PAGE
22
ועדת הכלכלה

11.1.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 413

מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת

מיום שלישי, ו' בשבט, התשע"א (11 בינואר, 2011) בשעה 11:30

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי), התש"ע-2010, של חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה גפני, חה"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ, (פ/2478)

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

אורי מקלב

יוליה שמאלוב ברקוביץ

פאידה זידאן – לשכה משפטית

נתי ביאליסטוק –עוזר המנכ"ל

ציון כהן

ראומה אפק ששון – משרד התמ"ת

עומר וייץ- מנהל חברת דיילקום

ירון שערבי – ש.ל.ח, חברת תקשוב

ניר גרסון

מיטל בשארי – מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

לאה ורון

אתי בנדלר

לאה קיקיון

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי), התש"ע-2010

של חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה גפני, חה"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ

(פ/2478)

שלום לכולם, אני פותח את הדיון השני של הוועדה. על סדר היום, הצעת חוק פרטית - הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי), התש"ע-2010, של חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה גפני, חה"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ, (פ/2478). זו הכנה לקריאה ראשונה. ההצעה עברה קריאה טרומית ב-27 לאוקטובר, 2010.

תודה לך, אדוני. שותפים להצעת החוק חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ, וחבר הכנסת גפני גם שותף בהצעה זו ורצה להגיע לישיבה אך הוא עסוק בניהול ועדת הכספים. החוק הזה בעצם הוא חוק להגנת הצרכן, במהותו. הכוונה היא להגן על הצרכן על פרצה בחוק שקיימת היום. סעיף 30א לחוק התקשורת אוסר על באמצעות פקס, בהודעה אלקטרונית או מסרון SMS לצרכנים, כאשר בהודעה רוצים להודיע לו, להשפיע עליו או להציע לו הצעה מסחרית כזו או אחרת. החוק לא אוסר התקשרות לאחר מכן וניתוק. מה שנקרא אצלנו "צינתוק " – שמורכב משתי מילים: צלצול וניתוק. התופעה שאנחנו עדים לה היא תופעה שמתרחבת, שחברות מסחריות, חברות שמתמחות בנושא הזה, משדרות צלצולים במערכת אוטומטית למנויים רבים בחברות הסלולר. על פי רוב הם קונים לעצמם מספרים מיוחדים כאלה ואדם מקבל צלצול שמישהו חיפש אותו, שיחה שלא נענתה, אז רוב רובם של האנשים חוזרים למספר שהתשר אליהם והנה, להפתעתם, הם מגלים שבעצם מי שהתקשר אליהם היתה חברה מסחרית שבאה לשדל אותם לקנות מוצר כזה או אחר, או הצעה כזו או אחרת. לא ניכנס לכך שלא תמיד האדם המבוגר שעומד מאחורי המכשיר. את הטלפון מחזיקים כל בני המשפחה, כולל ילדים, כולל נערים, וגם אנשים מבוגרים, ובעצם – החוק שאסר על הפצה מסחרית דרך הטלפון לא חשב על התחכום הזה שכאשר אתה מתקשר לאדם מייד המערכת האוטומטית מנתקת, המנוי קורא על הצג שמישהו חיפש אותו וחוזר אל המספר.


בעצם אנשים לוקחים בכפליים. ככה עד עכשיו רק הציעו להם הצעות מסחריות. עכשיו זה גם עולה להם כסף. אז יש כאן שיתוף. החברות הסלולאריות כנראה גם ניהנות מהעניין וגם החברות המסחריות, ומי שניזוק זה בעצם האנשים. הצעת החוק הזו באה לאסור שיגור הודעות מסחריות על ידי צלצול וניתוק - צינתוק.

זה צינתוק מסחרי. יש גם צינתוק פרטי.

אנחנו רק חוסמים את הנושא המסחרי.

הרעיון הוא מבורך, והוועדה תקדם את הצעת החוק.

זכות התגלגלה לידינו שאתה יושבר אש הוועדה וזו הצעת חוק שמגיעה אליך, והגנת הצרכן מאד קרובה ללבך. זה חלק מהגנת הצרכן.

אני מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת. רציתי רק להבהיר נקודה אחת שאנחנו לא חושבים שיש כאן פרצה בחוק. קיבלנו מספר תלונות בעניין הזה והתשובה שלנו היתה שלגישת המשרד, הפרקטיקה של צלצול וניתוק מהווה איסור של הוראות החוק. הונחה הצעת החוק והמשרד חשב שאין מקום להתנגד לה, כי לא יזיק ואף יכול להיות שיועיל להבהיר את הנקודה הזו במסגרת חקיקה. אבל שוב – לא מדובר לדעתנו בפרצה בחוק. גם יש תובענה ייצוגית שמתנהלת בבית המשפט בעניין הזה, ובית המשפט אמר בהחלטת ביניים שלדעתו הפרקטיקה הזו מנוגדת לחוק.

בסדר, אנחנו לא מסתמכים רק על הלכות שנקבעות בבתי משפט. מעדיפים חקיקה.

אנחנו לא מתנגדים לזה.

אבל מסרת שקיבלתם מספר תלונות בנושא. האם טיפלתם באותן חברות שנוהגות בשיטת הצינתוק?

קודם כל, אנחנו שותפים לכעס שבוטא על ידי מציעי ההצעה, זה גם אותנו מרגיז. אני מזכיר שהחוק הזה לא חל בעלי הרישיונות. חוק האנטי ספאם, שאותו אתם רוצים להבהיר כרגע. כמו שאמרה עורכת הדין זידאן – אנחנו תומכים בהצעת החוק, לא מתנגדים לה בכל אופן - בא למנוע מגופים מסחריים כלשהם, לעשות פרסומת, אני לא אזכיר שמות – אבל החוק בא למנוע מגופים מסחריים לפנות לגורמים פרטיים באופן שמטריד את מנוחתם וגורם להם לשמוע פרסומת בניגוד לרצונם, בין אם בדרך של שיחה או בדרך של משיכה, כמו שהחוק הזה מנסה למנוע, לא כנגד בעלי רישיונות. בעלי הרישיונות פה הם שקופים, הם בסך הכל אמצעי, ולכן אנחנו לא יכולים לפעול כדי לטפל בעניין הזה. החוק הזה מציג מצב של אכיפה עצמית, מה שנקרא – ולפיו, כל אדם שנפגע – נדמה לי שאפילו לא צריך להוכיח נזק, אלא רק להוכיח את עצם העובדה שאירע לו המקרה הזה, רשאי לפנות לערכאות ולקבל פיצוי של – אם אינני טועה, אלף שקל על כל אירוע כזה, גם בלי להוכיח נזק. כדי להבהיר עד כמה אני שותף לכעס שמובע פה אני אגיד את העמדה האישית שלי - לדעתי במקרה של צינתוק צריך לעשות כאן כפל קנס, כי הוא גם משלם על השיחה. אבל זו אמירה אישית שלי, לא של המשרד. לכן, אם צריך להבהיר, באמצעות הצעת החוק, אנחנו מברכים על זה.

