ולמעשה, כל הבעיה נוצרה בגלל ששולמה מקדמה בעבר, לגבי התשלום של החודש הזה.


לאחר מאמצים רבים, שהתנהלו בינינו לבין האוצר, ולאחר שגם בית-המשפט אמר את דברו בעניין הזה, שלמעשה בית-המשפט קבע באופן חד-משמעי שיש להמשיך לתפעל את העמותות האלה, אז למעשה, היום שולמו, הועברו לחשבון המפרקים המשכורות, המשכורות נטו עדיין יצטרכו להעביר את המשכורות ברוטו, את כל יתר התשלומים שיש ובימים הקרובים, נסדיר עם משרד האוצר למעשה את ביצוע התשלומים. עוד פעם אנחנו מדברים, אני רוצה פשוט למקד את העניין, המחלוקת בין המפרקים הזמניים לבין משרד האוצר זה לא לגבי התשלום, אלא זה לגבי האופן ואיזה Title נותנים לתשלום הזה. מצד אחד, משרד האוצר מבקש לתת לתשלומים האלה מעמד של הוצאות פירוק שיש לזה איזה שהוא השלכה לאחר מכן, אחרי שימכרו את הנכסים, הם ייפרעו ראשונים, ואנחנו אומרים שזה מתנגש עם חלק מהחוקים. אבל בינתיים אנחנו בהבנות בעניין הזה.

צריך אולי לחדד נקודה, שגם התשלומים האלה, זה תשלומים שאנחנו בכלל לא חייבים בהם, אנחנו כדי לעזור, העברנו את הכספים האלה. שיובהר מראש, זה לא כספים של משרד האוצר.

היתה החלטה של בית-המשפט לשלם.

עוד לפני בית-המשפט, עוד מלכתחילה, אני הסכמתי לתת כספים. מעבר למה שנדרש.

העזרה היא הדדית.

העזרה היתה הדדית, חד וחלק. כל אחד, אני חושב, שלמעשה אין מחלוקת בינינו. המחלוקת המהותית, היחידה כרגע בין משרד האוצר לבין המפרקים, זה הפרשנות הנכונה של אופן התשלום. לא היתה מחלוקת מבחינת משרד האוצר, משרד האוצר הבין את המצוקה של העסק הזה, תמך את ידו בעניין הזה באופן חריג אפילו, אני לא יודע איך זה בדברים אחרים. למעשה, כרגע, כל צד למעשה, ואנחנו מבינים את העמדה של משרד האוצר, גם הם מבינים את העמדה שלנו, ובמידה ותהיה עוד מחלוקת בנושא הזה, אז נביא את הנושא לאישורו של בית-המשפט והוא יכריע ואז מה שבית-המשפט יכריע. אבל יושב-הראש, אתה ביקשת ואמרת שכל הצדדים צריכים לקחת יד ואני לא מסכים למה שנאמר פה, שלמעשה העמותות האלה מתנהלות היום כרגיל. זה לא מדויק. וכמו שהיושב-ראש אמר שלפעמים, למעשה, יש כרגע מצוקה שנגרמה כנראה מבעיות קשות של ניהול העמותות האלה בעבר ושנוצרו חובות אדירים, שכמו שנאמר פה ו- 30, 40 מיליון, אז גם אם כרגע יש איזה שהן בעיות, אז אנחנו מצפים, כמפרקים, שכולם, שכולם ייתנו יד לנושא הזה ואם יש איזה שהיא בעיה ואם יש חס וחלילה איזה שהוא עיכוב כזה או אחר, בסופו של דבר כולם צריכים להבין שהעיכובים האלה לא נוצרים כי מישהו עושה פה דווקא, אלא מנסים לפתור ולפעול בהתאם להחלטת בית-המשפט.


היושב-ראש שאל אם כאשר מוכרים את הפעילות, אם מוכרים גם את הנדל"ן. כרגע בנושא הנדל"ן, אנחנו לא יודעים עדיין לתת לזה פתרונות, בגלל כל מיני הסכמים שנעשו שם בעבר.

על מי רשום השטח הזה בכלל?

על העמותה, לא?

לא לא. בלוד הנדל"ן רשום על העירייה והעירייה אפשרה לעמותה.

חכירת משנה?

לא, אפשרה לה להחזיק, זכות שימוש, על-מנת לתפעל את בית-הספר.

אי-אפשר למכור שם?

לא, לא.

מדובר ביונה ז'בוטינסקי, שם יש אדמות, זה אדמות מינהל.

יש אדמות מינהל עם הסכמי משבצת, מטעם מינהל מקרקעי ישראל, שלמעשה הסכמי המשבצת האלו אומרים שהתנאי שאתה יכול להחזיק את הקרקע זה בתנאי שתפעיל שם מוסד חינוכי בהתאם לחוק החינוך והאדמות בהרצלייה הן אדמות ששייכות לחברות שהבעלים שלהן הם עמותות עבר היסטוריות, משנת אלף תשע מאות חמישים ומשהו.

אנחנו כאן בנושא של יוהנה ז'בוטינסקי, למה כל הפרטים האלה?

נשאלתי, גברתי. אני נשאלתי, אני עונה.

לי זה מפריע, בגלל שהסיפור אחר.

חברת הכנסת סולודקין, זאת עמותה.

לנו זה לא מפריע, אנחנו רואים את כולם כגוף אחד. וגם משרד האוצר ראה את זה כגוף אחד ואי-אפשר לעשות הפרדה.

כל הסיפור הזה הוא פחות מעניין אותי. מה שמעניין אותי זה שזה לא יהיה הגורם.

לא, זה לא הגורם.

