PAGE
20
ועדת הכלכלה

11.1.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 412

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי, ו' בשבט, התשע"א (11 בינואר, 2011) בשעה 10:30

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – העברת פרטים למפרסם מדריך התקשורת),

התש"ע-2010, של חה"כ אמנון כהן, חה"כ ציון פיניאן, חה"כ פניה קירשנבאום, חה"כ מירי רגב

(פ/2314)

חברי הוועדה: כרמל שאמה- היו"ר

אמנון כהן

אברהם מיכאלי

יוליה שמאלוב ברקוביץ

משרד התקשורת: ליאת גלזר- לשכה משפטית

ציון כהן – הנדסה ורישוי

נתי ביאליסטוק- יועץ בכיר למנכ"ל

דנה נויפלד –משרד המשפטים

איילת כהן מעגן – עו"ד

שרון פליישר- סמנכ"ל רגולציה

ניר יוגב- חברת סלקום

יהל בן נר- חברת פרטנר

יוליה מרוז – חברת פלאפון

יוסי כהן – דפי זהב

דוד לנוס – הסתדרות הכללית החדשה

ניר גרסון

ירון שילת

מיטל בשארי – מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

לאה ורון

אתי בנדלר

לאה קיקיון

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – העברת פרטים למפרסם מדריך התקשורת),

התש"ע-2010

של חה"כ אמנון כהן, חה"כ ציון פיניאן, חה"כ פניה קירשנבאום, חה"כ מירי רגב

(פ/2314)

שלום לכולם, מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – העברת פרטים למפרסם מדריך התקשורת), התש"ע-2010, של חה"כ אמנון כהן, חה"כ ציון פיניאן, חה"כ פניה קירשנבאום, חה"כ מירי רגב שמספרה - פ/2314.

היה דיון בנושא הזה?

הצעת החוק עברה ב- 14 ביולי, 2010 לוועדה וטרם התקיים בה דיון.

אז זו הכנה לקריאה ראשונה. היוזם והמציע, בבקשה.

ראשית, אני מודה לאדוני על כך שבסדר היום של הוועדה בין הדברים החשובים שעומדים על הפרק מצאת זמן להצעת החוק שלי, ואני מודה למנהלת הוועדה שעשתה מאמצים, כי זה היה בהמתנה הרבה זמן. הצעת החוק היא הצעה חברתית ממדרגה ראשונה כאשר היא מדברת על כך שהשירות שניתן לאזרחים, 144, שהוא למעשה מאגר אחוד שמופעל כרגע על ידי גורם אחד בלבד, וכתוצאה מכך הוא מאד יקר, לכן אני רוצה שתהיה תחרות בנושא זה, כי מי שצריך את השירות הזה הם דווקא מבוגרים, קשישים. המדינה שלנו קולטת עולים חדשים כל פעם בגלי עליה וקשה להם להתחבר לטכנולוגיות המתקדמות. אני רוצה לציין שהטכנולוגיה שקיימת היום של בזק היא מאד אפקטיבית. בתקופת היותי יושב ראש ועדה כאן היא היתה מאד מיושנת ולא מעודכנת. היום היא לעילא ולעילא, אטרקטיבית מאד, ומי שזקוק למספר – המספר הוא נגיש, מהיר ומעודכן, כך שאני משבח אותם על הפעילות שלהם. זה לא גורע, מצד אחד. מהצד השני אני חושב שהסכום שנקבע על ידי אותם הצרכנים שזקוקים ושאין להם את הנגישות לאינטרנט, מדובר באנשים מבוגרים, במגזרי החרדים, המגזר הערבי, שיש להם נגישות פחותה לנושא האינטרנט. דווקא הם זקוקים לשירות ולהם זה עולה מאד יקר, כי אין תחרות. המטרה שלי היא שיהיו גופים נוספים שיתעסקו בזה, שיתנו את השירות.

מה העלות?

8 פעימות על כל בקשה. 8 פעימות שיחה- -

לא, לא.

אין פעימות כבר, במערכת הזו.

אתה רוצה שנשמע מהם? מה העלות של פניה ל-144?

קודם כל – אין דבר כזה, יותר, פעימות מונה, היום. יש מחיר ל-144. המחיר הוא מפוקח ומי שקבע זה משרד התקשורת ולא בזק, וככל שמשרד התקשורת יתעסק בפיקוח תעריפים וישנה את התעריפים – נשנה בהתאם.

מה התעריף היום?

1.40 שקל. רק אם ניתן המספר, ואם זה מספר שלא מופיע במדריך - -

בלי קשר למשך השיחה?

לא משנה. אתה משלם אך ורק על קבלת המידע. אם המספר - -

כמה שיחה ממוצעת לוקחת, לפי הנתונים שלכם?

20 שניות.

מאיפה אתה יודע?

מכיר את ה - -

כלומר, שליש דקה. כלומר- זה מחיר לדקה של 4.20.

אתה לא משלם עבור זמן השיחה. אתה משלם על קבלת המידע. בגלל זה, ברגע שלקוח מתקשר ומבקש את המספר, והמספר הזה עדיין לא עודכן בספרי הטלפונים, הוא לא משלם על השיחה הזו בכלל, זו שיחה בחינם. זאת אומרת, שמה אומר הרציונאל פה? שמי שלא עצלן, שיפתח ספר טלפונים, ימצא את המספר בספר הטלפונים, ובזק מחויבת לפרסם ספרי טלפונים, היום.

אדוני, ספרי טלפונים היום – זה לא כמו פעם. היום זה לפי אזורים. אם אני גר באזור השפלה ואני צריך לקבל מספר טלפון בחיפה או בירושלים אני נאלץ לקבל את השירות הזה, כאשר אין לי כלי אחר. כלומר, מאלצים אותי, אוטומטית, להגיע לשירות הזה - -

לכם יש התנגדות להוריד את המחיר?

ספרי הטלפונים היו מאז ומתמיד היו לפי אזורים, היות ואדם לא יכול להחזיק בבית ספר בעובי כל כך גדול. גם כך הספרים מאד עבים בחלק מהאזורים. אדם שמחפש את המספר במדריך כמובן לא משלם כלום. מי שמתעצל לחפש את המספר בספר או באינטרנט – שגם שם זה בחינם, ומעדיף להתקשר למוקד, אז הוא משלם עבור השירות שהוא מקבל.

מה סך ההכנסות שלכם, האם הנתון הוא גלוי?