אבל אתה ער לכך שיש היום חברות מסחריות, כאלה ואחרות, שיש להן שותפות עם החברות הסלולאריות, כשהמטרה שלהן היא להתקשר לאיזה מספר, ויש חלוקה ברווחים בדמי הקישורית - אתה יכול להאזין למסר והתשלום הוא לחברות על ידי זה שחברות התקשורת מעבירות להם כספים.

החל מה-1 לנובמבר - -כבר לא רלבנטי בעניינים האלה, אחרי הורדת דמי הקישוריות, ונעשה כל הצעד של לתת מספרי 1-900 שאז כבר הלקוח יודע שהוא מתקשר למספר שנגבה עליו סכום אחר. אבל החל מה- 1 לנובמבר, כל השוק של ה- revenue sharing הוא פשוט מחוסל.

אני רק רוצה להבהיר משהו בעניין הסנקציות שהחוק נותן, כי נשאלתי פה מה עושים לגבי המקרים האלה. החוק קובע - -

לא שאלתי מה המשרד עשה עם התלונות שהוא קיבל.

על זה ענה נתי ביאליסטוק. אנחנו לא יכולים לפעול נגד המפרסמים האלה. אין לנו סמכות לפעול. מה שעשינו – יזמנו תיקון חקיקה, ובתיקון החקיקה הזה נתנו מספר תרופות. יש את המישור הפלילי, שזה במקרים חריגים, המשטרה מתערבת, ובית המשפט יכול לפסוק קנס שיכול להגיע עד 226 אלף שקל לפי סוג ההפרה. מצד שני יש את המישור האזרחי, שיש שם שלוש תרופות: אפשר להתייחס לתופעה הזו כאל כעוולה נזיקית, ואז לפנות לבית משפט בעילה של עוולה נזיקית, או שיש אפשרות לפנות לבית המשפט בתובענה ייצוגית, מה שכבר נעשה, ויש גם אפשרות, שזה הכלי המרכזי, לדעתנו, שזה הפיצויים לדוגמה, שזה פיצוי של עד אלף שקל לכל הודעה שהנמען מקבל בניגוד להוראות.

אני רוצה לשאול, ברשותך, בדיוק לגבי אמצעי האכיפה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת – בזק ושידורים, הדן בשיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק, הידוע כתיקון הספאם – וזה נובע ממספר תלונות שהגיעו אלינו מהציבור - מה קורה עם מפרי החוק באופן שהם פונים במסר פרסומי למנויים ממספרים חסויים או פרטיים? זאת אומרת, מגיעות הודעות – אני מניחה שכולנו נתקלנו בזה במשיבון בבית – הודעות פרסומיות בניגוד לחוק, וניסיונות להתחקות על אותם מפרסמים מאד בעייתי, כי בדרך כלל כשאתה חוזר למספר שנתנו לך הם לא עונים במענה אנושי, אלא יש הודעות – אם אתה רוצה שניצור אתך קשר, נא השאר את פרטיך.

אם מישהו עושה פרסום מסחרי, ספאם, יש לו מניע שתיצור אתו קשר באיזושהי צורה.

ברור, אבל מלכתחילה מדובר בגופים שפועלים בניגוד לסעיף 30א לחוק וכאן, ככל שניסיתי, לצורך

לבין משרד התקשורת, יש כאן נפילה בין הכיסאות בין הרשות למשפט וטכנולוגיה ובין משרד התקשורת, כאשר בעצם מה שאומרים – פנו למשטרה. ברור שהמשטרה לא תטפל בסוג כזה של תלונות, והשאלה אם אגב הטיפול בסעיף 30א לא לא ראוי אולי גם לבדוק את ההיבט הזה, אולי יש צורך להרחיב את זה.

זה לא קשור לעניין הצינתוק כי לא יכול להיות צינתוק ממספר חסוי.

ברור.

לפני הפניה למשטרה, יש את המישור האזרחי, ואם הנמען רוצה לנצל את הזכות שלו או ליישם את הסנקציות שבית המשפט מוסמך להטיל - הוא צריך לדעת את מי לתבוע. אז כדי לדעת, יכול להיות שזה כרוך - -יכול להיות שבסופו של דבר, אני מניחה שהמפרסם הספציפי יזדהה, כי אין לו שום אינטרס לפרסם משהו כשהוא לא מזדהה. אם הנמען יעשה מאמץ סביר ויפנה לבית המשפט – מדובר באלף שקל לכל הודעה.

כלומר, את מצפה שהמנוי יעשה את פעולת הבילוש ורק אחרי שהוא יצליח, באמצעות הפעולה הזו לעלות על עקבותיו של המפרסם – אז הוא יגיש תביעה. בעניין הזה אתם חושבים שלרגולטורים אין מה לעשות.

אין, הרי, שיגור דבר פרסומת ללא פרסומת. כלומר, צריך להיות התוכן של מי שמפיץ, כי גם החוק המקורי טוען שהחברה שמספקת את הטכנולוגיה של העברת המסר - אין לה שום אחריות בעניין הזה, לפי החוק, אלא רק המפרסם שהזמין את העבודה. אז כמובן שהוא ייתן את שמו כדי לקדם את ענייניו.

אז אולי צריך לעשות משהו גם לגבי החברות - -

החברות המסחריות לא פועלות מתוקף איזשהו רישיון. לנו אין נגיעה בהן, עם החברות המפרסמות, מפרות החוק, לכאורה.

אבל יכול להיות שחברה שמשתמשים בה כפלטפורמה לשיגור מסר ממקור חסוי, כבר הופכת להיות שותפה לעוולה. כל עוד אתה רק הפלטפורמה - - אתה עוזר לו, כי צריך איזשהו שינוי טכני להיות חסוי. אתה עוזר לו להיות חסוי – אתה שותף אתו לעניין.

אפשר לעשות את ה פעולה הזו בצורה פשוטה בלי שיתוף פעולה עם מפעילי התקשורת.

