הכנסת השמונה עשרה

PAGE
22
הועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
19.1.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 42

הועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי, י"ד בשבט תשע"א (19 בינואר 2011), שעה 09:30

מעקב מיום 29.12.10 אחר החלטת ועדת מנכ"לים לבדיקת מכסת העובדים הזרים בחקלאות


בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר – מר יוסי ישי

חברי הוועדה: יעקב כץ – יו"ר

יוסי ישי


מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

קרן טרנר


אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית סדן


אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית שטאובר


עוזר משפטי, משרד האוצר

עו"ד תהילה לוגר- פרימן

לשכה משפטית, משרד הפנים

אהרון ברזאני


רשות ההגירה, משרד הפנים

אבשלום וילן


מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

עו"ד סער פאוקר


היועץ המשפטי, התאחדות האיכרים

נחמה שטילמן


יסוד המעלה, התאחדות האיכרים

אברהם הראובני


התאחדות האיכרים

דניאל אברהם


מזכיר איגוד מגדלי הפרחים

קרן ברק


לוביסטית

בת שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
מעקב מיום 29.12.10 אחר החלטת ועדת מנכ"לים לבדיקת מכסת העובדים הזרים בחקלאות

בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר – מר יוסי ישי

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המעקב של הוועדה אחר החלטת ועדת המנהלים הכלליים לבדיקת מכסת העובדים הזרים בחקלאות. אני מודה לכם שהגעתם. סליחה שאני מטריח אתכם במסגרת הוועדה הלא סטטוטורית שלי. תפקידי לדחוף בצורה אמיתית ולשם שמיים, ואני שמח תמיד לראות את האנשים האידיאליסטים שיושבים כאן מסביב לשולחן.

מאחר שבאמת באמת בנושא החקלאות בשונה מדברים אחרים שדברים שלא מסתדרים כל כך, אני חושב שבנושא החקלאות יש הבנה גם במערכות השלטוניות וגם לציבור שעוסק בתחום שזה נושא מיוחד מאוד. יש יותר הבנה לעניין הזה. כמו שסיפרת על סטנלי פישר, נסענו גם עם יושב ראש הכנסת בשנה שעברה לראות מקרוב את העשייה, עשינו סיור בערבה, סיור אצל מגדלי הפרחים, ערכנו סיור עם "אגרקסקו" לפני כשנה. אני חושב כשרואים את העשייה מבינים שחקלאות ארץ ישראל היא מיוחדת ושיש לנו אחריות על ארץ הקודש. רק אתמול אמרתי בכנסת ודיברתי על כך שהרבה קרקעות בחוק, אם שמתם לב חבר הכנסת נחמן שי הביא תיקון לחוק הקרקעות, לחוק שבנימין נתניהו הכניס בנושא מכירת קרקעות לזרים, סיפרתי שבסיור שערכתי לאחרונה באזור בנימינה וזכרון יעקב, מדובר לצערנו הרב בהרבה כסף. מחירו של דונם חקלאי נע בין 30,000 ל- 40,000 דולר ויש שמוכנים לשלם 200,00 וגם 250,000 דולר. על פניו נראה שמשהו כאן לא תקין ולא ישר. אומנם הם ביקשו להחריג את האדמות הפרטיות בסעיף הזה בחוק הכללי. ביקשתי מהם לדון מחדש בוועדה בעניין הזה וכן להכניס את האדמות הפרטיות כי גם האדמות הפרטיות הן קרקעות או נחלות שניתנו על ידי מינהל ישראל לאנשים. אם בתוך ישוב קיים והומוגני פתאום נכנס זר שאינו מהאזור שקונה כמה אלפי דונמים הוא משבש את המהלך. אני חוזר ואומר שמדינת ישראל צריכה לשים לעצמה מטרה. אני יודע שכולם פועלים בעניין, אני לא כאן כדי לחלק ציונים אלא כמסייע. כמו שהגמרא אומרת אין מזרזין אלא למזורזין. למי שעסק כבר במלאכה הקדושה הזאת אנחנו בגדר מסייעים ולא פטרונים. אנחנו עבדי עם קודש ולא אדוני הארץ.


הגענו למסקנה שלפחות המספר של 26,000 תאילנדים שעוסקים בחקלאות יישארו. הבנתי שוועדת המנכ"לים בישיבתה האחרונה קיבלה ההחלטה שדוחים את זה עד לשנה הבאה ולא משנים את המספר. זה יכול לסייע. הייתי רוצה לשמוע איפה זה עומד כי אז דובר על מספר שבועות, ואני מבין שמספר שבועות זה דבר שלא נגמר. ברשותך הגברת קרן טרנר נתחיל עם- - - -

אדוני היושב ראש, רק בתיקון אחד משרדי הממשלה חתמו, איגוד חקלאי ישראל שהיא צד להסכם לא חתמה. אנחנו צד ויש ארבעה צדדים להסכם הזה.

הוא יסביר למה הם חתמו, אחר כך אתה תסביר למה אתם לא חתמם. בבקשה אדוני המנכ"ל.

תודה אדוני היושב ראש, ראשית אני מבקש להתנצל שביקשתי לדחות את מועד הישיבה הקודמת, פשוט משום שהיא נקבעה שעה לפני שהצוות היה אמור לדווח לשרים על ההסכם המתגבש ולקבל את הסכמתם ולכן לא היה טעם להתכנס שעה לפני, ורצוי להיפגש אחרי שוועדת השרים דנה בהסכם.


תזכורת, בשנת 2009 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לבין התאחדות חקלאי ישראל שמסדיר את נושא העובדים הזרים, קובע יתרת פתיחה, קובע מתווה של הקטנת מספר העובדים, קובע מנגנון תמיכה בחקלאים. אני לא קורא לזה 'מיכון חוסך כוח אדם' אלא 'מיכון חקלאות ישראל' כדי לסייע בידי החקלאים להתמודד עם הקטנת המספר שכתוב בהסכם.


כפי שנאמר היו קשיים וכשלים ביישום ההסכם בשלביו הראשונים, בשנה-שנה וחצי הראשונות. התוצאה הייתה שבכל נקודת זמן היו פחות עובדים זרים בהשוואה למכסה. השרים היטלו על צוות שהייתי חבר בו לנסות ולגבש הסדר שמצד אחד ייתן פיצוי לחקלאים בגין אותם כשלים. שנית, יתווה מתווה חדש שיצמצם חסמים וכשלים כדי להבטיח את קיומו של ההסכם בעתיד. זה מה שניסינו לעשות וזה לא היה פשוט. אני אומר כבר את השורה האחרונה שתמיד האויב של הטוב הוא הטוב מאוד. ראש הממשלה אתמול בכנס המנהלים הכלליים אמר שהאויב של הטוב מאוד הוא הבינוני. בכל זאת אני חושב שהגענו לפשרה שהיא סבירה. היא גם משאירה כלים כדי להתמודד בעתיד עם קשיים וחסמים כאלה ואחרים שיהיו, ניסינו לנגוע בכל נקודה.


אני מדגיש מיד בהתחלה, הצוות גיבש את ההמלצות, הגיש אותן לצוות השרים, צוות השרים במלואו: שר הפנים, שר האוצר, שר החקלאות אישר את ההסכם שהגענו אליו. משרדי הממשלה חתמו על ההסכם: פנים, אוצר וחקלאות. התאחדות חקלאי ישראל, נכון לרגע זה, לא חתמה - - -

הכוונה לשרים או המנהלים הכלליים?

המנהלים הכלליים. ההסכם חתום על ידם, התאחדות חקלאי ישראל שהיא צד להסכם המקורי ושצריכה להיות צד להסכם המשלים לא חתמה על ההסכם. הסעיף האחרון בהסכם אומר שההסכם ייכנס לתוקף ברגע שייחתם על ידי התאחדות חקלאי ישראל. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר התאחדות חקלאי ישראל תצרף את חתימתה על ההסכם ואז נוכל לצאת לדרך חדשה. אם ההסכם לא ייחתם על ידי התאחדות חקלאי ישראל, כפי שכתוב בהסכם, אז נכון לעכשיו ההסכם לא נכנס לתוקף.