שנייה, עוד לא שמעת אותי. שזה לא יהיה הגורם שיימנע מהמפעיל להיכנס בצורה כזו או אחרת ולקחת את בית-הספר. אני מחפש בעצם לסגור את אותן פינות שמפריעות היום בשביל לאפשר לבית-הספר להתנהל בצורה שוטפת. גם לעתיד. השאלה היתה בקשר לנדל"ן, כי באו וטענו שיכול להיות שזו יכולה להיות הסיבה שבגלל זה התנועה או העמותה, מי שייכנס לניהול, על זה בעצם הם יכולים לבוא ולהתעקש. אבל אם אתם באים וטוענים שאין שום קשר האחד עם השני והעניין יכול להתנהל גם במכרז בלי שום עניין שקשור לנדל"ן אז אין שום בעיה.


מה שחשוב לי, שבסופו של דבר בית-הספר יתקיים. איך ומה, צריך פשוט לסגור את הפינות שהיום פתוחות ואותם טיעונים שעולים על-ידי אנשים שונים שאנחנו נדע גם איך להתייחס.


מנהלת בית-הספר, בבקשה.

שלום לכולם. אני חושבת שהנושא של היום זה כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, זה לא רק בית-הספר, זה כבר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי וזה מאוד חשוב שהנושא הזה כן יעלה, בגלל שאנחנו בית-הספר וכפר, אני חושבת, מיוחד, בגלל ש- 900 תלמידים שלומדים אצלנו, יותר מ- 90% הם תלמידים ממשפחות דוברי רוסית. זאת אומרת שרוב הילדים נולדו כאן, אבל הם ממשפחות דוברות רוסית והם באים אלינו, גם לפנימייה, גם לבית-הספר, כל יום. בפנימייה ברור שזה 100 ילדים שגרים אצלנו, אבל כל שאר הילדים, בבוקר, באים אלינו גם ממקומות מאוד מאוד מרוחקים כמו אשדוד, בית שמש, בני עיש, חולון, בת-ים, ראשון, יבנה, גן יבנה. זאת אומרת שצריך לשאול – למה ילד שלידו יש המון בתי-ספר, שהוא יכול בתוך חמש דקות להגיע לבית-הספר, למה הוא בוחר בנו ושעה וחצי לכל כיוון נמצא בתנועה, הוא יוצא מהבית בשש וחצי בבוקר, כדי להגיע בשעה שמונה ורבע לבית-הספר. ואני חושבת שלא בגלל העיניים היפות שלנו, אבל בגלל שאנחנו עושים הכל בשביל הילד שהוא ירגיש טוב, שבית-הספר והכפר זה הבית שלו. חוץ מזה, המורים והעובדים של כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי עושים הכל, כדי שהתלמידים שלנו לא ירגישו רק טוב וטוב להם, וגם יהיו אזרחים נאמנים, כי זה הכי חשוב לפי דעתי, במערכת החינוך. כי איך אפשר להסתכל, למדוד אותנו, לעשות משוב עלינו, על תעודות בגרות, על ציונים כאלו או אחרים, אבל לפי דעתי, אף אחד לא בודק את מי אנחנו מחנכים, ואיזה אזרחי מדינה יוצאים מהכפר שלנו, ומבית-ספרנו.


אני רוצה להגיד שאנחנו גאים בכל התוצאות שלנו, אפשר להגיד תוצאות על הילדים, ובכל זאת אני רוצה להגיד, שהילדים שלנו לומדים באוניברסיטאות, הם עובדים, הם יותר מ- 90% מהתלמידים שלנו, הם בצבא, הם הולכים לצבא, הם הולכים לעתודה. תסתכלו, יש פה הבוגרים שלנו, שגם מלמדים עכשיו בבית-הספר אצלנו. אני רוצה להגיד שאין בית-ספר, אני חושבת, אני עוד לא ראיתי, אין יום אחד שלא באים הבוגרים והם לא אחרי צבא רצים הביתה, הם באים אלינו. אז לשמור את הדבר, אני חושבת, אנחנו חייבים כולם, לא רק אנחנו. לא רק אנחנו עובדים ומורים, אז אני חושבת כולם חייבים להבין שלשמור את הפנינה הזאת, אנחנו חייבים, בגלל שהילדים שלנו לא מסתובבים ברחובות. הילדים שלנו, פשוט אני רוצה להגיד לכם, אתם שמעתם אולי יש סיירת הורים, ברחבי הארץ, בערים רבות, אני רוצה להגיד לכם שהבוגרים שלנו הם עדיין לא הורים, אבל הם גם בערב מסתובבים ביחד עם ההורים, כדי לעזור ולהציל את הילדים שמסתובבים ברחובות. אבל מי נתן להם את כל החינוך? אנחנו. ואני לא מתביישת להגיד שזה אנחנו. בגלל שההורים, אתם יודעים, עולים חדשים שבאים הנה, מה המטרה שלהם? להביא כסף הביתה ולהאכיל את המשפחה. והם לא יודעים לא מערכת חינוך שלנו, הם לא יודעים את החינוך שלנו, הם לא יודעים את כל המסורת היהודית ואת החגים, ומי מלמד את הילדים? אנחנו. אנחנו מלמדים אותם לאהוב את הארץ, אנחנו עושים הכל. ואני רוצה להגיד, ואני שוב חוזרת למשפט שאני כבר אמרתי – אם לילד טוב, הוא אוהב את המדינה והוא אוהב את הסביבה. ואף פעם הוא לא הולך נגד ואף פעם הילד הזה לא ילך להסתובב עם הסמים והכל. ואם לילד רע בבית-הספר, אז הוא בורח מבית-הספר, הוא בורח לרחובות. וזה מה שלא קורה בבית ספרנו, ואני גאה בזה.


ואני רוצה להגיד שאנחנו עושים הכל, כי התלמידים שלנו, עוד פעם אני חוזרת על המשפט הזה, יהיו נאמנים למדינה, אזרחים טובים. אני רוצה משפט אחרון.