שמפעילי התקשורת ידאגו לחסום את זה. אין סיבה שאדם יפרסם ממספר חסוי. אני לא רואה מודעות בלי לאן לחזור, בעיתונות. מי שעושה את זה יש משהו בתום ליבו שאינו מושלם. לכן החברה, הפלטפורמה, צריכה למנוע מקרים כאלה, או להיות שותפה, אם היא חושבת שזה בסדר. שתישא באחריות.

אבל אז אתה דורש מחברת התקשורת להאזין - -

לא להאזין. אתה סומך על מישהו? תבדוק את המסר שלו.

מותר לחברה לשלוח למועדון הלקוחות שלה, לדוגמה, שנתן את הסכמתו המפורשת לקבל מסרים. אני בעל טכנולוגיה כזו. כשאני שולח למועדון לקוחות שקיבל את הסכמת הלקוח לא אלך לבדוק אם כל אחד מהלקוחות מרשימת התפוצה של 100 אלף השיחות האלה נתן את הסכמתו.

מה זאת אומרת? סליחה, אתה עובר על החוק.

אני ממש לא עובר על החוק. אבל יש חובה לשלוח משיחה מזוהה, כי בזמנו, לפני החוק הזה אנשים היו מקבלים SMS ממספר 888, והחוק ח\ייב אותם לשלוח ממספר מזוהה, אמיתי. אותו הדבר יכול להיות גם בהודעות האלה. פשוט – שאסור לשלוח ממספר חסוי.

קודם כל אני רוצה להתייחס למה שאתי בנדלר התייחסה אליו - -

הנושא הזה – נגמר, אין לנו מה לעשות עם זה היום. זה לא קשור לחוק הזה. אי אפשר להרחיב אותו, אי אפשר לגעת בו.

אפשר להרחיב אותו, אדוני היושב ראש. בעת ההכנה לקריאה ראשונה אין דבר כזה חריגה מגדר הנושא וכיוון שחשבתי שדנים בסעיף 30א והרחבתו, אז סברתי שאולי ראוי להעלות בעיה אמיתית שקיימת

ושיש בקשר אליה פניות לא מעטות, ושאני התנסיתי בה, כאשר היה את הסיפור הזה של חלוקת מסיכות לאחרונה. היתה איזושהי חברה שהטרידה הרבה מאד אנשים בשיחות טלפון ממספר אנונימי, והשאירה הודעות במשיבון ש ,אם אתה רוצה תחזור אלינו". ואז הם כבר מתחמקים מתחולת החוק בעניין הזה.

ומה עם העניין של הסכמת הממשלה פה?

אני לא יודעת, רציתי לשמוע. הפניתי בנושא הזה גם את תשומת לב משרד התקשורת וגם את תשומת לב הרשות למידע וטכנולוגיה, כדי להבין איפה בדיוק מסתתרת הבעיה בהקשר הזה, של אכיפת הוראות החוק.

הרי התייחסנו לגופם של דברים ואמרנו שלדעתנו המענה שיש בתוך החוק זה מה שלדעתנו מספק. אם הדבר דורש מאמץ סביר מצד הנמען, אז שיתכבד ויעשה אותו כדי לפנות לבית המשפט ויתבע את מה שמגיע לו.

עם מה הוא יפנה לבית המשפט? הוא עוד לא יודע מי פנה אליו, זו הבעיה.

אז שיעשה מאמץ, יתקשר ויפנה למספר. הרי בסופו של דבר ברור שהמפרסם הזה יזדהה.

אי אפשר להגיע. רק כאשר אתה נותן את כרטיס האשראי שלך. גם כשאתה פונה לחברת התקשורת לקבל פרטים של אותו מספר שהתקשר אליך - מתוקף הגנת הפרטיות היא לא מוסרת את הפרטים.

אני לא מאמין שיש חברה מסחרית שאתה חוזר אליה ומבקש לדעת עם מי אתה מדבר והם מסרבים להזדהות.

זה מה שקורה בפועל, לפי שמה שעולה מתלונות הצרכנים שמגיעות למועצה לצרכנות. המוקדנים לא מוסרים את הפרטים, לא של המנהל ולא של החברה.

אז שיסגרו את השיחה.

זה בדרך כלל שיחות של צינתוקים כאשר הצרכן נאלץ לחזור לחברה ומשלם כסף על אותה שיחה. זה עולה לצרכן הזה כסף ולכן הוא רוצה לברר מי הטריד אותו ועבר על החוק, והוא לא מגיע למי שעבר על החוק.

אז ההצעה שלנו היא לא - -

ההצעה שלכם מאד טובה ומאד רלבנטית.

השאלה אם אין מקום להרחיב אותה, במידה מסוימת.

אולי צריך לחדד, אני רק לא רואה את ההבדל בין לחזור מטלפון קווי ובין לחזור לצינתוק בטלפון סלולארי.

אין בכלל שאלה אם מדובר בקווי או סלולרי - -

כנראה קשה לנטרל את התופעה שהיא, לכשעצמה, טכנית, אבל מה שכן – אפשר דרך הסקנציה. אם הסנקציה על צינתוק רגיל היא אלף ₪, צינתוק ממספר חסום, שזו כבר התחכמות ומחשבה קרימינלית, תהיה פי כמה. זה סך הכל שינוי קטן. האם הממשלה מסכימה לכך?

לא נוכל לתת תשובה סופית בלי להתייעץ עם משרד המשפטים.

משרד המשפטים הוזמן לדיון. הוא לא הגיע.

אבל הדיון היה על הצעת חוק ספציפית וזה לא עלה.

מאז ומתמיד, לפחות למשרדי הממשלה ידוע שבעת הכנת הצעת חוק לקריאה ראשונה אין דבר כזה של חריגה מגדר הנושא, מה גם שאמנם עם משרד המשפטים לא דיברתי, אבל העליתי את הסוגיה הזו, בין בפניכם, בין בפני הרשות למשפט וטכנולוגיה. דבר שני, הם הוזמנו ולא באו. אז למה גברתי מצפה, להשבית את עבודת הוועדה?

אני לא חושב – למה משרד המשפטים אמור להתנגד לתופעה כזו פסולה של צינתוק ממקור חסוי?

צינתוק ממקור חסוי? יש פה איפכא מסתברא. אתה לא יכול לחזור?

זה לא צינתוק ממקור חסוי, זה השארת הודעה במשיבות. זה מתחיל בהפרת הוראות החוק, שמתקשרים ממספר טלפון חסוי בלי למסור את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיף 30א ועל זה אולי ניר יוכל להרחיב את הדיבור. נתחיל בזה. נמשיך בכך שכבר חוזרים בהתאם לפרטים שהושארו במשיבון, למשאיר ההודעה, מעבירים מסר פרסומי אבל קשה מאד להגיע לפרטי החברה או מי שהשאיר את אותה הודעה.