אני לא יודעת אם הוא גלוי. אני מכירה את המספר, ואני יכולה, תוך כדי דיון, לבדוק אם הוא גלוי - -

למה? אתם חברה ציבורית, לא?

באופן עקרוני לבזק יש התנגדות להפחית את העלות של השיחה הזו?

מבחינת בזק יש לשירות הזה עלויות מאד גבוהות. זה שירות עתיר כוח אדם. זו הסיבה היחידה שבזק היא החברה היחידה, למעשה, שנותנת את הדבר הזה.

יחידה?

לפי החוק הקיים, כל חברת תקשורת או מישהו שהוא שלוח שלה, יכול להפעיל מוקד כזה. כל המפעילים בחרו לעשות שימוש בשירות של בזק כיוון שמדובר פה בשירות שדורש מקצועיות מאד מאד גבוהה. הטיוב של הנתונים פה, העובדה שזה שירות עתיר כוח אדם, כי כדי לתת שירות טוב אתה צריך הרבה נציגי שירות כדי שיענו בזמן. החיפוש הוא חיפוש מאד מתוחכם כאשר גם כשאתה אומר שם בתצורה קצת שונה, בטעות, עדיין מוצאים את זה, אם אתה מבקש טלפון של מישהו ואתה לא יודע איפה הוא גר- גם מוצאים. יש פה עלויות גבוהות כדי לתת את השירות הזה ברמה גבוהה. אני מתארת לעצמי שמי שרוצה לתת את זה ברמה מאד נמוכה ולעשות את השירות לא בצורה טובה, אפשר גם להוריד את העלויות. כרגע מדובר בשירות שהעלויות שלו הן פשוט גבוהות, בגלל שהשירות שלו הוא ברמה מאד גבוהה. בדיוק הסיבה שהיה חשוב למשרד התקשורת, שזה היה מהלך מאד מבורך, להביא לזה שיהיה אתר אינטרנט, שכמו שציין חבר הכנסת כהן – באמת, אתר ברמה גבוהה שיש בו את המידע בצורה אמינה, כאשר כל אדם שיש לו נגישות לאינטרנט יכול להיכנס ובחינם לקבל את כל המידע הזה. היום יש לך אינטרנט נגיש כמעט בכל מקום, ואם לא- יש את ספרי הטלפונים.

איך לקוח יודע אם זה מופיע בספר הטלפונים או לא, כאשר אתם מחייבים?

הוא לא יודע. הוא יכול לשאול את נציגת השירות שנותנת לו את המידע.

ואם זה היא תגיד שזה מופיע, הוא יכול להגיד – אל תתני לי, ואז הוא לא יחויב בתשלום?

נכון. כל עוד הוא לא מקבל את המספר, הוא לא מחויב.

רק שהוא לא יודע על האופציה הזו.

הרי הלקוח לא יודע אם חייבו אותו או לא, אין פירוט על זה בחשבון - -

יש לו. בחשבון מופיע הפירוט – מספר השיחות ל-144, וכמה הוא חויב עליהן.

זה – חדש.

אני חושב שאת השירות הזה כמו שאנחנו דואגים שתהיה תחרות בכל דבר, ואז זה יוזיל את המחירים, זה גם המקום – נתנו שירות טוב, מצוין, אבל מאד יקר, אבל אני לא רוצה ששר התקשורת יקבע את התעריף או שהם יבואו אליו עם תחזית על עלויות ואז יקבלו אישור. אני חושב שהשוק צריך לקבוע את המחיר. ייתכן שיהיו גופים שיגידו שאת זה הם נותנים בשירות הכולל חינם, כי הם נותנים עוד כמה דברים, בדרך, ולכן הם ירצו לתת את השירות הזה לאזרח חינם. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לפתוח גם את השירות הזה לתחרות.

מה יקרה יום אחרי?

צריך שמי שירצה יוכל לקבל את האינפורמציה הזו – גם פה צריך לשים סייגים, שהאינפורמציה לא תזלוג למקומות שלא היינו רוצים. אז פה יושבים גם אנשים שמתעסקים בדברים האלה, שיגידו לנו איך מונעים זליגת נתונים למקומות שלא היינו רוצים. כמובן, המטרה היא תחרות – ואיך שומרים על פרטיות של אזרחים, על פרטים שכבר נתנו. אם נתתי את השם שלי, המשפחה, והכתובת – אז זה מה שגלוי כרגע. ואם אני רוצה שמספר הנייד שלי לא יפורסם – זה לא יופיע. אז מה שמופיע כרגע במאגר של בזק אפשר איכשהו להעביר. גם פה אני לא רוצה שזה יהיה בחינם, אני מציע ששר התקשורת יקבע תעריף, תעריף מתאים לכיסוי ההוצאות שנובעות מהעתק המידע ומסירתו מעת לעת בתדירות שיקבע השר. הרי יש שם עבודה שנעשתה, וזה עולה כסף. אז שר התקשורת יישב עם הגופים המקצועיים מה העלות של העברת המידע, ואז זה יינתן להם, עוד פעם – לאחר שבדקנו ששום מידע לא יזלוג ולא יהיו כל מיני שימושים אחרים בו, שיפגעו בסופו של דבר בצרכן.

אתה מעריך שאם הצעת החוק תתקבל יקום מספר אחר שניתן יהיה להתקשר אליו והוא יהיה יותר זול - -

ודאי.

מי יעשה את זה?

כל מי שירצה.

אנחנו נשמח לעשות את זה.

ויכול להיות שגם עוד אנשים, שלא הגיעו לפה.

אני חשבתי שלא יהיה אף אחד, אז מספיק לי אחד כדי לדעת שטעיתי.

אני מחברת "תקשוב תקשור, מרכז תקשורת עסקי". אנחנו החברה הכי גדולה בישראל למתן שירותי לקוחות במיקור חוץ. בין הלקוחות שלנו – לקוחות הסלולאר, חברות תקשורת גדולות, כל קופות החולים. אנחנו מעסיקים 3,500 עובדים. אנחנו מתמחים בתעשיה הזו, כפי ששרון פליישר מבזק כינתה אותה - תעשייה עתירת כוח אדם. רוב העובדים שלנו נמצאים בצפון, אתם מוזמנים לבוא, זה אחד המעוזים הגדולים והמעניינים שתוכלו לראות - כרמיאל, עכו, נצרת עלית. אנחנו עכשיו בתהליך של הקמה של אתר נוסף, בדרום.