שנייה, אני לא מפסיק אותך, אני רק אומר לך שמה שחשוב לי, שתתייחסי לנושאים שהם נושאים ספציפיים. אני צריך לשמוע ממך כמה יש לך עובדים שצריכים לקבל משכורת, מה בעצם המצב של אותם אנשים מבחינת הניהול, איך את כרגע נמצאת מבחינת היבט הניהול של בית-הספר מול המפרק ומול משרד החינוך. זה הדברים. האווירה הכללית, אנחנו מכירים, אנחנו מודעים, אנחנו גם מודעים לתרומתך לנושא של החינוך, אבל צריך להתקדם גם בדברים הללו.

מדובר על 30 מיליון שנעלמו, לא יודעת, חסרים, זה לא קשור לניהול בתי-הספר, זה קשור לאלה שהיו המנהלים שלנו. אבל אני רוצה להגיד שעכשיו אם מדובר בבית-הספר, יש לנו 80 מורים ו- 50 עובדים וכל יום, היום מתחיל מזה – מקבלים משכורת, לא מקבלים משכורת. מעבירים אותנו, לא מעבירים אותנו. יש מכרז, אין מכרז. ייקנו אותנו או לא ייקנו אותנו. סוגרים אותנו או לא סוגרים אותנו. ואתם יודעים מה? הדבר הזה, אי הוודאות היה מאוד קשה. אבל אני רוצה להגיד כמה דברים טובים.

כן, אבל אני רוצה להבין את זה. תקשיבי, אני רוצה להוביל את זה לכיוון שלשמו התכנסנו כאן היום. מבחינת הנושא הזה של אי-ודאות בגלל עתידו של בית-הספר שנוצר בחודשים האחרונים, האם היתה איזו שהיא ירידה בהיבט של הרשמה.

כן, הבנתי. אז אני פשוט רוצה רק לומר כמה דברים. משרד החינוך, אני רוצה להודות לכם, שבכל פעם בדרך, בכל החודשים והשנים, הם תמיד היו אתנו ולא חשוב שאנחנו, היה מאוד קשה עם ההנהלה שלנו, תמיד תמיד תמיד היתה לנו אוזן קשבת ותמיד היה למי לפנות ותמיד משרד החינוך היה אתנו ועזרו לנו בכל דבר אפשרי. עכשיו אנחנו הגענו לינואר וזה, אתם יודעים כבר, זה הגענו לזמן הרשמה. ואי-הוודאות, אני שוב חוזרת, אנחנו לא יודעים – להתחיל הרשמה או לא להתחיל הרשמה. מה לכתוב בפלאיירים? למי אנחנו שייכים? לאורט? לעמל? למשה? לחיים? אנחנו לא יודעים. מה יהיה ב- Title של בית-הספר? כי אם אנחנו יוצאים לשוק עם מה? אנחנו, אם אנחנו בעוד שבוע-שבועיים, אם אנחנו נהיה באי-ודאות, כבר אין עם מי לפנות כי אתם יודעים שהשוק עכשיו עובד על הפרסומת. ועכשיו כבר שמעתי שבכל בתי-הספר באזור שלי, התחילו הרשמה ומבחנים והכל. ואנחנו, אנחנו לא "נרדמים בעמידה", אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות. בגלל זה אני פונה לכולכם בבקשה להוציא מכרז, כבר להעביר אותנו, שיהיה כבר מישהו, שיהיה לנו אימא ואבא למי לפנות, מה לכתוב, הרשמה לאיזה בית-ספר? יוהנה ז'בוטינסקי או יהיה שם אחר? אנחנו רוצים לדעת. ואותו דבר גם התלמידים שלנו. אם אתם תסכלו בפייסבוק של בית-הספר, כל התלמידים שואלים אחד את השני – מחר יהיה בית-ספר? מחר יש עתיד לבית-הספר? אותו דבר, הנה, יושבים כאן הורים וכל יום טלפונים, אין סוף טלפונים – האם בית-הספר יהיה לשנה הבאה? מה עם בגרויות? מה עם המבחני בגרות? וכל יום, אתם יודעים מה, אם אתם תהיו בחדר שלי, כל דקה אני אומרת – רבותיי, הכל בסדר, אנחנו כאן, אנחנו לא נזוז מהמקום. אבל תעזרו לנו. אנחנו כבר חייבים לצאת לעולם, אנחנו צריכים לצאת לאנשים ולהגיד להם – זה מה שיהיה. אנחנו כאן. אנחנו ממשיכים, משרד החינוך אומר אנחנו ממשיכים, אבל מה? מתחת למי? מה? למי אנחנו שייכים עכשיו? אנחנו לא יודעים.

תודה, מילה. יש לנו כאן את ועד ההורים ו-ועד עובדים. ועד הורים, בבקשה, ואחר-כך ועד ההורים.

שלום, שני הבנים שלי לומדים ביוהנה ז'בוטינסקי ולי מאוד חשוב שתתנו מענה כי אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו עומדים. אני לא יודעת איפה לרשום את הילדים שלי לשנה הבאה, להשאיר אותם? אין הרבה מוסדות חינוך ברמות כאלה שהילדים שלי לומדים ואני צריכה לתת גם מענה להורים, כי כולם מתקשרים, אנחנו בוועד ההורים.

זה ברור.

מאוד חשוב לנו. אנחנו לא רוצים לוותר על בית-הספר הזה, היושב-ראש.

בבקשה, ועד העובדים.