צריך גם לציין, ועוזריי אומרים לי את זה, שיש היום גם פרסום נגטיבי. דהיינו, הם לא רוצים להזדהות, הוא רוצה להגיד שיש מחסור בסוג מסוים - - יש פרסום נגטיבי, הוא רק מודיע לך שיש בעיה עם מוצרים מסוימים, ואתה ממילא כבר יודע לאן אתה צריך להגיע. אנחנו היום למשל חוזרים מדיון על חוסר מגנזיום במים מינרלים. מספיק שגם היום מתחכמים, נותנים דברי פרסומת, הוא רק אומר לך מה לא טוב אצל השני, בלי שהוא מפרסם את עצמו.

אני לא בטוחה שזה לא נחשב לדבר פרסומת במובן סעיף 30א לחוק, כי דבר פרסומת מוגדר כ "מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". כלומר, ההגדרה כאן היא מאד רחבה ואם המטרה היא לגרום לכך שאתה תסור לחנות הקרובה למקום מגוריך ותרכוש מגנזיום אז עונה להגדרה.

נכון, אבל אנחנו מדברים על צינתוקים, כשהם לא מפרסמים שום דבר. כאן - - הפרצה שהיתה פה, לכאורה החוק אוסר את זה אבל היום זה התרחב, וצריך להגיד את זה בצורה הרבה יותר ברורה – ניתן להתקשר, ואז בעצם הלקוח רוצה לשמוע. בהודעה שיש נותנים לך מסרים. אני רק שאלתי בקשר לסנקציה – אמנם משרד התקשורת לא אחראי רק על חברות הסלולריות, אבל מבחינת אותה חברה פרסומית - זו הפרה של הגנת הצרכן. ברגע שאסור לעשות דבר כזה בעצם משרד התמ"ת היה אמור לאכוף סנקציה של הטעיית צרכנים בצורה כזו שמישהו מתקשר אליך עם צינתוק. אמנם משרד התקשורת לא יכול לאכוף על החברות, אבל התמ"ת יכול.

אני אשמח להגיב. לגבי הסיטואציה הספציפית כאן לא עולה כאן חשד לעבירה פלילית על החוק. מקום שעולה חשד לעבירה פלילית על החוק, שיש הטעייה, למשל - כל התופעה של אותן חברות ששיווקו את ערכות המגן והתחזו להיות מפיקוד העורף, שם באמת עלה חשד להטעיה, ושם התערבנו. הנושא נמצא בבדיקה במשרדנו. אבל כאן לא מדובר בעבירה פלילית על חוק עבירת הצרכן.

מה זאת אומרת? אני לא מבינה.

אני אולי אסביר, ברשותך. הרגולטור של חוק התקשורת איננו משרד התמ". הרשות להגנת הצרכן אחראית על חוק הגנת הצרכן ושם יש סעיף שמדבר על הטעיית צרכן. ככל שמדובר בהטעיה, כמשמעותה לפי חוק הגנת הצרכן, הם נכנסים לתמונה. כיוון שכאן לא ברור שמדובר בהטעיה, לפי חוק הגנת הצרכן - -

זו פשוט גניבה, אני מצטערת. זה ממש פלילי. אותה חברה שבעצם מבקשת ממני לחזור אליה ולשלם כסף מכיסי גם אם אני לא רוצה, זו חלמאות, זו גניבה, זה שימוש בטכנולוגיה. זה פשוט, מבחינתי – הם לוקחים כסף, מכניסים את היד שלהם לכיס של הציבור בלי שהוא רוצה.

את צודקת אבל גניבה היא עבירה על חוק העונשין. היא לא עבירה על חוק הגנת הצרכן. מקום שיש עבירה על חוק הגנת הצרכן, אז אנחנו כמובן בודקים ומתערבים.

חברים, מה שאני רואה שעומד לפנינו כאן, האפשרות הזמינה להגדיל את הקנס במקרים הספציפיים האלה, שאדם עושה את הפעולה הזו ממקור חסוי או ממספר שאי אפשר לחזור אליו, כי הוא שגוי, וזה היינו הך, מבחינתי – צריך להגדיל כאן את הקנס. אז אתה גם שם איום גדול לא לעשות – עונש גדול יותר, מרתיע, ובי"ת – אתה גם נותן מניע למי שנפגע באמת לחקור ולבדוק מי הטריד אותו, הוא יודע שהוא יקבל פיצוי גדול יותר.

דרך אגב, בנושא הזה של צינתוקים אני חושב שיש מקום שגם ספק הטכנולוגיה ייקח אחריות, כי ביקשו ממנו, הזמינו ממנו לנתק אחרי שניה. אז פה זו באמת שותפות לדבר עבירה, בניגוד להודעות מסחריות רגילות שלא יכולה להיות קיימת אחריות. אבל פה, בהחלט, על חברת הטכנולוגיה לקחת אחריות בעניין

כשאתה מדבר על חברת הטכנולוגיה- על מי אתה מדבר, על בעל הרישיון או על אותו call center - -

אותו call center שיודע להוציא הודעות IVR, ומראש אמרו לון – תתקשר ותנתק, כי זה מה שהוא מבצע, שיהיה גם אחראי.

בהחלט יש פה שותפות לעניין, בניגוד להודעות רגילות שאין לו שום אחריות.

אין משהו נומרטיבי שהוא חיוג לשניה. אין דבר כזה.

אז שוב – אני רוצה שיהיה ברור לוועדה שלא מדובר בבעל רישיון אלא מדובר בכל אחד שיכול לקנות מכשיר כזה, הוא לא גדול, הוא לא כל כך יקר. אתה שם אותו אצלך בחצר, והוא מוציא שיחות.

הוא לא כל כך יקר

אפשר להבין מה מביא אותו, כמייצג את החברות האלה, - -החברות הגדולות כנראה לא עושות את זה, ומי שעושה את הדברים האלה זה חברות קטנות שמתחרות עם החברות הגדולות - -

מי שעושה את זה – שישלם. מי שמטריד את הציבור, שיישא במחיר.

בינינו, זו לא פעולה לגיטימית לעשיית כסף.

אבל אתה עד לכך שהיא מתרחבת, בתקופה האחרונה?

לצערנו – כן. ברגע שנכנס איזשהו חוק – זה הרי התחיל ברגע שנכנס חוק הספאם, וכולם מחפשים את הפרצות, ואיך לעשות כסף.

איך מגדירים בחוק את אותה פונקציה שהוא דיבר עליה? לא המפעילים אלא ה - -

זה לא חייב להיות call center במהות שלו. ספקי שירות מערכות חיוג אוטומטיות.