כאיש מקצוע תגיד לי טכנית איך עובר מידע ושאני, כחבר הכנסת, אהיה בטוח שלא חוקקתי חוק לא טוב, שזה לא יזלוג למקומות אחרים.

לפני זה אני רוצה לדעת מה הטוב שייצא מזה. אחרי זה נחסום את הרע.

הנושא של אבטחת מידע הוא באמת נושא חשוב. אני רוצה רק לומר שתקשוב, לצורך המידע, מחזיקה את המידע על 98% מאזרחי מדינת ישראל בתחום של בריאות, מחזיקה מידעים מאד מסווגים, אנחנו גם בכניסה של שירותים בענף הפיננסים – מידעים מאד מסווגים, מידעים שאנחנו תחת פיקוח מתמיד עליהם, יש אבטחות מאד מחמירות של מידע, כולל שרידות, כולל גיבוי. אני לא יודע אם אפשר להציג כרגע את כל המערך שלנו אבל מומלץ לבוא לסיור ולראות איך אנחנו עושים את זה. העמדה של תקשוב היא, שאנחנו, מהיכרות שלנו עם העולם הזה ועם הביקושים שיש בעולם הזה, יכולים לתת שירות תחרותי בסדר גודל כשבשורה התחתונה יחסוך לאזרחים הרבה מאד כסף. אני לא יודע אם זה מודל של לתת חינם, דווקא, תלוי במודל לפי תנאי הרישיון, אבל זו בהחלט אחת האופציות – לתת במחיר של עלות שיחה הרבה יותר נמוך, עבור האזרחים. זה יכול להיות גם במחיר של אפס, אם תנאי הרישיון יאפשרו את זה.

מה שאמרת זה דברים מאד כלליים. מה אתה יכול להתחייב שיכול לקרות?

אני יכו להתחייב ספציפית שאני אקים מוקד 144 – והיו לי שיחות על זה גם עם בכירים ממשרד התקשורת, שיציע רמת שירות לדעתי טובה, לפחות טובה כמו שבזק מציעה, במחיר טוב יותר.

משמעותית?

משמעותית.

סדר גודל של הפחתה שאתה יכול - -?

זה תלוי בתנאי הרישיון.

יש לכם תכנית עסקית בעניין? על בסיס מה אתה מדבר?

אני מדבר מתוך נתונים ותכנית עסקית.

כלומר, אתה מכיר כמה כוח אדם תצטרך - -

אני אוכל להציג לך אותה, במסגרת הסיור שאתה מוזמן אליו - -

אני יועץ משפטי של "דפי זהב". כמו שכמעט כל הנוכחים בחדר יודעים, "דפי זהב" הפיצה במשך שנים רבות וגם היום מפיצה – מדריכים מודפסים מדלת לדלת. ל"דפי זהב" ניסיון של עשרות שנים במיון, אחזור והצגה של מידע שעניינו, בסופו של דבר – שמות, כתובות, מספרי טלפון. "דפי זהב" היום פעילה, והייחוד שלה הוא מידע מסווג לבתי עסק. "דפי זהב" תמיד, לצד המדריך המסווג העסקי, צירפה, כמוציא לאור וכקבלן של בזק בזמנו, את המדריך הלבן, המדריך האלפביתי, כך שבתי אב בישראל זכו לקבל את הדפים הלבנים לחיפוש אלפאביתי של השכן, של הדוד, של הדודה. הם קיבלו את זה היום חינם אין כסף. מכיוון שהמערכת ההסכמית בין "דפי זהב" לבזק הסתיימה, לפחות עמדתה של בזק היום היא ש "דפי זהב" מנועה מלהמשיך לעשות את זה. גם אם דפי זהב מחזיקה היום בעמדה משפטית אחרת, ואפילו שאין כרגע כל קביעה סופית בעניין, עדיין - -

את הספרים לא אתם מנפיקים, כרגע?

כרגע, למיטב ידיעתנו – ואני לא יודע מה נעשה בבזק, בשנתיים האחרונות לא מופצים מדריכים אלפא ביתים מטעם - -

יש אזורי, של בזק – אני קיבלתי כרגע.

ל "דפי זהב" יש יכולת מוכחת לעשות שימוש במידע כזה.

האינפורמציה עברה לגוף אחר. איך שהוא.

אנחנו רק חושבים שאם גופים יקבלו את המידע הזה בצורה מסודרת, תוך כדי שיתוף פעולה עם בזק, המידע שיגיע לידי הגופים שיעשו שימוש במידע כזה ויציעו אותו לציבור יהיה מידע עדכני, מידע נכון, לא מידע שמתבסס על מדריכים שהתפרסמו לפני שנה או לפני שניים, וככה, גם גופים כמו "דפי זהב" שעשו את זה עד היום יוכלו לעשות את זה תוך שיתוף פעולה על בסיס מידע עדכני. אנחנו לא בהכרח חושבים שזה צריך להיות חינם אין כסף, כלומר, לקבל את המידע מבזק בלי כסף, כי בסופו של דבר בזק תעביר, והיא לא צריכה לעבוד חינם בשביל כל מי שרוצה ולספק כל יום דיסקים מעודכנים. אז לעניין זה, לעניין התשומה או העבודה שנדרשת כדי למסור מידע עדכני, אני מניח שמשרד התקשורת יידע לקבוע תעריפי העברה כמו שהוא ידע לקבוע בכל מיני עניינים, בין גופי תקשורת. בסופו של דבר "דפי זהב" תשמח מחר בבוקר, לצורך העניין, לקבל שוב דיסקים כאלה ולעשות בהם שימוש על פי אותו מודל עסקי שהיא עשתה בו עד היום.

אתה מדבר על שירות כתוב - -

שירות מודפס. תראה, ל "דפי זהב" אין היום יכולת מוכחת של מידע טלפוני. אנחנו לא פוסלים את זה כמודל כלכלי שיהיה רווחי ונכון. גם שיתופי פעולה עם גופים אחרים לא נפסל, אבל היכולת המוכחת של "דפי זהב" כפי שכולנו מכירים אותה היא להפיץ מדריך חינם אין כסף לציבור, לאותה אוכלוסייה שלא יודעת לגשת לאינטרנט, לאותה אוכלוסייה שלא רוצה לגשת לאינטרנט, וגם את זה יש לכבד - ובסופו של דבר אני לא רואה את החשש הגדול שמדברים עליו לגבי זליגת המידע.