אני מבקשת עוד שתי מילים, אני גם בוועד ההורים. אנחנו באנו לפה עם תקווה מאוד גדולה לצאת עם תשובות ולדעת באמת מה צפוי לנו. כי בית-הספר הזה, זה עולם שלם עבור הילדים שלנו, גם שניים מהבנים שלי לומדים בבית-הספר הזה. זה כמו שלנו לבוא לעבודה ליום שלם, למבוגרים, כך עבור ילדינו, לבוא לבית-הספר ולהיות שם שמונה שעות, שמונה שיעורים, וזה עולם שלם. כשהם חוזרים הביתה והם יכולים לספר על זה בלי סוף, עם עיניים בורקות, הייתי רוצה שכל ילדי ישראל יחזרו כך הביתה ועם מוטיבציה כזאת ילכו בבוקר לבית-הספר.

מצוין, אתם חוזרים על הדברים. בבקשה, ועד העובדים.

ברשותכם, אני יושבת-ראש ועד העובדים ביוהנה ז'בוטינסקי. אני כתבתי כמה דברים ואני רוצה להעביר בזה את המסר של העובדים ושל כל מי שעובד ביוהנה ז'בוטינסקי מה הוא חש בימים האלה.


אנו עובדי ומורי בית-הספר וכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, פונים אליכם ומבקשים להתערב בכל הקשור למצבו של בית-הספר. בבית-הספר לומדים 900 תלמידים, 80 מורים ו- 50 עובדים. חלק גדול מהעובדים והמורים, עובדים בכפר מיום הקמתו ועד היום, ופועל בחינוך התלמידים, במתן בית חם לתלמידים, הן בבית-הספר והן במסגרת הפנימייה. אוכלוסיית הכפר הנה הטרוגנית וניתן למצוא בכפיפה אחת תלמידים ברמות שונות. הכפר חרט על דגלו להיות בית חם לחניכיו. מגיעים אלינו חניכים מכל רחבי הארץ, כדי לקבל חינוך ראוי וטוב. בית-הספר השכיל עם השנים לפתח תוכניות לימוד ייחודיות, בהם מקדמים את תלמידינו ומגיעים אתם להישגים גבוהים. הפעילות החברתית, קהילתית, זהות יהודית, טיולים, התנדבות ולמידה, הנם ערכים מרכזיים בתפישת עולמנו. אנו רואים בכפר הנוער גורם מחנך ומעצב שיש לו תפקיד מרכזי בפיתוח החברה הישראלית. במשך כל שנות קיום הכפר, אנו מחנכים את תלמידינו על תורתו של זאב ז'בוטינסקי, ובכל יום נותנים במקום תשובות לחמשת ה- מ"מים שהצהיר עליהם זאב ז'בוטינסקי, שהם מלבוש, שזה ניתן בכל יום לתלמידי הפנימייה שזה הבית שלהם ואנחנו הוריהם, מזון, הרי המקום הוא הבית של כולם ומזין את כל תלמידיו, מעון שהוא הרי הבית לתלמידים שלנו בפנימייה, מורה, שהדגש הניתן בכפר הוא החינוך אותו אנו מקנים מאז ומתמיד ומביאים להצלחתם הגדולה של תלמידינו בבחינות הבגרות ומרפא – התלמידים שלנו נמצאים בפנימייה שמקנה להם את כל השירות הרפואי הדרוש. בשנתיים האחרונות נקלע הכפר למשבר, כתוצאה מניהול לא תקין כנראה, דבר שהוברר לנו בדיעבד. היום אנו עובדים תחת מפרק זמני שגם הוא נקלע למצב שמקשה עליו את הניהול והאות הראשון לכך זה אי-קבלת שכר דצמבר 2010 שעכשיו אנחנו שומעים משהו אחר.


לאור זאת, עשויים או עלולים למצוא את עצמם 130 עובדי הכפר ללא שכר ואולי אפילו ללא מקום עבודה. אנו מבקשים לא לתת למערכת חינוך נפלאה זו להתמוטט ולשלוח עובדים ותלמידים הביתה באמצע שנה.


מיותר לציין כי אנחנו נמצאים לקראת תחילת רישום לשנת הלימודים הבאה וכל מה שקורה כרגע, מונע מההורים להתעניין. אנו לא נרפה ולא ניתן למקום הזה ליפול, ונעשה הכל במסגרת החוק, שדבר זה לא יקרה. תודה.

תודה. הסתדרות המורים, בבקשה.

אני מברך על הדיון. עצם הדיון שמתקיים היום ואני מצטרף לכל מילה שאמר ד"ר יחיאל שילה ובנוסף לזה שיש לנו כאן את יוהנה ז'בוטינסקי, יש לנו גם שם מורים, הוא הרחיב את היריעה על עוד בתי-ספר, משום שבתי-ספר נוספים, גם ישנם מורים וגם ישנם תלמידים שם. המורים כאן, במשך שנה וחצי, אפילו שנתיים, סגרו את הפה, החזיקו את הידיים שלהם, משום שהם כבר נפגעו בשכר בכל הנלווים שהיו צריכים להיות, אם זה תנאי פנסיה שלא שולם, אם זה קופות גמל וכדומה, שאין כרגע מענה להם. הם בתחושה שמוליכים אותם עוד פעם שולל.

הם מתכוונים לשבות, או לא?

סליחה, הצענו למורים והמורים לא רצו, לפני שנה, הם אמרו – אנחנו לא נעשה זאת. משום שאנחנו רוצים שהילדים ימשיכו ללמוד ויהיו בבית-הספר, בכל בתי-הספר.

אבל הם הסתדרות, הם יכולים לעבוד.

אבל לא על כל דבר צריך להגיב בשביתה. האובססיה הזאת עם השביתות, זה גם כן דבר שצריך לקחת בחשבון.

מי שלא משלם משכורות, ראוי לשבות.

טוב, טוב. בבקשה.

יש כאן מצב כזה שהוא לא בריא מבחינת המורים. המצב שכל חודש לדון בזה מחדש, כן יקבלו משכורת או לא, לדעתי, צריך לחתוך את הנושא, לדעת לפחות עד סוף השנה מה הולך להיות מבחינת משכורות המורים.