ספקי השירות.

יש לנו הגדרה?

אני מחפשת.

שוב – זה לא במגרש של משרד התקשורת, אני לא יודע איפה לשים את העניין הזה, כי בסופו של דבר, מי שניהנה כספית מדבר הפרסומת זה המפרסם.

גם בעל הפלטפורמה מרוויח מזה.

כמובן, הוא נותן שירות. אבל לך לאותה חוליה שקל לך לזהות.

אני לא יודע להגיד לך מה היא ההגדרה של ספק הציוד, חלילה וחס שלא נכניס את כל מי שמייצר אותו. גם עוד לא עשה שום דבר רע.

בהגדרת מפרסם כתוב – "...או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר".

אבל תקראי הלאה: "..לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע בעבור....פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק ...."

כן, זה כן. המערכות שהוא מדבר עליהן זה המערכות שבעצם משווקות את הפרסומת עבור אחר. הם לא בעלי רישיון שעושים את זה כחובה לתת את השירות של הטלפוניה.

אז אם כך, הם כן כלולים בהגדרה של מפרסם, לכאורה. צריך לבדוק את זה. אני סבורה שכן.

מבדיקה שעשינו בעבר אנחנו לא כלולים כי באמת אי אפשר לקחת. אני מקבל קובץ עם רשומות טלפוניות ואני לא יכול לדעת שהם קיבלו את אישורו המפורש של הלקוח להתקשר, כי יש עדיין פעולות - - -

אם אתם משווקים את דבר הפרסומת בעבור אחר, אתם נחשבים למפרסם, כי לא החריגו אתכם כמי שלא יראו אתכם כמפרסם. אז לכאורה חלה עליכם אחריות. אלא אם כן אתם פועלים לפי רישיון בזק מיוחד או מכוח היתר כללי.

השאלה היא גם מה ההגדרה של "משווק דבר הפרסומת". זה לא בהכרח בעל הטכנולוגיה. אני יכול להיות גם מפיץ מוצרים ומשווק דבר פרסומת. הוא עוד לא סיפק שום טכנולוגיה.

אז אני מבקשת ממשרד התקשורת לקראת הקריאה השניה והשלישית להביא לנו הצעה כיצד להרחיב את האחריות במקרים האלה?

בנושא צינתוקים.

ככל שזה נדרש.

מה שאנחנו רוצים, בהסכמת כל חברי הוועדה שנמצאים כאן – להגדיל את הסנקציה במקרה הזה של מי שמסתתר מאחורי מספר חסוי או שגוי, להכפיל אותה – במקום אלף, אלפיים שקל.

וגם –לכל אחד. גם דיברתי גם על זה שאולי נפעיל את זה גם על הפלטפורמות, זאת אומרת - -

כיוון שאין לנו עכשיו הגדרות אנחנו נדון בזה אחרי - -

אני רק רוצה להבין את הנקודה הזו – מדובר על הגדלת הסנקציה, לגבי איזה מקרים?

במקרה הספציפי שדיברנו, שאדם מפר את הוראות החוק - -

באופן שהוא לא מזדהה, זאת אומרת, שהוא שולח את המסר שלו, באופן שלא ניתן לדעת מי הוא, מי הזהות שעומדת מאחורי המסר הזה.

כשמדובר בספאם, בהפצה לא לגיטימית? כי אני יכול לראות תסריט שבו גורם לגיטימי פונה לאדם שמותר לו לפנות אליו ורוצה עדיין להישאר תחת מספר חסוי.

אם זה לא הפרה של החוק צריך לפרט את שמו המפרסם, גם, בתוך הודעת הפרסומת המותרת, צריך לכלול כמה דברים- היותו דבר פרסומת, שמו של המפרסם, זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב ושלושת הדברים האלה צריכים להיות בכל מקרה.

אני מדבר רק על המספר, על ההודעה שיוצאת, אם יוצאת הודעה, ממקור שהוא חסוי. לעתים אתה לא רוצה שהשיחות שיחזרו אליך יהיו מאותו מספר שיוצא כי יש מוקד שמוציא שיחות ומוקד אחר שקולט שיחות - -

צריך לציין גם דרך התקשרות .

כל עוד ההודעה לגיטימית זו לא בעיה. אם ההודעה תהיה לא לגיטימית- תהיה בעיה.

אבל יכול להיגרם גם צינתוק חוקי, שלא התקשרו במטרה לנתק, אלא התקשרתי למישהו לשגר לו דבר פרסומת, שמותר לי, הוא לקוח שלי - -

אז חובת ההוכחה אצל החברה לבוא ולהראות לי שאני חתמתי על הסכמה לשלוח לי - -

לא ענה זה לא צינתוק.

לא ענה זה צלצול, ניתוק, בסופו של דבר, אבל המטרה היתה לא שהוא יחזור אלי, בכלל. יכול להיות שהוא רואה מספר על הצג חשוף לו, והוא מתקשר חזרה. וענה לו מישהו ב – call center.

אבל שה- call center יוכיח שהוא לקוח שלך. מה הבעיה?

אוקיי, נעבור להקראה.

"הצעת חוק התקשרות (בזק ושידורים)(תיקון – שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי)...." – כמובן שנשנה את החוק עכשיו, ככל שמרחיבים את תחולתו. "התש"ע-2010" – גם זה ישונה.

"הוספת סעיף. "- זה צריך להיות תיקון סעיף 30א.

"1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 בסעיף 30א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) לעניין סעיף קטן (ב)...." – אולי אני אזכיר קודם מה אומר סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) לסעיף 30א לחוק התקשורת אומר כדלקמן:

"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר..." – SMS, כמובן – "...בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. פניה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה".

"0ב1) לעניין סעיף קטן (ב), יראו מי שחייג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ובמענה להתקשרות למספר שממנו חויגה השיחה כאמור מושמע דבר פרסומת, כמי ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף קטן (ב)".


אני מניחה שצריכים להבהיר כאן שיראו מי שחייג למנען ולא נענה.

זה לא – לא נענה, זה – ניתק. הניתוק פה הוא יזום.

כי לא כתוב כאן שהוא ניתק.

אנחנו מבקשים אם אפשר להוסיף ולתקן שם – "וגרם לניתוק השיחה בטרם ענה הנמען לשיחה, זאת במטרה להביא את הנמען להתקשר בחזרה כדי להציע לנמען עסקה או להשמיע לו פרסומת, בין אם נעשה החיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטית ובין אם לאו, ובין אם הושמעה הפרסומת כשהיא מוקלטת, או עובד במענה אנושי". לפעמים אתה חוזר ויש מענה אנושי שם.