אני חושב שאנחנו צריכים להבין על איזה מידע אנחנו מדברים: שמו של אדם, שהסכים שיתפרסם מספר הטלפון שלו, שהוא בחר והסכים שיתפרסם, על כתובת ביתו, שהוא הסכים שתתפרסם, ואם הוא נושא תואר של עורך דין או רופא, דוקטור, ואם הוא הסכים שהוא יתפרסם, והמידע הזה בסופו של דבר מתפרסם על ידי בזק. הוא גלוי, בנחלת הכלל, מהרגע שהוא פומבי כל אחד יכול לעשות בו שימוש. אני גם לא חושב שיש פה איזשהו סכנה שאיזה גורם עוין, חס וחלילה, ישים יד על ספרי הטלפונים של מדינת ישראל. אין פה איזה משהו מסוכן, חלילה. הנגישות של המידע הזה – גם היום היא נמצאת, באתר של בזק.

אני מחברת סלקום. אני רוצה לומר שכבר היום כל יזם שרוצה להקים מוקד מודיעין אחוד יכול לעשות את זה. אין צורך בשינוי חוק, אין צורך בשינוי רישיונות. למעשה, כדי שמוקד כזה יקום, כל מה שצריך זה שאותו יזם יצליח לשכנע את אחד מ-15 המפעילים שקיימים בישראל שיבוא ויקים אתו את המוקד הזה. מהרגע שקם כזה מוקד באמצעות אחד המפעילים, כל שאר המפעילים מחויבים להעביר לו את המידע. הסיבה שאין היום מוקד כזה, מתחרה לבזק, היא מאד פשוטה, ואני אומר את זה בתור נציג סלקום שישב ונפגש עם הרבה מאד יזמים, בין השאר – אלה שנמצאים באולם, לא באופן אישי, האנשים שפה אבל החברות שנמצאות פה – ונפגשנו בשביל לבחון את האפשרות באמת להקים מוקד מתחרה לבזק. סלקום לא ידועה כבעלת אינטרסים בבזק אנחנו חברות מתחרות. האמן לי שיש לנו אינטרס להקים מוקדם מתחרה לבזק, אבל אני יכול לומר לך במילים עדינות שהמשא ומתן עם כל היזמים שנפגשנו אתם לא שכנע אותנו שיכול לקום מישהו שיכול לתת שירות טוב יותר מבזק וזול יותר מבזק. ולכן, בסופו של דבר סלקום בחר בבזק.


אני גם יכול לומר לך שאנחנו לא בבלעדיות בבזק. אם יבוא מישהו מחר וישכנע אותנו שהוא יכול להקים מוקד טוב יותר וזול יותר מבזק, אנחנו יכולים להעביר את התנועה מחר, אבל גם לנו, כסלקום, יש אינטרס שהלקוח של סלקום, כאשר הוא מתקשר למוקד 144 הוא יקבל מענה מהיר, יקבל את המספר בצורה אמינה וטובה. לכן, כשמישהו מגיע ואומר שהוא יכול לעשות את זה יש באופן טבעי חשש שמא אותו יזם לא יצליח לעשות את העבודה ואז השירות למנויי סלקום ייפגע, ואנחנו לא מעוניינים בזה. זה דבר אחד. לכן אני אומר שאם מישהו רוצה לקום, אפשר לעשות את זה גם כיום בלי שינוי חקיקה.


דבר שני – אני רוצה להכניס לפרופורציות מבחינת מספרים. אני מדבר על נתונים כלליים כפי שאני מעריך אותם כמי שנמצא בשוק התקשורת. אני אומר לך – לקוח ממוצע לא מתקשר יותר ממספר פעמים בשנה למוקד בתשלום, כך שלכל היותר אנחנו מדברים על הוצאה שהיא לכל היותר בשנה 10-15 שקלים. אני לא מזלזל בזה, חס וחלילה, אבל מההיכרות שלי עם המטריה, רוב ההכנסה בגין השיחות האלה הולכת על עלות. זה שירות עתיר כוח אדם. בזק יכולה לספר גם על סוגי האנשים שעובדים במוקד שלה ועל מיקומם בחלקים שונים בישראל.

כמה פניות יש בשנה למוקד?

אז אני אומר – לקוח מתקשר 3-5 פעמים בשנה. אם אתה מסתכל על חברה ממוצעת אז על כל מיליון לקוחות זה - -

נציגת בזק יכולה לומר לנו - -?

אין לי את המספר המדויק, אני יכולה - -

אני גם אזכיר שחברות הסלולאר מפעילות מוקדים טלפוניים חינם. זאת אומרת שאם אתה מתקשר ואין לך מדריך טלפוני או אינטרנט אתה יכול לקבל לכל חברה ולקבל את המספרים של המנויים שלה בחינם, ללא עלות.

כל חברה מוסרת רק מספר של מנוייה – ולא של משתמשיה, נכון?

נכון.

מה קורה עם המשתמשים? כלומר, כל אלפי אם לא עשרות אלפי עובדי המדינה - -

זה כבר תלוי בהחלטה של בעל המנוי. כלומר, אם חברה מסוימת שמחזיקה ב-10 מכשירים והיא לא מעוניינת לפרסם את השמות והמספרים של כל עובדיה, אז מן הסתם הם לא יפורסמו. אם היא מעוניינת – היא יכולה להעביר את הפרטים והם יפורסמו.

אולי נציג פלאפון יכול לספר מה קורה עם עובדי המדינה?

אותו כנ"ל בדיוק. אני מתכוונת שבסופו של דבר זה נובע מרצון הלקוח. אם במכרז של חשכ"ל שנעשה הוא היה מבקש לשים את המספרים ברמה השמית ולפרסם אותם, אין לנו סיבה להתנגד לזה.

כל מה שצריך זה פניה של החשכ"ל אליכם ואז זה יפורסם? יש משהו מאד מוזר, אדוני היושב ראש, עובדי המדינה, כולל אני, מקבלים טלפונים מהמדינה לשירות הציבור והמספר הזה חסוי.

אבל זה מטיל נטל כבד על החשכ"ל כי המספר שאנחנו מקבלים הוא של המשרד, ואם מישהו עובד- המספר שלו עובר לעובד אחר. יש דינמיות בשיוך של משתמש הקצה.

- - -

אני חושב שמתן דיסק שמכיל את כל הפרטים, מעבר לזה שהוא עלול לגרום לזליגת מידע, כי אנשים יכולים לאבד אותו והוא יכול להגיע לאלף ואחת מקומות, אבל מעבר לזה, אם למישהו יש --

אבל מדובר במידע שהוא בבסיס – גלוי.