אם רק יחזור כבודו על עיקרי ההסכם. בגדול.

בגדול. אחר כך אם תחליטו אני אכנס לפרטים.

בפעם הקודמת פירטת בהרחבה את הפרטים.

אני לא אפרט סעיף סעיף. ההסכם כולו מונח, אני מניח, בפני החברים ואם לא אנחנו נניח אותו.


כפי שאמרתי ולאור מה שאמרתי קודם, ההחלטה הייתה שאנחנו דוחים את הפעימה של הקטנת מספר העובדים של 500 העובדים שהייתה מתוכננת ב- 2011. מכסת העובדים הזרים בשנת 2011 תעמוד בדיוק בגובה המכסה שהייתה בשנת 2010. החל מ- 1 בינואר 2012 אנחנו חוזרים למתווה הקודם שנקבע בהסכם. גם כאן דחינו, במקום לסיים את המתווה ב- 1 בינואר 2015 דחינו את זה ל- 1 ביוני 2015. כלומר הפעימה נדחתה, מכסת העובדים הזרים בשנת 2011 תהייה זהה למכסת העובדים הזרים בשנת 2010, המתווה יורד אבל הוא יסתיים חצי שנה אחרי המתווה המקורי. זה השלב הראשון.


השלב השני הוא הסרת חסמים כדי שהפעם הכשלים שהיו בפעם הקודמת לא יחזרו. נבנתה כאן רשת שלמה של דברים, למשל בין היתר התקבלה החלטה, שר הפנים הסכים להאריך את תוקפם של ההיתרים לזרים שכבר שימשו 63 חודשים עד 1 באפריל. זה יקל על הערבה במיוחד כדי לסיים את העונה ולא להחליף עובדים תוך כדי העונה. זה גם יקל עלינו לעמוד במכסה.


הסרת חסמים בכל מה שקשור בחילופין - חקלאי ראשי לבצע החלפת עובד בכל ימות השנה ולא בתחילת השנה. אחד הכשלים שזיהינו הוא פרק הזמן שלוקח מיום שעובד שסיים את עבודתו אחרי 63 חודש בארץ עד שעובד אחר נכנס במקומו. זה לקח בין חודשיים לשלושה חודשים. בינינו מנגנון חדש שעל פיו מעסיק יכול להתחיל בהחלפת העובדים חודשיים לפני שהעובד פורש. בשורה האחרונה משרד הפנים התחייב, אני בטוח שהוא יעשה כל מאמץ לעמוד בהתחייבויות שלו אם הכל בסדר, תוך חמישה ימים אחרי שהעובד יצא את הארץ יש הברקה לעובד החדש. אני מאוד מקווה שזו ברכה לטובת העניין.


יש גם את הטיפול בנוטשים, לגבי נוטשים שעזבו את הארץ באמצעים כאלה ואחרים חקלאים יפוצו לאלתר. נוטשים שהורחקו בצו הרחקה המעסיקים יזוכו לאתר. נוטשים שלא עזבו את הארץ, מה שנקרא בשפתנו 'ברחנים', יש מנגנון שהוא לא המלה הטובה ביותר אבל זו הפשרה שהצלחנו להגיע אליה. גיבשנו וגיבינו את זה בכלים תומכים. האחד, קובץ שקוף וברור, כמו שהיום יש קובץ ברור באינטרנט שליד כל חקלאי מצוין מה מספר היתרים שיש לו, זה שקוף וכולם רואים את זה וזה תרם הרבה, אנחנו הולכים לשלב נוסף. ליד כל מעסיק יהיו שמות העובדים שהוא רשאי להעסיק במשקו. זאת אומרת שכולם ידעו שאם יוסי ישי מחזיק עובד שלא מופיע באתר האינטרנט זאת אומרת שאני מעסיק ברחן. אם אני מעסיק ברחן זאת אומרת שזה עובד שהיה צריך להיות אצל אבשלום וילן ובכך שאני העסקתי אותו הוא ברח מאבשלום וילן. לכן משרד הפנים התחייב, פעם אחת שהכל יהיה שקוף ויופיע באתר האינטרנט - - -

אלא אם כן הם משכנעים את העובד.

זה חייב לקבל אישור ניוד.

אתם בדרך כלל מאשרים.

כן. כן ובאתר מיד יופיע ניוד. המשמעות היא שחקלאי ,אני קורא לו עבריין, שיעסיק נוטש של חקלאי אחר שלא באישור אנחנו נאכוף. אני אמרתי שמצדי יורידו לו את כל ההיתרים כי רק בדרך הזאת אנחנו נצליח להיפתר ולחסל את תופעת הברחנים. העסק הזה יהיה פעם אחת שקוף ופעם שנייה תהייה אכיפה.


ועדת חריגים תתכנס אחת לשבועיים ותדון בכל החריגים ובכל הבעיות שעולות.

ממי מורכבת וועדת החריגים?

ממשרדי הממשלה השונים והתאחדות מוזמנת גם.

בידי מי האחריות לכנס את הוועדה הזאת?

שלו.

כלומר זה יהיה אוטומטית. במספר כזה של עובדים יש כל הזמן בעיות.

ועדת החריגים תתכנס. אחת לרבעון. הוועדה הבין משרדית שאני חבר בה תנסה להתמודד עם כל מיני בעיות שתעלינה תוך כדי כי אנחנו יודעים שגם אם אתה מתייחס לכל פרט החיים יותר חזקים מהניירות ויש כל מיני אירועים שצריך לטפל בהם.


מבקשי מקלט - זו לא תופעה כזאת גדולה אבל אנחנו פוחדים שהיא תתרחב, החל מ- 1 בינואר יש תהליך קצר מאוד שמטפל במבקשי מקלט ולשולל מהם את הזכות - - -

כלומר מה שפעם לקח הרבה שנים יהיה - - -

לא לקח הרבה שנים. לקח זמן. התופעה היא תופעה חדשה. העובדים התאילנדים הם עובדים נאמנים, הם באמת לא ברחנים ולא מבקשי מקלט, זה באמת בשוליים של השוליים. גם בזה רצינו לטפל ברמת האדם –ברמת החקלאי מספיק שיש לו שני עובדים ורק אחד ביקש מעמד של פליט או שרק אחד נטש זה 50% מהעובדים שהלכו לו והוא יכול לפשוט את הרגל תוך רגע כתוצאה מהפעולה. למרות שזה מינורי, באמת מינורי, התייחסנו בכל זאת גם לזה.

אני רוצה לומר אבשלום וילן שאני לא מקבל את כמות הטלפונים שקיבלתי בעבר מחקלאים, זה סימן מאוד טוב. פעם הייתי מוצף במאה ואלף בקשות ופניות יום ולילה ועם בעיות.

הם התייאשו.

לא. לא. לא. זו באמת אחת הדוגמאות הטובות שלמרות שהסמכויות מחולקות כאן בין בארבעה משרדים יש שיתוף פעולה ביניהם, כולם עושים את המיטב.

אני רוצה לומר לך שהיינו במפעל החיים, במשק, של אברהם דניאל, ומאוד התרשמנו ונהינו והתרגשנו.

אני מקווה שנתפנה קצת ונראה לך חקלאות אחרת. אנחנו נעשה את זה.


אמרתי לגבי מבקשי מקלט ולגם לגבי אלה שכבר ביקשו, יש לנו 380 שביקשו מקלט עוד לפני התאריך הקובע, גם לגביהם יהיה הליך מהיר ואנחנו נצמצם את העניין.


ישנו גם סעיף של צמצום בירוקרטיה, זאת אומרת שהחקלאי יגיע לכתובת אחת שאמורה לתת לו את הפתרונות, כלומר אתה מגיע לדלת אחת. החל מה- 1 באפריל המערכת הזאת תחל לעבוד וזה יפתור את הקושי שהוא היה צריך לרוץ מדלת לדלת עם רואה החשבון, הכוונה שהוא יגיע לפקיד אחד ושם יעשה את כל הטיפול.

מי הפקיד, משרד הפנים או משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה?

משרד הפנים. אני מניח שזה יהיה במדורים, בלשכות.