אבל את לא רוצה שתהיי נדרשת להוכיח את המטרה - צריך להיזהר עם הרישא של התיקון החשוב שהצעת.

אז בלי הרישא.

גם מעבר לזה - סעיף 30א לא בא למנוע מקרים של העברת דבר פרסומת באמצעות אנשים ולא מענה - -

אז מה, הם עכשיו יתחילו להשאיר הודעות בתא קולי?

אם זה מענה אנושי - - זה היה איזון בין חופש העיסוק לבין ההסדרה של הספאם.

נכון. הרעיון היה למנוע את התופעה הזו של שליחה גורפת של הודעות בין אם במסרונים ובין אם בפקסימליה, עם תפוצה מאד רחבה, אבל כשנעשית שיחה, אחד לאחד, אם בעל המכולת שלך רוצה להציע לך מבצעים – את זה לא אסרו. גם אם הוא משאיר לך הודעה. אם מדובר בשיחה פרטנית, יחידנית, מאחד לשני – את זה החוק לא בא למנוע.

אבל אם הוא השאיר לי הודעה - -

גם אין בעיה.

גם בעל המכולת –הוא שולח לקבוצה ומנתק.

זה בדיוק נכנס לתחולת החוק – אם מדובר בקבוצה - -

גם אם מדובר בקבוצה –אם מדובר במענה אנושי אז זה לא אסור לפי החוק, כי יש פה גם אינטרס של חופש העיסוק, למרות שאנחנו באים להגן על הפרטיות - -

אבל חברים, כשאני שומעת את ההודעות בטלפון הסלולארי, אני משלמת על זה זמן אוויר.

ההגדרות שיש עכשיו בסעיף 30א לחוק נעשו ונכתבו אחרי דיונים מאד ממושכים בוועדה משותפת של כלכלה ומדע וטכנולוגיה. יש גם היגיון וזה נידון בהרחבה, אנחנו פה באים לאזן - -

חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ, הרציונאל בא ואומר – נכון שאת מוציאה כסף, עלות של זמן אוויר, אבל זמן מוקדן הוא בדרך כלל הרבה יותר יקר מאשר עלות זמן האוויר שלך. לכן, חברות יטו להטריד אותך באמצעות מכונה, כאשר הם באמת רוצים לתת לך הצעה לגיטימית, זה יהיה בדרך כלל במענה אנושי, ואת תשמחי, אולי לקבל את ההצעה.

כשזה מענה אנושי והשיחה אינה אקראית, אלא מבוססת על איזשהו חתך מאפיין – קבוצה של רופאים, קבוצה של רואי חשבון – אז זה דיוור ישיר, נחשב, לפי חוק הגנת הפרטיות, ואז- מי שמתקשר חייב להזדהות, חייב למסור את מספר המאגר, להבהיר שיש לנמען זכות שימחקו אותו מהמאגר.

ואם הוא השאיר הודעה במענה הקולי ולא הזדהה?

פה היינו נותנים לזה פרשנות תכליתית – אם זה היה עולה כדי פניה, יכול להיות שגם השארת הודעה זו פניה. במקרה כזה, אז הוראות שרלבנטיות לדיוור ישיר יחולו על המקרה. קשה לי לענות על רגל אחת, אבל בהרבה מקרים – כן.

כאן, כל השאלה שחודדה פה – האם, כאשר אתה לא משאיר לו הודעה, לא מוקלטת, לא בתא קולי ולא אנושי, אתה רק מצלצל אליו, גורם לו בצלצול הזה, להתקשר אליך, וכאן, גם בקבוצה שאתה מוגדר, שאתה מגדיר אותה, בחתכים כאלה, לא בטוח שזה תופס. דהיינו, אתה תמיד יכול לטעון לזה שהתקשר – אני לא התקשרתי לפי החוק הקיים - -אתה לא חייב להזדהות, לא חייב שום דבר - - לכן החוק כן בא לחדד את החלק הזה בצינתוקים, שהם גם לא מחויבים לכך שהוא לא השאיר הודעה. הוא רק צלצל וניתק. אתה התקשרת. והם עומדים מאחורי זה. זה אף פעם לא חודד, בעניין הזה. לכן, ההרחבות כאן – החוק בא להגדיר את זה באופן מפורש. זה שאנחנו לא רוצים עכשיו לכלול בזה גם את המענה האנושי, אני מבין שיש כאן, בגלל סיבות אחרות, אני לא רוצה בהצעת החוק הזו להרחיב.

לא, אנחנו לא נשנה את הבסיס של החוק.

השאלה היא איך החוק התייחס למצב שהתקשרו ממערכות אוטומטיות למספר מסוים, יבצעו את הצינתוק, וכאשר אתה חוזר אתה מדבר עם מוקדן אנושי. אז בעיקרון החברה יכולה לטעון – אני התקשרתי עם המוקדן האנושי, לא עניתם לטלפון? ניתקתי, חזרתם, ענה לכם מוקדן אנושי. הם לא עוברים פה על החוק, בכלל.

יש פה שילוב של רכיב אוטומטי.

הלקוח לא יכול להוכיח את הרכיב האוטומטי, כי החברה המפרסמת אתם – התקשר המוקדן, לא עניתם, הוא ניתק את הטלפון.

צלצול ראשון - -

צלצול ראשון? זה משהו שקשה להוכיח אותו.

הפרקטיקה של הצלצול – ניתוק באה כדי לעקוף את האיסור שיש בחוק, וככל שמדובר במענה אנושי אפשר לעשות את השיחה גם ככה, אין איסור בחוק, ולא צריכים את הצלצול-ניתוק בכלל.

אפשר להוציא את השיחות באוטומט - -

אפשר להתקשר, גם. מענה אנושי לא אסור לפי החוק.

בגלל זה אני אומר –שניתן להתקשר אוטומטית, אני מתקשר ל-100 אלף איש, רק מי שיחזור אלי, אני אטפל בו. כמו שאמרת – זמן מוקדנים הוא מאד יקר. המוקד רוצה להתעסק רק בשיחות רלבנטיות שמישהו חזר אליהן.

גם מי שחוזר אליך לא יודע מי אתה.

- - -

פקחתם את עינינו, נעשה הצעת חוק גם למערכת חיוג אוטומטית. הצעת החוק הבאה כנראה תהיה שגם כשאתה חוזר למענה אנושי, וזה עוד פעם עולה לי כסף, כי אני מדברת עם המענה האנושי – כנראה שגם את זה נתקן.