לא, הוא לא גלוי. נציגי בזק יגיבו על זה. אני רק רוצה לומר שאם למישהו יש דיסק, בסבירות גבוהה יש לו גם אינטרנט, ולכן ממילא יש לו את המידע בחינם ולכן הנושא הזה של הדיסק הוא לא נדרש.


דבר השני שאני רוצה לומר, שלפחות כרגע – הצעת החוק כוללת פרטים שלא ניתנים היום. היום אתה לא יכול לתת כתובת ולקבל שם וטלפון. אתה צריך לתת שם, עיר מגורים ואז מקבל טלפון. אתה לא יכול לעשות את זה ההפך. אתה ודאי לא יכול לקבל כתובת דואר אלקטרוני או פרטים כמו אתר אינטרנט – דברים שמופיעים בהצעה - -

באופן עקרוני, מבחינה טכנית אפשר לעשות את זה, הרעיון הוא שהיום זה נעשה בצורה כזו היות וזה מה שהובהר למנוי ברגע שהוא הסכים לפרסום הפרטים שלו. מעבר לזה – היום, בהסתמך על מדיניות משרד התקשורת, אתה שם פרטים של מנוי או לא שם, רק לבקשת מנוי, והוא מאשר שהוא מסכים לשים את הפרטים האלה במקומות האלה בלבד. הוא לא אישר לתת את זה לכל מאן דהוא או לתת דיסק – אלא, במפורש, בהתאם למדיניות המשרד אישר לפרסם את הפרטים שלו ב-144.

המדיניות של המשרד היא שבזק יכולה לפרסם ב-144 או במדריכי הטלפון בהתאם לבקשת המנוי. אם בזק הוסיפה שם שזה רק ב-144 ולא בשום מקום אחר, זו היתה החלטה שלה לא של המשרד.

כשאני פותח קו טלפון - -?

שואלים אותך – האם אתה רוצה שהפרטים יפורסמו במדריך. במידה ואתה אומר כן – הם מפורסמים. במידה ולא – אתה חסוי.

מה שאני אומר זה שאם בזק היתה שואלת אם הוא מסכים להיות מפורסם במדריך 144 ובמדריכים אחרים – זה היה 0 0

אין מדריכים אחרים היום.


אני רוצה להגיד שאני מסכימה שאמר פה חבר הכנסת כהן ושאכן השירות הזה הוא מאד חשוב וחשוב שהוא יהיה נגיש לאנשים רק אני רוצה להבין במה הצעת החוק הזו תועיל. מה שאמר פה, לדוגמה, נציג "דפי זהב" זה שהוא יעשה ספרי טלפונים. בשביל מה צריך ספרי טלפונים אם כבר יש? אדם צריך שני ספרים עם אותו מידע בדיוק? הרי אם הוא יקבל מידע מבזק זה בדיוק אותו מידע שמופיע היום בספרים של בזק בכל מקרה, בחינם.


דבר נוסף שהוא לא ציין - האם הוא ייתן את כל המידע שיש ב "דפי זהב" לכל העולם, גם? הרי הוא רוצה לקבל את המידע מכל המפעילים, רק לא שמענו ממנו שהוא הולך לפרסם את המידע שיש ב "דפי זהב" אצל כולם, ואנחנו מאד נשמח לקבל את המידע שיש לדפי זהב.


בנוסף, נתון לגבי שאלה ששאל כבוד יושב ראש הוועדה – בשנים האחרונות יש מגמה ברורה של ירידה משמעותית בכמות האנשים שמתקשרים למוקד 144לקבל מידע טלפוני שגם עולה כסף, ועליה בחיפוש באינטרנט. בכל שנה יש כמה מיליוני חיפושים. אנשים למדו להכיר את הכלי הזה, הוא גם השתפר, לאורך השנים, כמו שאמר חבר הכנסת כהן - -

אבל את מודעת לכך שיהיו אנשים שלא יגעו באינטרנט אף פעם?

אז לאותם אלה יש ספרי טלפונים.

אין את כל ספרי הטלפונים. אז אני אומר – צריך לתת להם את השירות.

אבל אני לא הבנתי איך הצעת החוק הזו תפתור את זה.

אני רוצה תחרות.

אני גם לא חושבת שאף אחד מהאנשים - - בזמנו פנו המפעילים לבזק. גם בזק בחנה את הנושא כשנדרש להיעשות מודיעין אחוד של כל המפעילים, גם בזק בחנה את הנושא הזה, וכל הגופים האלה שאומרים שהם יציעו הצעות מאד אטרקטיביות הציעו תעריפים יותר גבוהים מבזק וביקשו לקבל מהמפעילים נתח מהרווחים ועובדה שהמפעילים לא הלכו אתם. אני לא חושבת שיש כאן איזשהו מפעיל שנחשב כאיזשהו אוהד בזק או אחד שמעוניין להגדיל את הכנסותיה, אלא זה מהסיבה שאף אחד לא הציע פה הצעה אטרקטיבית וזולה יותר מהמחיר של בזק.


אחד הדברים שלא נדון פה – היום, החוק, למעשה קובע שיכולים להיות כמה מתחרים שרוצים. אין איזה הגבלה שצריך להיות מוקד אחד. יכולים היום להיות גם 10 מוקדים. העניין הוא שמי שמפעיל דבר כזה צריך להיות שלוח של אחד המפעילים. כלומר, שאחד המפעילים הקיימים ביקש ממנו להקים את זה עבורו. בזה יש איזושהי הגנה שהנושא הזה לא יהיה פרוץ. ברגע שתיתן את זה לכל גוף שהוא לא מישהו שיש לו רישיון ממשרד התקשורת, גוף שיש לו מחויבויות, ערבות כלפי המשרד, יכול להיווצר מצב שכל המפעילים פה יעבירו לאותו אחד את כל הנתונים, ויומיים אחרי זה הוא יסגור את הפעילות שלו. זה לא איזה מישהו שיש לו מחויבויות. הוא יקבל את הנתונים ויומיים אחרי זה סוגר את העסק. עכשיו, לך תחפש אותו.

משרד התקשורת יקבע למי ילך המידע.