לגבי המדרג היורד העתיד לבוא, הרי מאותה סיבה שהחלטנו לדחות אותו בשנה, צריך להיות מספיק פתוחים ולא להיות חרדים מדי וקיצוניים, לא להיות חרד מקיומו של משרד האוצר, תהיו יותר פתוחים.

ראשית משרד האוצר שותף. משרד האוצר קשוב ויש לו את המגבלות שלו.

קיבלנו פעם החלטה, אז גם רבני ההלכה היו מתקדמים בכל דור ודור עם ההלכות. למצוא את הדרך להקל למרות שהחלטנו שבשנת 1012 אנחנו ממשיכים במדרג, אבל אם יתברר שמאותה סיבה שבשנה זו דחינו בשנה, לא קידשנו כעת את ההלכה. ההלכה צריכה להיות שמדינת ישראל קודם כל תרוויח. שנית, שהחקלאות לא תיהרס. שלישית, שהחקלאים ירגישו טוב. אם זה כרוך בזה שיישארו כאן עוד 1,500 תאילנדים עוד שנה, אז מה? זה יהיה בעוד שנה. אני מבקש להיות פתוחים. יש החלטות ממשלה וצריכים להיות מספיק גמישים. בלשון המשנה להיות בעלי לב טוב. זה כולל גם עין טובה, שכן טוב, חבר טוב.

זה לא מקובל. הרבה פרויקטים אדירים בחקלאות - - -

זה הרבה יותר חמור ממה שזה. אני לא מבינה איך יכולים לשבת כאן - - -

קרן תרשי לי כעובד מדינה הבכיר.

אני לא מבינה את העניין, חבר הכנסת צריך לטפל בזה. היא יושבת כאן היא לא בעסקי והיא בלי תג ועולבת באוצר ועל סמך מה?

רציתי לתקן ולומר לכם שאני מעיד שמיים וארץ שיש שיפור גדול, לפחות על השולחן שלי. אני אומר שיש שיפור גדול ולך בהחלט יש לך חלק.

אני מתנצלת.

אומרים תהייה מן הנעלבים ואינם מעליבים ואינם משיבים. לכן כתוב שהלבנה הפסידה את המקום שלה כי היא העליבה. במיוחד לא באנשים טובים, ואני מעיד עליהם.

הם פקידים והם מוגבלים.

אני לא רק פקידה, אני לא רק הדוברות של השר שלנו, אני מאמינה במה שאני עושה.

אם אני אהיה שר אוצר, אני אקבל את ההחלטה, שצריך להכניס כאן 33,000 עובדים זרים בתחום החקלאות כדי שהחקלאות תפרח ותכניס במקום מיליארד, ארבעה מיליארד תצטרכי להסביר את זה. כך אני חושב שהיה צריך להיות מלכתחילה וכמו שאת יודעת זו דעתי בנושאים אחרים, אבל זה לקשור להעלבה ולא בעניינים אישיים. אני מאוד מעריך, ומאוד מכבד את נציגי משרד האוצר ואת המקצועיות שלהם, את האחריות ואת הופעתם המכובדת ואת הענייניות שלהם. הם צד להסכם.

בוודאי, הם חתומים עליו. קרן חתומה.

תגיד למה אבשלום וילן לא מסכים?

אמרתי בהתחלה שהאויב של הטוב זה הטוב מאוד. יהיה לי קשה לומר במקומו.


שני נושאים אחרונים, האחד מס מעסיקים, אותם 10% מס מעסיקים שהחקלאים אמרו, אני חושב שבצדק, שעכשיו שכבר יש הסכם ומכסת העובדים הזרים קובעה וידועה, לא צריך מוטיבציה נוספת בצורת מס כדי לשכנע אותם להמשיך ולפעול בהתאם למתווה. על פי ההסכם צוות משותף של האוצר, פנים, חקלאות יחד עם התאחדות חקלאי ישראל ידון במס מעסיקים תוך שלושה חודשים ויגיש המלצה לשרים.


ממישוש ההסכם - מאחר ויש כאן פיצוי בגין החלק הראשון של ההסכם, חקלאי שירצה לממש את חלקו בהסכם, ברמת הפרט, יצטרך להתחייב ולהסכים לכך שהוא לא יתבע את המדינה בגין אירועי העבר.


הסעיף האחרון, ההסכם יכנס לתוקף ברגע שהתאחדות חקלאי ישראל תצטרף את חתימתה להסכם.

זאת אומרת שאם הם לא מצרפים את חתימתם אנחנו לכאורה ממשיכים במתווה היורד.

נכון.

שזה דבר חמור.

תודה אדוני היושב ראש, אני לא אלאה אותך בפרטים. אני בדרך כלל אדם מאוד קאופרטיבי, לא משנה אם באופוזיציה או בקואליציה, אין לנו מדינה אחרת, אין לנו חקלאות אחרת, אין לנו חקלאים אחרים ואני מאוד מאוד בעד שיתוף פעולה. אבל במקרה דינן יש כמה בעיות מאוד מהותיות, אני כבר מודיע שאני משחרר את משרדי הממשלה בתלות בתנאי של חתימת חקלאי ישראל. מבחינתי תפעילו את ההסדר מחר. ואסביר מדוע.


לקח לי בלילה מאוד סוער במשרד האוצר עם נציגי כל המשרדים לשכנע שאין בררה אלא להישאר על 26,000 עובדים עוד שנה. נציג הבכיר של אוצר קיבל את זה. ביקשתי להמשיך באותו הלילה, אמרתי "פיניתי את כל זמני" השעה הייתה 21:00 ולא היה אפשר. עשרה ימים לא קרה דבר ואז התכנסה ישיבה אחת של שלושת משרדי הממשלה בלעדיי לתיאום עמדות. בתיאום העמדות הזו קרו דברים שמבחינתי, ראשית אני אומר לך אני לא משחק בנעלבים, לא בכבוד וכלום עושים את עבודתם נאמנה, אין לי בעיה עם זה, אבל אם אני צד להסכם וסוגרים מאחורי גבי דברים שבעצם התכלית שלהם היא לא לעמוד במספר 26,000, חד וחלק. אני לא מבין איך עובדים כך. באים לשרים, השר אומר כן, מסכים כן, מסכים כן והם חותמים. היה כאן מחטף שהוא לא תקין ציבורית - - -

שאני אבין למה אתה אומר לא עומדים ב- 26,000 הרי הוא אומר - - -

אני אסביר. אני מדבר קודם כל על הפרוצדורה. אני צד, יש ארבעה צדדים. עד שיוצא עשן לבן יושבים וגומרים.

אתה אומר שאם אתם רוצים את חתימתי ובלי זה אתם לא מקיימים את ההסכם, אז למה לא קראתם לי. אם אתם טוענים שאני לא צריך להיות בהסכם למה אתם מתנים את זה - - -

קראו לי אל מול השרים ואמרתי לשר האוצר לפני כן "דע לך, לא בגלל הפרוצדורה שהתחייבתי פורמאלית, יש לי מוסדות וצריך לאשר, יש כאן כמה בעיות והדבר לא נעשה בתום לב" אנשי האוצר מאוד נפגעו. אני אומר שזה לא נעשה בתום לב ואני אסביר.


מה כל הבעיה? – ברגע שאומרים 26,000, אף פעם לא היה מספר שאמרו, יש מה שנקרא הצמרת. הצמרת, ושום שר לא החליט על זה אלא התהליכים הבירוקראטיים שהמערכת גם של רשות ההגירה וגם של האוצר וגם של הממשלה היא כזאת שבמקום 26,000 היו 22,000. עכשיו כל הרעיון וכל הדיונים אמרו שהפעם קובעים מספר ונצמדים אליו. הוא אף פעם לא היה 26,000 אולי 500 פחות, אתה יודע מה – 1,000 פחות בנקודות זמן. לכל השאר נצמדים. על זה דנו חודשיים בכל הישיבות שהיו. אני בישיבה האחרונה טוען שפשוט משכו לי את השטיח מתחת לרגליים ובעצם חוזרים לפרוצדורה.