יהיה קשה להוכיח.

אנחנו נחשוב איך נוכיח.

טכנית – לא תמיד אפשר.

אם אנחנו מסכמים את הנושא הזה אני מבין שגם היועצים המשפטיים של משרד התקשורת מבינים שבחלק הזה אין מניעה, בחוק הזה, גם לאסור את זה. כל מה שהחוק לא אוסר, כשיש פניה אנושית או אפילו השארת הודעה והחזרה היא אנושית. אבל עצם המעשה של צינתוק, אנחנו רואים את זה כמעשה מרמה במהותו, את הפעולה הזו. אם היינו אומרים שאנחנו יודעים לזהות חברות שמשתמשות בכלי הזה שנקרא צינתוק, מערכות אוטומטיות שמתקשרות ומנתקות כדי לגרום לאנשים אחרים להתקשר, גם אם יש מהעבר השני מישהו אנושי, אנחנו לא רוצים להסכים לדבר כזה, ואנחנו יכולים לעשות דבר כזה, וזה לא פוגע בחופש העיסוק. נכון? זה ברור. השאלה היא, עכשיו, אם נרחיב את זה, מה זה גורם לחוק, בעניין הזה. אם תהיה הסכמה שאפשר את החלק הזה גם להוסיף, במקרה שאפשר להוכיח שזה נעשה ממערכת של צינתוק, וגם מענה אנושי לא עוזר לעניין וזה לא מסבך את החוק- אז אפשר להחיל אותו גם כן.

אפשר, דרך אגב, ר להגדיר את זה בצורה מאד פשוטה ולהגדיר שכל שיגור דבר פרסומת, בין אם הוא טלמרקטינג אנושי או אוטומטי - ייעשה על ידי מספר מזוהה שלא ניתן לחזור אליו בכלל, וככה זה לא יעלה ללקוח כסף. אם אני שולח עם מספר ואלידי, שזה המספר בבעלותי, אמנם, אבל שלא ניתן לחזור אליו, אז הלקוח ינסה לחזור אליו, לא יהיה שם מענה, הוא לא יחויב בכסף, ולא נגרם לו נזק.

אבל כל הפואנטה פה שהם רוצים לעשות את זה על חשבוננו.

יכול להיות שהלקוח ימשיך לנסות לחזור ולראות מי חיפש אותו - ואז ה הטרדה לא פשוטה.

אני חושב שאתם עלולים להיכנס פה לכל מיני פתרונות קצה איזוטריים.

תשאירו את זה ככה ותכינו הצעת חוק נוספת.

אז כרגע , סעיף (ב) מאושר בנוסח שהוצע על ידי חברי הכנסת, ללא הרחבות.

גם ללא זה שהוא חייג לנמען וגרם לניתוק השיחה ו - - חזר למפרסם?

אני מציע כן להוסיף את הניתוק, צלצל וניתק.

תראי את סעיף (ב1) כפי שהוא הוצע על ידי המציעים ותגידי איזה שינויים את מציעה להכניס בו.

להוסיף גם שיראו מי שמשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף קטן זה – את מי שחייג לנמען וגרם לניתוק השיחה, בטרם ענה הנמען לשיחה, והנמען התקשר והגיע למפרסם.

אז מה זה מוסיף על מה שהם מציעים? אני לא מבינה.

גרם לניתוק השיחה – זה מה שחסר בהצעה.

אז זה יותר רחב. זה בין אם הוא ניתק או לא. אני אבדוק אם יש צורך לכתוב את זה. אני לא רואה מה זה מוסיף. ייתכן שאני לא מבינה את העניין אבל אני לא רואה מה זה מוסיף. כאן, בכל מקרה – אם הוא ניתק או שהוא לא ניתק אלא הגיע למשיבון, החיוג נעשה באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ומה שקורה כאשר את חוזרת, את שומעת דבר פרסומת – ואסור. זה נראה לי פשוט יותר רחב.

על פניו זה נשמע שזה רק מישהו שחייגו אליו והושמע לו דבר פרסומת.

לא, "במענה להתקשרות למספר שממנו חויגה השיחה".


יש עוד דבר נוסף – בסעיף הפיצויים לדוגמה, סעיף קטן (י) של סעיף 30א כתוב: "שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק, (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על אלף שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה", וכאן אני מבינה שהוועדה מוכנה לשקול להוסיף שאם דבר הפרסומת נשלח ללא שנכללו בו שמו או מענו – ואני עדיין לא יודעת מה הנוסח שאני אכין לצורך העניין הזה - של משגר דבר הפרסומת, סכום הפיצוי לדוגמה יהיה כפל הסכום.

לפי החוק – צריך - - שמו של המפרסם, מענו ודרך יצירת קשר אתו. לפי החוק עכשיו זה חייב להיות גם וגם.

אני רוצה שמספיק שהוא לא נתן אחד מהפרטים האלה - -

האם גברתי לא חושבת שצריך אולי להוסיף במקום להעלות את הסכום, אולי להוסיף את השיקול הזה כ- (ד)? הכוונה שבית המשפט יחמיר יותר, כי לא תמיד הוא נותן אלף שקל. זה "עד אלף שקל".

היקף ההפרה הוא אחד הפרמטרים בלאו הכי שבית המשפט אמור להביא בחשבון בעת קביעת סכום הפיצויים לדוגמה.

אם פונה צרכן, איך בית המשפט יודע מה היה היקף ההפרה?

אם הוכח, למשל, שההודעה הזו נשלחה ל-10 מנויים או ל-100 אלף מנויים, אז יש כאן היקף הפרה.

אני אומרת שאם פונה צרכן בעניין ההפרה איך הוא יכול לדעת מה היקפה?

אינני יודעת איזה עול מונח על כתפיו לצורך העניין הזה. זה באמת בעייתי. יכול להיות שזו כן הצעה טובה.

אנחנו רוצים באמת לוודא- גם אני מבין שזה לא מופיע ניתוק המשמעות היא שהחלק השני של הנוסח – "מענה להתקשרות למספר שממנו חויגה השיחה, כאמור..." זה אומר, הרי, שההתקשרות הזו תוביל אותך לחזור אליו, ולא משנה אם היה ניתוק או לא. החלק הראשון – סתם להתקשר ממערכת חיוג אוטומטית ולהשאיר פרסומת, זה גם אסור היום. אבל החלק השני, לכאורה, אני חושב, אינני משפטן, אבל לכאורה, החלק השני, שזה גרם לך להתקשרות למספר שממנו חויגה השיחה - - השמעת דבר פרסומת.