היום, חוק התקשורת מגן על הצרכנים ו – גאה בכך שהוא מונע משלוח התקשרות של פרסומות והצעות עסקיות. לצערנו הרב החוק אינו אוסר התקשרות שעלולה לפגוע כשהיא לא עסקית או מסחרית. לדוגמה, היום, הצרכן, לפי הצעת החוק שהיא רחבה מדי, ניתנת אפשרות לתת מאגרי מידע דרך שירות מסרון, - - מודפס או מקוון – עלולה לגרום לפגיעה בצרכנים על ידי כך שגופים עלולים לרכוש את המאגר הזה ולהשתמש בו שלא לצורך פרסומות, כפי שחוק הספאם מגן על הצרכנים. למשל, אתן דוגמאות: סוקרים שירצו לקנות את המאגר הזה באופן כמותי. לשכת עורכי הדין שתרצה לקנות רק רשימה של עורכי דין להשתמש בפרסומים של לשכת עורכי דין, בחירות לרשויות – שירצו לרכוש את הכמות הזו באופן מקוון, וייגרם נזק לצרכן שיהיה בלתי הפיך. על מנת למנוע את הנזק אנחנו מציעים לצמצם את הרשימות האלה שמאפשרות את ההתקשרות הכמותית ומשלוח דואר ספאם, ואנחנו מציעים למנוע פרסום של מדריכים שמאפשרים קבלת רשימות מוכנות להפצה לכל דיכפין.


ב-144 ניתן ככל הידוע לקבל פרטי התקשרות אך לא באופן שכולל רשימות שמאפשרות משלוח כמותי של ספאם או התקשרות אוטומטית מבלי שיעילות השירות פוחתת בשל כך. לכן יש לתת את הדעת על כך ולמנוע את האפשרות הזו.

אני מנהלת אגף רגולציה בחברת "פרטנר". יש פה איזושהי נקודה קריטית לדיון ואני רוצה להעלות אותה. לפני 3 שנים, ב-2007, משרד התקשורת עשה רפורמה ורצה באמת לקדם את נושא שירותי המודיעין וחשב שנכון להכניס תחרות כמו שנכון לעשות גם היום. נוצר איזשהו קונספט שמתוכו הוקם מוקד מודיעיני אחוד. כל חברה היתה צרירה להקים מוקד מודיעיני מתחרה בבזק ולתת בעצם מידע למנויים שלה. מה שקרה בפועל, לא משנה שהיה מעט מאד זמן לעשות את זה, בפועל, אבל בסופו של דבר, אחרי שהלכנו ופגשנו כל מיני יזמים, וגם את בזק עצמה, כל מפעילי התקשרות שיש להם היום שירות לקוחות מאד מפותח והם יודעים לעשות את זה, לא עשו את זה בפועל, אלא הלכו לבזק וקנו את השירות ממנה, כי בסופו של יום בזק מתמחה בזה, היא עושה את זה המון שנים, ביעילות רבה, והיא יודעת - זו ההתמחות. יש לה התמחות כזו שנקראת – לתת שירות מודיעין טלפוני. אנחנו עדיין חושבים שמאד נכון לפתח תחרות באזור הזה, אבל יש תנאי אחד שהוא בסיסי והוא חד משמעי, ואין בלתו. תכל עוד הקוד של 144 יישאר בידי בזק, לא תקום ולא תהיה תחרות באזור שירותי המודיעין הטלפוני. הנושא הזה של 144 כל כך צרוב במודעות של האזרחים, במודעות של האוכלוסייה שהם לעולם לא ילמדו לחייג – לא 1344 ולא 1244, חינם, ולא משנה כמה זה יעלה, ולא משנה אם זה יהיה שירות חינמי לחלוטין.

על מה את מסתמכת?

אני מסתמכת על הניסיון שלנו ועל המחקרים שעשינו ועל תפיסות - -

כמו שערוץ 2 נכנס, כמו שנכנס שירות 012 כשבזק גבה המון כסף על שיחות לחו"ל, כשבאו מתחרים ירדו המחירים.

אני מייצגת רק את חברת פרטנר. אנחנו עשינו בדיקות. אני מדברת כמפעיל תקשורת שיש לו יכולות ובאופן עקרוני יכול להקים את השירות הזה.

רוצים תחרות. רוצים להוריד את המחיר.

בסדר גמור, גם אנחנו רוצים.

אני את זה נותן באפס פסיק משהו. בבקשה - -אין בעיה. לי אין כלי אחר, אני מחוקק. ביקשנו, דיברנו, לא עושים, אנחנו יודעים לחוקק, זה מה שאנחנו יודעים לעשות. אנחנו מבקשים שתהיה תחרות, שהציבור האינטליגנטי יבחר איזה שירות, ואיזה מספר הוא יפרסם. המפעיל החדש יפרסם את עצמו, הוא יודע איך לעשות את העבודה הזו, אני בטוח שהאנשים האלה, אני עסקים, יודעים למקסם את הרווחים שלהם. המטרה שלי היא לא הרווח שלו אלא שהאזרח ישלם כמה שפחות. זה מה שאני רוצה.

יש מצב שאתם מביאים להוזלת השירות באופן וולונטרי, מבלי שאנחנו מתקדמים בהצעת החוק?

לצערי – לא. מדובר פה בתעריף בתקנות שנקבע על ידי משרד התקשורת. התעריפים של בזק הם לא תעריפים ש - -

היא אומרת שזה תעריפים ש - -

אם הם יסכימו, אף משרד לא יתנגד.

לא, התעריפים של בזק הם לא תעריפי מקסימום. הם תעריפים קבועים.

אבל אמרתי – אם אתם תביעו נכונות להציע את השירות הזה במחיר נמוך יותר - -

הם נקבעו על בסיס של עלות. זה לא תעריף שסתם נקבע באופן שרירותי.

את יכולה לומר לנו – לפני חצי שעה שאלנו כמה ההכנסות של בזק מהסעיף הזה?

זה נתון שהוא לצערי לא - -

זו תשובה בעייתית.

אני אוכל למסור אחרי הדיון - -

למה אחרי הדיון?

אנחנו חברה בורסאית, אני לא יכולה לתת - -

זה בדיוק העניין.

זה לא מופיע בדו"ח רווח והפסד שלכם? זה לא סעיף נפרד? זה הכנסה ממה?

לא. זה לא סעיף נפרד. ביררתי.

פורסם בעיתון שכרגע בוחנים איך לחלק 3 מיליארד שקל דיוידנדים בבזק. אז שנדע. עיני לא צרה, אני רוצה שירויחו, אבל שנדע איפה אנחנו, פרופורציות, שלא יכולים להוריד פרומיל לטובת הצרכן אבל מחפשים דרך איך לחלק 3 מיליארד שקל בדיוידנדים.