מה שכתוב כאן על ה'ברחנים' אני אומר לך ביושר, ברחנים הפליטים והחילופין שהבטיחו ללכת לממשלה - לא עשו. בפועל לא יהיו 26,00 וכל הזמן יהיו 22,000 והם ירחצו בניקיון כפיהם. למה כל הסיפור עם תאילנד אתה יודע? – בזמנו הייתה החלטה שממשלת ישראל שהם יעבדו רק עם מדינות שעובדות רק עם ה- IOM. הוגשו עתירות לבית הדין הגבוה נגד המדינה בגין העובדה שחברות כוח האדם כאן מביאות עובדים, גובות מהם כספים שלא כדין והכל הסדר, ולמעשה זה לא ראוי ולא חוקי. אני האחרון שאומר כאן שמדיניות הממשלה כאן לא הייתה בסדר. אבל מה רצה הגורל? –שלאחר דין ודברים אחרים גם ממשלת תאילנד וגם ארגון התעסוקה של האו"ם חתמו על הסכם ביניהם. יש להסכם הזה נספח שצריך להגיע לישיבת ממשלה שאומר שאם ממשלת תאילנד וה- IOM לא יקיימו את ההסכם ביניהם, משרד האוצר לקח בחור מאוד נחמד בשם גלעד, אני לא אגיד פקח כשרות אבל הוא שר החינוך של ממשלת תאילנד, הוא ייסע לתאילנד ויבדוק אם ההסכם יתקיים. תגיד לי, אנחנו כאן פתרנו את כל הבעיות שלנו שאנחנו שולחים שרי חינוך לבדוק האם התאילנדים והאו"ם מקיימים את ההסכמים ביניהם? זה גיחוך. הם מעבירים הצעה, אני בזמנו סירבתי לחתום על ההצעה הזאת ועכשיו אני גם לא אחתום כי זו הצעה נפרדת שהולכת לישיבת ממשלה. הצעה האומרת שאם תאילנד וה- IOM לא מקיימים את ההסכם ביניהם, אזי מספר הנכנסים לתאילנד יורד ל- 80% 60% ו- 40%. בדיוק במתווה הזה, איך אמרה עורכת הדין המכובדת כשבאתי לוועדה ואמרתי "אין יותר סגירת שמיים, כדי לסגור שמיים צריכים חתימה של שלושה שרים". מה היא אמרה לי? - "מעולם לא הייתה החלטה על סגירת שמיים, אתה לא מבין?" אמרתי שאני מבין מצוין. היא הייתה ישרה והגונה. פשוט החלטה של הממשלה 80%, 60%, 40% זה מתכון בטוח שבחיים לא תעמוד לא ב- 26,000, לא ב- 25,500 ולא ב- 25,000.

עכשיו עשו פיילוט עם עובדים מסרילנקה, וזה לא כל כך פשוט, נכנסו קצת וייטנאמיים, זה תהליך, זה מסובך כשיש לך מאסה של תאילנדים ואתה מכניס מארצות אחרות מטבע הדברים להרבה חקלאים זה לא מתאים וכדומה. זו שיטה קלאסית. מי שם אותם? אמרתי את זה לשר האוצר ולא להם כי לי אין ויכוח איתם אלא עם שר האוצר, "אתה שר החינוך של ממשלת תאילנד כעת, תפתור את הבעיות של ישראל יש המון עבודה, אתה רץ לפקח על תאילנד, לפקח על האו"ם, מצבנו הבינלאומי כל כך טוב ובזה אנחנו צריכים להתעסק?"

לכן מה אתה מציע?

אני מציע דבר מעשי, אם ישבו איתנו - - -

אתה לא רוצה שרק ישבו, אתה רוצה שיעשו משהו.

שישבו איתנו, נשב על הדברים שציינתי כאן, שהסרת חסמים תהייה ההסרה אמיתית ולא כאילו.

הסרת חסמים בזה שתשיג את המלה האמיתית? אני לא מבין איפה זה עומד.

יש לי כאן את הטקסטים. ברגע שאומרים לך ברח לך עובד שלוש שנים לא תראה, הוא התחייב למצב נתונים שקוף. זה תהליך אצלו. יש לו עשרה אנשים אצלו שנכנסים כל יום למחשב ואחד מקליד על השני ונוצר פלונטר. זה ייקח זמן. אם הם לא מכונים ללכת, זה כלום. מה שאני אומר לך, היושב ראש טען כל הזמן שההסכם עם תאילנד אסור שיגיע לממשלה כדרישה אחת. כל סיפור הברחנים צריך להיות מנותב. באו נראה איפה אתם עומדים. אמרתי שאם יהיה מספר העובדים גם המוטיבציה לברחנים לא תהייה. אבל אתה לא יכול להחזיק אותו כבן ערובה שלוש שנים. אם קורה שוב מצב שחתמנו על הסכם, שוב אני אומר לך, יהיו 22,000 עובדים. קורים כאן ארבעה חמישה דברים שאם עושים אותם. יוסי ישי הציג להם בישיבה שלא השתתפתי והם פשוט צפצפו - - -

כרגע יש בערך 22,000.

בפועל יש 22,000 במחשב שלו יש 23,000.

ביקשנו קובץ עם שמות.

אדוני, נציגי האוצר עלו לתקשורת ואמרו שאנחנו לא אומרים אמת. אני מספיק שנים איש ציבור וכמעט אחד עשרה שנה בכנסת, מעולם לא תפסו אותי בדבר אי אמת. עזוב, זה חלק מהפוליטיקה. יש באמת 22,000 ואצלו יש 23,000 ואני אומר לך אדוני היושב ראש - - -

יש מחסור של 500 או 600 עובדים היום. היום המכסה היא 24,500 בארץ זה כולל ברחנים.

ברחנים שהם לא בחקלאות, ופליטים שלא נמצאים בחקלאות.

אומר אבשלום וילן שבפועל אין לו את האנשים.

הוא אומר את מה שאני אומר, יש 22,000 ואם תוסיף את שאמרתי תגיע ל- 24,500. ול- 26,000 חסרים - - -

למה העבר מעניין? על פי הנייר הזה בתוך חודש יהיו כאן 26,000 עובדים.

לא יהיו ותן לי להסביר.

ראשית אנחנו קובעים ישיבה לעוד חודש בנוגע ל- 26,000.

לא יהיו 26,000 ואל תשלה את עצמך. אין סיכוי בעולם, הם עדיין לא נתנו את ההיתרים, ומחכים לחתימה שלנו. אני אומר לך אדוני היושב ראש שגם בחודש יוני לא יהיו 26,000 כי התנאים הם כאלה שלא יאפשרו את כניסתם.

אם אתם זקוקים לחתימתם למה לא ניתן לחזור על הישיבה מחר שוב, להגיד חטאנו, עוונו פשענו, לזמן אותם לישיבה ולהגיד שעושים את הישיבה הזאת שוב. תעלה את טענותייך ואם צריך תיקון או שינו. נפגשתם, אם אתם אומרים שבלי החתימה לא עשיתם דבר, אז בוודאי כחקלאי אם אתה לא חותם המצב נשאר כמו שהוא. אם המצב נשאר כמו שהוא והוא לא יחתום אתה מסכים שזה מצב לא טוב. מה הבעיה לקבוע פגישה? תעשו כאן את הישיבה.

ראשית קבענו פגישה כזאת עם משרד החקלאות, בינתיים שרים מתחלפים.

את הדבר האחרון לא הסברתי, תן לי להסביר את הדבר האחרון.

סליחה, תן לי להבין, אני עכשיו איש עסקים בעל תחנות דלק בהיקפים גדולים. הזמינו אותי לכל הישיבות אבל לישיבה המכרעת לא, וחתמו בלעדיי. מה הבעיה? לא מעניין אותי למה. אני שואל מה הבעיה אם כולם מבינים שהמצב כרגע לא טוב, מה הבעיה לזמן מחר ישיבה שוב? מחר, או מחרתיים ולהגיד שחותמים מחדש בוא תגיד כדי שזה יהיה מוגמר. אני בישיבה האחרונה לא הייתי, הוא אומר תנו לי להיות בישיבה כי לא השתתפתי. איך זה שחותמים בלעדיו ומבקשים חתימת בלנקו? תעשו ישיבה נוספת של כל הגורמים יחד ונעשה חתימה מחודשת. אני לא רוצה לדון על העבר.