זה גרם לך להתקשר -זה יצמצם, לדעתי.

כפי שזה מנוסח עכשיו, אני מוכרחה לומר שמי שניסח עשה עבודה יפה. זה כולל את כל המקרים, על פניו.

זה כולל גם את המקרים שהוא לא התכוון.

למשל? איזה מקרים?

למשל, כשמישהו מתקשר ומנסה להשיג אותך ואחרי 5 צלצולים רואה שלא ענית ומנתק. את מחליטה בכל זאת לחזור אליו ולפני שאת שומעת מענה אנושי – כל החברות היום משמיעות פרסומת, החל מבנקים ועד אחרונת החברות הקטנות. את סבורה שהוא רק רצה להשמיע פרסומת, גם אם ייקח לו עוד דקה לענות - -בדרך כלל כשאת מגיעה ל- call center את שומעת – הגעת לחברה כזו או אחרת, והוא בכלל לא התכוון לעשות צינתוק.

למה בכלל שאדם יתקשר ממערכת חיוג אוטומטית?

כי הוא שם רשימה, ומי שעונה – עונה. המערכת חוסכת את ההתקשרות הידנית. המערכת האוטומטית מתקשרת אליך. אם אתה עונה- אז מישהו מדבר אליך.

אז יצרכו להפריד בין השיחות היוצאות והנכנסות.

לכן להוסיף את הנושא של צלצול וניתוק - -

אבל איך אפשר לדעת אם זה צלצול וניתוק? אני לא הייתי בבית. אני רואה שמישהו חיפש אותי מאיזשהו מספר. אני לא יודעת אחרי כמה זמן השיחה נותקה. מתי זה בכלל נחשב לצלצול וניתוק? אחרי כמה צלצולים – שניים? חמישה? עשרה? איך מגדירים בכלל ניתוק, לצורך העניין הזה? אם אני כותבת משהו כזה בחוק אני צריכה להגדיר אותו. אם זו גם עבירה פלילית, היא צריכה להיות מוגדרת. לכן יש לי עם זה בעיה.

אם מישהו ידבר אתך, אני לא חושב שהוא עשה פה עבירה פלילית. איפה העבירה הפלילית? – בזה שהוא מטריד אותך. בזה שהוא לא מאפשר לך אפילו לענות לשיחה. הוא פשוט מצלצל ומנתק.

קשה מאד להוכיח את זה. מה, דרך אגב, ההגדרה של "צלצול"?

אוי, חברה', תעשו לי טובה. אתה, אני רואה, עושה עבודה מצוינת. התוצאות הן כאילו לצרכן אבל דואג טוב מאד לחברה שלך.

ממש לא נכון – כי מה הוא צלצול?

הישיבה הבאה תהיה בנושא הפילוסופי מה הוא צלצול.


אני רוצה לשאול את ציון כהן - נניח שצלצל אלי בנק וניתק. אני חוזרת ושומעת: שלום, הגעתם לבנק דיסקונט. אם אני לקוחה של בנק דיסקונט, סבירות מאד שאני אמתין שיענו לי, ואני אשאל: האם צלצלתם אלי? יגידו – כן, וכן הלאה. אני לא רואה בזה שום דבר פלילי ובגלל זה אין שום סיבה לתקן פה את מה שכתבנו. מבחינתי ניתוק הוא שאני מתקשרת לחברה שאני לא מכירה אותה, אני לא מעוניינת לשמוע – אני חושבת שאת צודקת, אין צורך לתקן.

יש פתרון?

לי אין כרגע פתרון לעניין הזה. באמת הועלו כאן בעיות שלא חשבתי עליהן קודם.

גב' בשארי העלתה את הרעיון – להוסיף את הביטוי "..וגרם לניתוקה". זה בהחלט מצמצם.

עול ההוכחה הוא על המנוי, במקרה הזה, המנוי שרוצה לתבוע. הוא לעולם לא יוכל להוכיח שמישהו גרם לניתוקה של אותה שיחה. אם מכניסים את זה – זה יישאר אות מתה בספר החוקים.

את צודקת. אני מקבל את מה שאת אומרת. אני חושב שבמקרה הזה, מאחר שנחשפנו ליותר מדי שימוש לרעה בטכנולוגיה הזו, אולי צריך להחמיר קצת.

אני מסכימה במאה אחוז. זה מה שצריך לעשות – להחמיר. השימוש הזה בטכנולוגיה - -

אז נשאיר את הנוסח כמו שהוא מוצע כרגע ואני בהחלט קוראת למשרדי הממשלה, לכל הגורמים הנוגעים בדבר, לאחר הקריאה הראשונה, להציע לנו פתרונות שלא יכניסו לגדרי המפרים כאלה שאין כוונה לפגוע בהם.

יש לי שאלה בקשר לכפל הסכום – מדובר להכווין את זה לסוגיה שעלתה היום, או באופן רחב לכל - -

גם לא לכל הסוגיה שעלתה היום, אלא רק לחלקה, רק לאלה שההפרה שלהם באה לידי ביטוי בין היתר בכך שבדבר הפרסומת שלהם לא כלולים פרטיהם.

גם אם זה נעשה בהסכמה?

אם יש הפרה של החוק. אם יש הסכמה זו לא הפרה של החוק.

אבל החוק מגדיר מראש. מה הוא "ספאם"? – זה כזה שלא קיבלת אישור, ולא מופיע בו – כך וכך. ואז, הקנס הוא אלף שקל. מה זה בא להוסיף כרגע? אתם רוצים להגדיל את הקנס לאלפיים שקל?

מספר מזוהה. אם זה מגיע ממספר לא מזוהה – שם זה מוכפל.

אם יש דבר פרסומת ללא שנתתי את הסכמתי מראש - -

אז זה לא ספאם.

ודבר הפרסומת הזה הגיע ממקור בלתי מזוהה – אז.

שני תנאים מצטברים.

אל תדאג, אנחנו לא רוצים סתם לעשוק את ה - -

אז זה מוציא מגדר זה את התופעה המעצבנת שאתה התחלנו היום, של הצינתוק. כיוון ששם המקור מזוהה.

נכון,ן אני אומרת: הא בהא לא תליא.

טוב, נצביע?

משרד האוצר העביר בכתב – מרפרנט התקשורת שההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית.

אנחנו נעלה להצבעה. את הניסוח הסופי היועצת המשפטית תסיים לאחר סיום הישיבה. מי בעד הסעיפים, כפי שהוקראו? פה אחד התקבל.

חברת הכנסת ברקוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת ישראל חסון, וחבר הכנסת מקלב במקום חבר הכנסת מוזס.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45