תודה. ארגון המורים.

אני מצטרפת לבעיה הכללית של עלה, שהיא שלושת בתי-הספר ולא דווקא יוהנה ז'בוטינסקי. אני חושבת שהאחריות היא של משרד החינוך, כי משרד החינוך הוא זה שמעביר את הכספים לבעלויות, הוא זה שצריך לדאוג שהבעלויות תהיינה תקניות. אנחנו היינו כאן בדיון בכנסת על משרד החינוך שמוצא איזה שהיא חריגה באיזה שהוא בית-ספר ומונע ממנו העברת כספים ומבקר, כאן אין לי מושג למה שנים שלא נעשו הדברים כראוי ולא היה שום ביקורת על עלה, אני חושבת שהחובות של עלה הם גם למורים, גם לקרנות, גם לקרנות הפנסיה, לא ניתן להשלים אתם. אני יודעת שהיום המפרקים והבעלות מבקשת מבתי-הספר הטובים, אורט, עלה, עמל, ברנקו וייס, כל בתי-הספר שבאמת רוצים להשקיע בבתי-הספר, להשלים חובות ואני לא חושבת שזה מתפקידם של הבעלויות, הרשתות האלה, לעשות את זה. משרד החינוך צריך לקחת על עצמו את האחריות של התשלומים האלה.


אני חושבת גם ששביתה כאן לא תעזור. שקט בבתי-הספר של המורים והתלמידים, יביא להרשמה לבית-הספר. אני לא פעם אמרתי את זה בחדרי המורים, חדרי המורים מכירים אותי, לא צריכים שביתה. השביתה לא תעזור. יש מין רוח כזאת בבתי-הספר, למה לא סוגרים, אני חושבת באמת, שהאחריות היא על משרד החינוך למצוא את החורים האלה של התשלומים והחובות, ולא להפיל את זה על עמותות ורשתות שאני יודעת שהמלצנו לעמותות והמלצנו לרשתות לקחת את בתי-הספר עליהם. הם אמרו – אנחנו לא לוקחים אבל את החובות. אז צריך לקחת את זה ברצינות, כדי לבדוק מה קורה עם חובות העבר.

תודה.

אני מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים, עמותה שהוקמה על-ידי מורים של בית-הספר יוהנה ז'בוטינסקי, עמותה של מורים של בית-ספר יוהנה ז'בוטינסקי מנהלים אותה מההתחלה ועד היום. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לחזור לעניין פוליטי ולשאול שאלה. בהמשך למה שנורית דיברה כאן. העמותות האלה, רזיאל, יוהנה ז'בוטינסקי, עלה, נוהלו כל הזמן על-ידי חברים בכירים של מרכז הליכוד. אמר כאן סגן החשב הכללי – לא חייבים לשלם. סגן החשב הכללי. סגנית חשבת כללי לפניו, ידעו במפורש, במשך שנתיים, שכסף נגנב, הם המשיכו להעביר כספים, ולא עשו שום ביקורת. אביבה ליפשין היא עובדת משרד האוצר, היא ידעה במשך שנתיים שכסף לא הועבר לקרנות, שכסף לא הועבר לקופות גמל, פנינו אליה, דיברנו, והיא המשיכה להעביר כספים. ואני מצטרף למה שנורית אמרה, יש כאן אחריות נטו של משרד האוצר, של יאיר טל וסיגלית שהיתה לפניו, על כסף שנגנב, על משרד החינוך, ליכוד שלא מוכן לבדוק, מדברים כאן על מקדמה. אני רוצה להזכיר מה זה מקדמה. באוגוסט 2010, כשידעו כולם על החוב 30, 40 מיליון שקל, באה נורית גלזר תעסה, ויובל שטייניץ, ביקשה ממנו ארבעה וחצי מיליון שקל, והוא הוציא את זה מהכיס. אנחנו הגשנו ערעור.

איזה כיס?

שמע, אין פה אף אחד מהליכוד כדי להגיב. מה שאתה אומר זה דברים חמורים.

שנייה. העמותה שלנו הגישו ערעור. נכון, זה דברים חמורים. הגיב על הערעור שלנו סגן החשב הכללי, יאיר טל, שכתב לנו במכתב, זה לא מענק, זה מקדמה. הם לא ידעו שהמקדמה הזאת תיפול לאותו גירעון של 30, 40 מיליון שקל שכבר קיים? שאי-אפשר להחזיר אותו? הם לא ידעו את זה?


ואני מבקש מוועדת החינוך של הכנסת, כי מבקר המדינה אומר שכל עוד שבית-המשפט מתערב, הוא לא יכול לפקח. הוא לא יכול לחקור. פנינו למבקר המדינה. אז אני מבקש מוועדת החינוך של הכנסת, אדוני היושב-ראש, לדאוג שהמפרקים היום, שלפי החוק אמורים לעשות חקירה, לא עושים חקירה. אני לא מבין למה. אני רק יודע, שהבוס שלך, המפרק, או עו"ד רו"ח שלמה נס, ואותו טניה שמיר, אותה מירה גלזר תעסה, היו במטה הבחירות של אשתו, לאה נס, חברת כנסת מהליכוד היום, במטה הבחירות בליכוד. אז אולי לא סתם שהמפרקים לא עושים ביקורת. אני חושב, אדוני, אל תגיד לי מה להגיד, אני גוף ציבורי, אני לא סומך על ארגון המורים ששנתיים ידעתם מה קורה ולא עשיתם דבר ואני פונה לוועדה הנכבדה, לצאת מכאן, אם יש אפשרות, שתהיה חקירה שמישהו גנב את הכסף, ייעשה דין.

ש"ס היה בכותרות מזמן.

אי-אפשר לתת כותרות על הליכוד, זה אי-אפשר.