הישיבה האחרונה שהייתה בפני השרים אבשלום וילן היה. בישיבה הלפני אחרונה שהתקיימה שעתיים שלוש לפני השרים הוא לא היה. למה? – היינו במחלוקת קשה עם משרד האוצר, היינו עלולים להגיע למצב שאין מצב ושהשרים היו מכריעים, שמענו את דעתו של שר האוצר שהתבטא שגם בחלק מהסעיפים בהסכם הזה הוא לא מסכים אבל מאחר ואנשי המקצוע מטעמו הסכימו לכך הוא לא חוזר בו. אני אומר שוב, זה הסדר של פשרה שהגיענו אליו בהסכמה. התאחדות חקלאי ישראל לא יכולה להסכים אולי עם חלק מהאותיות הקטנות שנמצאות כאן, לכן נקבעה פגישה, נדחתה טכנית, נקבעה פגישה אצלי יחד עם התאחדות חקלאי ישראל עם שרת החקלאות מתוך כוונה לגרום לכך שהתאחדות חקלאי ישראל תצטרף את חתימתה על ההסכם. אני חושב שההסכם הזה בנסיבות הקיימות הוא סביר, אני לא אומר טוב מאוד, אני אומר שהוא סביר. בהסכם הזה ניתן להגיע, ואין שום סיבה שלא, ל- 26,000 עובדים זרים בחקלאות בלוח זמנים קצר של חודש-חודשיים.

בעוד 11 חודש אתה שוב עם פחות, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

ראשית זה מה שסיכמנו.

ואם זה ייקח חודשיים אתה תסכים?

זה לא חודשיים. ראשית ברגע שהתאחדות חקלאי ישראל מצרפת את חתימתה, אנחנו מפיצים את הקובץ להיתרים למעסיקים - - -

הוא טוען שגם אם הוא יחתום על המילים האלה, הוא אומר מי ערב לכך שזה לא יישאר על 22,000 ויאשימו אותנו פעם נוספת כמו שהאשימו אותו שהוא בגד בחקלאים?

אדוני היושב ראש אני אבהיר את הבעיה של אבשלום וילן. היא לא בעיה של עכשיו, זו בעיה שעלולה להתעורר בעוד חצי שנה. אגף התקציבים הולך להגיש הצעה כדי ללחוץ על תאילנד, זה מיועד רק ללחוץ. כדי ללחוץ על תאילנד שאכן תממש את ההסכם שמטרתו להקטין את הסכומים האדירים שנגבים מהעובדים.

זה נוכח בית הדין הגובה לצדק שיש?

זו המטרה.

המכתב הוא לצורך בית הדין הגובה לצדק או לצורך חינוך תאילנד? זה מה שאומר אבשלום וילן, אם זה לצורך בית הדין הגובה לצדק זה סיפור אחד, אם אתם הולכים לתקן את השחיתות בתאילנד הוא אומר שקודם כל נתקן את השחיתות בארץ.

שיטפלו בכל מי שמפר חוק בתוך מדינת ישראל, כולל עם 43 חברות שחלקן הגדול כנראה עושה את זה. לזרוק את זה על תאילנד זה הדבר הכי קל, הכי לא מוסרי והכי לא רציני.

תאילנד על פי הנתונים שאני קיבלתי, והשתתפתי בזמנו בשיחת וועידה, שם נרצחו כבר ואצלנו לא רוצחים, שם מי שלא מסתדר טוב מחר הוא מוצא את מקומו בבית קברות.

אדוני אני רוצה לסיים. הנקודה האחרונה.

אבשלום וילן בוא נראה איך מתקדמים.

הנקודה האחרונה היא שיא החוצפה. דרשו ממני שאני אתחייב בשם חקלאי ישראל שלכל החקלאים לא תהייה להם תביעות. הארגומנט היה מה שהסביר יוסי ישי, שבצעם כיוון שמפצים אותנו בעצירת המדרגה בגין השנה ושמונה חודשים שהם לא עמדו בהסכם מסיבות בירוקרטיות וטכניות, אזי שום חקלאי לא יכול לתבוע אותם אם נגרם לו נזק. זה התניית שירות של שירות, מה אומרים לחקלאי? – אם אתה לא תחתום על ההתחייבות הזאת אז תישאר במכסה של 24,500 ולפי זה תקבל ולא על פי 26,000. אני שואל דבר מאוד פשוט, הם אמרו ביושר שהם בגלל הכשלים הבירוקראטיים שלהם - - -

לא אמרנו. לא נכון לא אמרנו את זה.

לא הודעתם? אז בזכות מה יתבע חקלאי שנפגע? זה דבר שלא יעמוד במבחן בית הדין הגבוה לצדק. אני אמרתי מראש שאני כהתאחדות לא אגיש שום עתירה לבית דין הגובה לצדק, כל חקלאי שילך לבית הדין הגובה לצדק אני משוכנע שיזכה. אני חושב שזה דבר משפיל, זה דבר לא מוסרי, ממשלה לא יכולה להציג תנאי כזה.

במשפט אחד כדי שאבין, אני לא הבנתי. הזמן קצר והמלאכה מרובה. אנחנו נמצאים בשנת 2011 בשלהי ינואר 2011 ובעצם נשארו לנו רק 11 חודש להגשמת המתווה, אנחנו חוזרים אחורה, והערכה שהוא יישאר ב- 22,000 עובדים. הערכה שלכם שתוך חודש אנחנו נראה שיפור והתחלת הברקות - - -

למעשה הסרנו את כל החסמים.

אני אשאל עוד שאלה אחת. למה אתם עומדים על כך שהם יחתימו?

אין בעיה, אפשר לעשות את כל הדברים ולהשאיר את המכסה על 24,500.

למה לא ללכת אם אתם חושבים, הוא לא הממשלה, הוא בסך הכל ארגון - - -

הוא לא מחויב. כל מה שנדרש בהסכם שהוא לא יתבע. יש שני חלקים.

אני שואל שאלה כי בסופו של דבר בצורה עיונית, כי אני רוצה להבין את זה, מי שנשלח על ידי הציבור שחקלאות ישראל תפרח זה לא הוא אלא אתם, אתם שליחי הציבור. קודם כל אנשים שנבחרו לכנסת, הריבון שעם ישראל אמר יש פרלמנט, הכנסת הזאת הצביעה ובחרה ממשלה, השרים האלה מינו מנהלים כלליים, אתם היד הארוכה של עם ישראל לטפל עד הפרט האחרון במה שנכון וצריך להיות למדינת ישראל. הוא לא הנציג של עם ישראל, הוא נציג סקטוריאלי שנבחר על ידי מספר אנשים שחפצו. כמו חברה פרטית.

כל ארגוני החקלאים.

גם כל ארגוני החקלאים הם לא עם ישראל כולו.

וולונטארי לחלוטין.

הוא לא שליח של הציבור לכן אני חושב שבאמת הייתה יכולה להיות החלטה שחתומה על ידי כל המשרדים הממשלתיים, היא לא קשורה אליו. אם אתם הגעתם למסקנה שצריכה - - -

לא הגענו למסקנה וזה בדיוק העניין.

אתקן אותך אדוני, יש בעיה אחת. אנחנו התחלנו עם הסכם וההסכם הבסיסי חתום על ידי ההתאחדות. זה הסכם מתקן והוא חייב להיות חתום על ידי מי שחתום על ההסכם המקורי.

אני שואל כאן שאלה בוועדה, גם אני שליח של עם ישראל ואני בוועדה שמינו אותה ואני רוצה גם להבין, גם למסקנות שלי, מי שנושא באחריות בסופו של דבר כלפי כלל ישראל, כלפי מדינת ישראל, כלפי הממשלה ומי שנושא בנקודת הקיצון זה אתה כמנהל הכללי של משרד החקלאות, וקרן טרנר ואהרון ברזאני שאמורים להגיד מה התוצאה. אתם הגעתם למסקנה בדיונים שלכם שאם המצב הנוכחי הוא לא טוב - - -

לא. לא הגענו למסקנה - - -

את תגידי אחר כך למה הוא כן טוב. לדעתי בוודאי שהמצב הוא קטסטרופה, זו דעתי. משום שאנחנו יודעים שצריכים קודם כל להציב את המטרה ולפי המטרה לגזור את השיטות ולא שקובעים שיטה ואחר כך מצמידים את המטרה אליה. כך לא נגיע לשום יעד ולא נוכל לחסל אויב. זה הכך הפוך - - -

הם לא אויב.