אני כן יכולה לומר שהמספר הזה יורד כל שנה.

אני מתואם עם הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין.

אז ליאת גלזר היא באת כוחה.

אנחנו תמכנו בהצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן כי אנחנו חושבים שבאמת אנחנו מסכימים עם הרבה מהדברים שהוא הציג פה לגבי התכליות של החוק ולגבי הצורך לעודד תחרות וכן לאפשר כניסה של עוד גורמים שיספקו שירותים בתחום הזה.


המשרד כבר בעצמו החל לפעול בנושא, הוא פרסם שימוע, הוא עשה את המהלך שצוין פה לפני כמה שנים, שגם הוא נועד להרחיב תחרות, ולא צלח בצורה יוצא דופן, והמשרד מחפש את הדרכים לאפשר את התחרות ושיהיו עוד גורמים כדי שהשירות הזה יהיה נגיש לאוכלוסיות. כמו שאמר חבר הכנסת כהן – תחרות זה תמיד טוב, לצרכן, בגזרת המחיר. עם זאת, בכל הנוגע לנוסח ספציפי אנחנו רוצים לתאם את הנוסח עם חבר הכנסת כהן ועם משרד המשפטים כפי שסוכם בהחלטת הממשלה, ואנחנו מציעים שלקראת הדיון הבא נביא נוסח - -

למה לא תיאמתם את הנוסח לפני הישיבה הזו?

לא הספקנו. לכן אנחנו מבקשים שיובא נוסח מוסכם בישיבה הבאה.


אנחנו רוצים להגיד שאנחנו, כמו שאמרנו, תומכים בהרחבת התחרות אבל אנחנו לא חושבים שזה נכון שכל גורם שקם בבוקר יהיה בעל נגישות למידע הזה. צריך שהגורמים האלה יהיו תחת פיקוח, פיקוח של המשרד, שיהיו תנאים על מנת לפעול בתחום הזה, ובין היתר יהיה צורך לקבוע הסדרים של הפרטיות ושאלת הפרטיות מעוררת שאלות שעלו פה – איזה סוג הסכמה צריך ולמה, ושאלות של אבטחת המידע, שאלות של אופן החיפוש, ולכל הדברים האלה אנחנו רוצים להביא הצעה שתהיה מתואמת ברמת הנוסח עם חבר הכנסת כהן, בדיון הבא.

אי אפשר לתאם את הנוסח תוך כדי הקראה? זה לא מה שאנחנו עושים?

לא, זה משהו יותר מורכב מזה.

מדובר פה בשאלות עם השפעות רוחב וכובד משקל - -

למה אתם לא חושבים על זה קודם? אני לא מבינה את זה.

כשזה עבר ועדת שרים לחקיקה לא היו הערות.

היו הערות. סוכם שתמיכת הממשלה מותנת בהמשך התיאום בין המשרדים. היו בינינו מגעים לתיאום אבל הם לא הבשילו לכדי נוסח מוסכם על כולם שאנחנו יכולים להציג פה, בוועדה.

אדוני היושב ראש, אני מחויב, קודם כל, לוועדת השרים לענייני חקיקה ולכן מייד כשהחוק עבר בטרומית ביולי 2010 ואז אני דיברתי עם היועצת המשפטית של משרד התקשורת וביקשתי ממנה שתלמד את החוק לעומקו, ותגיד לי מה הערותיה, ואם כן – נבוא לנוסח מוסכם. ואכן ב-6 לאוקטובר, 2010 קיבלתי את הערותיה, ומראש אמרתי – כל מה שאת אומרת, אני מסכים. לכן היא אמרה – אוקיי, בואו נתקדם. אני חשבתי שתוך כדי הקראה פה הם יגידו מה ההערות.

לצערינו אין לנו אפשרות - -

"לצערי" ו "לצערי" כבר שלוש שנים אתם לא מוצאים פתרון, ואני פה רוצה להתקדם. אני כתבתי גם תשובה לאחר מכן שאני מתחייב לכל מה שיגיד הגוף המקצועי, כולל משרד המשפטים. אני גם מחפש דרך, מנגנון לגבי מניעת זליגת המידע, כי המטרה היא שהוא לא יילך לכל מיני מקומות לא רצויים. משרד התקשורת ימצא את ההגבלות המתאימות, שזה ילך לגופים רציניים, שזה ילך לטובת הצרכן, בסופו של תהליך, ותהיה תחרות. אני פשוט הבנתי שאולי יש פה לחצים של גופים עסקיים, על כל מיני אנשים, שלא באים לידי פתרון. פתאום ראיתי שבזק קמה והלכה, אחרי שהיא אמרה שלא דנים בזה. לא הבנתי מה קרה פה.

בזק פה, יש פשוט דיון גם בוועדת הכספים.

אתמול בערב גם דיברתי אתה ואמרתי לה- כל מה שאתם אומרים – תביאו לוועדה, אני מסכים מראש. אז מה עוד פעם?

מה אתה מציע שנעשה.

שייקחו 24 שעות - -

אין לנו אפשרות, אני מצטערת.

אם אפשר להרחיב קצת –אני רוצה - -

ודאי, ודאי. אני חושבת שמר גרסון עומד להצביע על הבעיות המהותיות שצריך לתת להן מענה לפני שמנסחים את הצעת החוק.

אני מהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. אנחנו אמונים על הגנת הפרטיות, יותר נכון – על הגנת מידע במאגרי מידע. היושב ראש אמר קודם שהמידע גלוי. הבעיה היא שהמידע היום גלוי רק באופן מסוים. הצעת החוק, בנוסח הנוכחי, לפחות, מציגה באמת איום ממשי לפרטיות. אם אגע על קצה המזלג – מדובר באופן חיפוש המידע. היום, יכולת החיפוש היא רק לפי שם. מי שרוצה לחפש מנוי, מחפש את שמו ויכול לקבל את מספר הטלפון שלו. אלה הציפיות של המנויים היום, ולכן הם מסכימים, או חלקם הגדול לפחות לא מתנגדים לפרסום שמם. אם יופץ הקובץ לגורמים, בטח לכל דורש ובטח אם זה לא מורשה, קיים חשש כבד מאד שיעשו - -

הבנתי את הטענה. אי אפשר ליצור גישה רק למאגר המידע שמצוי אצל בזק עם הגבלות של חיפוש ספציפי, כמו שעושים באתר האינטרנט? חברה שתקים מרכז יהיה לה חיבור למאגר, היא תשלם עליו כסף, ויש מאגרים דומים שיש חיבור אליהם - -

אם אנחנו מדברים על מתכונת של שאילתות – זה משהו אחר לגמרי.