ואני רוצה גם לפנות לסגן החשב הכללי, לקחת אחריות, שכל מה שקרה לבתי-הספר האלה, ואני מזכיר, זה שלושה בתי-ספר, זה יותר מ- 2,000 תלמידים. קרה באחריותו של משרד האוצר. משרד האוצר לא יכול להגיד עכשיו שהוא לא קשור לשום דבר והוא יכול להתעלם, וצריך לתת על זה את הדין.


ועוד נקודה אחת, אדוני היושב-ראש, שאני רוצה כאן לשאול שאלה את סגן החשב הכללי, שאני רק 20 שנה בארץ, אני עוד לא הבנתי את זה, איך זה יכול להיות שבית-משפט מחוזי מוציא צו, החלטה, להעביר כסף לבתי-הספר, דובר משרד האוצר מחזיר לנו תשובה שאין ערעור, שהנושא בבדיקה, וכסף לא הועבר. איך זה יכול להיות שבית-משפט קובע, עד 2 לפברואר, להעביר כסף, וסגן החשב הכללי קובע לעצמו שהוא מעל בית-המשפט והוא רשאי לא לפעול. זה דברים, אדוני היושב-ראש, שאני מעלה כאן בישיבה, בתקווה שתהיה ביקורת, שאנשים שגרמו לשלושה בתי-ספר להגיע למצב הזה, יעמדו לדין. תודה.

תודה. כן, גברתי, בבקשה.

אני חשבת החינוך ההתיישבותי. אני רוצה להגיב על כמה דברים שנאמרו פה. ראשית כל, אני באמת מבינה את החששות של העובדים והמורים, בכל העמותה הזו, הן עלה והן ביוהנה ז'בוטינסקי, אבל יחד עם זאת, הובהר לאורך כל הזמן על-ידי החינוך ההתיישבותי, על-ידי משרד החינוך, על-ידי משרד האוצר, שכולם רוצים בהמשך קיומם של בתי-הספר וכך אתם צריכים לראות את זה וההקמה הזו, בעצם השינוי הזה, שמונו נאמנים, בעצם זה הטריגר שבא לעשות את השינוי הזה בעצם, על כל מה שקרה לפני כן, ההתנהלות הלא נכונה, הניהול הלא תקין.


בנושא של העברות כספים, אנחנו, החינוך ההתיישבותי מעביר מדי חודש בחודשו את כל מה שמגיע לבית-הספר, כולל משכורות מורים, כולל מלווה שכר מדי חודש בחודשו. זה שהעמותה התנהלה לא נכון, מונה בזמנו, ב- 2009, לאחר שנעשתה ביקורת, היתה ביקורת עומק והתגלה מה שהתגלה, לפני כן, רשם העמותות עשה ביקורת שם והיו, נעצרו כספים, אני לא יודעת אם אתה יודע את כל הפרטים, בכל אופן, נעשו כן תהליכים. ב- 2009 התפוצץ הסיפור הזה, לאחר שנעשתה ביקורת עומק. אנחנו מינינו חשב מלווה, ולאחר מכן הגיעו למסקנה שזה לא הולך ומונה, על-ידי בית-המשפט, מונו הנאמנים.


כיום, בעצם, זה לא בידינו. הנאמן הוא שבעצם פועל להסדיר את כל המהלכים ואת כל התהליכים. זה הכל נתון בידי בית-המשפט והוא מחליט בעצם מה עושים ואיך עושים.

על כמה כסף מדובר, את יכולה לדווח לנו?

מה, של החוב או של מה?

כמה כספים הועברו בעבר שאתם כרגע מגלים אותם?

שלא הועברו?

שהועברו ונעלמו.

לא לא לא לא לא, לא לא, אני לא יודעת מה זה ההבהרות האלה. אנחנו מדי חודש בחודשו מעבירים את כל מה שמגיע לבית-הספר, כולל תמיכות וממשיכים הלאה להעביר, מדי חודש בחודשו, כל מה שמגיע. בנושא הכספים שטוענים לא קיבלו שכר, כן קיבלו שכר, אנחנו מבחינתנו, העברנו כספים גם בדצמבר. מאחר ובית-הספר, זאת אומרת, השלמנו את כל מה שמגיע לבית-הספר. מאחר והיתה המקדמה שניתנה באישור החשב הכללי, סגנית חשב כללי אישרה על-מנת לעזור לבתי-הספר ובזמנו הוצהר שהמקדמה על-סך 2.6 שניתנו, הם ניתנו במפורש לשכר, לכל מיני מלווה שכר של מורים שהיו בעיכובים, זו היתה התניה של הכספים האלה שהועברו, לטובת נלווה שכר. והיתה התניה שהכספים האלה יקוזזו בדצמבר, כי זה תשלום יתר מעבר למה שמגיע לבית-הספר.

הבנו.

זה פשוט תשובות למה שנאמר פה.

תשמעו, אני לא נכנס לכל אותן האשמות, מי שצריך להיכנס לזה, זה הגופים הרלוונטיים לבדיקה, ועדת החינוך לא יוזמת ועדות חקירה, במיוחד במשטרה. אז יש שתי אופציות.

המשטרה לא יכולה לחקור היום, המשטרה הודיעה לנו שבגלל, היא לא יכולה לחקור.

אני לא נכנס לזה, אני אפילו לא דן על זה. אני לא גוף שעל-פי עובדות כאלו ואחרות, יכול לבוא ולפנות ולבקש חקירה כזו או אחרת, זה לא אנחנו. יש רשם העמותות, יש מבקר המדינה, יש מערכות שאחראים על העברת הכספים שבמידה ויש איזה שהיא בעיה, יכולים לפנות לגופים הרלוונטיים.