ביסוד אני חושב שהיה צריך לעשות עוד הרבה דברים, משום שהחקלאות יקרה, החקלאים מרגישים רע, בכל הפרמטרים שלי היה אפשר לשאוף ליותר, מי שהיה צריך לדרוש יותר ולשאוף יותר הוא שר האוצר, אבל זה הולך הפוך. אתם הרי ישבתם ישיבות רבות והגעתם למסקנות שצריך לדחות את זה בשנה, לא בגלל הלחץ שלהם.

כן.

את תגידי את זה, כפי שאני מכיר את יוסי ישי הוא יגיד שהוא מיושב בקו יחד איתם ולא איתך, אני חושב שהוא ער לבעיות שלהם והוא לא חושב שזה בגלל התביעה של החקלאים. מותר שאנשים יהיו חלוקים ושיגיעו בסוף למסקנות. אבל אתם הגעתם להחלטה ללכת על 26,000 עובדים, אתם הגעתם להחלטה לעשות כל מיני דברים כי אתם נקודת הקיצון ולא הוא. אתם אלה שתצטרכו לתת דין וחשבון לעם ישראל בסוף היום למה החקלאות התפוררה או למה לא התפוררה. הוא לא צריך לתת תשובה לעם ישראל, הוא צריך לחקלאים שלו – לאנשים שלו ולא למדינת ישראל כמדינה. לכן אני חושב שאם אתם רוצים לכוף עליו עד שהוא אומר רוצה, בן האדם אומר "לא רוצה להיות כפוי, אני במדינה חופשית ואני לא אעשה את הטעות שעשיתי בפעם הקודמת". בפעם הקודמת כשהוא חתם הוא מרגיש עד היום שהוא נענש על זה יום יום, החקלאים לא אוהבים אותו, אתם לא אוהבים אותו והוא יצא מרומה.

לא. לא. לא. אין לי בעיה עם החקלאים, אין לי בעיה של להבות, אני חתמתי ואנחנו לעולם לא נחתום על הסכם שאנחנו חושבים שהוא רע למדינת ישראל. שיהיה לך ברור שאנחנו לא פחות אחראים מהם.

תגידי לי בבקשה, אני מבין שאיש החקלאות אומר שזה כן מלכתחילה ואת אומרת שזה בדיעבד, תסבירי. איפה כפו אתכם לחתום על ההסכם ולמה כפו אתכם? את אומרת שההסכם הוא טוב.

ההסכם הראשוני הוא הסכם שנתחם, באו החקלאים וטענו שיש בעיות ביישום שלו. אנחנו חלוקים על הסיבה שבה בפועל יש פחות עובדים זרים מהמכסה. חלוקים. אני גם חושבת שזה פרודוקטיבי ולטובת הענף שנגיע למסקנה מי אשם. ישבנו יחד, חשבנו יחד והסכמנו ללכת לקראת. לא כי אנחנו חושבים שאנחנו אשמים. אגב, גם בתחום הבניין שדחינו בשנה את מתווה ההפחתה זה לא כי לא צדקנו ולא כי היו כאן פחות, כי הלכנו לקראת סקטור מסוים ודחינו בשנה. ככה זה עובד. גם כאן הייתה בעיה וישבנו יחד - - -

-- - - בסוף להחליט להכניס עוד 4,000 עובדים מיהודה ושומרון.

אלו פלשתינאים ולא זרים.

לא משנה, זאת אומרת שחסרים עובדים.

אנחנו לא חושבים כך.

אגב מי החליט שלמרות שאתם לא חושבים כך יש להכניס עוד 4,000 עובדים?

ראש הממשלה. זה פוליטיקה.

הגוף עובד בצורה מחולקת שיד אחת עושה מה שהיא רוצה ואין מוח שמנהל - - -

סליחה, אתה יכול להגיד נערי אוצר, נערי אוצר. ראש הממשלה החליט.

אני אפילו לא אמרתי את המושג נערי אוצר. אני מכבד אתכם.

קטונתי. ראש הממשלה החליט. דעתי כגורם מקצוע שונה והיא לא רלוונטית. זה לא קשור.

אבל רלוונטי שחתמם על ההסכם. ההסכם הוא הסכם חתום בין משרדי ממשלה שהוא בעצם אומר לעם ישראל שחתמתנו שהוא - - -

ההסכם הותנה בתחימת החקלאים. ההסכם הזה הוא הסכם כולל, יש בו מכסה שלא מופחתת אלא המתווה ממשיך בשנה. אנחנו לא נכנסים לשאלה מי גרם למה. זה חלק ממכלול כולל של צעדים שהולכים לקראת, זה מה שהכרענו. הוא מותנה בהסכמת החקלאים כי חלק מהדברים - - -

למה אני צריך לחתום על אי תביעות?

אני כן רוצה להיכנס לפרטים. למה לא הזמינו אותו לישיבה האחרונה שחתמתם? הוא אומר שהיא הייתה ישיבה מכרעת.

אני עונה, יוסי ישי המנהל הכללי של משרד החקלאות היה, אני לא הייתי בה, לא היו בה מרשות ההגירה, לא היה אף אחד כזה - - -

הישיבה נועדה לסלק שני חסמים עיקריים.

אדוני היושב ראש שתדע ולמען הפרוטוקול, רחל ברוש הכלכלית שהייתה יחד איתי העבירה להם חמש עשרה עד שש עשרה הערות ענייניות לטקסט כדי לפתור את הבעיה - הם קיבלו בערך שתיים. לא היה כאן תום לב אלא צפצוף אחד ארוך כדי להוריד את מכסת 26,000 ל- 22,000 בפועל. רחל ברוש היא חקלאית כלכלנית מספר אחת בארץ, מעולם לא נתפסה בכתיבת אי אמת ואם היו יושבים איתנו באמת על הטקסט והיו באים בידיים נקיות. נטרלו אותנו אדוני היושב בצורה צינית.

במילים אחרות, לא נראה לי שהוא יחתום.

אם הם לא חותמים נצטרך לשבת ולהחליט מה אנחנו עושים כמדינה.

אני מוכן לחתום, אדוני היושב ראש אני מודיע לך שאני מוכן לחתום לאחר שנשב על כל הדברים שאמרתי ונגיע לסיכומים הוגנים. כשמנסים לעשות הורדת ידיים בשם הממלכה, לא נשארה לי אלא בררה אלא ללכת למאבק ציבורי. אם זה היה כל כך טוב, שתענה לי על שאלה אחת, מדוע הם דורשים את התנאי שחקלאים לא יתבעו אותם? אם אין בעיה אז מי שרוצה שיתבע, מה הבעיה? ההתאחדות לא תתבע.

אני רוצה לסיים את הנקודה ולסיים.

מה היא מתערבת?

היא לא מתערבת, היא אמרה ואנחנו לא שמענו.

אין לך זכות לשבת כאן ולעלוב את נציגי הציבור.

היא התנצלה וזה נגמר. מה הסיפור?

גם את הפרצוף שעשית ראינו. יש גבול. אני עובדת ציבור.

אני מבקש לכבד ולהתנהג בצורה מכובדת. זו תביעה נכונה. אם את לא תכבדי אותה היא לא תכבד אותך. ככה זה נראה וזה לא טוב.


אני רוצה להציע הצעה ותקשיבי טוב כי אני יודע שזה תלוי בכם. יוסי ישי הוא חקלאי ויש לו נטייה. את אומרת שאצלכם זה בדיעבד. לי יש הצעה, ראשית שתקבע ישיבה נוספת, אם אתם רוצים שאני אשתתף בה בברכה, אם תגידו שאתם לא רוצים אז לא. לדעתי היא צריכה להיקבע כי כולנו רוצים להתקדם. בואו נשב בישיבה נוספת כל הגורמים יחד עם אבשלום וילן ונראה אילו נקודות צריך לחדד. לדעתי אם לא יהיה הסכם והמצב יישאר כמו עכשיו, נראה שוב את החקלאים בשטח, שוב ירקות וערימות יזרקו, שוב אנשים מתוסכלים ונגיע שוב לנקודה בה היינו לפני שנתיים.