אני רותחת. יודעים שהחוק הזה מגיע לפה, זה לא סוד. מה פתאום שאחרי שחבר כנסת מגיע לפה להקריא את החוק שלו אתם מגיעים ואומרים - -

לא, לא נכון. אנחנו ניהלנו דין ודברים עם חבר הכנסת כהן. אנחנו שלחנו לו מכתב ובו ביקשנו שינויים שיבוצעו בנוסח. לא הוצג נוסח חלופי משני הצדדים.

· - אין נוסח חלופי בוועדה. עכשיו מתקנים את זה.

אנחנו הלכנו לוועדת שרים והתננו את התמיכה שלנו בוועדת השרים בכך שהליכי החקיקה יהיו מתואמים אתנו.

· -

אם זה קורה פעם בכמה זמן - -

זה כל דיון ככה.

זה קורה כל דיון? אז נמצא גם לזה תשובה. אבל שאלתי – אם החוק יספק גישה למאגר המידע עם הגבלות על דרכי החיפוש. כלומר, חברת תקשוב – תהיה לה גישה, אבל לא יהיו לה אפשרויות לעשות חיתוכים בעייתיים.

חברת תקשוב - יש להם היום גישה - - -

הרי מה שאנחנו רוצים זה לא לספק אפשרויות מורכבות שלא אפשריות היום דרך 144. רוצים ליצור תחרות ל-144. אם אתה נותן לחברה אחרת – לא משנה מי – את הגישה למאגר המידע עם ההגבלות האלה, לא נפרצה פה שום חומה.

השאלה – מה הן ההגבלות האלה.

אותן הגבלות שקיימות היום.

השאלה - האם תהיה להם גישה לכל מאגר המידע - -

לא, גישה מוגבלת.

אז שם-שם, אחד-אחד.

שאילתה.

אותה גישה שיש לכל טלפן בבזק שיושב מול המסוף, רק המסוף יהיה מרוחק.

- - -

היום, הגישה שיש באתר האינטרנט – אתה לא יכול לשלוח חברה להסתמך על אתר אינטרנט של חברה אחרת. אתר אינטרנט עובד או לא עובד, והוא עדיין לא יעיל כמו המסך שיש למוקדן בבזק. אותו מסך שרואה המוקדן בבזק – יראה, אולי בעיצוב אחר, המוקדן של חברת התקשוב.

אבל מה שהוא רואה כולל את כל הדאטה.

כדי להסיר את החשש, אז במקרה כמו - -

הוא דיבר על אפשרות חיפוש, כלומר – שיהיה אפשר למצוא אדם לפי הכתובת.

לא רק זה. אני לא רוצה לדעת למשל – כמה בוזגלו יש במקום מסוים או כמה רוטנשטיין יש במקום אחר. כלומר, כל מיני חתכים מאד מסוכנים.

- -אבל במקרה כזה, כדי להסיר את החשש שהצבעתי עליו - - יצטרכו לאסור גם על החברות המסחריות לשמור את המידע שהן שואבות בשאילתה. ההסדר צריך להיות הרבה יותר - -

כשאני פונה היום ל – 144 אני שואל שאלה ספציפית, נכון? זו הגבלה, בצורה כזו או אחרת. שם וכתובת.

כן, אבל אתה מברר על מנוי מסוים, עושה את השיחה ולא שומר. גם אם תאפשר לחברה מסחרית

לתקשר באמצעות שאילתות ולא לקבל את הקובץ, הרי צריך לוודא שהיא לא שומרת אצלה את כל השאילתות, כי ממילא נוצר קובץ נוסף, קובץ משנה, שגם עליו אפשר לעשות חיתוכים.

מה, יעשו עכשיו מיליוני שאילתות כדי ליצור - -

היו דברים מעולם. למשל - -

הטעות בטרמינולוגיה פה היא שאם ניתן לחברה מסחרית - - בזק היא חברה מסחרית היום, לכל דבר.

ואין הגבלות ברישיון.

· - -

חבר הכנסת כהן ימשיך במלאכת התיאום. משפט לסיכום, ונסכם את הדיון כי יש לנו סעיף נוסף על סדר היום.

אני רוצה שלדיון הבא שבזק יעביר לוועדה נתון על כמה פניות מגיעות בשנה לשירות 144. אני רוצה נתונים של כמה שנים אחורה, 5 שנים, כדי שנראה- אם זה באמת יורד, אני בטוח שזה יורד, אולי כמה שנים לא יצטרכו אותו לגמרי. כמו כן – מה המחזור, מחזור הרווחים בסעיף הזה של 144 וכמה רווחים, שאמרו שזה רק על שירות, אז את זה הייתי רוצה לדעת.


ואדוני, אני מבקש שתתחום בלוח זמנים את התיאומים בין הגופים, כי אחרת זה לא יזוז. כבודו יתחם בלוח זמנים כפי שיחליט. זו הפריבילגיה שלך, אתה היושב ראש.

כל עוד מבחינתך – אתה התחייבת להיות מתואם עם הממשלה, אני לא חייב בעניין הזה שום דבר לממשלה, אני לא התחייבתי להם בכלום. אתה תנסה לעשות את התיאום. אם תבוא אלי ותגיד שעשית את כל מה שאתה יכול ואתה לא מצליח להגיע לכדי תיאום - נקבע דיון וכל עוד הממשלה לא מושכת את תמיכתה מהצעת החוק, אנחנו מתקדמים, על כך אין ויכוח. אבל כרגע תנסה להגיע אתם להסכמות.

בכל מקרה, אם תוך חודש לא התקדמנו, אנחנו יכולים להעלות את זה לכאן?

מבחינתי- אין בעיה.

אני אעשה את כל ההשתדלות שלי, אבל לפעמים זה לא הולך.

אני מציעה, ברשותך, חבר הכנסת כהן – שמשרד התקשורת ירכז את התיאום בין משרדי הממשלה, יעביר לנו, לאחר שהם יגמרו את התיאום הזה תוך פרק זמן שהיושב ראש יקציב נוסח מוצע, אני אראה אם יש לי לגביו הערות וכמובן – הנוסח המוצע הזה יועבר לוועדה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30