מה שמעניין אותי זה התשובות לאותן שאלות שנשאלו על-ידי מנהלת בית-הספר, מה קורה מבחינת ההרשמה, ומה קורה מבחינת השנה הבאה. זהו. בבקשה.

מילה, אני מבין שאת מוטרדת, גם אנחנו מוטרדים, אבל את יודעת לאורך כל הדרך, היה גם משבר, אנחנו לא עזבנו לא אותך ולא את הצוות. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו, כמשרד, שבית-הספר יוהנה ז'בוטינסקי ועלי זיו בהרצלייה, לפחות ממה שאני מופקד עליו, לא ייסגרו. אמרתי מקודם. אגב, בעבר, בתי-ספר שלא תפקדו כלכלית ולא תפקדו חינוכית – נסגרו. נסגרו במדינת ישראל גם חמש מסגרות חינוך ולא היתה ועדת חינוך שדנה בעניין הזה. לא היתה ועדת חינוך. נסגרו למה? מכיוון שלא רק לא תפקדו כלכלית, אלא גם חינוכית לא תפקדו.


מאחר ופה יש בעיה, הכלכלית, אבל בתי-הספר הללו, ציינתי כך בדבריי, שיש להם הישגים נפלאים, ואנחנו רוצים בהמשך קיומם ככפר נוער, כבתי-ספר מצטיינים, לכן אנחנו נעשה כל מאמץ. המפרקים הבטיחו לזרז את המהלכים. אני אומר לכם שגם לא נוח לנהל בית-ספר עם מפרק של בית-משפט, לא נוח. אני בעד שיגמרו מה שיותר מהר, שייקבע גוף. מבחינתנו, את צריכה לפרסם את עצמך, לא צריך כרגע לא גורם מי את שייכת, לפרסם כיוהנה ז'בוטינסקי, לפרסם את זה לשנה הבאה. זה הכל. זה מה שאת צריכה לעשות.


הערה שנייה, לגבי נורית ולנסי. חלק מהחובות של המורים, של הקרנות, נמצאים במסגרת הנושים והמפרקים צריכים לתת תשובות. המשרד העביר את כל המחויבות שלו מ- א' ועד ת', ומעבר לכך. אדוני היושב-ראש, שתדע שעכשיו יש סוף שנה, העברנו ליוהנה ז'בוטינסקי עוד שעות מעל לתקן.

מצוין.

כדי לעזור למוסד הזה. אז לכן גם את זה צריך לשנות. אני רוצה רק להדגיש. ולכן, אנחנו בנושא של קרנות, אנחנו העברנו את כל הסכומים. המשרד לא יעביר עוד פעם את הסכומים האלה, אז יכול להיות במסגרת הבדיקה שנעשית כרגע, לגבי איסוף כספים ומגיעים קצת כספים מכל מיני גורמים נוספים, מתארגנים, אני מאוד מקווה שגם למורים יכוסה גם שכרם. המשרד לא ייתן את זה פעמיים, אין לו שום אחריות בעניין הזה.

תודה.

יש לי רק שאלה אחת. כשאתה אמרת לפרסם את עצמך כבית-ספר יוהנה ז'בוטינסקי, מה הכוונה של המשפט הזה?

את ההרשמה. היא אמרה היא רוצה Title, זה כתובת. כתובת כרגע יוהנה ז'בוטינסקי, זה הכתובת. בפיקוח, משרד החינוך.

לעניין כל מה שנטען פה, ועדות חקירה, או כל הדברים האלה, אני גם תומך בעמדה של כבודו. למעשה, כל הנושא הזה התברר במסגרת בית משפט, לזה מונו המפרקים ואחת המטלות שיש למפרקים לאחר מכן זה לבדוק את התנהלות העבר והמפרקים יבדקו וכל דבר שלא מוצא חן בעיני מישהו, יש לו זכות גישה לבית-המשפט ויכול לטעון את כל הטענות האלו. לבטח זה לא הפורום.



לגבי העתיד של העמותה. מבחינת המפרקים הזמניים, הנושא מאוד פשוט. המפרקים הזמניים, אין להם סמכות להפעיל את בתי-הספר בצורה גירעונית. כשאנחנו אומרים בצורה גירעונית, מה הכוונה בצורה גירעונית? משרד החינוך, משרד האוצר, מעבירים הקצבה חודשית מסוימת. אנחנו חייבים לדעת להסתדר עם ההקצבה הזאת. אנחנו לא יכולים לקחת כסף שגבינו בעבר, ולהשתמש לפעילות השוטפת, כי אז הנושים, הסתדרות המורים, למעשה אנחנו אוכלים במסה מהיכולת שלנו להחזיר להם כסף. אז כל עוד שנצליח להפעיל את זה בצורה בלי גירעון, בתקציבים שיש לנו, אז בתי-הספר האלה יופעלו. נגיע למצב שאנחנו בהפעלה גירעונית, אז לא יהיה לנו ברירה, אלא אם כן נקבל.

אתה מנהל, איך תגיע למצב גירעוני? תנהל את זה בצורה כזו שלא תגיע למצב גירעוני. אני כבר אומר לך שלא היה פה איזה שהוא מצב לרעיון של בצורה כזאת או אחרת שקשור לפיטורים של המורים, בשביל לחסוך כסף.

כבודו אמר רעיון, מה צריך. אני לא יודע. אני לא יודע מה צריך. והמכרז, המפרקים יעשו כל אשר ביכולתם, להוציא את המכרז הזה מהר ככל שניתן.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רק שאלה אחת. אדוני המפרק או המפרק הקבוע, אני לא יודע.

אני עורך-דין של המפרקים.

התקציבים שאתם מקבלים כרגע בשוטף, שאתה קורא לזה, את מה זה מקלקל, לא הבנתי את הנקודה הזאת.