אני אלך שוב לשר האוצר כי אנחנו מדברים מפעם לפעם ונפגשים, הוא מקשיב ושומע. אם אתם אומרים לי שאתם נפגשים בבקשה, אם תאמרו לי שאתם לא נפגשים אני אבקש פגישה עם שר האוצר ואומר לו לאיזה כיוון שוב הולכים. אפשר להמשיך לפוצץ ולראות שוב מערכות מתמוטטות וחקלאים צועקים עד לב השמיים. אתם הגעתם למסקנה שצריכים 26,000 וזה תלוי בכמה פרטים קטנים בתוך ההסכם, כבר חתמתם וכולם מסכימים. אתה לא מדבר כרגע על הפסקת המדרג אלא שלדחות בשנה זה בסדר. קרן טרנר את יכולה להבטיח לי שתקבע פגישה נוספת יחד איתו או שאתם לא מסוגלים? או שאתם אומרים כזה ראה וקדש וכופין אותו עד שאומר רוצה אני, או שהוא לוקח או לא.

הפגישה היחידה שנקבעה לנו ונדחתה עקב החגיגות הפוליטיות, היינו צריכים לשבת ביום שני עם המנהל הכללי של התאחדות החקלאות, - - -

כמו שזה נראה לי זה התפוצץ.

הבטיח לי המנהל הכללי שתהייה פגישה אולי ביום ראשון לפני חילופי השרים. בפגישה הזאת העסק לא יגמר בלי שהם יבינו שצריך לשבת ולהוכיח לנו איך הצנרת לא נמתחת, לפי מה שכתוב כאן הצנרת פלוס התביעה החצופה שחקלאי שנגרם לו נזק לא יחתום - - -

את הפרטים אתם תסגרו ביניכם. אומר יוסי ישי שלהבנתו יהיו כאן 26,00 עובדים. אתה טוען שלפי המסמך הזה יישארו 22,000 - - -

אדוני היושב ראש, אני אטען את אותן טענות שיושב ראש הוועדה אמר בדלת שהוא נכנס לשרון בשבוע שעבר וויתר עליהן. אני אומר לך יותר מזה, אם אני הייתי יושב ראש וועדה הייתי נותן לאוצר או לרשות ההגירה לכתוב את הטקסט של ההסכם? הרי אתה רואה מיד, למה אני אומר שזה לא בתום לב, אני מספיק שנים בפוליטיקה ואני יודע שכאשר מתחייבים לי למספר זה מספר, אני מלך הפשרות בדברים האלה כדי להגיע לפשרה. אבל כשפה עושים תרגיל מאחורי הגב ומכניסים שורה של תנאים כדי להראות לי שוב 22,000, הם שוב מזמינים את ההפגנות. אם צריך להפגין אני אקבע את המועד. אם רוצים להגיע להסכם בואו נשב. ברגע שאני אהיה משוכנע שידיהם נקיות אני משכנע גם את אברהם דניאל. עשו את זה קודם כל.

אתם רוצים שאני אקבע את הישיבה אצלי כאן עם כל הגורמים?

לא.

אדוני היושב ראש, יש מנגנון של וועדת המנהלים הכלליים שאחת לרבעון, שיתכנסו.

אני אומר לך שאתן לזה עוד שבוע, בפעם הבאה אני אקרא לכל חברי הוועדה, אני אקרא ליושב ראש הכנסת, אני אבקש ממנו להשתתף גם כן, אנחנו נחשוב ככנסת מה לעשות. אני אעשה את מה שאני יכול לעשות, אם אני אחשוב שיש כאן מהלך שהוא לא נכון, אם הוא קובע כזה ראה וקדש. הוא לא מייצג לא את ממשלת ישראל ולא מצייג את כנסת ישראל, הוא סקטוריאלי. מי שחתום ואחראי על חקלאי ישראל אלה אתם, אתם נבחרתם על ידי הציבור. בנקודת הקיצון זה אהרון ברזאני, את, והאיש הזה יוסי ישי החקלאי. אתם האחראים מטעם ישראל ואתכם שלחו לחתום. אם אתם חתמתם על הסכם שאומר משהו מסוים אתם צריכים לראות אם אכן הוא מתקיים. יושב כאן אבשלום וילן ואומר שמהניסיון שלו כמומחה נגיע לאותה נקודה בעוד שנה, וזה תרגיל. תתכנס ועדת טירקל תבואו ויהיו שימועים וחקירות, למה להגיע לזה? המטרה היא לא לריב האחד עם השני ולהסתבך. המטרה שהפרח יפרח, שנייצא חקלאות ואנשים ירגישו טוב. מה אנחנו עושים כאן רבים כל היום? הוא אומר תעזרו לי. אני אלך לדבר גם עם שר האוצר.

אדוני היושב ראש זה נורא פשוט. יש וועדת מנהלים הכלליים, שיכנסו בשבוע הבא את וועדת המנהלים הכלליים יחד איתך, נשב ונדבר ואתה תשפוט.

אני אקרא ליושב הכנסת, אקרא לוועדת המנהלים הכלליים.

יושב ראש הוועדה יוסי ישי יצא כרגע, בסמכותו לכנס לישיבה בכל רגע נתון.

בת שבע, תפני בבקשה ליושב ראש הכנסת ותאמרי לו שאני מרגיש שהעסק הולך להתפוצץ שוב. אחרי כל הטרחה שטרחנו בשנתיים האחרונות הכל מתפוצץ ולכן אני מבקש שהוא בעצמו יופיע בישיבה שנקרא לכל המנהלים הכלליים, נקרא לכל העוזרים ולכל האנשים שיתנו דין וחשבון לפני שנקבל החלטה איך אנחנו פועלים בכנסת אם בחקיקה או בדרך אחרת.

אני רוצה להגיד משהו פשוט. היו לי עם אבשלום וילן חילוקי דעות מאוד קשים על החתימה של ההסכם הקודם, גם איתו וגם עם השר. אני חושב שההסכם שהוא לא חותם עליו, זה בהחלט נכון וצודק ואסור לו לחתום עליו. אם הוא יחתום אני הראשון שיגיש עתירה לבית הדין הגובה לצדק נגד אבשלום וילן על איזו סמכות הוא חתם. אני לא שייך להתאחדות חקלאי ישראל, אני שייך לאיגוד לשכות המסחר, לא זומנתי מעולם לשום דיון ולשום דבר. לכן אני לא חושב שאבשלום וילן לא יכול לחתום במקומי אלא בהסכמתי. לכן אני מברך אותו ראשית שהוא לא חותם.


שנית, המכסה היורדת זה האסון הבא. נשב כאן בעוד חודשיים ונדון על השנה הבאה. בחקלאות אנחנו צריכים לעשות דיון כולל, ניסוי. הניסוי כאן הוא כדרך אגב, מס מעסיקים מצד שני, 500 שקלים שמרחפים עלינו בצד שלישי. אין כאן על השולחן דבר שהוא בצורה מוגמרת - - -

חתמתם עליו.

סלחי לי, ההסכם הזה אינו מקובל עלי, אני אגיד לך משהו, ההסכם חייב להיות כולל מא' עד ת'. לא יכול להיות שבכל חודש שחקלאי יתעורר בבוקר לא ידע מה נסגר ומה לא נסגר.


דבר נוסף שאבשלום וילן העלה, אני רוצה לחזק אותו, העניין לתבוע מהחקלאי שיחתום שהוא לא יתבע בעבור נזקים זאת אומרת שהמדינה כאן מודה שהיא גרמה לנזקים. זאת אומרת שאנחנו צריכים לבקש, א' – שהמנהלים הכלליים יחליטו ולא שהפקידים יחליטו. ב'- אני לא מהאוהדים של ראש הממשלה הזה, אבל אני חושב שהוא מחליט נכון ברגע שהוא לוקח את המושכות לידיים, וכך צריך לעשות בנושא העובדים הזרים. אדוני היושב אני גם מברך אותך שאתה פונה ליושב ראש הכנסת ומבקש להכניס את הגורמים שבאמת צריכים לקבל את ההחלטות ולא להשאיר את זה בידי הפקידים.

נציג החקלאים בהתאחדות מובילי המסחר, דובי אמיתי, שהוא חבר באיגוד חקלאי ישראל, והוא חבר בצוות המשא ומתן, כך שאני פועל תחת כל הארגונים, אברהם דניאל משתתף בדרך כלל בדיונים והוא רוצה להגיש נגדי עתירה בבית הדין הגובה לצדק זה בסדר גמור. אבל השאלה אם אתה רוצה להגיש נגדי את העתירה שאני לא חותם או שאני כן חותם. אתה מאיים בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק, קח אותי לבית הדין הגבוה לצדק. אני לא מנהל דיונים תחת איומים. יושב כאן נציג התאחדות האיכרים, הם יושבים באיגוד לשכות המסחר, הנשיא שלהם חבר שם. אני מציג - - -

דניאל אברהם זה היה מיותר, במקום כעמך ישראל ביחד אתה - - -

כל החקלאים מוזמנים לכל הדיונים, הם מופיעים.

אתה היית בסיירת, אם תתעמק במה שאמרתי תבין שחיזקתי אותך, אתה חזק מולם.

אני על תקן לוביסטית. ראשית הייתי מאוד שמחה אם כן היית חלק מהישיבות האלה שקיימו. אתה כל הזמן אומר סקטוריאלי סקטוריאלי, אני רוצה לומר שבסוף כן יש ציבור, אמנם המדינה אמורה לדאוג לו אבל בסוף כשמדובר בחקלאות יש ציבור בין אם זה פירות בין אם זה פרחים או ירקות.

אני לא אמרתי שאתם לא ציבור. אמרתי שאת מי שעם ישראל שלח לטפל בחקלאות הם גברת קרן טרנר, יוסי ישי ואת מר אהרון ברזאני. אמרתי בקיצון שהוא לא שלח אתכם. אתם נשלחתם על ידי סקטור שהוא גם ציבור. הוא אומר בצדק שאם אתם חושבים שזה נכון אתם לא צריכים את החתימה שלי, אם אתם חושבים שאתם צריכים את החתימה שלי אתם צריכים לקבל את הדרישות שלי.

בסופו של דבר הציבור ישלם כאן, וחבל.

אני רוצה לחדד שהמדינה עמדה בהסכם לגבי מימוש המכסה וגם אם חסרים עובדים בארץ הרי זה באשמת חקלאים שלא מימשו את הזכות שלהם.

אני אתן דוגמה לכשלים בירוקראטיים שלהם וזאת הבעיה - - -

הנה מדינת ישראל חתמה הסכם עם הטייקונים, היא בעצמה החליטה שהיא משנה את ההסכם. זאת אומרת שהמדינה היא ריבון והיא משנה. לדעתי לבוא ולהיתלות בהסכם, אני יושב כאן שנה וחצי והגעתי למסקנה שההסכם צריך להשתנות ולא צריך להיות יותר מידי אנכרוניסטיים ומיושנים. צריך להיות פתוחים, להיות חופשיים ולשמוע. שלמה המלך שהיה חכם מכל אדם אמר תן לי לב לשמוע. עומדים החקלאים ובוכים, הם האנשים הכי טובים שיש בעם בישראל בכל פרמטר. אנחנו צריכים לכבד אותם ולעזור להם. הגעתי למסקנה שלפעמים עובדים בלי לב. ברוך ה' הגיעו למסקנה - - -

מנסים לאחוז את החבל בשני צדדיו.

אתם ישבתם, חשבתם וחתמתם על הסכם. מישהו ישב עם אקדח וכפה עליכם?

יש לו תוקף. היה משא ומתן קודם החתימה.

הגעתם למסקנות שגם הוא הגיע אליהן. הוא אומר שיש בפרטים - - -

בסוף יש דברים שאני לא הסכמתי עליהם.

הוא אומר שהמסקנות - - -

קיבלתם הערות בכתב, מה עשיתם איתן. מה את מספרת כאן סיפורים. זה לוועדת חקירה.

גם הוא רוצה, אבל הוא טוען שמה שהכנסתם בתוך הסעיפים יגרום לכך שבסופו של דבר לא יהיו 26,00.

קודם כל למען הסדר, אכן התאחדות האיכרים היא נציגת החקלאים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והיא משתתפת בהתאחדות חקלאי ישראל בין היתר גם בצוות המשא ומתן.


שנית, מבחינה משפטית להשקפתי לא ניתן להגיש עתירה נגד אבשלום וילן. אי אפשר.


לגוף העניין אני רוצה להזכיר משהו, אני רוצה להתייחס לנקודה שאבשלום וילן התייחס וזה הסיפור של ה- IOM. בתפקיד הקודם במשרד עורכי דין פוקס-נאמן ייצגתי את פורום חקלאי הפריפריה. אנחנו דרשנו, מי שהיה בזמנו הבוס שלי פרופסור נאמן, דרשנו ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, שייתנו לנו להיפגש עם ה –IOM. אמרנו שאם לא יאפשרו לנו להיפגש אנחנו נגיש עתירה לבית הדין הגובה לצדק. נפגשנו עם ה- IOM והיו מגעים מאוד מעניינים איתם. ביקשנו מהממשלה ללחוץ על ממשלת תאילנד שתעשה הסכם עם ה- IOM. אנחנו החקלאים ביקשנו את זה וזה גם נרשם בפרוטוקול של הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים ב- 30 לאוקטובר 2007. לא יכול להיות שאנחנו החקלאים נהייה בני ערובה למה שקורה בתאילנד.


המנהל הכללי, שאני מוכרח לציין לשבח את כל העבודה שהוא עשה בעניין הזה, ואם יורשה לי לקוות שהוא יישאר עוד שנים רבות במשרד החקלאות. המנהל הכללי אומר לנו חצי שנה. לפי הסכם זה לא חצי שנה אלא שלושה וחצי חודשים. "מה- 1 במאי 2011 ייתנו אישורי זכאות להעסקת עובדים רק ממדינה שחתמה על הסכם מיושם בו מעורב ה- IOM ". זאת אומרת שאנחנו צריכים להיות בני ערובה למה שקורה בתאילנד מבחינת היישום עם ה- IOM. בעיניי זה מצב בלתי סביר לחלוטין כי לנו אין שום שליטה.


דבר נוסף, לפי החלטת הממשלה סעיף א' " עד ה- 1 במאי אנחנו יכולים לעשות שחלופין רק אם העובד סיים בארץ תקופה של 63 חודש". מה קורה אם עבד 59 רק חודש?

אז יש וועדת חריגים. מה הבעיה? אתה רוצה שתהייה רכבת אווירית בשלושה חודשים עכשיו? מה הסיפור שלך? היינו בסרט הזה בתחום הבניין.

אני רוצה לחזק את עמדתו של אבשלום וילן. אני לא אכנס לפרטים - - -

מה שעשינו זה לטובת החקלאים ולא לטובת החברות.

זו דוגמה אחת מיני רבות. יש עשרות דוגמאות. רחל העבירה הערות וזה שה- 26,000 לא יהיה 26,000 - - -

יהיו 26,000.

אנחנו נתפלל שאכן יהיו. אני מודיע לכם שתהיינה כאן ישיבות כל שבוע עד שאנחנו נראה את הנושא הזה פתור. אני לא אתן לעסק הזה לרדת מסדר היום. אני הולך להיפגש באופן אישי עם יושב ראש הכנסת. הוא יצרף את המכתב שלו לשלי לכל המנהלים הכלליים. אנחנו נזמן את אבשלום וילן ונכנס לפרטים, נקדיש לזה זמן עד שיחתם ההסכם וכולם יהיו מרוצים ושנהייה בטוחים שלפחות 26,000 עובדים יעבדו כאן ושהחקלאים יהיו מרוצים. תודה רבה לך מר אברהם ברזאני.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40