זה לא משנה שהעמותות האלה כרגע הן בסטאטוס של פירוק. משרד החינוך, יש תקציב לפי חוק חינוך חובה, משלמים לפי טבלאות מסוימות ולפי הטבלאות האלה אנחנו צריכים לדעת להתנהל, בצורה לא גירעונית.

מבחינת כיסוי, כרגע זה מכסה את המשכורות השוטפות, את ההוצאות?

זה אמור לכסות את הכל. זה אמור לכסות משכורות, זכויות סוציאליות, עובדים, מזון, הכל, הסעות, כל דבר.

אני רוצה לומר שאני עוקבת אחרי "יוהנה ז'בוטינסקי" עשר שנים, אני חושבת וגם פנו אלי הורים של תלמידים ואני פניתי אליך, אלכס, ואני מאוד מודה שאנחנו מקיימים את הישיבה החשובה וגם פניתי לשר החינוך וקיבלתי תשובה מלאה שמשרד החינוך תומך בבית-הספר וזה מאוד חשוב. ואני אגיד לכם, שאני לא חושבת שאם אין כסף, אנחנו יכולים להשאיר בצד את משרד האוצר. אולי אפילו אנחנו חייבים לפנות למשרד האוצר שזמני הם צריכים להעביר כסף, כדי שבתקופת המעבר, יהיו משכורות. למה? יש רציונאל לזה. אם אף אחד לא בדק איך עשו חובות 30, 40 מיליון שקל, וזה לא בית-הספר, אז גם משרד האוצר צריך לקחת אחריות חוץ ממשרד החינוך, ובגלל זה, אני מבקשת שני דברים – ישיבת המשך, עוד חודשיים, אחרי חודשיים, כאן, ואני חושבת שהם לא צריכים להיות בין הכיסאות ובאוויר ולמנהלת בית-הספר אני אומרת – תפרסמי, אנחנו לא ניתן לסגור את בית-הספר שלכם. לא נתתי לסגור בבית שמש בית-ספר חילוני, שהיה מאבק, אני לא מדברת על מורים שיגיעו להפגנות, אני מדברת על הורים של ילדים, יכולים לעשות איזה הפגנות יפות. את מבינה?

כן, אנחנו יכולים לעשות.

בגלל שזה בית-ספר שזה מענה לנוער בסיכון.

למה, למה נוער בסיכון?

גם, גם.

תשמעי, יש לי שם שני ילדים שלומדים. הם בסיכון?

אולי כן.

ממש לא.

לבית-הספר הזה יש הרבה פנים. אני מכירה גם פן של מצוינות, שזה לתלמידים מצוינים, וגם יש פן של תלמידים שלא יכולים להמשיך בבתי-ספר אחרים, הגיעו לכאן ואני מכירה את הפן הזה טוב יותר, בגלל שזה ההורים שפונים אלי ואני ממליצה על בית-הספר יוהנה ז'בוטינסקי, להגיע לשם, אז מה שאני אומרת, אז ישיבת המשך בעוד חודשיים ופנייה לשר האוצר.

מרינה, מרוב שאת פונה לכולנו, אז את יכולה לפנות לשר האוצר.

בטח, אני אפנה, אני אפנה, אתה יודע.

רבותיי, תודה רבה.

יש לי שאלה אחרונה, אם אפשר. פשוט אני רציתי לדעת מתי יהיה המכרז.

אמרו, תוך חודשיים-שלושה.

מוקדם ככל שניתן.

אבל מה זה מוקדם, זה עד סוף השנה? לפני? בשנה הבאה?

רבותיי, אני רוצה לסכם.
קודם כל, אני רושם לוועדה, הוועדה רושמת את העניין בפניה, את ההודעה של משרד החינוך ומשרד האוצר על כך שהנושא של משכורות דצמבר טופל והכסף הועבר לעובדים בבית-הספר יוהנה ז'בוטינסקי. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו רושמים לפנינו את ההודעה על כך שבית-הספר, גברתי המנהלת, תוכלי לפרסם את נושא ההרשמה עם השם של יוהנה ז'בוטינסקי, תסגרו את הנושא הזה של הפיקוח, משרד החינוך, מה היה רשום על הפלאייר, מה שתחליטו – תחליטו, אבל מה שחשוב, שאתם יכולים לצאת בצורה אינטנסיבית בעניין של השיווק של בית-הספר שלכם, לשנה הבאה, ואין דבר שצריך למנוע מכם לעמוד באותה שאלה של מתחרים, אם אפשר לקרוא לזה מתחרים, אנחנו במערכת חינוך אז אין פה מתחרים, אבל עדיין, תחרות חיובית.


אנחנו כמובן נקיים מעקב על העניין של התקדמות הנושא של המכרז. אני מודיע גם לפרוטוקול שבעת הניהול של בית-הספר והפנייה היא כאן למפרק הזמני, שלא תהיה כאן איזה שהיא מגמה של פיטורים או איזה שהיא פגיעה בעובדים, כי אני חושב שזה אפילו לא הדבר האחרון שצריך להיות כאן על סדר היום בהיבט של ניהול תקין. אני בטוח שאתה תמצא דרך לניהול תקין של העמותה, של בית-הספר, בכך שלא תהיה שום פגיעה, גם לא בעובדים וגם לא בתלמידים.


שמענו גם את החשש של העובדים, של הורים, של המנהלת של בית-הספר כלפי העתיד. כמובן אנחנו נהיה כאן לצדכם ואת ישיבת המעקב אנחנו נעשה ברגע שתהיה התקדמות בנושא המכרז ובנושא של המכרז, כמובן שיש פה קונצנזוס מלא בעניין אופיו של בית-הספר, שזה צריך להיות חלק מהעניין הזה ואני רוצה לאחל לכולכם בהצלחה. חשוב מאוד שבאמת אנחנו נשמור על קשר והדבר הזה לא יברח לנו ובהצלחה. בהצלחה בלימודים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15